התחלתי ללחוץ ולשאוג מבלי שאף אחד אמר לי ומבלי שחשבתי על זה. הרגשתי ממש לביאה. הרגשתי את האשה הפראית שבי. זאת היתה ממש תחושה מדהימה.
דנה, זה בדיוק זה! פשוט תיארת את מה שהרגשתי.

הפסקת חשמל יכולה לעזור... אתה יכול ליזום אחת כזו?

איזה כיף לדתיות, אין להן את הבעיות האלה לפחות חודשיים אחרי לידה:-P

לשמחתי הבעיה כבר נפתרה.
איך? ככה:
פתחתי את תיבת הפנדורה, כמה שזה לא אופייני לי, דיברתי, אמרתי הכול, בכיתי, הקשבתי, ניסיתי להכיל את העלבון שלו... לא הגענו לשום מסקנה אבל... לפתע הכול חזר אליי - החשק וההנאה, וביתר שאת.
מה זה אומר? מה קרה פה? אין לי מושג.
אני מאושרת.