בפעם האחרונה שכתבתי לך כאן חשבתי לכתוב בשם הרגיל בו אני בדרך כלל כותבת באתר.
לקרוא את מה שכתבת היום מנע ממני, לפחות בינתיים, לעשות את זה.
קשה לי עם מה שכתבת. עם התכנים והקישורים. קשה לי ומקסים לי.
מקסים לי וקשה לי.
ובכל מקרה מצטרפת לתפילה.
הלוואי.

הצפת אותי אהבה אליך.
הוצפתי הודיה על זכות השיתוף בתהליך הזה.

_והאמא הזת שאגה מבפנים: די! מספיק עם זה! אני לא דפוקה!
כי רק אני יודעת איזה דרך עשיתי._
ממש הרגשתי את זה בלב.

אוהבת אותך
מאחלת לך להמשיך בדרך עליה עלית.
שבוע מואר חברה שלי.

זוכרת חברה זוכרת
וחייבת, חייבות להאמין, שאנחנו בדרך לייצר עוד ועוד כאלה תקופות
והפעם כמו שטוב לנו באמת.

<t>חברה שלי<br/> תשתמשי עד כמה שאת יכולה בגוף, בתנועות, בנשימות, להזכיר לו ולנפשך שאת לא כלואה תחת הריסות רעידת אדמה.<br/> זה לא סותר את הפנים היפים שלך.<br/> אני מחבקת אותך חזק ועצובה איתך ומאחלת לך מלא כח ותשומת לב ללבך האמיץ.<br/> הלוואי שתצליחי להאמין שיש אור בקצה האפלה הזו, בחיי.<br/> זה הדבר ה...

ברדיו השיר "הכל דבש"
חשבתי עליך והבנתי שאני מאחלת לך, שמאוד בקרוב, השם הראוי לבלוג יהיה
כל יום אוהבת אותי מחדש

<r>זה מעניין מאוד בעיניי<br/> שאת עוברת לך את סשן האקסים הזה בדיוק בנקודה זו של חייך.<br/> <br/> _כמו להפיל להור ההר, לנשום אוויר פסגות צונן ולהשקיף בסיפוק על הדרך שעשינו ועל כל העמק היפה הפרוש למרגלותינו,<br/> וזה אותו העמק הזה שהיה פעם ביתנו וכל עולמנו ועכשיו... מה עכשיו?_<br/> איזה יופי <E>:-)</E...

<t>חברה יקרה וגיבורה שלי<br/> אני לא מגיבה פה הרבה כי לדבר איתך במציאות יותר חשוב לי<br/> אני בטוחה שהרבה נשים ואנשים קוראים פה<br/> למה לא תמיד מגיבים?- מפחד.<br/> כן. אני יודעת על בשרי שלפעמים אנשים מתרחקים מדברים קשים כי זה מפחיד אותם.<br/> כאילו זה מדבק.<br/> מפריע להם לחיות בסדר שבנו סביבם.<br/...