באופן טבעי

רק כעת ראיתי את עצתך לגבי חלוקת הסיפורים בדף לא הייקו. תודה רבה! זה ממש בא בזמן.

שפע פרחים ליונת. תמיד.

את לא מכירה את הנקודה הסודית הגאונית שיונת הכניסה?
תודה!
או שמא
תודהההההה!!!!11
לא, לא הכרתי! איזה כיף . לרגע שוב הרגשתי שייכת לכת סודית. תודה יעלי יקרה.

<r><URL url="http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E2%F9%EE%E9_%E1%F8%EB%E4"><LINK_TEXT text="http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... 1%F8%EB%E4">http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E2%F9%EE%E9_%E1%F8%EB%E4</LINK_TEXT></URL> שיחות (17.11.2008 18:07): (בעניין הגפת, ששאלת)<...

בהצלחה

(מצחיק, המרגיעון (המשפט הצהוב המתחלף מעל תיבת הכתיבה) אומר ככה: "הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי" ...)
בכל אופן שינוי בד"כ לא קורה מהר. אל תדאגי. המניעים שלך טובים, האכפתיות שלך ממקום טוב, והדרך תגלה את עצמה.

פלונית, האם ראית שיעל ז ענתה לך לגבי המיקום של הקבוצה ?

רציתי להגיד לך תודה על דברייך הטובים שכתבת בדף המתלבטת.

אולי את צריכה עזרה אחרת? לאו דווקא גן אם זה כל כך קשה לך , הרעיון של גן.
אני שמחה לחשוב איתך, אבל באמת הדבר הכי חיוני בחיים בבית זה אנשים אמיתיים להיות מעורבת בחברתם. כשאת "מסודרת" מבחינת רווחה רגשית , השאר זורם. והילדים גם.
מה דעתך?

גם אני אזכור. ואת היריקה שירקת לרגליו, אזכור גם.

אפשר לשאול מי המבוגרים שאת נהנית מחברתם?
ומה דעתו וחלקו של בן זוגך בסוגיה הזאת?

ממה שחוויתי, לפעמים ילדים נצמדים כך כשאמא דווקא רוצה להשתחרר קצת. הם מרגישים ונצמדים.
האם יש לך "מנוחת אחריות"? האם יש זמן שמישהו אחר לוקח אותם?

בשמחה. אני מקווה שהוא יעזור לפלונית.

<r><s>[u]</s>שמתי לב שאפילו חודשיים אחרי ההסתגלות ואפילו אצל ילדים שזו שנתם השניהי/שלישית במסגרת- אחרי חג, אחר מחלה ואפילו סתם- הם מתקשים להיפרד מההורים. כלומר אני לא רואה שהולך להיות פה קושי חד פעמי, אלא משהו ארוך ומעצבן שצץ בכל שינויקטן בשגרה.<e>[/u]</e> אני אגיד לך משהו, שאולי יעצבן ב...

<r>פלונית, התעוררתי לפנות בוקר במחשבות עליך <E>:)</E> לספר לך שאני מזדהה והייתי באותם המקומות. חיפשתי רבות גן ובית ספר, ומה שרציתי להגיד לך, שכשמצאתי- עברתי דירה כדי להיות שם והחלפתי עיסוק למה שנדרש בסביבה החדשה. היה לי חשוב לשתף אותך בפרט הזה. אני גם לא הייתי מוכנה להתפשר. לגבי הסתגלות אח...

<r><s>[u]</s>נאמר שלוש פעמים בשבוע לשעתיים שלוש.<e>[/u]</e> יש גנים שיסכימו לסידור כזה באזור שלך? באמת סליחה שאני מבאסת בתור "גננת" אבל מנסיוני (אצלנו הגן מאוד רך ומאפשר )- תכניות קיצור כאלה מקשות על הילד , הוא לא מצליח ללמוד להיות חלק מהקבוצה. בעניין ההמוניות- כתבת שלהם אין את...

מה זה "גפת"?
החומר שנשאר אחרי שסוחטים את הזיתים מן השמן. המוצקים של הזית. עיסה שחורה כזאת.
הייתה פעם סצינה בה עוברת נכנסה לדיון עם דליי גפת, מחאה על משהו. היא בדרך כלל הייתה נכנסת לדיונים במחאה על משהו.

<r><s>[u]</s>כי יש עוד בעיה שהפכתי בלתי נסבלת<e>[/u]</e> סליחה אם אני נופלת לחומרים שנלעסים רבות אבל: את צריכה שיהיה לך טוב . כמו ההנחייה להתחבר לפני הילדים למסכת החמצן כשיש בעייה במטוס. <s>[u]</s>זה נראה מאוד מאוד פשוט כשאומרים- כל מה שצריך זה להעשיר את יומם בחברה<e>[/u]</...

אה....זה בכלל לא מה ששאלנו. (נכון, עירית?) ואת הלב שיגרתי יחד איתך ולא בתגובה לדברייך (הנה התחלנו) שאותם ראיתי רק עכשיו
וזה מאוד נכון לגבי דיון בילדים שבגרו. אפילו מה שכתבתי כאן לאחרונה נראה לי לא לעניין. לגבי הביקיני כמובן אין שינוי. (וככל שידוע לי, לגבי היאכטה, ממש אין! הידעת?)

<r><s>[u]</s>פערים שחלקם נוצרו בגללי. כי אני נמנעתי ללכת, לעשות לחשוף וכו'.<e>[/u]</e> זה קל להגיד, אבל רגשי אשמה נדבקים בקלות למצבים כאלה שבהם את לבד מול גורמים מלחיצים ההשוואה בין ילדי חנ"ב לילדי גן היא שגויה, מבחינת התפתחות ומכל בחינה שהיא זה מאוד רחב ועמוק, אולי קצת ל...

<r><s>[u]</s>כלומר שמכל הבעיות הבעיה הכי גדולה שלי זה שאני לא איתם.<e>[/u]</e> התשובה כאן. את לא רוצה לא להיות איתם. זו סיבה שלדעתי לוקחת בהליכה ובפיהוק את כל מה שאפשר להגיד בנושא. וגנים הם יקרים. זה בכלל הגיוני כלכלית , שתביאי עוד משכורת ותשלמי אותה לגן? אני חושבת שא...

<r>אני מוכנה לכתוב כל דבר, ובלבד שתשבי כאן ותאריכי במשפטים. נוגים ככל שתצטרכי. <s>[u]</s>אבל לא חשבתי אז על כל הדברים שעשינו, ובסתר ליבנו אנחנו מקווים שמישהו יראה ויתן לנו מדליה<e>[/u]</e> זהו שאני דווקא כן, כנראה. לא במודע, אבל לפתע היה מוזר שאיש לא בא עם איזו משאית על גבו ותוקע כף לידך...

לא פשוט. אבל באופן מוזר גם לא מסובך. התרגשות של שינוי.

כשאמא יושבת בגן הילדים פחות חזקים, פחות נהנים
כן. לגמרי. באחריות. לא קשור לחינוך ביתי. כך זה בגן ללא כל ספק.

אני מתנצלת שכתבתי לך ככ בחיפזון על נושא כל כך קריטי שאפשר לדבר עליו ארבע שעות והרגשות בו כה עזים.
לבי איתך ואני בתחושה שיהיה לך ממש בסדר.

<r><s>[u]</s>מישהי הצליחה להשתנות כל כך עבור ילדיה?<e>[/u]</e> כן. אני <E>:-)</E> עברתי ממצב של חוסר יכולת מוחלט לכפות עליהם לוח זמנים או בגדים אפילו, או הפסקת עיסוק מטנף בחצות במטבח ללא חובת ניקיון אחרכך , ומחוסר יכולת להעיר אותם ולא לאפשר יקיצה טבעית, למצב בו אני מתקתקת...

<r>שלום, אין לי זמן בשניה הזאת לקרוא הכל, אבל יש לי מה לענות, וחשוב לי שקודם כל תקבלי את התשובה השטחית- חיבוק על ההתלבטות אני מבינה אותה מאוד. הייתי עשר שנים בחינוך הביתי ואח"כ מסיבות שונות העברתי את ילדיי למסגרות , הצעיר שבהם לגן. גן נהדר, דומה למה שתיארת בתחילת הודעתך. את סולחת לי שאני ע...

טוב, נראה לי שפלונית בדייט כרגע , אז אגלה:

"אין משאית עם מדליות בסוף"

פלונית, ווקשה.

את זה יונת אמרה

את זה יונת אמרה

<r>לפני שנים רבות, כתבה חברתי היקרה <PO><s>[po]</s>עוברת אורח<e>[/po]</e></PO> - זאת מבין טריליוני המשפטים החכמים שלה , המצחיקים שלה, המביאים לחשוב שלה- משפט מסויים שהרגשתי אז שהבנתי אותו במדוייק. הוא גם לא היה כזה מסובך. ורק השבוע הבנתי אותו. הרקע : בתי החליטה לעזוב את ביתנו ולעבור לגור ע...

מישהי פעם כתבה , (מי את?) , שבעולם נכון, את מגיעה בצהריים מהעבודה, מתקלחת, לובשת בגדים נקיים והולכת לשכב על הספה.
זה היה היום שבו הבנתי באופן עמוק שזה לא רק אצלי, מה שקורה פה.
זה הוריד לי בערך ...ארבעים, נראה לי, אחוז מהרחמים העצמיים.

<t>אני חושבת שהכוונה הייתה שמהרגע שהם נכנסים לגיל הזה, אנחנו הם אלה המתחילים להתבגר. שערינו מלבין גבינו שוחח אנחותינו עולות למרומים באין שומע וניטחות באדמה הנושאת את משקל צערנו באדישות. חרא על הגיל התבגרות הזה. יש בו חינניות כמו שיש בצירים הראשונים, כשזה כזה חמוד עדיין. ובהמשכו יש בו חן כמו בלודוזר ...

<t>אני לא מתרגזת על נמלים. קרציות כן, ג'וקים בוודאי, עקרבים, לא בדיוק מתרגזת, יש לי איזה כבוד עמום אליהם, מה שלא מנע ממני לשבור מטאטא בזינוק האימה שביצעתי השבוע אל אחד ענק שהתחבא מאחורי הוילון ושבמקום לנצל את הפדיחה ולברוח, הוא זז קצת וחיכה באורך רוח עד שכולם יירגעו מגעיות הצחוק שהתגלגלו עלי וע...

(אני תוהה אם יהיה בסדר לספר שסבתא שלי היא דווקא כן תופרת ממולחת , עד כדי כך שתיקנה לבנה את הפתחים בבית השחי במדי ב')

עלה בי דחף לשנות "עטופת" ל"עטוית"
גם בי, דקות ארוכות. כך הוחלט לבסוף. לכי תתווכחי.

עונה בדף בו נשאלתי:
תפילה, ולמה בכלל לפזר רשימת אסונות בפתחו של בית?

איזה מנהג מוזר!!

תודה לכולכן איזה כיף שאתן קוראות!

שנה טובה

<t>כמו תמיד בזמן הזה חולף בי ההרהור הנוגה "הקיץ הוא דבר כה מושלם, למה לקלקל אותו ככה" . כבר מאמצע אוגוסט עם הרמז הדק הראשון לרטט צינה חצי מדומיין בלילה , כשצבע האור טיפ-טיפה שונה מוקדם בבוקר, עולה בי עצב הפרידה. אני רוצה להיות בקיץ תמיד. היום בדרך לעבודה ראיתי חצב והתעלמתי. עשיתי כאילו לא ראיתי...

<t>סוף סוף מצאנו תופרת טובה לתיקון המדים. טובה אבל מה, עסוקה. הילדה יוצאת רק לשישי שבת, אני מפצירה בה, אולי בכל זאת את יכולה מהיום למחר? תיקנת לה נהדר פעם קודמת. אי אפשר. היא עונה. רק לעוד שבוע. יש הרבה מאוד עבודה. בערב אני מספרת על זה לא' והוא צוחק "ניסית להגיד לה שתוסיפי כסף?" מה? א...

<t>ליד תחנת הדלק פתחו חומוסיה. חומוסיה יהודית כזו, שקירותיה ממטירים עליך עם הכניסה "בזה השער לא יבוא צער! בזו הקלחת לא תבוא פדחת! בזה הפאסון לא יקרה שום אסון" וכן הלאה וכן הלאה. ממסך טלויזיה גדול מוקרן משחק כדורגל, והבעלים חביבים למראה מאוד, נרגשים , בעל ואשה, מגישים, מבררים אם טעים. החברים שלהם שות...

<t>אומרים שלא קונים אושר בכסף. אז השבוע גיליתי שזה לא נכון. מחשבות נוגות על איך יום החופש שלי הולך להתכלות על נקיון אינסופי ואין-חשקי אך הכרחי של הבית , הביאו אותי פתאום למחשבה מבריקה, באמת, להזמין עוזרת. אני בחיים לא מזמינה עוזרת. יש לי רשימת עקרונות מרשימה שמסבירה למה זה לא טוב להזמין עו...

כן

שמחה שראית

תמרוש רוש

נכון! מכתבים! איך העזתי לשכוח.

איזה כיף לי

תודה

תודה!

<r>תודה טלי <E>:)</E> כיף שכתבת. אני לא מעלה בדעתי שקוראים כשלא מגיבים, אז זה ממש כיף שמגיבים, למרות שאני יודעת שקוראים. פעם יונת אמרה שיש איזו סטטיסטיקה, שעל כל מגיב יש כך וכך קוראים שאינם מגיבים. מה זה משנה?! אולי מוטב לשאול מתי זה משנה. לפעמים יש זמנים שצריך את זה כנראה. מעניין מה עשו ס...

<r>קרה לי משהו מעניין עם הכתיבה של אשה במסע. פעם לפני שנים הכתיבה שלך נראתה לי מתנצחת , מחפשת לריב, מנתחת ללא לאות גם את מה שלא מבקש ניתוח, וכעת פגשתי בכתיבתך אחרי שנים שלא יצא לי להעמיק בה, והרגשתי ברור וחזק איזה שינוי. אולי באמת שלב אחר במסע שאת עושה. אני חושבת שאת חקרנית, מוקסמת מדיון תיאורטי, ות...

<r><s>[u]</s>במרחב זה משהו אחר לחלוטין, מוזר לי שאת רושמת את זה ביחד.)<e>[/u]</e> תודה. המשפט הזה שופך עוד אור. אם אנחנו מדברות עדיין על רגשנות יתר, אז טישטוש הגבול בין תוכך לבין המרחב הוא חלק מהסימפומים של רגשנות יתר. מצטערת אשה במסע יקרה אני לא בטוחה שככל שנכתוב זה יהפוך יותר נהיר...

GLEE ?

יתר, כשזה לא באיזון, אני מניחה. כשזה לא בפרופורציה. כשזה מזיק לך ומסמא ולא מיטיב או מפרה או פותח.
כשדברים הם בווליום הלא נכון יחסית למה שהם אמורים לתפוס בתוכך ובמרחב.

ותודה על ההסבר לביטוי- הוא מעולה. כבר חיפשתי בעבר את הפירוש אבל רק עכשיו ממש הבנתי אותו.

ואת יודעת, רק רגשן יתר יכול לצפות שסופר יחבק אותו ויתרגש כמותו מההתרגשות שלו ממנו. אנחנו, רגשני היתר, יש לנו ציפיות הזויות מעולמם הרגשי של הזולת. הזויות. אני אומרת לך. (מה, את לא בדמעות בעיניים כשאני כותבת את זה? כי אני כן. איך זה יכול להיות שאת לא?

)

רגשנות יתר זה דבר מתיש. לא בהכרח רע, אבל מתיש, את עצמך ואת הסובבים. זה כמו הפרעת קשב, אבל בלב.

<t>בכל השנים הרבות שהיינו בחינוך ביתי, הביקורת חיה לנו על השוליים וליחכה את הקצוות שלנו במצמוצי שפתיים קצת דוחים קצת נסבלים קצת מובנים ולעתים מכאיבים ממש. כשהכיסוי העיקרי לפחד שפשה ברואינו המבוהלים היה "אבל מה יהיה על הילדים? איך הם יגדלו נורמליים? איך ידעו חשבון וערכים ומידות טובות ומשמעת איך ידעו ...

<t>נוסעים באוטו. שוחרת המוסיקה מאחור שואלת " זה נכון שהביטלס רצו להופיע בארץ ולא נתנו להם כי פחדו שהם יקלקלו את האנשים? " כן, אני עונה לה. זה נכון. "אוי" נשבר קולה, " ואת תכננת ללכת, אמא?!" וחרף הצער האמיתי אני מתפוצצת מצחוק מהתמימות והמתיקות והיא נבוכה ומבינה, ומשתתקת ואז אומרת " אבל...

<t>הבוקר קראתי בעיתון הישובי שלנו המלצה על ספר. רק בתום קריאת ההמלצה החמימה והמרגשת, קלטתי שזה הספר שעליו כתב אבא שלי מכתב תודה לפני כמה חודשים למאיר שליו. הוא שלח לי בהתרגשות את מכתב התודה הנרגש וכתב לי כמה מילים נרגשות על כמה הוא שהתרגש לכתוב לו. כל כך הרבה התרגשות הייתה שם, שזה הוציא ממני בעיקר ת...

חחח lesser of two eviIs

?

"האחדות היא אחת , וככל שנפרק אותה לפרטים ,כך נשמור על אשליית קיומנו" - נשבעת לך שזה מה שהמרגיעון אמר כרגע!

<t>במסעדה, אני שולחת מבטים מקנאים במשפחה הצעירה עם שלושת הילדים שההורים מחליפים בינהם חתיכות נוזלות של ביצת עין וצוחקים וקוראים אחד לשני ממי והאמא מתרגזת ואומרת פתאום "ממי נו אתה לא קולט שהם לא בעניין? נו תאכל את זה ושחרר אותם" והם שולחים בי מבטים מקנאים שאני יושבת לבד על שולחן נקי עם אוזניות ומחשב ...

פאסיינסיה

אכן החשק לשמוע על קפירינייה עלה בעקבות שיחה עם ליאת סקיפי היום אחר הצהריים

אבל את הלכת וזכרת שיחה איתה מפעם. אז אולי זה בהטייה כלשהי, אבל אני ממש מתרשמת.

שולפת בקלולה את הסרטון המדוייק?
בואי נראה. אני צריכה מידע על מקורות הקפיריניה, מגוונים במסורות השונות ומידע שימושי.

נוודית תודה גם לך

תגידי לי, בשמת, איך את עושה את זה?

את צודקת. למה בכלל לקשור את זה למלחיץ. (אני יודעת למה, אבל מבינה כעת שזו לא הברירה היחידה ללכת לשם.) ולגבי ההערה על הפרופורציות- לא הבנתי.

<t>בני היקר בן התשע וחצי ואני יושבים לנו בנחת בצהרי יום מתיש, נחים ומתכוננים לראות עוד פרק בסדרה שלנו. הוא בקלאש רויאל ואני סורגת. ואז, משהו משונה קורה. תחושה מוזרה של חום ושקט כבדים מתאבכת סביבנו, זו הרגשה מאוד לא נעימה שהולכת ומתעצמת ואפילו קצת מלחיצה. לוקח לי כמה רגעים ארוכים להבין שהמזגן והמוסיק...

<t>זה לא שזה רע. זה עניין של נקודת מבט. הארוחה בגן הילדים היא אירוע חברתי משובב נפש. ומלא פתיחות. נגיד, ילדים מאוד אוהבים לחלוק ולכבד ולהעביר חלקי תבשיל שהם לא אוהבים, למי שכן אוהב. למשל, חתיכות בצל מטוגן, או אפונה. או אורז שנגע בו משהו שהם לא אוהבים. היד המרימה,את המזון ע"מ להעבירו לצלחת של חבר, הי...

<t>לפני שנה בערך, הלכתי למכון גמילה מגלוטן וסוכר ונגמלתי מגלוטן וסוכר. זה פשוט שיעמם אותי, להיאבק תדיר בחצאי הסנדביצ'ים המעולים שאני מכינה והם משאירים על השיש, בשאריות הטוסטים המדוגמים בקופסאות האוכל, בלחם המעולה עם לאבנה ושמן זית שאנחנו מחלקות לילדים בגן, שיש לו ריח פשוט מוגזם כשמחממים אותו בתנור, ...

חמוד אבא שלך. תמיד חיבבתי מאוד את הסיפורים עליו

יערה

<t>אבא שלי סיפר לי , שכשהם הגיעו ארצה אל הקיבוץ, היו שם אנגלים, ומזרח אירופאים, והם. הילדים היו בבית ילדים, והיו נשארים בו גם אחרי הלימודים, ובארבע היו יושבים על הדשא. באחד הימים הראשונים, כשישב עם כולם על הדשא, הוא שמע צעקה מרחוק שהקפיאה את דמו "אייזיק!!" . הוא ידע שקרה משהו מאוד מאוד לא בסדר ולא ה...

<t>פייסבוק הציע לי עכשיו להצטרף לקבוצת מגדלי פלפל חריף, והסכמתי. ביקשתי להצטרף וקיבלו אותי. טרם נכנסתי. כעת אני בזמן הנעים הזה, של הידיעה שאני נמצאת בקבוצת מגדלי פלפל חריף. אני אקח את הזמן לחשוב על זה קצת. אני מאוד אוהבת פלפל חריף. סבתא שלי הבורמזית העיראקית ההודית הייתה מבשלת לעצמה בסיר ק...

נהר כתבה כאן בזמן אחר, אולי אתן זוכרות, : "מי אמר שלהתעסק כל היום בקקי ופיפי זה מנוון?" - ונזכרתי בגריין הזה באהבה רבה. באופן מוזר ומעניין הוא דווקא לא היה הגריין שהופיע כעת בראש הדף.

<t>איזה באסה לצאת לטיול בוקר מוקדם וכמעט לדרוך על מוקשי חרא לכל אורך הכביש מול הבית? ככה כבר כמה שבועות. אני עוקפת אותם, ומנסה בכוח לעקוף מחשבות ממורמרות על האנשים שככה מרשים לכלבים שלהם, שככה לא אכפת להם, בוקר! אני רוצה לחשוב רק דברים טובים. ובבוקר אחד כזה, מלא בכוונות טובות למעשים טובים ומחשב...

שולה זחלי משי דשנים מקרטון ענק והומה,

<r>הדף עצמו אינו בטוח בכלליו...וגם כשהוא כבר בטוח, יש לו נטייה לשינוי דעה ולקפריזיות באופן כללי, אז את יכולה להיות רגועה (גם אם הוא פתאום יעקם את האף, הישארי רגועה!) ואכן, השחור הזה לא הספיק, ולבסוף מצאנו עצמנו צובעים את הפסים הלבנים בצדדים של מכנסי ספורט שחורים, בלורד (<PO><s>[po]</s>טושים זה הדק<e...

תודה

אני דווקא די בטוחה שכינויך מוכר לי אבל מי יודע, אולי יש עוד עוסקות במלאכה זו

(המרגיעון שעלה כשכתבתי: הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי.)

<t>הקטע הבא מוקדש לנשות המפגש שהיינו: בגן שבו אני גננת, יש שבעה ילדים בני שנתיים וחצי- שלוש. לילדה אחת עומד להיוולד אח ממש כל רגע, הבטן של אמא שלה כבר ענקית. חברתי בעבודה הציעה שנדבר קצת על הלידה, על התינוק שעומד להיוולד, ושאולי נשאל מה מרגישה אחותו ונקשיב לה קצת כולנו. ביש...

תודה על בחירת השירים ועל כל הנקודות ותודה שאתן קוראות

<t>השבוע נכחתי בשיחת חברים על הביטוי "הכל צפוי והרשות נתונה" זה משפט כה מרתק, שטוב יהיה לעצור כאן ולהניח לקורא לשרות בו. אבל אני ממשיכה לספר, כמובן. חברה אחת אמרה: אני בת שבעים וחמש. כשהייתי צעירה לא היה לי מושג מה זה להיות בת שבעים וחמש. גם אם היו אומרים לי, אולי הייתי מקשיבה אבל לא ...

<t>בוקר טוב סבתא אה, יאמא, בוקר טוב! מה? מה שלומך? בסדר יאמא, מה חלמת? סבתא למה את נשמעת ככה, את עצובה? לא, אני בסדר. מה חלמת? מה? את חלמת משהו? לא (עוד פעם אחת היא שואלת מה חלמת והמוח שלי ימציא שחלמתי ואני אספר לה הכל לפרטים. אני לא ברושה כמוה. אני רק ממ...

תודה

ברור

אבל כעת מוצאת בעצמי סלחנות לאוהבי פריגורט תות וקרמבו ווניל.
אתם גם בני אדם סך הכל.

תודה בשמתי

<t>בטיול שלנו לחיפה, הלכנו לאכול במעיין הבירה. האשה בכניסה שאלה אותנו בענייניות כמה אנחנו ואמרה יש להצטרף כאן, והחוותה לכיוון שולחן לעשרה שהיה בו רווח קטן בין הקיר לסועדים, ויש שולחן לזוג יותר בפנים, בואו. אמרה וגבה המנוסה כבר יודע מה בחרנו עוד לפני שהספקנו להסתכל על כל העושר הנפתח עליך בהמולה צבעונ...

החיפוש הניב 233 תוצאות