^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איזה צירוף מקרים... קוסמי (:
בשנתיים האחרונות נכנסתי לפה פעמים ספורות בלבד (על יד אחת ספורות) ובימים האחרונים מרגישה דחף לכתוב וגעגוע דווקא למקום הזה.
היום נכנסתי מהססת... ומצאתי אותך )

מיכל!!!! מאד מתרגשת בשבילך, בשבילכם, בשבילו, בשבלינו...
הלב שלי דופק בהתרגשויות. איזה יופי!
חיכינו יחד איתך
הרבה אהבה וחיבוקים (חוזרת ליציע להריע)

ולדורשות בשלומי...
נראה לי שמעולם לא הרגשתי יותר ברורה, צלולה, שמחה, חזקה, שלמה

נכנסתי לפה אחרי הרבה זמן...שאני לא.
ואם כן- מיד יוצאת כי אני לא מוצאת...
התגעגעתי לאחיותי.
גם אני מרגישה שהמקום הזה פה היה מהמשמעותיים בחיי.

בנות..חיבות להתכנס בשנית.
ירושלים. אין ברירה. מרימה את הכפפה.
אוהבת.
מתגעגעת.
למונייד

ובכל זאת אני מאד רוצה להמשיך לכתוב בבלוג ההוא עם הסיפור שלא סופר...
נפרדת ב שיר

<r>כל כך הרבה פעמים חזרתי לפה והתחלתי לכתוב כמה משפטים בדף הזה. כותבת ומוחקת.<br/> אז ככה..בעצם באתי להיפרד מהמקום הזה שהיה לי לבית בשלוש שנים האחרונות.<br/> רציתי להגיד שלום ותודה על המילים, השירים והפרחים @} @} @}<br/> its meant the world to me<br/> <br/> הבלוג ההוא היה לי כמו מסע עמוק בנבכי נשמתי...

שבע יהלום אהובה, הרבה מזל טוב ושיהיה בהצלחה בהתחלה החדשה ועם א׳, בשינויים, במעברים ומאחלת לך שנה מתוקה מדבש @}
בכלל יש לי תחושה שכולנו עברנו בית. מהמקום שהיינו בו ביחד למקומות חדשים.
אני מחכה לאחיות החמלה האהובות לדייט השני... יש כבר גג בירושלים...נו...מתי זה יקרה?

שנה טובה שבע אהובה
מאחלת לך מעבר מוצלח ובעיקר הרבה אהבה
לימונדה
הנה iju1]שיר DhH2Qs[/po] של זוג מרגש לשנה החדשה ֿ

התעוררתי ל זה

גבירצי אהובה,
יום הולדת שמח!!!! @}
שתהיה שנה נפלאה של עשייה
ושל מנוחה
של אהבה ושמחה
של נתינה וקבלה
וכן נזכה לעוד מהתובנות המופלאות שלך, אשה חכמה,
מתגעגעת,
לימונדה

<r>תודה פלונית,<br/> אני בנתיים עדיין צוברת רשמים אבל אכן יש איזו נוקשות וחוקיות "מלמעלה" שאני ממש ממש לא מתחברת אליה. אתמול ביציאה מהכיתה הילדים עומדים כמו חיילים קטנים בטור מחכים לטקס לחיצת היד למורה. יש כאלה שלא רוצים- והיא בשלה לא מוותרת. ראיתי ילד שנתן לה יד שמאל והיא התעקשה איתו שיתן לה את היד...

הבחור מגיע לשבוע... ובסוכות אנחנו נוסעים לצרפת לשבועיים.
חופשה בפארק הירדן זה נשמע מאד מאיים (-: כולם לבושים בלבן?

ועוד מהגיגי הבי"ס הפילוסופי....
הבכור אמר לי שכל בוקר הם מתפללים ומודים לשמש ולכוכבים ובלה בלה בלה...אבל שהוא כבר אמר למורה שהוא לא מתפלל כי "אני לא דתי" (-:

אה..אני סתומה...החודש וחצי זה החופשה מהלימודם בירושלים... בכל מקרה- בואי ניפגש!!!! (בצהוב כתוב ש: אפשר להזמין הזדמנויות )

<t>הי קן...ככה את נוטשת את הקן הירושלמי? לאן עזבת? איך התאקלמת?<br/> אצלינו בנתיים ממש בסדר. הילדים מתאקלמים יפה. יום ראשון בבית ספר ה...פילוסופי. כולם לבושים בלבן... חוץ מהבכור שהתעקש באותו בוקר להיות לבוש מכף רגל ועד ראש בשחור. סניקרס שחורות. מכנסיים שחורים. חולצה שחורה. קסקט שחור ואני לתומי חשבתי...

ומה איתי? אני בטוב... באמת. עשיתי צעד הזוי ובנתיים הכל בתיאום מושלם.
אם אתעלם לרגע מהצהוב שממסמן לי ש: אופטימיות היא פסימיות בהווה, פסימיות היא אופטימיות בהווה. ומה עכשיו?
עכשיו טוב...

הי איימי, שמחה שהגחת מהאפלה ומי יודע אולי עוד יפגשו דרכינו @}

ועכשיו קריאה במגפון לחברותי משכבר הדפים "כנופיית אחיות החמלה"? מישהי עדיין שם? מה המצב? איך הולך? מה שלומכן?
התגעגעתי
ומה עם ה דייט השני אצלי על הגג?
מישהי???

<r>אמא דבש- אכן אנחנו שם בחגים...מדלגים בין עולמות וצוברים מינוסים בבנק ופלוסים בחיים (-:<br/> שלום נובה @} תודה על המילים המחזקות <U><s>[u]</s>כשיש שניים (עולמות) יש סדק יש פתח, יש בריאה...<e>[/u]</e></U> או כמו שאמר המשורר "there is a crack in everything- thats where the light gets in"<br/> <br/> ...

שבוע מוצלח אמא דבש
מקוה שעוד יצא לנו להיפגש
הרבה אהבה
מאחת שהיקיצה הטבעית שלה היא עם השמש והציפורים. (והשכן עם המשאית שמתניע בחמש וחצי)...

מי טו

כשאין מילים יש שירים בומרנג

בין שני העולמות הלב שלי נקרע. קולות מבריכת הסולטן מזכירים לי נשכחות. הילדים ישנים. אני ערה.

<t>ברקע קולות מואזין, מוסיקה ערבית, יריות, זיקוקים וחארקות של מכוניות שנסעות בראייסים במעלה רחוב הגיחון.<br/> אבו תור<br/> ירושלים 2013<br/> האקספרמנט מתחיל...<br/> מפחיד וקיצוני אבל הכל שווה את רגעי החסד עם אמא שלי הפיה עם התלתלים הלבנים.<br/> והילדים המתוקים<br/> היום הקטן קילל אותי: "אמא את ממש מ...

<r><E>|L|</E> לא היה לי את הנייד הרגיל מאז שחזרתי ואחותי הראתה לי עכשיו הודעה משונה מאיזה אחד עם תחת שמן (-:<br/> חושבת עליך בימים המשונים האחרונים.<br/> יאללה שהטוסיקית תעלה כבר על הסקייפ...<br/> ובנתיים נתארגן לנו על מפגש בירושלים (והבונוס הפעם הוא שלא תצטרכי בייביסיטר)<br/> נשיקות מותק וקוראז' בי...

<r>יום הולדת שמח אחות אהובה!!! <E>|L|</E><br/> בקרוב מפגש אמיתי<br/> ושיר הנושא <URL url="http://www.youtube.com/watch?v=kQ4jv5mqiHY"><s>[url=http://www.youtube.com/watch?v=kQ4jv5mqiHY]</s>בנתיים<e>[/url]</e></URL><br/> <br/> O the sisters of mercy they are not<br/> Departed or gone,<br/> They were ...

לא נכון!!! מה זה אומר?! 0-:

ומשאירה גם שיר

<r>מצטטת את הגבירה החכמה (לקח לי הרבה זמן למצוא את זה p-: )<br/> _בסוף הסדנא, ממש לפני שהתפזרנו כל אחד לדרכו, קיימנו שיחת סיכום וניסינו לעבור בראשי פרקים על כל הנושאים שעסקנו בהם.<br/> וממש לקראת סיום, דיבר המורה על מונח "השיבה הביתה". הוא התכוון לשיבה לבית הפנימי, למסע חזרה הביתה אל הלב. והמליץ לתר...

<r>כבר כמעט שבוע שאנחנו בלי מחשב או טלפון. היתה פה סופת קיץ מאד דרמאטית לפני כמה ימים ומאז אנחנו מנותקים. בניו יורק יצא לי כבר לראות סופות קיץ מרשימות, אבל בחיים לא ראיתי משהו כזה בדיוק. בעיצומה של הסופה היה נדמה לי לרגע שיש מצב שהבית מתעופף לו בשמים. <SUP><s>[sup]</s>קללת הקוסם מארץ עוץ טייק טו<e>[...

יש לך את הלינק? ניסיתי למצוא ולא הצלחתי...

שבע המלכה,
כנראה שפיספסת (נקרא לזה אקספרמנט בנתיים) אבל יש לנו דייט שני שיתרחש באוגוסט על גג אחד בירושלים
מחכה למלכות ולשבת המלכה ולשבת (שבט?) אחיות גם יחד (-:
שלך, למונייד

את פשוט נהדרת שבע. אם פעם אמצא את עצמי בווגאס, אהמר על שבע יהלום. בחיי. me too
התגעגעתי
<לימונדה מתביישת להודות שהיא בוכה ברגעים אלו מהנסיכה דיאנה. בכי קצת נעים, מודה. דונט אסק>

<r>הי אפרת, נתקלתי בבלוג שלך כשכמעט קראתי לבלוג שלי באותו שם ממש...<br/> מצחיק שאנחנו מוצאות את עצמינו במקומות דומים. כנראה שכל השבילים מובילים לירושלים (-: מזל טוב על הלידה ובהצלחה!<br/> כתבתי פה בשנתיים האחרונות בעיקר בבלוג <PO><s>[po]</s>סוף סוף התחלה<e>[/po]</e></PO> שהגיע לקיצו עם המעבר שלנו לא...

<r>הבלוג ההוא נגמר והגיע לסופו התבקש. עכשיו אני כאן (בנתיים).<br/> סוף סוף התחלה חדשה.<br/> לרגע חשבתי לקרוא לבלוג שלי <PO><s>[po]</s>דף חדש<e>[/po]</e></PO>, אלא שאז נזכרתי בפורמט של האתר וחשבתי שעדיף ללכת על השם שאמא דבש רמזה כשם המתבקש "נקרא לזה אקספרמנט בנתיים"<br/> <br/> בבית כולם ישנים עדיין. ...

<r>יו מיכל, שתדעי לך שהיתה לי הרגשה ממש חזקה בבטן... ואני לא מכשפה, אבל כשפתחתי את הדף שלך הלב שלי התחיל לדפוק. נשבעת. היתה לי מין הרגשה שזה מה שאני הולכת לקרוא. שאת בהריון. ואז קראתי אותך בלב פועם ולרגע קיפצצתי איתך כי פיספסתי שהבדיקה היתה בעצם טעות (זה קשור להפרעת קשב שאני לא קוראת נכון, אני קוראת...

_יום טוב לכל האוהבים, לכל המיוסרים מאגו,
לכל בני האדם ששכחו ונזכרים._ אמן
ותתחדשי על הקעקוע ובכלל...

הי סיסטר,
היית איתי כל הסוף שבוע,
מקוה שאת בטוב

<r>מתוך סופת הטייפון שנושבת על ביתינו בימים אלה קוראת אותך ומרגישה במקום דומה לשלך. צועדת לי ללא נודע עם לב פתוח ומלא באהבה.<br/> שמחה שכתבת (בימים אלה אני לא מסוגלת) ושאת מסתכלת לחיים בעיניים ולא מתוך ערפל.<br/> סומכת עליך שהחיים שלך לוקחים אותך למקום הנכון.<br/> מאחלת לך שהלב ישאר פתוח.<br/> אני א...

עדינה כתבת כל כך מקסים @} במיוחד השורה על השמש והגשם
שבע אהובה, מקוה שדברים מתבהרים

איזה יופי, איזה התרגשות!!! שמחה בשמחתך |h|
וכמובן שאני מחכה בקוצר רוח לקרוא...

במאמר מוסגר- לא חושבת שהגבתי, אבל יצא לי לקרוא לא מזמן את ה"פיה משנקין" ונהנתי מכל רגע, האם זה פרק מהסיפור? בכל מקרה זה ממש לקח אותי בחזרה לשם...
מרגש ומעורר השראה @}

הגיע! איזו זריזות!!!
תודה רבה נטע את אלופה!

זה באמת לא שיר של נינה אלא של ג'ורג' האריסון
אז הנה אחד בשביל ג'ורג

איזה כיף! רחוב הפלמ"ח נהדר! (אין לי את זה עם שמות של רחובות ובכלל גרתי בירושלים בגילגול אחר)
גו נטיקה!!! (ואני דימיינתי אותך תולשת פתקים מעצים ומכולות) תעשי לי קישור או משהו
סיסטרס טו דה רסקיו

ובקשר לדובדבנים..הם קצת מאחרים בגלל הגשם

_ולעניינינו, מותק שלי, אני מאמינה בך כל כך, את אלופה בלחיות את החיים בעיני, ובללכת אחרי הלב שלך ובלקחת סיכונים ולנחות על הרגליים ולעשות את המיטב - שכל סנריו שיתרחש בעיני, לא יכול להיות טעות.
אני אומרת לך מותק, אני פשוט יודעת את זה._
וואאווו!!! שיכנעת אותי

ארוחת ערב של פסטה עם צורה של שפורפרת עדינה ברוטב...פטריות יער
מקוה שלא הרעלתי את כל המשפחה...נחייה ונראה
שומעת נינה סימון. נושמת. מרימה ראש.
הכל לטובה
(אני מקוה)

באמת שזה היה השיר ששמעתי כשכתבתי לך והחלטתי להקדיש אותו לךקצת כמו ה מחכימון הידוע לשימצה, עוגית המזל, אבל עכשיו זה ניראה לי שאולי הוא עשוי לבוא לך לא טוב- כבד...מקווה שלא.

<r><E>(())</E> חיבוק בחזרה אליך שבע יהלום אהובה.<br/> חיבוק משכך התקפי חרדה למינהם וחזרה למרכז הפנימי החזק.<br/> חיבוק אמיץ לחברה חזקה ומהממת שמסתכלת לדברים בעיניים מבעד לעדשה שלה<br/> מקדישה לך את השיר שאני שומעת <URL url="http://www.youtube.com/watch?v=LLn3FT9BsRs"><s>[url=http://www.youtube.com/w...

שוב אני לא בטיימינג משהו כי אני כבר אחרי האומלט שהיה מדהים!!! ממש to die for (-:
האמת שהפטריות האלה קלות לזיהוי אבל...
נחכה ונראה... (בכל זאת סוף קצת רומנטי, למות מפטריות מורעלות ביער)

<r>תודה גדולה על העידוד @} ניסיתי כל כך חזק לשכנע את עצמי שזה לטובה ולעבור הלאה ופשוט לא הצלחתי...<br/> כל כך הרבה חרטה על מהלכים מפוספסים וכאב לב כי הדירה הזאת היתה כל כל כך מושלמת.. אופס.... משחררת (זה לא קל P-: ).<br/> <br/> במקום להתכרבל במיטה ולהתענות עוד קצת הלכתי ליער לחפש <URL url="http://en...

תודה נובה @} זה מאד מעודד...

<r><U><s>[u]</s>כשמשהו ברור ברמה כזו כל היקום משתף פעולה. החוכמה היא להקשיב לרגע שבו נהיה שקט בפנים ואז יודעים שהגענו הביתה. שמחה בשבילך על הבהירות וברוכה השבה.<e>[/u]</e></U><br/> עננים כתבה ואכן כך היה...בעצם עד ליום ראשון בערב.<br/> הבחור ואני קרובים יותר מאי פעם ומשתפים פעולה, כל הסימנים מעידים ...

ושיר במתנה שמוקדש לסיסטר
שני אלילים בשיר אחדhttp://www.youtube.com/watch?v=V8qm8KPti7A

<r>קוראת אותך. האמת שאני קצת מרגישה כאילו שאני מרחפת מעליך. מעל הגג.<br/> מדמיינת אותך בבית הקפה נהיית רצינית.<br/> איזה מזל שאת כותבת. ואיזה מזל שאת כותבת כאן.<br/> <br/> בעוגית המזל הבאופנית שהדף שלך העלה כתוב ש:<br/> <B><s>[b]</s>האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר<e>[/b]</e></B><br/> <br/> נ....

הרבה אהבה בחזרה רוצה לראות את הצילום מבית הקפה
בקרוב

<r><U><s>[u]</s>יווו (סליחה על חוסר הרהיטות) ועוד לא הספקתי לדפוק לך על הדלת בהפתעה ולומר: honey, i'm home<e>[/u]</e></U> תגידי תודה כי יכול להיות שהיית דופקת בדלת ואף אחד לא היה בבית (-:<br/> <PO><s>[po]</s>במבי ק<e>[/po]</e></PO> האהובה (ויאמר לזכותה הכי לא-פולניה) קנתה כרטיסים לספטמבר לכל המשפחה....

<r><B><s>[b]</s>סוף<e>[/b]</e></B> (וגם התחלה)<br/> כשעליתי בפעם המי יודע כמה למונית שירות, הבנתי שאני לא יכולה לחזור על זה יותר... המראה הזה של ההורים שלי עומדים על המדרכה ואני מתרחקת ואז הדמעות שמתגלגלות עד הדרך הארוכה הביתה. חזרתי לכאן מבולבלת ומדוכאת עם לב שבור ומזג האויר קיבל את פני בהתאם ולא ה...

גבירות נכבדות
אחיות אהובות
אני חוזרת הביתה .

סוף סוף
התחלה

רוצה לספר הכל
ואין לי מילים .

(שיצא טורים
כבר לא איכפת לי)

<r>שתדעי לך שאת מאד מחזקת אותי בימים אלה בהם אני מתקשה בעצמי למצוא מילים לכל הסערות שנושבות מסביבי.<br/> מסכימה עם <PO><s>[po]</s>נטע ק<e>[/po]</e></PO> ש:<br/> <U><s>[u]</s>את אבוקה של אור<e>[/u]</e></U> <E>|H|</E><br/> ואפילו שאני לא ממש מתרגלת אני פתאום מבינה את התרגיל ואת מהות התירגול<br/> ובכלל...

תודה על השיר שנפל בדיוק במקום הנכון
ימים סוערים עוברים עלינו פה
עם הרבה גשם ששוטף את הגינה שלנו

מרגשת לקרוא אותך...
מקוה שהאיזון חוזר לחייך ושחזרת
|| ||

<r>גבירה נעלה ואהובה שכמותך <E>|L|</E><br/> כמה יופי יש בדרך שבה את חווה את העולם...(אני אפילו לא יודעת אם את יודעת)...<br/> פתאום בבת אחת נופל לי האסימון ואני רואה את החיבור הזה בין המורה ליוגה (ונקודת המבט של הזן) ומצד שני את המבט המרוחק של הצלמת שנמצאת מחוץ לסיטואציה.<br/> (מסתבר שאכן יש חיה כזאת...

שבע כפרה לא מצליחה לערוך...את יכולה להוסיף לי אחרי הלהיות את המילה כאן
ברמקול הכריזו עליה למטוס
נשיקות לאחיות כשאגיע הביתה אכתוב יותר אישי...לא התכוונתי להביא אותה בהתעלמות רק שהכל פה קצת בעומס

<r>סושי בר בשדה תעופה. אני שותה בירה גולדסטאר קרה ונרגעת מסערת הרגשות שתקפה אותי הבוקר. הירידה בחדר המדרגות המוכר, אותו חדר מדרגות שנישקתי פעם בגיל שבע כשחזרנו אחרי שנה בחוץ לארץ. ההורים המבוגרים משתרכים מאחורי במדרגות. אני גוררת את המזוודה הכבדה על הריצפה. אמא שלי בהיסח דעת לקחה איתה בקבוקים לזרוק ...

<t>הבוקר טיילתי עם האמא האהובה שלי בעיר העתיקה. הולכות לאיבוד ביחד בסימטאות ולבסוף מוצאות את לינה. המסעדה מלאה בילדים בהפסקת עשר מהבית ספר (יסודי) בנים בתספורות קצרות ותלבושת אחידה מתחלקים בקולה משפחתית וכל אחד יושב מול צלחת חומוס קטנה. הבנות מגיעות עם תלבושת של חצאית וחולצה משובצות באדום וצמות. הן ...

<t>לקחתי את הזמן לעכל את החוויה והנה המסקנות וההבנה מאיפה באה לה ההתרסקות...אז ככה:<br/> אני חושבת שהיה בשבילי משהו מאד קסום וחד פעמי במקום הזה שנברא פה בדף שלי ואחר כך גלש לדפים של החברות. בראתי את לימונדה, שהיא לגמרי אני, אבל האני שבחרתי לחשוף בכל רגע נתון, וזה היה ממכר ומשחרר להיות לגמרי אני, אבל...

<r><B><s>[b]</s>חוזרת לדפים הצהובים<e>[/b]</e></B><br/> תוך כדי העיכול של המפגש ההיסטורי אני מודה שקצת צנחתי. נפלתי לבור של רייקנות ונכנסתי לסוג של דיכדוך(לייט) אולי גם מסתמנת לה עייפות מצטברת מהביקור ועכשיו מותר לי גם קצת לצנוח, אבל אני מודה שחלק מההתרסקות קשור גם לציפיה מהמפגש והבילד-אפ הגדול שסוף...

מעכלות ולא מגלות בנתיים

שבת שלום מירושלים

מודה שזה גם קצת מפחיד....

<r>סורי בנות [-: לא התכוונתי להביא אותה בהודיני (-; בחיים לא הייתי עושה את זה לאחיותי.<br/> אז מה נסגר? מחר בערב על הגג של שבע בשמונה?<br/> נביא כל אחת משהו קטן לנשנש ומשהו לשתות<br/> <SUP><s>[sup]</s>ואיפה זה בכלל הגג של שבע? עד לפני רגע זה היה מקום וירטואלי <e>[/sup]</e></SUP><br/> soon<br/> <br/>...

שבע מותק, מקוה שאת יוצאת מהבאסה הקיומית.
אני בסדר עם שמונה בערב יום חמישי...
גבירה? עדינה? אמא דבש? אינטו?

באוטו קצת לפני שעליתי הביתה הוא שם את השיר ״הזה״www.youtube.com/watch?v=aGSKrC7dGcY שמאז לא יוצא לי מהראש

<r><B><s>[b]</s>ירושלים. אוגנדה<e>[/b]</e></B><br/> אני פה עם מי שהיה פעם אהבת חיי. האקס המיתולוגי. היינו ביחד און אנד אוף מגיל שבע עשרה עד גיל עשרים וחמש. כל כך הרבה שנים שהוא היה המשפחה שלי. משפחה זה לתמיד. אני לא ממש זוכרת את הפרטים של איך נפרדנו ולמה. גרנו ביחד ופחדתי מהשגרה. רציתי יותר. בגדתי ב...

מסתמן כיוון של חמישי הבא...

אז נכון לעכשיו הכיוון הוא חמישי בערב? במחשבה שניה אולי חמישי עדיף על ראשון.
ומה זה לצלות שומר בתפוזים כפראפרזה?!
<לימונדה מעמידה פנים שהיא מתענינת בנון שלנטית אבל בעצם מתרגשת נורא!>

ראשון בערב יכול להסתדר גם לי...בנות?

אז אולי בכל זאת נדחה לשבוע הבא? שבוע הבא אני אוכל להיפגש גם בערב, עדיין לא סגורה על היום.
(בכלל לא פשוט לארגן מפגש קבוצתי מיתולוגי)...

יש מצב למפגש ביום? (נגיד בים בחמישי או שישי?).
איזה באסה עדינה... זה באמת מאד מורכב ולא מובן מאיליו כל העניין של המפגש הרב נשי...אני ממש רוצה שזה יקרה הפעם ומניסיון יודעת שהביקורים באמת לרב מאד עמוסים ועוברים מהר מדי...מחכה לשמוע משאר הבנות בנתיים נשיקות מירושלים

<t>אתמול אחרי כל השמחה כמובן שהגיעה נפילה. נכנסתי לוויכוח עם אבא שלי, שהוא בן אדם שאסור להתווכח איתו (העיקרון הוא שפשוט צריך להסכים על הכל ולא להגיב על דברים מעצבנים), התווכחתי ומיד ותוך כדי זלגו הדמעות ולא הצלחתי לסגור את הברז כל הערב, זה היה נורא. בבוקר עיניים נפוחות. מזכירה לעצמי שאני עייפה עדיין...

אין לי מילים חכמות
רק חיבוק וירטואלי בינתיים

מקסים...מתחבר לכל כך הרבה מקומות אצלי,בעיקר למקום הזה עכשיו שישן במיטת הנוער שלי אצל ההורים
@} מתרגשת לפגוש את עדינה האשה ועדינה הילדה

נחתתי. שמחה, הפוכה, עייפה, ומרוצה. מסכימה עם שבע ששדות תעופה זה אחד המקומות הכי מנותקים וגם הכי מרתקים, אבל הכי משמח להיות בחוץ. ועוד יותר משמח להיות עכשיו בבית עם ההורים @{
אז מה .... פותחות יומנים?

<r>יו איזה התרגשות... כאילו שאין מספיק אלמנטים מרגשים, עכשיו נוספו הנשים שמאחורי המילים שעם הזמן הפכו אצלי לחלק מהחיים. עדיין מוקדם בשבילי להתחייב על יום, אבל מאמינה שאחרי שאנחת אדע קצת יותר. מאד רוצה להיפגש, מה גם שאני לבד אז כל ההתנהלות קלילה הרבה יותר.<br/> עכשיו בעיקר חושבת על ההורים שלי ועל אמא...

<r><U><s>[u]</s>אל תשאלי למה נזכרתי בזה עכשיו, אבל לא, לחבר לא קוראים אסי דיין.<e>[/u]</e></U> ועל זה נותר רק לומר "איזה מזל!!!" D-:<br/> ועכשיו אני פה בדיליי מסוים נזכרת להגיב...<br/> עוד יומיים אני נוסעת. הבטן מתהפכת לי מהתרגשות. חייבת להרגיע את הציפיות.<br/> חוץ מזה שאני די הורמונלית. תלויה לגמרי...

שבת של שלום שבע

ואת הלילות גם

סופרת את הימים

כיף שהבלוג של מתעורר לחיים באביב! התגעגעתי!!!! החיים נקראים עמוסים ומלאים שמחת חיים
תהנו בפסטיבל...נשמע כיף!
מאד מתקשה לכתוב אז מסיימת בחיבוק

<t>נהנית כל כך מהתובנות שלך ציפורי!!! חוץ מזה שפתרת לי עכשיו משהו רציני.<br/> כל הזמן אני מרגישה את התנועה המעגלית הזאת ונלחמת בה כי אני רוצה להתקדם וכל הזמן מפחדת מהעניין הזה שבחיים אני עושה צעד אחד קדימה ושניים אחורה....אבל עכשיו אחרי שאני קוראת את המילים שלך אני מוצאת שפיסות המציאות נופלות למקומן...