באופן טבעי

לא מספיק טובה
לא מספיק מסודרת
לא מספיק נקייה
לא מספיק מבשלת
לא מספיק עושה סקס
לא מספיק מפרנסת
לא מספיק אמא
אז למה?

<t>אחרי המון זמן שלא כתבתי, מרגישה צורך לכתוב, להוציא קצת מחשבות מהראש, נגמר לי המקום.. "כשאת לא יכולה יותר אל תכילי" אני מסתובבת ברחוב ובתוך הראש מסתובבות לי מחשבות (כתבתי מחששות בטעות.. מעניין), בא לי לכתוב את כולן, אבל אז אני אעצר על כל מחשבה וזה בטח יקטע לי את החוט. יש מחשבות שאני...

<t>השכנה מעבר לקיר. אני מדברת איתה די הרבה. היא לא יודעת את זה. כמה פעמים בשבוע. בדרך כלל כשאני שוטפת כלים. אנחנו לא מכירות. מעולם לא דיברנו. מעולם לא נפגשנו. פעם אחת היא אמרה עליי משהו לשאר הדיירים, מאוד נעלבתי. ומאז אנחנו מדברות. בדרך כלל כשאני כוע...

<t>אחרי תקופה יחסית טובה- שוב נפילה. הנפילות מאוד חדות. לרגע נראה שדברים מסתדרים. ופתאום כלום לא מסתדר. לא מוצאת את עצמי בעולם. לא יודעת מה לעשות. איפה לגור, במה לעבוד, שאלות בסיסיות כאלה. אבודה לא רוצה לעשות כלום לא רוצה לעבוד לא רוצה לטפל בבית ...

<t>מיק ושרה תודה על המילים! המחשבות האלה מעסיקות אותי מאוד לאחרונה.. מפחדת לגדול מפחדת להתחתן מפחדת לגדל ילדים מפחדת להזקן מפחדת לחלות מפחדת למות חושבת על זה המון מפחדת שיש דברים שיותר לעולם לא אוכל לעשות נפער לי בור בבטן מסתכלת רגע ...

<t>ריק לי בבטן. יש לי וואקום. אין לי אוויר. הבית שקט כל כך וזה עושה לי רעש במחשבות. מדליקה מוזיקה- רק שלא יהיה שקט... יש לי משהו שאנשים מחפשים כל החיים - אהבה גדולה ופתאום אני מרגישה שאני רוצה משהו אחר להישאר צעירה לפלרטט שיתחילו איתי בחורים לרקוד במ...

<t>מנותקת. מעצמי. מהגוף שלי. מהרצונות שלי. מהמחשבות שלי. לא מוצאת את עצמי. לא יודעת מה מתחשק לי לעשות. המחשב לא מעניין, הספרים לא מעניינים, הטלוויזיה לא מעניינת. לא מתחשק לי לצאת מהבית. לא מתחשק לי לפגוש אף אחד. לא יודעת מה בא לי לאכול, אז אוכלת זבל,...

מיק- תודה על היד במיון, הייתי צריכה אותה.

<t>אחרי שיפור מאוד גדול במצב, פתאום החמרה. הרופא רוצה שאבוא למיון. אני מפחדת. ולבד. האיש בעבודה. אמא רחוקה. השכל יודע שיהיה בסדר. הלב מפחד. מחפשת את הנסתר מאחורי מה שקורה. זוכרת שמאוד כעסתי ואז פחות או יותר התחילו כאבים. כל כך כעסתי. הרגשתי את ה...

תודה אהבת.
תודה לך גבירה בחום על המילים.
בדקתי מה הן עושות אצלי.
אני אוהבת לבשל, אוהבת אוכל בריא, מתענגת על אבודקו, טחינה ואגוזים, כמו שמישהו אחר יתענג על המבורגר או גלידה.
לא עושה את זה מתוך אילוץ, אלא בהנאה רבה.
אבל אולי צריכה יותר דיוק.

<t>נמאס לי. נמאס לי מהרופאים שנוגעים בי. שעושים מה שהם רוצים בגוף שלי. שלא שואלים אותי. שלא מזהירים אותי. שלא אומרים לי מה הם עושים. שפוגעים בפרטיות שלי. מהתרופות, שמצד אחד מצילות אותי, מצד שני מרסקות אותי. מעצמי שעוד לא למדתי להגיד לרופאים ולבקש מהם. מהר...

<t>מרגישה צורך להתחבר. לכל מיני דברים. אולי כדי לא ללכת לאיבוד. לשמוע מוזיקה בעברית. לאכול תפוז ישר מהעץ. להרגיש את האדמה מתחת לרגליים יחפות. להכנס לים. לנשום אוויר צח ולמלא את הריאות. לשכב על ערסל בשמש. לאכול אוכל ביתי. לחבק ולהיות מחובקת. להיו...

<r><s>[u]</s>אולי את יכולה לשבת ולדמיין את הגולם הזה?<e>[/u]</e> יושבת ומדמיינת את הגולם. מלטפת אותו. בעדינות. רך ועדין. מחפשת קצה חוט שהשתחרר ונפרם. מוצאת קצה חוט קטנטן, כמעט בלתי נראה. כמעט בלתי מורגש. מושכת קצת קצת. ממש בעדינות. רוצה לעזור לפרפר לצאת, בזהירות ...

מרגישה כאילו אני ליד החיים. לא בתוכם. לא חלק מהם.
יושבת בצד ומסתכלת עליהם חולפים.
מן תקופה כזאת. הגולם שבין הזחל לפרפר.
והחיים חולפים.
ואני תקועה בתוך הגולם.

<t>חלום עצוב. בחלומי נפרדנו. באתי אלייך עם תיק גדול להחזיר לך את הדברים שלך. ושאלתי אותך "למה?" ואתה ענית "כי את מרעיבה אותי". התעוררתי בוכה ונצמדתי אלייך. הדימוי שעלה לי לראש הוא שאני מנסה להחזיק בכל כוחי גוש קרח ענק, ולא משנה כמה אני אתאמץ הטיפות זולגות לי בין האצבעות...

מיק, תודה שאת פה. לצערי לא עשיתי את הטלפונים, ופיספסתי...

תודה סאלי על המילים שלך.
תודה שהצלחת להפוך את הקושי מקרקרעית של בור לתחילתו של מסע.

אפשר להזמין אותך לדף שלי?
מחשבות מהעץ נופלות
כשיהיה לך זמן. תודה

<t>שיחות טלפון. כל כך קשה לי לעשות שיחות טלפון. אני שונאת את זה, את תחושת החרדה הזאת שמטפסת עליי כשאני צריכה להתקשר. בדרך כלל לאנשים שלא מכירים אותי הכי קשה לי. אם אפשר לשלוח מייל או סמס אני מעדיפה. רק לא לדבר. וזה לא שאני לא יודעת לדבר. אני אפילו די טובה בזה. ויודעת לה...

<t>חרדה. נהפכתי להיות חרדתית פתאום. כל צלצול טלפון מבהיל אותי. החתול של השכנים מלחיץ אותי. איש זר שמופיע פתאום בגינתי משתק אותי, וכשהוא דופק בדלת אוזל ממני כל הדם. עצבנית. כל דבר קטן מעצבן אותי. רעש משגע אותי. ליטוף לא במקום מוציא אותי מכליי. מזכירה חטטני...

תודה }{ שיתפתי את אמא באמת.

<t>זה התחיל מדקירה קטנה לפני כמה חודשים. דקירה פנימית כזאת, צביטה, כאילו מישהו צובט אותי מבפנים. אחרי כמה ימים מיששתי ומצאתי גוש. קטן. כמעט ולא מורגש. עמוק בפנים. עברתי דרך כמה רופאים מכל מיני סוגים. עכשיו הגיעו התוצאות של הבדיקה. בפקס. איזו מן דרך זו להודיע לבן אדם שמשהו לא בסדר...

הקליפה שלי דקה.
הכל אני מרגישה.
הכל נכנס בקלות ומשפיע.
גם דברים טובים וגם רעים.
משב רוח שמגיע מהחלון גורם לי אושר גדול.
אוכל טעים מסב לי עונג.
משפט לא במקום מרסק אותי.
שיחה לא נעימה מהדהדת בתוכי עוד שעות.

<t>משהו בתקשורת שלי עם העולם לא עובד. לא יודעת לשים את האצבע..... אני שולחת למישהו מייל והוא לא עונה, אני מתקשרת למישהו והוא לא חוזר אליי, אני מזמינה אליי חברים והם לא מגיעים, אני מבקשת דברים מאנשים והם לא עושים את זה..... זה קרה עוד פעם ועוד פעם בזמן האחרון. משהו לא עובד. המקרים...

<t>גוף יקר שלי, בוא נדבר. הרבה זמן לא דיברנו. כבר עברנו כמה דברים ביחד. חלקם לא פשוטים. אבל שרדנו. נשארו צלקות, תמיד נשארות. היה לי די פשוט להתעלם ממך בשנים האחרונות, אתה היית שם, אני הייתי במקום אחר, לא ממש היינו מחוברים. מדי פעם אתה מזכיר לי שאתה קיים.דלקת גרון פה, כאב בטן...

<t>המורה שלי בכיתה ג' אמרה לי שכנראה לא יהיו לי חיים קלים, כי לאנשים שהולכים עם העקרונות שלהם עד הסוף- לא קל. והיא צדקה. אני לא יכולה לפעול נגד העקרונות והאמונות שלי. וזה מתחיל לגבות ממני מחיר. אז אולי אני מרגישה טוב עם עצמי שלא בגדתי בעצמי, ושעשיתי את מה שנראה לי נכון. אבל שילמתי מחי...

מחכה שיגמר כבר היום.
מחכה שיגמר כבר השבוע.
כשנגמר היום אני לא מבינה לאן הוא נעלם.
כשנגמר השבוע- עצובה שמתחיל שבוע חדש.

שרה- תודה לך על המילים שלך - אני בנתיים מחכה שהעכירות תתפוגג.
מוזמנת תמיד לחדרי ושולחני, תשאיר תמיד פתק או סימן שאדע שהיית.

זהו היום הראשון שבו אנו שומרים נידה
אומנם רחוק מעולמי, אבל נשמע לי מרגש. וחשוב.

<t>מתבגרים קמט ראשון הוא חזר משבועיים שלא היה בבית, וגיליתי אצלו קמט קטן, ראשון, בזווית הפה. שערות לבנות מתחילות להתפזר לנו על הראש, התחילו מוקדם יחסית. ההורים מתחילים ללחוץ בקשר לנכדים, פעם ראשונה. הסבים והסבתות מזדקנים בבת אחת, נחלשים, מתפוגגים, מתחילים לדבר על איך יהיה כש...

<t>החיים הבסיסיים שלי בשיחה מעניינת שהייתה לי הבנתי שגדלתי בבית מאוד בסיסי. היה לי הכל. מעולם לא חסר לי ולאחיי כלום. או בכל אופן זה מה שהורינו שידרו לנו. ואני מניחה בדיעבד שכנראה הם ויתרו על הרבה דברים לעצמם כדי שיהיה לנו. תמיד היה אוכל, קורת גג, בגדים (שעברו מאחד לשני), והרבה הר...

<r>שום דבר כבר לא מובן מאליו. הוא קם והלך. פעם ראשונה. זה היה כל כך מפחיד. השתיקה הרועמת הייתה הרבה יותר כואבת מאשר אם היינו צועקים. הוא פשוט שאל "המצב הזה עומד להשתפר?" עניתי לו "צריך שניים לטנגו". אז הוא קם והלך. ארז תיק, והלך למשפחה שלו לכמה ימים. ואני נשארתי לבד. פע...

תודה מי מה, שאת קוראת ומגיבה.
אני הולכת לישון על הדברים שלך, אמשיך מחר.
והצהוב : כולנו זקוקים לחיבוק
@}

<t>הכל הפך להיות מובן מאליו מתעוררים אחד ליד השני בבוקר, הולכים לישון אחד ליד השני בלילה. לא משנה איך אני אדבר אליו, הוא לא ילך לשום מקום, לא משנה איזה טעויות הוא יעשה, אני לא אלך לשום מקום. לשנינו ברור שנתחתן מתישהו. שנגדל ילדים ביחד. וזאת בדיוק הבעיה, ברור לנו שזה יקרה, אז כבר לא מת...

<t>לא כולם אוהבים אותי. לא - לא כולם. מה לעשות... אני יכולה להשתדל, אבל לא תמיד זה מצליח. לפעמים זה רושם ראשוני, ואז אני בדרך כלל מתקשה לשנות את זה, למרות שהיו פעמים בעבר שהצלחתי. לפעמים זה דורש מאמצים רבים והרבה חיוכים.. ולפעמים בגלל משהו שעשיתי. אבל למה בעצם כולם...

<t>סדר בבית סדר בנשמה שבת נעימה, אוויר נעים וענני נוצה מתעוררים מאוחר, קפה ועיתון במיטה מחפשת משהו ללבוש ומבינה שאין ברירה, דחיתי את זה מספיק, חייבים לסדר את הארון ואולי אם נוריד את הסוודרים למטה - החורף יסכים לבוא מתחילה עם החלק שלי, ומודיעה לו שיתכונן, תכף עוברים לחלק...

<r>לא חשבתי שמישהו יכתוב פה. מתחדשת- תודה על המשפט הזה... <s>[u]</s>אני הבנתי שאי אפשר להיות בעד או נגד, כי במילא אי אפשר להחליט על תינוקות של אחרים. אפשר רק לבחור לעשות או לא<e>[/u]</e> אני לוקחת אותו איתי להמשך הדרך.. אהבת עולם <s>[u]</s>מי אמר שחייבים שתהי...

<t>אפשר קצת זמן לחשוב לפני שמחליטים? לא החלטתי אם אני בעד או נגד ברית מילה, אז הלכתי, כאב לי על התינוק, כאב לי על האמא הבוכייה. לא יודעת אם אלך שוב בפעם הבאה, או בפעמים הבאות. אולי אשלח מברק כמו פעם, או שאחכה קצת ואבוא לבקר יותר מאוחר. לא החלטתי אם אני בעד או נגד ה"כיבוש" אז נסעתי, בדרך עב...

<t>אני רוצה להעלות משהו, רגע של פסיכולוגיה בגרוש. אני מרשה לעצמי כי די מבינה בזה, אבל את מוזמנת למחוק ולהתעלם ויתכן שאני מאד טועה. מה אם הוא רוצה להיות יותר טוב, אבל משהו פיזי פשוט מונע ממנו? אני חושבת שיש מצב שיש לו שני מאפיינים שמאד מקשים עליו (ועל התפקוד שלו, ועליך כמובן). אחד זה ...

<r><s>[u]</s>שלא לדבר על החוצפנים שנכנסים לבניין ללא רשות ותולים בריסטול בגודל של ילד-גן ממוצע על כל דלת...<e>[/u]</e> באמת מעצבן, והרבה פעמים חשבתי להתקשר לחברה המפרסמת ולהגיד להם שמעכשיו לא אקנה אצלם כלום כי מעצבן אותי שהם מלכלכים לי את חדר המדרגות. אבל לא עשיתי את זה, כי מי יתייחס אלי...

אפשר להסתדר יופי באמצעות אופניים ותחבורה ציבורית
מבינה שאפשר,
כשנעזרים בטרמפים - נעזרים במכוניות של אחרים,
לדעתי, מדוייק יותר לומר חיים ללא רכב פרטי מאשר חיים ללא מכונית.

בקשר לנושא המעגל -חיים ללא מכונית
יותר נכון - חיים ללא רכב פרטי. (כי כן נעזרים במכוניות של אחרים....)

אולי את נעלבת מתוך מחסור בביטוי של רגשות אחרים? אולי הרגשות האחרים לא לגיטימיים?
(סתם תיאוריה פרועה, כי זה המצב אצל גיסתי)

החיפוש הניב 41 תוצאות