מקבלת את עצתך, מיכל, ופותחת דף-בית-אישי וגם הגיע זמן לשנות את הניק כי אני כבר ממש לא הריונית: מיצי פוסט הריונית

<t>היי. גם היום אני עם שניהם בבית. נורי הודיע לנו שזה רצונו כבר אתמול בערב. לשאלתך על שיעמומו- אני חושבת שזה אפילו חיובי אז הוא לומד להעסיק את עצמו לבד. עכשיו לדוגמא, אחרי שעשינו טיול גדול חזרנו הביתה, הקטנה בדיוק התעוררה ורצתה לינוק. זה היה לפני שעה וחצי בערך, ומאז הוא משחק לבד מאוד יפה וכעט אני במ...

<r>קראתי בעקבות גריין את דף <PO><s>[po]</s>להיות כאן ועכשיו במלואי<e>[/po]</e></PO> , אכן דף שעושה טוב על הבוקר. התחברתי מאוד לתחושות של שירי שכותבת על העוצמה של חויית הכאן ועכשיו. בזמן האחרון אני מאוד במקום הזה. אופוריה של אחרי לידת בית. גם קוק היה במקום הזה אך אתמול הוא אמר לי שיש לו כל מיני דאגות...

<r>היומיים שהינו שלושתינו יחד היו ממש נחמדים. מכיוון שזיו עוד מאוד קלה לתפעול: ישנה הרבה, יונקת היטב (בגודל הזה היא כל כך קלה שמספיקה יד אחת מה גם שעוד עם נורי פיתחתי לי שיטות הנקה בתוך המנשא כך שאני רק צריכה להיזכר...) מדי פעם קקי ועוד לא ממש שמענו אותה בוכה (יותר ציוצי חתלתול) כך שהיומיים הללו היו...

מיכל, עכשיו מצאתי את התלבטותך בנושא תנוחות יוגה הפוכות , הגבתי שם.
נראה לי שאת כבר יודעת מה אני עשיתי... את בשמיני עכשיו?

<r>בהריון הקודם התאמנתי עם הקבוצה הרגילה של היוגה ועשיתי תנוחות הפוכות עד הסוף. עמידת ראש בעיקר עשתה לי טוב מכיוון שאז כל האיברים עולים קצת (בהרגשתי) וכשאני יורדת מעמידת ראש הכל מסתדר קצת יותר טוב ויש הרגשה של קלילות (כמו שמנערים בעדינות שק של גרעינים והם מסתדרים יותר טוב והאויר בינהם עולה מעלה).<br...

<t>כבר יום שני ברציפות שנורי מבקש להשאר איתנו בבית, ואני מסכימה. מתרגלת / בודקת את עניין החינוך הביתי. אנחנו מבלים בכייף יחד. אתמול הוא אמר "אני מת על תינוקות" ומשפט נוסף שמילא אותי לא פחות גאווה, "אני מאוד אוהב ספרים".<br/> <br/> כל עניין השבעה איפשר זמן משפחתי מיוחד. למסע הלוויה הלכתי עם זיו במנשא...

ועוד שאלה- תהייה לגבי תנור גז- גיסתי אמרה לי שהגז יורד למטה, אז אם מדליקים תנור גז לא כדי להשכיב אותה על הרצפה (על מזרון על הרצפה...)

<t>למרות ששימחה ועצב מתערבבים לנו, אני עדיין נמצאת במקום מאוד מאושר. אפילו אמירות ברחוב הקיבוצי לא יכולות להרגיז אותי.<br/> התחלתי לצאת עם זיו, בקטנה, לקפוץ לסידור פה לצאת לא. בוקר שם. מכניסה אותה לכיס, ערכת החתלה בתיק קטן ויצאנו. בדרך כלל התגובות ללידה הן חיוביות "כל הכבוד, איזה אומץ" או שמקסימום מ...

<t>ההכנה החשובה ביותר בעיני היא ההכנה הנפשית/ רוחנית/ פיזית.<br/> כל ההכנות החומריות אולי עוזרות לתהליך, יוצרות עיסוק סביב הנושא אבל כדי לתכננן ולפנטז את התהליך עצמו. איפה בבית? באיזו תנוחה/ תנוחות? מי משתתף?<br/> לי זה מאוד עזר. אחרי שהכנתי היטב את הגוף: הרבה יוגה, הליכות ושחיה, אבל בעיקר היוגה שמע...

<t>התקשר אלי אודי, בעלה של אמי, להודיע כי אמו (סבתא-רבה של ילדי) נפטרה זה עתה.<br/> זוהי דרכו של עולם אני מניחה. דור בא ודור הולך. נראה שהיא חיכתה ליום השנה לפטירתו של בעלה שיהיה בשישי הקרוב...<br/> אתמול אודי רצה להביא אותה אלינו שתראה את זיו, אני אמרתי לו שנחכה עוד קצת, שזיו טיפה תיגדל ושאמו תרגיש...

<t>הבוקר היה לנו בוקר של דינוזאורים. זיו התעוררה לאכול ב6.30 ונורי התעורר יחד איתה. ניסיתי לשכנע אותו לחזור עוד קצת לישון כי כבר עוד מעט קמים (מה שאני רציתי לעשות) אבל הוא רצה לראות אותה אוכלת. כשנרדמה חזרה, הוא רצה לעבור לשכב לידה ולשמור עליה. אחר כך הוא הזכיר טיול שעשינו לפני כמה חודשים לספארי (הו...

יש לי המון מה להגיד נגד סטריפינג, שבלידה הקודמת (בביה"ח) עשו לי בלי לבקש רשות, דיממתי מאוד והרגשתי שכל הגוף נסגר והלידה רק מתעכבת יותר... אבל כנראה שזה כבר לא רלוונטי.
מקוה שימשיכו הצירים כך
דברי אל הבטן וגם קפיצות, העיקר להיות בתנועה... ושתהיה לידה קלה.

<t>זיו בת שבוע. תיכננתי לא להוציא אותה מהבית במשך שבועיים אבל היום כבר לא התאפקתי ויצאנו לטיול קטן במשק. זה שבת אז לא נתקלנו בהרבה אנשים, קפצנו לחברים.<br/> בערב עשינו לה אמבטיה ראשונה. נורי ואני נכנסנו לאמבטיה ואחרי ששטפנו את עצמנו מילאתי מים והוספתי חליטת קלנדולה וענף רוזמרין. כשהיו מספיק מים קוק ...

אחותי, שיחת הטלפון שלך היתה כלכך מרגשת. הגעגועים מציפים אותי.
אוהבת אותך.

<t>ילדתי לפני חמישה ימים בביתי בקיבוץ.<br/> לפני סיפרתי ל3 שכנות שאיתם אני בקשר יותר קרוב (השתדלנו לא לספר ליותר מדי אנשים ובפרט לא להורים של שנינו שגם גרים בקיבוץ, בעיקר מכיוון שזה היה גוזל מאתנו כוחות נפשיים רבים. להסביר ולהזים פחדים של אחרים זה מאוד קשה.)<br/> היתה שבת נפלאה ולידה קצרה וקלה. אפיל...

<t>אתמול בדרך למקחת - השכבה שאלתי את נורי אם ירצה לעזור לי להכניס את הבגדים שלו לארון, (שהיו מסודרים בערמות) הוא ענה שכן אבל מיד התחיל כיוון של השתוללות והוא התחיל לבלגן אותם. תגובתי היתה מסכת של דיגדוגים. תוך רגע הוא היה על הרצפה מתגלגל מצחוק. זה התפתח להשתוללות רבתי במיטה הגדולה. הוא קופץ עלי ואני...

<t>שאלה טובה... בינתיים שנינו באופוריה ונהנים מהמשפחתיות והזוגיות בלי. קוק הוא עכשיו תומך נלהב ביותר של לידות בית. הגודש כבר ירד קצת מה שנראה לי שעוזר הוא משטר עקבי של צד אחד לכל הנקה: יש לה איזו שיגרה (אם אפשר לכנות 5 ימים שיגרה) של התעוררות - יניקה קצרה שתרגיע את כאב הרעב - תנומה קלה -התעוררות לינ...

הי דגנית, אני אחרי. יש לי גורה קטנטנה בשם זיו. מזמינה אותך לדף שלי וגם לדף סיפור לידת הבית של זיו - לא חלילה בשביל להשתחצן אלא כדי שתקבלי קצת השראה...

<t>האאא (צחוק גדול...)<br/> אכן אכן, לפחות אני זוכרת שאחרי כמה זמן זה מתאזן, היא כבר פותחת את הפה יותר גדול ותופסת יותר טוב את הפיטמה אז קצת פחות כואב. אבל, רבק לאן הם עוד חושבים לגדול? אם אי פעם חשבתי על הגדלת חזה (ולא חשבתי) אז יש לי הדגמה של איך זה יראה... פמלה היזהרי, הנה אני באה...<br/> מסכן קו...

חברה שלי שעומלת על סרט בנושא לידות בית (ולא הספיקה להגיע ללידת הבית שלי-שלשום) גם אמרה לי משהו כזה, שמכיוון שהמדינה חוסכת עלי בהוצאות אישפוז אז מגיע לי כסף... זה נשמע לי הזוי לאור כל מה שנכתב בדף הזה ומה שאני יודעת מהנהלים עד כה. אולי באמת חזון אחרית הימים? מישהו שמע משהו?

הגורה לא רק שואבת כמו גדולה, הלילה כבר עשתה קקי שני (הראשון היה המהלך הלידה) עדיין מיקוניום אך בקצב השאיבות שלה זה יתחלף מהר... היא מאוד מתחשבת, יונקת במרוכז, קמה פעם אחת בלילה (טפו טפו טפו וכל מה שנהוג לעשות). הציצים שלי כבר התנפחו והתחלת הנקה מתחילה ב" אוי אוצ' אי יי יי אי אוצ'"...

<t>הבוקר משברון: הגור הגדול לא רצה ללכת לגנון, זה לא קורה לו הרבה ולרוב אחרי כמה דקות וכשהוא נפגש עם החברים הוא שוכח הכל. בדרך כלל הוא מאוד אוהב להיות שם, היום ראשון הוא אפילו מיהר כי היה לו הרבה מה לספר לחברים ולמטפלות. היום לא. והוא המשיך לבכות אחרי שקוק חזר הביתה. אחרי התלבטות קצרה החלטנו שזה אך ...

מאמא מאוהבת , זה העיקר: לתכנן, לפנטז, לבקש ולהזמין את הלידה שאת רוצה.

מצאתי את עצמי באמצע הלילה, אחרי שזיו סיימה לינוק, עוד שעה ארוכה ואני רק מסתכלת עליה מוקסמת, מסניפה אותה, היא רק היתה בפנים ועכשיו יש לי גורה מקסימה בידיים.

מאמא ניסיתי להוסיף לסיפור תמונה (האחת שקוק הצליח לצלם תוך כדי...) אבל איך?

<r>לשאלתך מיכל, ברוב הזמן הייתי על הברכיים, רכונה אל כדור הפיזו כשהחזה והזרועות עליו, כל זה קורה על שטיח בין הסלון למטבח. שמתי מגבת על הכדור שלא יהיה המגע של הפלסטיק. מרגע שהבנתי שיורדים <B><s>[b]</s>הרבה<e>[/b]</e></B> מים ויתרתי על תחתונים ותחבושות ונשארתי עם מגבת וחזית ספורט. הכדור היה לי ממש טוב...

מאמא מאוהבת אשמח שתערכי. תודה.

<r>אחרי הריון מושלם, באמצע שבוע 41, זיו החליטה שהגיע זמן לצאת לאויר העולם.<br/> (דף המשך ל-<PO><s>[po]</s>מיצי הריונית<e>[/po]</e></PO>)<br/> <br/> כבר מספר ימים קודם התחילו צירים עדינים, שהתחילו בגב וזרמו אל הבטן. כבר חשבתי שזהו , מתחילים אבל לקראת הערב הם נחלשו ואחר כך הפסיקו. המשכתי כרגיל, מחפשת ...

תודה למברכות.
לאור המאורע החלטתי לפתוח דף חגיגי סיפור לידת הבית של זיו , בכל זאת כאן היו גם כל מיני נושאים שלא כלכך קשורים...

<t>מדהים! רק הבוקר הייתי הריונית ועכשיו ישנה לה בנחת תינוקת מקסימה אצלי במיטה (עבר לא התאפקתי וירדתי קצת ללכת למחשב...)<br/> הלידה הייתה מהירה למדי כי מהרגע שירדו המים התחילו צירים רציניים ביותר, צירי לחץ.<br/> הטלפון השני לליהי בהפרש של מספר דקות היה יותר בשביל לודא שהגושונים הקטנים הלבנים בתוך המי...

אכן צירים.
זה הולך להיות כואב!

<t>כדי להגיע להורי צריך לרדת כ20 מדרגות ואח"כ לטפס בעליה לשכונה שלהם. בסוף העלייה אני מרגישה שהתינוקת שולחת לי שני אגרופיםמהירים ומדוייקים היישר לשלפוחית שלי. מייד אחר כן זרם בלתי נשלט. בעודי מספרת לקוק מרגישה עוד זרם קטן. מיהרתי לבית הוריו היישר לשירותים. עוד חשבתי שאשב לאכול איתם אך הקפיצות לשירות...

<t>פתאום לכולם יש זמן...<br/> אמא שלי מפתיעה אותי בחוסר הלחץ שלה, בשאנטיות מדאיגה כמעט היה סיפרה שסיימה לכתוב את העבודה שהייתה צריכה ותשמח שאתן לה עוד קצת זמן כדי שתסיים עוד איזה רפרט (היא חזרה לספסל הלימודים בעקבותי וגם עושה תואר שני). בשנה"ל הקודמת היא היתה מאוד לחוצה מהלימודים. היא מגה סבונית. אב...

<t>עד אתמול בערב היינו בהפסקה כפויה, ואתמול הגיע משהו (חום אמנם s-: ) שעשה אחלה ערב, האמת מקווה שתיהיה איזו ירוקה קטנה. בכל מקרה נראה לי שאם אקח זה יהיה בתחילת השלב של צירי הלחץ שאז יותר חשוב להרפות ולהרגע: קראתי מאמר באמנות הלידה שמדבר על הנזקים שבלחיצות אגרסיביות, וליהי הראתה לי סרט שבו היולדת, שה...

<t>גם בהריון הקודם וגם בנוכחי מהרגע שידעתי שאני בהריון הפסקתי לגמרי ומייד לעשן סיגריות וגראס והורדתי משמעותית את צריכת הקופאין היומית. בהריון הנוכחי הגמילה מקפה היתה קשה למדי: מכיוון שהייתי באמצע לימודי התואר השני ורק אחרי ההשכבה של בני הגדול התישבתי לעשות עבודות, צריכת הקפה (שחור) שלי עלתה ועלתה......

<t>אז זהו, שלא...<br/> בינתיים הצירים פתאום נרגעו והכל נעצר. חברה שלנו שאמורה להגיע לצלם את האירוע מתעכבת וכנראה שהחרדונית הקטנה מחכה לה (היא עורכת סרטים במקצועה ומאוד עסוקה). ליהי מרגיעה שזה לגמרי בסדר... האמת שאני לא לחוצה, קצת חוששת מזה שהסביבה תתחיל להלחיץ, אך נחושה לא לתת להם. בינתיים כבר הגעתי...

<r>ספר נוסף: woman and canabis שרכשתי דרך האינטרנט, הוא אסופה של די הרבה מחקרים של אנשי מדע רציניים ביותר, (כרגע אני לא מוצאת אותו) אבל בהוצאה של אוניברסיטה נחשבת הארה"ב. בין החוקרים אסתר פריד שהיא תלמידתו של רפאל משולם (האיש והאגדה) אשר בשנות ה60 מצא והגדיר את הthc (החומר הפעיל בצמח), שניהם דרך אגב...

ועוד משהו- לגבי הדיבוב, נורא מצחיק אותי כל פעם שאני שומעת את מפקח הבנייה, שכרגע ברח לי שמו, יש לו קול של יצחק שמיר...

<t>חברה הפנתה אותי לדף הזה, מכיוון שבני בן ה3.3 מזדהה מאוד עם הדמות (לא יוצא מהבית בלי הקסדה וכלי עבודה נוסף ביד) . יש לנו טלויזיה אך זו התוכנית היחידה שהוא רואה (5 דקות ביום זה בהחלט מספיק) גם אליה הוא נחשף רק בעקבות המלחמה אך העניין שלו בכלי עבודה היה עוד קודם, זה בגנים...ובשלב מסויים החלטנו שיותר...

<t>קוק חזר מענייניו. שמש חמימה מבחוץ חדרה פנימה. מפה לשם גררתי אותו לחדר השינה, לא שהיה קשה לשכנע...אבל כן מוזר ללכת לשם כדי לעשות אהבה, (לפעמים אנחנו מרגישים קצת סוטים לעשות את זה במיטה המשפחתית, אחרי שהתרגלנו לעשות בכל מקום אחר פרט לשם...)<br/> שמתי לב שגם הוא קצת זורח היום, הקמטים במצח קצת נעלמו,...

<r>אז זהו, שקצת קפצתי למסקנות מוקדמות...<br/> התעוררתי בבוקר והייתי יפה בעיני עצמי, השער הסתדר מעצמו ובעור הפנים היה איזה זוהר...אוירה חגיגית באויר.<br/> <br/> מרגישה קצת מטופשת שהערתי את ליהי באמצע הלילה, אבל כנראה הייתי צריכה לשמוע אותה אומרת "שאני אדע כשזה יהיה הזמן", ואז חזרתי למיטה והצלחתי לישו...

<t>כל היום היו התכווצויות, לא חזקות, צירונים... המשכנו כרגיל, יצאתי למרפאה לקחת עוד משהו (שיהיה בבית לכל מקרה) ואחר כך לארוחת צהרים (טעות גדולה, כמובן שפגשנו 'מלחיצים' :"נו נסעת להבדק? אם עברת את התאריך אז צריך"...-האחות של קוק. דוקא אמא שלי בסוציומטיות ראויה אמרה שמתאים לה שאחכה כמה ימים כדי שתוכל ...

<r>ראשון- קמתי מאוחר, עשיתי לי אימון של יוגה ביט עם הדיסק של דיויד סאי מהים האדום (הרבה מוזיקה מצרית שממש מתאימה לנענועי אגן ועבודה על שחרור והרפיה של האזור) כל היום עבר בכייף עם פה ושם התכווצויות קטנות בגב, לא משהוא ברור.<br/> מישהי התקשרה והציעה עצמה כדולה מתלמדת, בצהרים נפגשנו והתברר שכבר הכרנו ב...

<t>שבוע 40.<br/> ברביעי היה יום העבודה האחרון שלי. חיכיתי לשתי הקבוצות שהייתי אמורה להדריך ביום הזה ומשום מה שתיהן הבריזו... התבאסתי קצת... אבל נפרדתי מכל הצוות וחילקתי צלמיות פריון שעשיתי.<br/> כל הדברים ללידה כבר מוכנים בערמה, הבריכה מנופחת, הבגדים של הקטנה מויינו סומנו וחזרו מכביסה, מסודרים בארון...

<t>היי דגנית, שולחת לך אנרגיות פריוניות...<br/> מסכימה עם פו, עדיף לזרוק את הרעיון לחלל הבית אפילו שעוד לא רלונטי, כדי שלבן זוג יהיה הרבה זמן לעכל, לחשוב תיאורתית וכשזה יהיה רלוונטי זה לא 'יפול' עליו 'ויתקיף' אותו. נראה לי דוקא פחות מאיים/ מפחיד לשקול סוגייה כזו לא כשיש דד-ליין.<br/> אנחנו שקלנו ובס...

למיכל, אוי.

<t>מיכל, למה בעצם את לא מרגישה נוח לצעוק בבית? (בהנחה שאתם מוצאים איזה סידור לאור בזמן הלידה)<br/> <br/> אני עושה את כל ההכנות הטכניות, בגדים שקיבלנו או קנינו (קצת) שצריך לכבס ולסדר בארונות, לארגן את כל מה שצריך עבור הלידה בבית. לדבר עם נורי על כל מיני שינויים בסידורים: למשל שאחרי הלידה אבא יקח אותו...

<r>נורי כל הזמן אומר שהוא ישמור על התינוקת (הוא גם מציע שמות די יצירתיים...אבל לא ממש נראה לי שיתקבלו) ומצפה לשחק איתה. בכדי להוריד ציפיות, כי עד השלב שבו באמת יוכלו לשחק יחד יעבור זמן רב, קנינו ספר ממש נחמד: <U><s>[u]</s>אחות חדשה בבית<e>[/u]</e></U> [של תומאס סוונסון בתרגום משעשע של יהודה אטלס] שמ...

<t>אז הנה הגיע משבר, טוב אולי רק משברון, לנורי היה מאוד קשה להפרד ממני הבוקר בגנון. בכי וכאלה, רוצה הביתה, לא נעים לי בגנון, וכ"ו, זה היה צפוי. כמובן שאח"כ גם אני בכיתי, גם כי אני לא רגילה לפרידות כאלו- בדרך כלל חיבוק ונשיקה - וגם כי זה שלב בהפנמה שאוטוטו אני אצטרך לחלק את זמני בינו לעוד מישהי. זה מ...

<t>למרות שההריון מאוד כיפי כבר מתחילים להתכונן לשלב הבא.<br/> עוד שבועיים...אני לא מרגישה כבדות או שנמאס לי, להיפך, יש תכונה בבית של התכוננויות. להשלמת חדר השינה רכשנות חתיכה של רצפת פרקט (יש מבצע באייס) בכדי שאפשר יהיה להגיע מהמקלחת למיטה בלי ללכת על הרצפה הקרה בחורף. בן זוגי עומל על התקנתו כרגע. ז...

חחחח

<t>לא יודעת לגבי קניה, אבל להוסיף מזרון ליד המיטה שלכם נראה לי נוח, או להכניס את מיטת התינוק שיהיה בגובה של המיטה הגדולה כך שאת לא צריכה ממש לקום ולצאת מהמיטה האמצע הלילה...<br/> <br/> ישנתי נפלא הלילה!<br/> הגיע המזרון החדש.<br/> הלכנו לישון מחובקים (כפיות- אני והבן זוג...) סוף סוף יש מקום בלי לחשו...

<t>היי מיכל. השיעורים של דיויד סאיי הם באמת מופלאים והיו בשבילי חוויה מאוד מיוחדת, אני גם מתכוונת להשתמש בחלק מהם ללידה הפעילה שלי... בדיסקים שלו יש פשוט מוסיקה שהוא ממקסס, נעימות ומוסיקה מכל מיני מקומות בעולם- זה שאני קניתי הוא מהים האדום, דהינו עם יותר מוזיקה ערבית אבל גם קובנית/ ברזילאית. הדיסק ע...

<r>יו כבר בשבוע 37 .<br/> כשהשבתי לשאלה "נו, מתי? איזה שבוע את? " ומישהו אמר לי "אז זה יכול לקרות כל רגע עכשיו" פתאום נפל לי האסימון. הרגע הגדול מתקרב בצעדי ענק ואני עוד לא מוכנה לו. מבחינתי עוד לפחות שבועיים שלושה... כאילו שהיה תשאל אותי, כשהיא תהיה מוכנה היא פשוט תצא.<br/> התחלתי לסדר בגדים, למיין...

תודה מיכל.
בן זוגי מאוד בעד הלידה בבית, הוא פחות בקטע של לדבר על זה...
החלטתם מה אתם עושים עם הגדול (אור) בזמן הלידה? האם כתבת כאן את סיפור הלידה שלו?

תודה לכל המגיבות. ימים טובים

<t>הייתי בסשן נוסף עם המאסטר, זה היה בתל אביב, הייתה תקשורת, צלמים וסתם סקרנים מסביב כך שפחות הצלחתי להתנתק ולהיות רק שם- עם הקול שלו המוזיקה והגוף שלי, כך שהחוויה היתה קצת פחות עוצמתית, אך עדיין מדהימה.<br/> אפרופו הסקרנים: הלסתות השמוטות שלהם מיכולותיו של סאיי שיעשעו אותי מאוד.<br/> קניתי לי דיסק ...

דגנית כל הכבוד לך. שולחת לך אנרגיות חיוביות (וירטואליות...) והרבה נשימות ממלאות.(( ))

האם את מתחברת ליוגה? לי זו שיטה מאוד טובה שעוזרת להתחבר ולהתידד עם הגוף, החיצוני והפנימי. והאמת שגם השוטטות כאן באתר עוזרת להכנס למוד... כך שאת בדרך הנכונה...
ימים טובים.

פתחתי דף מיצי הריונית (בלוג/ סיפור לידה) ואינני יודעת באיזה מדור הוא נמצא ואיך אנשים אחרים יכולים להגיע אליו.

<r>חזרתי לפני זמן מה משיעור מאלף של יוגה עם מאסטר ענק, דיויד סאיי.<br/> [פאוזה לנשימה עמוקה של השתהות...]<br/> הבן אדם פשוט מדהים, זו היתה חוייה מטלטלת. תרתי משמע. הוא עושה יוגה-ביט. זה התחיל בהרפיה עמוקה, אנחנו שוכבים על הגב והוא מסתובב ביננו ומדבר, נותן הנחיות, ותוך שניות הצלחתי להגיע להרפיה ממש ע...

<t>עונת הקינון אצלנו בעיצומה.<br/> הזמנו מזרון חדש וגדול (שיתאים לארבעה) הכנתי תוכנית עבודה לבמת השינה, שתיפרס על כל החדר, והבוקר הבאנו את פלטות העץ לבנייתה.<br/> פתאום חשבתי על המשמעות של פרוייקט זוגי כזה, הקינון המשותף, תיכנון ובנייה יחד. איזה כייף. כבר הרבה חודשים אנחנו מפנטזים על בניית המיטה הזו...

<t>שלושה ימים נוספים עברו, דבר לא קרה. לאט לאט התאוששתי מההתערבות המיותרת והמשכתי לרדת ולעלות במדרגות ביה"ח. אחרי שבוע לרופאים נמאס והלחץ שלהם שאקבל זירוז עלה (אני בכ"ז תופסת מיטה...) ובסוף הסכמתי. נכנסנו לחדר ההמתנה, חיברו אותי למוניטור ולפיטוצין. בהינו בו ובקירות הלבנים תוך איסור לקום מהמיטה. אחרי...

<t>יצאתי למסדרון למצוא את בן זוגי המורחק, הכעס הכאב והעלבון (אינני עוד חתיכת בשר/ בהמה בעדר, אני בן אדם בוגר ומספיק אינטיליגנטי להבין ולהחליט לגבי גופי) התפרצו. בן זוגי חיבק אותי ויחד הרמנו את המחלקה בצעקות: תפסנו את הרופא ה... הזה ובקולי קולות (רציתי שכולם ישמעו) הסברנו לו היכן טעה. אחרי זה היו משל...

<t>סיפור הלידה הראשונה:<br/> אחרי הריון נעים ומרגש, כשדוקא ביום שבאתי לביקורת אצל האחות, הרגשתי שעלי להשאר עוד קצת במיטה אך בכל זאת קמתי לעבודה שהתחילה במאמץ- עלה לי כאמור מעט לחץ הדם מה שגרם למסכת לחצים שבסופם הגענו לרוטשילד. המחלקה הייתה עמוסה (הריון בסיכון) ומצאתי עצמי עם עוד 4 נשים בחדר אם הריונ...

סיפור מדהים. קבלי חיבוק וחיזוק בדיאבד...
אני גם קיבלתי מגנזיום בלידת הבכור שלי, בטוענה שזה ישמור שלחץ הדם שלי לא יעלה.
זה חומר נוראי, עשה אותי ממש סמרטוט ועוד יומיים אחרי הלידה לא הצלחתי ליישר את הגב ולהזדקף (נכנסתי לביה"ח בכושר מצויין)
הרבה בריאות.

<t>היא שוב קופצת, כמה נעים. מסמנת לי שלא לשכוח אותה אפילו לרגע...<br/> הגדול שר לה קודם שיר. בבוקר כשרק קמנו הוא חיבק אותי (צאוור) ואח"כ את הבטן ובירך גם אותה בבוקר טוב...<br/> <br/> הייתי צריכה להקים איזו תערוכה הבוקר. איזה יאוש, אני מנסה לתקוע מסמר ולא מצליחה, זו לא אני, מתעייפת מהר, כבדות. אני מנ...

<r>אני בשבוע 34 בהריוני השני. בהריון הראשון (לפני שלוש שנים) ביקרתי באתר אך הייתי לרוב קוראת פאסיבית, בנוכחי ובעיקר בחודשי הקינון האחרונים אני מוצאת כאן קהילה תומכת ומעניינת. אי לכך ומתוך הרצון לחלוק את סיפור הלידה שלי החלטתי להקדים ולפתוח את הדף הזה.<br/> ההריונות שלי עוברים עלי ממש בכיף, אני מרגיש...

בטעות הוספתי ב' להפניה. זה צריך להיות: ילדים בלידת בית

אני פותחת בלוג הריון מספר 2, אחזור מאוחר יותר

<r>דגנית בוקר טוב.<br/> לגבי השתתפות הגדול בלידה זו אכן שאלה טובה, כרגע החלטנו לא להחליט- בהתייעצות עם המיילדת שלנו היא גם הסכימה שאפשר להסביר לו מה הולך לקרות ולדאוג שתהיה אלטרנטיבה, (יש סבים בקירבת מקום או חברות/ חברים שלו שאפשר להעביר אותו אליהם). בינתיים אני מספרת לו כל פעם קצת, משתדלת שזה יגיע ...

<t>דגנית היי.<br/> הלידה הנוכחית (עוד חודש וחצי) תהייה בבית (אם תירצה השם). בן זוגי עוד בסיבוב הראשון היה מאוד בעד, בהתחלה מן הטעם ש"מה שטוב ונכון לי הוא יזרום איתו" ולאט לאט הוא התלהב מכל התהליך. בהחלט יש משקל לכך שגם הוא לא מת על בתי חולים ורופאים באופן כללי.<br/> במהלך ההריון הראשון מצאתי עצמי מת...

<t>קראתי עכשיו את כל הבלוג. נהנתי ומאוד הזדהתי. הרבה חיבוקים.<br/> את הלידה הראשונה תיכננתי שתהיה בבית אך הדברים התגלגלו אחרת, בעיקר בשל הפה הגדול שלי: סיפרתי לאחות בטיפת חלב ולרופא המשפחה את כוונותי ואלו הפעילו לחצים והפחדות עד שהגעתי לביה"ח ומשם פשוט אי אפשר לצאת... בעיקר כשזו לידה ראשונה ואת יותר...

גם לא צריך להתאמץ על מנת שהיא לא תהיה במרכז העניינים, אלה לזרום עם הדברים בכדאי שלא תרגישי שאת מאבדת את האני שלך ומשתעבדת לטיפול בילדה.

<t>בהריון הקודם מהר מאוד אחרי הלידה הכנסתי את הזעטוט למנשא ויצאתי לצעדות בוקר. אני במרחק חודש עד ללידה הנוכחית וכבר ממש מחכה לטיולים הללו. אני חיה באזור כפרי כך שההליכה האויר הפתוח עשתה לי מאוד טוב והרגשה של התחזקות וחופש. אני טיפוס משוטט כך שבתרמיל קטן מכניסה מים, תיתולים ושמיכונת להחלפות, יותר מזה...

<t>התברכתי ו"תופעת הלואי הקשה ביותר" בהריון הנוכחי (גם בקודם) היא ליבידו מוגבר מאוד! מכיוון שאני מהקטנות, אני בהחלט מתענגת על כך שהציצים גדלים, ומרגישה מאוד נשית וסקסית וגם בן זוגי שותף להנאה. אני עושה יוגה בין פעמים לארבע בשבוע ומשתדלת גם לשחות לפחות פעם - פעמים בשבוע, אך הספורט העיקרי בחודשים האחר...

<r>אני מילדות עם אסטמה, כבר 34 שנים, וכבר ניסו עלי את כל התרופות הקונבנציונליות שמוזכרות כאן.<br/> בכל פעם שהיתה הרעה במצב העלו את מינון הכדורים- תיאוטרים, ובכל פעם הייתי מפסיקה לקחת מכיוון שהם עשו לי רע. כבר כילדה בגן ידעתי להגיד לעצמי שהם יחד עם הונטולין מקפיצים לי את הדופק וכשלא הייתי מתעצלת היית...

<r>בסוף הריוני הקודם רופא המשפחה ואחות טיפת חלב לחצו עלי מאוד להתאשפז בביה"ח מפני שביום אחד לחץ הדם שלי עלה מעט, זו היתה תגובה די ישירה לכך שברוב תמימותי שיתפתי אותם במחשבותי לרצון בלידה בבית. אי לכך שכבתי סתם בבית החולים שבוע. מרגע שהגעתי כבר העניינים לא התנהלו כפי שתכננתי...נחלשתי מאוד... בסוף גם ...

<t>ד"ר מיכל פורת שיש לה קליניקה ליד מרכז חורב (חיפה, קופ"ח כללית) היא רופאה טובה ונעימה אך לצערי הרב בתחילת הריוני נוכחתי לדעת שאינה עושה מעקב הריון אלא באופן פרטי. מכיוון שאין לי עודף כסף וגם כך כל מערכת בדיקות ההריון הן מסחטת כספים מטורפת של הקופ"ח, אני מחפשת מישהי אחרת, האם יש המלצות? עדיף רופאה ...