אחרי עשרה ימים, בשלוש בלילה, שמעתי יללה מוכרת. פתחנו את החלון והחתול שלנו הגיע. הוא היה אמנם רעב אבל לגמרי רגיל כאילו חזר מקייטנה של חתולים. צהלות האושר שלנו נשמעו למרחקים. ממש התרגשנו שהוא חזר.
חרדת המעבר שלנו נעלמה.
יש עוד בלבול והרבה חוסר בהירות, אבל אנחנו כאן להישאר.

<t>שוב אצל ההורים שלי לרגעים. כל יום מביא איתו מבחן חדש ואני קולטת שאני פשוט לא עומדת בנטל. יום אחד מפסיקים את המים בלי להודיע (הודיעו דרך הטלפון, יש מין דבר כזה בישוב, אבל לי אין טלפון) יום אחד הפסקת חשמל, יום אחד טרקטורון עובד בחצר וצריך לפנות את העציצים ולסמן את המשטח שצריך לצקת שיהיה בדיוק במידו...

בצפון - ביודפת. אבל יש בכל הארץ. חייבת להגיד שהייתי מאד סקפטית והגעתי לטיפול די במקרה (ראיינתי את המטפלת לעיתון והיא עשתה לי טיפול הדגמה) נהגתי עם קרחומים על עצם הזנב כדי שאוכל לנהוג... יצאתי משם אחרי שעה מסוגלת לשבת. זה היה מדהים.

<t>אני אצל ההורים, גולשת לרגע ומעדכנת מאתר הבנייה:<br/> עברנו, פרקנו, סדרנו. לא את הכל. בחוץ עדיין עובדים והכל מלא מלא אבק. אין טלפון עדיין. אין מחסן אין ארונות... תחושה של בלאגן וגם שנקטע הרצף של החיים וצריך למצוא רצף חדש. שרון איננו, בכנס ואני לבדי. רוב הזמן ממש ממש קשה לי. חלק מהזמן אני מתאוששת ו...

לי עזר מאד שיטת בואן - שיטה מוזרה אבל יעילה מאד אחרי ששברתי את עצם הזנב.

<t>כמעט גמרנו לארוז. זה לא נגמר....<br/> גמרו לרצף את הבית. מחר עוד צריך לעבוד קצת על המטבח... אולי בכלל הגז יגיע רק מחר.<br/> חשבנו על עניין הבגדים/מצעים/כלי רחצה/כלי ניקוי. וכבר יגיע מחר לארוחת צהריים מרק ולחם תוצרת בית (איזה כיף, עומדים בתור להכין לנו משהו לאכול, נורא מרגש אותי הקטע הזה)<br/> הני...

ניסיתי להסביר אתמול לחבר קרוב מה זה נותן לי ואיך מצאתי את עצמי כותבת את עצמי וכאבי באינטרנט
באמת קשה להסביר את זה. לכאורה נראה לגמרי פרדוקסלי. אבל איכשהו זה קורה.

נועה הפתעת אותי בגדול
אני חושבת שהתבלבלת. זה לא המספרים על הצג (אם כי הם עוזרים) זה הרגליים שזזות...

<t>בוקר יום רביעי. אכן, המבנים הגיעו בלילה. איזו הרגשה מוזרה לראות אותם: הנה המטבח שלי, הנה חדר השינה שלי...<br/> רק ראיתי אותם וההרגשה התחילה להשתנות. מחוסר שקט מתוח למשהו עמוק יותר - הנה אנחנו עוברים באמת. התרגשות ולא סבל. היה שקט במכונית וכולנו חשבנו על יום האריזה שמחכה לנו היום. הקטנה נרדמה באוט...

פתאם חזרה אליי התחושה של להחזיק משהו כל-כך מת בידיים
זה כל כך עצוב המשפט הזה.



אנא, אל תרגישו מחוייבים לכתוב
גם אני מתאפקת לא לכתוב יותר.

שש בערב.
לפני שלוש שעות אמרו לנו שהמשאיות יצאו מהמפעל. אני לא יודעת אם הם כבר הגיעו. כבר לא נעים לנו לנדנד לקבלן.
מסתמן שיהיה מעבר ביום חמישי. אלא אם כן תקרה קטסטורפה. ארזתי כבר חמישה ארגזים ונראה שהמרץ שלי חזר.
עדיף לחץ שגורם לי לעשות משהו מלחץ משתק.

<t>הורים טובים מדי<br/> אורלי-פוקס שבתאי ד"ר שלומית בלנק<br/> קלסי-כנרת<br/> <br/> 159 עמודים<br/> <br/> "חשוב להציג גבולות לילדים" אומרים תדיר להורים, אבל מה הם גבולות? כיצד מציבים אותם? מה המחיר שאנו כולנו משלמים בהיעדרם?<br/> <br/> שאלות אלו ואחרות עולות בדיון אמיץ בספר, ובתוך כך ניחשפים המסרים ה...

ד"ר שלומית בלנק - שנויה במחלקות אומנם, אבל נראה לי שבמצב הזה את זקוקה לעזרה קיצונית שתסייע לך לשקם ואולי ליצור את הסמכות ההורית שלך מולה.

<t>מה שהכי עוזר לי להרגע - זה לעלות על המסוע וללכת 40 דקות. המוח שלי מפסיק לעבוד כשהרגליים זזות. כל מה שאני יכולה לעשות זה להתרכז בנשימה שלי וזה מאד מרגיע (וגם במספרים על הצג)<br/> בשלב מסויים מתחילים האנדורפינים להכנס לפעולה ופתאום יש לי מצב רוח טוב בלי שום סיבה חיצונית.<br/> כשאני עושה הרפייה לעומ...

<r>בוקר. הלילה ישנתי טוב, אחרי שקבלתי את הצעתה של בקי והלכתי לראות את "סוף העולם שמאלה", בקלונוע השכונתי בטבעון. סרט מומלץ ביותר. קצת פרופרציות. אהבתי את האמא שמתה במיטה (עם הסדינים הרקומים והחלוק המהודר, קום איל פו, לדבריה).<br/> הבוקר קמתי עם המועקה. אולי היום יביאו את הבית. אולי לא. מה שבטוח שנדע...

<t>ביום חמישי אנחנו עוברים בית. המשאית זומנה לשמונה בבוקר. יש הרי ארגזים בסלון ובחדרים, אבל לא הכל ארוז עדיין. הבית שאליו אנחנו עוברים עדיין לא מוכן. אומרים לנו שמקווים שהוא יהיה מוכן, אבל אני שומעת בין הדברים חוסר ודאות. האמת, שבשביל שהוא יהיה בכלל אפשרי למגורים, צריך להביא מהמפעל שני חלקים בנויים ...

<t>במהלך חיי היו לי כמה שנים כאלו (כל פעם כשנה בזמנים שונים). שלוש מהן היו מיד עם סיום ההנקה של כל אחד מילדי (איכשהו זה תמיד יצא בחורף) ואני חושבת שזה קשור להתארגנות מחדש של המערכת החיסונית שלי. כדאי לך אולי לדעת שמחלות חום משרתות אותנו בתהליך האינדיבידואליזציה שלנו - זאת אומרת הן מחזקות את ה"אני" ש...

גם אני קוראת אותך. לא יכולה ממש לדמיין את הבדידות, אבל מנסה. איזה מזל שיש מחשב.

היום אני לומדת לשאול אם זו ישות אור או חושך, תמיד מקבלים תשובה
איך את יודעת אם זו לא ישות של חושך שמרמה? הרי הרעים תמיד משקרים ומתחפשים לאחרים כדי שלא יחשדו בהם. למה שהישויות הרעות יענו לך אמת?

<r><U><s>[u]</s>מה החטא העצום והגדול שעליו אני ואנחנו נדרשים לשלם מחיר כה גבוה ?<e>[/u]</e></U><br/> בענייני הנקה כבר יעצו לך הצעות רבות, אני אנסה את כוחי בעניין החטא. המחשבה שדברים רעים קורים לנו כי עשינו משהו רע ומגיע לנו להענש עומדת בבסיס של רוב האמונות הדתיות (וגם ההפך, כמובן) ובכל זאת נאמר : רש...

<r><U><s>[u]</s>ניתן לומר ככלל אצבע שאם התחושה הפנימית של האדם היא של אוירה נעימה והרמונית והמסרים אותם מקבלים הם מסרים חיוביים זהו כיוון חיובי.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> אני לא מתקשרת, אבל האמת, נראה לי שזה צריך להיות מבוסס על אותם העקרונות כמו שפה. די ברור שאם מדברים עם בן אדם מכוער, שלבוש מפחיד ו...

ועכשיו - האתגר, מי יצליח לעשות את משאית השוקולד ויסביר לי איך להדביק ולקפל.

מזל טוב גם לי - בת 42 היום (17.9)
שתהיה לי שנה מעניינת, שבאמת אגיע הביתה כמו שאני מקווה, שאפגוש אנשים מעניינים ושאלך בנתיב שאליו מכוון אותי הכוכב שלי.
שמה שלא יהיה, איך שיהיה, יהיה משמעותי, נכון וראוי. ושגם יהיה כיף.
ורווחי.

<t>מנסיונכם - כמה זמן באמת לוקח לחתול להסתגל לבית חדש?<br/> הוטרינרית אמרה שבועיים ימים לסגור אותו בבית...<br/> האמנם?<br/> לא נראה לי שהחתול השמנמן והמסורס שלנו ירחיק לכת וינסה לחזור לבית הישן. ובהזדמנות הזו - שסוגרים אותו, במסגרת "הכן ביתך למעבר" זרקתי את ארגז החול שלו וממש לא בא לי לקנות אחד לשבו...

<t>רצתי להגיד עוד משהו, במקרה שאת נכנסת לקרוא...<br/> לפי ההלכה אין הלוויה וישיבת שבעה במקרה כזה ולפי מה שאני יודעת יכול להיות שגם לא יציעו. למרות הקושי, והרצון להמשיך הלאה, הלוויה וישיבת שבעה היא חלק חשוב מעיבוד האבל. גם לכם וגם לסובבים אותכם יש הזדמנות להשתתף בצער, להביע תנחומים וזה מאד חשוב. גם מ...

<t>קשר אמיתי - ורד סער<br/> <br/> ספר זה הוא תיאור מרגש של עולמה של אישה אחרי מותה של תינוקת סמוך ללידה. המחברת פורשת לפני הקורא את מחשבותיה וכאביה, את תחושותיה ואת מעשיה מן הרגע שנודע לה על מות התינוקת ועד להולדתו של בן בריא ושלם. ניתן להשיג את הספר אצל ורד, בטלפונים: 056-534230 04-8262148.<br/> <b...

אוי ואבוי, ממש אין מלים מתאימות...
איזה כאב..
חיבוק.

http://www.thetoymaker.com
הלהיט התורן אצלנו

קפה גרג - שרות גרוע
מצטרפת לאבחנה ולתקווה

אורית, רק מזכירה לך שלפי מה ש"נכון" לגוף , לא מומלץ ללכת כל יום, אלא לשלב עם פעילויות אחרות.
<המידע באדיבותו של בני הבכור ונבדק לאחר ויכוח ממשוך>

<r><U><s>[u]</s>מן הראוי שיותר ויותר אנשים ימותו בביתם.<e>[/u]</e></U><br/> לפני שנה בערך ערכתי ספר זיכרון על איש אחד (ככה זה אצלי, פעם לידה, פעם מוות, אותה הדלת כל פעם מצד אחר) וחלמתי עליו חלום: עמדתי באולם מלא אנשים, אודיטריום ונאמתי לפני כולם. הוא עמד לצידי ובעצם אמר לי מה להגיד. ואני אמרתי לקהל:...

http://www.civilsociety.co.il
כמה רעיונות בקשר לדבר הבא

<r><U><s>[u]</s>קראתי בכמה מקומות, שנדרש למח כ-21 בערך יום<e>[/u]</e></U><br/> בעצם הזמן האופטימלי הוא 40 יום (כמו המבול, כמו המדבר, כמו משכב לידה).<br/> הכי טוב בעיני זה לא לטפס על עצים גבוהים מידי. כל יום קצת עדיף מהרבה פעם אחת. זה רק שאני מכורה לריגושים בעיקר, אז אני אוהבת להתחיל דברים ולהחליט על...

מזל טוב מזל טוב
לכל המשפחה ולמעיין הקטן

<r><U><s>[u]</s>למזלי הרב אישתי היקרה, <PO><s>[po]</s>שולה חתולה<e>[/po]</e></PO> ,אימה עלי בהלשנה פה בדף והחזירה אותי לאשתונותיי<e>[/u]</e></U><br/> אשתי החזירה אותי לאשתונותי - צפריר ראית את זה? ענק!!!<br/> <br/> <U><s>[u]</s>אז החלטתי לפרק את זה לשתיים<e>[/u]</e></U><br/> אני גיליתי שהבעיה האמיתי...

חושבת עליכם , שיהיה בהצלחה

לפני 12 שנה פחות קצת כתבתי לבן הגדול שלי שהיה אז בן חמש, ספר לקראת הלידה של אחיו הקטן: וכך כתבתי: אמא אמרה שהיא תלד לפני ראש השנה, ואם לא, אז בטוח שביום כיפור.
<הוא נולד בסוף בשמחת תורה, בוחר את התאריך הכי שמח והכי נחמד מכולם>

תודה על המחמאות...
שאלת איך יודעים, אז האמת שלא יודעים כל כך. ועדיף פשוט להבין שאין באמת דרך לדעת וצריך כל פעם לנסות לדעת מחדש. ובכל זאת, עם השנים מתחדד איזה חוש לאמת.
בהצלחה

<t>אני חושבת שיש משהו בסתיו שגורם לכולנו לרצות להתחיל מחדש, לקבל החלטות, להגדיר כיוונים. כמו שבטבע, זה הזמן של זריעה. ואנחנו נורא מקווים ורוצים ומתפללים שהזרעים ששמנו באדמה ינבטו, יגדלו ויתנו פירות. זו מין כמיהה אוניברסלית כזו ואני חושבת שהסתיו, במיוחד היהודי, עם ראש השנה ויום כיפור ממש מעודד את חשב...

אם את מחפשת מקום בטבעון, אולי אפשר לעשות זאת במרפאת אלומה, אשמח לקשר בין הקצוות.

חשוב שכל אישה ואֵם תמצא לעצמה את הדרך המתאימה והטובה והייחודית לה להיטען.

מה טוען אותי?

עיסוי של אורית
כתיבת פרק מוצלח
בית קפה עם חברות
ספר טוב
הליכה של 40 דקות בקצב של 7 קמ"ש
בגדים חדשים
סקס
חיבוקים עם הילדים

תודה
זה מדוייק!

<t>אני מוצאת את עצמי בבית בחודשים האחרונים. חלק מהזמן עובדת, חלק מחכה להשראה בזמן שאני מכבסת, מסדרת, תולה, אורזת... חלק מהזמן מרגישה מוזר שאני לא שם בחוץ.<br/> הבת שלי התחילה כיתה א' וזה אומר בבית ספרנו שבוע ראשון עד עשר ושבוע שני עד 11. זה ממש בסדר מבחינתי (לא כל כך מבחינתה, היתה שמחה להמשיך, נראה ...

<t>אני דווקא ממש מזדהה עם האכזבה שלך מעצמך... אני יודעת שאין שום סיבה ושהכל יהיה בסדר, אבל אני כל כך נזכרת באיך הרגשתי כשהסתבר שכל השעות האלו שעמדנו על הברכיים ועשינו עיסויים, היו בעצם "חזרה גנרלית", אני יודעת שאחותי נורא התאכזבה מעצמה והאמת שגם לי היתה פדיחה כי רגע לפני שהסתבר שכלום לא קורה, הייתי ...

<t>הי אביב<br/> זה קורה, אפילו בלידה רביעית. בכל פעם צריך להתנער מהציפיות שהיו לנו...<br/> בלידה של אחותי (בבית) הגענו למצב שבו היא כבר נכנסה למים אחרי כמה שעות של צירים חזקים והמיילדת ואני היינו בטוחות שעוד רגע הראש בחוץ. עד אז המיילדת לא בדקה אותה בכלל. הידיים גרדו לנו והיינו משוכנעות. אבל אז היא ...

אנשים מגעילים?
אני פגשתי שם אנשים מקסימים...
ובכמויות. החל מראש המועצה, שאיתו אני נפגשת מדי כמה שבועות ואני ממש מעריכה ביותר, וכלה בגיסתי....
ממש מקום נחמד
<אלכסנדר זייד ופטישי ממש נעלבו קשה, גם יהודה הנשיא...>

בהצלחה לך ושימשיך בכיף.
<אנחנו בילינו שעתיים קסומות בבית הספר, כיתה א' שכללו בעיקר שירה והתחלה של סיפור מותח, ארוחת בוקר משותפת והביתה>

<r><U><s>[u]</s>אגב טבעון - אני לא אוהבת. ישוב פלצני ונפוח מחשיבות עצמית שהכסף בו יותר חשוב מדברים אחרים.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> דווקא אני ממש אוהבת את טבעון, שהפכה להיות עיר המחוז שלי. מי שאוהב חיי עיר עם חיי טבע ימצא את המקום אידאלי, שלא לדבר על האלונים שהם פשוט מרפאים. לדעתי, לא צריכה להיות בע...

<t>ואולי כל העניין הזה של קפיצת הראש הוא עניין שיש להרהר בו שוב. ישנה את השנייה הזו שאנחנו באוויר שבה נראה שהכל ישתנה ויתחיל מחדש ומיד לאחר מכן אנחנו שוב במים והם מקבלים בדיוק את צורת גופנו. ונכון שמשנה מקום משנה מזל, אבל גם ששינויים אמיתיים דורשים עבודה איטית של שנים. שוב ושוב לשחות במים עד שנשתנה ...

את יכולה לשלוח לי "במייל" mailto:[email protected] את הסיפורים ואני אחליף אותם. אפשר להשאיר את התגובות.

בין הראשון שני ארבע וחצי שנים, בין השני לשלישית חמש שנים.
ו"הקפדתי" - זה רק דרך אחת לתאר את זה

<t>בוודאי שקיים<br/> זה עתה סיימו הרכזות שנה ראשונה ללימודים והן מתחילות להפעיל קבוצות של מתנדבות באזור מגוריהן, מקווה שנתחיל לשמוע על הפרוייקטים שלהם בקרוב.<br/> זה מאד שונה מקשיורי אימהות ששם מדובר על שיתוף פעולה בין אימהות בנושא שמירה על ילדים. וגם מפרויקט די דומה בשם אמהל'ה אמהל'ה שגם הוא סביב ה...

מיסטר מיץ
אהבתי

קבלתי תודה
אמנם לא ראיתי את הכתבה, אבל הבנתי שבכלל לא ראו את הספר ללדת בבית וחבל שכך.

לא התהפך.
לפעמים ילדים עושים מה שמבקשים מהם ולפעמים לא. ככה זה בחיים, לא? אבל לבקש תמיד כדאי.

<t>גם לי כואב הגב בטירוף כמה ימים. גב תחתון, בעיקר בשכיבה. כשאני עוצמת עיניים ושואלת את הכאב מה הוא רוצה, אני הולכת למקומות מאד ראשוניים בחיים שלי.<br/> אני יודעת - זה פחד. ראשוני, אמיתי שתופס ומכווץ את השרירים שלי שם וגורם לגב התחתון שלי להיות נוקשה ו"חזק".<br/> זה סוג שלפחד שמכווץ ומקשה ומכריח להז...

מכירה שתי יולדות באופן אישי שדיברו עם העובר שלהן שהיה עכוז והוא התהפך למחרת

<r>ואני כל כך שמחתי לקרוא את דבריך <PO><s>[po]</s>מנסה לתרום<e>[/po]</e></PO> והסתקרנתי עד מאד לדעת מי מאחורי השם, מפני שאני מזדהה עם צורת החשיבה וצורת ההסבר ומרגישה שדברייך לא רק מרגשים אלא גם מרפאים ומיטיבים ונובעים מתוך ידע אמיתי בשילוב של ענווה, שהוא עניין נדיר ובכלל לא המוני.<br/> ואם רק אפשר ל...

רציתי להוסיף לאשפת החצים של יפעת גם את הספר "הלילה האפל של הנפש" - ספר נפלא על דיכאון שסוקר את הסיבות, דרכי הטיפול האפשריות וגם כמה היבטים רוחניים.
מעולה.

<t>בעית איתור האימהות הנכונות לקבל עזרה - ידועה. כולנו מוכנות לעזור ולתרום, אבל לקבל עזרה הרבה יותר קשה. תשאלי אפילו את עצמך, או את המתנדבות שפונות, מתי היתה הפעם האחרונה שהן ביקשו עזרה ממישהי שהם אינם מכירים או אפילו ממישהו מוכר ותקבלי תמונה עגומה, אם כי מציאותית...<br/> לכן, איתור קהל היעד של האימ...

<r>קשה לי מאד מאד להאמין שקיום יחסי מין בגיל צעיר, ואפילו קצת יותר מבוגר מגיל 5, תורם באיזה שהוא אופן להתפתחות תקינה של האדם. סביר יותר להניח שהיא תורמת לאי-התפתחות, או לבעיות חמורות אחרות.<br/> מסכימה מאד עם יעל.<br/> <br/> <U><s>[u]</s>כאלה שמעידים על כך שהם פשוט 'הביאו איתם' את הדבר הזה בבואם<e>[...

<t>טוב, אני מודה בשמרנותי! אני קוראת את כל ההסברים ושזה ככה בכל מיני שבטים שעוד לא התקלקלו וזה לא מסייע לי במיוחד. אם הייתי רואה ככה מי מהילדים שלי (הצעירים, הגדולים כבר כמובן שומרים על פרטיותם), הייתי נזעקת. הייתי באמת שואלת את עצמי מהיכן הגיעו להם הרעיונות האלו והייתי לוקחת לתשומת ליבי שיש לעזור ל...

<t>הי אני ממש לא באופן טבעי ואני מרגיש שייכת, לפחות וירטואלית. אני חיה כמו שאני יכולה באותו רגע לחיות וזה לא תמיד ובכלל טבעי. למשל כל ההיבט של אוכל אורגני הוא ממש לא היבט חשוב בחיים שלי בינתיים (חוץ מהעגבניות של הגינה).<br/> לא הייתי עם הילדים שלי הרבה בבית. עם האחרונה חזרתי לעבוד מהר מאד, כשהיא על ...

<t>אני ממש נהניתי ללדת אצל אילנה (12 שנה עוד מעט). גרתי בדירת חדר במעונות סטודנטים ותאמינו לי שהיה יותר נעים, יותר מסודר ויותר ביתי אצל אילנה (עד היום, לדעתי). אני גם לא הטיפוס שצריך שעות כדי להתאקלם. רק מרחב ופרטיות. הנוהל שלנו להשתלטות על צימר קובע שפיכת תוכן המזוודות על כל מקום פנוי במרחב. קצת דו...

ניבה קרן [email protected]

<r>האמת, אולי זה שייך <PO><s>[po]</s>לסיפורים קוסמיים<e>[/po]</e></PO>, אבל היום שאחרי בליעת הסבון הוא ייחודי ביותר.<br/> נראה שכל העולם החליט להתקשר ולהציע לי עבודה. ומי שלא, סתם התקשר לשאול מה נשמע ומי שלא התקשר, כי החלטתי בשלב מסויים שמספיק לי בטלפון, פשוט דפק על הדלת. רק שבע בערב ומי יודע מה עוד...

<t>לא פציעה, רק אירוע מוזר שקרה לי היום.<br/> קמתי מסטולה משנת הצהריים, בדיוק קבלתי מחזור, אני לא בדיוק מאופסת ביום הזה. הייתי צמאה. הלכתי לכיור. כוס פלסטיק עמדה מלאה. לגמתי בשקיקה. רק כשהמיים כבר עברו את הגרון, הסתבר לי לחרדתי שזה כוס מי הסבון ששמתי בבוקר במטרה להשרות בה כפית, שנעלמה בינתיים.<br/> ...

<r><U><s>[u]</s>היות שכל הנושא כרגע במצב מאוד רגיש אני מבקשת לשמור על חסיון הפרטים בשלב זה.(לכל מי שיודע במה ובמי מדובר).<e>[/u]</e></U><br/> אז רק גילה יודעת... כי גם לי אין שום מושג. ואצלי כשמבקשים לשמור על חיסיון - ישר הפנטזיות הרומנטיות שלי מרימות ראש. האם עומד להתבצע מעשה פלילי? אולי מחטף עם אי...

<t>הי דנה<br/> אני היא הדמצת שיוצאת מהארון....<br/> אחותי ילדה לפני שבועיים וחצי בלידת בית, במים, את בתה החמודה. הלידה היתה חוויה מיוחדת במינה לכל המשתתפים ואני חושבת שעדיין אני מעכלת לטובה את החשיבות של החוויה הזו בחיים שלי.<br/> באופן כללי רק אומר, (בשביל יותר מזה אני צריכה אישור...) שזו היתה לידה...

<t>מציעה לך להתקשר למזכירות הישובים רק כדי לשאול על דירות להשכרה.<br/> אל תעלי בכלל את נושא החינוך והגן, זה לא עניינם. (מוטב לוותר על שאלות קיטבג )<br/> אני גרתי ביובלים ושלחתי את הילד שלי לגן ביודפת ומעולם לא ביקשתי על כך אישור, וגם לכן לא קיבלתי דחייה.<br/> מבחינה פרקטית יהיה נכון לגור בקורנית או ...

<r>אני יודעת שכבר אמרו לך את זה, אבל הכי נכון עכשיו זה למצוא גן. בית זה הרבה יותר קל למצוא. אם את הולכת על הגן ביודפת - הכיוון שלך הוא אבטליון ואולי אם ישחק לך המזל יודפת עצמה שזה מקום נפלא לגור בו. עוד על הרכס אפשר למצוא את יחד עם בתים יחסית זולים להשכרה.<br/> אם הכיוון הוא הגן בשכניה - הכיוון הוא ...

<r><U><s>[u]</s>מחכים. למי? לתשובה ממחלקת החינוך במשגב. אם נקבל אור ירוק נתקדם הלאה<e>[/u]</e></U><br/> לאיזו תשובה בדיוק? אם מותר לשאול ולהמליץ, מה שזה לא יהיה, אין סיבה אמיתית שהתשובה תהיה בידיהם. תחליטו מה שאתם רוצים, תפקידם בסך הכל לעזור לכם בכך.<br/> <ואם אתם צריכים עזרה, העתונות המקומית תשמח ל...

יש לנו כוונה כללית לייער את השטח אך אין לנו שום מחויבויות מובנות.
זה נשמע נפלא, עניין הכוונה הכללית הזו....
תכתוב עוד, על פרנסה, על בדידות... אולי בקהילה כמו אורביל, שכולם בה "זרים", המחסום של זרות מורד?

<t>הרבה אנשים כיום "יודעים" משהו על הגלגול הקודם שלהם. חלק בצורה יותר מודעת וחלק פשוט בתחושה.<br/> אפשר להגיע לידע כזה על ידי חקר של החיים האלו, במיוחד של שבע השנים הראשונות לחיים, שמהוות חזרה מתומצתת על הגלגול האחרון. לאו דווקא בצורה הפשטנית (כשרון או נטייה מסויימת) אלא בצורה שמנסה להבין כיצד נטיה ...

<t>כמו בהרבה דברים שאלת המניע היא השאלה החשובה והמניעים לא פעם נסתרים. מדוע חושב הרופא שיש להפיל את העובר הפגום? על סמך איזה ידע קודם, ניסיון, חוויות, פחדים הוא מבסס את ההמלצות שלו. מהם המניעים להפלה? מה מסתתר מאחרי חוסר הרצון בתינוק פגום? אולי זו חוויה קשה משפחתית ואולי זה חוסר ידע ופחדים. בכל מקרה...

<t>תמיד זה מרתק אותי לראות כיצד נושא של כסף, בסך הכל כסף, מעלה כל כך הרבה דברים ומברר אותם. בשבילי להוציא כסף מכיסי זו העשייה והאמירה האולטימטיבית. ביטוי מוחלט של הרצון שלי. לא אני אשתדל, או נראה, או אולי. וזו לא שאלה של כמות הכסף, אלא של עצם התשלום, שמברר מייד האם מה שאני מקבלת חשוב לי או לא (אלא א...

אתמול נולדה אחיינתי המתוקה, בלידת בית ארוכה ומדהימה.
אני לא יודעת אם שמעו או לא בקיבוץ, כולם ידעו זה ברור, לא היה אכפת לנו כשזה קרה.
מזל טוב וברוכה הבאה.

<t>היה טוב לדעת, אם את מוכנה להרים את הכפפה, שרון, מה בדיוק צריך לבדוק רופא כזה בבדיקה הראשונה. מעבר לכך, לדעתי, כל רופא יכול גם לטעות, הוא בסך הכל בן אדם....<br/> >בינתיים נרשמה צפירת הרגעה בדמות רופא הילדים המומחה שעובדים איתו בקיבוץ ומגיע ממילא כנראה סמוך ללידה, בתנאי שהיא כמובן תתרחש כצפוי<</t>

<t>האמת שכשילדתי או בני השני לפני 12 שנה אצל אילנה זה בכלל לא היה עניין. אחרי כמה ימים (5 נדמה לי) הלכנו לרופא המשפחה שלנו שהיה מאד מאד חביב. ספרנו לו שהוא נולד בבית והוא הגיב בסימפטיה ובדק אותו. לא זוכרת שהיתה בדיקה מסובכת. והאמת, נראה לי שרופא משפחה אמור לדעת לעלות על כל הבעיות הגדולות של תינוק. ה...

אביב, למה לא הלכתם לרופא הקיבוץ?

בהמשך לשאלת האיך לצעוק בקיבוץ עלתה שאלת רופא הילדים.האם צריך להזמין רופא במיוחד? או שמספיק רופא המשפחה בקיבוץ? ואולי הוא לא יסכים לבוא? והאם הוא מיומן בבדיקה? כל זה כדי לא ללכת לבית החולים...

כן גם אני סוף סוף ראיתי במה מדובר ונבעתתי. גם בלי לדעת כלום באיך עושים מחקר, זה בולט במוזרותו.

ואני התמכרתי לתכנית ניקיתה, בערוץ 2 בשבת בבוקר, זו הסיבה שאני ערה כל כך מוקדם.
ממש מביש

<t>אני יודעת שיש כאן כמה קיבוצניקיות בפועל שילדו בבית והייתי רוצה לשמוע איך התמודדתן עם שאלת השכנים המסתובבים מסביב, שאלת הסבים הגרים בשכנות ובכלל עם ההוויה המתערבבת, הצפופה שמסביב?<br/> ובעצם, כל מי שילדה בבית צפוף מוזמנת לענות. צועקים? לא צועקים? יולדים רק כשכולם בעבודה? מה עושים אם מישהו דופק על ...

ולמיטב ידיעתי גם שרהלה תופרת היטב.

אוי בקי....
אוי בשביל איתמר ואוי בשביל כל הרופאים האלו שלא זורמים איתך בקצב שלך
מקווה שבכל מקרה, זה יהיה קצר וחיבוק בשביל כל הרגעים הארוכים...

חשבתי גם שאולי יהיה מועיל לבדוק מה בדיוק קורה בבית והאם זה היה ככה תמיד ובכל הבתים ואיך זה בשבילך? האם גם את מאלו שבית "כולא" אותם?
ואם אני מבינה, חלק מהזמן במילא קשה לצאת מהבית, כך כשכבר אפשר זו חגיגה...
ובעצם אין לי הרבה מה להגיד ואני רק כאן כדי להגיד לך שאני קוראת.

<t>תודה על כל הטיפים<br/> האמת, שאחד הדברים הפעם הוא שאנחנו נעבור לבית הרבה יותר קטן וגם הילדים שלנו גדלו, בעיקר מרים, שעולה לכיתה א', יש כל כך הרבה צעצועים וספרים שלה - מצד אחד חבל לזרוק, אולי יהיה לה עוד רגע של תינוקות ומצד שני - תופס מקום ומיותר. ומצד שלישי - לשמור לנכדים?<br/> אני צריכה עליית גג...

<t>גם אני קראתי את הכותרת ופנטזתי על משפחה של פעילים באיזה ארגון... הה..<br/> מסקרן לדעת איפה את גרה, נשמע אידלי כזה. בשינה, אנחנו עוזבים חלקית את הקיום הפיזי שלנו ו"עוברים" לקיום אל-פיזי שבו אנחנו מקבלים כוחות לחיינו כאן. אפשר להשוות את זה לנשיפה של אוויר, אנחנו משחררים את מה שיש בתוכנו, מוותרים על...

אני שונאת לארוז ולשמחתי כבר לא עברתי בית 5 שנים
אבל עכשיו מתקרב הרגע ואין לי מושג איך להתחיל.