תמר, ינואר 017, אם את בסביבה, תגיבי

תמר, לא ייאמן!
אנחנו עכשיו, מה? מרץ 2015? יובלות עברו מאז! ממש מסכות חיים שלמות! פתאום גם אני החלטתי ללחוץ על הקישור, לראות מה אנשים עשו עם ההתחלה שלי.. לא קראתי הכול, אבל פתאום הגעתי לשאלה הקטנה שלך..
אם את בסביבה, תגיבי ואענה לך..

הי מאיה יקרה,
תודה על העיצה,
אפשר לשאול, עם כל הנסיונות שלך, איפוה את מרגישה הכי בבית?
מצאת שיש מאפיינים חברתיים, עקרונות וקצב חיים שונה בכל מקום? או שבסך הכל, הארץ היא קטנה מספיק, כך שאותם החוקים חולשים על כל המקומות?

כמה זמן לוקח לקום, אחרי שנופלים?
כמה שצריכים.
זמן של לעשות,
וזמן של לתת למערכת להפסיק לרעוד,
וזמן של לתת למערכת לצאת מהמקלט,
מהפחד מההתקפה הבאה.
והמון זמן באמצע,
של רק להיות.
לתת לחומציות של ההלם לצאת מהמערכת.
כמה זמן שצריך.
ככה.

תודה, פלוני אלמונית, אבדוק גם אבדוק

<t>״אשמח לכל עיצה..״<br/> <br/> כמו מסיבה ללא אנשים..<br/> הבלונים עדיין תלויים.. האוכל, בקערות, בלי ידיים לקחת..<br/> ערימת הדיסקים נשארת ערימה,<br/> והשקט מסביב..<br/> <br/> אוקיי, זה בסדר..<br/> גם אם צעקתי מראש ההר-<br/> וענתה לי ההד של עצמי,<br/> הי,<br/> יש לי אותי להמשיך וללכת,<br/> <br/> להר...

<t>משבר.<br/> ואיך.<br/> איך עומדים באותה הנקודה ולא עוברים את אותו הדבר.<br/> מבינים. שמים דרכי התמודדות. מציבים אכסיומות במקום קלטות של פגיעות עבר. משאירים מקום לטעות. מקבלים את עצמך. מתייחסים לעצמך בעדינות. וממשיכים. ממשיכים. ממשיכים.<br/> ממשיכים ללכת. ממשיכים לשחות.<br/> צעד אחד ועוד אחד ועוד.<...

<r>אוקיי,<br/> אז אם הייתי עומדת, עכשיו, ושואלת, במלוא הרצינות, בלי התחכמות או agenda,<br/> אז איפה גרים בארץ?<br/> <br/> הנה, אני מוכנה להתחיל במקום חדש, אני מוכנה לנסיעות, אני מוכנה למקומות קטנים,אני מוכנה לרחוק מהכל,<br/> אבל, אנחנו צריכות, <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> מערכ...

<t>נתת להם בטן. לגדול בתוכה. לעשות את עצמם. הם קרו. לא, אין לך מושג איך, איבדת את הוראות השימוש. ואז. ברגע. נפחת בהם נשמה.<br/> ונשמתך התקעקעה לנצח נצחים.<br/> והם הפכו לצפון של המצפן שלך.<br/> וכל סדר העדיפויות, וסדר המחשבות, וכל סדר אחר, שאי פעם היה קיים בך,<br/> היה ולא עוד.<br/> הם ממלאים הכל.<b...

<t>ולחזור לחודשיים- שלושה..<br/> מחשבה נחמדה,<br/> אבל!<br/> זה יותר מדיי בשביל המערכת שלי..<br/> ה-לא לדעת מה מחר,<br/> ה-להיות לא פה ולא שם,<br/> ה-להיות בארץ האמצע,<br/> ה-לא לקנות ״דברים״, פן יעמיסו, פן יהיו כבדים מדיי להעביר בין הפה לשם, פן יקשרו אותנו יותר מדיי למקום מסויים,<br/> ה-פוס, עצור,<...

<t>ואני יודעת,<br/> אני שומעת אותך, תמר,<br/> את נשמעת כאדם שחושב על דברים לעומק,<br/> ההורים שלך חושבים אחרת,<br/> אני, חושבת אחרת ממנה,<br/> האם, החששות שלי, כלפיה, כלפי הניסיון שהיא תעבור,<br/> עושה איתה חסד, או עושה לה עוול,<br/> <br/> אני אדם שחושב על הפרטים הקטנים,<br/> שצריכה את הזמן שלי עד ש...

<t>אני מסתכלת עליה,<br/> וכל מה שהייתי רוצה זה לעשות לה את הנפילה הבאה קלה, פחות כואבת,<br/> <br/> בסרט finding nemo,<br/> אבא של נימו אומר לדורי (הדגה הכחולה), ״הבטחתי לו ששום דבר לא יקרה לו״,<br/> ודורי אומרת ״זה דבר מוזר להבטיח, כי אז באמת שום דבר לא יקרה לו״,<br/> ואולי,<br/> אולי היא תצא מזה מה...

תמר יקרה,
רק גמרתי לגמוע את התשובות שלך,
כל כך המון מחשבות, רגשות, תהיות,
כל כך נהניתי לקרוא ..
כל כך תודה.. תודה.. תודה..
צחקתי איתך, בכיתי איתך, החזקתי אותך קרוב לליבי,
חיבוק גדול על כל מילה שנתת לי-




אגיב לדברים עצמם עוד רגע...

<t>תמר יקרה,<br/> <br/> כל כך מעניין וחשוב היה לי לקרוא את התגובה שלך,<br/> <br/> אכפת אם אשאל אותך כמה שאלות?<br/> כמובן, תרגישי חופשי לשים את שלט ה״עצור, לכאן לא נכנסים״ או אפילו שתודה, אבל את מעדיפה לא לשתף,<br/> <br/> כרגע,<br/> בתי היא זו שבראש מעייני,<br/> מה הכי טוב בשבילה,<br/> <br/> כילדה, ...

<t>אז אמרתי לעצמי שלי,<br/> כן, נשמה, אני שומעת אותך,<br/> כן, אני יודעת, את יודעת על מה את מדברת, אני מאמינה לך,<br/> <br/> אבל מה זה עוד ביקור בחדר המראות, רק בשביל לבדוק,<br/> מקסימום תקבלי עוד חיזוק לידיעה..<br/> <br/> אז הלכתי,<br/> וחזרתי,<br/> <br/> לא. שום בורות. שום מחסור עמוק אישי במסווה. ...

<t>ואדמה.<br/> זה לעמוד על מקום. ולהרגיש את זה. בכל הגוף. שאת שייכת. שכאן המקום. שאת רוצה להישאר. פה.<br/> זה לעמוד על מקום. ולהרגיש. את הקליק מבפנים.<br/> שפעם היית פה.<br/> או שפה את צריכה להיות.<br/> או שפה את צריכה להישאר.<br/> <br/> זה קרה לי גם באוסטרליה.<br/> גרתי במדינה אחרת, בתוך אוסטרליה.<...

<t>אבל אי אפשר.<br/> אי אפשר לעקור עצים ולהעביר אותם לשדה אחר. חזקים או לא.<br/> הכימיה של הקרקע, כיווני הצל, הרוח והאור, החרקים בקרקע, הציפורים וחיות הסביבה, תחלואי הקרקע, וגורמים שאינם ניתנים להסבר או לצפייה<br/> כל אלה שונים בתכלית משדה לשדה.<br/> וגם אם יהיה העץ שניסית להעביר החזק בחבורה,<br/> ה...

לב.

<t>מה שמחזיר אותי. שוב.<br/> לשאלות של אבישג א<br/> <br/> מה היה לי קשה בישראל-<br/> המון דברים.<br/> כרגע אני יכולה לצייר את קווי המתאר שלהם. לכתוב את הכותרות בראש הדף.<br/> אפילו לכתוב מילים מפוזרות במרכז העמוד.<br/> אבל המערכת שלי יותר מדיי בתהליך החלמה והתאוששות, כדי להגיע לנקודות המסוימות שירכי...

<t>אז למה אני לא מחר על המטוס?<br/> <br/> אחד- אני עוד אוספת את חתיכות הקריסטל של חיי, של האני שלי, של הידיעה שאני יכולה לעשות את זה בלי להתרסק שוב,<br/> כמה מחתיכות הקריסטל עדיין מתחת לספות, ככה שאני עדיין מחפשת אותן,<br/> <br/> שניים- אני גמורה,<br/> נפשית, רגשית, מחשבתית, פיזית, ביטחונית,<br/> כל...

<t>עוד משהו,<br/> שנייה לפני שאני מגיבה על השאלה,<br/> <br/> אהבתי שכתבת-<br/> ״יודעת לזהות רצון ברור וכוונה גדולה..״<br/> כי לראות את עצמי במראה ששמת מולי, היה מאוד מעניין,<br/> ומאיפה שאני עומדת (אם כי אני מכירה בתשוקה הרבה שלי לחיות בישראל), רוב מה שאני רואה זה הר של לבטים, חששות והמון עבודה, עד ...

<t>בהצלחה<br/> כמה נפלא! שיש מסביבנו אנשים שונים מאיתנו, שחשים שונה מאיתנו! כל כך מרענן. מעניין. מרתק.<br/> נפלא, פשוט, נפלא!<br/> כל כך שמחה בשבילך, באמת, שאת לא מרגישה שום שביב ממה שאני, לחיות איפה שאת רוצה, עם לרצות לחיות שם, עם להיות שמחה, מסופקת, מחוברת.. אחחחחח.. תענוג..<br/> <br/> אז למה אני ...

<t>חצי עולם יקרה,<br/> ״האם אני היחידה במשפחה ששייכת לישראל.. אם אני אצליח להתגבר על הגעגועים ואלמד למצוא את האושר שלי כאן, אז כל המשפחה תרוויח..״<br/> את. את מה שעושה את הילדה שלך לפרח שאני בטוחה שהיא.<br/> את. עם כל מה שאת. עם הישראליות, כן, גם. עם הרגישות. אותה רגישות שגורמת לליברל לפעום בכיוון י...

אבישג א
לא שכחתי את השאלות שלך,
המערכת שלי עדיין מעכלת

<t>ריקי<br/> אהבתי. אהבתי. אהבתי.<br/> מרחת לי חיוך כ - ז - ה ענק על-כל-הפרצוף<br/> תודה, נשמה,<br/> מתה על זה!<br/> צפירות על חשבון הבית! גאוני!<br/> ועל זה אני מדברת!<br/> מי? מי בעולם יבין את זה??<br/> מי בעולם משוגע מספיק לאהוב את הגאוניות שבחיבור הזה! ושזה יגרום להם לחיוך ענק ולהרגיש כל כך בבית...

אבל יש. הדף שהוצג על-ידי עוף גוזל הוא חזרה לארץ...
אולי מתישהו יהיה גם דף לעוף גוזל.. מממ.. אולי, נראה..

<t>איך פתאום עלה בי הרצון העז לחזור..<br/> <br/> אני חשובת שזה היה שילוב של דברים,<br/> עבר זמן, עשיתי מעשים, עברתי דברים, אולי זה חיכה בשקט, אצלי במערכת, עד שהייתי בשלה לזה,<br/> אולי זה השלמה איטית שלי עם מי שאני באמת, בגרעין שלי,<br/> אולי זה האימהות, שחיברה אותי למקורות, לערכים שאני רוצה להקנות ...

סמדר נ
סליחה על הטעות. כן. אני איתך.
מה תורם לתחושת השייכות..
תהייה לא פשוטה..מממ..

<r><PO><s>[po]</s>אבישג א<e>[/po]</e></PO><br/> <br/> נדדתי לאוסטרליה אחרי בעל. הכוונה הייתה להישאר שנה. לחוות עולם. לפתוח אופקים. להתנסות. לחזור לארץ לבנות חיים.<br/> כשהגעתי, הוא הודיע לי שהוא נשאר פה (הוא למד פה), שכאן זה הבית שלו,<br/> לקצר סיפור של שנים, החלטתי לנסות, לא להגר, אבל לנסות לחיות ב...

סמדר נ

איפה את מוצאת, שהקשיים שלך שוכנים, עכשיו, אחרי שמונה חודשים בארץ??
האם הם אותם הקשיים, של ההתחלה?
האם הם השתנו?

<r><PO><s>[po]</s>סמדר נ<e>[/po]</e></PO><br/> <br/> הפתיחות שדיברת עליה בנוגע למהגרים, שקיימת בארה״ב, במקום שבו גרת,<br/> נשמעת כמעט כמו עולם מושלם,<br/> <br/> אני לא מצאתי פתיחות כזאת באוסטרליה,<br/> פה הלבן שולט, בגדול,<br/> ואם אתה לא משתלב באוסטרליות,<br/> אז ״תחזור למקום שממנו באת״,<br/> אפילו...

<r><PO><s>[po]</s>סמדר נ<e>[/po]</e></PO>,<br/> הבהרה ראשונית,<br/> באנו לארץ לפני חודשיים, השנה, 2013.<br/> היינו בארץ חודש.<br/> התפרקתי.<br/> חזרנו לאוסטרליה לפני חודש.<br/> <br/> המשפחה לא אהבה את זה שחזרנו לאוסטרליה.<br/> מה שאומר,<br/> שכשנחזור כדי להשתקע, לא, סביר להניח שלא תהיה עזרה,<br/> אב...

<t>ורק כי נגעת בזה -<br/> <br/> כן. אני המון שנים באוסטרליה.<br/> אבל לא נשאתי בתוכי את השאלה ישראל-אוסטרליה כל השנים האלה.<br/> אצלי התהליך היה שונה.<br/> הייתי מאוד עסוקה בלבנות לעצמי חיים פה, באוסטרליה.<br/> רציתי לדבר אנגלית ברמה שעונה על הסטנדרטים שלי. ועבדתי קשה והמון והרבה על זה.<br/> רציתי ל...

<t>ובשביל הגוזלה שלי??<br/> <br/> אלוהים, איזה שאלה קשה,<br/> אני אוהבת את ישראל, בכל מאודי,<br/> בשבילי, אין ספק שישראל זה הבית,<br/> האם זה הבית שלה, גם?<br/> אין יום שעובר שאני לא שואלת את עצמי את השאלה הזאת?<br/> ומה עושה מקום ל״בית״?<br/> האם זה המוכר? הידוע? איפה שקל?<br/> אין לי ספק איפה אני ...

<t>חצי עולם,<br/> <br/> חד וחלק. הגוזלה שלי לא רוצה ישראל. לא רצתה ישראל. ועדיין לא רוצה. ישראל.<br/> אוסטרליה זה מה שהיא מכירה.<br/> אוסטרליה זה מה שהיא יודעת.<br/> והיא לא מדברת עברית. גם.<br/> <br/> המשפחה בארץ לא אהבה את זה שחזרנו. בלשון המעטה.<br/> היו שם האשמות, מילים קשות, טיפול בשתיקות ושאר ...

פה.
זה בשבילך, פלוני אלמונית.
למרות שאישית אני הרבה יותר ״פוה״, מ״פה״.
אבל זה לא כך כך חשוב לי, שארצה לשמוע אותך חורקת שיניים כל פעם שאת קוראת איזה משפט שלי.
מה לא עושים בשביל שלום בית, אה?!

<t>הי סמדר,<br/> מסכימה לחלוטין!<br/> הדברים הקטנים משתנים! אני משתנה! ישראל משתנה! הזמנים משתנים!<br/> הכול. כולנו. בתנועה מתמדת. כול הזמן. כול רגע. כול שניה.<br/> ואני בכלל לא בטוחה כמה אתחבר לבמבה בפעם הבאה שאהיה בארץ.<br/> <br/> עוד מסכימה, שדברים שרואים משם לא רואים מכאן ושהפנטזיה מהמרחק עולה פ...

<t>ורק כי כבר שמת את זה על השולחן..<br/> שינאה..<br/> וואי, זאת מילה כל כך כבדה וגדולה וכואבת..<br/> אבל אם חיית על האי הזה מספיק זמן בשביל לראות את הבקעים (ובבקשה, אל תראי זאת כשפיטה), את באמת רוצה להגיד לי שלא ראית את ההתנשאות הבריטית למול ה״אחרים״, כולל למול אלה שזכותם על האי הזה, עולה על זו של כ...

<t>צפרדע, צבי ופרפר,<br/> תחליפי. את שלמה במי שגורם לך להמשיך ללכת. את יום הזיכרון ברגע שעושה לך להרגיש שאכפת. את הבמבה ב-yummy האחר. שלך. שאי אפשר למצוא ב-down under.<br/> זה הסמלים. שלי.<br/> לך יש את אלה. שלך. שנוגעים לך באמצע של הבטן.<br/> שמשאירים אותך חשופה ומרגישה ״אני רוצה הביתה״.<br/> לא יו...

<t>זה הדברים הקטנים..<br/> אבל תמיד זה ככה, הלא כן?<br/> במבה, ודווקא זאת הצהובה, ולא זאת עם התינוק,<br/> מוקה של יוטבתה,<br/> ההרגשה של יום שישי בצהריים,<br/> פיתה! אוחחחחח.. פיתה! אין! אין כמו הפיתות של הארץ!!!<br/> חומוס. ועל זה לא צריך אפילו להוסיף.<br/> יפו. הכותל. תל אביב. קיסריה. שלמה ארצי. א...

<t>את לא רצינית, הם אמרו, אחרי כל השנים האלה??<br/> אבל למה?? מה יש לך לחפש בארץ??<br/> אנשים אוכלים אחד את השני, אדם לאדם זאב, אין כבוד, הם אמרו, ואל תתני לי להתחיל, אפילו, על הכבישים, ועל לנסות לגמור ת׳חודש..<br/> היית שם יותר מדיי זמן, הם אמרו, יאכלו אותך פוה בלי מלח, את כבר יותר מדיי רגישה בשביל...

מי, משוגעת מספיק, לחזור לארץ, מאוסטרליה????