באופן טבעי

<t>דפנה, אני חושבת שהשאלה שלך לגבי עד כמה לעזור לו לקבל וכו' היא משהו כזה שעונים עליו במקום. לפעמים תרגישי כאמא שזה נכון לעזור בזה, ולפעמים לא, ולפעמים קצת או הרבה. אני חושבת שיותר קל במצבים האלה אם יש לך איזה ארגז הבעתי שאת יכולה לבחור ממנו ואת שמחה בכל מה שיש בו. זה יכול לנוע מהחלפת "ציונים" ...

<t>הי לאורה, איזה כיף שכתבת ותיארת בפירוט איך זה אצלך. תענוג ממש. את צודקת לגמרי, אנחנו באות לזה ממקום אחר. כאמירה כללית, אני לא מתחברת מאוד לשיח רגשי. אני מאמינה שמה שיושב מתחת להכל הם צרכים ולא רגשות, ובחוויה שלי רגשות הם סוג של סיפור כיסוי. כך שמבחינתי, כאשר אני עוסקת ברגשות, אני ...

מעניין, לי לה, צריכה עוד לחשוב על זה. שמחה בשבילך שהיה לך תהליך רפלקטיבי מיטיב

<r><s>[u]</s>לא מדובר בילד שכתב מכתב לסבא וסבתא, מדובר בילד שכתב במאמץ של עשר דקות את השם שלו. נראה לי שבשלב הזה כתב עוד לא ממש יכול לשקף רגשות וכיו"ב, עוד עובדים על הטכניקה הבסיסית. אין אוטומט.<e>[/u]</e> מבינה אותך יותר טוב עכשיו! הוא בעצם לא כותב אלא מצייר <E>:)</E> מצייר אותיות....

<t>מבינה את האבחנה שאת עושה. כלומר, בשבילך, מחשבה היא דבר שבשליטה (חלקית או מלאה, תמיד או לפעמים) ולופ מחשבתי הוא לא בשליטה בהגדרה, ועוזר לו רק דבר אחד. אני תוהה מה יקרה אם תוכלי, לא בזמן לופ אלא בזמן אחר, לחקור את האופן שבו את מגדירה לופ ואולי לרכך אותו. למשל לכיוון של - לופ מחשבתי הוא משהו שי...

<t>אולי זה יכול להיות בסיס לשיחה חמודה על זה שכתב הוא משהו שכל הזמן משתנה ובכלל לא אמור להיות סופר מדויק או קונסיסטנטי כל הזמן. שבגלל שזו פעולה רציפה אז היא משקפת את מצב הרוח שלנו, העייפות או ההתלהבות ושככה זה אמור להיות אם רוצים להנות מכתיבה. אפשר גם להסביר שחלק מהכיף בכתיבה זה שהיא ביטוי של ה...

<t>לגבי חציית גבולות שמורגשת רק כשזה קצת או הרבה מאוחר מדי - הכלי שהכי עבד עבורי זה להתמקד בגוף. לזהות מתי משהו פנימי מתחיל להתכווץ ממש פיזית ולתת לזה מלא חשיבות. לקח לי שנים ללמוד, אבל כאשר זה הופנם - זהו זה, לא היתה דרך חזרה. לפעמים אני בוחרת להמשיך בתוך הכיווץ ממגוון סיבות, אבל זו בחירה מושכלת ול...

<r>ווי, איזה קטעים, לאורה. הלכתי לקרוא אחורה ולשימחתי זיהיתי את עצמי. כלומר, אני עומדת מאחורי מה שכתבתי. ומה שמעניין זה שבתוך כל השנים האלה עברתי מהכלה של התנהגויות של אישה מסוימת שרבות רצו שלא אכיל, למצב של תסכול ותוקפנות מולה ואפס הכלה. ובכל זאת אני מרגישה שדבריי עדיין בתוקף כי פעלתי בקו...

<t>לאורה, רציתי לומר משהו על הדברים שלך, בתקווה שלא אתערבב לך בתהליך היפה שלך עם עצמך. אני לגמרי איתך במקום הזה שבו הנפרדות בפנים יוצרת ברדק רגשי, ואני גם חושבת שהמון פעמים נפרדות בחוץ היא שיקוף של הנפרדות בפנים. בכלל, נפרדות זה לפעמים פשוט קשה. קשה כחוויה. לי אישית זה מתחבר עם סוגים...

יו, איזה כיף שהדף הזה התעורר לו. אני לא מעזה לקרוא אחורה פן אגלה שאני כבר בכלל לא מסכימה איתי

<t>פלוני, אתה מבין שצחקתי, נכון? לעצם העניין, אני מסכימה איתך לחלוטין ברמת העיקרון. אני חושבת שיהיה קשה מאוד למצוא אנשים שיחסם לסקס דומה ליחסם לתחביב. פעם היה בי רצון שאנשים ידברו על סקס ויתייחסו אליו בערך כמו לאוכל. הרבה תשוקה אצל חלקם, קצת מורכבות לפעמים, לא מעט התנסות וכו'. ב...

<r>"הן דעתך אינה טובה יותר או נכונה יותר משל אדם אחר" תתפלא <E>;-)</E> ועכשיו ברצינות, הפואנטה שלי לא היתה דעה (וגם לו היתה, אתה יודע, היא לא היתה מאוד שונה משלך להבנתי), אלא הניסיון הנושא להתעקש על המורכבות שבסיפורים האלה מול האמונה בפשטות של הפתרונות. נחשפתי למספר ממש גבוה של ...

<t>אני ממש לא קושרת בין המין ששיערתי עבורך לדעותיך. פשוט העברית בסוף חייבה אותי לבחור אז הודעתי לך על בחירתי כדי להתנצל אם טעיתי. ולגבי כל השאר, אכן, לא חייבים לשוחח אם הדינמיקה לא לטעמך. רק אומר שאין בי רצון לשכנע אותך בדבר. כשאני כותבת פה, זו לא שיחה אישית אלא ציבורית. מה שאכפת לי ...

<r>פלוני אלמונית, החלטתי בשבילך שאתה גבר <E>:)</E> סליחה אם טעיתי אבל הכינוי מבלבל. קצת מעציב אותי שאתה מתעקש להשטיח את הדיון הזה. קודם כל, השאלה היא לא מה פשוט יותר. אנחנו לא תמיד עושים את מה שפשוט, ולא תמיד מה שפשוט הוא בהכרח יותר נכון או מתאים. בנוסף, הבחירה היא בין הרבה יותר מאשר...

אני אישית לא נגד זה בכלל. אבל אני חושבת שבעיקרון דברים צריכים להיות באומץ ובהסכמה וברגישות רבה.
בנוסף, בהרבה מקרים זה ממש לא מציל את הקשר המרכזי, רק את האדם שהיה לו קושי בתוך הקשר.

אני חושבת שצריך קצת להיזהר מלהציג משהו עם תועפות מורכבות כאילו הוא פשוט.

<t>אני חושבת שזה לא כה פשוט... יש אנשים שרק רוצים לעשות סקס, ועבורם לעשות סקס מחוץ לנישואין זו אופציה סבירה לגמרי שתספק אותם אם הם רק יסתגלו לרעיון שזה בסדר. אבל ממש שראיתי באתר לאורך שנים, האנשים שמתוסכלים מהמצב הזה לא רוצים סתם לעשות סקס. הם רוצים סקס עם בני או בנות הזוג שלהם. הם רוצים ל...

<t>הי תמי, יש לי כמה מחשבות לשתף אותך. הראשונה נוגעת לדימוי הנהדר שלך סביב מציאות מטרידה שדופקת על החלון. ממש יכולתי לדמיין אותכם יושבים בתוך הבית המוגן, ומשהו לא נעים, מטריד, אולי אפילו מאיים, דופק פיזית על החלון. זה דימוי חזק לעבוד איתו בכמה מובנים. קודם כל לזכור שמותר להשאיר ...

יוליקה, חיבוק ענק בחזרה כל הדרך אליך

<t>תמי, עשית לי חשק לשים את החוויה שלך בקונטקסט רחב יותר. אני מקווה שזה יעזור לך לעשות שלום עם מה שקורה לכם ולהוציא את זה קצת מהאזור של "קורה לנו משהו ייחודי ומאוד לא נעים" לתוך - להרבה אנשים בחינוך הביתי קורים דברים כמו שקורים לנו וזה חלק כמעט בילט אין בחוויה חלק מהזמן. זה אולי יעזור לנקות קצת...

יעלי, שולחת לך לב גדול

<t>משתפת אותך מתוך תחושת הבטן שלי בכמה דברים. הראשון הוא הצעה להסיר תוויות מההתנהגות של כולם, כולל בן ה 13. אני אישית לא מרגישה שזה מקדם משהו עבורך אם הוא כן או לא בריון, ואם זה כן או לא חרם או אלימות. יש לך רשות לקחת ללב, להצטער, לכאוב, להרגיש הרבה, גם אם לדבר הזה אין כינוי קשה שמובן לקהל הרחב...

איזה יופי, קואלה!!!

ועירית, אהובתי משכבר הימים, חיבוק ענקי לך.

<r>פלוני אלמונית, מאוד שמחה שמשהו מהדברים תורם במשהו, מה שזה לא יהיה <E>:)</E> הצורך לאבד את עצמך, להיעלם, באמת מאוד מוכר. הרבה אנשים בוחרים באוכל בשביל זה כי אכילה היא פעולה לגיטימית שאפשר לעשות בכל מקום. חלופות אפשריות זקוקות לרשות לעשות פעולות שנתפשות כפחות לגיטימיות. לעצור ולבהות, למש...

<t>מתחילה, רק משתפת אותך שאני מרגישה שאני לא... כאילו לא בתדר שלך. שאני מציעה לך דברים שהם לא מה שאת צריכה כרגע. עניתי כי הפנית חלק אלי אז הרגשתי צורך, אבל בגדול אני משחררת אותך מהמחשבות שלי ומאחלת לך שפע הצלחה בדרך שלך. אני בטוחה שאת יודעת לגמרי מה את עושה ומה נכון לך, ומקווה שתהני מהמסע שלך. ...

<t>מתחילה, ברור שלא כולם צריכים לאכול ארוחות קטנות ורבות. אין שום דבר שצריך, ואין שום דבר שכולם צריכים. אלו הכל רעיונות לבדיקה, וכשאני אומרת בדיקה אני מתכוונת לתחושת בטן, באופן מילולי ולא מילולי כאחד. רק את יודעת מה טוב, אבל כמו שכולנו יודעות, הידיעה עצמה היא לפעמים לא דבר ברור אלא דורשת תהליך של די...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> תודה, יוליק אהובה. ותודה פלונית. אני עצמי חווה שינויים בצרכי המזון סביב המחזוריות הנשית שלי אבל לא התעכבתי לפענח אותם כי אני פשוט אוכלת מה שנכון לי באותו יום, עד כמה שניתן. אז לא ממש משנה לי מה זה. אני כן מזהה בבירו...

<r>מתחילה, כתבת את זה למעלה צילי מה אעשה במצבי? אני אוהבת לאכול בעשר בבוקר ארוחה עשירה ןטעימה של משהו בבאגט או דומה. יש לידינו מקום שמכין באגטים עם בשר מוקפץ, רטבים, וציפס בצד. אם לא זה אני אוהבת לאכול משהו דומה. אוכל סיני שזה נודלס ועוף בלימון ושתייה בעשר בבוקר. אכן בעשר בבוקר! כך זה...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> הי ליטל, חייכת אותי עם "גמדי הליבה" שלך. איזה ביטוי מתוק מדבש, ממש לכבוד ראש השנה. כמעט גרמת לי לחזור לכתוב בחיוניות <E>:)</E> חשבתי לתת לך כמה רעיונות מנסיונות ארוכי שנים עם תהליכים כאלה, אולי משהו מהם יתאים ל...

לא התייחסתי לעצם השאלה אם כן או לא גן, רק לתגובות שלו. ההחלטה על גן היא סיפור אחר לגמרי בעיניי והתייחסתי לעניין הכורח רק כדי להבהיר לך שאני מבינה ממש לעומק עד כמה זה מורכב.
חיבוק ואהבה

<t>יקרה, אני תוהה מה עוד אוכל לתרום לך. מאחלת לך באמת שתמצאי משהו שישחרר את התקיעות סביב הגן. מיליוני אימהות נמצאות במצב שלך והוא באמת לא פשוט. אנחנו מכריחים את הילדים, לגמרי בשביל הצרכים שלנו, ואז גם רוצים שהם יהנו או ישמחו ובעצם יאשררו את הבחירה שלנו כדי שנרגיש בנוח אם זה שאנחנו מכריחים אותם....

<t>מצטערת נורא לשמוע שניסית טיפול וזה לא הלך. ממש מבינה לעומק את הקשיים שלך מול זה. זה סבוך ורב רבדים והרבה דברים שנראים קטנים יכולים לחבל בנינוחות שבה דברים באמת יכולים להשתנות. התקשיתי קצת להבין את המשפט האחרון שלך. מצד אחד כתבת שקשה לך עם התנגדויות של הילדים, ומצד שני הדוגמאות שנתת הן של התנ...

רק לציין שכמובן ששום דבר לא מקולקל בילד שלך ואני מקווה שלא תשמעי משהו איום ונורא בדברים שלי.
הכוונה שלי היא קודם לילדים שלי, בעיניים שלי, בגישה החינוכית שלי, ושאני חושבת שכאשר הדברים האלה קורים הם קודם כל תוצר חברתי וביטוי לגישה רווחת ולא חלילה הילד שלך.

<t>יקרה לי מאוד, בשמחה אני עונה לך. רק מקווה שאת זוכרת כל הזמן בראש שיש לנו חיים אחרים, השקפות אחרות, ובניגוד לתהליך טוב שבו בעצם תישאלי שאלות ותוכלי לצלול לתוך עצמך, את מקבלת פה פשוט... עצות. ועצות זה לא תמיד מה שצריך או מה שעובד. אז רק תבדקי אם עצמך אם בכלל נכון לך הסוג הזה של דיאלוג עכשיו. ה...

<r>אני לא יודעת. אני חושבת שיש הבדל בין מצבים מסוימים שמעוררים כעס, ואז אפשר להתחיל לפרק אותם אחד אחד, לבין תחושה כזו שהמצב הקיומי הוא עצבים חשופים, ואז באמת כל דבר מרגיש דוקר ופולש ולא נעים. מצב כזה אי אפשר פשוט לפרק בצורה של פירוק התנהגותי. נשמע לי כמו משהו שמבקש יד אוהבת ורכה וחומלת של טיפול...

<t>הזכרת לי איך פעם חברה נפעמה מזה שכאשר אני נכנסת לאוטו אני תמיד מסדרת לי בנחת את הכסא והמראות עד שזה יושב בול. היא העירה על זה שתמיד אני מוצאת איך לעשות לי קצת יותר נוח. זה נכון. למדתי את זה מאבא שלי. תמיד לחפש איך אפשר בקלות ובמהירות ולא על חשבונו של אף אחד פשוט לסדר את הדברים לטעמי ונוחיותי. גם ...

<t>שולחת לך חיבוק. ממש קשה ומכאיב. אני חושבת שהאמת פה היא הכי פשוטה וגם מלמדת שיעור חשוב על פרשנות של המילים שמגיעות מאנשים אחרים. את יכולה להגיד שאת לא יודעת. כי זו האמת. מאיפה את יכולה לדעת מה חשבו אנשים? או מה חשבו כל האנשים? אפשר להגיד - לא יודעת, ולהזמין אותו לחלוק את הכאב שבמחשב...

<t>בלבוסטע, אני לא בטוחה שיש דבר כזה, שיטה להרגעה. כעס... צריך לתת לו מקום. מקום בלי קיר להתנגש בו, ואז הוא מתפוגג. לדעתי החוכמה זה להימנע מהמצבים שמעוררים אותו. ברור שאי אפשר לנטרל את החיים, מכעסים, אבל אפשר לשים לב מה מטרגר ופשוט לפנות חלק מזה. הנה, תשובה התחלתית לשקטה - אם יש ילד שהחיבו...

מאוד מאוד משמח לשמוע איך הילדים שלהם מסדרים ומנקים. ועוד מעצמם!!!

<t>_אני מנסה להבין, אם אני רוצה להפסיק עם נאולטימטומים של הילדים - מה האלטרנטיבה? נגיד הצלחתי לעצור ולא להגיע ל- אם לא... אז... או אני סופרת עד שלוש - .... נגיד, שגיליתי כוחות על ולא הגעתי לשם - מה אפשר במקום שלא מחייב אותי עכשיו לחלץ דליים של סבלנות שאין לי ברגעים כאלה. .. איזה דיבור או א...

<r>סליחה, הגעתי לכאן כשאת כבר חודשים בתוך תהליך אז אני מקווה שאני לא מבלבלת במוח. בבקשה הרגישי חופשייה לגמרי להתעלם לגמרי אם זה המצב. רציתי לשאול אותך מה הילדים שלך עושים בזמן שאת מסדרת או מנקה. פשוט כתבת על רוטינות, וזה הזכיר לי שאחת הרוטינות הכי שוות בבית שלנו זה שהילדים מסדרים ומנקים ממש ממש...

<t>זה בטוח יהיה או בספר הבסיסי שלו של תקשורת מקרבת או בסרט של השלוש שעות שצולם בסדנה בלייב. סורי שאין לי יותר מזה או משהו בפינצטה. הוא מדבר על זה שצעקה או קול רם שאנחנו מקטלגים כצעקה הם כמעט תמיד דבר סובייקטיבי, ולכן לכנות את זה בשם עם מטען שלילי מייצר ברוב המקרים שיפוט וגורם לשני ה"צועק" ...

יוליק - אוהבתותך

<t>עוד נקודה משיחתי עם חלוקית, זה שהיא הסבירה לי מה בקול שלי נשמע כמו צעקות. היא דיברה על עומס של מלל, על חזרה על דברים, על נחרצות (על זה לא הסכמתי לוותר, אבל כן הבנתי למה למישהי אחרת זה נשמע צועק). אז אולי להסביר דרך פירוט מה נשמע כמו צעקה יכול לעזור, במקום רק להגיד "זה צועק". כי הרי זה ממילא מאוד ...

צפרדעית, אני שמחה בשבילך שלא חווית את זה או שלא היית בסביבת מי שחוו את זה.
לכי לאכול גלידה, זה נראה לי מהותי

<r><s>[u]</s>שתהיה את היכולת להעיר על דיון ״צועק״ מבלי להיות מואשמת אוטומטית בהשתקה. שתהיה את היכולת להסב את תשומת הלב לתרבות הדיון ולאופן הניהול שלו, בלי קשר לתכנים עצמם.<e>[/u]</e> מזמורית לילית, הנה כתבת בקשה ממש ברורה. איך לדעתך צועדים לשם? או במילים פי אלף יותר חשובות - איך את עצמך ...

<r>תוהה ברצינות - מה זה משנה מהי מהות האתר? מי שטוב לה פה ונעים לה, נשארת ועושה כמיטב יכולתה שיהיה לה ולאחרות נעים. מי שלא - לא. האם לדעתכן יש איזו פעולה מאורגנת שנדרשת בשיחה כזו על מהות האתר? אני לא שופטת לרגע את השיחה, אבל לא לגמרי מצליחה להבין את מהות השיחה על מהות האתר. יש פה מיש...

<t>כרובית, סליחה שתסכלתי אותך. אני כמובן מסכימה איתך אבל חושבת שגם לרעיונות שאין דרך יציאה מהם יש מקום בשיח. זה שלא נדבר עליהם, או שאין מה לעשות איתם לא אומר שאין להם ערך. הפואנטה מבחינתי היא להצביע על משהו שקורה (סוג של מלכודת 22 כזאת), ולו הייתי צריכה להציע לך מה לעשות בעניין אז הייתי אומרת -...

<r>כרובית, אני מציעה לך שתי מחשבות. הראשונה היא קצת "זנית" - שאם את מנסה מאוד לא להחזיק את בעצם מחזיקה מאוד <E>:-)</E> את מחזיקה במאמץ לא להחזיק. השנייה היא שניסית לשנות דברים לא פשוטים (אוכל ותנועה) במקביל להחזקה רצינית של אלמנטים אחרים בחייך. כלומר, בתקופות האלה, יכול להיות שפשוט הי...

מקסימה שאת, אופיר, איזו קבלת פנים נעימה.
נשמע קצת כמו הזמנה בשבילך לתרגל אולי... פאולה?
וגם, אם מזהה חוסר איזון, את יכולה לשאול את הבטן שלך מה נדרש, ולהיות קשובה לתשובה שעולה בך, אם עולה בך כזאת.

הי למ, גם אני מתגעגעת אליך הרבה פעמים וגם אני בעד לעשות עם הגוף דברים שמשמחים בלי קשר לאיזה תוצאה פיזית תהיה לזה.

כרובית, ביקרת פה לפני חודשים אז אולי כבר התייאשת מאיתנו

אם את עוד כאן, וזה בכלל רלבנטי לך, אז רציתי לשאול אותך אם יש איזו קורלציה (חיובית או שלילית) בין תקופות מאוד נמרצות בעשייה אחרת שלך לבין תקופות שבהן את אוכלת כמו שאת חושבת שנכון לך.

<t>הי אופיר, גם אני בעד לקבל אותו באהבה. שומן בטני הוא לפעמים בכלל היפרדות שרירים (שעם חלקה יש מה לעשות בעזרת תרגילים יעודיים ואת חלקה האחר אפשר לפתור רק בניתוח שלדעתי ממש לא כדאי לעשות כי הוא קוסמטי בעיקרו), ולפעמים תוצר של סטרס. אז אם את מחפשת ממש לעשות משהו, הייתי בודקת תרגילים לחיזוק ש...

<t>יש לי גם מחשבה חתרנית לדיון הזה. יש משהו בעייתי במחשבה שהקשבה ללא מענה או פתרונות היא יותר טובה מהקשבה אחרת, או שזו מיומנות שצריך לרכוש וחשוב לדעת, יותר מאשר המיומנות של לתת פתרונות טובים ומתאימים לאדם, או מהמיומנות של שאילת שאלות. נכון שזה לא נאמר במפורש, אבל זו הנחה מובלעת דקה ועדינה ...

<r>אני חושבת שעושים את זה יותר בקלות אם נזכרים שאנחנו לא באמת יודעים את האמת. שהאמת היא, למשל, שהדו"ח נראה כאילו לא עדכנו אותו, אבל אולי כן, או לא צריך. והאמת היא שמשהו אולי נראה <s>[b]</s>לי<e>[/b]</e> כמו טעות אבל אולי הוא לא. אני חושבת שזו נקודה של צניעות, של ענווה. של איזו הבנה שכל מ...

<r>הי יסמין, מצחיק, דווקא אנחנו באנגליה הגשומה בהרבה מישראל, לא מטיילים בגשם. למה? כי אני לא אוהבת גשם ובוץ ולכן גם הילדים שלי לא אוהבים גשם אז לאף אחד אין חשק <E>:-)</E> יש לנו בבית הליכון כזה, אז בימים גשומים שלא זזנו בהם כולנו עולים עליו בתורות להליכה או ריצה. נחמד גם לגוון. בדיוק חשבתי...

<t>הו! אני רואה שאני לא היחידה שחשבה היום על בשמת... קרה לי משהו זעיר אבל כה בשמתי. לפני שנים אינסוף בשמת סיפרה איך היא ביקרה בבית משפחה כלשהי, ושם מתבגר שהיה זה תורו לסדר ולנקות ניגב שולחן משאריות הארוחה. בשמת הבשמתית שמה אז לב לתנועות שלו, לאופן שבו הוא אוסף ודואג שהפירורים לא ייפלו מהשולחן, ...

שקטה, באהבה. איזה כיף.
ועכשיו גם אני אשוב לי לעבודה כי מישהו יצטרך ללמד את הסטודנטים האלה אפידמיולוגיה עוד מעט

<t>אני חושבת שאם באמת היינו רוצים רק להבין למה אדם פוגע, דווקא היה לנו הרבה יותר יעיל להסביר את זה בצורה מדויקת כמו להגיד "אין לו יכולת לאמפטיה" או "יש לו חסך במשהו" או "לא היה לו כסף אז הוא גנב". לי זה תמיד היה נראה קונספט כזה קצת דתי שמחובר לענישה, בעולם הזה או הבא. לדעת אם מישהו רע דורש "בוח...

<r>אז אני מציעה ככה. את בחסך מטורף וכמעט לא אנושי (בעיניי) של זמן עם עצמך בעקבות החצי שנה האחרונה. למרות שהחיים כאילו שבים למסלולם (פחחחח...) את קצת נבהלת כי עושה רושם שהזמן לעצמך לא מסתדר בחזרה למקום, ואת כבר גם ככה בחסך. זמן לעצמך זה לא פינוק, זה לא מותרות, זה לא רק לצורכי עבודה, זה לא משהו שאת צר...

<t>התחשק לי להוסיף לטובת הציבור הרחב שלפעמים אפשר להיות עם ילדים בלי שום טלפון ושום דבר, אפילו להיות איתם במשחק, ועדיין לא להיות נוכחים, והם יעלו עלינו בשנייה וחצי. ואפשר להיות עסוקה בענייני לגמרי ועדיין להיות נוכחת. נוכחות זה עסק מורכב למדי בעולמנו עמוס הגירויים, ולגמרי לא תלוי פעילות כלשהי או...

<t>אני מאוד מאוד בעד להיות הרבה שעות עם הילדים. גם אצלנו זה היה ככה, קצת מטפלת (אצלנו היו גם תורנויות של סבא וסבתא), ימים קצרים בגן כשכבר שלחנו לגן, ולא כל יום לגן. ואין ספק שזה יוצר קושי לא מבוטל בשביל אנשים שזקוקים לשקט וזמן לבד. מה שכן, ככל שנמצאים יותר זמן עם הילדים, עולה החשיבות של זה שיהיה נעי...

<t>שקטה, לכל אחד מהדברים שציינת יש פתרונות שיאפשרו לך מנוחה. אבל... אני תוהה ביני לבינך אם אין כאן במקרה מצב שהיא הבינה שהדברים האלה מפעילים אותך, מושכים אותך אליה ולתוך נוכחות, ולכן אם לא יהיו אלה אז יהיו אחרים. כמו שכתבתי למעלה לגבי בכורך, לילדים יש מגוון של דרכים יצירתיות לאלץ את ההורות שלנו לתוך...

<r>איזה דף מוזר <E>:-)</E> מעולם לא הרגשתי צורך להגדיר אדם כטוב או רע. כן מצאתי את עצמי אומרת לעצמי "האדם הזה עושה לי רע", כתיאור סובייקטיבי של התחושה שלי עם האדם הזה או מול מעשים שלו. אני לא מתווכחת עם ההגדרות, רק מציינת שמעולם לא נזקקתי להן וקצת קשה לי להבין למה אחרים זקוקים להן. שמערכת ...

לא נלוזה בכלל בכלל! הכוונה הטובה ניכרת למרחוק. הלוואי והיתה דרך לעשות סקר בין כאלה שפתחו להן דף בית אם זה שימח אותן או שהיו מעדיפות לפתוח לבד או לא לפתוח בכלל. כל השאר זה ניחוש.

הי יסמין

אין לי מושג מי את, אבל אני שולחת לך פרח @}

<r>אח, מבינה אותך כל כך! מבינה מבינה מבינה, בעיקר את גניבת הרגעים כשיש איזו הזדמנות. קראתי אותך ושמתי לב עד כמה השתנו דברים מאז גידלתי ילדים בגיל הזה, ואני חושבת שזה ממש משנה את האתגר. הטלפון החכם הראשון שלי נקנה כאשר בכורי היה בן 7 וקטנתי כבר בת 3. המכשיר הראשון מסוג "מסך" שהם ראו (אייפד)...

<t>יוליק, ראיתי את השיחונת הזו, ותורמת את השני גרוש שלי שאני אישית ממש לא הייתי רוצה שמישהו יפתח לי דף בית, ובכך בעצם ייאלץ אותי למחוק אותו בצורה אקטיבית אם אני לא רוצה בו, או להיתקע איתו אם לא נעים לי למחוק. בעוד שבצעד שלך יש משהו יפה ומזמין, כדי למחוק דף שמישהו פתח צריך לעשות משהו כמעט מחאתי ולהגי...

<r>שקטה אהובה, לא קראתי את התגובות אז סליחה אם אני ממחזרת בלי כוונה. קודם כל, יש ילדים קלים יותר בדברים האלה ויש שפחות. יש כאלה שרק תני להם זמן ושקט והם בונים עולמות בדמיון בשנייה ולא צריכים אותך. ואחרים שהם... אחרים <E>:-)</E> וכל דבר באמצע, כמובן. ממה שראיתי על ילדיי ועל ילדי אחרים, כאשר...

<t>אני מציעה להחשיב את דעתי מעט כי אני אישה נטולת סנטימנטים באופן כללי, בטח לא כלפי דפים באתר אינטרנטי. אני אישית נגד העברות, בגלל שאיזה דיון מקרי לא בדיוק היה ברוח שבה הדף נפתח. גם כי הדף עוד יכול לתפוס בהמשך את הכיוון שהיה לו פעם, וגם כי זו בעיניי פעולה מוזיאלית, שמנסה לשמר משהו במקום לעודד ח...

געגוע לבשמת תמיד רצוי. סליחה שפספסתי מה שהכי חשוב (אייקון של לב)

<t>למ, אני חושבת שנשים שאחרות תופשות כאושיות הן פר הגדרה לא מעצבנות, אלא מוערכות. מי שמעצבנת בהקשר הספציפי הזה (כלומר, מנסה לקחת לעצמה מעמד על בסיס איזו מכובדות מדומיינת) היא כמעט בוודאות לא מישהי שאחרות יגדירו כאושייה. אני יודעת משיחה איתה שבשמת, בדיוק כמוני, שנאה את מושג האושייה. כל אחת אוהבת שמכב...

<r>שקטה, זו ממש לא רק את. ואת כותבת נפלא ממש! אני לא בטוחה שדיון האושיות הוא דיון רק על בשמת ואני כן בטוחה שהאתר לא נשען עליה ועל התגובות שלה. בשביל לכבד את הדיון ולכבד את בשמת אני חושבת שמוטב לעבור לרמה הכללית של הדיון ולא להתמקד באשה אחת ספציפית שכבר לא יכולה להגיב כאן. וכמו עם דברים אח...

<r>מצחיק, דנה, אני מרגישה שמופעל עלי כוח כן ללוות את הילדים לבית הספר, ובאופן כללי לא ללמד אותם להסתדר לבד ושאם לא - אני אמא מזניחה וחסרת אחריות <E>:-)</E> תרבויות שונות מלמדות דברים שונים (אני חיה באנגליה) ולפעמים אנשים שונים מפרשים בצורה שונה מסרים חברתיים. בסביבה שלי דווקא מאוד מקובל לא...

אה... ואני נבהלתי שזה איכשהו השתמע מדבריי

<r>פלונית, לא ממש ידעתי איך לענות על זה, סורי. את מתארת משהו רחב וגדול שמטריד אותך בהרבה תחומים. פשוט כשכתבת בהתחלה חשבתי שזה משהו נקודתי לעצם הדיון שאם נחלצים ממנו כמחשבה מגבילה אז דברים זזים. אבל נשמע שזה רחב יותר ודורש בירור מסוג אחר. גם לי יש המון דברים שייטיבו איתי ושאני לא מגיעה לעשו...

<r>וואו, איזה דיון עסיסי ושווה. תודה לכל מי שכותבת בכנות ובלי לייפיף את הדברים. הנה מקצה תגובות/מחשבות לדברים שהרגשתי שנגעו לי אישית, כי עשיתי אותם או שעשו לי אותם. תעתוע תגובתי - צר לי על הפגיעה שחשו נשים, כאשר משתתפות שלרוב הביעו הכלה וסבלנות פתאום הביעו אגרסיביות או אלימות של ממש. להיו...

מישהו כתב או חשב שזה יהרוס את העצמאות של הילד?

<t>יוליק, אני לא יודעת מה הייתי עושה אילו, ובכל מקרה הרשימה שלי היא לא המלצה מה לא לעשות. היא דוגמה לדברים שהרבה אנשים בוחרים בהם כי ככה צריך ולא כי ככה הם מאמינים שנכון להם. מי שנהנית או נכון בעיניה להסיע לחוגים או להשקיע בטיפולים, שתלך על זה עד הסוף. והסברתי איך אפשר לדעת מה נכון דרך מחשבות ע...

לחנך את עצמך למה?

<r><s>[u]</s>אז מה המסר שמחלחל בעצם?<e>[/u]</e> קורבנות <E>;-)</E> <s>[u]</s>קיבלתי את הרושם שהעידוד שלך לעצמאות בא בהכרח ביחד עם ליכלוך ובלגן, ושמחתי לגלות שלא ושאפשר גם וגם.<e>[/u]</e> אם כבר התכנסנו להפריך מיתוסים (כמו זה שעצמאות שווה לכלוך ובלגן) אז בואי נפריך ...

<r>אני בטוחה שזה תלוי מאוד איפה גרים. לי זה היה מאוד חשוב אז אנחנו גרים במקום שבו זה מרגיש <s>[b]</s>לי<e>[/b]</e> בטוח. אנחנו בכפר, מעט כבישים, אנשים נוהגים רגוע ותמיד יש אנשים מסביב. כמו כל דבר, זה מאוד מאוד אישי, ולכן אמרתי שכל הדברים האלה הם לא מה שנראה לי נכון לוותר עליו אלא פשוט מה שנכו...

<r><E>:-)</E> אגב, גם בעבודה אני מזניחה. למשל, לא קוראת אי מיילים רחבי תפוצה. ממש כלום. אני מניחה שאם משהו יהיה חשוב או רלבנטי לי אני כבר אשמע על זה בדרך אחרת. ומזה לילדים - אני לא חברה באף קבוצת ווטסאפ או פייסבוק שנוגעת לחיי הילדים שלי. ממש כלום. זו מסחטת זמן אחת גדולה. מה שחשוב באמת ממילא מוד...

<r>הי שקטה! <E>:-)</E> את יודעת, זה קצת קשה להגיד מה לא עושים, כי לא תמיד יודעים שלא עושים. אבל הלכתי להסתכל בדפים השונים פה כדי לקבל השראה וחשבתי על דברים ששאלו אותי לאורך השנים בהפתעה רבה. הנה כמה דוגמאות בהשראת דפים שיש עכשיו במה חדש. אני לא... מבשלת דברים מורכבים כדי שיערבו לחיכם של יל...

<r>לנפנף בילד עלול להכאיב לו. מצד שני, זה יהפוך אותך לאמא המזניחה האולטימטיבית <E>:-D</E> מיליון פעמים נשאלתי שאלות שנפתחו ב"מה, את לא עושה XYZ? אבל למה?" ותשובתי הנצחית - כי יש לי חיים לחיות. אגב, אני עונה את זה גם לא על ענייני ילדים אלא על ענייני ניקיונות מיותרים, סידורים מיות...

להתראות
https://www.youtube.com/watch?v=Byb-b4-j3Bc

<r><s>[u]</s>כל התכתובת הארוכה הזאת התחילה בשל תחושה שלי שאני מגדלת ילדה במצוקה: גם רעבה וגם מרגישה שהבית לא מנסה להתאים את המצאי לצרכיה.<e>[/u]</e> היא כנראה אכן במצוקה. אבל כמו אצל רובנו, המצוקה שלה נגרמת מההבלבול שלה בין צרכים ורצונות. הבית לא רק מנסה, אלא גם מצליח, להתאים את המצאי לצ...

<r><s>[u]</s>פשוט לי יותר לעשות מעשים פיזיים מאשר לברר ברורים פנימיים<e>[/u]</e> מצוין שאת יודעת את זה על עצמך! נהדר. אם כך, הנה הצעתי לאיך להתקדם בפועל ולצאת מהסבך של הניסיון לקבל החלטות. קודם כל, להחליט שאת מקבלת רק החלטה אחת ולא החלטות ברבים. אחת, ודבקה בה למשך זמן שנראה לך מתאים...

אה, דפנה כבר כתבה למעלה, ובשמינית המילים שלי, כמובן

<r>תפילה, ההתנהגויות ה"עקשניות" האלה שאת רואה כפרשנות אחרת של המציאות - הן מתרחשות בצורה דומה מול מבוגרים אחרים? מה למשל בנוגע למורים או סבא וסבתא או דמויות סמכותיות בחוגים שהיא הולכת אליהם או פעילות אחרת? מה לגבי הורים של ילדות אחרות? בעיקרון אני בעד האינטואיציה שלך. אם את מרגישה שזה לא זה אז ...

<r><s>[u]</s>אם אציע לה לעבוד במטבח בהכנת כדורי שוקולד או הקצפת קצפת, נראה לי שלא תתעורר התנגדות...<e>[/u]</e> אני ממש מציעה לך בחום לעשות בדיוק את זה. זה מהלך בונה אמון ולדעתי זה ממה צורך דחוף. אחרי שתצליחי לבסס אמון מחדש תוכלי להשתמש בזירה המטבחית כדי לקדם עוד דברים, אבל אם היא בכ...

החיפוש הניב 209 תוצאות