באופן טבעי

<t>הסערה לא שוככת. לא בלב ולא מבחוץ. אני מנסה לעשות סדר בדברים. לשים דברים בתבניות הגיוניות. להבין מה אני בדיוק רוצה. מה אפשרי. איך נמנעים מפגיעה וכו'. בשבת קראו כאן על יציאת מצרים, ואני מזדהה. מה המצרים שלי? מה מצר עלי? אולי יותר מכל תרבות החשאיות בבית והניכור שזה מביא איתו מול אשתי. אתמול שבר...

<t>תודה על התובנות החדות שלך לב שומע. אני מסכים עם חלק מהדברים, ובהחלט לוקח לתשומת ליבי. בהזדמנות זו רוצה לאחל לך החלמה מלאה ואריכות ימים! אז ככה, כן- כלוב זהב היא מילת מפתח. האם כשפתחתי את הדף הייתי מודע לכך? לא חושב. הכלוב התגלה תוך כדי תנועה, והזהב היה שם תמיד, יש לו תפקיד. למשוך את העין, ול...

<t>אני קורא אתכם.ן כמובן. כל מילה.. אז ככה. הפוסט האחרון נכתב כזרם תודעה לא מפולטר מתוך כאב וסערת רגשות. הוא משקף את התסכול העצום שבו חיי התנהלו מתוך תודעת פחד, חשש והפסד. את כל הנושא הכלכלי ויחסי הכוחות הסתרתי במכוון ומעולם לא שיתפתי בדף מתוך רצון שהשיפוט מכם יגיע מתוך מהלך העניינים שבינו לבינ...

<t>הימים הסוערים לא שככו. כאב הלב על ג'יל שכבר איננה בהישג יד, לא זמינה, עונה קצרות ונמרצות. חייה את חייה עם גבר חדש. וזה צורב. אוי כמה שזה צורב. לא היה לי מושג עד כמה זה יכול לכאוב. זו כמו צריבה של מדוזה, רק מבפנים. מה זה לעזאזאל? אי אפשר לישון עם זה, לקום עם זה זה כמו לקום עם משקולת חמש קילו על הר...

<t>לא יורד לסוף דעתך. איפה אתה רואה חגיגה? היכן החריקות והצרימות בסיפור ? אני כותב כאן קרוב לעשור וזו הפעם הראשונה שאני נתקל בטענה של חוסר אוטנטיות. אנא פרט, כי סיקרנת. כל מילה שכתובה כאן קרתה והיא עובדה מוצקת. אמת שהדברים הם פרספקטיבה אישית שלי, אבל הכל כאן אמת לאמיתה. אני לא יכול מהסיבות המובנות ל...

<t>חמישה ימים עם לב שבור ודואב בגלל קשר שאבד ולא ישוב. מיתה קטנה כתב אלתרמן, וככה בדיוק זה מרגיש. אבל על אשה שאהבתי אבל לא מספיק ולא בזמן הנכון על מנת שאוכל לפרוש את כנפי ציפור החופש ולצאת לשחקים הפתוחים. כמעט, אבל לא מספיק. מעניין שלב שבור בגיל 20ֶולב שבור באמצע שנות הארבעים מרגיש מאד דומה. זה כואב...

<r>תודה על התגובות שלכן. הן מועילות. <EMOJI seq="1f64f-1f3fd" tseq="1f64f-1f3fd">🙏🏽</EMOJI> החלטות מחליטות את עצמן בזמן הנכון להן. משפט חזק שהדהד בתוכי במהלך השבת המאד סוערת הזו שעברתי. הסערה בחוץ ( גשם זלעפות שלא מפסיק כאן לרדת מאז שישי ) היא שיקוף מדוייק למה שמתחולל פנימה. מה ...

<t>תודה לאורה על הדברים. הצלחת להבהיר לי יפה במה הדברים אמורים. אני חושב בכלל שהתקופה הזו יפה להתמקדות על מה אני מבקש לעצמי ובחירה ( ללא היסוס והתלבטויות יתר) מהי הדרך הטובה והנכונה להביא את עצמי לשם. אני לא פועל לבד בעולם, יש אילוצים, יש משאבים מוגבלים, יש ילדים ויש גם רצונות שמתנגשים. עם יד ע...

<t>בחזרה לימינו. יום לא קל עובר עלי. יום ההולדת של שתיהן חלף לו, על השולחן בסלון שקית מתנות עם כרטיסי ברכה ממני ומהילדים, השוקולדים שהיא אוהבת, גיפט קארד לקניות באפל, בלונים. בצד השני של העיר ג'יל, עם מתנה ממני שלא הצלחתי להעביר אליה בזמן. החבר פקשש, והמתנה תגיע ליום ההולדת העברי שלה שיחול ביום שליש...

<t>תודה לאורה. הערה חשובה ונכונה. כל מערכת היחסים שלי איתה נעה סביב הציר הזה בין יאוש לתקווה. לפעמים היא קלושה שיש שם משהו שאם רק אדע איך לקלף אקבל ליצ'י מתוק. כי הילדים 100 אחוז מתוקים, ולי יש רק חמישים אחוז מהמפעל הזה. אני יודע שמה שהשאיר אותי כל כך הרבה זמן בפנים ומה שמנע ממני לסגור ולפתוח מ...

<r>הסיבובים בדרך לסנט מוריץ נתנו את אותותיהם בג'יל. ראיתי שהיא מחווירה והתלוננה על בחילה קשה. הנהג השוויצרי שהסיע אותנו מהשדה בציריך הסתכל בדאגה אחורנית. הדבר האחרון שהתחשק לו לעשות ביום שישי זה לנקות את ריפודי העור. הימים הם ימי קוביד ואנחנו שנינו עם מסיכות, אינטואיטיבית הצעתי לה להוריד את המסיכה ש...

<t>הקשר עם ג'יל הלך והעמיק. השתדלנו לישון אחד אצל השנייה כמה שיותר. החום הנשי הזה שלה היה כל כך נעים וחדש לי. טלפונים וטקסטים על הבוקר ולאורך כל היום. קצרים, מתוקים, מתחשבים. אף פעם לא הרגיש לי יותר או פחות מדי. הדירה שלה הייתה ממש על המים, בקומפלקס יוקרתי שמאכלס היי טקיסטים בני שלושים עם הרבה ...

<t>״מתוך הכאב״ של אמיר דדון מתנגן לי כל היום בראש וסוחט לי את שק הדמעות טוב טוב. הוא כנראה נוגע לי שם במשהו חשוף. דמעות ממרקות. מרגיש כאילו נכתב עבורי. לא ידעתי איך לשתוק עזבתי שאוכל לצעוק בעיניים חשופות צללתי הכי עמוק כבר לא מפחד להיות לבד ביניכם מסתוב...

<t>ממש כך. הנפש לא נכנעת לתכתיבים וללוחות זמנים מלאכותיים. אלכוהול וסמים יעמעמו את הדיסוננס הזה שבין הציפיות לבין מה שהנפש יכולה. ג'יל (שם בדוי) עדיין המתינה על הבר בחמש דקות לשש. אוברול ירוק לגופה, עיניים ירוקות מהפנטות, שיער קארה חלק שחור בגוון אדמדם. "בשש התכוונתי לזוז" התנצלתי והסברתי ...

<t>וזו בדיוק הסיבה למה אני לא מצנזר את עצמי. כשאני שופך את הדברים על הנייר - כפי שהם קרו או התרחשו בתודעתי אני מייחל שתתפסו את התת מודע בפעולה. היפה והמכוער. הבוגר והילדותי. הגיבור והפחדן. שניהם מתקיימים תדיר בתוכי, בכפיפה אחת, לפעמים בתחפושת, לא מבוררים, מקשים על איתורם וזיהויים. לפני שאני מתק...

<t>אולי באמת.. חשבתי שאחרי שנים שאני ב-׳כלא׳ אני ארצה רק לזיין כל מה שזז ואדביק לי סטיקר בסגנון ׳מי שממיין לא מזיין׳ בשירותים.. אבל לא. המשכתי לברור בפינצטה ויצאתי לכמה דייטים, אבל אף אחת מהן לא עשתה לי את זה מספיק. עד שנתקלתי בפרופיל של מליסה. כבר בתמונת פרופיל באתר ההכרויות היא הייתה חריגה גם...

<r>כנראה שלא. התלבטתי עד כמה לשתף ומאחר המקום הזה מרגיש לי בטוח לכתוב את קורותי באופן מלא ושקוף, החלטתי שכן. הסיפור של <PO><s>[po]</s>ציפור חופש<e>[/po]</e></PO> כולל גם את הנסיקה אל עבר מחוזותיו של חופש מיני, להתנסות ו 'להתלכלך' בחוויות שאולי השתיקה יפה להם. ציפור נמנע כל כך הרבה זמן מלטעום מה...

<t>תודה על החיזוקים. מעניין שהשם של הכלב של העסק בו אני שותף קוראים אריה (Lion ). לפני כמה שבועות התחלתי להתאמן עם הבן שלי, בן ה-14 וחצי אימוני אגרוף. המאמן ישראלי חמוד, בעל רמת שיער מרשימה, ידיים חסונות וחיוך כובש. אנחנו נוסעים 25 דקות למועדון איגרוף קטן ומצחין מזיעה. עם זירה ממש כמו בסרט...

<r><s>[u]</s>בעצם חוזרת פה תבנית שלך שהיתה מתבטאת עם אישתך<e>[/u]</e> מעניין...אבל לא חושב שההשוואה הוגנת. הדבר המשותף היחידי בין השניים היא התוצאה, נשארתי High and Dry .. לצאת אחרי ארבע עשרה שנות נישואים החוצה לעולם הרווקות עם האפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות שבלהכיר אנשים חדשים ( לפחות בעי...

<t>לדירה החדשה יצאתי עם שניים שלושה מזוודות מלאות בבגדי חורף, כמה סירים ומחבתות - את היתר השארתי עם אשתי והילדים. ספרים לקחתי איתי. את הויכוח הנושן שלי איתה על למה בכלל צריך לאגור ספרים ולהציב אותם בארון בסלון הכרעתי עבורי. צריך כי אני רוצה. My Place My rules. במשך שבע שנים, מהרגע שבו גיליתי מה...

<t>לפני שאני חוזר לפרשיית עזיבתי את הבית והשתלשלות האירועים מאז.. נברתי וקראתי בדף האין סופי הזה שנוצר לפני 8 וחצי שנים (!) ואני כולי התפעלות על התובנות, החוכמה, העוצמות, הרגש והדיוק הרב כל כך בשיח שנוצר כאן, וזה די מרגש. תודה לכל אלו שתרמו ברבות השנים מניסיונם ומחוכמתם האישית, והפכו את העמוד ה...

<t>לקח עוד שנה וחצי עד שמצאתי את הכוח לצאת משם. בנובמבר 20' עזבתי סוף סוף את הבית. כחודש לפני המעבר קיבלתי טלפון מחבר ששאל אם אני במקרה צריך ריהוט קומפלט לדירת חדר שהוא לא צריך. מיטה, שולחן, מזרון, טלויזיה, כל מה שצריך כדי לעשות רילוקיישן חלק. לא חשבתי פעמיים, התייצבתי אצלו עם המשאית והעמסנו את...

<t>ברוש יקר, קראתי את כל העמוד מתחילתו ועד סופו פלוס מינוס. מאוד מזדהה עם המון תחושות שלך, ובעיקר רוצה שתדע שעצם העובדה שאתה שופך פה את אשר על ליבך, נותן לי ובטוחה שלעוד קוראים כח, ותובנה שכולנו לא לבד ויש תחושות והתמודדויות אוניברסליות לחלוטין. אתה מתמודד, וזה מה שחשוב. וגם תדע שמאוד כיף ...

<t>פסח בפתח, והמערבולות חוזרות לסחרר אותי. שנתיים וחצי לא כתבתי כאן, זה לא שלא קפצתי לבקר, וגם עמה פעמים כתבתי ומחקתי. לא רציתי שוב פעם להיות אותו הבלוגר ששוטח את כאביו ואכזבותיו על גבי המקלדת, במקום לפעול בעולם. יש לכל דבר זמן ועת אמר קוהלת, והזמן שלי בבלוג הזה הסתיים. כך לפחות הרגשתי, כל עוד ביקשת...

כיצד מוחקים דף

<t>קיוויתי לא לחזור לכאן עוד. אולי רק בעוד הרבה שנים כשכבר הכל יהיה מאחורי, וארצה לבחון את עצמי מחדש. אבל אני חוזר לכאן, כי התסכול חוזר ומטפס למעלה למעלה, ועומד לו שם בגרון. אנ לא מתכוון למרוח את הזמן שלי עוד בכלא הרגשי הזה. היחסים מתים. לפעמים זה מתעורר קצת, יש מעט רגש. יש לפעמים מומנטום שנמשך כמה ...

<t>הרבה זמן לא ביקרתי כאן. מעל לשנה. אולי הימים הקרים שהגיעו למחוזותינו גרמו לי לשוב לבקר במקלט הזה, ששימש אותי ככתונת משוגעים, בעיצומה של הטלטלה הגדולה ההיא שפרטיה התגלגלו כאן במשך חודשים שלמים. חזרנו אתמול מטיול משפחתי. סופ"ש ארוך ביעד עירוני נחשק, נסיעה בכבישים יפייפים, הילדים מאושרים מאחור,...

מיהו מנתח הלב
הזמן
https://youtu.be/3PJmE-[po]ucx o[/po]

<r>_זה לא שהיא מעדיפה נשים על פני גברים. אלא שיש לה חוסר אין סופי (באהבה, בחום ? ) ולא אתה זה שיצרת את החוסר הזה או שצריך לספק לה אותו._ מעניין מה שאת כותבת. נשמע לי שיש אמת במה שאת אומרת. אני מניח שקשה לה להימלט מהחוסר הזה, מהבור המעיק הזה שגם לא בעל וילדים יכולים למלא. יש בהתאהבות ובהרפת...

<t>תודה על תגובתך. החיים הם עכשיו, והמהות שלנו זה הנאה וכיף. אין לי עוררין. וכן, בהחלט עד לא מזמן הייתי ביודעין סמרטוט רצפה. זה לא מי שאני אבל בנסיבות מסויימות זה יכול לקרות לכל אחד. בטח ובטח כשהרבה מונח על הכף. כן, אפשר לקרוא את הסיפור הזה כבדיחה. הנה ההיא שוכבת עם המורה ומורחת אותו פעם אחר פעם. אי...

<r>_כל הפרטים האלה משעממים. דפוסים שחוזרים על עצמם. ניתנו לך בתשובה זו כלים, רעיונות ומנטרות. קרא והפנם, תרגל, הסכם. יש לך הזדמנות לפרוץ את המעגל, להעלות את קצהו ולהתחיל לטפס למעלה בספירלת האיזון המקודשת_ כמעט שנה וחצי שאני חושף כאן את הקרביים שלי, ובחסות האנונימיות הנחתי כאן לפניכם א...

תודה צפריר על ההתייחסות המעמיקה. קראתי אותה בעיון מספר פעמים והיא מועילה לחידוד המודעות. אגיב עליה ועל יתר ההודעות בקרוב.

מוזמנים לדף אשתי לא בעניין שלי יותר

חזרתי לראשית הדף והתגלגלתי במשך השבועות והחודשים הארוכים. קראתי את תגובותיכם אבל התמקדתי בעיקר בלימוד של צפריר.
אני חושב שאני מבין ונזכר מהו הזיוף עליו דיברת.
ושלווה נעימה מציפה אותי כעת

<r><s>[u]</s>הנך יכול להתחרט על זיוף עצמי, וזה בינך לבינך'<e>[/u]</e> - האם הזיוף העצמי הוא הניסיון להחזיק את המסגרת המשפחתית שלמה? האם הזיוף הוא בכך שאני משכנע את עצמי שיש צדיק וחוטא בסיפור? האם הזיוף הוא בכך שאני נותן כל כך הרבה משקל לבת זוגתי על חיי ומצב רוחי? האם לשים פס ולצחוק על כל העני...

<t>בכל פעם שנראה שעברנו משוכה, שהנה אוטוטו הדברים חוזרים לנורמליות היא צצה ומופיעה שוב. ק,, המורה יצרה עמה קשר. היא איבדה את עבודתה, גרושתה מאיימת עליה בשל הסיפור הזה שהיא תמנע ממנה לראות את ילדתה - בקיצור טלנובלה בהמשכים, וכל זה כמובן לא עושה לאשתי טוב. היא מרגישה אחריות ואשמה, היא רוצה לעזור, היא ...

<t>תודה על הסרטון. בכיתי כמו תינוק. כל-כך הרבה מוגלה יוצא החוצה. זהו סבל בלתי יתואר. הילד שבתוכי משתולל עכשיו. הוא זועק לשמיים ומבקש רחמים. הוא לא רוצה לסבול עוד. הוא רוצה את מה שהוא מאמין מגיע לו. צפריר - התגעגעתי למילותיך. כרגיל, הטקסט שלך דורש כמה קריאות עד שזה נדבק. המקום חסר כל שיפוטי...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> תודה <PO><s>[po]</s>רסיס זהב<e>[/po]</e></PO> על השיתוף. אני חושב שאחד הדברים שגרמו לאשתי לוותר בסופו של דבר על השאיפה שלה ליציאה החוצה היא מה היא, ומה ילדינו עומדים לאבד. הרבה רע הם ראו לצערי, אבל גם הרבה מאד מהטוב...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> <PO><s>[po]</s>ציל צול<e>[/po]</e></PO> כחלק מתהליך החזרה לחיים זוגיים אמרתי לאשתי פחות או יותר את הדברים שכתבת עכשיו. שההרס הגדול ביותר הוא בשקר ובחוסר הכנות. בהסתרה העיקשת ובחוסר הלויאליות. רק בשל אותם חטאים נוראי...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> קשה לי מאד, אחרי מה שעברתי לדבר בשבחה של האהבה החופשית. זה קצת כמו להידרס ממשאית ואח"כ לחזור ולהתבונן במשאיות על הכביש המהיר. אני אוהב את האהבה, אוהב לאהוב ועל פי מה שזכור לי גם לאהב. אבל <PO><s>[po]</s>ציל צול<e>[/...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> תודה יקירתי. כאב לה על אהובתה. כאב לה על הילדה. היא הרגישה אשמה, אבל היא שרדנית מקצועית ויודעת לשים את הרגשות שלה בצד כשצריך. _אני כן רוצה לסיים את המעורבות שלי כאן באמירה על אהבה, כי זה נושא הדף - אה...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> תודה לכן/ם על <s>[b]</s>כל<e>[/b]</e> התגובות. _נראה שכול מה שצפריר רשם פה בשבילך לא מאוד הבנת או בכלל לא הבנת וגם מסתתר פה גבר עם אגו מנופח ומרושע במיוחד.._ יש הרבה שיפוטיות וכעס בתג...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> שמונה חודשים לא ביקרתי כאן, שמונה חודשים שהם בבחינת נצח עבורי. אתחיל מהסוף. המשפחה נותרה שלמה, הנישואים שלנו שרדו את התקופה הנוראית הזו, ולא מזמן חזרנו מחופשה משפחתית בת שבוע יחד עם הילדים במקום אקזוטי. אנחנו עדיין ...

<t>את היום הולדת שלה הכנתי הרבה זמן מראש. התכוננתי ליום הזה כמי שמתכונן לחג - ברוב פאר והדר. באופן מנותק מכל מה שקרה בינינו בשנה האחרונה, רציתי לנצל את האירוע הזה להעניק את כל מה שנותר לי במחסנית ולהציף אותה ואת הבית באהבה. הקדשתי הרבה מחשבה, הכנתי את הילדים, הרבה צבע וטעמים, לקחתי יום חופש מהעבודה,...

<t>החשיפה של הסיפור האישי שלי שווה בדיוק בגלל תגובה כמו שלך צופה בכוכבים - אם התובנות שעולים בדף שופכים אור ומקלים על אנשים אחרים שווה הטרחה והכאב שעולה מהעלאת המאורעות בפרטיים שלי בפומבי. אני ממשיך להתרחק. אני לא עושה את זה כדי לקבל משהו בתמורה. המרחק שאני לוקח הוא אוטנתי. הוא מרצוני ומהבנתי ש...

<t>אכן עבר זמן רב מאז שביקרתי כאן. שלומי טוב. עברו כחודשיים מאז שחזרתי הביתה. האווירה בינינו נעה ונדה בין קור קיצוני לחמימות נעימה. אבל ההגנות שלה הם גבוהות מאד. הפניות הרגשית שלה מאד מוגבלת, והיא מנסה לשמור על סטטוס קוו. היא החליטה שהיא רוצה לשמור על המשפחה ועל הנישואים אך ההחלטה קשה לה. היא נ...

<t>ארבעה ימים הייתי מחוץ לביתי. קיבלתי סמסים ובקשות לחזור. הבטחות שהדברים ישתנו. לא שעיתי אליהם, ולא היה בי את הפניות לשקול את החזרה. עד לשיחה שקיימתי איתה ביום שני האחרון, הייתי בביקור בבית על מנת לראות את הילדים. הם לא הפסיקו לשאול למה אני לא ישן יותר בבית, מה פתאום לילה אחרי לילה אני ישן אצל בן? ...

<t>נפרדתי מאשתי. יצאתי מהבית ביום חמישי האחרון. מה שהוביל לצעד הצפוי הזה הייתה שרשרת אירועים שהחלה בבוקר של אותו יום. רציתי לקחת את הבן שלי לביה"ס, היא כבר התכוננה לקחת אותו, התעקשתי, זה עצבן אותה, חילופי דברים קשים, אני עליה, היא עלי - שמעתי בפעם המיליון כמה אני מעיק והיא גם פתחה את הדלת של הר...

<r>המשפחה חזרה אלי הבוקר. הילדים הסתערו עלי כשראו אותי. כמה טוב היה לחבק אותם אחרי שבועיים בנפרד. אשתי חייכה אלי כשראתה אותי, התקרבתי ונשקתי לה. היא הופתעה מהמראה החדש והרענן שלי - עגיל, קרחת, בגדים חדשים. 'מישהו דאג לעצמו כשלא היינו כאן '. חזרנו הביתה שמחים מהמפגש. ניסיתי להתרפק על הרגעים האלה בידי...

<t>ועוד פרט שהשמטתי מהפסקה הקודמת. כשהתיישבנו פעם נוספת לדון ברצון שלה לפרידה, סיפרתי לה על הסיבה שכעסתי. אמרתי לה בעבר שאני כותב ומתייעץ עם צפריר ( לא אמרתי את השם, או שזה בלוג, או משהו מזהה) ושאני מקבל עצות טובות וחכמות. ואתמול סיפרתי לה שזה לא רק המטפל ההוא ( צפריר) אלא שיש עוד קולות, ו...

<t>מוזר איך הדברים מתגלגלים. הנה אני ואשתי על איזה שהוא מסלול חיובי, מתקרבים ואפילו שוכבים. יש תחושה שהמשבר הגדול מאחורינו. הבגידה הפיזית לפחות הסתיימה ולא תשוב. הנסיעה לישראל קרובה קרובה וההתרגשות נבנית ומביאה ניחוח נעים לבית. ואז אני קורה פוסט של אהבת עולם, מתמלא חימה, אשתי לא מבינה, אני מסרב...

<t>אחרי שקראתי אותך - אהבת עולם, דמעתי. כעס מילא את ליבי, על כך שאני אפשרתי לדברים להתגלגל כך. שלא עמדתי על שלי. שלא השמעתי את קולי. שהתרפסתי. התרככתי. חיזרתי היכן שהייתי צריך להינעל. נגעתי היכן שהייתי צריך להישמר. הראיתי את עצמי בשיא חולשתי. בשיא שברוני. זה לא שלא העמדתי אותה על מקומה. ועוד אי...

צפריר - אתה טועה. אני מסוגל, בכאב רב, אבל מסוגל. אני מנסה כמו שאתה רואה להימנע מכך, אבל ההחלטה לכשתבשיל תיעשה על ידי וכנראה לא על ידה.

<t>ברוך שובכם מהפגרה. טוב לראות אתכם חזרה בדף הזה. לא קל היה לי לקרוא את התגובות שלכם. אולי משום שיש בהן הרבה מן האמת. אתמול כשחזרה ישבנו שנינו במיטה. האווירה רגועה. דיברנו קצת על כל מיני תובנות מהרצאה ששמעה על התמודדות עם ילדים בגיל הרך. על כל מיני טכניקות בהצבת גבולות לילדים, על כמה חשוב לא ל...

<t>הנסיעה לישראל מתקרבת, והדבר האחרון ששנינו רוצים כעת אלו דרמות מיותרות. אבל דרמה אחת הייתה קרובה להתרחש כשבשבוע שעבר אשתי הודיעה לי שיש הופעה שהיתה רוצה ללכת לראות יחד עם ק'. אמרתי לה שמבחינתי אין בעייה אבל זה אומר שאנחנו נפרדים. אמרתי את זה באינסטינקט. מבלי לחשוב. פשוט פלטתי לה את מה שרובץ שם כבר...

<t>ועוד דבר - אני נמצא בתהליך. אני מעוניין למצות אותו. יש כאלה שיאמרו מיצית גם מיצית. אבל רק אני יכול לומר מתי הפרשה הזו הגיעה למיצוי. כל עוד אני מזהה רצון, שלי ושלה להחזרת הסדר ( לא הישן חלילה) על כנו, אני אאבק. כשיעבור הזמן הדרוש הדברים יתבררו. אפשרי או לא. ממשיכים או שמפרידים. עד אז אני ממשיך. זו...

<t>אתמול שוב פעם נעלמה לשעה, לא ענתה לטלפונים והודעות, כשחזרה הדיפה מאלכוהול למרות שהייתה בפגישת עבודה. החזקתי את עצמי, ולא יצרתי עימות ולו רק בשביל לא להחריב לבן שלנו את היום הראשון בכיתה א'. נסענו במכוניות נפרדות אל הביה"ס, כמובן ש ק' בדיוק נכנסה עם הרכב שלה וילדיה שהרי היא מורה בביה"ס של ילדי. אש...

<t>6 שנים וחודשיים עברו מאז שאשתי ואני היינו לבד בבית ללילה. מאז הולדת בנינו הבכור זה לא קרה. ההצעות שלי לצאת לסופ"ש רק שנינו תמיד נדחו בכל מיני תירוצים. אתמול זה נשבר לאחר ששני הילדים הלכו לישון אצל הסבא, והנה מצאנו את עצמנו בערב ארוך ששייך רק לעצמנו. ללא הפרעות, וקריאות ביניים. כל השבוע עמד בסימן ...

<r>כתבתי עכשיו תגובה ארוכה ומנומקת. מחקתי אותה בהרף עין. אולי משום שהיא נשמעת לי כבר אותה שיחה שמתגלגלת כאן כבר זמן רב. אני לא רוצה יותר להצטדק, לנמק, להסביר, או לשמר משהו מצדקתי. הכל כבר נאמר הוסבר ונטחן עד דק. <s>[u]</s>הורייה זו, הוראה זו, הנחייה זו, הדרכה זו, לא תשתנה כל עוד אינך מוכן לע...

<t>ק' סגרה בפניה את הדלת. היא לא מעוניינת בהמשך החברות והקשר. אשתי רוצה חברות בלעדית, אינטימית, ממש זוגיות. ק' לא בעניין שלה, היא בכלל מאוהבת באקסית. עכשיו אשתי שבורת לב, חסרת אנרגיה, עצובה, לא יכולה לספר לי אפילו מה עובר עליה. אבל אני יודע ולא חשוב איך. חלק ממני עצוב בשבילה. אני חש את הכאב שלה, היי...

<t>צפריר - אתה אכן איש יקר... ביקור אצלך יהיה שווה מבחינת כל ההיבטים.... תודה על השיר היפה. _מהקיר את יכולה להוריד את סמלייך, התעודות כבר לא מותירות דבר_ ביום בו גיליתי שאשתי משתוקקת לאחרת, הורדתי את כל התמונות המשותפות שלנו מהקיר והכנסתי אותם למחסן, והם שם כעת ממתינים להכרעה בדבר גור...

ביקור אצל צפריר עם האשה והילדים יכולה להיות יופי של סגירת מעגל ( או פתיחתו...) לדף הזה

<r><s>[u]</s>לגבור במובן הזה זה לגבור על הנסיבות, על התשוקה והתאווה, לרסן ובמידה לא מועטה לדעת, אם צריך, לסרס את עצמך.<e>[/u]</e> אני לומד בדרך הקשה לעשות את זה. אני מבין שאותן תחושות נעימות וחיוניות כל-כך כמו תשוקה ותאווה הן כעת צריכות להיות מופנות כלפי פנימה. ברירת המחדל שלי היא להוציא...

<t>רבותיי, יש בפני מספר אפשרויות במצבי הנוכחי - אף אחת מהן לא פשוטה וקלה לי. האחת - לשבור את הכלים. לומר עד כאן. או או. מסיבות שאני לא אוכל לפרט כאן - זה עדיין לא הרגע לעשות את זה. השנייה - להתנתק. לשחרר. להתרחק. להיות אדיש. לבנות את עצמי מחדש בלעדיה. להיות אבא נהדר לילדים, להפסיק ולנ...

<t>ובכל זאת למה אני אוהב את אשתי : התשובה מלמעלה איננה מספקת אותי. הכרתי את זוגתי בים של תל-אביב, בבוקר שלישי אחד. נפגשנו עם ספרים שעוסקים בנפש ובריפוייה מכאבים. פגשתי אשה שעברה היסטוריה משפחתית קשה ודומה לחוויה שלי. החיבור היה ממקום של כאב משותף מוכר של גירושים והורה בחו"ל. משפחתולוגיה סבוכה כ...

<r>להתבגר זה להפסיק להטיל ספק. זה לשחרר, להיות בעולמי. למצוא מקומות אחרים שימלאו אותי. לא להיות תלותי. לא לפחד. להאמין בטוב. לאהוב. בעיקר את עצמי עכשיו. שם התחוללה רעידת אדמה, וצריך משלחת חירום. אני צריך להיות שווה נפש לסימנים החיוביים ואלו השליליים. כשהיא נוגעת בי לא להתרגש יתר על המידה, באותה...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> ימים אינטנסיביים עוברים עלי. השבוע עמד בסימן יום ההולדת של ק׳. התכונה לקראת היום החגיגי הציפה את הבית. הסנסורים שלי התחדדו לכדי מקסימום, והנה שוב פעם לאחר תקופה של רגיעה האיום שב בכל הדרו. אשתי שנסגרת בשירותים על מנ...

<t>_דמה את עצמך פקק צף על מים, אין בידך לומר לאן להיסחף, היכן להיתקע ומה יהיה מזג האוויר._ _אז, שייכות והשתייכות לעולם הם וולונטריים - אדם בוחר להיות שייך לזולתו ואינו יכול להפוך את זולתו שיהיה שייך לו. כאשר ישחרר האדם את הבגידה העצמית הזו שכולה דרישת בעלות ובלעדיות מאהבות ח...

<t>עבר יותר מחודש מאז שכתבתי כאן. במהלכו עברנו יחד ובנפרד מספר רב של פגישות עם פסיכולוגים בנסיון למצוא קרקע משותפת שממנה אפשר לצעוד שוב פעם יחד. האיום המיידי של הרומן עם ק', חלף לו לאחר שהאחרונה הבהירה שאיננה מעוניינת להמשיך את הקשר הרומנטי למורת רוחה של אשתי. אולם בהדרגה, אשתי עושה מאמצים לשוב...

<t>אתמול כששכבנו שנינו במיטה, היא העלתה שוב את הרצון שלה לממש את עצמה באופן אינדיבידואלי. שהזוגיות כרגע איננה מה שהיא רוצה או צריכה. שהיא רוצה להתנסות בדברים ובחוויות חדשות. להכיר אנשים חדשים. לחיות. שהזוגיות בינינו לא מעניקה לה דברים מסויימים שהיא צריכה. היא אוהבת אותי היא אומרת. היא לא רוצה לחיות ...

<t>תקופה רבת תהפוכות - הולך ומסתמן שהמסע שלנו בניכר מגיע לסיומו - ונראה שכבר בחודשים הקרובים נחזור ארצה. זוהי מבחינתי משאלת לב. כבר לפני כחצי שנה, אמרתי לאשתי שהזמן הגיע לחזור, אין כל טוב בלהישאר כאן עוד. היא רצתה שנה ארכה, כהרגלי התרציתי, אבל עם לב כבד. היתר ידוע כבר. אבל הנה עכשיו נראה שהנסיבות שו...

<t>האופצייה לנסוע ולהתרחק מתרחקת כרגע. אולי זה היה הדבר הנכון לעשות לפני כמה שבועות, לא כעת. הסיבה העיקרית היא שהתחלנו טיפול זוגי אינטנסיבי עם מטפלת זוגית נהדרת ששנינו מאמינים יכולה לעזור לנו לצאת מהבוץ. היינו בארבע פגישות, שלוש מהן רק בשבוע האחרון. אתמול כשהילדים מול האייפדים, ואשתי חזרה מהליכה, בע...

<t>קוראת יקרה - מבקש את סליחתך - את ליווית את הדף הזה והעשרת אותו מאד בתובנותייך. כמו כן תמיכתך ברוכה. בגלל קוצר הזמן והקושי האובייקטיבי שלי כרגע לחפור בעניין, צמצתי את תגובותי לאלו של צפריר שמשמש כאן כמנטור ומורה דרך. לשאלתך האם אשתי חומלת עלי ורגישה למה שעובר עלי - ממש לא. היא מרוכזת בעצמה וב...

<t>צפריר יקר - שוב פעם תודה על ההדרכה המעמיקה. להניח לה - כל-כך הרבה אנרגיה השקעתי בתקופה האחרונה על מנת להילחם עליה, על ליבה, לחבל במאמצי ההתקדמות שלה אל עבר זוגיות חדשה. כל זה נידון לכישלון. כרגע אנחנו בטיפול זוגי אינטנסיבי - אבל מנגד התברר לי למרות ההחלטה המשותפת ( ויש להגיד הכפוייה) הן...

<t>אכן דחף הוא זה שמניע את ההתנהלות שלי. אני כרגע מאד לא יציב בהחלטות שלי ובהתנהלות שלי. אני פועל מהבטן כי הבטן כואבת כל-כך. לפעמים אני מתעשת, לפעמים אני מאבד את זה. אתמול היה יום הולדת של בנינו הבכור. אשתי משקיע באירועים האלה מעל ומעבר. במקום לשבח אותה מצאתי את עצמי קורא לה בוגדת. היא הורידה את הטב...

<t>חברים וחברות יקרים, הפסקתי את הרומן בין אשתי לחברתה. לא יכולתי עוד להישאר מנגד ולתת לה לעשות בנו ככל העולה על רוחה. הצבתי אולטימטום ברור שבו היא חייבת להחליט עם מי היא רוצה להיות. זה לא היה האולטימטום הראשון שהצבתי. בפעם שעברה היא הבטיחה לא לעבור את הגבולות, אבל שהחברות ביניהן חשובה לה כל-כך...

<r>צפריר יקר ואהוב - קראתי שוב ושוב את הדברים שכתבת עבורי. ראה, אני נמצא כאן במאבק מתמיד ועיקש עם עצמי. אם אני מוציא את אשתי ומעשיה מהמשוואה, אני נשאר עם כפפות אגרוף ללא שק חבטות. ואולי מכאן אני צריך להתחיל. המאבק העיקש שלי לזוגיות אידיאלית על פי הנוסחא שאני רקחתי נכשל כשלון חרוץ. איבדתי את אשת...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> תודה על הדברים צפריר - _לזוגיות הזו יש שני שותפים. האחריות על נווט הזוגיות הזו היא מאה אחוז על כל צד._ אני נמצא במקום הזה שבו אני מבין שהחולשה היחסית שלי מולה במערך הזוגי יצרו חוסר איזון שאיפשר ...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> בפועל, מה שקורה עכשיו הוא חזרתה של אשתי לתלם. היא הכריזה על סיום הקשר עם ההיא. היא הודתה שהתנשקה עמה פעמיים. קוראת לזה התנסות רגעית, לא נטייה מינית חדשה. היא רצתה מעבר אבל עצרה את עצמה עבורנו. אנחנו חשובים הרבה יותר...

<t>החשדות הכבדים שלי התבררו כנכונים. אשתי ניהלה רומן אינטנסיבי עם אשה. היא נפגשה איתה בבקרים ובלילות, בסופי שבוע ובימי חול. הלהיטות שלה אחריה הייתה כשל נערה מתבגרת. המסרונים עסיסיים ומלאי תשוקה. הם שכבו ומי יודע באיזה תנוחות וצורות. פח האשפה באמבטיה המשותפת שלנו מלא עד אפס מקום בתחתוניות ספוגות בתאו...

<t>נפגשנו לצהריים במסעדה איטלקית בעיר. היא הגיע עם ג'ינס קרועים ומעיל צבאי ומשקפי טייסים. הזמנו מנות משותפות ואז אמרתי לה שאני רוצה שניפרד. היא לא ציפתה לזה. אמרתי לה שאני משוכנע שזה הצעד ההכרחי אם בכלל אנחנו רוצים אי פעם לשוב אחד לשני. היא לא הבינה למה זה הכרחי לשם כך. הסברתי לה שכרגע הקשר שלנו מרו...

<t>תודה צפריר. התובנות שלך ממערכת היחסים שלי הם כעמוד האש לפני המחנה. הן מאירות על האמת והופכות את הפלונטר לברור ופתיר יותר. תודות. אמש כשחזרתי הביתה ראיתי שאשתי מרוככת ומנסה להתקרב ולגשש מה איתי. אנחנו אמורים לצאת להופעה במוצ"ש - אמרתי לה שכדאי שתמצא חברה ללכת איתה כי אין טעם שאבוא שהרי אנחנו ...

<r><s>[u]</s>אז מדוע בעצם אתה מעוניין בשמירת הקשר? רק בגלל הילדים? בגלל המגורים בארץ זרה? אתה אוהב אותה? חושב עליה דברים טובים?<e>[/u]</e> תודה על השאלות. אשתי בחורה יפיפייה, עדינה למראה ומושכת מאד. מתחת לעור הפנים הרך והבוהק נמצאת ילדה מתוקה שהחיים לא היטיבו עמה, הקשו עליה בש...

<t>תודה צפריר - לא ניתן להיפרד ממש. טכנית - קיימים כל המכשולים האפשריים העולים על הדעת ולא כאן המקום לפרטם. נגזר עלינו לחיות תחת אותה קורת גג למשך התקופה הקרובה ( כשנה). אני עדיין אוהב את אשתי, למרות הכל ( ויש יגידו בגלל הכל ) אבל האהבה הזו הופכת להיות למשא כואב ומשפיל שקשה לשאת וקשה לדמיין איך...

<t>החלטתי להיפרד מאשתי. אני כותב את המילים הקשות האלה ובוכה על כל אות והברה שיוצאים מידי. אני מוותר עלינו. אין טעם. אשתי בגדה בי עם אשה שהכירה והתאהבה בה. אני לא יודע מה הם עשו או לא אבל התחושה שהקשר ביניהן עשתה לי הספיקה כדי לקרוא לזה בגידה. אתמול אחרי שיצאה אליה בפעם המי יודע כמה וחזרה בשעות ...

<t>תודה על השיקוף. דברים שרואים משם לא רואים מכאן. או יותר נכון לא רוצים לראות מכאן. 'לתשומת לבך' - הבאת את הדינמיקה הזוגית שלנו לכותלי בית המשפט והרשעת אותי בכפיית סקס ובחוסר אותנטיות. אני חושב שהאמת טיפהל'ה מורכבת יותר אבל נחסוך אותה מכולנו מאחר ועשית שירות טוב וחידדת את מה שקשה לי כנראה נורא...

<t>אני שומר עכשיו על הפאסון. מרגיל את עצמי למחשבה שלתקופה הקרובה אני עם עצמי. מבלה יותר עם הילדים. הזמן שלי עם אשתי תלוי ועומד ברצונה להתקרב. אז ככה הילכתי לי כמה ימים, חף מדרישות, נותן לה ללכת לישון עם הילדה מבלי לומר מילה. לא שואל ולא בודק, מתנהל לי בתוך עולמי, מנסה להנות מכל אותם דברים שאינם תלוי...

<t>אכן אין להצהיר הצהרות עד שאינני ללא רבב - מסכים עם זה לגמרי ועלי לשנן את זה פעמיים בוקר וערב כמנטרה סותרת צדקנות. להיות מוקיר תודה ולשמוח בכל מצב זוהי תורה גדולה מאד. תמיד בליבי רציתי להיות חסיד ( לא לובאוויץ' אבל של החיים) אלא שישנה עופרת יצוקה שמקרקעת אותי כבר שנים. קוראים לזה האגו, או השכ...

<t>מעניין התהליך הזה שעובר עלי בימים האחרונים לנוכח המשבר והעצות היפות שאתם חולקים איתי כאן - מעניין זה אולי "פרווה" מדי כדי לתאר את זה... מפליא יותר מתאים. החל להיווצר פער בין האני הפגוע, הקנאי, העצוב, והבודד לבין אני אחר - בלתי תלוי, חף מדרישות, רצונות וגחמות. האני הזה איננו מבקש דבר לעצמו או מצפה...

החיפוש הניב 89 תוצאות