<t>מבקשת לצמוח, אני מצטטת חלק מההודעה שלך מלפני שנתיים :<br/> <br/> ״ ידעתי שהאהבה אמורה להיות משהו אחר שלא היה לי איתו מעולם ״<br/> <br/> איך אמורה, לפי ההבנה שנחתה עליך, להיות האהבה ?<br/> <br/> מה הרגשת שהוא לא מספק לך ?<br/> <br/> אני אשמח אם תשפכי קצת אור , כי עברת באמת תהליך קשה וארוך והתובנות...

<t>תודה לך עוד אמא (ושנה טובה) לקרוא את דברייך היה נעים מאד... גם קצת נרגעתי מהדמיון במקרים מבחינת השינוי במין העובר בין הסקירה הראשונה לשניה. זה נכון שבדמיוני מייד עולים זוג בנים (הבן הנוכחי שהוא אכן אנרגטי בהתאם לסטיגמה, ואני מותשת !! והעובר שבבטן) שכל היום מסתכנים והולכים מכות...גם אגב ענין הברית...

<t>תודה לכן ה עוגיה והריון ראשון כל תמיכה משמעותית לי אני באמת עוברת סוג של אבל, אני יודעת שזו נראית מילה קשה לסיטואציה הספציפית הזו אבל בכ׳ז נראה לי שזו המילה הכי מתאימה. ואולי שאלה פלספנית קצת אבל שמסקרנת אותי; אני מתרשמת שלהמון נשים יש העדפה לבנות (בעיקר בהריון ראשון, או אחרי שכבר יש בן אחד). למה...

<t>היום עברתי סקירה מאוחרת בה נהפכה לי העוברית שבה מאד רציתי לעובר זכר.. (בסקירה המוקדמת נאמר לי שזו בת, אגב אצל רופא בכיר ומאד ידוע בתחום האטלטראסאונד). אני יודעת שאני אמורה לשמוח כי הסקירה היתה תקינה, אבל קשה לי. אני מרגישה עצב ובלבול ודאגה, גם ככה ההריון לא פשוט לי כי הוא בא לי קצת מהר מידי (ושוב...

<r>בלילות האחרונים אנחנו עם חיתול רוב הזמן (בלילות, בימים כשאנחנו מחוץ לבית, ומאחה׳צ כשאנג׳לינה מגיעה הביתה מהגן -- החלטתי שהיא צריכה שהיא זקוקה ליותר תשומת לב ממני והקשב בא על חשבונה), אבל למרות השיפור במפלס הנוחות אני לא שלווה. מרגישה לא מרגישה כל מיני פיפים שימצאו או לא ימצאו את דרכם לחיתול, ודוא...

<t>אוי ולא אמרתי תודה לרוני של 4 ואמא של לי. אני אנסה (לפשפש בהנקה) אבל אני מתחילה׳ לפתח תאוריה שיש כל מיני משתנים רלוונטיים שנכנסים למשוואה (במקרה שלי פישפוש+הנקה=מזרקה אחורה לכיוון החולצות של אמא ואנג׳לינו ובעזרתו האדיבה של חוק המשיכה גם לכל מה שנמצא מתחת (כרית ההנקה ומכנסיים של אמא ושל אנג׳לינו)....

קרן שמש מאוחרת, האם את מפשפשת בלילה (הכוונה בארבע בבוקר כשהיא מתעוררת. אגב, יש לך מזל שזו ההשכמה הראשונה, אצלי זו השכמה רביעית בשעה הזו...) עם החיתול הרב פעמי, כלומר מורידה ומחזירה אותו בלי שמיה מתעוררת לחלוטין?

אולי רק אוסיף (בהשראת הפיפי שעשו עלי כרגע...) שמה שמוסיף לתסכול שכשאנג׳לינו מתעורר בלילה הוא מוחה בזעקות שבר אם אני מנסה לפשפש אותו מה שכמובן לא מפריע לו לפשפש עלי ברגע שהוא מתחיל לינוק (ואת האקרובטיקה של פשפוש תוך כדי הנקה אני לא מצליחה).

זקוקה לעצה טובה (או לחיתול בד סופג)

<t>מרגישה בצומת בחיינו הפישפושיים. האם לפשפש גם בלילה? אנג׳לינו בן 4 חודשים ושבוע ואין ספק שבלילה ובעיקר החל מחמש בבוקר כשמתחילה פעילות שלפוחיתית ענפה אז זה פחות או יותר מחסל את השינה של שנינו. ואז כמובן תזכירו לי למה בכלל נכנסתי לכל הסיפור הזה. ומצד שני, קראתי מתישהו בפורום שהוא, שבלילה זה עובד הכי...

אני מחפשת חיתול בד שמוכן לקבל את הפיספוסים הרבים שלי בכבוד אבל יותר חשוב שיאפשר לי לפשפש בנוחות. איזה חיתול בד יורד ומולבש הכי בקלילות? מקוה שהפורום יתעורר מתרדמתו כי מתחשק לי לשתף ולשמוע חוויות ממפשפשות עכשוויות...