<t>אני שמחה על כל מה שנכצב כאן בשעות האחרונות.<br/> <br/> אני חושבת שככל שאני גדלה מבחינת גיל חיים כך אני יותר ויותר מבינה שהחיים יותר מורכבים ממה שנדמה לנו או אולי ממה שהיינו רוצות להאמין.<br/> <br/> חלק מהמורכבות נעוץ בכך שכל אחד מגיע עם משא אחר ולמסע עם מטרות אחרות.<br/> החוויה אולי הכח עוצמתית מ...

לפעמים כדי לא להיבהל מגובה החום משתלדת לא למדוד...

בכל מקרה כדאי לדעת שתינוקות קטנים נוטחם בקלות להגיע לחום מאד גבוה ( כבר יצא לי לראות את הארבעים מהצד השני שלו... מלחיץ...). עם התנוק הנוכחי השתדלתי פשוט להיצמד אליו ולהניק בלי הכרה...

בכל מקרה הרבה בריאות!!!!

לפעמים כדי לא להיבהל מגובה החום משתלדת לא למדוד...

בכל מקרה כדאי לדעת שתינוקות קטנים נוטחם בקלות להגיע לחום מאד גבוה ( כבר יצא לי לראות את הארבעים מהצד השני שלו... מלחיץ...). עם התנוק הנוכחי השתדלתי פשוט להיצמד אליו ולהניק בלי הכרה...

בכל מקרה הרבה בריאות!!!!

אולי שיניים ואולי וירוס שבזכות זה שהיא בבית ויונקת היא עוברת יחסית קל...

תפילה יכול להיות שהיא לא ישנה מספיק ביום ולכן מתעוררת כל-כך הרבה בלילה?!

אצלנו התעוררויות מרובות לרוב הולכות עם מחלה (לפעמים זה יהיה הסימן היחיד למחלה).

<t>גם אני מאלה שאוהבות לשמור פחול או יותר על הסדר שהתינוק מראה שהוא צריך. אבל אני לא צריכה להוציא ממסגרות וכו' . מקסימום להקפיץ לחברים או ללוות לחוג. משתדלת להתאים את ההתנהלות שלי לצרכים שלו ככה שעד לאחרונה היו לנו שלוש הרדמות ביום לשנת בוצר ואחר כך שנת צהריים ולשנת לילה. עכשו נראה שהוא בשלבי מעבר ל...

<r>אולי כדאי גם לנסות להתמודד עם הפחד הזה שיש לך מזה שהיא תחנק. בעיניי זה שנתקע לה והיא הצליח ה להשתעל ו להוציא את זה החוצה זה מעולה. סימן שהמערכת עובדת יופי. הייתי נותנת לה להמשיך להתנסות ובזמן שהיא מתנסה תנסי את לנשום עמוק ולהגיד לעצמך ולה 'את סומכת על הגוף החכם שלה חכמי כות ה מופלאות שבו... כי מת...

<t>ומבחינת המה:<br/> חתיכות גדולות של תפוח/בננה, סלט ירקות , פיצה ביתית וקנויה, פשטידות למיניהן, שניצלים, תפוחי אדמה אפויים, פסטה, פלאפל ביתי, שניצל קנוי, מרק עוף קציצות וקוסקוס.<br/> <br/> נשמע המון אבל בתכלס הרבה פעמיםמניחה לו במגש והוא בוחר מה לנסות ומה להקצטת לנעסוי המדעי של מושג הגובה (כלומר לז...

<t>תראי גוונים, חשוב לי נורא לכתוב שממרומי אמהותי לשבעה ילדים גם אני מוצאת את עצמי לא אחת מתבוננת על היומיום עם התינוק הזה ותוהה מה בדיוק להציע לו?! למה הוא לא אוכל מה אני עושה לא נכון וכו'. מאד חזק חקוקה בי החוויה מהילד הראשון שדשדש עם האוכל וכשנכנס למעון בגיל שמונה חודשים והוםרד ממני בעל כרחו הסתג...

גם אני לא בעניין של אוכל של בית תמחוי כפי שהגדרת ובכלל אין לי כוחות להעין לתינוקי אוכל במיוחד בשבילו. אז הוא מקבל טעימות ממה שאנחנו אוכלים.

<r><U><s>[u]</s>אויש נכון שמוצקים זו באמת מילה מגעילה? מזכירה יןתר את מה שיוצא אחר כך מאשר את מה שנכנס.<e>[/u]</e></U><br/> <E>:-)</E><br/> <br/> וחוצמזה גוונים התיאור שלך מתאים כמעט לגמרי לתינוק שלנו שתכף חוגג 11 חודשים.<br/> <br/> פעם אמרה לי חברה: "ברזלוציה של החיים..," ואפשר להשלים כל פעם לפי הצ...

<t>_אני סתם לא זוכרת או שזה אחרת הפעם???<br/> הפעם יש לך עוד ילדה לדאוג לה. וגם הוספת כמה שנים לגיל. את אחרת, החיים אחרים. איך יהיה אותו דבר?_<br/> מסכימה מאד!!<br/> <br/> קודם כל יש הרבה יותר צרכים של כל הבית וגם הרבה יותר קשה פשוט להצטרף לתינוק כשהוא ישן. אני מרגישה שעכשו רוב היום הוא ער ולכן יש ד...

<t>אני לא מתעסקת כל-כך עם קלוריות אבל יכולה להעיד הרגשתי הבדל ממש גדול בין תחושת הרעב בהריון לבין התחושה הזו בהנקה. בהנקה אני הרבה יותר רעבה. שמתי לב שאחרי כל הנקה משמעותית אני צריכה לאכול/לשתות צשהו.<br/> <br/> זה בטח מתחבר גם לעובדה שכשהתינוק כבר בחוץ יש הרבה עבודה סביבו ויותר קשה להכין אוכל טוב ו...

מה שלומך ????

רציתי להגיד לך שאחרי שקראתי אותך מתארת את זה שמתי לב שגם אצלי חשיפה מחטדשת לסוכר ישר מחסירה לחה ו תחושות של מחלה...

<t>כמו כולם אולי, גם אני מוצאת את עצמי מהרהרת בסוגיות כאלה. אני חושבת שיש משהו חזק אולי בחינוך שלנו שגורם לנו לחשוב שתמיד צריך להיערך לגרוע מכל.<br/> נדרשת הרבה מודעות ועבודה להחליט לבחור בטוב ובאמונה בטוב.<br/> <br/> כשאני מתחילה לחשוב על איך אסתדר אם חס וחלילה וכו' אני מזכירה לעצמי שכשצריכים להתמו...

אויש סליחה...כמובן שהתכוונתי לטוב. להיבט הזה שאנחנו יכולות לנסות לכוון לטוב אבל למרות מה שמנסים למכור לנו, מעט מאד באמת בשליטתנו - לפעמים מרגיש לי שאפילו מצב הרוח שלי לא בשליטתי...




תרגישו טוב! שבת שלום!
@}

המרגיעון שנכתב כאן מעליי: " הדבר היחידי שבאמת בשליטתך - זה מצב רוחך"

בהמשך לכל מה שכתבתי ואחרי הרדמה של חמישה ילדים (אבא לא בבית הלילה...) מצרפת קישור לשיר שמתנגן לי בראש כל הזמן למרות שכל ילד הוא מתנה ענקית...

http://youtu.be/[po]pn p5 8taxg[/po]

<r><U><s>[u]</s>(בעיקר לחשוב ככה על עצמה, אם אני זוכרת נכון. זה היה הכלי המרכזי).<e>[/u]</e></U><br/> <br/> על זה אני אומרת, נו שוין... זו הרי הבעיה הגדולה של רובנו. להיות בעלת<br/> <U><s>[u]</s>יכולת מופלאה פשוט להיות שלמה עם עצמה.<e>[/u]</e></U><br/> זו מתנה שאולי חלקנו נולדנו איתה אבל חלקנו עוברו...

וזה המקום לשאול עד כמה אני ערה לשלו... נקודה למחשבה לעצמי.)
גם לעצמי

תודה... הערפל בראש ואורי גורמת לי לכתוב לגמרי מהלב...

את עוד כאן ?!?!?!

מה שלומך????

<r>ואני קראתי את כל הפוסט הארוך שמתחיל ב-<br/> <U><s>[u]</s>תודה לכן יקרות<e>[/u]</e></U><br/> והחלפתי בכל מקום שכתבת "בעלי" ו "הוא" ב "אני". לא כי אני חושבת שהוא דווקא כן מבין או רואה בהכרח את כל המורכבויות וכו'. אלא כי שוב אני הולכת עם הרעיון של השירות שעושות עבורינו דמויות קרובות ומשמעותיות בחיינ...

<r>אורי יקרה נשמע נורא מתיש אבל בעיקר שאתם שוב עוברים משהו. בחוויה שלי הימים האלה שבהם יש תינוק חולה לוקחים אותנו לקצה ונוטים לצבוע את הכל בצבעים הרבה יותר קודרים. העייפות הרבה התחושה שככה זה היה תמיד וכך גם ימשיך ויהיה ועוד כהנה וכהנה...<br/> <br/> קחי אויר. זה זמני. אפילו כאן בדף יש עדויות שלך מתק...

לגמרי.

רפואה שלמה והרבה בריאות ואור!!!

אולי במקום תמונה אחת תשבצי ארבעים תמונות פספורט של נשים. רק מכאן את יכולה לאסוף לא מעט בנות ארבעים.

איזה כיף שיש ספר שלך בדרך!!!

ומזדהה מאוד עם הרעיון של התמונה (חגגתי ארבעים בקיץ האחרון).

על קילו קמח מוסיפים כף שמרים יבשים, שש כפות שמן זית וכשתיים עד שלוש כוסות מים. כף מלח מוסיפים אחרי שזה קצת נלוש ביחד. אני נותנת למיקסר ללוש בסך הכל כעשר דקות ואחר כך מתפיחה.

מעניין אני מכינה כבר שנים פיצה ממתכון שמרים של אמא שלי אבל בלי סוכר,!!

מציעה לך חיבוק גדול וגם לשאול את עצמך כמה שאלות וליכות לתשובה שתעלה:

האם את מאמינה שמגיע לך שיהיה לך טוב?
האם את מאמינה שמגיע לך לשמוח?

לכאורה התשובה ממש ברורה אבל בחוויה שלי כשעוצרים ומשתהים מגלים דברים מעניינים.

הנה בעצם עבדתי איתו איזה יופי !!

<t>אני חושבת שזה קצת משהו תודעתי. על עצמי אני יודעת שיש לי מאוד חזק מהבית דפוס קורבני .<br/> אמהות קורבנית, זוגיות קורבנית וכו'. ממקום כזה החיים קשים. לגדל ילדים זה קשה להתמודד עם הבעל זה קשה ו אפילו מאז קשה.<br/> <br/> לא אחת אני מוצאת את עצמי צוללת למקום הזה ואז יוצאים לי מהפה ועולות לי בראש המון ...

<r>בדיוק. להתחיל להקשיב מה הוא אומר לנו חהגג על זה. לפעמים מגלים שהדברים שהוא אומר, ששנים ניכסנו לעצמנו (" מה לעשות כזו אני ") הם בכלל לא שלנו אלא של מישהו אחר ( אמא שלנו למשל...). אין כאן טוב ורע מוחלטים אלא מין דיוק של עצמנו כוונון עמוק שמנסה להסיר קולות לא ממש שלנו עד שבסוף הקול האמיתי שלנו יקום ...

זה תלוי במדיניות של הרופא המנתח. הבת שלנו אכן חזרה לינוק פחות מעשרים ו ארבע שעות לאחר הניתוח.

אני מכירה מישהי שהמנתח התעקש שיש להמתין השבועיים ובסופו של דבר אחרי הרבה "חפירות" שלה איפשר להם לחזור להנקה די מהר.

<r>רציתי להציע לך עוד זוית להתבונן על הקושי שאת חווה עכשו ( עוד לא יודעת איך מסמנים טקסט לציטוט עם הטלפון):<br/> אני מרגישה לפעמים שמרוב שהייתי המון שנים מגוייסת לקושי היה ו עדיין קשה לי לעשות את הסוויטצ' בראש ולהסכים שטוב לי ו לראות את הטוב הזה ו להתמסר אליו.<br/> <br/> לא בטוחה שאני ממש יכולה להסב...

<t>ואו!!! אתמול שידרגתי את עצמי לטלפון חכם ורק עכשו הבנתי כמה זה נהדר!!! ישבתי כאן במטבח כשהילדים משחקים בסלון ו הצלחתי להשלים פערים בדף !!!<br/> <br/> יש לי הרבה מחשבות שעולות לא בטוחה שיצליח לתעד את כולן.<br/> חשוב לי רק לציין שעם כל הכבוד לכל המהפכות ו התיאוריות אני מאלה שמקבלות מחזור די מהר אחרי...

<t>אני חושבת שהכיוון הזה של לקחת אלייך עוד ילד יכול להיות פתרון מתאים לשנה הבאה. את לא צריכה להחליט שעכשו את עושה את זה לכל החיים. זה פשוט מתאים שמצד אחד תוכלי להשאיר את הקטנה עוד איתך ומצד שני תהיה לה חברה ומצד שלישי גם תתפרנסי קמעה. לפני זמן מה כתבת על זה שהיית שמחה לטפל בילדים קטנים של אחרים. אול...

אצלנו לאחרונה פתחתי לו כל מיני מגירות במטבח ואז כשאני מנסה לבשל או לשטוף כלים וכו' הוא עסוק בלדפוק מכסים של סירים של סירים על הריצפה וכו'

<t>_לגבי המשעמם<br/> יש ימים שאני מרגישה את זה, וזה ממש לא קשור לכמות העבודה שיש לי לעשות, כי תמיד יש מה לעשות. אבל להיות עם תינוקת כל כך הרבה שעות ולבד (או עם ילדים גדולים יותר כתוספת כמו אצלי) אז זה יכול להיות גם משעמם.בהחלט. וזה למרות שאני ממש לא בן אדם שמשתעמם בקלות. איכשהו השעמום אצלי הוא תמיד ...

<r>לגבי הנהיגה - עם התינוקי האחרון התעקשתי שבכל אוטו שיהיה לנו נוכל להשבית את כרית האויר במושב שליד הנהג כדי שתינוקי ישב לידי ובכל זאת אוכל להצליח גם לנהוג וגם לדעת מה מצבו ולעזור לו להרדם וכו' (יצא שנפלנו ל שתי מכוניות שלא הותקן בהן כפתור ניטרול שכזה, האחת כי היתה ישנה מדיי והשניה אלוהים יודע למה.....

<r>גוונים יקרה, אני בטוחה שהתינוקת המתוקה שלך תוכל להנות מחברה של עוד לדים ומבוגרים אבל לא נראה לי שאת בשלב של:<br/> <U><s>[u]</s>שיט נראה לי שאני צריכה להתחיל למצוא לה חברים, הקטע שממנו אני הכי חוששת בהורות כבר מגיע..<e>[/u]</e></U><br/> גם כאן עובד טוב הכלל שהוזכר לעיל: לדאוג לצמך ולרווחתך. אם היא...

<r>_קורה לו, אני מדברת הוא לא מקשיב, יכול להנהן ואפילו להגיד מילת הסכמה כלשהי, ובסוף מתברר שכלל לא הקשיב והיה עסוק במשהו אחר<br/> זו הדרך שלו לסנן את העולם ולהמשיך לפעול בו_<br/> <br/> אני רואה שאני לא מקורית אבל כמובן שגם אצלנו המצב זהה. אני חושבת שזה לפעמים נורא קשה לי להכלה כיוון שזה מדגיש את הנט...

<r><U><s>[u]</s>אתן חושבות שזה מנומס לתת לה לשכב על מזרן הפעילות ולקרוא לידה? נגיד בשלוש דקות שהיא תתן לי עד שתתחיל לקטר?<e>[/u]</e></U><br/> <br/> מתחילה לחשוד שאני אמא מזניחה כי בכלל לא הבנתי מה הבעיה בזה ?? (גומאת ספרים בכל הזדמנות...) אני חושבת שזה הולך לכל מיני דיונים על מירכוז הילד וכאלה אבל ב...

<r><U><s>[u]</s>תגידו, (שאלה בקול קטן קטן) לא משעמם לכן לפעמים בבית מאוד מאוד?<e>[/u]</e></U><br/> אוי אני ממש זוכרת את זה כבדידות תהומית... ימים שלמים רק אמא ותינוק... מהשניים הראשונים זוכרת המון יציאות לסידורים בעיר (תמיד הרגיש לי שבחופשה הזו מוציאים הרבה יותר בגלל כל ההסתובבויות האלה...). זה לגמר...

שלוש שעות זה מה שקורה אצלנו והוא כבר בן 9 חודשים אני חושבת שכשהיה בגיל של הגוזלית גם היו לו שלוש שנות ביום וגם החזיק שעתיים וקצת אולי. כמובן שלכל ילד יש את השעות שלו.

בהמשך למה שכתבה אשה_ במסע רציתי לציין שבחוויה שלי יש גם תקופות שבהן היציאה החוצה הרבה יותר דורשת או גוזלת אנרגיות מתקופות אחרות. להיות אמא לתינוק זו אחת התקופות האלה עבורי.

והמרגיעון הוא התחלה של שיר אהובתו מדוייק: כולנו זקוקים לחסד...

כנראה כי אני מפספסת סימני עייפות?
אצלנו לא אחת גיליתי שאני מתעכבת בזיהוי העייפות ואז ההרדמה והשינה הרבה יותר בעייתיות.

משהו קטן שצרם לי באופן אישי, העניין הזה של להשקיע עכשו ולקצור פירות אחר כך. לא יודעת. אולי אני בתקופה רגישה אבל מרגיש לי שזה קצת כמו "המתכון הבטוח לגידול ילדים מאושרים" ומהניסיון הקצר והאישי שלי החיים יותר מורכבים וצבעוניים

מוזר, גם אצלי יום מאד קשה מהבפנוכו שלי. שולחת לך חיבוק גדול

את זוכרת את הקורס/ סדנה המחריד/ה "יחסים בין-אישיים בקבוצה"? עד עכשיו אני בטראומה...
זו היתה חוויה מאד מאד לא נעימה בלשון המעטה...

בשבילי זה משהו מאוד רחוק לשאוף אליו - שלא יהיה רווח בין עצמי לעצמי. אולי אם אצליח להתקרב לזה לאט לאט זה יעזור לי לחיות קצת יותר טוב בעולם הזה.

הגדרה יפה ומדויקת עבורי - שלא יהיה רווח בין עצמי לעצמי !!

גם אני שמעתי (אברי וג'קי...) אני בכז'

מחשש שאביך אותך שם כותבת לך כאן כמה אני לא מפסיקה להתפעל מחוכמת החיים שצברת בזמן כל-כך קצר (חסית לגילך ולגיל האמהות שלך !) את כנראה איזה גלגול של איזה חכמת שבט גדולה !! בכל מקרה הדברים שלך מעוררי השראה

גם אני שמעלתי מחברה טובה על התינוק שלהם שישן עכשו לילות שלמים אחרי לילה אחד בלבד שבו עשו מה שהנחתה יועצת השינה... נתנו לו לבכות ארבעים דקות רצופות בחדר חשוך לגמרי. חשוב היה לי להבין ולדייק שאולי זה מתאים להם אבל לא לנו

<r><U><s>[u]</s>ואמנם אני חושבת שזה בולשיט אבל כן תוהה אם יש לי איזו אחריות לקדם את יכולת ההירדמות של לולו. כי להיות תלויה בנדנודים כדי להירדם כשאת גמורה מעייפות לא נראה לי כיף.<e>[/u]</e></U><br/> מזכירה לך רק שמדובר במשהו זמני (נסי לדמיין אותה כבר אשת איש, אמא בעצמה וכל הילדים שלה מנדנדים אותה בער...

<r>אני מהגגת לי על השאלה שלך מיכל במהלך היום וחושבת לעצמי שיש כאן לגמרי ציפיה חברתית לא ריאלית. הרי ברור לכולנו שאנחנו לא מצפים מהתינוק להיות ער כל היום (כמו שרוב המבוגרים ערים) וברור לנו שהוא זקוק להרבה שינות ביום בחודשי חייו הראשונם ובהדרגה מתייצב על שלוש שינות ואז לאט לאט מוותר לע שנת אחר הצהריים...

<r><U><s>[u]</s>אני מרגישה יותר טוב ובאמת מתפנים לי קצת יותר כוחות. עוד לא כוחות ממש לשם עשייה, אלא כוחות לשם נשימה,בשביל לחיות.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> <U><s>[u]</s>ואני צריכה לנוח מזה, הרבה זמן אני צריכה לנוח מזה.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> <U><s>[u]</s>זו פעם ראשונה שאני מרגישה שזה באמת נכנס פני...

<r><U><s>[u]</s>(מתכופפת שלא יסקלו אותי, אחרי חצי שנה ובלילות קשים אני גם נותנת נורופן. זהו, מחזירה את הדרכון של באופן בדלפק)<e>[/u]</e></U><br/> הזכרתי לי שכשהתאומים היו קטנים קראתי מישהי בפורום מקביל של אמהות לתאומים ושלישיות שסיפרה שכל לילה היא נותנת לילדים שלה אקמול כי נראה לה שהם סובלים מהשיניי...

תסתכלי טוב גם למטה למיטב זכרוני השתיים התחתונות הן לרוב אלה שבועות ראשונות. בכל מקרה עכשו הרבה דברים מתבהרים, לא??

אני חושבת שהרפלוקס אמור להשתפר בהדרגה והכיוון של שהשיניים יותר נשמע לי. הפעם עם התינוק הזה רכשתי לו שרשרת ענברים והיא לא יורדת לו מהצוואר 24/7, חוויית קיטורי השינים בלילות שונה פלאים מהתינוקות שהיו לי לפניו, שווה לנסות, אני לא חושבת שיכול להזיק

<r><U><s>[u]</s>לזכור שמה שאני מחשביה כחסרונות שלי הם גם לגמרי היתרונות שלי ומי שאני.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> כל-כך מדויק וכל-כך קשה להפנמה...<br/> <br/> דרך הקריאה כאן אני נזכרת איך כשעבדתי והיו לי שני ילדים שהלכו למעון כל בוקר הייתי תקתקנית איימים בבקרים והמחיר של זה היה כל-כך גבוה. היום אם יש ב...

ובכלל לא נראה לי שבדף הזה צריך להתנצל לפני שאלות !

<r><U><s>[u]</s>ואולי זה בכלל שלי כל המקום הזה של המתח והכעס העצמי.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> <U><s>[u]</s>חלק ניכר מהכעסים, חששות, דאגות, בושות שלי משתחררים ביתר קלות כשאני מאוזנת - כשאכלתי טוב ונחתי מספיק והייתה לי חברה לדבר איתה. אחרת, אם אני חושבת על אותם הדברים באמצע הלילה, אחרי שחטפתי מכל הבא ...

גם אצלנו אבל ממילא אין בבית אבקות מרק או פלפל שחור (התיבול המקסמיאלי יכול להגיע לכדי: פפריקה מתוקה, מלח, כמון ולעתים גם כורכום)

<r>אני חושבת עוד על מה שכתבתי כאן -<br/> <U><s>[u]</s>ותוכלי לחזור אליו לעתים כדי להיזכר מה יש שם באמת מעבר לכל הציפיות והכעסים...<e>[/u]</e></U><br/> הפכתי את זה בראש ובלב ובבטן שלי והמסקנה שלי קצת מבלבלת...<br/> למול שלל הילדים שתודה לאל ניתנו לי, אני מרגישה שעם חלק ממש יש את זה, עם האחרים לפעמים ...

Tבל אז יהיה לך בלב את המקום הזה שזוכר את הדבשיות המופלאה שלה ותוכלי לחזור אליו לעתים כדי להיזכר מה יש שם באמת מעבר לכל הציפיות והכעסים...

<t>חשבתי עוד קצת על העניין הזה עם הבכור שיותר כועסים עליו ואיך זה עובר אצלי עכשו למי שתופס את מקום הבכור ברגע הנוכחי ושוב עלתה בי התחושה שזה לא אומר להיות ככה. שבעצם צריכים להיות זוג מבוגרים אמאבא רוב הזמן ביחד עם הילדים וכשזה לא קורה (וזה לא קורה...) הילד הכי גדול נתפס כהכי קרוב למבוגר והרבה תסכול ...

<r>_רסיסים<br/> את יודעת, אני קוראת אותך וכל הזמן נדמה לי שאת מייחסת לי טוב לב שאין לי. לא יודעת למה זה נראה לי כך. את נותנת לי יותר מדי קרדיט_<br/> לא הרגשתי ככה בעיקר הרגשתי שאני מייחסת לך אנושיות כמו לכולנו... אבל אולי יש כאן איזה נקודה. כשקראתי את זה שוב חשבתי שאני מייחסת לך טוב לב שאת משום מה ל...

<r><U><s>[u]</s>אמרתי לה שהיא צודקת ושאני מצטערת ושאנחנו באמת צריכים להשתדל לכעוס פחות, ושאני אגיד גם לאבא.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> בעיניי זו איכות.<br/> <br/> כולנו טועות, מנסות, האמהות הזו כל-כך מאתגרת וכשיש תינוק קטן בבית יש עוד הרבה פחות סבלנות. אני שמה לב עכשו שכשהגדולים לא בבית, השלישי שהוא ...

(לגבי השינה של הקטנה, אני לא זוכרת אם ציינת אבל יכול להיות שהיא בשלב המעבר משתי שינות ביום לשינה אחת בלבד ? - אנחנו אחרי שבוע של תינוק חולה ם אין שינה בום אלא אם כן הוא עלינו או בהנקה מתמדת... עכשו כשהוא תודה לאל מרגיש יותר טוב אני לא מאמינה שהוא מצליח לישון שעה רצוף...)

<r>לפני הכל אני שוב מחבקת אותך. כי אני קוראת אותך ובעצם קוראת לא מעט את עצמי השנה הראשונה שבה הוצאתי את הילדים מהמסגרות ואת עצמי ממסגרת העבודה. והמסע והמשא שסחבתי בלב היו כל-כך כבדים ומלאים בסמני שאלה, למה אני חייבת להיות כל-כך קיצונית, כל היום בבית ? מה רע בקצת גן? ואולי אני באמת רק מזיקה להם ועוד ...

אל תשכחי שיש הבדל גדול בין הזמן שבו אנחנו נמצאות אתם לבין הזמן שלא ובו הם מצליחים לשרוד ולאכול כל מיני ואז להתחבר ולינוק בשמחה רבה כשאנחנו חוזרות...

<r>הרבה דברים נכתבים לי בראש. אני קוראת אותך ומגלה לא מעט מעצמי, בתקופות חיים שונות. זה שוב ושוב חוזר לנטיה הזו שלנו להשוות את עצמנו לאחרים. פעם אמרה לי חברה חכמה שהיא למדה את המשפט החשוב הבא: "אל תשווי את הפנים שלך עם החוץ של אחרים". כי הרבה פעמים מה שאנחנ ורואות באחרים הוא רק החוץ ולכל אחד יש פנים...

שבת שלום

<t>רק אל תאמיני שעכשו זה מה שיהיה. יהיו לילות יותר טובים ולילות פחות טובים וימים יותר טובים וימים פחות טובים. עם התינוק הנוכחי אני שוב ושוב מגלה שלילה גרוע לא בהכרח טומן בחובו יום גרו ואפשר לנסות לחות את החיים במנות קטנטנות ולא בגושים, מבינה ? וככה אני גם מצליחה לשחרר את כל החישובים של שעות השינה, ה...

<t>כתבתי מגילה כבר בשעות הבוקר והיא נעלמה...<br/> <br/> אני עם תחושות הבטן של גוונים והאמת שבתור אמא כל-כך צעירה ניסחת את זה הרבה יותר טוב ממני הלכאורה "מנוסה"... גם אני שמתי לב אצל התינוקות שלי שלקראת גיל שלושה וחצי - ארבעה חודשים חלה הידרדרות בשנת הלילה. בתחושה שלי זה השיניים. משהו מתחיל לרחוש מתח...

<r><U><s>[u]</s>את לא משתמשת ברפואה בכלל?<e>[/u]</e></U><br/> בעזרת ה' במינון מינימלי וגם לפמים בתור חוות דעת כשאנ יכולה לחזור הביתה, לחשוב קצת ולהחלט לאן לקחת את זה.<br/> <br/> ולגבי הדיקור - שוב לא חוכמה, המדקרת שלי גובה ממני פרוטות (אין ל מושג כמה הוא לוקחת מאחרים) והטיפול הוא בתדירות לא גבוהה מה...

<r>לגבי ההסתובבות על הרצפה וחפצים קטנים ממליצה בחום לקרוא את הרשימה הזו של יונת <URL url="http://ootips.org/horut/choking.html">http://ootips.org/horut/choking.html</URL> על סכנת חנק. מאז שנחשפתי לרעיון התינוקות של זוכים לטעום מגוון רחב של משחקים בגודל זערורי (הכי כיף ללעוס גלגל גמיש של פלימוביל בתו...

האמת שאל המדקרת הזו אני הולכת בשביל עצמי. במקרה התייעצתי עם חברה במפגש בירושלים והיא הציעה לי ללכת לדיקור. זה באמת לא מובן מאליו למרות שחשבתי לעצמי שאם אני לא משתמשת ברפואה הרגילה (תודה לאל) אפשר ו אולי אפילו רצוי להעזר מידי פעם במשהו אלטרנטיבי

<r><U><s>[u]</s>אבל מנותק מכל מה שעמוס לי וקשה לי ואני מחוייבת לו, דוקא היה לי נחמד לשמור עך תינוק בן 4 חודשים,אפילו שהוא לא שלי. גם זו מסקנה מסויימת.<e>[/u]</e></U><br/> מקסים ! ו"צירוף המקרים" תמיד נחווה אצלי כחיוך מאלוהים או איזה ליטוף שהוא מלטף לי את הראש אחרי ימים של בלבול ותהיות וקושי...<br/> ...

<t>אני חושבת שיש כאן כמה אמונות שהיה כדאי לכולנו לבדוק:<br/> <br/> מי אמר שלהתמיד שבמשהו שעושה לך רע זה הדבר הנכון ?<br/> <br/> האם לעשות את מה שכולם עושים הופך את העשיה שלנו לנכונה או רק ללגיטימית ?<br/> <br/> האם באמת כולם מתמודדים באותו אופן ?<br/> <br/> יכול להיות שמישהו שיוצא כל יום לעבודה בורח...

<r><U><s>[u]</s>זה רחוק מההספקים הדימיוניים שהייתי רוצה ואני בטוחה משום מה שאמורים להיות לי כי מבחינתי יש לכולן, אני לא גם וגם וגם וגם וגם, ויש עדיין הרבה ימים שאני עושה משהו כי חייבים ולא כי בא לי כי הגיע איזה דד-ליין ואין זמן לתהליכים הרגשיים שלי, או כי היה עומס רגשי בשדה אחר ולקח לו זמן עיבוד ואי...

<r>הדברים שאתן כותבות כאן מרתקים ומהדהדים בהמון חללים בתוך הנפש שלי וכרגיל מדויקים עבורי ומגיעים בזמן... כמובן שגם אני הייתי יכולה לחתום ל רוב הדברים שעלו כאן בפוסטים האחרונים.<br/> <br/> הרעיון הזה<br/> <U><s>[u]</s>אני הבנתי מול המטפלת שלי שאני עושה את זה כי אני מאוד רוצה להיות בתוך העולם שלי, כמו...

ממליצה על זירוז באמצעות רפלקסולוגיה וכן באמצעות דיקור. שיהיה בהצלחה ובשלום

הכי אני אוהבת לראות את גברת לחיים מציצה מאחורי הכתף של אבא שלה, לועסת אגרופים ומסתכלת על העולם כמו ציפור קטנה.
מיכל בז מתוך יאללה בוא

<r>משמח מאד לקרוא אותך. את מרגשת וכנה ומדהימה ועוד כל-כך הרבה ואני רוצה להגיד לך שלא תפחדי. אני שמחה כל-כך בשביל שתיכן שהחלטת להאריך את השהייה שלך עם עלמה. עם כל יום שעובר אתן תגלו טוב יותר זו את זו. היא גדלה ותוכלי יותר לצאת איתה מהבית (עכשיו קצת פחות חם ואפשר לצאת איתה במנשא ולעשו סידורים ועוד כל ...

השנה הראשונה הזו היא מאד מאד מאתגרת ומטלטלת, משהו חולף ומשהו אחר מגי במקומו, ד שחשבנו שכבר גילנו את השיטה הכל שוב משתנה ומחליף צורה אבל יש תקווה או כמו שאמרו כבר לפני "עוד לא נולד זה שיעצור את הזמן" (ורסיה מצונזרת לדוסים;-) )

גם אצלי