<r><U><s>[u]</s>ילדים - כמו ווישרים - יכולים לפעמים לנקות את כל הג'יפה המיותרת מהנשמה<e>[/u]</e></U><br/> דגנית, הייתי חייבת לגריין את זה... (-; זה כל-כך נכון, הרגשתי את זה (ועדיין) המון סביב המוותשל איילת. ובכלל, אני כבר מחכה לחזור לעבודה ולמפגש המיוחד הזה עם הילדים, לעיניים המבריקות שלהם, שלא נכנע...

ילדים - כמו ווישרים - יכולים לפעמים לנקות את כל הג'יפה המיותרת מהנשמה.
דגנית ב מתוך בי''ס טוב או חינוך ביתי

<t>מה אומרת הבטן (כלומר: הלב) שלך ??? אני נורא מבינה אותך. אני מרגישה פחד היסטרי סביב הנושא. ולכן מחליטה לעבוד בקטן. במקרה עדו סדר לנו רצף ימי מחלה ואני עדיין לא חזרתי לעבודה. אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי שבאוגוסט, כשהם בחופשה מהגנים, זאת תהיה הזדמנות מצויינת להתחיל לנסות. גם בשבילי וגם בשבילם. חוצמז...

<r><U><s>[u]</s>היום, היום השני שאני אוספת את עדו מוקדם, בהתחלה חשבתי שלא יתאים לי, אבל כבר אתמול בערב גיליתי שאני נורא מחכה לזה. לאכזבתי הוא שפוך לגמרי ונרדם לי כבר באוטו... לא נורא, אני מנסה ללמד את עצמי שאנחנו בתהליך שלוקח זמן ובהדרגה, כשהוא יתרגל שאני אוספת אותו באופן קבוע לפני השנ"צ בגן, אולי נ...

בנות יקרות, רוצה נורא לכתוב, אבל עייפה פיזית ונפשית נורא נורא. רק נכנסתי להגיד שאני כאן ואכתוב יותר בקרוב...

<t>דגנית, כיף כל-כך לקרוא אותך ואיזה חיוך עולה על פניי לקרוא על העיתון שאת והילדים מוציאים, נשמע שאת הולכת בנתיבך, מחפשת ומוצאת לאט לאט את האהבות של חייך. תמשיכי לשתף, נוצר כאן עולם מעניין וצבעוני כל-כך.<br/> <br/> היום, היום השני שאני אוספת את עדו מוקדם, בהתחלה חשבתי שלא יתאים לי, אבל כבר אתמול בער...

<t>_אני נדהמת מכמה כל מה שכרוך בכסיבות יכול להרגיע ולמלא אותך בתעסוקה ...<br/> מי היה מאמין, אבל...: "ברוך בורא הררי הכביסות..."<br/> ביום שאתחרט על המשפט הזה, אדע שחזרנו לחיים..._<br/> <br/> הבטחתי ואני מקיימת: אין לי כח אפילו לחשוב על כביסה שצריך להכניס והיא נדחית מיום ליום ליום...<br/> אני מניחה ...

תודה. אז זאת רק אני עם זיכרון קצר ביותר... בכל מקרה שמחה שחזרת ומקווה שאצליח להיות גם אביב פורח ושמח ...

ועוד רציתי להוסיף, שאנחנו בעצם בתהליך, עושים צעדים קטנים בדרך ומנצלים את הדף הזה לצורך כך.

<r>שבוע טוב (זאת אותה אפרת רק בשמי הלגמרי מלא...),<br/> אנחנו ממשיכים לקרוא את דני לסרי ובינתיים שוקלים גם ללכת לראות את "מיתר" וללכת יותר בכיוון של לגבש קבוצת הורים רלבנטית לקידום הנושא. בינתיים אני חושבת שהחלטנו להוציא את הגדול כל יום בשעה 1300 מהמסגרת החינוכית ולוותר על שנת הצהריים שלו בגן. אני ח...

מה שלומך ???

מחזיקים לכם עשר אצבעות, אחת לכל ביצית... (רק אל תאשימי אותנו אם תהיה שלישיה... (-; )

<r><PO><s>[po]</s>תות שדה<e>[/po]</e></PO>,<br/> <br/> קראתי את הכותרת של הדף ולא הצלחתי להתאפק. נכנסתי, קראתי ונחרדתי בשבילכם כל-כך. כמה קשה, כמה כואב ... מרגישה שאין לי מילים וגרוני מתמלא בגוש גדול כל-כך. אין אף מקרה דומה למשנהו, אבל כל המקרים קשים, קשים נורא.<br/> <E>(())</E> ענק ענק והלוואי ותהי...

<t>מתחברת נורא לדמויות הפנימיות. כל-כך כל-כך שאין לך מושג...<br/> מרגישה, איך לאור האילוצים מהמשבר האחרון והעצום שלנו, אני מגלה את ההנאה שבאיטיות. מגלה איך לשחרר קצת את רסן הזמן ואת הדחף לעשות כפתרון לכל מצב ובעיה. פתאם עכשיו, אי אפשר לעשות. שום עשיה לא תחזיר לי את בתי האובדת, ואני מנסה לתת לה לפחות...

<r><U><s>[u]</s>ואז הופיע הדף של <PO><s>[po]</s>רסיסים של אור<e>[/po]</e></PO>. ניסיתי לדמיין מה היה קורה לו התינוק היה מת ברחמי או בלידתו. אני כן רוצה אותו. אני לא רוצה לאבד אותו.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> אני משתוקקת לכתוב לך מהיום הראשון שהדף הזה הופיע באתר. משתוקקת ומתאפקת, מקווה כל הזמן ומתפללת...

<t>מיכל שלום,<br/> <br/> קוראת אותך לעתים בכל מיני דפים כאן ויודעת שאת בחינוך הביתי ובכל זאת מצליחה גם לטפל בבית. אני גם קלינאית תקשורת ואולי בגלל הזמן הרבה שיש לי עכשיו והחוויה כל-כך טראומתית שעברנו ("לדמותך הנעלמת"), מוצאת את עצמנו חושבים המון על החינוך הביתי. אפשר לקבל ממך פרטים על החוויה האישית ...

לאן ולמה נעלמת ???

<t>זהבית,<br/> אין לך דף בית אישי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב לך כאן. התחלתי לקרוא (נכנסתי סתם כך) ופתאם ראיתי שזאת את. נורא התרגשתי. גם התרגשתי על החיים שאת אוחזת בידייך ושמחתי כל-כך, כי מגיע לך כל-כך. אחר כך, כעסתי. מה הוא לא מבין שכבר עברת מספיק ? כמה התמודדויות נותנים לאותו בן אדם ? אכן "נסתרות הם...

שמיכת טלאים, אני איתך... נכנסתי עם המון מוכנות לספוג ובסוף גיליתי שאיפושהוא באמצע אני מאבדת את כולם וטובעת לי במושגים כמו , מונה במונה, מכנה במכנה...

<t>את מדהימה וטוב שאת כותבת וטוב שדווקא כאן.<br/> החיים מזמנים לכולנו אתגרים, קשיים, שמחות קטנות וגדולות ואינסוף התמודדות. רוצה להאמין שכל אחד עושה עם זה משהו וחושבת שמעבר לפאן של הזוגיות החסרה יש בך כל-כך הרבה וכמה מעניין היה לי לפגוש אותך ורק לחבור נפש אל נפש, בלי כל ההגדרות והמעבר לזה.<br/> אני י...

קראתי כאן היום והדף הזה העלה בי גלים של צחוק בריא

מעיזה לכתוב בדף נורמלי...

אני נדהמת מכמה כל מה שכרוך בכביסות יכול להרגיע ולמלא אותך בתעסוקה ...
מי היה מאמין, אבל...: "ברוך בורא הררי הכביסות..."

ביום שאתחרט על המשפט הזה, אדע שחזרנו לחיים...

במסגרת הקימה לפיפי הלילי, הייתי מוכרחה לבדוק מה קורה...
מזל טוב !!!!!!!!!!

נו... לא יכולה ללכת לישון בלי לדעת מה קרה... וכמוני עוד רבות וטובות

וואו, זה הדבר הכי מרגש שקראתי !!! כולי תפילות (אולי כבר מאחורייך ???), שיעבור מהר, וכמה שפחות כואב ומעצים ביותר !!!! חיבוק גדול (מרחוק, כי נראה לי שבצירים לא ממש בא לך שיגעו בך...)
שיהיה במזל טוב !!!!!!!!!!!!!!!!

אביב חדש,
האמת שאני כבר לא מאמינה שזה יקרה לפני יום כיפור (הקצה של הקצה...). אכן, אין שום סימן באופן, לא פקק ולא נעליים... אני מתחילה לתהות אם היא תצא אי פעם...
לשאלתך, כנראה שבבית חולים (אלא אם כן זה יהיה ממש מהיר ולא נספיק...).
מחזיקה אצבעות לכולנו ושנה טובה !!!

מרב, שולחת לך ענקי !!

<t>אמא אינקובטור, רציתי לענות כבר מזמן אך אילוצים טכניים (החלפת מחשב וכו') מנעו ממני...<br/> מרגישה צורך להזכיר לך את המושג: "אמא טובה דיה", למה טובה יותר ??? אנחנו רק בני אדם (ויש באתר הזה מספיק דפים בנושא הקושי האדיר בגידול ילדים...) וגם לנו לא פשוט ולא קל !!! איכשהו, מהתגובות שלך נשמע לי שאת אמא ...

מצטרפת לשאלתה של אם הבנים...

מוצאת את עצמי גם חושבת עלייך ותוהה אם את מצליחה קצת יותר ממני... , שיהיה בקרוב ובהצלחה לכווווללללםם....

לישון !!! במקום לשבת ולבהות במסך...

<r>לפעמים נראה שדברים הם לגמרי בלתי הפיכים, שאם עשינו את הצעד, הכל נעצר ונגמר. אך לא כך היא. החיים (וכל מי שנאמין בו...) מזמנים לנו אינסוף חוויות והזדמנויות לתיקון. אין טעם להתייסר על העבר, יש לגשת לעשיה אל עבר העתיד, עתידטוב יותר, מלא יותר, אהוב יותר.<br/> לכי על זה, גם אם זה כרוך בהרבה קושי. נכון,...

<t>אמצע הלילה, ואני בהכנות לקראת חוסר השינה הגדול שיגיע בקרוב (אנחנו כבר 39 + 2...) חזרת להיתמך בכן...<br/> חושבת על הילד הזה שיש בו כל-כך הרבה והוא תמיד לוקח אותי למקומות מדהימים מבחינה רגשית. מיום שהואנולד הוא מלמד אותי ולפעמים הלמידה כל-כך כואבת ולפעמים כל-כך מפתיעה אבל תמיד היא קשה וכנראה שגם חי...

<t>התלבטתי הרבה אם לפתוח את הדף הזה. בעיקר כי בא לי רק לכתוב אותי ולא לספוג מטחי ביקורת או הצעות ייעול או כל הערה שאינה הקשבה מלאה... ובכל זאת, משהו בי חייב להיכתב.<br/> אני מאמינה שהילדים שלנו בוחרים בנו, אני מאמינה שכל אחד מהם בא ללמד אותנו משהו חשוב מאד על עצמנו ובכלל.<br/> לא תמיד אני פנויה לשמו...

אביב חדש, אני רואה שגם את לא מהמהירות ללדת... מקווה שלא ניפגש כאן בעוד יותר משבועיים (אני כבר רואה איך אלד רק אחרי יום כיפור בשבוע 42 פלוס...). לפחות הפעם אין לי אשליות. אני לא מתייחסת אל עצמי כאל אחת שבתשיעי עד שלא אגיע לתאריך ואז תתחיל הספירה האמיתית...

<r>לתמר: אנקדוטה, בהמשך להברקות של אמהות (אולי מתאים לדף אחר...). הבן השני שלי נולד עם טונוס מוגבר והוא באופן כללי מאד פעיל. ילד שהתקשה מאד להפנים את הגבולות שהוצבו לפניו וכו' וכו'. מתי שהוא אמא שלי העירה עליו שהוא נרא לה היפראקטיבי (הוא עוד לא היה בן שנה, למיטב זכרוני) והדברים נאמרו בטון נורא ביקור...

הי אביב חדש, רק עכשיו נכנסי לאתר הזה ונראה לי שיש לנו את אותו תאריך יעד (אם הראש שלי לא התכווץ- הריון שלישי...)
ה- 12/09/04 ?????

<r>אני מסכימה ומחזקת את שרון ג (לא יודעת איך עושים ת'אייקון של חיבוק ותמיכה...).<br/> הויכוח כאן הוא לא על כפיה. ממש ממש לא וזה לא רלבנטי וגם קצת לא לעניין ולא הוגן לזרוק את זה לשם. האם למנוע מילדכם לגעת בחשמל, למרות שזהו כל רצונו ברגע זה, הוא כפיה ??? האם למנוע מילד, שלא יודע לשחות, לקפוץ לתוך בריכ...

<r>נשמע לי שהוא סתם מנסה להצדיק את עצמו על כך שילדיו בגן... לא הייתי לוקחת אותו נורא ברצינות (ואני דווקא לא מגדלת אותם בבית!!). יש לאנשים קטע כזה של להשליך על השני את החולשות והקשיים שלהם, זאת הדרך שלו. את צריכה לבדוק רק את עצמך והאם לדעתך התגובות וההתנהלות שלך עם בתך, כשהיא בקטע של הרבצות, נראים לך...

<t>אני מחזירה את הדף הזה לעניינים:<br/> הבן שלי בן 3:6 ש', אוהב מאד ללטף אותי. אני מודה שהוא גדל עם הרבה חום, מגע קרוב (מנשאים שונים) ואהבה (כמו רוב הילדים...) ולפעמים זה נחמד שהוא כזה מביע פיזית וגם בעל פה. אבל זה מוציא אותי מדעתי שמתחילים ללטף אותי בשש בבוקר, ושבגלל שהוא מנסה להרדים את עצמו או להר...

<t>אמא לשתיים,<br/> כבר ביום שישי ישבתי וכתבתי לך תשובה ארוכה, אך המחשב החליט דווק אז לשווק חיים...<br/> בכל מקרה, אני עונה לכותרת הקודמת של הדף:<br/> לא !!!! את לא מגלומנית !!! את אמא מפלאה לבנותייך, שמחוברת אליהן באיטואיציות חזקות ובריאות. ברור שלסביבה קשה לקבל את זה ואולי אפילו לבן הזוג שלך. זה ל...

<r>או קי,<br/> אז היו כמה ימים של התנתקות (תקלות אינטרנט וכו'...) ואני שמחה שיצא לי לקרוא כל-כך הרבה תגובות. אחרי התגובות הראשונות, ניצלתי פסק זמן ושאלתי את הבן שלי (אני כבר לא אקרא לו מקסים כי צפרירי זעזע אותי... <E>:-)</E> ), אחרי שאמרתי לו שהיה לי קצת לא נעים באירוע עצמו, מה הוא היה רוצה שאעשה כש...

<t>מה שאת/ה מתאר/ת (ואעבור ללשון זכר רק בשביל הנוחות) נקרא קשיי שליפה. זוהי תופעה מאד מוכרת, הילד מכיר את המילה אבל לא מצליח להוציא אותה ברגע מסויים שהוא נזקק לה. לפעמים הוא ישלוף מילה סמוכה מבחינת משמעות (תפוח במקום אגס וכו') ולפעמים ישתמש באסטרטגיות תיאור (כמו שציינת שבנך עושה באופן אוטומטי). שווה...

<t>אני מקבלת את כל מה שאתן אומרות (אולי קצת מטילה ספק בתאוריית החוסר בטחון שלו, כי זה מרגיש לי פחות רלוונטי, הוא מאד נבון ומצליח בחוכמה רבה לקלוע בדיוק לדבר שהכי מכאיב לחבר... וגם כשרוצה מוצא דרך מאד יפה לתקן ולתמוך) אי מרגישה שיותר מהכל מה שקשה לי זה ההתמודדות עם ההורים של הילד השני... מכירות את זה...

<t>טוב, החלטתי לפתוח את הדף הזה, כיוון שלא הצלחתי למצוא משהו מספיק קרוב...<br/> יש לי בן מקסים, בן 3:7 ש', אח בכור לבן נוסף, בן 2 ש' וקצת. הוא היה מתנה מיום שנולד, וממש זרם איתנו ואנחנו איתו. יש לו תכונות נפלאות, אמפתיה וכישורים חברתיים מאד טובים אבל... כמו כולנו, גם בו עצורות אגרסיות והן יוצאות החו...

<r>וואו.<br/> כשנכנסתי לאתר הזה בפעם הקודמת היו בו בסך הכל שלוש הודעות. הדיווח על המקרה, התגובה של נאוה ("תני להם להנות") ופחות או יותר בזה זה הסתכם. הלכתי עם זה כל הזמן בראש, ובבטן. חשבתי שאני האדם הכי שמרני עלי אדמות. כי כן, זה עשה לי לא טוב, מאד לא טוב בבטן ואפילו בגרון. ניסתי לחשוב על היחס שלי ל...

<t>הדף הזה כל-כך חשוב, אין לי בכלל מילים.<br/> רק השבוע משברתי לרסיסים מהתחושה שהם כאלה כפויי טובה... ובעצם, זה לא אשמתם, חזרתי טעונה מהעבודה ונטולת כוחות, והם בסך הכל התנהגו כמו שילדים מתנהגים...<br/> נראה לי שחלק חשוב מההתמודדות הוא לקבל את עצמך כהורה, ולהבין שאין אמא מושלמת אלא, כדברי ויניקוט "אמ...

אני מקבלת חודש אחרי כל לידה, בהנקה מלאה וצפופה. לפי כל מיני קטעים שקראתי כאן זה סימן לחלושה של הגוף ??? עם מי כדאי להתייעץ על כך ????

<t>לפלונית אלמונית:<br/> שוב אני עונה קצת על עיוור וקצת באופן כללי ופחות ספציפי לילד האישי שלך, בשל פערי מידע.<br/> בעיה שפתית היא בגדול משהו אורגני ומולד, חלק נובע מתורשה, חלק נובע מתהליכים שונים במהלך ההריון והלידה, וכמוסן שעל הרב אין לנו תשובות חד משמעיות. בתחילת דרכי הייתי עסוקה המון בלמה, למה ה...

<r>למי - למה בדיוק את מתכוונת בהליכה קצת מוזרה??? האם היא הולכת על בסיס רחב ? בכל מקרה כשאי שתפנו למכון להתפתחול הילד ותעברו הערכה מסודרת של רופא התפתחותי ובמידת הצורך גורמים נוספים (פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת וכו'). לגבי האתר, הנה הכתובת: <URL url="http://www.apraxia-kids.org">www.apraxia-kids.org<...

<t>קודם כל, תודה שאת מוכנה לשתף אותנו !!<br/> מה שלא הבנתי עדיין זה איזו הערכה הוא עבר ? אני יודעת שלמכבי יש יחידה להתפתחות הילד בראשון אך לא יודעת עליהם הרבה. אני אישית שייכת לקופ"ח כללית.<br/> חשוב שיראה אותו רופא התפתחותי, קלינאית תקשורת וכן שיעבור אבחון משותף של ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיסטית. חשוב...

<t>לפלונית אלמונית,<br/> אני מבינה שאתם במעקב של התפתחות הילד אך לא כ"כ מבינה מה קורה עם הטיפול בילדך. האם הוא עבר אבחון של קלינאית תקשורת ???<br/> בכל מקרה, בתור קלינאית תקשורת אשאל אותך כמה שאלות ואז ננסה לחשוב יחד:<br/> איך רמת ההבנה שלו ? האם הוא מבין הוראות ללא ג'סטות ?<br/> מה מידת התסכול שלו ...

<t>מסכימה עם פלוני אלמוני ורוצה עוד לעודד אותך, אני מאושרת מזה שילדי נודלו לאחר התאריך, הם נולדו דגולים ועמידים יותר וצריך להקשיב לילד שיחליט, יחד עם גופך, מתי הוא מוכן לצאת.<br/> מה שעוד אפשר לעשות זה להתעניין אצל אמא שלך ו/או אחיות שלך אם יש לגבי איך זה היה אצלן. אנחנו גילינו שיש לנו נטיה משפחתית ...

<t>תודה לכולן, אני מוסיפה כאן את התשובה שקיבלתי מד"ר ליבוביץ' בפורום שלה:<br/> "אוכל לענות כאן רק בקיצור -<br/> <br/> צהבת מחוסר התאמת סוג דם יכולה לגרום לרמות בילירובין מאד מאד גבוהות, שעלולות להגיע להחלפת דם, ועלולות לגרום נזק. לכן חשוב ביותר להוריד אותן, וכמובן עדיף עם פוטו מאשר בהחלפת דם.<br/> <...

איך מגיעים אליה ?

<t>אני מבקשת עצות ממי שרק יכול לתת: הבן השני שלי נולד לאחר חוויית לידהנפלאה ומאד מתקנת ללידת הראשון. הייתי כל-כך מאושרת מהיכולת של הגוף שלי ללדת בטבעיות ולדעת בדיוק מה צריך לעשות וכבר פינטזתי על השעות הנפלאות שנבלה יחד ביומיים עד לשחרור מבית החולים. אחרי שעתיים של התאוששות שלי ועוד שעתיים של התלבטות...

הגעתי למסקנה שהפחד הגדול ביותר שלי הוא גיל ההתבגרות, אני יודעת שאצלי זה לא עובד הכי נכון שאפשר, ונראה לי שאצטרך לעבור עיבוד מסודר של הנושא עם כל הפחדים, השינויים הגופניים, הבלבול וכו' שכרוכים בכך. אני מניחה שגם עם הבנים זה יהיה מורכב ואשמח לשמוע ממי שכבר עבר את זה...

<t>אני רואה שלא כתבו בדף הזה לאחרונה ובכל זאת מנסה, גם אני קלינאית תקשורת, עם שני ילדים במעון ועוד אחת בדרך. נראה לי שהילדה הזו באה לחולל אצלי את השינוי, אני לא בטוחה שאנחנו בשלים לחינוך ביתי, ובאופן כללי אנחנו עדיין די בזרם הכללי (אמנם הילדים ישנו איתנו וכו' אבל בסה"כ אנחנו עוד רחוקים מאד מ"באופן ט...

אני קוראת את זה על הבוקר, ויוצאת בדמעות נרגשות ליום עבודה נוסף...

<t>אני מבינה מאד את מה שאורנה כותבת ולכן כל-כך חרדה. אני יודעת שיש דברים בגוף שלי ובנשיות שלי שלא מספיק מעובדים ולא מספיק ברורים ולכן האתגר והפחד הגדול בגידולה של בת. אני לא בטוחה שאני יכולה או בשלה לעבור את התהליכים הנדרשים לבד, אולי כדאי לקבל קצת עזרה מקצועית ??? לפני ההריון הראשון שלי הלכתי לטיפו...

<t>איך עשית את זה ? אני מחפשת כלים ? מה כדאי לי לעשות בשלב הזה של הלפני ? מה כדאי לי לקרוא ? (מעבר ל"אמהות ובנות" שהוא מעולה אבל גם קורע ומפרק וקשה כל-כך כי הקשר אם-בת הוא תמיד כל-כך טעון...). איזה דפים באתר הזה יותר רלבנטיים לי? האם יש תהליכים שכדאי שאעבור עם עצמי כבר עכשיו, כדי להתנקות ולהגיע נכונ...

יא, ספרי לי עוד !!!

<r>(כתבתי הכל באתר הקודם ופתאם גיליתי שעברנו דירה... <E>:)</E><br/> <br/> תודה על התגובות המהירות. האמת שאני כל הזמן רציתי בנים, רק בנים. אני מפחדת מבת, גם כי העולם שלנו כל-כל מצמרר ואכזרי ויש אינסוף סיפורי התעללויות וכו', אבל זה ברחוק. בקרוב, אני חרדה מעצמי, אולי כמו שבשמת תארה, אני מביאה איתי מערכ...

אני יצאתי בקריאה לעזרה וזו היתה כל הכוונה שלי, לקבל ייעוץ ורעיונות להכנה לקראת הולדת הגברת... ספרות, אמפתיה וכו'.

<t>קראתי את רוב האתר הזה ואני מבקשת קצת עזרה ואולי להסיט את הדיון לכיוון קצת אחר. אני בהריון שלישי, יש לי בבית שני בנים שאני מאד אוהבת ומשתדלת להיות מכילה, מעניקה, משחררת ושוב מאד אוהבת, בגבולות היכולת האישית שלי. עכשיו אנחנו מתכוננים לבת. סביבי כולם מאושרים על הגיוון ובטוחים שגם אני מאושרת. כן, אני...

אפשר טלפון ??? (למרות שאני מעדיפ משהו קבוצתי). בכל מקרה, נראה לכן שיכול להיות קשר בין הכאבים לסוג הנעל / סנדל (בעבר הלכתי רק עם טבע נאות ועכשיו עם סתם סנדל...) ???

<t>נכנסתי לפורום הזה פחות מתוך כוונה לרזות בהריון ויותר מתוך נואשות למצוא לי מסגרת של התעמלות בהריון. האם מישהי יכולה להמליץ על משהו באיזור רחובות או על הפורום הרלבנטי ? אני בחודש שישי וגומרת כל יום בכאבי רגליים וטוסיק... למרות שזה ההריון השלישי שלי אני לא משוכנעת שכבר הגיע זמן כאבי התשישות, לא ???<...

<t>הבנתי את הרמז... האמת שאני חושבת שיום רביעי בלילה היא שיא הייאוש ואחריו קיבלתי ים של אופטימיות זהירה (אני אפילו מרשה לעצמי בראש לחשוב על שמות לעוברונת...). בכל מקרה, אני בורחת מכאן ומקווה שלא אצטרך לשוב לעולמים... אנסה לעדכן אתכן באופן אחר (אני לא ממש בקיאה בכל נושאי הפורומים האלה ולא בטוחה לאן ל...

תודה על כל התמיכה, אני מניחה שהייאוש הוא נגזרת של העייפות הקשה, אני לא מצליחה לישון יותר מארבע שעות בלילה מאז הבדיקה, מוכר למישהי ??? יותר מזה זו תקופה קשה נורא, יום הזיכרון והמון קונוטציות שבאות איתו, ועוד ועוד. אני חושבת שהמושג התמוטטות עצבים הוא ממש מתאים לי עכשיו.

<t>אני עוד לא לגמרי שם, אחרי חלבון עוברי נוראי ומי שפיר, מחכה בכסיסת ציפורניים וכל דבר שזז עד שיגיעו התשובות, אני יודעת שצריך להיות אופטימיים אבל אני מרגישה איך כבר התחלתי להתאבל על התינוקת המקסימה והאולי פגועה שלי. אני כותבת את זה ורוצה למות. שני הבנים המקסימים שלי רוצים אותי מחוץ לחדר ואני שקועה ב...