<r><U><s>[u]</s>מה גורם לי להתנהל כאילו כל הזמן מכוון לי אקדח לרקה?כל פעם זה משהו אחר- העבודה,בעלי,השעון מה עוד?<e>[/u]</e></U><br/> <br/> אני מרגישה שכשמתחילים את תהליך השחרור, כשמזהים דפוס ומנסים להתבונן בו הוא באמת עובר כל פם למשהו אחר, כי זה לרוב יושב על משהו הרבה יותר עמוק. משהו שספגנו איפה שהו...

אולי יענין אתכן הדף נוכחות עם הילדים

<t>אני חושבת שלהיות אמא לבד עם תינוק אחד זה ממש ממש קשה. הרבה יותר קל כשהילדים האחרים כאן מסביב וככה הוא בעיקר עסוק בלנסות להגיע אל הדברים שלהם ואליהם והם עסוקים בלנסות להרחיק אותו ... מידי פם הם גם משתעשעים איתו ומידי פעם הוא מטפס אליי למטבח, אז אני פותחת לו את המגירה התחתונה שמלאה בקופסאות פלסטיק ...

אוף... נשמע שעובר עליה משהו (למה זה תמיד חייב לקרות כשאבא לא נמצא ???) שולחת חיבוק

<r>קשה כשהם אומרים בקול את מה שאנחנו חושבת על עצמנו בתוך תוכנו, אבל יש בזה גם שירות בעיניי. יש הרי גישות שטוענות שאף אחד אחר לא באמת קיים כולם רק השלכות והשתקפוות שלך ולכן, למול הקול הזה שהיא משמיעה באה איזה דרישה שתתחילי להכיר בטוב שבך, להצמיח קול פנימי שידע להגיד במה את טובה וכמה טוב יש בך, שיתנגד...

שותה סירופ של בצל ודבש - לא לתינוקות בני פחות משנה

<r><U><s>[u]</s>כל האגרסיה והאכזבה מופנית בעצם כלפי עצמך.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> לגמרי. זה לא רק בגלל ציפיות שלנו נטו, יש שדר מאד כללי בתרבות שלנו לגבי כמה זה ורוד ומלא מתיקות וגם גלישה באתר הספציפי הזה עשויה לעורר לא מעט את האשליה הזו: אם אני רק אשא אותו כל היום, אניק אותו בכל הזדמנות, אשן איתו ...

<r>גם אני יכולה להתפקד בתחושת ה"סיוט" - אצלנו זה היה עם התאומים. חוסר האונים שלי היה עצום. כמובן שבדיעבד אני יכולה לתת מלא עצות אבל בפועל באותם חודשם ארוכים (מפחדת לכתוב שנתיים ראשונות...) לא הייתי מסוגלת להשתמש בכל אותן עצות.<br/> מחבקת אותך חיבוק גדול גדול שמנסה להכיל ולתת מקום לכל תחושות הקושי (ב...

_לפני שהיא נולדה הוא היה בסלון ואז האחהצ שלנו נחלק לשני חלקים
חלק ראשון הילדים עושים קמיקזה מהספה לכסא לפוף אחד אחרי השני ואם באים חברים אז כולם בעסק
חלק שני אמא שוכבת מעולפת על הפוף אחרי כל הרעש וכולם שוכבים עליה_

ושכחתי כמובן שכשהיא עוד קצת תגדל תוכלי לשאת על הגב וזה ממש שיפור עצום בתנאי החיים

<r>התיאור שלך כל-כך אמיתי ומרגש... אני מתה לבקש שתשלחי תמונה שלה בפרטי...<br/> <br/> ראתי ששאלת אצל אורי לגבי מתי זה נעשה יותר קל והארכה של חופשת הלידה. אני מרגישה שיחד עם הזחילה חל שינוי משמעותי. הוא יותר עצמאי לצאת ולחקור את העולם, לטפס מדרגות (ובעיקר להשכב על אחת מהן ולנסות לבדוק כמה רחוק אפשר לה...

<r>עוברים תקופה מאד מורכבת... הכניסה של השני לבית הספר מלווה בהרבה חריקות והתקפי זעם שלו ותחושות לא קלות שלנו... לא יכולה לפרט כאן יותר מדיי אבל זה באמת באמת מורכב, מעבר להיבט הלימודי יש את ההיבט החברתי שהוא מאד סוער בגיל הזה ויש כל-כך הרבה דברים שהוא ואנחנו צריכים ללמוד... בקיצור, רוב הימים אני עסו...

_קוראת אתכן. לומדת המון.
גם אני._

ואוו !

ברוך דיין האמת

<r>מיכל יקרה אני מקוה שאחרי שפרקת קרה משהו . משהו טוב. משהו קטן ששינה את היום שלכן והוסיף בו קצת אור.<br/> <br/> קראתי פעם דימוי יפה של ההורות כמו העבודה של הכהן הגדול שעסק בהמון המון דברים קטנים, עם המון פרטים עם המון עשון ודם ולכלוך ובעצם עשה עבודת קודש. אף אחד לא מתמחר את אינסוף הרגעים שהופכים לא...

אני חושבת שהחוג בגן חיות זז לשבוע הבא (ב- 30 לחודש) אבל כדאי לוודא עם יהודית !!

<r><U><s>[u]</s>אלוהים שבשמיים, מה זאת האחריות העצומה הזאת? זה שוקל טון<e>[/u]</e></U><br/> <br/> <E>(())</E> מזדהה כל-כך למרות שמבינה ויודעת כבר שהכל בידי שמיים ובכל זאת גבול ההשתדלות שלנו כאן לא ממש ברור...<br/> <br/> אתמול החזקתי בידיים תינוק קודח. מה זה קודח... כשהעזתי למדוד לו חום המד חום טס ל-...

אני מתלבטת אם לתת לה בקבוק או להתחיל ישר ב"כוס פטנט".

אני נותנת בכוס שתיה רגילה שאני מחזיקה. בהמשך יש כמובן את שלב ה"אני שופך את כל המים" ...

היא מצוננת ? הירוק הכהה יכול להעיד על נזלת ו/או רוק שנבלע

אני במעיין ניסוי עם הילד השביעי - אך הראשון ללא חיסונים עד כה (בעזרת ה' מתכננת לתת טטנוס בגיל שנה בערך), עוד לא רוצה לצאת בכל מיני הצהרות או מסקנות...

מרגש ומרחיב לב ובהחלט משנה את הגישה לגבי הסתו
כאילו זאת עונה קשה ועצובה.
ובמקומו הלב מתמלא ומתפעם למול
ושוב מגיע סתו, רב-קסם ורב-יופי,


תודה

עוד לגבי הרוטה - כששאלתי את רופא הילדים בעבר לגבי זה, הוא טען (בלי שום קשר לכן או לא יונקים) שאם אני לא מתכוונת להכניס למסגרת עד גיל שנתיים אין טעם בחיסון ! (רופא לגמרי לגמרי מיינסטרים).

האמת, שעם כל מה שאת מתארת לגביה, אולי בכלל אפשר לדחות קצת את כל החיסונים האלה ???

<r><U><s>[u]</s>טוב לי כל כך שבעלי בחופש, כך זה צריך להיות, שני אנשים אחראים על הילדים והבית.<e>[/u]</e></U> לגמרי לגמרי !!!<br/> <br/> <U><s>[u]</s>היו לי כמה חיוכים בלתי מוסברים בימים האחרונים. פתאום חייכתי לי ולא כתוצאה ממשהו ספיציפי. היום פתחתי את סיר תפוחי האדמה וחייכתי, ולא הבנתי לגמרי מה הטרי...

מזכיר קצת את הקנדידה: כמעט כל תסמין מתאים לו. או לקוליק יום אחד עוד תעשי סטנדאפ על כל תחילת ההורות הזו...

קצת מתביישת להגיד שאני נורא מזדהה עם תחושת האמהות כהישרדות מאז שנולד קטני , מתפללת בשביל כולנו לימים טובים מלאי נחת!

ועוד לגבי הפחדות - השלישי שלנו גדל רק במנשא אבל בערך בגיל שנה ומשהו הייתי כבר צריכה להתחנן שיסכים להכנס לתוכו ואותו דבר אני זוכרת גם מהבת הרביעית...

ובעצם בהמשך למה שכתבת שם, מה היית מציעה לאמא מניקה (כלומר לי...) פשוט לחכות עד סוף תקופת ההנקה ובינתיים לחיות עם מה שיש ולא לנסות להמנע ממזון שמאכיל את הקנדידה ?

<t>גוונים יקרה, מעדכנת כאן עבורך על תינוקי מתוקי בן ששה וחצי חודשים, נרדם בעיקר במנשא ולעתים רחוקות בהנקה. באופן כללי כשמשהו קשה עובר עליו המנשא הוא הפתרון היחיד להרדמה ולמרות שנורא נמאס לי לפעמים ובא לי לצרוח אני עדיין מברכת: "ברוך בורא המנשא" כי אין לי מושג איך עוד הייתי יכולה להרדים אותו. גם אני ...

אחרי הדברים שכתבת בדף של הקנדידה במשפחה, העברתי קשור של האתר שלך לאחותי שנלחמת בקנדידה. תודה

<t>רק בעניין הלחם - חשוב שתדעי שהקנדידה משגשגת על שמרים וסוכר ולכן אם אוכלים לחם מקמח מלא אבל עם שמרים, בעצם לא ממש נלחמים בה... אחותי הקטנה קיבלה עכשו הנחיות לגבי תזונה למיגור הקנדידה. היא רכשה לחם שיפון ממחמצת וללא סוכר ואומרת שזה סביר... ומבחינת פירות - בבדיקה שעשיתי לאחרונה באייפק התחוור גם לי ש...

אם רלבנטי לך, אשמח לשאוב עבור עלמה

<r>אולי טעיתי אבל מה שאני בעיקר לקחתי מכל הדברים של גוגוס אלייך הם שהדברים צריכים לעבור דרכך ולהפוך לשלך. שאת צריכה לחוות אותם כבחירה שלך ולא כי "גוגוס / בשמת / כל אחת אחרת " אמרה את זה".<br/> <br/> _רסיסים, איך את יודעת את זה?<br/> את יודעת שאני לא בצד של ההפחדות. אבל אני גם לא בצד של ההצהרות הבלתי...

<r>אין על אינטואיציה אימהית והנה לך הוכחה שאת ניחנת באינטואיציה הזו ממש מהרגעים הראשונים שלך עם עלמה !! נכון, זה מבאס בדיעבד ואפילו כואב פיזית לחשוב על זה אבל בסך הכל, נתתם לה טיפול נהדר לכל אורך הדרך. למיטב ידיעתי איך שלא יהיה הרפלוקס הוא תסמין שחולף אחרי מספר חודשים (לא מומחית בתחום...) מקווה מאד ...

<r><U><s>[u]</s><במהלך כתיבת ההודעה האחרונה עצרתי כדי להרגיע תינוקת שהתגלגלה מהמיטה שבילתה עליה לצד אבא.<e>[/u]</e></U> לא נעים <E>(())</E><br/> <br/> _אבל ברצינות, קחי לדוגמה ילד בן ארבע ורבע, שהוא היחיד מבין הילדים (לא סופרת את הקטנטנה), שאוכל טחינה גולמית ואגוזים ושקדים, אבל נמצא בעקומות התחתונות...

(( וזה אכן מה שהם מקבלים אצלנו ))

<r>לאור השאלות שלך תפילה ובכלל לאור הדיון חשבתי לשתף קצת במחשבות שעלו בי בעקבות האבחון שעשיתי לאחרונה באייפק.<br/> הממצא המרגש - אין לי רגישות לגלוטן. לעומת זאת יש רגישות גבוהה לתירס !!!<br/> עלו בבדיקה כל מיני דברים. חלקם כאלה שאמרתי בעצמי עוד לפני שהיא הספיקה לבדוק.<br/> <br/> המחשבות שעלו בי בעיק...

_נראה לי ששלי הבוקר בלי חום.
שנהיה בריאים!_
אמן ואמן

<r>וכמו בספרים הכי מדוייקים שתי שיניים עליונות בוקעות להן...<br/> <br/> אני חושבת שאתמול סופסוף הכתה בי תובנה שאני יודעת לדקלם אותה כבר כמה שנים טובות אבל רק לאחרונה על בשרי ועל בשר ילדי אני אולי אולי מצליחה להפנים אותה והלוואי שמכאן הדרך ליישום תהיה יותר קצרה (ופחות כואבת ?!?!):<br/> כל הזמן אומרים...

תינוקי עם חום גבוה...

<r>אחרי יום ממש קשה עם הילדים והרבה הרבה בכי שלי ותסכול ועוד כהנה וכהנה, כנגד כל הסיכויים, הזמנו את האחיינית שלי ויצאנו להופעה בתל אביב (!!!!!!!!) הנסיעה הלוך עם קטנצ'יק עברה חלק וההופעה... ואוו !! אידיאלי בשביל זוג עם תינוק, פורסים שמיכה על הדשא בפארק הירקון ושרים שרים שרים... תינוקי עובר ממנשא על ...

מה אני אגיד לך מזדהה עם הקשיים שאת מתארת... גם אצלנו עכשו תקופה מאד מאד מאד משברית....

(כמובן שאשמח לכל דבר שיוכל להאיר את עיניי...)

<r><U><s>[u]</s>כאילו יש חיים שלמים, אחרים לגמרי ושאם רק אפצח את הסוד, כל החיים שלי יראו אחרת.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> מאד מדויק גם מבחינתי. אבל בינתיים, עניינים דחופים אחרים מציפים אותנו ...<br/> <br/> השני הולך לבית ספר. בשבועיים הראש/ונים היה לו קושי עם כל העניין הלימודי ולאט לאט זה השתחרר ובמק...

<r><U><s>[u]</s>ושמחתי גם לקרוא שאת מרוצה מהקיים על אף המורכבות ועל אף הרגעים הקשים.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> לגמרי ! ומאד ריגשת אותי עם המשפט הזה :<br/> <br/> <U><s>[u]</s>טוב לי, שקשה לי מאוד,אבל טוב לי. שהוא חסר לי ואני מרגישה לבד,אבל ידעתי את זה מראש, ולקחתי את זה בחשבון. ושנורא קשה לי להיות עם...

<r><B><s>[b]</s>אורי<e>[/b]</e></B> שמחה מאד שבאת וכתבת כאן !<br/> <br/> הדברים שלך עוזרים לי לחדד תובנה שמהדהדת בי... אני חושבת שטצלי לפחות, התפתחה לה אזו אשליה שיש אמהות שכן מצליחות. שכן מצליחות להענות לצרכים של כ-ו-ל-ם וגם לחייך כל הזמן ולהיות מאושרות ולטפח את עצמן ולהיות מלאות סבלנות ושהן ודעות ...

<r>אני יודעת ששוב לא תאמיני אבל את מהווה ממש מקור להשראה עבורי. תוך חודש וחצי בערך מרגע שנהפכת לאמא הצלחת לנסח עבורי דברים רבים שמחכים שנים רבות !!!<br/> אני מצטערת על חוויית ההנקה המאד לא נעימה שהיתה לך, בחוויה שלי שאיבה זה דבר כל-כך כואב וכל-כך לא נעים שאני הרבה יותר מגאה בך.<br/> <br/> אני מקווה ...

<r><U><s>[u]</s>זה יפה, נוודית, ויש לי דוגמה חזקה שאני זוכרת, אבל ברוב המקרים זה לא עובד לי כך. אולי בעיקר כי אני לא מרגישה שאני בוחרת, שאני מחליטה, אלא שאני מתנהלת לפי בררות מחדל או מכוח האינרציה או אפילו בוחרת אקטיבית יותר אבל לא על סמך די ידע ושיקול דעת.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> זה ניסוח די מדוי...

מצד שני, אחרי שקראתי אצלך ואת התגובה ש רק מה כתבה לך עצרתי להזכיר לעצמי שאני אחרי לידה... ושיש כאן תינוק קטן ושזה מוסיף לא מעט עומס...

<r><U><s>[u]</s>רסיסים, אל תהיי קשה עם עצמך! גם אם זאת תהיה שנה של סימני שאלה, אז ככה היא תהיה. מכיוון שכל הזמן מזכירים לי הרני להזכיר לך: הכול זמני ודינמי ומשתנה.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> תודה יקרה ! מדהים שאת מצליחה למצוא זמן לאחרים ... בכל מקרה העניין הוא שזה מרגיש לי לא זמני אלא מין מצב קבוע שכ...

<t>תודה יקרה !<br/> <br/> אני מרגישה כל-כך מבולבלת.. אולי כי יש כאן הרבה ילדים וכל אחד עם הצרכים שלו. לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי אני צריכה למצוא לי איזה קבוצת תמיכה או הדרכה הורית או משהו בסגנון. האתומים משל, הם חתיכת אתגר. שני ילדים בני ארבע שדורשים ממני הרבה הרבה עיצוב של הגבולות שלי ושל הבית. ויש...

אנשים כל הזמן מדברים על כמה חשוב שתהיה אדם שלם, שלם עם עצמך, עם הבחירות שלך... ומה אם אני לא ? מה אם אני הרבה פעמים נעה במעגלים של סימני שאלה ?

<r>יום כיפור חלף עבר לו. לא הייתי שניה אחת בבית הכנסת.<br/> <br/> ביום שישי בבוקר קמנו וגילינו שאחד התאומים עם חום. שפוך, רוצה שאהיה לידו כל הזמן. בקושי הצלחתי להגיע לארוחות של לפני הצום. וגם קטנצ'יק היה מעוך משהו... הסקתי מזה שאלוהים עוזר לי להיות יותר מדויקת וברורה ולוותר לגמרי על אשליית התפילה בב...

<r><U><s>[u]</s>יותר בקטן,אני מסתכלת על התינוקת שלי ותוהה איך היא אוטוטו ילדה הופכת לי, הרי ממש אתמול היא היתה קטנטנה צרחנית,עוברית, והנה היא כל כך פעלתנית,ובמיוחד התגובות שלה והתקשורת שלה. איך היא צועקת כשהיא רוצה לקרוא למישהו או שמישהו ירים אותה וברור שהיא מבחינתה מדברת (כשבעלי מגיע הביתה היא מתרג...

<r><E>(())</E> זאת חתיכת עבודה והרבה פמם לא שמים לב שמשהו השתנה עד שמגיעה איזו התמודדות ופתאם, הופס, אנחנו מגלים שבעצם אנחנו כבר מזמן לא ככה וככה... מבינה ?<br/> וגם אנמגלה עכשו כמה מורכב לי וכמה התמודדויות יש לי כאן במקביל. רק הבוקר פתאם קלטתי שש ל שני בנים מתבגרים בבית ואנ לגמרי לא מבינה מאיפה זה ...

אוי אהבת עולם החזרת אותי עם האחיינת המופלאה והמתוקה שלך כעשרים שנה אחורה, הרבה לפני שהיית אמא והיו לי אחייניות ראשונות והתמוגגתי מהן כל-כך....

איך אפשר לעזור לך ?

<t>ואוו אפרת. לא הספקתי להגיב לך לפני וחשבתי עלייך במהלך היום... נשמעת לי חוויה מאד לא נעימה בלשון המעטה (לא משנה אפילו מה בדיוק קורה שם רק עצם המעמד...) אני חושבת שטוב שלא הבאת לשם את בתך ושמחה שלמרות הכל הצלחת לצאת בתחושה סבירה וששמרת על עמוד השדרה שלך - ממש לא מובן מאליו !!<br/> (אינ חושבת שזיהית...

קוראת אותך בשקט ותוהה מה בדיוק קורה בגיל 34 ?

<r>בן חצי שנה ואני מגלה איך רק בילד השביעי אני מצליחה, תודה לאל, להנות מהנסיון המצטבר ובכלל גם להנות מהילד הזה. ואיך בילד השביעי אתה כבר כמעט לא מתפלא על שום דבר ומקבל כל-כך הרבה דברים כמובנים מאליהם. לילות של הנקה ממושכת, ימים של הרדמויות במנשא ובכלל הרבה זמן מנשא על הגב של אמא. ומסביבו כל-כך הרבה ...

<r>ואוו ! מדהים. כל הפוסט שכתבת על בעלך - בדיוק אתמול בלילה שמעת שיעור של גידי דבוש (באתר של לב הדברים, תחת הכותרת "להיות מלך") שדבור בדיוק בדוק את כל מה שכתבת. הוא הדגש מאד את המקום הזה של להתקרבן ולהאשים אחרים (בן הזוג...) בקשם שלנו ואיך הפתצרון חיב להיות לקחת אחריות. מדהים אותי שכתבת את כל זה ככה...

<r><U><s>[u]</s>אני רוצה לציין שמדובר בתינוקת מאוד מאוד נורמלית ומתוקה שמרבה לחייך לעצמה ויש לה שפע מהמם של סנטרים ולחיים. טפו טפו. היא גם נורא יפה<e>[/u]</e></U><br/> <br/> את מדהימה. חיוך גדול על הפנים ובתוך הלב כי הנה את שוב מזכירה לנו כמה החיים מלאי צבעים ומורכבים הרבה מעבר לאיזה כרזת פרסומת שמע...

לגבי החביתה - היה/יש איזה עניין של לחכות עם ביצים זמן מה, לא ?!?!

<t>אני מצרפת אותו אליי והולכת לפי הסימנים של התינוק - ברגע שהוא מוציא שיניים זה התחלה אחר כך כשהוא מתיישב זה ממש סימן. עם התינוק הנוכחי - כבר יש שתי שיניים והבאות בדרך, מתחיל לנסות להתיישב לבד, אם ער ועליי בזמן שכולנו אוכלים מקבל טעימות ממה שאני אוכלת (רסק תפוחים, בטטה אפויה או גזר מהמרק וכו'). אני ...

<r><U><s>[u]</s>אגב, לאמא שלי היו שני תינוקות כאלה, אחי ואחותי, אז היא לא חושבת שמשהו לא בסדר אלא שגוז פשוט לא מצליחה להרדים את עצמה<e>[/u]</e></U><br/> <br/> מקריאה כאן עולות בי כמה תחושות... <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> נשמע לי שכדאי להתרחק טיפה מהחמות. זה ממש לא הזמן לנסות ...

תודה

כבר קראתי ברך כשכתבת אבל עכשו הבנתי שצריכה לקרוא שוב...

<r>תמיד זה מדהים אותי איך הוא מסדר ככה את העיניינים ואז כשאנחנו כבר מאבדות כל תקוה שהתפילה תענה היא מגיעה לה מהמקום הכי הכי לא צפוי<br/> _אבל בכל אופן, וסוף סוף לפואנטה, בתוך כל ההמולה הענקית שנוצרה, פתאום ירד אלי השקט.<br/> אף אחד לא פנה לא ביקש לא קבל לא שאל, לא היישיר מבט אפילו._<br/> <br/> תודה....

לא יודעת מה להגיד לך. אבל אחרי כל הדברים שכתבת והרגשת אולי כדאי לדבר איתה טלפונית ולהתלבט לגבי זה ?

רק לעדכן אותך שהייתי ביום שישי אצל מיכל גזית, מטפלת האייפק ש דנד י המליצה עליה בנס ציונה. כיוון שכבר טופלתי בעבר היה לי למה להשוות. היא הייתה ממש נעימה ומדויקת והמחירים שלה הרבה יותר מסבירים !!!

הייתי אצל מיכל היום. היא פשוט מקסימה ומדויקת. חווה ממש טובה. תודה !

<t>גוונים, אולי יש כאן גם הזדמנות ואתגר קטן להיות ההורים שלה ולצדד בצרכים שלה, אפשר להצי שבמקום שאתם תבואו הם יבואו (עם כל הכיבוד כמובן) אליכם ? הרי מדובר במשהו זמני ובעוד כמה חודשים כבר תשכחו שהיה נעניין כזה אז אפשר לנסות לצמצם כרגע את הנסיעות.<br/> לאט לאט אנחנו למדות שאן סיכוי שתמיד כולם יבינו או...

גרביים ?? כבר קריר בירושלים ???

<r>לאט לאט אורי, אנחנו לא צריכות למצוא את כל הפתרונות עכשיו או אולי אי פעם. אני שוב ושוב מגלה שכשאני מצליחה באמת לוותר על הנסיון לשנות את הדברים ואת המציאות היומיומית שלי, דווקא אז חלה רגיעה והכל משתפר כאילו מאליו. לא אחת אני מוצאת את עצמי מזמזת בקול את שלמה ארצי: "אני נכנע נה נה נה נה נה איך אני נכ...

<r>לגבי הנסיעות - גם אני חושבת שאין כאן עניין של קושי עם הנסיעות כיוון שחלק מהנסיעות אכן עוברות חלק ומכירה את זה גם מאצלנו. אני חושבת שהרבה פעמים ההלוך יותר טוב כיוון שיוצאים מהבית שלנו, מתוך השגרה הברורה ומצליחים לכוון את זה לזמן יותר מתאים מבחינת התינוק. אחר כך בחזרה, יש כבר את כל העומס שהצטבר במק...

<r><U><s>[u]</s>עוד מסקנה שהגעתי אליה קשורה ללאפשר. לאפשר לי להיות האמא שאני, או להניח לי. בלי סטנדרטים נוקשים.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> כבר שנים שאני עמלה ומתקשה בדיוק בנקדוה הזו <E>(())</E><br/> <br/> ולגבי ההאכלות - אולי כדאי להציע לה מידי פעם ולא לחכות שהיא תהיה מאד מאד רעבה ? (הרבה פעמים אצל ת...

ילדים מלמדים שיבוש תכניות על. הם אלופי הבלת״מ. כל יום הפתעה
לגמרי !! לדעתי זו חת הסיבות שאנשים לא רוצים הרבה ילדים...

רוצה לפרט מה יצא באבחון אייפק שלה ?

<t>וחוצמזה, האיש חזר (שומעים בקול שלי, לא ? ) והלכתי סופסוף לשירותים... ותינוקי אחרי השבוע האחרון שבו הוא היה חולה וקשה עד אין קץ, חזר להיות תינוק מתוק להפליא, מחייך וצוחק בקולי קולות וכמובן, במסגרת קפיצת הגדילה של אחרי מחלה - התחיל לזחול בסלון !!! (כרגע מין גחון כזה כשמידי פעם הוא מנסה להתרומם יותר...

<r>מאי קבלי <E>(())</E> . אני מרגישה, מהנסיון שלי, שאחד היתרונות בזה שאנחנו צפוף צפוף אחד עם השני זה שגם כשעולים רגעים כאלה. והם עולים, כי החיים מורכבים ויש הרבה לחצים מבחוץ ומבפנים ויש פצעי ילדות לרפא ופצעי זוגיות ועוד ועוד, בקיצור, אחרי שמגיעים הרגעים האלה שבהם אני עושה נזק, יש לי גם את ההזדמנות ל...

<t>אנחנו כבר שנים עם הקופסאות השקופות של כתר - מין רביעיה כזו, כבר יש לנו איזה ארבע רביעיות ועוד כמה קופסאות ענקיות לחלקים הגדולים של הפלימוביל ועוד קופסאות קטנות לאנשי פלימוביל / נשקים / קסדות מגנים ופרטי לבוש ולאחרונה השתדרגנו וגם את הלגו מיינו להרבה קופסאות לפי צבעים !! זה מין משהו שכל הזמן משתכל...

_היום הבן שלי אמר כמה פעמים בבוקר, בקושי פקח את העיניים:
אמא מתי כבר הולכים לגן?
ובגן הוא פשוט עשה לי שלום וזה_

ואוו !! אולי גם הבן שלי יגיע לשלב הזה עם ההליכ שלו לחטיבה

<t>היתה שבת מזעזעת. גמרתי אותה כועסת ומיואשת ומתוסכלת .... אחרי שפרקתי הרבה לגיסתי האהובה הצלחתי למצוא עוד קצת כוחות, לקלח, לספר, להרדים. ואחרי כל זה עוד לשבת הרבה זמן עם מספר שתיים שהשינוי מאד מאד קשה לו.<br/> במהלך השבת הייתי אמא נוראית.<br/> רציתי גם להתייחס למשהו שנכתב אולי אצל תפילה אבל נגע בי ...

אם אני מזדהה עם מסקנות הביניים שלך וגם נעה בין אופוריה לתהומות_ האם יתכן שגם אני _עדיין הורמונלית? האם אי פעם בעשור וחצי האחרונים של חיי (האמת נראה לי שזה מאז שיש לי מחזור וזה כבר הרבה יותר מעשור וחצי...) הייתי לא הורמונלית ???

<t>מיכל יקרה:<br/> <br/> אני גם גיליתי שאין טעם לנלחם במציאות או בתינוק או להתווכח עם עצמי איך זה שתינוקות של אחרים ישנין כל היום בעגלה וכו'. אז אם מנשא עוזר - לכי על זה !!! כפי שכתבתי לך בדף ההוא הלופי אינו מאפשר התאמה מדויקת לגודל שלך ושל התינוק ולכן אני מציעה להשאיל לך בשמחה את המנשארי שלנו . תשא...

אם תרצי אני יכולה לשלוח לך מייל של עדינה למייל שלך וחוצמזה ראית שכתבתי לך על המנשא בדף ההוא של ההתיעצויות ?

יקרה, תני לעצמך ולכם זמן. נסי לשחרר את מה שקורה מהגדרות של "הצלחה או כשלון" בואי נקבע מועד כמו למשל עוד שנה שבא תוכלי לחשוב על המעבר, עכשו את עוד לגמרי בהסתגלות ! (כמו שהבן שלך היה בימים הראשונים בגן).

<r>איך אפשר בכלל "לחנך מישהו לישון" ??? זה מזכיר לי שכשהתאומים נולדו אמר לי רופא הילדים, שיש לו תאומים גדולים שהשיטה היא "פשוט לסנכרן אותם ככה שישנו באותם זמנים וכו'" - זה תמיד המם אותי, כאילו שהם ישות אחת ואפשר לשלוט בכל מה שקורה אצלם בפנוכו... ברור שכיש שגרה של הבית אז הולכים פחות או יותא לישון יח...