תודה לכן.
אכן, גם אני חשבתי על גיל שלוש, אבל הוא עוד כל-כך רחוק ...

ו אשה במסע , תודה על הפוסט האחרון שלך, מכניס אותי קצת קצת לפורפורציות ( מוצאת את עצמי מתקנאת בכאלה ש"זכו" להגיע למשקל שמחייב התערבות כירורגית ואיך בקלילות הם הדילו מעצמם את כל העודפים...)

<t>משקיפה על החיוניות שלי ממרחק רב לצערי...<br/> כמו גם על הרבה דברים אחרים בשלב זה בחיי.<br/> זה פתאם מחדד לי כמה פניות הייתי צריכה כדי להשקיע בעצמי ובתזונה שלי ואיך כרגע , עם שבעת המופלאים ובתוכם פעוט בן שנה וחמישה, כל דבר שאני מצליחה לעשות הוא בחזקת נס וחסד אמיתי...<br/> <br/> אולי אני צריכה לפתו...

תוצרת בית של יעל השילוני דולב. לא מצליחה לעשות קישור...

<r><U><s>[u]</s>עזר מאד כששחררנו הרבה מהשיפוטיות כלפיה, והתחלנו לראות - באמת לראות ולתאר בהרחבה - איך הילדה הזו גם מביאה למשפחה איכויות נהדרות שייחודיות לה.<e>[/u]</e></U><br/> ואוו איזה דבר גדול!!! זה ממש הקטע של למצוא טוב של רבי נחמן. מתחילה לשנן טבשאיפה להפנים , תודה <E>{@</E><br/> <br/> אני הנחת...

המדקרת שלי הזמינה לי מ- ברא טינקטורה שנקראת שמונת האוצרות שאמורה לחזק את הדם ואחרי חודש שנטלתי אותה הטסיות שלי התחילו לעלות.

<r>אני רוצה לתת עוד זוית לקושי הזה לצאת עם התינוק החוצה , מעבר לעניינים הטכניים, מרגיש לי שכדי שאני אוכל לעזור לתינוק שלי, להבין מה הוא צריך ומה יעשה אותו רגוע ושמח אני צריכה להיות בהקשבה אליו וכשאני יוצאת החוצה ופוגשת נניח עוד הרבה אנשים אנימעלולה לאבד את זה ( וגם הוא), מבינות?<br/> <br/> זה כמובן ...

<r>בחוויה שלי, זה תהליך נורא ארוך. אולי מסע חיים שלמים. אני מתקדמת בזה קצת ונסוגה קמעה האלוהים מזמן לי שוב ושוב התנסויות והזדמנויות ללמוד.<br/> לפעמים זה מייאש ומכעיס או מייאש ומתסכל. לשמחתי, הוא שלח לי חברה טובה שעוזרת לי ואני לה.<br/> <br/> אני חושבת שגם את זכית כאן בחברות מלוות ואוהבות שמוקירות א...

אפשר לדבר הרבה על העולם בחוץ אבל קשה עד בלתי אפשרי לשנות אותו בהליכה בגדולות.

אני חושבת שחלק מההתבגרות שלי הוא ההבנה שאני יכולה לשנות רק את עצמי. איך אפשר לבקש מאחרים להתייחס בכבוד ולהעריך את זה כשבתוכך את בזה לזה?

<r>סליחה שאני ממש מציקה עם זה אבל בסוף הגעת לקרוא את "אדם רגיש מאד"?<br/> <br/> אני קוראת את מה שאת כותבת ושוב ושוב רוצה להגיד לך: לא!! את לא מפונקת!!<br/> שנים שניסית לפעול העולם כמו כל האחרים. זה עשה לך רע. מאד רע.<br/> <br/> יש בעולם צורך בכל סוגי האנשים. העולם והאנטשות זקוקה גם לנמרצים ולמתקתקים...

אני הקראתי את הפיסקה ההיא לגיסתי והיא היתה המומה ונפעמת. האמת, כשהקראתי את זה פתאם בקול זה נשמע אחרת, עוד הרבה יותר עוצמתי ומשמעותי.

מתפקדת כסמך טתית מבטן ומלידה

וואו... נשים יקרות נשלפות מתהומות השניה.

תופסת מושב בקהל

לאט לאט, גם כשמשפצים בית צריך קודם להרוס ואז לבנות.
את בתהליך וכמו שכתבת לא בהכרח חוזרים אחורה אלא מתקדמים, אולי בכלל מחכה לכם אוצר מעבר לפינה בהמשך המסלול?
התחלת להפוך אבן על אבן במסע שלך פנימה, בעזרת ה', תפגשו הרבה דברים טובים בדרך

פדיחה.. אם זה כל-כך מצחיק אותי סימן שאני ממד ענתיקה

תודה רבה. הסטייקים נאכלו במהירות שיא ... ננסה שוב אחרי תשעת הימים.
שבת שלום

עוד בענייני החתלה: למה לא לחתל על שולחן האוכל?
תכיני לך משטח מתאים ( יש מתקפלים כאלה) ותפרסי אותו על השולחן כל פעם לפני ההחתלה.

ברמה של מה לבקש מהקצב והלאה

שאלה ממש אוף-טופיק... כיוון שגם אצלנו יש את ה"אנמים", אפשר ללמוד ממך איך להכין סטייק במטבח ( ולא על המנגל) ???

מצטרפת לחכות שלפני בנוגע לעגלה. אצלנו לפחות, כבר הרבה יותר בשימוש והמנשא תלוי על הידית שלה, מתנדנד לו אחר כבוד בשקית שלו ונשלף ממש ממש בקושי

ואני אוהבת אותך ( בהמשך למה שכתבת אצל אורי...).

נשמע מעולה.
אפילו מה שאת כותבת על ההורים שלך.
אני חושבת שזה חלק מתהליך הנפרדות, כשאת הופכת מיחדה של לאמא של, יש חריקות וצרימות שעוזרות לך לבנות את הקול שלך, לבחור ולבנות את האמהות שלך. בילד השביעי כבר לא יהיו תאימות כי תהיי לגמרי בטוחה ושלמה בדרך שלך

אמאצ, להבנתי המאד בסיסית, לחיסון לא תהיה השפעה אחורה כך שאם הסיבה שאת רוצה להתחסן היא רק בגלל הסיפור הזה לא נראה לי דיש טעם.

אני חושבת שזה לא הפרפקציוניזם אלא יותר הקושי הזה להיות חריגה, שונה כל-כך ממה שנראה שהוא רוב העולם.

אבל אחרי שבוחנים את זה באמת לעומק זה לא בדיוק כך. פשוט הדמויות שהן שונות מאתנו נוטות אולי להיות יותר קולניות ודעתניות כך שנוצר ת האשליה שככה זה הרוב... מבינה ?

<r>אני שמחה שכתבת.<br/> <br/> כשהתחלת לכתוב כאן שוב דופי על עצמך בעקבות הקריאה בדף על הגנים, הרגשתי שאולי אין טעם ממש לנסות לענות אלא יותר לספק רשת תמיכה שבה תוכלי להרשות לעצמך לגעת שוב הפצעים שונים ולכלות מחדש מי את ולהדוק את האופציה להסכים להיות את ואולי אפילו לאהוב אותך כפי שאת.<br/> <br/> אני מצ...

אמא צעירה. נשמע קשה אך שכרו בסופו...

רק לאחרונה יצא ליצלחוות התנהגות הורית כזו למישהו שהוא כבר לא יחד קטן ( 40+)...

מחזקת אותך ותומכת לקודמותיי . חיבוק גדול!!!

שבת בפתח...

מעניין האם המטרה שלנו בחיים היא העבודה בחוץ או העבודה בפניך ( בתוך הנפש פנימה...)

אוי כמה קשה לקרוא אותך פלונית. כמה מצער ומזעזע וקשה וכואב.

שאלוהים יתןתלך ולכם כוחות הדרך הקשה והכואבת הזו.

אני כאן אם אפשר לעזור, לתת אוזן קשבת, כתף להישען עליה ולב קשוב ומלא אמפתיה

<r>למה ?????<br/> <br/> למה מה שהולך שם כל-כך מערער אותך?<br/> <br/> מי אמר שחינוך ביתי הוא הדבר הנכון לכולם?<br/> תזכרי איפה את קוראת את הדברים. זכותך ואולי אפילו חובתך לברור; קחי את מה שמדבר אלייך והותירי לאחרים את מה שלא.<br/> את לא כל אחד. אך אחד בעצם אינו כל אחד.<br/> <br/> שוב אני מזכירה שכל א...

<t>מיכל יקרה,<br/> פתאם אתמול בלילה קלטתי שלא כתבתי לך כאן כי אני עונה לך בראש... אז רוצה להגיד הרבה תודה וכמה זה מעודד ומחזק ההבנה הזו שלך והדברים שכתבת!!<br/> <br/> ועוד -<br/> אנחנו אחרי שבוע של מחלה רצינית כזו. בדיעבד, נראה לי שזו היתה אדמדמת לראשונה בחיים שלנו כהורים (!!!).<br/> <br/> ועכשו, אח...

הרבה פעמים תהיתי מה איתך ומה שלומך, שמחה שאת חוזרת לעדכן כאן ומאחלת לך ידיים מלאות בטוב

סליחה, כתבתי למדתי כשהכוונה כמובן היא לומדת בתהליך תמידי...

<r><U><s>[u]</s>רק מחכה לראות מה הורי יגידו על העניי<e>[/u]</e></U><br/> למה בעצם ?<br/> את כבר אמא בעצמך, אולי אפשר להניח לדעה שלהם להישאר אצלם ולצמצם את השיתוף אם כרגע הוא עושה לך כל-כך רע ( <U><s>[u]</s>הסיטואציה חוזרת על עצמה הרבה מדי, שיתוף אקראי שלי, ובכי לאחר השיחה... אלו הפעמים הבודדות שאני ...

<t>חוצמזה,<br/> באופן בלתי ברור בעליל, נגמרה לה שנת הלימודים הזו שהתחילה בהרבה טלטלה עבורנו עם ההשתלבות של מספר שתיים במערכת. מוזר שזה נגמר, פתאם זה מרגיש קצר כל-כך ומצד שני, הוא ימשיך במערכת בעוד חודשיים...<br/> <br/> בגדול, אני עדיין חושבת שזה גיל ממש לא מציאה להשתלבות בבית ספר, זה מאד מאתגר בקטע ...

<t>אני עוברת עם הילד הזה הרבה למידה ומרשה לעצמי להעיז יותר מאשר עם האחרים. בלילה הזה זה היה ממש ברור איך החום עולה ועולה ועולה ואז לאט לאט , לא ברור איך ולמה, מתחיל להעצר ולאט לאט הוא התחיל להזיע...<br/> הבנתי שלפעמים הידע לא משרת אותי, אם הייתי מודדת בשיאי החום ורואה נניח 41.3 במדחום היה לי הרבה יו...

<t>עברנו עוד לילה של חום אבל בגדול מרגיש לי שישנו יותר טוב. הלילה לא ניסיתי שום דבר, רק חיבקתי והנקתי והרגשתי איך הגוף שלי מצטמרר מהחום העז שעובר ממנו אליי.<br/> <br/> קבעתי תור לרוםאה למחר בבוקר למקרה שנעבור עוד לילה כזה... בכל זאת כבר יהיה ארבעה ימים של חום קל במהלך היום וחום מאד מאד גבוה בלילות.....

<t>אולי אולי היא נכנסת לגיל שבו שנתצהריים היא רק אופציונלית??<br/> שמתי לב אצל הילדים שלי שלא היו במעונות( לעומת שני הגדולים שכן היו) שביום רגיל הם ויתרו על שנת הצהריים הרבה יותר מוקדם מאלה שהיו במסגרת. במקרה שהיתה נסיעה באוטו היו משלימים שינה בנסיעות.<br/> בכל מקרה, אני חושבת שכשגדלים בבית בלי סדר ...

אוי...חתונה = ותוהה

<r>אוי, הוא פרחח שחבל על הזמן... כל הבית מורם, כסאות מקופלים מחשש למגה-פיגוע.. הולך,מטפס, דוחף שרפרף או כסא כדי להגיע קרוב וגבוה יותר ליעדיו...<br/> <br/> כשאני במטבח הוא מוציא את כל המכשירים האפשריים ( מיקסר על חלקיו, מעבד מזון על חלקיו וכו') ו העבודה במטבח הופכת לליהטוט בין כל חלקי המכשירים השונים...

מתחילים לילה שלישי עם חום גבוה. החדר ואנחנו כבר הסרחנו מחומץ תפוחים, לפנות בוקר נמרחנו באקמולי ששרד מאז הברית, רואה שהחותכות מבקיעות את דרכן ומקווה שתתאושש בקרוב...

<r>התיאור שלך אותו מזכיר לי חוויות מוכרות מהתאומים שלי. בעיקר אחד מהם ( בני 5).<br/> <br/> לפעמים מרגיש לי שאולי הכבדתי עליהם עם הרבה לחץ/חוקי בית וכאלה או שבאופן כללי משהו בחיים כבד עליהם. אז אני מנסה למצוא כח סובלנות ואמטנה, מתכופפת לגובה שלהם, מנסה לחבק, להראות אמפתיה וכמובן גם מאד לעודד בדיעבד ע...

שולחת חיבוק גדול ומזכירה שהכל לטובה

<t>זה לא שהם בוחרים למה ללכת ולמה לא, עקרונית הם לגמרי תלמידים מין המניין, אבל שמתי לב גם אצל הראשון וגם אצל השני שבשנה הראשונה שלהם ( הראשון נכנס לפני שלוש שנים כשהיה בן 12, השני נכנס השנה כשהיה בן 12.5) והאמת גם השנה הם לא תמיד מגיעים בזמן ( נעשנו מומחים בפתקי איחור...) ולרוב לוקחים יום חופש אחד ב...

אוי! הנקע שכתבת עליו הפך לשבר?!?!?! בטח נורא כואב ומחייב מנוחה מוחלטת של הרגל....

מה קרה???

אצלנו שני הגדולים הולכים אמנם לבית ספר לפי בחירתם, אבל בשל העובדה שכל שאר האחים שלהם ואני בבית, הם לוקחים לא מעט ימי בית. לא בדיוק חינוך ביתי חלקי במובן שהתכוונתי אבל אולי יכול לעזור...

אני חושבת שאת יכולה לפנות לאורתופד גם ללא הפניה.

עוד מישהו במשפחה הגרעינית או המורחבת הולך ככה?

אני לא מצליחה לראות שום קשר למנשא.
האם עברתם אולטראסאונד לפרקי ירכיים בגיל 6 שבועות?

<t>כתבו לך כל-כך יפה ומרגש ואני אוסיף עוד זוית, דווקא בתור אמא שזכתה להניק:<br/> את התאומים שלי הנקתי כמעט שלוש שנים ובכל זאת, אולי בשל הכפילות הזו שלהם, כל הזמן מפתיע אותי שהם קוראים לי אמא. אני אוהבת אותם מאד מאד מאד, אבל הסימביוזה שלא היתה שם, בגלל היותם שניים ואני אחת, בגלל שאני לא מצליחה לזכור ...

סליחה על הטעויות - המתקן האוטומטי שלי גם בחינוך חופשי

<r>מצטרפת למי שמעליי, כתבתי לך גם בפרטי,<br/> תקלטי את האבסורד: לפי התיאור שלך כשהילד הוצא מבית ספר היה לה פער קל, נכון? למה המפקחת מצפה שבבית הפער יסגר? כל השנים האלה במערכת הם לא הצליחו ועכשו הם מצפים שתכשו את זה בבית תוך סמן כל-כך קצר?!<br/> הם כנראה מאמינים החינוך ביתי הרבה יותר ממה שהם מוכנים ל...

<t>איזה יופי!!!!<br/> <br/> אצלנו אני מניחה שכולם היו נהנים אבל מי שלא זז ממני ו לאחרונה מציג חרדת נטישה היסטרית זה הקטנצ'יק. אם הוא לא מוצא אותי בבית הוא פורץ בבכי קורע לב שמצריך כמה דקות הרגעות עם נשימות ארוכות...<br/> אני תוהה אם זה קשור לנסיעות המרובות של האיש...<br/> <br/> הנסיעה האחרונה היה לי...

ואוווווו!!

<t>מנסה לעשות סדר בתחושות שלי.<br/> <br/> אני רואה איך משהו בי מאד היה רוצה להצליח לקחת את הנסיעות האלה בקלות אבל אני לא מצליחה.<br/> <br/> כשניביתי להתבונן בקושי שלי ראיתי בו מספר היבטים:<br/> יש לי פצע מילדות - אבא שלי כאיש אקדמיה טס המון המון המון ( אפילו ברגעים אלה ממש כשהוא כבר השנתיים בפנסיה ה...

כיף להתמוגג מהם,!!!

רציתי לכתוב לך עוד על הנסיעות ( האיש שלי התעורר בבוקר עם חום, שנים שלא היה לו חום, וכל היום שוכב במיטה גמור לגמרי!!!!) מתאים כאן או שאת מעדיפה שאנסה לכתוב אצלי??

הלוואי ויחיזיק !!!
ולגבי פיצק מבינה את החששות ומציעה לבחור כבר מעכשו בזוית הסתכלות אחרת: איזו ברת מזל פיצק, שיהיה לה, בעזרת ה', עוד אח/אחות בקרוב. זו מתנה ענקית! ( ותודה ל חגית נובק על ההשראה)

אני שונאת א

אני שונאת את זה.
מעבר לקושי הטכני והפיזי ( מרגיש כאילו חזרתי לצבא לסבב אינטנסיבי במיוחד) זה מאד קשה
לי נפשית.
לא מתאים לי שהאיש שלי לא יגיע הביתה בסוף היום. זה כאילו מוציא לי את הטעם מכל העשיה...

הטיסה הביתה בוטלה !!!!!!
עכשו מחכה לטיסה חלופית ובמקום להגיע היום, יגיע בעזרת ה' רק מחר בבוקר..

אולי אצליח מתישהו להתיישב ולכתוב את כל מה שזה מעורר בי...

<t>שוכבת במיטה, עם בגדים, מנסה ליישן תינוק. מימינימעוד שני קטנים. האיש במטוס בדרך הביתה אחרי עוד מסע של העבודה לחו"ל. דני האמצעים מחכים לי שאסדר את הסרט שנתקע להם ושאקיים הבטחה עלומה לפופ-קורן. אחד הגדולים כועס כי בגללי לא נלך לפעילות חברתית של בני הכיתה שלו והגדול יצא עם חברים.<br/> בא לי לצרוח.<br...

תודה על המילים שלך. אולי יש משהו קוסמי שבעטיו כולנו בעומס רגשי?!?!
אולי אמצא זמן, כוח ואומץ לכתוב קצת בבלוג ההוא שלי...
שבת שלום

<t>אני מרגישה רחוקה מאד מאד מה חיוניות שלי ומהתזונה שהכרתי אך לפני מספר חודשים. לא יודעת להסביר בדיוק איך ולמה אבל משהו כבר לא לגמרי עובד לי בנכון הקודם.<br/> <br/> אני מנסה להשוות לתקופה שבה ממש הצלחתי להקפיד על תזונה נטולת גלוטן ו סוכר ומה שהכי בולט לי זה שלא הנקתי והיה לי אז זמן ו רצון לעשות למען...

תודה רק מה !

באתי לכתוב מזל טוב גם לך ואז נזכרתי שאנחנו מתואמות בקטנצ'יקים ולא בתאומים

תודה!!

תודה רבה !!!!

לא להאמין אבל צמד נחמד הזה חוגג היום חמש!!!!

שמחה ומודה על המקום הזה ש בזכותו יש לי סיפור לידה לחזור ו להתרגש מחדש

את יכולה להגיד מה החברה של הסלייסר המקורי? תודה!!

האיש שוב במילואים??

אצלנו יש כמה ימי הפוגה בין חו"ל אחד ו מילואים קצרצים לעוד חו"ל - אני שונאת את זה......

מתפקדת גם כאן. דתיה, מכוסת ראש, מניקה בכל מקום בלי כיסוי מיוחד, אצל הילדים שלי הכיסוי עשוי לחשוף יותר מ להסתיר כי הם יאבקו בו. לרוב החולצה ממילא מסתירה את מה שלא בפה היונק.

מה שלומך??

בהצלחה ושתזכי, בעסרת ה', לידיים מלאות

<r>אולי דווקא אמהות מיניקות יכולות למנות כאן את היתרונות שהן יכולות למצוא באי הנקה בדיעבד:<br/> <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> לא אחת מצאתי את עצמי תוהה מה יעשה התינוק שלי אם אצטרך להתרחק ממנו לזמן ממושך באופן מפתיע טהור מעולפת לא קיבל בקבוק</LI> <LI><s>[*]</s> המחשבה על לילה אחת לכמה מחודשים שב...

<r>מצטרפת ל <PO><s>[po]</s>רק מה<e>[/po]</e></PO><br/> מניסיוני הרבה יותר קל לגמול כ שכבר בהריון, גם לאמא וגם ליונק.<br/> מבחינת האמא זה עוזר מאד להיות נחושה כיוון שכבר צומח בתוכך תינוק חדש ו ממילא, אצל רובנו, החלב אוזל לו תוך כשלושה חודשים ( מקווה שיחקתי במינוחים) ו התינוק חש את השינוי בטעם החלב בע...

ואו, את נשמעת כזו באופנית

באופן מפתיע זה מרחיב אצלי גם את החמלה והקבלה העצמית.

<r><U><s>[u]</s>האמת היא שתמיד חשדתי אחרת אבל גם לגבי עצמי חשדתי אחרת, ועכשו אני מתחילה לחשוב שאולי צריך לא לחשוד לגבי כולם זה מין מהפך כזה שאני עוברת שאני קולטת שבאמת כולם אנושיים כל כך.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> מזדהה מאד. לאחרונה כשאני רואה מישהו אחר עושה משהו למנגנון השיפוט שלי מופעל אוטומטית, א...

<r>מרגש לקרוא אותך ועל ההתחלה בירושלים.<br/> שמה בשבילכם שחזרתם הביתה. זוכרת כמה חחשת מזה, כמה היית עסוקה איך תעשי את זה והנה את כבר שם. מתמודדת, לאט לאט, מעיזה ומפתחת מיומנויות חדשות !!!<br/> <br/> אני תמיד שמחתי להעזר במושב כלשהו בבית שבו אפשר היה להניח את התינוק לכמה רגעים כשהידיים שלי עסוקות והו...

<r><U><s>[u]</s>למה קשה הרבה פעמים להודות בקשיים?<e>[/u]</e></U><br/> כיוון שזה כל-כך מחרפן אותי אני מרגישה לפעמים כשגרירת הקושי <E>;-)</E><br/> <br/> אני אישית מרגישה שככל שיותר מדברים על זה ככה זה נעשה פחות קשה. הרבה פעמים חלק מהקושי, אצלי לפחות, הוא המחשבה שזה רק אצלנו לבטוח משהו ממש גרוע שאני עו...

לאט לאט תלמדי להכיר אותו יותר ו בעיקר תלמדי לסמוך על ה אינטואיציות המעולות שלך לגביו. אנחנו לא יודעות , אבל אם נסכים להקשיב יש בתוכנו דורי דורות של חוכמה נשית עוצמתית ו מופלאה שגורמת לנו פשוט לדעת. משהו מהבטן כזה.

<t>אני חושבת שהחברה הביתה לירושלים תעזור לך עם זה. תתחילי לחיות את הימים. לבשל קצת. לצאת קצת. להתחיל למצוא היגיון בשיגעון. תרגישי שאת מעזה לנסות כל מיני דברים וכל מיני דרכים בלי עין בוחנת הצעירה לך כל הזמן. תתחברי חזק לאמהות שלך ו היא תעצים אותך.<br/> אני חושבת ש בהווה הנוכחי יש הרבה חרדות והרבה רעש...

נראה לי שויתרתי על היומעיון.

מתקשה לצטט אבל הרעיון של טלי נשמע מעולה.

<t>הנה התינוק המתוק שלך מזמן לך שיעור ו הזדמנות גדולים: לצאת מחזקת הילדה ולהפוך לאם. זה לא חייב להיות בתוקפנות כלפי חוץ אלא יותר בידיעה ו הסכמה ו מחוייבות פנימיות. להסכים לזכות בקשר המיוחד שבינך תבינו. להאמין שאת ו הוא זו מערכת מופלאה המיוחדת ו שלך הזכות ו החובה הבלעדיות למה ש טוב עבורו כרגע.<br/> <...

<t>האם מישהו יודע באמת באמת מה הדבר הנכון עבור מישהו אחר? ו עבור עצמו?<br/> <br/> אני אישית מאמינה ש הבחירה הזו פחות קשורה בילדים ליותר בנו המבוגרים. האם את מרגישה צורך להיות עם ילדייך יותר? האם את מעוניינת לצאת מהמסלול השבלוני המוכר של החיים ו לאפשר לילדיך ו לחיים להוביל אותך למסע שנתיבו עלום? האם ...

<r>מחזקת את ידייך בעניין ההנקה בציבור. לגמרי. תשאלי את אמא שלך אם היא גם מתכוונת לאכול עם סינר על הראש שלה כשהיא אוכלת בציבור <E>;-)</E><br/> <br/> אני דתיה, עם כיסוי על הראש ועם תחושת צניעות עצמית בסיסית. לבריכה תמיד נכנסתי עם בגדים ו לאחרונה עם בגד-ים שמלה מיוחד לצרכי צניעות אבל להניק מרגיש לי כל-...

גם אני אשמח לנסות לעזור.

השיחה עם הבת שלך מקסימה!! נסי לשמור לך אותה במערכת כמקור לחיזוקים ברגעים קשים!!!

ו לגבי השאלות וה שואלים, אולי זו הזדמנות טובה לתרגל את היכולת לשהות במקום של "אני לא יודעת"...

גם אליי. זוכרת את זה מאד מהימנות לתאומים. הרגשתי כאילו הקושי לא מדובר ו לקח לי זמן לקבל את זה שככה זה ואיל מה לעשות, רק לעבור דרך זה...

איכשהו כל פעם עם כל תינוק אני מטפלת בפח האשליה שהכל פונקציה של הבחירות שלי ואילו הייתי רק בוחרת אחרת החיים היו דבש רציף...

מחכים בסבלנות, מקבלים בהבנה חריגות מסדר היום המוכר ו הידוע, מגייסים מישהו שיתמוך גם בך...