היי, את עוד פה לפעמים?

לכואבת,
מה שהכי הפחיד את הורי ז"ל, זה שיאריכו את הסבל שלהם באמצעים מלאכותיים.
לא היה צורך בכך בסופו של דבר.
אני מאמינה שטוב עשית.

מה אתם עושים עם זה היום?
איך אתם מגיבים למה שקורה כיום?

<t>אני באמת מתלבטת מה לעשות.<br/> שוקלת לדבר איתה ולהגיע איתה להסכמה שבימים קרים במיוחד, שאז בדרך כלל גם החלונות סגורים, נדליק את הקמין.<br/> ובשאר הימים נשתדל לחמם בדרכים אחרות שיש לנו, זה מייקר לנו את החימום, כי העצים לא עולים לנו בכלל,<br/> אבל באמת אני לא מסוגלת לחמם וליהנות כאשר למישהו אחר זה ג...

<t>תודה רבה לך.<br/> קשה לי ליהנות מחימום כאשר יודעים שזה גורם סבל למי שגר לידי.<br/> ובינתיים הקמין מושבת.<br/> הבעל טרח ואסף עצים רבים, שעומדים בחצר, ומתוסכל... ולוחץ להדליק בכל מקרה.<br/> החומר שצירפת כאן מכביד לי על הלב.<br/> זו אכן בעיה.<br/> אני מאד מסכימה עם המשפט "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך...

<t>שאלה: האם יש מניעה חוקית לשימוש בקמין עצים בשכונה עירונית?<br/> למשל, האם תלונות של השכנים הן סיבה שבגללה ועד הבית יכול לפעול למניעת השימוש בקמין?<br/> אני שואלת היות ואנו סובלים מתלונות של שכנה, למרות שהשקענו מחשבה וכסף בתכנון מיקום הארובה, ואף הגבהנו את הארובה כך שהיא גבוהה ביותר ממטר, מהחלונות...

<t>לבערך מוחלט,<br/> הכל ענין של היקפים ויחסיות.<br/> באופן יחסי, קק"ל מתערבים הרבה יותר במה שקורה ביער, כולל מרעה, דרכי מעבר, קוי חיץ, דילול אקטיבי, וזה בהתאם לאג'נדה שלהם,<br/> בעוד שלרט"ג באג'נדה יש באופן טבעי התנגדות להתערבות בשטח, מעצם היות השטח שמורת טבע.<br/> איני אומרת שאין מעורבות כלל, אבל ...

<r>בענין חיפוש האשמים לשריפה:<br/> <br/> לדעתי ועדות חקירה משקיעות המון אנרגיה במקום שלא מביא תועלת לעתיד, בכלל.<br/> וכדאי לחפש אשמה ואשמים רק אם יש אכן גורמים שאפשר לכוון אליהם את האצבע (ענישה) ולהפיק מהם לקחים אמיתיים ליישום.<br/> <br/> לגבי מערך הכיבוי - יש הזנחה רבת שנים וממשלות, וחיפוש אשמים ל...

<t>חושבת על אנשי קק"ל כמו יעקב ארק, היערן הגושי של איזור הכרמל, מיכאל ויינברגר, מנהל האיזור, שידע מקרוב את מלחמת לבנון השניה, על כל שריפותיה, על אנשי הכיבוי של קק"ל שליבם נשבר מול השחור הזה, ואל מול חוסר האמצעים המשווע. על הצעקות שהיו כל השנים לתגבר את קרן כיבוי אוירי ללא הצלחה, הישיבות עם שמעון רומ...

אהבה, שלווה וריפוי, מאת ברני סיגל.
מהסיבות הכי כואבות בעולם אני קוראת את זה.
ואסור לי לומר דבר, ומכבדת זאת.
ואני דומעת וכבד לי בלב עד מאד.

האמת, מלבד החשיפה שצורמת גם לי, לא הבנתי על מה המהומה.
אשמח אם תאירו את עיני.
האם משהו בדברים שהוא אמר היו בעייתיים או שהמהומה קמה נגד עצם החשיפה והכנסת הגורמים "המאבחנים" לבית?

<t>לחלוטין נשמע לי התנהגות סוטה.<br/> התנהגות סבירה היתה מבטיחה מעבר לכל ספק שיהיה הורה נוכח.<br/> יש כאן תחושה של נסיון "להקהות" את הרגישות לכך שהוא לבד איתה, שזה יהיה דבר "רגיל" ו"מוכר" גם לה וגם לאחרים.<br/> מה זאת אומרת שאבא לא יבוא לראות את החתולים? איזה מין דבר זה?<br/> ומה עוד שזה מלווה בלחץ ...

היא בת עשר וזה היה מתוך חוש הומור מודע...
(-:

ארוחת ערב, יום שישי, כל המשפחה, סבא וסבתא.
סבא לא מוצא את המזלג, ובסוף מוצא אותו מתחת לצלחת.
ילדה: המזלג נחבא אל הכלים!

<t>כדי לשמור על פרטיות הבנות...<br/> הבת שלי מאד מתקתקת, יעילה, מאורגנת.<br/> והרבה פעמים דווקא כאשר יש לחץ, וצריך למהר ברצינות הכי גמורה, היא פתאם משתטה לחלוטין, ומתחילה להיות כלבלבית מתוקה, או גור קטן של חתול, עם כל הלב והנשמה, והיא מתקרבת ל- 8.<br/> יש לי תחושה שזה מין תגובה כנגד הלחץ.<br/> <br/>...

_הילד: "רק איתך אנחנו מצליחים לכתוב.
כי את מאמינה בנו !"_

אני שם על עצמי חומות של צחוק, בגלל זה אני מתנהג ככה

מופלא!

<t>אמא מבינה שהבת היתה עסוקה כל הערב עם הילד השכן במשחקי וובקינז במחשב.<br/> מהרהרת בקול: תראו מה זה, במקום שילדים ישחקו עם ילדים ועם חיות, הם משחקים במחשב בחיות בכאילו.<br/> בסוף אולי במקום למצוא אהבה בעולם, תמצאו אהבה במחשב...<br/> ילדה (7 וחצי): אמא, את לא יודעת באיזה מהירות האופנות האלה נגמרות?<...

<t>יש עוד ילדים בבית?<br/> אני מאד סבלתי מאח גדול שנהג בדרך דומה ובחוסר התחשבות, והמשיך בהתנהגות לא הכי נעימה גם עם בנות שיצא איתן (בדברים אחרים, בלי אלימות אבל לא נעים)..<br/> זה מדאיג בגלל האופן בו עושים שימוש במיניות ולדעתי זה יכול להיות בעייתי. הייתי בהחלט מתייעצת במקומך עם איש מקצוע בתחום ולא מ...

<t>ילדה (בת 7) נכנסת למיטה של ההורים עם עוגיה.<br/> אמא: בבקשה לא לאכול כאן את העוגיה, זה עושה פירורים, אני לא רוצה לישון עם פירורים במיטה.<br/> ילדה(בזלזול מוחלט): מקסימום תשני עם טעם טוב!<br/> <br/> אני מטלפנת ומדברת עם בת התשע.<br/> הילדה לא ממש איתי בטלפון,<br/> אמא: ילדה, זה קול אמך המדבר אלייך...

<r>אולי הדף באמת מתלהם ללא בסיס, אבל הדברים שעולים בו הם מעניינים.<br/> אני אישת לא מרגישה שהמחזור שלי מחובר למחזוריות הטבע והיקום, אולי בגלל שאני גרה בעיר, ולא הולכת לישון בשקיעה וכולי.<br/> אולי בגלל שאין לי זמן להקשיב לעצמי, אולי בגלל שעוד לא נפתחתי לנושא הזה.<br/> יחד עם זאת, די מהר הרגשתי שהגלו...

<t>אני שיניתי כמה הרגלים:<br/> הפסקתי לעשן, בלי הרבה סיפורים. פשוט הפסקתי. לפני ה מ ו ן שנים.<br/> לתקופה ארוכה הפסקתי לשתות קפה. לאחר שנגמלתי מהקפה, חזרתי בקטן, ללא תחושת שבירה.<br/> נקודות שבירה בהרגלים אחרים: כשעייפה, כשמצוברחת מסיבות שונות ומשונות, והשבירה מדכדכת אותי יותר, ואז, לאחר שברחתי ליום...

<t>שיחקתי עם הבת שלי בחילופי תפקידים.<br/> אני הבת, עם קוקיות ונמשים.<br/> הבת עם התיק שלי, משקפיים, ומבט רציני, היא האמא.<br/> עכשיו היא האמא הטובה:<br/> אני: לא בא לי ללכת לבית הספר.<br/> בת(אמא): אז תראי, יותר לא תלכי לבית הספר, תישארי בבית ואני אלמד אותך.<br/> אני: מה תלמדי אותי?<br/> בת(אמא): ב...

גם מצטרפת לאלה שממליצות להגיד באופן ישיר ופשוט.
כך היא גם תדע שיודעים ותיזהר בעתיד.

_אחרי כמה ימים , אני והיא על שטיח של יוגה, אני אומרת לה להקשיב לנשימות שלה.... להרגיש את הרגליים... וכו'
"אמא" היא מפסיקה אותי באמצע "הדיבור שלך מפריע לי לשמוע את הגשם של האהבה."_

מקסים!

_אחרי כמה ימים , אני והיא על שטיח של יוגה, אני אומרת לה להקשיב לנשימות שלה.... להרגיש את הרגליים... וכו'
"אמא" היא מפסיקה אותי באמצע "הדיבור שלך מפריע לי לשמוע את הגשם של האהבה."_

מקסים!

הגדולה רצתה לאכול ארוחת בוקר עם הספר "עלילות ספיידרוויק", הקטנה רצתה לאכול עם משחק הפליימוביל.
אמא אומרת: אחת עם הספיידרוויק שלה, והשניה עם הפליימוביל שלה (מדגישה במקצת את השמות הבומבסטיים האלה)
גדולה (9): ואמא תיכף תאכל מול הסרט "דמעות של אמא"...

הגדולה רצתה לאכול ארוחת בוקר עם הספר "עלילות ספיידרוויק", הקטנה רצתה לאכול עם משחק הפליימוביל.
אמא אומרת: אחת עם הספיידרוויק שלה, והשניה עם הפליימוביל שלה (מדגישה במקצת את השמות הבומבסטיים האלה)
גדולה (9): ואמא תיכף תאכל מול הסרט "דמעות של אמא"...

<t>הקדמה:<br/> קראנו בערב את "טינטורו פילה קטנה מאד", יש שם הקדמה, ובקצרה רבה האבא מספר שם לילדים שהסיפור מתאים לגילאי 4 ו- 6.<br/> מסופר שם על גורה קטנה של פילה שבשלב מסוים המטפל שלה היה חולה ודיבר איתה בטלפון, ואמר שלא יחזור כל כך מהר.<br/> הילדה: (7): אני חושבת שהוא מת. לא. בעצם אני יודעת שהוא מת...

<t>הילדות מדברות על הבחורות הסיניות בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, שמלוות בקיפצוצים את כניסת המשלחות.<br/> הגדולה: "הן ממש מסכנות איך שהן כל הזמן מקפצצות" (מחקה את הקיפצוץ ומשלימה בהתעלפות קלה)<br/> אמא מאירה את הנושא מעוד היבט: "מצד שני, היו כל כך הרבה שרצו להשתתף בטקס, הן בטח יוכלו לספר לילדים ולנכדי...

היינו בביקור אצל אנשים יקרים עם הרבה ארנבות ושרקנים ואוגרת
הגדולה הכניסה את האוגרת לחולצה שלה.
הקטנה: "היא נכנסה לתוך האני הפנימי שלך!".

אמרתי לילדה (7) שהיום ההורים שלי ישמרו עליה ועל אחותה.
היא שאלה למה, והשבתי שלכבוד יום הנישואים שלנו סבא וסבתא יבואו ואבא ואני נלך לסרט ואולי גם למסעדה
הילדה מסתכלת בי במבט שובב, ושואלת: דייט, הא?