<t>כותבת מתוך חוויה של בת שהוריה תמיד מאוכזבים ממנה. כי תמיד היתה לי "קליטה מהירה", כי היה ברור שאהיה משהו גדול. ואני, אני רק אני.<br/> ותמיד הרגשתי שמרוב שהם רואים איזו מישהי שנדמה היה להם פעם שכך היא אני, הם כבר לא רואים אותי כמו שאני. וזה גרם לי לבעוט ב כ ל מה שהם ציפו ממני, אפילו בדברים שקצת חבל...

השפעה אנרגטית של דיוק במילים


הדף הזה מעט עמוס. נותנת כוונה להפיג את העומס.

ומאז שקט ודממה. אף אחד לא רוצה להעמיס על העומס.
חבל, היה מאוד מעניין...

<t>עדכון קצר: היא שוב איתנו בחדר, במזרון נפרד וזה מרגיש הרבה יותר נכון. כנראה שבאמת זה היה קצת יותר מדי להעביר אותה משינה בצמידות אלינו לחדר נפרד ולמיטה חדשה מיד עם המעבר לבית חדש. עכשיו אני רואה כמה עיוור מצידי זה היה. אבא שלה אמר אז "אני מרגיש שככה אני לא יכול להגן עליה".<br/> היא עדיין מתעוררת יו...

למה? ממיטת ילד היא לא תרד?
חשבתי שאולי המסגרת שיש במיטת ילד תאפשר איזה מנוחה יותר נוחה עבורה. אבל אלה הם באמת קולות של אמא שלי יותר מאשר קולות שלי....

<r>תודה על כל התשובות<br/> שמנו מזרון בחדר שלנו, לא בצמידות כי אי אפשר מבחינה טכנית וזה נח לי יותר ככה שלכל אחד יש את המרחב שלו בחדר. היא קצת הופתעה מהחידוש ועכשיו ישנה בנחת, נראה איך יהיה הלילה. בכל מקרה אני מתכוונת להשאיר את החדר "שלה" עם המזרון והמשחקים, שתוכל לישון גם שם לפעמים (שנת צהריים היא ל...

יכול באמת להיות שזה מוקדם מדי, אני מתחילה להרגיש את זה יותר בבירור. אבל האם לא כל זמן הוא מוקדם מדי? האם לא כל הפרדה תהיה כרוכה באיזו תקופה של עינוי לכולנו ?

<t>אני רק שאלה..<br/> בזמן האחרון כבר היה לי צפוף מדי במיטה המשפחתית. בימים אני יחד עם הקטנטונת (10 חודשים), הרבה אהבה ומגע וכיף, ורוצה בלילה להיות לבד עם בעלי במיטה, בלי להצטרך להיות בשקט ובלי לראות את עצמי מבחוץ... אז כשעברנו דירה סידרנו לה חדר מקסים שהיא מאוד אוהבת, עם מזרון זוגי עליו מזרון של תי...

נשמע שאת יודעת... ועכשיו נותר תהליך היישום שהוא דרך בפני עצמה...
יישר כח

<t>נשמע מאוד קשה. משתפת שלפני הרבה שנים הייתי 3 חודשים בסנט פיטרסבורג, בחורף. ממוצע של מינוס 25 מעלות בחוץ ואור שעולה בתשע ומתפוגג ב שלוש וחצי. עננות נמוכה ודחוסה כל הזמן ושמש אין. הייתי שם עם חבר שלי, בן המקום. הוא למד כל יום מבוקר עד ליל ואני הייתי הרבה בבית, לומדת רוסית, תופרת, מטיילת בשוק. אבא ש...

<r>בדיוק אתמול דיברתי עם חברה, היא סיפרה על אבא שלה שתמיד היה ועדיין מתפרץ עליהם בכל פעם שמשהו מרגיז אותו, בפעם האחרונה אלה היו הכלים במטבח שלא היו שטופים.<br/> אמא שלה תמיד היתה ועודנה, מרגיעה את הרוחות ואומרת "הוא לא התכוון לזה, הוא לא אשם" תמיד ככה, כל החיים.<br/> אחותה הגדולה של אותה החברה, התחת...

<r><U><s>[u]</s>הוא זה שמרגיש את הכעס או האכזבה על זה שאני לא מסוגלת לתת לו לחוות את מה שהוא היה רוצה.<e>[/u]</e></U><br/> אבל את נתת לו. אמרת לו - לך אליה, נסה.<br/> זה קצת מוגזם לבקש את מה שהוא מבקש. הוא רוצה את כל העולם, כמו ילד. רוצה שתחכי לו עם הילדים ושהיא תהיה גם שלו, בתנאים שלו. להחזיק את הח...

<t>גם אצלנו זה היה ככה. היתה צמודה אלי ולא הסכימה להיות עם אף אחד אחר, כולל לא אבא שלה. גם הוא, אז, נעלב. כשהסברתי שזה טבעי וזה ישתנה, הוא התרצה מעט ופשוט שיחק איתה יותר כשאני הייתי שם. היה נוכח יותר . וגם אני שיחררתי ולא קפצתי בכל פעם שהיא בכתה. זה נראה לי משהו חשוב, לשחרר.<br/> עכשיו היא בת 7 חודש...

את נהדרת

רק אחרי ששלחתי ראיתי את הפוסט האחרון. את יכולה לצאת לטיול ארוך ברגל? לנסוע לים?

נשמע כמו כדור שלג במדרון. את כבר הצעת לו פעם אחת לצאת מהבית עד שיחליט מה הוא רוצה, נראה לי שזה הזמן לחזור על ההצעה.
ליבי איתך.