באופן טבעי

<t>בר, בית הספר מביא איתו קושי אבל גם חוויות, לימוד, הנאה ואתגר. כמו בכל דבר - עסקת חבילה שלמענה כדאי לנו להתמודד, למי שבוחר בכך. ולמי שבוחר בהתמודדות אחרת יש בוודאי קשיים אחרים והזדמנויות אחרות. התמודדות עם קושי היא אחת מחוויות החיים העמוקות ולא הייתי מנסחת דרך אחת כשלילה של הקשיים בדרך האחרת. אני ...

<t>האתר לא 'עלה' לי עד היום. אורלי ויונת - מה שהפריע לי הוא הטון ולא התוכן של הבלוג. בניגוד לערוגות העדינות והמהוססות שנזרעו פה באתר- אותם רעיונות נשמעים דוגמטיים, כמעין 'פתרונות קסם' בבלוג, שוב, אולי זה טבעו של המדיום ולכן האתר הזה היה כה מיוחד. הקישור ל'תמיכה בילדי בית הספר' בהקשר של שלילת בית הספ...

<t>תודה שהסרת. לא מדובר על זכות או חובה משפטית אלא על נהגים בין אנשים. גם רכילות היא במסגרת החוק ובכל זאת היא פוגעת. האתר הזה (היה מבחינתי) קהילתי ושמחתי להיתרם ולשתף באוירה ששררה בו. אמנם הטכנולוגיה שמשרתת את האתר היא אותה טכנולוגיה שמשרתת כל אתר או בלוג אחר ברשת, אבל חלק מהייחודיות של המקום היתה ב...

אורלי שלום, אני מבקשת שתסירי את הקישור ששמת ב'הארץ' לדף שפתחתי כאן. אמנם הרשת היא מקום פרוץ, אבל מן הנימוס לבקש רשות. תודה.

<t>גם אני עסוקה בימים אלו במחשבות על דרך. התחושה שלי גם מובילה אותי לחפש איזון. מעניין אותי לצפות באלו דברים וודאיים לי לחלוטין ואלו 'מתחבטים' ומציקים לי. אפשר להחליף את 'דרך' ב'הווה' - לחיות כל רגע באופן מלא ומשמעותי. יחד עם זאת, המטרה 'צובעת' את הדרך. אני לא מחפשת 'שיוויון נפש' מושלם , הוא נר...

<t>בועז, להרגשתי, אתה לא צריך 'להקשיב' לזה ככה. טבעי שאנשים עונים למה שהם חושבים שאמרת או למה שמתעורר אצלהם לנוכח דבריך - זו תקשורת (ללא קשר ל'חינוך ביתי' או לא). ברור לגמרי שאתם באים ממקום אוהב ומקבל - אבל תמיד יש אפשרות לראות דברים מזוויות שונות וללמוד כשמה שחשוב, בעיני, הוא המסר המאשר לה שאת...

איזה בנאדם מקסים הבן שלך, נדיב ואוהב ואמיץ - ואיזו אמא, מעוררת השראה!

עוגיה, הלחות 'תופסת' גם על רצפת עץ?

בסוף יהיו לנו חדרים מאוד יפים עם מיטות בכל הגדלים ואנחנו נישן על הרצפה.

ילד בשבי וילד חופשי זה לא אותה חיה.

אורנה, אני מדממת פה בשטח...

<r>ענת, כן, בדיוק כזה אני רוצה. כשאני נכנסת לחדר 'שיאצו' כזה, אני מיד מרגישה עד כמה כל החפצים שיש לי מיותרים ומתה לעשות להם 'פנג שואי' סמוראי <E>:-/</E> אבל בשביל זה אני כנראה אצטרך השתלת מוח כי להעיף דברים זו משימה ענקית בשבילי. היה נדמה לי שמזרון שיאצו קצת קשה מדי לשינה. אביב,...

<r>גילה, בשביל לישון. פינת הטלויזיה היא המקום אליו נושל ראשון האבא, והבכור במזרון לידו או במיטה שלו. נשארנו אמא ושתי בנות במיטה - וצפוף לי נורא. איכשהו אני גומרת על השפיץ של הקצה. לפעמים אני שומעת את עצמי בלילה מבקשת מהן 'די, מספיק, לא לדחוף', בקיצור אני רוצה להרחיב את מרחב המחיה ולאחד את המשפח...

אולי משהו יודע. אצלנו צפוף מאוד במיטה :-p ואני חושבת לארגן מזרונים נוחים על הרצפה בפינת הטלויזיה. אני לא רוצה מזרונים גבוהים וחשבתי על מזרוני טיפולים או יוגה או הכי טוב - מזרונים שאפשר להזמין לפי מידה - אבל חשוב לי שיהיו מתאימים לשינה.

יש למשהו רעיון?

יונת, יכול להיות שהתקשורת שלי עם הבן שלי קשורה גם לנשים וגברים?
אני מנסה להניע אותו והוא מבקש שלא אבקר אותו? או שהוא רוצה להתלונן על משהו ואני לא יכולה להכיל תלונה, כי היא משליכה לי על עצמי ועל 'תפקודי' כ'מקדמת עצמאות' מטעם ה'מכון הישראלי לילדים ראויים לייצוא'? המממ...

<r>ענת, אני מאוד מאמינה במה שאת אומרת ואני שואלת את עצמי אם אין פה 'בלבול' מבחינתי/מבחינתו בין להכיל ולהעניק וגם - לפנק, לפנק במובן של - אני אמא שלך, אני תמיד אמא שלך ואני אוהבת אותך ללא גבולות. לבין המסר שהוא יכול לעשות בעצמו. (כי אצלי זה בגרסה יידישאית ולא בגרסת ה'רצף', כלומר - את החלק של 'לקחת על...

<t>גילה, אני כנראה לא כל כך מתפקדת מרוב עייפות, אבל האם ראית שבני בן שמונה? הוא ינק עד גיל שנה וחצי (אז זה נחשב בעיני המון). בזמנו היתה לי תיאוריה שאמהות ישראליות דוחפות ילדים לעצמאות ו'חברותיות'. בקשר לחברותיות הוא מבהיר לי כל יום שזה שטויות, אבל בקשר לעצמאות נראה לי שאנחנו ב'ריקוד מושלם' אחד עם הש...

<t>בני בן השמונה שכב על הספה והתלונן-יילל: 'מגרד לי בכל הגוף'. אמרתי לו שהוא שיחק עם חברים על הדשא, וזה כנראה מזה ושכדאי לו ללכת להתקלח. 'למה את צועקת עלי?' 'אני לא צועקת, אני עומדת רחוק ומדברת ככה שתשמע' 'מגרד ללללי' אני: 'התחלנו את הבוקר בזה שקר לך (כיסיתי אותו) ועכשיו מגרד לך ואני מציעה לך להתקלח...

כשאני חושבת על זה חופש גדול זה גם ל ה ש ת ע מ ם. לפתוח ולסגור ארונות, לבדוק מה יש מאחורי ערימת המצעים במגירה של ההורים, לקרוא ספר ולחלום בהקיץ. נראה לי שהיום הרבה פחות משתעממים. יש הרבה יותר גירויים, וגם הורים שמסיעים לכל מקום.

<t>מה היה כיף בחופש הגדול כשהייתי קטנה? כמובן, לא ללכת לבית הספר. אבל לחופש היה טעם מיוחד. של פירות קיץ, של לשבת על הרצפה, של לנסוע באוטובוסים לסבתא, של לשחק עם השכנים ולנסוע עם אמא לתל-אביב. האם גם לאמא שלי היה כיף בחופש הגדול? אני מניחה שקצת הפרענו לה לשגרה. בייחוד כשהשתעממנו או רבנו. היו גם ...

כשדברתי עם חברות על הרעיון להיות עם הילדים בחופש הגדול התגובות נעו בין 'הילדים ישתעממו, תחסר להם חברה' לבין 'הייתי יורה לעצמי כדור בראש'. אני מתחילה להבין כמה אאוטסיידרי זה להיות אמא בחינוך ביתי.

<r>מאז שאני קוראת באתר, אני חושבת על החופש הגדול ועל ההזדמנות להנות ולמצות כל רגע ביחד. אם פעם הייתי חושבת על 'הפעלות' ו'העשרות', היום אני חושבת במושגים של יומיום מתוק, בקרים עצלים ועבודה משותפת - אני במחשב והם בענייניהם. ומכיוון שאני לא עושה כמעט כלום בבית, אין להם כל כך מה ללמוד ממני בתחום. ה...

מישהי, מקווה שתמצאי כוחות להיעזר. גם אמהות שלא מהחינוך הביתי יכולות להגיע למקומות רעים, לא נראה לי שאת צריכה להלקות את עצמך על כך

קלא, הילדים שלי צעירים ואני חווה איתם 'ילדות שניה'. אבל מהילדות/נעורים שלי אני בהחלט זוכרת חוויות של ניכור. מה שאתה מתאר נשמע לי כמו צורך אומלל שלהם להיראות cool. לי זה אף פעם לא הלך, תמיד קוראים על פני בדיוק מה שאני מרגישה

<t>נכון, אם זה לא היה 'חוק הפילוג', זה היה משהו אחר. כי ה'אירוע' או הטקס הוא 'על' לסמן מי בפנים ומי לא. גם אני לא חושבת ש'חוק הפילוג' חשוב אפילו לצורך ההשתייכות. אבל טקסים אחרים בתרבות הילדים כן. למשל, איך מחליפים קלפים, מה תמורת מה, מה שווה יותר, מה נדיר. זה לא ידע אוניברסלי או משהו שאפשר לרכוש מחו...

<r>אני מחשיבה את עצמי כ'מאותגרת-דיגיטלית', אבל למדתי <PO><s>[po]</s>בצ'יק צ'ק<e>[/po]</e></PO> לעשות סימנים @} <s>[u]</s>אנחנו בחרנו לגדל את ילדינו בבית בזכות תחושת בטן חזקה שלא עזבה אותנו (גם כששלושת ילדינו הגדולים הלכו לבית ספר) שאין שום צורך בפרידה היומיומית הכפויה. כאן ועכשיו...

<t>אני לא מסכימה, זה דף מאוד כנה. בכלל כל מה שמרגישים (בדיוק כמו שאנחנו מצפות מעצמנו ביחס לרגשות של ילדים) יש לו מקום ואפשר 'לעמוד' בו, הוא לא מערער שום דבר. לי זה מזכיר תחושה של כמה דברים 'לא אומרים לנו', בעיקר על רומנטיקה ויחסים, אבל גם על ילדים. אף אחד לא מדבר על ה'מפעל' הזה שנצטרך לנה...

<r>אורנה, אני מסכימה עם דבריך לגמרי. אני לא חושבת שיש חשיבות לידע החברתי כשלעצמו, ובטח לא לתרבות המותגים והטמטום-המסחרי. ניסיתי לתאר את תרבות הילדים כ'מועדון' שאם רוצים להשתייך אליו, כמו לכל מועדון, צריכים להכיר קודים שונים. במובן הזה 'ידע'. אני מבינה שבחינוך ביתי זה אחרת. אני תוהה עם עצמי האם ...

<t>צפריר, נשמה, הכל בסדר? כאמא לבן, יצא לי לחשוב על החופש של בנות לעומת בנים. משפחות רבות בוחרות בשמות של 'בנים' (במושגים של פעם) לבנותיהן. נעם, שחר, ירדן ויובל. הכרתי פעם בן שקראו לו לימור. אבל זה לא כל כך פופולרי. בת יכולה להיות 'כמו בן', אם זה מה שהיא, ואפילו תזכה לעידוד, מבחינתנו...

<r><s>[u]</s>לתפישתי כל העניין כולו הוא היכולת של הגבר להמשיך ולחזר אחרי אשתו, להניח לה את הרגשה שהיא רצויה ונאהבת, שהיא נחשקת מכל הנשים, שהוא אוהב אותה ומודה על גודל המזל שנפל בחלקו שהיא אשתו, ולגבות את הדרך בה היא מנהלת את תחזוקת הבית בכל מקרה.<e>[/u]</e> המשפט הזה הזכיר לי את הש...

<t>_אבל העניין הוא שאני לא רצה מייד לברר מה זה ואם היא באמת רוצה ללמוד את זה. זה פשוט לא נראה לי חשוב. מנסיון אני יודעת שכאשר ילד באמת רוצה לדעת משהו, אי אפשר לעצור אותו_ (סליחה על התערבות בשיחה 'חינוךביתית', אנחנו לא בחינוך ביתי, אבל הדיון והנושא בכלל מענין אותי) אורנה, אולי או...

<r>אסור לומר לא מנותק מ'למי אסור לומר'. למשל, להורים הרבה פעמים מותר לומר דברים לילד שלזרים אסור. אמא שלי היתה פולטת לפעמים: La puta madre que tepario, <E>:-)</E> מותר לה, זה אפילו הצחיק. אבל גם באתר חופשי לא כדאי להתבטא על כל נושא אם אתה 'כל אחד'. למשל, אם את אמא מקרבת וברור לכל שאת מכילה את י...

<r>נראה לי שמרגע שאני מבינה יותר את דבריך, אנחנו בעצם לא חלוקים. מה שחשבתי שאתה אומר וגרם לי להגיב הוא לא מה שאמרת. אני מאוד מזדהה עם דבריך על החירות. בקשר ליומן ההגות ולדבריך על השבי, הם מעוררי מחשבה. אם אני מבינה אותך עכשיו, השבי הוא לא החיים מתוך תפיסות אלא חוויית החיים ללא טעמה של חירות איש...

<t>אני רואה ש'כבלים' היתה מילה שלי, ואתה דברת על תפיסות שלקוחות מהשבי, במקרה הזה - שבי בו גדלנו. האם אנחנו לא שבויים בתפיסות תמיד? חופש מתפיסות בהן גדלנו הוא גם סוג של תפיסה. כלומר, דוגמטי במידה שהוא מהווה כלל. אני מסכימה שכדאי שהתפיסות יעברו דרך 'פילטר' משלנו, ושזו משימת חיים. אבל לי למשל יש ח...

<r><s>[u]</s>מיהרת לשפוט את דברי<e>[/u]</e> מקבלת. חזרנו לניסוח... המילה 'מזוהמים' קפצה לעיני. נחרצות כשעצמה היא לוא דווקא הבעיה, לפחות בדוגמא שהבאתי מהשיחות בביתי, הבעיה היא כשמשהו כופה או 'משתלט' על השיחה ו'מחליט עליה' בלשון הילדים ויותר מכך כשהוא פוגע באחרים. אני גם ל...

השבויים בתפישותיהם המזוהמות ברעיונות שבי זה מה שאתה חושב, ואני חושבת אחרת.

<r>ענת, קודם כל תודה שהתיחסת לדברי, כי היתה לי קצה של תחושה שאולי אני חורגת מהכללים/נימוס באתר. אולי הדף לא מתאים וכאלה מחשבות <E>:-/</E> אקדים ואומר שאני בטוחה שבחינוך הביתי יש משהו שמתקהה במסגרות אחרות. צלילות מסוימת. זו תחושה שלי, ואני בטוחה שהיא לא מנותקת מהעובדה שמי שבוחר בחינוך הביתי הוא ...

<t>ענת, אני מסכימה איתך בחוסר התכלית היחסי של בית הספר מבחינה לימודית. הילדים שלי מוכיחים לי את זה. השבוע בתי התחילה לקרוא מילים מהעיתון ולשאול שאלות על שלטים שאנחנו רואות, והיא בגן 'רגיל'. אני כיוונתי לערך שבמפגש עם בני גילם. לטוב ולרע. היום בבוקר הורדתי את בני בבית הספר וראיתי מהאוטו שניגשו א...

<r>אורנה, רציתי לאמר לך שזה דף מקסים @} רציתי לכתוב משהו לקלא, אבל מחקתי. לא רציתי להעמיס. מאחר שהדף ההוא הפך להיות על 'ניסוח', היתה כאילו התעלמות מהתוכן של דבריו, שנשמע מאוד כנה ומקסים. יש ביידיש ביטוי: 'אלטר קופ', לילד-מבוגר. גם לתחושתי יש לזה קשר לרמת משכל גבוהה, בדומה לילדים...

<r>יכול להיות שמרגע שמתקימת 'קהיליה לשונית', או קבוצה שמתקשרת בדרכים מסוימות ושיש לה עולם מושגים משותף, פחות או יותר - בולטת ההתנסחות השונה, במיוחד לנוכח הסמכותיות והוודאיות שבה. צפריר מתאר וודאות שמגיעה אליו ממקורות מקודשים, לתחושתו ולאמונתו. מה שחסר, אולי, היא הסכמה על כך. כי לא די בתוכן כדי ...

התקיימותה - מה בדבר 'קיומה'? מבטא המשכיות.
צפריר, המילים שלך חגות סביב מושג החירות. חירות הביטוי, חירות השפה, שהזכרת לי את הפסוק: 'עבד אדוני הוא לבדו חופשי', ובהקשר של ניסוח, האם החופש נמצא בחירות לא להיות נתון בסד של כללים?

<t>צפריר, מעניין שציינת טלפתיה. אם אני מבינה את דבריך, אתה מייחס לטקסט השפעה מרפאה, אם הקורא 'מבקש' אותה או מוכן להקשיב לה בצורה כזו. כמו שטקסט מסוים מפי מכשף שבטי יכול להביא לאקסטזה או לריפוי והקלה או לחילופין מנטרה שחוזרים עליה לצורך מדיטציה. או תפילה. ההתיחסות שלי היתה לכתיבה שמבקשת לחסוך טל...

רועי, אין לי מושג בן כמה קלא. כוונתי שהמשמעות ניתנת מההקשר. יש חן ב'טעויות של ילדים' ויש יופי בשירה ש'מעתיקה' לשון קודש בנושא חול, למשל - אבל יש הבדל ביניהם. האפשרות השניה תלויה בהכרת שני השדות ומשחק ביניהם.

<t>לכאורה יש פה אינדיוידואליזם - אני כותב או אומר שירה ולא מתפקידי להיות בהיר. יתאמצו הנערים. אבל גורג' הרברט מיד כתב שעצמיות מתפתחת עם התפתחות השפה, ועם התפתחות היכולת לראות את עצמי 'מעיניהם של אחרים'. מכאן (כדיון עקרוני בלבד, ולא על גבו של אף כותב אחר כאן) שחינוך או לימוד של כתיבה אישית על חשבון כ...

<r>בגיל מסוים יש חן ב'להמציא את הגלגל'. למשל, לכתוב שירה במקום שבו מתנהל דיון. השאלה אם ניסוח ברור, הופכת להיות 'האם הוא מתאים'. ברור שפה הוא מתאים, כי האתר חופשי אבל כשאלה זה מזכיר לי קצת את המחשבות שהיו לי כשהייתי צעירה האם צריך או כדאי ללמוד 'תולדות האומנות', או שזה פוגע בביטוי האישי. היום ברור ל...

רועי, ניסוח פשוט ובהיר הוא מטלה לא 'טבעית', אלא נרכשת (לפעמים בייסורים). במקרה הזה נשמע כאילו הסגנון האישי חשוב מההבנה.

<r>ליאורה, גם לי יש לפעמים תחושה של קריאות מצוקה או הכרזות על 'חוסר' ענקי של בתי (האמצעית) והדף שלך גורם מחזק אצלי תחושה שהיתה - שנכון שיש פה איתות וחשוב להתיחס אליו (ומאוד מרגש לראות אותך עושה את זה) ויחד עם זאת, יש פה 'בחירה' של הילדה והילד בסגנון מסוים. מצד אחד הוא נשמע כואב, אבל הוא גם מלא בטחון...

<t>פלוני, הכל הוא סבל בגלל התשוקה הבלתי מסופקת שבנו, הצמאון וחוסר שביעות הרצון שטבועים בנו. לפי היוגה, מקור הסבל הוא ערבוב בין הממשי לבין החוויה. עד כאן הדיאגנוזה, ומכאן השאיפה להפרדה מתמדת (שבשבילה האימון הפיסי והמדיטציה - ובשבילי החולין) עד לשחרור: 'המעבר המאינטגרציה המסולפת בין 'אני' ל...

<r>מזכיר את הסוטרה הבודהיסטית/יוגית: הכל הוא סבל. או יותר בפירוט: <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> הכל הוא סבל ברקמת החיים הקונבנציונליים.</LI> <LI><s>[*]</s> לסבל ישנה סיבה, והיא העדר ההבחנה (ערבוב) בין סוביקט לאוביקט.</LI> <LI><s>[*]</s> יש מצב ללא סבל.</LI> <LI><s>[*]</s> ההכרה...

שמיכה, האם את מוכנה לעשות פה 'קורס' לתפירת שמיכה ראשונה-ידנית? משהו כמו: 'קודם כל תרגעו, השחילו חוט במחט'?

החיפוש הניב 48 תוצאות