זה יפה!

<r>אלכסיי אלכסיי, זִכְרון אנקריאון-על-קוטב-העִצָבוֹן-שלי.<br/> <br/> מכתבך האחרון מילא אותי תוגה גדולה שאין שניה לה. אולי בעצם היתה שניה לה, כאשר סיפרת לי שסבתך האהובה נפלה למשכב ופסקה מלבקר בקביעות במכון הכושר.<br/> הו, יקיר לבבי. משוש אוושת שמלניותיי מרובות השכבות.<br/> אכן. בני ארבעים אנחנו. קשישי...

אלכסיי,
אניץ קש שלי.
אין לי זמן לכתוב לך.
השעה דוחקת, ואני צריכה קקי.

עוד אכתוב.

אל תגבה קבצים בRTF בלעדיי.

שלך, דוניישה.