<t>ההמתנה נמשכת...<br/> עוד מעט אעבור את המשוכה האחרונה (סיום הגן) ואז מבחינתי ארגיש שחרור גדול.<br/> אני מצרפת כאן שיר של לאה גולדברג שממש משקף את מה שאני מרגישה:<br/> <br/> עוד יום אחָד מאביבים זרוח,<br/> עוד יום אחד – לצער ושמחה.<br/> חנני, אלוהי, באורך-רוח,<br/> עשה ציפיתי מבורכה.<br/> <br/> שלו...

אני עוד כאן. מחכה. קשה לי לישון בלילה. מחכה לטלפון שלה ותוהה מתי יגיע הרגע.