אמא ל 5

שלום אימלה,
גם לנו יש סלקל ישן שפג תוקפו. אנחנו גרים באזור גדרה, אבל מגיעים למרכז תל אביב כמה פעמים בשבוע.
פעם בשבועיים שלושה נוסעים גם לחמות באזור פרדס חנה.

שלום לך אמא ל 5. אם עדיין זקוקה לסל-קל יישן. יש לנו בדיוק כזה. אנחנו גרים בתל-אביב.

אמא ל 5 שלום! עוקבת אחרי מה שאת כותבת, אחרי ההתלבטויות לגבי סוג החינוך המתאים לקטנה שלך ולומדת ממך הרבה. שאלה לי אליך. שאלה קשה ומורכבת. איך שלבת בין עבודתך כרופאה, בעיקר בשלבים הראשונים של ההתמחות (תורנויות וכו') וגם לאחר מכך, כאשר עובדים עד מאוחר עם אמהות כפי שאת מתארת. אני שואלת כי עד כמה שאני מצליחה להבין דרך המדיה הורטואלית צורת האמהות שלך דומה מאוד לשלי, אם כי אני בתחילת הדרך. כרגע אני בבית עם פיצית בת 5 חודשים, אך עוד זמן לא רב אצטרך לחזור ולעבוד. להכנס לתוך הסיחרור הזה שדורש ממך כל הזמן לדעת, להתעדכן, לקרוא ולהבחן. איך מצליחים לשמור על האינטימיות וההמשכיות של ההנקה (אני לא מדברת על הצד הטכני), איך ניתן להמשיך ולהשקיע בילד כאשר שני הוריו עובדים במשרות יוקרתיות ותובעניות.
תודה לך שאת מוכנה לשתף אחרים.

לפיצה,
חשוב לזכור שהדברים משתנים כל הזמן. אני אמא כבר כמעט 20 שנה. יש הרבה דברים שהתפתחו עם הזמן. תמיד היה ברור שלא נותנים לתינוק לבכות, ומחזיקים הרבה על הידיים, מחבקים, לא נוסעים לחופשות בלי הילדים וכו'. אבל גם היה סביר לחלוטין שתהיה מטפלת, שהולכים לבית ילדים עד 4 (גרנו שנים בקיבוצים), שגם אם הילד מתקשה להשאר בגן זה לא נורא, הוא יתרגל וכו'. דברים שהיום אני לא בדיוק רואה אותם ככה. היו שנים שיצאתי כל יום לפני 7 בבוקר, חוזרת לא לפני 5, ואז עוד הולכת לעבוד במרפאה בקיבוץ עד 8-9 בערב, פעם - פעמיים בשבוע לא חוזרת בכלל הביתה, כי אני תורנית.
מצד שני, כמעט תמיד אחד מאיתנו היה בבית אחרי הצהריים. כמעט ולא נעזרנו בבייבי סיטר אחרי הגן, וסבים לא היו אף פעם בסביבה.
תמיד היו פשרות. ויתרתי על התמחות ברפואת ילדים כי זה היה דורש עוד יותר העדרויות מהבית, למשך יותר שנים. בעלי ויתר על אפשרות של נסיעות מעניינות לחו"ל.
גם היום יש לא מעט ויתורים. למשל קיבלנו החלטה שאנחנו בבית כל יום בארבע. לרוב שנינו, אבל בודאי אחד מאיתנו. מבחינתי זה אומר שאני לא עובדת אחרי הצהריים, גם במחיר של אובדן הכנסה די משמעותי, וגם ויתור על השתלמויות, פגישות עם רופאים אחרים וכו'. בעלי נשאר במקום עבודה פחות מרתק כי זה מאפשר לו גמישות רבה יותר מבחינת שעות העבודה. מצד שני, בשבוע הבא מתחיל קורס שמאד מעניין אותי, אז משך עשרה שבועות לא אהיה בבית פעם בשבוע אחרי הצהריים. כמובן שבעלי יהיה בבית.
זה שלפחות אחד מאיתנו בבית כל יום אחרי הצהריים טוב כמובן לילדה הקטנה שהיא כמעט בת חמש, אבל גם לילדים הגדולים זה טוב, למרות שהם כבר יודעים להסתדר לבד. רק הערב ישבנו בעלי ואני ושוחחנו בינינו כמה אנחנו מרוצים מהסידור שלנו, וכמה שלאחרונה, לאחר שעוד יותר מקפידים להיות הרבה בבית עם הילדים, ולאחר שהחלטנו להביא את הילדה הצעירה הביתה מהגן כמה שיותר, האוירה בבית נעימה ורגועה עוד יותר.
אין ארוחות חינם, ואי אפשר להנות מכל העולמות. לכל דבר יש מחיר, ולרצון שלנו לבלות כמה שיותר עם הילדים, יחד עם יחסית הרבה ילדים, יש כמובן מחיר.
אנחנו שמחים כמובן לשלם את המחיר, ומרוצים מאד מהבחירות שלנו, אבל בודאי שלעיתים יש גם מחשבות אחרות.
למשל בפגישת מחזור בבית הספר לרפואה, כאשר פגשתי חברים שהם כיום כבר פרופסורים, מנהלי מחלקות, רופאים בחירים בבתי חולים יוקרתיים, הרהרתי אם לא ויתרתי על יותר מידי. אבל התשובה שלי לעצמי היתה כמובן שלא, לא הייתי מותרת על דרכי.
וגם מבחינת הילדים עדיין יש מחיר לזה שאנחנו בכל זאת עובדים בעבודות שדורשות לא מעט, אין אפשרות לחינוך ביתי מלא של הילדה הקטנה, כפי שאולי הייתי רוצה, לא תמיד אנחנו פנויים לבוא לכל משחק כדורסל או ללוות טיול בבית הספר.
ההנקה היא באמת רק חלק קטן מאד מכל זה. אני אמנם עדיין מניקה את הבת הקטנה, וגם את אחותה הגדולה יותר הנקתי עד גיל 4.5 , אבל זה משהו שבא באופן טבעי ביותר, לא מתוך מטרה או כוונה . זה פשוט יצא ככה, וזה כמובן נפלא בעיני.
מקווה שעניתי מעט, ואת מוזמנת לשאול עוד, אם בא לך.

תודה על התשובה המפורטת. רפואת ילדים היא אהבת חיי. ויתרתי עליה בלב כבד והשלמה מלאה. אחרי שטעמתי ממנה וראיתי שאני לא מסוגלת לגור בבית חולים. אילו חייתי ללא בן- זוג, הייתי בוחרת באופציה הזאת ללא התלבטות. בגלל שיש לי משפחה דחיתי אותה לאחר התלבטות קשה וכואבת ונסיון מר. כמי שעוקבת אחריך מרחוק ורואה בך מודל לחיקוי אני מרגישה מאוד מחוזקת ממה שכתבת. אני חושבת שאת, בבחירתך המקצועית משנה את המפה הטיפולית במדינת ישראל בכל מה שקשור להנקה. את ולא חבריך למחזור. וחוץ מזה האם את חושבת שהם מאושרים? מאושרים בבחירה שלהם, בחיים שלהם? מהנסיון שלי, משום מה, רוב הכירורגים גרושים. והכירורגיות רווקות. לא שזה מדד אוביקטיבי לאושר, אבל זה בכל זאת אומר משהו.
אשמח לדעת איך התמודדו ילדיך הגדולים עם ההעדרויות שלך. איך הם ראו את זה אז ואיך הם רואים את זה בפרספקטיבה של זמן? האם הם מרגישים שנפגעו? אני מכירה מילדים של חברי משפטים כמו "אמא למה את הולכת לטפל בילדים אחרים? את כבר לא רוצה לטפל בנו?" (האמא כמובן מסתובבת בוכיה כל התורנות), ילדים שהופכים אלימים יומיים לפני התורנות, ילדים עם חרדות נטישה שמופיעות בתזמון הזה וכו'. איך זה היה אצלך? האם את חושבת שזה גורם לטראומה? אני לא מאמינה בזמן איכות, אני חושבת שהורות זו משרה מלאה ושוברת את הראש איך לעבוד בשתי משרות מלאות+ התורנויות כשחייבים+ העבודה בערבים.... אגב גם לנו לא צפויה עזרה מהסבים.
תודה שוב

איך הם ראו את זה אז ואיך הם רואים את זה בפרספקטיבה של זמן?
אני אנסה לשאול אותם. זה כבר היה לפני שנים, ואני כבר בקושי זוכרת את זה. היו לי אז שני ילדים. הייתי חצי שנה במחלקת ילדים כאשר היה לי ילד אחד, וסיימתי שם כשהוא היה בן שנתיים. סיימתי שנה פנימית כאשר היו לי שני ילדים, הגדול בן 4.5, הקטנה בת 2.5 . כלומר - רוב חייהם כבר לא עשיתי תורנויות. (בני בן 19 היום). לא זכורות לי טרואמות מיוחדות, מלבד של בעלי אולי...

יש לי כסא בטיחות שעונה לדרישות ביתך...
צרי קשר בטלפון 052-8553530, שמי אפרת

אמא ל 5, האם תוכלי בבקשה לענות בדף השפעת הנקה על גוף האם. אמרו למישהי לגמול כדי לא "להחליש את השד" כי יש סרטן השד במשפחה שלה 0-:

כן, בדיוק בשביל זה גם אני באתי.
השאלות הן בעיקרן שאלות על הנקה שלא ידעתי לענות עליהן.

היה קשה להשיג אותה היום, גם אני כל הזמן הייתי בשיחה ממתינה (ואח"כ דיברנו איזה חצי שעה לפחות, כך שגם אני הפרעתי לתקשורת..) אבל יש לי את האימייל של בעלה, וגם אני יודעת היכן התינוקת מאושפזת, אז אפשר אולי לנסות ולאתר אותם שם.

שליחה על ידי אורי* » 25 מרץ 2005, 23:18

שלום,
בדף פטמות שקועות מספרת מישהי שעשתה ניתוח ל"הוצאת הפטמות", במטרה להצליח בהנקה.
זכור לי שאסתר גרוניס אמרה שהניתוח עשוי לפגוע בהנקה.
תוכלי להתייחס לנושא שם?
תודה

שלום אורי,
אין לי מושג באיזה ניתוח מדובר שם, וגם אני יודעת שכל התערבות ניתוחית עלולה לפגוע בהנקה, ובעיקר אם היא מתעסקת בפטמות.

הי,
האמא מ"מעצבן" כותבת גם אצלך.
תהיה לך הזדמנות "לדחוף" לה תשובה לרוחך (-:

שלחתי לך דואל.

שליחה על ידי אורי* » 28 מרץ 2005, 12:45

תודה על תשובתך.
ציטטתי אותה בדף פטמות שקועות .
שואלים גם על שינוי תחושה בפטמות לאחר ניתוח ל"הוצאת הפטמות". אני מבינה שלא ברור לך על איזה ניתוח מדובר, אבל אולי תוכלי "לבקר" שם?
תודה

אמא ל - 5 יקרה,
אשמח אם תוכלי לענות לי על שאלה: בני בן 4.5 חודשים, יונק בלבד. רוב הזמן היציאות שלו נוזליות ולעתים קרובות גם בלי מרקם "קוטג'י". האם זה נורמלי? קראתי איפשהו שזה עשוי להיות סימן לאלרגיות למה שהאם אוכלת. האם יש דברים בגו? פרט לכך הוא חייכן, בריא ועליז. תודה.

היציאות נשמעות סבירות לחלוטין. אם הוא מרוצה, עולה במשקל והכל בסדר - אין בכלל מה לדאוג. ואם לא - כדאי לבדוק מה קורה.

תודה!

הי אמא ל 5,
מזמינה אותך לקרוא את סיפור ההנקה שלי ( סיפור ההנקה של נוסעת סמויה ). כתבתי שם כמה דברים שעשויים להיות רלוונטיים לספר שלך.
@}

תודה על התגובה המפורטת. כתבתי לך שם תגובה לתגובה.
(אגב, אני מבינה שאת לא משוכנעת שהייתה התייבשות. דווקא על העובדה הזו אין מחלוקת. היא הגיעה למיון אפטית, עם מרפס שקוע וסימנים נוספים להתייבשות, וכאמור - בבדיקות נמצאה פגיעה בתפקודי כבד שיוחסה לבעיית ההזנה. בבדיקות חוזרות אחרי שבועיים-שלושה חל שיפור ניכר בתפקודי הכבד אך הם עדיין לא היו תקינים לגמרי).

שאלה קצת דבילית, נדמה לי, ובכל זאת שואלת.
הוא בן 3, היא בת שבועיים. שניהם יונקים. מהלילה הוא עם חום ומקיא. כל דבר, אפילו מים. רק חלב שלי הוא לא מקיא. איך לשמור שהיא לא תידבק? (לעקר את הפטמות?

) [אני יודעת, יש לה את הנוגדנים שלי. אבל בכל זאת. לא רוצה שתהיה חולה].

קצת באיחור - תודה על השתתפותך בדף שלי.
למדתי הרבה והתפייסתי עם הסיפור ההוא.
וגם רציתי לומר לך שהנכונות שלך ללמוד מהמקרה הזה וממקרים אחרים מעוררת התפעלות.

תוכלי לעזור לבחורה שהשאירה אתמול הודעה בדף הגברת ייצור החלב ?

שאלה פטרייתית,
אני עם פטריה בפטמות, לפשפשת (עוד שניה בת 3 שבועות!!) היתה פטריה בפה (לשון, חך עליון, לחיים). ניקיתי לה את הפה יומיים עם סודה לשתיה ומים. עבר לה.אני עם דקטרין (לא אורלג'ל). נראה שלא ממש עוזר.
האם במקביל לטיפול שלי, היא גם צריכה דקטרין אורלג'ל אפילו שנראה שאין לה כלום (יכולה להיות פטריה בפה בלי שנראה כלום?)
והאם ייתכן ששוב אצטרך (כמו לפני שנתיים) את הקוקטייל הקטלני (שעזר לי, יש לומר) שאת נותנת כי אני מאלה שסתם משחה לא עוזרת להם?

תודה על התשובה. אם כבר דקטרין לפה, אז לשים גם לבן ה-3 (שלא מתלונן)?

שלום אמא ל-5
כתבת בדף של הנקה ועששת שיש לך מאמר שתומך בטענה
כי עששת לא נגרמת על ידי הנקה.
האם תוכלי לשלוח לי את המאמר ל :
[email protected]
תודה

גלילה, אין לי את המאמרים בהישג יד, ואין לי גם זמן לחפש. אבל אם תעשי חיפוש באתר medline עם מילות המפתח caries breastfeeding תמצאי חומר רב.

תודה@}

האם תוכלי להכנס ל תרומת חלב דחופה ולהביע את דעתך לגבי השאלות של נורית ושל ויויאן.
האם חלב שנשאב יותר מעשרה ימים אחרי לידה מתאים למטרתי?

שוב תודה.
מה לגבי חלב שהיה במקפיא במשך חודשיים וחצי?

אמא ל 5 - בהמשך לשאלותיה של נונה, אני מבקשת את עזרתך במענה על שאלות נוספות שעלו בעקבות הבקשה לתרומה:

קולוסטרום - הוא מוגבל בכמות או בזמן ?
כלומר, אם אני שואבת קולוסטרום ונותנת, הוא יגמר לי ? יש כמות מסויימת של קולוסטרום שאחריה נוצר חלב ?
או שקולוסטרום זה כל מה שיוצא בשלושה הימים הראשונים לא משנה כמה אני אשאב ממנו ?
אני בעצם שואלת (סליחה על החזירות) אם זה יבוא על חשבון התינוק שלי, כי זה גם סוג של שיקול... אני מוכנה לתרום אב אם זה מוגבל בכמות אז אני צריכה לשקול כמה אני מוכנה לתרום.

ועוד שאלה - נגיד שהקולוסטרום לא נגמר אלא מוגבל רק בזמן (נעלם אחרי כמה ימים) - איך תורמים כמות מכובדת של קולוסטרום (ומנסיון העבר - עם נגה כשהיה לי גודש עוד ביום השני בבית החולים שאבתי 50-60 מכל צד בקלות... טעות גדולה כמובן כי שילמתי על זה ביוקר אחר כך עד שהגוף התאזן חזרה) בלי להכנס ללופ של עודף ייצור וגודש ?
יש איזו דרך ?

<תודה

>

תודה, יש לי הכתובת מיונת.
ממתינה לסידור עבודה

_תודה, יש לי הכתובת מיונת.
ממתינה לסידור עבודה_

מעבירה את הדיון לשם.

שוב אני... ב תרומת חלב דחופה שאלו האם גם קולוסטרום של הריונית יעיל?
?

תודה
וחג שמח לך ולבני ביתך @}

וגם שאלה למטה שנאי כתבתי - לשמור בקירור או במקפיא (לאור העובדה שדרושים במיוחד הנוגדנים. האם זה נכון, בכלל?)

הי אמא ל,
מה שלומך?
קודם כל חג שמייח, ואח"כ אני גם זקוקה להתייעצות, אם את עדיין ערה.
לפני פחות משבוע, ילדה בת משפחה את ילדה השלישי. היום התקשרתי אל היולדת (אני לא אוהבת להציק), וככה סתם במקרה שאלתי איך הולכת ההנקה. אז כנראה שגרוע. הוא תופס רק את הפטמה. וגם אם היא מצליחה להכניס "יותר שד" פנימה, הוא מעיף אותו בהזדמנות הראשונה.
הבטחתי שאני אבוא מחר לנסות לעזור, אבל אני לא משוכנעת שאני אועיל בהרבה. בכל אופן רציתי לשאול אותך אם יש לך כמה טיפים בשבילי.
וגם - אם יש לך המלצה על איזה יועצת הנקה שתהיה מוכנה לבוא אליה בהקדם ולשבת איתה (היא גרה בצפון ת"א), עדיף אפילו בתשלום, אבל העיקר שתוכל להקדיש לה זמן.

אני לא מבינה את זה. כל העולם שואל אותי שאלות. יש כאלה שאפילו מגיעים אליי הביתה לצורך העניין, אפילו אם הכרותינו קלושה. אבל בני משפחה לא חושבים שכדאי להטריד אותי בזוטות??? לא ברור לי העניין הזה. איך היא לא חשבה לשאול אותי על ההתחלה?

אמא ל5, יש לי שאלה.
כתבת בתרומת חלב, ששאיבת חלב בהריון, עלולה לגרום ללידה מוקדמת.
אני הנקתי תוך כדי הריון, במספר הריונות ואף פעם זה לא גרם לי ללידה מוקדמת.
זה קורה רק בשאיבה?

לא ממש היינו בבבית ביומיים האחרונים
( טולי ם ועוד טיולים)
אני יודעת שהיא חיפשנ אותי בנושא
מחר אצור עימה קשר ואידע אותך

אני מאד נהניתי מהביקור אצלו.
כל אחד וההנאות שלו

הי,
האם תוכלי לענות פה
הנה השאלה הקודמת שלה
אין לי שום רעיון מה יכול לגרום לשינוי כזה פתאום, ואיכשהו אין לי הרבה אמון ברופאי נשים...

אותי הוא בדק עם הגדולה.
היה בסדר גמור, אבל הייתי סטז'רית ברמב"ם, לא בנאדם מהישוב.

אני רוצה להודות לך שוב על העזרה בשבוע האחרון ובזה שקדם לו.
המהירות בה חזרת וענית על כל שאלה ותהייה היתה מדהימה והעצות שלך הועילו מאוד וחיממו את ה|L|.
אתקשר להודות שוב למזכירה שלך. גם היא היתה נפלאה.
תודה@}

אמא ל5 שלום,
אני שמחה להענות לבקשתך ולדווח:
הנה נגמרה הפרידה בת 5 הימים מקטני בן ה3.5 , והציצי חזר לתפקידו כאילו לא נפרדנו מעולם. סבבה.
האמת שהדבר היחיד שעשיתי בזמן הפרידה היה שתיה של תה סרפד וזרעי שומר, יותר ממה שככה אני שותה בבית (אמרו לי פעם ששומר עוזר לייצור חלב. האמת הדבר או ש6 שנים אני שותה אותו לחינם?).
כשנפגשנו שוב, קטני ואני, התאפקתי זמן מה, אבל שום דרישה לציצי לא באה ולכן הצעתי אני.
"לא צריך", ענה הילדון.
כיוון שחשדתי שהוא עדיין מחזיק את עצמו במוד הישרדות-בלי-אמא, שאלתי שוב אחרי זמן מה. עדיין אותו "לא צריך".
בפעם השלישית כבר דאגתי לשאול אותו אחרי שהושבתי אותו על ברכי בזווית המתאימה, ול"לא צריך" אמרתי בנחת: "ציצי יונקים לא כי צריך אלא כי רוצים". אז הודיע שאם ככה אז בסדר, והתחבר.
והנה עולם במנהגו נוהג.
ולך - תודה על הסבלנות ומאור הפנים.

וגם תהיה שעלתה במוחי אחרי שיחתנו, בעקבות זה שהזכרת את בתך בת ה5: האם מבין אלה שיונקים למרחקים ארוכים, יש פרופורציה שווה של בנים ובנות?

אימא ל5, רציתי לשאול, אם אפשר, בנוגע להנקת בני, בן ה1.4. התחלות של הנקות מאוד מאוד קשות לי, ולאחר לידתו סבלתי כאבי תופת כמעט חודש, עד שכנראה התפיסה הסתדרה. ספריית המשחות שיש לי בבית לא עזרה, אגב גם עם ביתי, לפני כ4 שנים... אבל אחרי חודש פתאום, בבום, הכאבים עברו גם אז וגם הפעם. ומאז ההנקה מדהימה לי ולו, עד בעצם שבועיים אחרונים. פתאום שוב כואב לי מאוד בזמן ההצמדות וההנקה עצמה, מה גם שהוא מנסה מדי פעם את 6 שיניו על פטמיי. את הגדולה הנקתי עד 1.7, ואילולי שמירת הריון עם השני הייתי ממשיכה עוד ועוד... ועכשיו אני מרגישה ממש בצער שאאלץ לותר, כביכול ללא סיבה מוצדקת. האם גם עכשיו יכולה להיות בעיה של תפיסה לא נכונה? אני מניקה אותו היום פעם-פעמיים ביום, לפני השינה ולקראת הבוקר, עוד מרגישה שיש חלב. איך להצליח למשוך עוד קצת? אנא עני לי בדף בית שלי...
תודה, ומקווה שיש עוד תקווה
מרווה

שליחה על ידי תמר_ס* » 11 מאי 2005, 19:35

גיסתי, שהיתה אצלך היום (עם חרות בת חודש) הרעיפה עליך שבחים לרוב. תודה שהסכמת לפגוש אותם אפילו היום ובהתראה כל כך קצרה.
מקווה שעכשיו היא מבינה את ההבדל בין יועצת למדריכה.

תודה
אנסה ואדווח

שליחה על ידי יעל_ג* » 30 מאי 2005, 19:54

תודה על התגובה לנושא ההנקה והבכי - זה עוזר.

אני שואלת על תינוק של חברה מאוד טובה. השאלה שלי נוגעת לסוג הבדיקות והאפשרויות הנוגעות לתינוק הזה.
רקע:
נולד בשבוע 37-8 בזירוז שנעשה בפקיעת מים מחשש לתינוק גדול מאוד.
אכן נולד מעל 4 ק"ג- האם לא היתה סוכרתית! ההורים שניהם מאוד מאוד גבוהים גבוהים (קשור לא?!) ראיתיו למחרת הלידה ונראה רזה!
היה צהוב מאוד -הגיע עד 19 , לאחר פוטו וכמויות חלב אם (גם מתרומה) ירדה הצהבת ל-15 והמשיכה לרדת לאט אח"כ.
אגן הכליה רחב והבנתי שהוא מקבל אנטיביוטיקה - לא קיבלתי את כל המידע אבל נשמע כמו רפלוקס...
נמצא חור שנמצא בתהליך סגירה טבעי, בלב.
הוא בן כ-3 חודשים. בגיל חודש וחצי טרם חייך או מיקד מבט, כעת עושה זאת- מעט, אבל עושה. נעשתה לו בדיקת שמיעה, שיצאה תקינה. (במכון כלשהו).
כל גופו רפוי -אינו מחזיק את הראש, כמו כן אינו מחזיק את כל גופו, שמוט לגמרי. מחרחר ביניקה ואולי גם סתם כך- הרופא של הלב אמר שאין כנראה קשר לבעיה הלבבית הזמנית שלו.
והבעיה: אינו עולה במשקל ולעיתים יורד!
ניסתה שאיבה בלבד והוא פלט הרבה, כעת נותנת 40 CC אחרי כל הנקה והוא איכשהו מסכים. או ששואבת הכל ונותנת 120 CC והוא בקושי מסיים את זה לאחר שעה שלמה (עם הפסקות וכו'). עדיין אינו עולה במשקל!
בשבועות האחרונים הוא רק ירד כמעט ולמעשה עלה רק מעט מהלידה ושוקל בערך 300-400 גרם יותר ממשקל הלידה בלבד.
כמובן שהרופא בטיפת חלב אמר לתת ארוחה מטרנה וארוחה ציצי אבל זה אפילו לאם נשמע מופרך שזו הסיבה למצב והיא שואבת.
אמרו לה לקבוע תור לגסטרונולוג אבל רק לעוד מס' שבועות, כמו כן יעשו לילד בדיקת דם.
כרגע הוא לא פולט כמעט את החלב שמקבל-(והתוספת השאובה)אבל לא משתנה במשקל, לאן הוא לוקח את החלב?
האם היית עושה עוד בדיקות? איזה?
מה יכולה להיות הסיבה לירידה במשקל- השבוע לא ירד אך גם לא עלה בכלל.

אשמח אם תעני לי בדף הבית שלך.
תודה

רק היום נכנסתי לכאן.
המצב שאת מתארת אינו תקין לחלוטין, ודורש ברור רפואי מקיף. לפי התאור שלך יש חולשה, ויתכן ומסיבה זאת לא מצליח לאכול מספיק. לכן חשוב מאד שהאמא שואבת ונותנת את החלב הזה כתוספת. אבל השאלה היא אם הוא מצליח לאכול מספיק.
לדעתי, אם הפרטים שאת מוסרת אכן מדויקים, יש צורך להפניה לברור מקיף. זו לא בעיית הנקה, אלא שההנקה היא חלק מבעיה כללית.

תודה על התשובה. אני מעדכנת:
הלב מתקדם טוב. החור עומד ממש להיסגר. בדיקות דם הראו תקין- ברזל סוכר וכו', הכל תקין.
בדקו תפקודי כבד כנראה גם תקין.
הילד ממשיך או לרדת או להתייצב- כלומר לפעמים הוא עולה 50 בשבוע ולפעמים יורד 50 בשבוע (מזעזע אפילו לכתוב את זה)
הרופאים עדיין לא מודאגים מאוד לדעתי, כי עוד לא אשפזו אותו לבדיקות מקיפות. בשבוע הבא יש תור לגסטרו ילדים- הכל בשאנטי. הגובה עולה יפה וגם היקף הראש.
רופא הילדים בקש ככה: אחרי כל הנקה להוסיף 40-50 +כף קורנפלור, ופעם ביום כ-60 תמ"ל.
האמא אומרת: אולי משהו לא בסדר בחלב שלי או בהנקה כי התינוק עלה אחרי שבוע של בקבוק שאוב וקורנפלור(עלק עלה- 50 זה לא מי יודע מה...)
נשמע לי מוזר האדישות של הרופאים. הוא מחייך אבל מעט- היא אומרת שזה קורה כשהוא עושה קקי.
ברור שיש בעיה אצלו , אבל קורנפלור הוא לא נשמע פתרון לזה...זה כמו פלסטר.
נראהלי שהאמא על סף התמוטטות אבל היא מנסה כאילו הכל בסדר.

שלום אמא ל-5! אנו בקשת עורכים תכנית חדשה על משפחות והייתי רוצה לעניין אותך ואת משפחתך בנושא.אשמח אם תתקרשי אליי -אפרת 0507871360 או אם יש דרך שאפשר להשיג אותך אנא כתבי באתר.

שליחה על ידי שני* » 24 יוני 2005, 01:38

לתינוקת שנולדה שלשום בבוקר(21.6) יש צהבת,בבוקר היה 17 ,היתה כל היום בפוטו, בערב עלה ל+18 . יעצו לאמא לתת תמל(שני רופאים מכרים אחד אמר במקום הנקה והשני בנוסף להנקה). אודה לתשובתך.

שליחה על ידי שני* » 24 יוני 2005, 01:42

וגם... האם חלב שאוב ממני יכול לעזור?
(אני אמא לבת 4.5 חודשים)

בצהבת בגיל הזה אין שום הצדקה להפסיק הנקה. חשוב לוודא שהתינוקת אוכלת מספיק, וזאת הסיבה שיש לעיתים מקום לתוספת תמ"ל, אבל כמובן עדיף חלב אם, ואם היא לא יונקת יעיל אז שאוב, עדיפות ראשונה כמובן חלב של האמא. הסיבה בגיל הזה היא בעיה בסוג דם או כל דבר אחר, אבל לא חלב אם.

שליחה על ידי שני* » 24 יוני 2005, 09:54

תודה רבה

שליחה על ידי שני* » 24 יוני 2005, 18:46

לשמחתי שמעה לך ולא להם,הניקה הניקה הניקה,הצהבת ירדה ,שוחררו הביתה!
אז שוב תודה...

כנראה התבלבלת זה לא אצלי

רק רציתי לספר שהקטנה כבר (מזמן) לא מקיאה. זה מסוג דברים שעוברים כמה ימים עד ששמים לב שהם בעצם לא איתנו יותר. וכך כל הסיפור כולו הסתכם באיזה 20-25 אירועי הקאה (ואישפוז מיותר אחד (-:) בקיצור היא הקיאה בערך חודש וזהו מאז לא.

שלום אמא ל-5,
מצאתי בפורום התייחסות שלך כאשר מדובר על צום לפני ניתוח, תינוק המקבל מזון מלאכותי צריך להיות בצום כמעט כפול זמן מאשר תינוק יונק.
ובמקום אחר מצאתי את זה _ תינוקות יונקים זקוקים לתקופה קצרה של צום לפני ואחרי ניתוח. הנקה יכולה להימשך עד 3 שעות לפני הגעה לבית חולים אצל ילדים המגיעים לניתוח מוזמן.
Schreiner, M.S. "Preoperative and Postoperative fasting in children." Ped Clinics N Amer 41 (1); 111-20 (1994) _
לא הצלחתי למצוא את המאמר עצמו.

הילד שלי, בן שנה ורבע, יעבור השבוע ניתוח בשעה מקדמת בבוקר. ההנחיה היתה 6 שעות צום מאוכל ושעתיים וחצי שתייה. כששאלתי מה לגבי הנקה המנתח ענה ש "זה כמו סטייק בשבילו וחוץ מזה ילד כ"כ גדול לא צריך לינוק ועוד בלילה".
מה את אומרת? כלומר ברור שאין לו ממש מושג. לא אכפת לי שלא ידע כלום על הנקה כל עוד הוא יודע כל מה שהוא צריך לדעת בתחום הכירורגיה.
אוכל מוצק הוא לא יאכל כ- 12 שעות לפני.
נראה לך שאני יכולה לפעול לפי מה שציטטתי למעלה ולהפסיק את ההנקה רק 3 שעות לפני הניתוח במקום 6?

תודה @} ותודה @}

הי,
אם יצא לך אשמח אם תוכלי להתיחס לשאלתי שאלה דחופה בעניני הנקה

הי!
התוכלי להתיחס להודעה הזו? http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-134 ... 03,00.html
זה גדול עלי.
באותה הזדמנות אשמח אם תפני אותי לקריאה בנושא.
<כדאי שגם פיצה תלמד מה לעשות>
תודה
@}

סליחה שאני מתעלקת, הנה עוד אחת
http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-134 ... 56,00.html
<פיצה שונאת שאלות על פטריות כי היא לא מבינה שום דבר בפטריות. אשמח ללמוד!>

שליחה על ידי יפעת* » 08 יולי 2005, 15:57

כתבתי בדף לא עולה במישקל היום האם תוכלי לתת לי עצה?
תודה

שלום אמא X 5,
זו הלידה הראשונה שלנו בבית.
כל הרופאים החברים שלי חושבים שאני משוגע, מסטול, או, לפחות עם הפרעה דלוזיונית שילדנו בבית (אנחנו גרים די רחוק מביה"ח).
זה משמח מאוד לדעת על עוד רופאה שילדה בבית, ובמיוחד רופאת משפחה.
שבוע טוב

הצלחתי לסקרן את אמא ל 5!! יש! יש! איזה כבוד!
אני אתחיל מהסוף. אנחנו מכירות מעט, דיברנו בטלפון פעם אחת והתכתבנו בדף הזה.
אני אזכיר לך. אני עושה מסלול דומה לשלך מבחינה מקצועית.
רציתי אז לדבר איתך על ההסכמה ל- IBCLC.
זוכרת?
באותה הזדמנות סיפרתי לך שאת הגורה בת ה- 9 חודשים (הבכורה) ילדתי בבית.
כותבת כי ראיתי ששאלת אצל פאפא.
<פיצה ופאפא מכירים הרבה לפני שגילו את באופן.>
כרגע אני בבית עם הגורה. לצערי לא הזמן בבית הולך ואוזל.
עוד כמה חודשים אצטרך לחזור מסיבות כלכליות בעיקר.

אחרי הלידה כשהתחלתי להניק בעצמי הבנתי כמה אני לא יודעת על הנקה.
מאז התחלתי ללמוד ולקרוא.
הרבה מאוד למדתי מסטארמד.
אני משתדלת בכוחותי הדלים לעזור לנשים בפורום בוינאט.
אני מתכוונת להפוך את זה למשהו רציני וגדול.
אני חולמת על ביה"ס להנקה במסגרת ביה"ס לרפואה, על תת התמחות בתחום.
אני יודעת שיהיה ארוך וקשה, אבל אלה הם חלומותי הכמוסים.
ראיתי שיש מקומות בארה"ב שעושים את זה, אז למה לא אנחנו?
מבחינת החוויה שלי ההנקה היא תמצית הנתינה והאמהות.
אני יודעת שלך מאוד קשה. שאת נתקלת בקירות אטומים.
אני מודעת לכך שהסברת ההנקה גם בקרב הציבור הרחב וגם בקרב הצוותים המטפלים לוקה בהרבה חסר.
אני יודעת שיהיה קשה. אבל שווה לנסות, לא?

ההכוונה שביקשתי ממך עבורי היא הכוונה לספרות מקצועית.
במיוחד בקשר לטיפולים ספיציפיים בפטריות כפי שזה מופיע בשאלות הנ"ל.
האם אני יכולה לפרסם את עצותיך תחת שמך המקצועי בפורום בוינאט?

כן, כו, כן!
אשמח מאוד מאוד מאוד לעזור בסטארמד!
יש!
אצור איתך קשר כבר מחר!

שלום @}
צמד הפשפשים שלי יונקים.
הוא בן 3 שנים. היא בת 3 חודשים.
הוא קיבל היום פוליו בטיפות. האחות אמרה (בין השאר) לא לנשק בפה 3 ימים כי זה עדיין ברוק.
מה לעשות עם ההנקה? להפריד צדדים?

תודי שזאת שאלה מעניינת.
ותודה מראש.

אני מעוניינת לתרום חלב אם, אם את מכירה מישהי שצריכה אני מאוד אשמח..
נמצא אצלי במקפיא, נאסף בעמל רב במשך פחות מ3 חודשים, הלקוח הפרטי שלי בן חצי שנה נהנה ממנו רבות.
אין לי צהבת, איידס ו CMV ולא איכפת לי לחזור על הבדיקות אם מישהו באמת מעוניין. מדובר בכמות גדולה ואשמח לתרום ולעזור בשינוע החלב באמצעים הולמים. עוד אציין כי החלב נשאב בכלים סטריליים ובשקיות סטריליות ומתאים לתינוק קטנטן.
תוכלי ליצור איתי קשר ב [email protected]

תודה על ההצעה. אם אדע על מידהי, אצור קשר.

תודה, רק שתראי באיזה שעות אני קמה לבדוק אם ענית.....

זקוקה לעזרה בהולה. בתי בת חודש ואני מניקה הנקה מלאה. בחמישה ימים האחרונים אני מרגישה כאבים ותחושה של בעירה בהנקה וגם בין ההנקות. הכאבים עזים ומלווים בתחושה כמו שריפה. גם בזמן הנקה כשהחלב מתחיל לזרום אני מרגישה את הכאב גם בצד שאנני מניקה. אין סימני פטריה על הפטמה אבל מקריאה באתרי הנקה אני חושדת שזו פטריה בשד עצמו. יש לציין שלקחתי אנטביוטיקה לאחר הלידה. ביקשתי מהרופא את הכדור דיפלוקן. או ניסטטין וקיבלתי תרופה בשם פלוקנול (החומר הפעיל הוא fluconazole . (כדור אחד. ההרוקח וודא שזה אכן אותו חומר רק שם מסחרי אחר. האם זה נכון ? וכמובן האם הכדור בטוח בהנקה. אני סובלת מאד ומתחננת לכל עיצה. כשאת עונה בבקשה עני בדף הזה שלך כי אין לי דף בית

אמא ל 5 שלום! זו הזדמנות נוספת לומר לך תודה על העזרה בשלבים השונים של ההנקה, ולספר לך שהחוויה שלנו מופלאה.
כעת יש לי שאלה:בתי תהיה בת שנה השבוע, ואני מניקה אותה באופן מלא. היא נמצאת 8 שעות ביום אצל מטפלת, מקבלת 3 ארוחות - חלב שאוב שלי, פירות ומרק עוף וירקות. באופן כללי היא מאוד אוהבת לינוק, ומחוברת אלי מארבע אחר הצהריים עד שבע וחצי בבוקר, לא מוכנה לאכול אוכל מוצק בנוכחותי, ויונקת 4-5יניקות לילה רציניות. אני מתלבטת מאוד לגבי הפסקת השאיבה. בעקרון את בתי הגדולה הנקתי עד שנה ושלושה חודשים, והפסקת השאיבה בגיל שנה הייתה המסמר הראשון בארון הקבורה של ההנקה.הפסקתי אז לשאוב בגיל שנה, ולאט לאט ההנקה עדכה...
את הנוכחית אני רוצה להמשיך להניק עוד הרבה.....

אני תוהה האם להפסיק לשאוב במשך היום ולוותר על הארוחה הזו. אני עובדת קשה מאוד, והשאיבה גוזלת אנרגיות פיסיות ונפשיות. אני שואבת בכיף ומאושרת שאני יכולה להעניק את האוצר הזה לבתי האהובה גם כשאינני איתה, אבל אני תוהה עד כמה זה חשוב לאחר גיל שנה. מצד אחד אני מפחדת מאוד שזה יפגע בהנקה, שהכמויות ילכו ויתמעטו. מצד שני אני מתחילה לחשוב גם על עצמי - אני עובדת קשה וזקוקה לאנרגיות רבות, אני רזה, אוכלת מעט ומתעמלת -בקיצור- המאגרים די מוגבלים (ולא רק הפיסיים....)
אשמח לשמוע את דעתך לגבי המשך שאיבה לאחר גיל שנה.

אני כרגע תחת עומס כבד, ולכן לא מגיעה לענות באינטרנט.
בקיצור -
אורית - פלוקונזול ניתן בהנקה, והמינון המקובל לפטריה של השד היא שני כדורים ביום הראשון, ואחר כך כדור אחד אחד כל יום משך שבועיים, יחד כ - 15 כדורים. אבל איני בטוחה שמדבור בפטריה, וזה כמובן לא ניתן לאבחן דרך האינטרנט. כדור יחיד הוא מינון של פטריה של הנרתיק, וזה כמעט תמיד חסר תועלת בפטרת של השד.

מירי של שקד - לרוב אין כל בעיה להמשיך להניק גם ללא שאיבה בגיל הזה. כל מה שנדרש זה להניק לפי דרישה כשאת בבית, בלי בקבוקים.

הי,
את מכירה תופעות אחרי הפסקת ההנקה?

שלום אמא ל 5,
מקווה שאת בטוב.
ראיתי שחברתי הרופאה כתבה לך משהו בדף סיפור ההנקה של נוסעת סמויה. לגמרי לגמרי לא דחוף, אבל את מוזמנת לקרוא כשיוצא לך @}.

הי! מה שלומך?
@}
קיבלתי את המייל ממך.
אשמח מאוד להתחיל לקרוא. אני דוחה את זה בינתיים. ברגע שתחליטי להפעיל את הפורום בסטארמד לא יהיה לי יותר תירוץ לדחות.
עוברים עלינו ימים טרופים של קבלת החלטות.
מצאנו בית. כנראה... כנראה שגם משפחתון... וכנראה שגם מצאתי מנחה...
צריך רק אומץ להתחיל. להשאיר אותה בלעדי. לא לפחד שהיא תבכה בהעדר ציצי ואני לא אהיה שם לנחם אותה.
מזל שיש לי עוד כמה חודשים להתארגן.
נהיה בקשר.

_האם אמא שיולדת פג בשבוע מוקדם גם צריכה לחפש את האחריות שלה? מדוע לא השתדלה יותר? אולי ההריון היה לה קשה והיא שידרה לתינוק שיצא כבר?
אני לא מרגישה בנוח עם הטלת האחריות על כל מצב על האמא._

רוצה להודות לך על דברייך. אני אותה אמא, שלפני ארבע שנים כמעט התפרקה תחת האחריות של אי-ההנקה של הפגית שלי אחרי ארבעה חודשים של שאיבות ונסיונות חוזרים ונשנים להגיע להנקה מלאה. לידת פג מלווה מעצם טבעה ברצף של רגשי אשם, וכשלון ההנקה לא הוסיף. תודה על ההבנה.

אני אשמח אם תוכלי להציץ בדף שאלה דחופה בענייני הנקה.
תודה @}

שלום אמא ל 5.

מי כל הדריכה אותי לכתוב ולהתייעץ בך בעניין הנקה ותרופות. מי כל ילדה במז"ט את יפתח ונדב ביום א' (7.8.2005): יפתח בלידה טבעית ונדב ב-CS. מי כל רוצה מאוד להניק (כרגע בשאיבה, עקב לידה מוקדמת בשבוע 32), אך היא סובלת מזיהום שמאלץ אותה לקבל אנטיביוטיקה (שלפי רופאי שיבא לא צריכה להפריע להנקה), אך מפאת כאבים עזים, היא נאלצת לקחת גם וולטרן (75 מ"ג בזריקה כל כ-12 שעות). לגבי הוולטרן, הדעות חלוקות: חלק אומרים שאין בעיה, וחלק אומרים שהוא עובר בחלב, אך אין לו השפעה על היונקים. זה מושג שלא כל כך ברור לנו.

רציתי לשאול מספר שאלות בעניין:
1) האם יתכן שוולטרן עובר בהנקה אך אינו משפיע כלל על פג בן 1.700 ק"ג?
בהנחה שלא, 2) האם עדיף קולוסטרום עשיר עם וולטרן על תחליף חלב?
בהנחה שלא, 3) האם קיימת נקודת אופטימום, שבה נאמר שקולוסטרום שנשאב x שעות לאחר קבלת הוולטרן טוב מתחליף חלב?

תודה.

העובדות הידועות הן - וולטרן חודר לחלב בצורה מועטה ביותר.
אין דווחים על נזק לתינוקות יונקים של אמהות מניקות שקיבלו וולטרן.
חלב אם, ובעיקר קולוסטרום, חשובים ביותר במיוחד לפגים.
אין תשובות מדויקות על השאלות ששאלת, רק העובדות שציינתי לעיל.
על סמך עובדות אלה צריך לקבל החלטה, ובלי שיחה אישית עם האמא לא אוכל לתת המלצה.

תודה על התשובה בדף שאלה דחופה בענייני הנקה.

הי,
האם תוכלי בבקשה להתיחס לשאלתי בדף תרופות בהנקה?
תודה @}

תודה.

המון תודה.
בינתיים אנחנו שואבים (אופס, אנחנו?) ומשתדלים לוותר על השאיבה שמייד אחרי הוולטרן.
על סמך מה שכתבת, נראה לי שנמשיך כך. גם כך יש מספיק לכולם, ואין צורך בתחליפים.
בכל זאת, נשמח אם תצרי קשר ב- [email protected]

קרן שמש איבדה את הטלפון שלך , וכרגע היא בלי מחשב עד מחר/תיים (עוברת דירה), האם תוכלי לשלוח לה שוב את מספר הטלפון שלך? תודה

שלום

רציתי לדעת אם עדיין מחפשים מזכירה במרפאה?
תודה

שלום, אולי תוכלי לעזור: חברתי ילדה בז'נבה לפני שבועיים, והיא חווה כאבים בהנקה, וכנראה גם פטריה. מדריכות ההנקה שם אומרות שהכל בסדר, ואין שום בעיה... אולי את יודעת על יועצת טובה או רופא שמבין באזור שלה?
תודה @}

אמא, התוכלי להציץ בדף שאלות לשרון ג ? לגבי הירידה באחוזונים של היחס אורך - משקל. תודה