קודם כל- כיף למצוא אתר מקסים כזה,
סתם כך באמצע היום. תודה על האתר!
לפני הלידה לא הייתי בטוחה מה יהיה מבחינת חינוך או מסגרת לעידו. ידעתי את חשיבות השנה הראשונה מתוך המסגרת האקדמית בלבד. עם הולדת עידו ומאז, נתתי לאינטואיציה שלי להוביל אותי באופן מלא- בפעם הראשונה בחיי. היא זו שלחשה לי בכל יום שעובר כי אני עושה נכון בכך שאני משתפת את עידו בחיי ואיני שולחת אותו מחיי בעודו תינוק. אני אוהבת את זה מאד ובעלי ועידו שותפים לדרך (למרות שבעלי חייב לצאת לעבודה). עם זאת, אין זה תמיד קל- אנו חיים בעולם פוסט-מודרני בו השאיפה קדימה מואצת מידי יום: לעיתים הסביבה משרה את ההרגשה כי אני חיה בצידי הדרך ולא צועדת בה ממש. אבל אני חשה כי אם עידו לא יהיה עימי, הדרך לא תהיה עוד הדרך שלי. אז אני מעדיפה ללכת בשוליים, לאט אך בקצב שלי ושל עידו (ובדרך להביט סביב, ללקט פרח קטן, להתלהב ביחד מפרפר שעף, לגלות את הירח באמצע היום) מאשר לרוץ בכביש המהיר מבלי לחוש אף את הרוח הבאה מולי.
רב חברותיי מהתקופה הפרה- הריונית, החליטו למסור את התינוק למסגרות מחוץ לבית וכעת יש לי ,בנוסף, חברות חדשות, שמתחברות לאותה דרך.
אשמח להכיר הורים נוספים\ אימהות נוספות לילדים בגילאים דומים, בכדי ליצור שיגרת מיפגשים חמימה עבורינו ועבור הילדים.
וכמובן, דף הבית הזה פתוח לכל מי שבא
אנו גרים בר"ג והמייל: [email protected]
} (עידכנתי את המייל . ינואר 2007)
איזה ניק בחרת לך, כך קוראת לי ביתי ( בת שנתיים ).
ותודה.
)
מקווה שתהיו ערים....)
הכל בסדר?