התופעה המתרחבת עשויה למשל:
- מריבוי הצעירים שנוסעים למזרח וחוזרים אל ההורים החרדים והעצבניים שלהם עם ה"שאנטי" שרכשו שם;
- מהתנועה הגוברת למודעות עצמית, וכל התופעות שמאפיינות את מה שנהוג לקרוא העידן החדש, שכבר מזמן הפסיק להיות אזוטריה;
- מהחירות שיותר ויותר אנשים לוקחים לעשות דברים כרצונם ולא כפי שהוכתב להם על ידי מוסכמות, הורים, מוסדות (כמו למשל החינוך הביתי, ואף-מילה);
אחד המאפיינים שלה הוא שפחות ופחות אנשים רואים טלביזיה ושומעים חדשות. בכל מקום אפשרי עיתונים מחולקים בחינם, כדי להגדיל את התפוצה בכוח, - כנראה שאין להם מספיק דרישה. לעומת זאת, הספר באדולינה, נמכר ב- 70,000 - קנה מידה של רב מכר רציני בארץ.
בבאדולינה, מתואר ביקור רשמי של המלך בסיני, שם פוגשים גם את אמא סימה, שבאה לשמור על בתה בת ה-16. אמא סימה היא אשה מוכה שאחרי שזכתה לטיפול מיוחד מהדולפינה הידועה, קבלה הארה והבינה שהיא יכולה לבחור להפסיק להיות אשה מוכה. (התריגר אמנם היה חיצוני, אבל בכל זאת, היא קבלה אותו מהדולפינה ולא מעובדת סוציאלית).
בגדול, המסר הוא בדיוק זה של אריסון (רק שבגלל שהיא עשירה זה קצת מעצבן לשמוע אותו ממנה): שום שינוי מהותי לא יכול לקרות לאדם מבחוץ. תמיכה ועידוד למוכי גורל מסוימים הרבה פעמים מקבעת אותם בדיוק במקום שהם היו בו קודם. אם תמשיך לתת למכור את הסם שלו, הוא ימשיך להיות מכור (ולא משנה באיזה סוג של התמכרות מדובר). אם אדם מכור לחרדה, כל מה שהוא ישאף אליו זה משרה קבועה, פנסיה וחדשות רעות (-יחימוביץ') שיוכיחו שהחרדה שלו מוצדקת.
על מנת להתעורר מהמצב המותנה הרבה פעמים אדם זקוק לטלטלה אדירה, בה הוא חווה התמוטטות של כל הדברים שהאמין בהם קודם. מנקודת מבט רוחנית פיטורים מהעבודה בבנק יכולים להיות מקפצה אדירה להתפתחות רוחנית. (אני מכירה אישית מישהו שזה קרה לו). גם התקפת לב מתקבלת בימינו לרוב כמסר לצורך בשינוי מהותי של צורת החיים והשקפת העולם.
(אם כי מלך באדולינה עצמו אינו מעריך סבל כלל וכלל. הוא מאמין בשינוי מתוך בחירה והוא מטייל בעולם ומפיץ את המסר הזה לעיתונאים כגון גבי ניצן כדי שיכתבו על זה ספר).
יחימוביץ' מכורה לדרמה, לתגרנות ללוחמנות. אם היא רואה מישהו רגוע בסביבה היא נכנסת ללחץ. אם לא יהיו "עוולות" חברתיות, לא יהיה לה במי להתעמר.
באדולינה מנבא שיותר ויותר אנשים יקחו את החופש לנטות אחר לבבם (באופן חיובי) במקום להיכנע לתכתיבים חיצוניים; שיהיו פחות ופחות מלחמות; שפוליטיקה אמנם תמשיך להתקיים אך משמעותה המעשית לגבי הפרט תלך ותפחת.
את יכולה לתאר לעצמך את שלי יחימוביץ' מוכנה לוותר על קמצוץ חשיבות? מה גם שהספר שהיא פרסמה מכר רק 20,000 עותקים...
חוצמזה, למה שלא תקראי את הספר? הוא גם קטן וגם דקיק וגם עם איורים, תגמרי אותו בשעתיים ותעלי על פניך חיוך מפויס כמו של מלכת באדולינה.
.