בלוג החיים בבית

[תמרול_ה*]

ניסים קורים!

<מתרגשת מאד מאד>

[פלוני_אלמונית*]

כיף שחזרת

[שיחות*]

הרבה אהבה בחזרה

פורים עבר, ואפשר להכניס את רוח המרד לארגז הנפטלין ולדבר עליו קצת דברים טובים. דווקא כיף, רוח המרד. מלא בשמלות ענקיות עמוקות מחשוף צומדות מותניים נדיבות מבע מתנפנפות ומרשרשות בתכלת זוהר וצחוק מבוייש משולהב מרושע מסופק בטיפוף עקבים יחפים במסדרון קר. חגו של התיסכול הנשי על כל גווניו וקולותיו, חגה של הדהרה הפרועה הלאה ממנו.
בכל אופן, חאלאס עם זה.
למזלי יש לי בעל חכם ומופלא, טפו, שיודע דברים חשובים. הנה אחד מהם:
כתוב "ויפיל לו פור להמן". מאחר וכתוב ויפיל לו ולא כתוב מי הפיל ברור כי הקדוש ברוך הוא הפיל לו. והוא הפיל אותו באמצע חודש אדר, שהוא חודש מבורך לשמחה ואהבה ופריון ובריאות. למה?
כל חודש בשנה מייצג איבר בגוף. אדר מייצג את החוטם. לחוטם חוש הריח, שהוא החוש שהיה מעורב הכי פחות בחטאם של אדם וחווה.
היה מעורב, אבל קצת. הכי פחות. וכך אדר הוא החודש בו הכי פחות אפשרי שתיגזר גזירה, ועוד גזירה כה גדולה, על העם היהודי.
ולא לחינם נשלחו אל גוזרי הגזירה שניים שהם כלל לא אנשים אמיתיים אלא סמלי ניחוח. הדסה ומור-דכי.

[נעמה...*]

שלום , שיחות

רק אתמול גיליתי את הבלוג שלך,(אחרי שאני כבר שנה בתהליך התמכרות לאתר.)
מאד מתרשמת מהאמיתיות שניכרת בכתיבתך. מהישירות,ללא עכבות. זה נהדר.אני יודעת משום שגם אני קצת כזו....
מעניין איך קראתי אצלך דברים שאפשר היה להאמין כאילו אני היא זו שכותבת אותם,
ב 17/121/04 וב- 19/11/04

מזדהה

מוזמנת לבקר : חיים חדשים במדבר 2

נעמה

[קוסא_מחשי*]

_שלום, אני מתעניינת, פעם עשיתי יותר קישואים ממולאים ממה שאני מכינה היום.
אני מתעניינת בקשר למקל שבעזרתו מרוקנים את הקישואים.
מדובר במקל מתכת (אורכו כאורך כפית ארוכה) שמתעגל בקצהו וחד.
אני זוכרת שכאשר הלכתי לקנות אחד כזה, לפני 10 שנים בערך, חבר שהצטרף אמר ששמו של המכשיר הזה הוא
עגל
או עגעל
מישהו יודע?
יכול לברר?
זה חשוב לי כי אני רוצה לנסח משהו שקשור לזה.
ככה, בינינו מה זה משנה איך קוראים לזה, העיקר שמרוקנים קישואים ודוחפים בתוכם אורז.
אבל כבר אמרתי בהתחלה- אני כבר לא מכינה קוסא מחשי יותר._
אולי את תוכלי לעזור לי.
מוזמנת כמובן למחוק את זה מהבלוג המדהים שלך.

[שיחות*]

תראי מותק היא אמרה לכם חצי חציל שלם. לא על פוקאצ'ה, לא נתחי ולא רק השרוף מלמעלה. בואי אני יסביר לך: לוקחים החציל מוציאים הבפנים שלו בקוואקדור או בכף מה שיש לך, מרבבים את המה שהיצאת אותו עם הבשרטחון והטחינה ואז את מכניסה אותו בתוכו בחזרה עם הפיטריזיליה מלמעלה שיצא לך כומו סירה. את מבינה עיוני?
קוואקדור. קאווה כמו cave באנגלית. כנראה בשפות לטיניות לחפור, או לרוקן, או להכין מעין מערה. אני כמעט בטוחה שיש לזה גם הקשר נשי מיני, ולא מצליחה להזכר בו כרגע. אבל בערבית מצרית יהיה לזה שם אחר, ובפרסית יהיה לזה שם אחר. זה בלאדינו.
בכל אופן בתיאבון ובהנאה ותודה ששאלת.
ונעמה תודה, ותודה גם על ההזמנה

[שיחות*]

נזכרתי בהקשר הנשי לקוואקדור:
cave, נקב, ניקבה, נקבה, (לפעמים נקבא, למי שרוצה,) וגם כמובן יקב, כי אשה זה כמו יין וכולי.

[מי_מה*]

שיחות יקרה,
בניגוד למה שחשבה בשמת א אני לא מכירה אותך מעבר למה שאת כותבת בדף הזה, אבל בכל פעם שהוא עולה ב מה חדש אני מרגישה איזו חגיגה קטנה בלב. כפי שכבר כתבתי כאן בפעם הראשונה נגעת בחיי , באמת. אז רק שתדעי שאני אסירת תודה על מה שכתבת עד הלום, על האפשרות להיות שייכת לכאן וגם לעשן, לאכול זבל לפעמים ולצעוק כשכואב, ותמיד שמחה לקרוא כל מה שתכתבי, גם אם זה הוראות הכנה למילוי חצילים.

[קוסא_מחשי*]

תודה רבה.
בינתיים כבר החלפתי, בקטע שכתבתי על רוזה, ועשיתי שבמקום שהיא תניח את הקאווה בצד, אז כאילו שקודם היתה לה ביד מסננת והיא מניחה מסננת, כי כולם יודעים מה זה מסננת ובכל זאת, גם במסננת יש משהו אוטנטי.

[ילדת_טבע*]

מה, זה הסוף?
מצאתי את עצמי קוראת וקוראת ואז מצאתי את עצמי נמנעת מלקרוא כי אחרת אני לא עושה כלום ואז מצאתי את עצמי מחפשת זמן מספיק ארוך כדי שאוכל להשאב כמו שצריך ואז מצאתי את עצמי מתאפקת לא לגלגל את הדף למטה ולראות מה קרה לגיבורי הסיפור המופלא הזה כמו שעושים בספרים והורסים הכל או לא מבינים כלום (בדף אינטרנט הפיתוי הרבה יותר מדגדג באצבעות) ואז פתאום הגעתי לסוף...
מחכה להמשך שיבוא... (איפה אתם בסדר?)

[פלוני_אלמונית*]

שיחות!!
יקרה אחת ומשמחת, את כאן את כאן את כאן!!

ניסים קורים!

מתרגשת מאד גם. מה שלומכם?

[מיה*]

זאת הייתי אני, שגם לא מכירה באופן אישי אבל מרגישה את החמימות מתפשטת בלב למראה הבלוג ב מה חדש.

[דנדנה*]

סוף סוף סיימתי לקרוא את הבלוג הזה ,הוו אנחת רווחה זו הייתה המטרה והיא בוצעה-לאחר כמה חודשים,הרהורים כעסים וצחוקים.הרגשתי הקלה כשהוצאת סוף סוף את הקישקע וכתבת על האיכסה שבחיים בבית ,למדתי נהניתי ,הכתיבה שלך מרתקת מענגת מלטפת ,האמיני בעצמך יקירה את אדם חזק,חלש,מתמודד שזה הכי חשוב לדעתי, פשוט להתמודד עם השינויים שמזמנים לנו החיים ,כל יום.תודה לך שאי ברכה.

[אמא_אדמה*]

קפצתי מהר לראות אם יש חדש..

שיחות , נשמח לשמוע מטעמים חדשים...

נשיקות ו

[חברה*]

לא חושבת ששיחות היקרה עדיין נכנסת לבאופן בכלל ולבלוג בפרט.

[סיון*]

מקסים ומרגש. את אדם מיוחד במינו.

[פלוני_אלמונית*]

לאן שיחות נעלמה? אפשר לקרוא לה בחזרה? רק לביקור קצר? להגיד שלום ואיזה סיפור קטן? משפט?
אוהבים אותך כאן. חינוך ביתי או לא....

[סוסת_פרא*]

_לאן שיחות נעלמה? אפשר לקרוא לה בחזרה? רק לביקור קצר? להגיד שלום ואיזה סיפור קטן? משפט?
אוהבים אותך כאן. חינוך ביתי או לא...._

[מיכל_ע*]

וואו, הגעתי במקרה קראתי ביומיים, בוכה וצוחקת מתרגשת והמילים מהדהדות גם כשרחוקה מהמסך, מושכת תהנקות עוד ועוד התינוקת באוברדואז היסטרי

[שיחות*]

הבלוג הזה המשיך ל בדידותו של בוחר האבטיח ועם בוא החורף המשיך ל גשמי ברכה
תודה רבה באיחור על התגובות החמות

[עולם_ומלואו*]

_הבלוג הזה המשיך ל בדידותו של בוחר האבטיח ועם בוא החורף המשיך ל גשמי ברכה
תודה רבה באיחור על התגובות החמות_

ואוו, אני לא בעניינים. רצה לקרוא

[לי_אורה*]

ואוווווווווו סיימתי לקרוא
אווווווווווף סיימתי לקרוא
ומה עכשיו?
רוצים עוווווווווווווווווווד
וכבר קראתי את כל הבלוגים הבאים בתור. וגם את ההוא.
מקווה שיהיה המשך. מה אקרא עכשיו.... כבר כל כך התחברתי והתמכרתי...
והגעתי למסקנה שלא צריך להדפיס את זה בספר. נשמע לי עכשיו ממש ארכאי. טוב יותר בלוג!!!
מקווה שאת/ן בטוב ושהכל טוב במשפחתך.
מקווה שתחזרי לכתוב. מקווה שאת חיה בטוב.
(נורא צחקתי מזרש הקרחת וכו' - לא היכרתי את כל הגרסה. הקראתי לבתי וצחקנו נורא. תודה גם על זה. ובכלל).

[ענת*]

עכשיו אפשר לקרוא את ספריי שיצאו לאור: "תספרי על אנחנו" ו "שימי קצת כורכום"

[קלואי*]

דיייי!!! תספרי על אנחנו המדהיםםםם

שיחות

את?
אליפות!!!