בלוג לומדים להניק ולינוק

עירית_לוי

ואוו, איזה יופי! חדשות משמחות כל כך.
כל הכבוד לך.
את מדהימה.

יופי לשמוע!
עם זאת, זה מגדיל אצלי את החשד שאולי הזיהום בדרכי השתן היה קיים כבר קודם, ורק עכשיו לאחר שטופל הדברים ממש מסתדרים.לכן הייתי מאד ממליצה לבצע את הברור שהומלץ לכם.

כל הכבוד!

איזה עדכון משמח!!!
רק עכשיו ראיתי. איזה יופי!!!
ממש מרגש.
זה החזיר אותי להתרגשות שלי כשראיתי שפתאום הכל מסתדר.

_כל הכבוד לך.
את מדהימה._
וחזקה.
אין עלייך.

תודה

מתרגשת איתכם!!!
|y|

איזה יופי !!!! יופי של עדכון.
כמה כיף שהכל מסתדר.
קראתי את כל הדף ונזכרתי איך פעמיים הרגשתי שקיבלתי את ההנקה חזרה במתנה !

שוב תודה

פרי האהבה,הצלחת לסקרן אותי...בא לך לספר מה היה אצלך?

לימודים עם תינוקת יונקת
עם תינוק יונק כמובן...

זה השלב הבא.
איזה כיף שאפשר לצאת יותר מהבית,שאני כבר לא כבולה למשאבה.
עכשיו אני מתכננת אולי ללמוד איזה קורס חצי יום בשבוע,עם צוציק כמובן!
ויש לי התלבטות בקשר לחזרה לעבודה-האם להשאיר את צוציק עם בקבוק שאוב לשעה שעתיים שאיני זמינה,
או פשוט לחכות עוד איזה חודש וחצי עד שיוכל להתחיל עם מוצקים ואז נשאיר אותו עם איזו בטטה מרוסקת.
האיש חושב שאפשר בכלל להוציא את צוציק לסיבוב במנשא לזמן הזה,אבל לי זה נראה קצת סיכון.
כלומר כבר יצא לנו לעשות את זה כשהייתי במספרה או בטיפול או כאלה דברים,אבל אז האופציה להניק באמצע היתה שם,ולפעמים גם בשימוש.
בעבודה זה בלתי אפשרי אני חייבת להיות פנויה לחלוטין.

האיש חושב שאפשר בכלל להוציא את צוציק לסיבוב במנשא לזמן הזה,אבל לי זה נראה קצת סיכון.
כן, זוכרת שגם לי זה נראה סיכון בזמנו. אבל בסופו של דבר עשינו את זה כמה וכמה פעמים והיה בסדר. עם בקבוק.
וגם נורא כיף להם במנשא אז עד תום השעתיים הם כמעט לא שמים לב שעובר הזמן. וגם האיש שלי הפך אותה עם הפנים החוצה כשהתעוררה. שתוכל לראות עולם והיה לה מרתק. בנוסף מלא בנות שבאותה תקופה התעמלתי איתן, השאירו את הינוקים הממש חדשים שלהם בבית לשלוש שעות.
ואז ממש הרגשתי שאני עושה ענין... אבל נראה לי חשוב שתנהגי על פי חושייך. זה משהו שהוא אצלך מהותי וטוב.

זה בדיוק העניין,שאני לא רוצה להשאיר בקבוק...כי תמ"ל לא בא בחשבון ולשאוב לא כל כך בא לי
<לארוחה צנועה של 80 מ"ל אני אזדקק ליותר משאיבה אחת כנראה,ובכלל...

אבל אני שוקלת את זה>

עירית_לוי

_ויש לי התלבטות בקשר לחזרה לעבודה-האם להשאיר את צוציק עם בקבוק שאוב לשעה שעתיים שאיני זמינה,
או פשוט לחכות עוד איזה חודש וחצי עד שיוכל להתחיל עם מוצקים ואז נשאיר אותו עם איזו בטטה מרוסקת._
השאלה היא - עד כמה דחוף לך לחזור לעבוד?
אם לא דחוף מאוד אולי עדיף לחכות קצת?
לתת לדברים להתאזן, להנות מהמצב החדש, מהחופש מהמשאבה, לאגור כוחות, למלא מצברים.
זה מהזוית המאוד אישית שלי.

יחד עם זאת, קחי בחשבון שלא כל התינוקות קראו את הספר על מעבר לאוכל מוצק ולא כולם יודעים שזה מה שמצופה מהם בגיל חצי שנה

הבת שלי למשל הביעה עניין וסימני בשלות למוצקים רק לקראת גיל שנה, ושמעתי על עוד כאלה.

חוצמזה, טוב לשמוע ממך כאלה אנרגיות חדשות

הי פרח,קראת את מחשבותי ממש.תודה @}

עירית_לוי

פרי האהבה,הצלחת לסקרן אותי...בא לך לספר מה היה אצלך?

בטח, למה לא ?
אצלי ההנקה התחילה קצת צולע. חשבתי שהכל תקין אבל כשהלכתי שבועיים אחרי הלידה לטיפת חלב, התברר שאלה לא עלתה במשקל כמו שצריך.
היא הייתה לי שעות על הציצי, אני זוכרת ישיבה מתמשכת של 6-8 שעות כדבר שבשגרה.
פרט לכך היו לי כאבים נוראים בזמן ההנקה ואחרי שבועיים כבר היו לי מחשבות כפירה וחשבתי לעצמי "אולי הנקה היא לא בשבילי...".
יועצת הנקה שהגיעה אלי פתרה את בעיות הכאבים ואת העליה במשקל.
מתנה מס' 1 (אלה בת שבועיים)

פעם שניה הייתה כשחזרתי ללימודים והייתי צריכה להשאיר את אלה עם חלב שאוב.
רציתי להגביר את יצור החלב והחלתי לקחת כמוסות חילבה.
בדיוק 24 שעות אחרי שהתחלתי, אנינת הטעם שלי, צרכנית הגורמה עשתה לי שביתת הנקה.
ניסתה להתחבר ומיד פרצה בצרחות ובהבעת גועל על הפנים. סירבה לינוק.
מיד התחלתי להפשיר את החלב הקפוא, לחוצה פחד, ועד 4 לפנות בוקר ישבתי, סטרלתי בקבוקים, הכנתי הכל, שתיתי 3.5 ליטר מים כדי לשטוף את הגוף.
ב-6:30 בבוקר כשאלה התעוררה והסכימה לינוק, הערתי את בעלי בוכה מהתרגשות שאלה מסכימה שוב לקחת ציצי.
מתנה מס' 2 (אלה בת 4 חודשים)

ותוך כדי סיפור אני נזכרת בפעם שלישית.
נתפס לי הגב בצורה מטורפת, לא יכולתי לזוז, לא ללכת לשירותים, לא לקום מהמיטה, לא להרכין את הראש כדי לראות את אלה.
אני זוכרת אותי אוחזת בה ומכוונת על עיוור לציצי כדי שהיא תמצא ותתחבר לבד, לא יכולתי להביט אליה.
הציעו לי זריקה בגב, אבל זה היה גומר לי את ההנקה.
כל כך סבלתי מכאבים שכבר הייתי מוכנה להכל והתחלתי להתאבל על סיום ההנקה.
הפתרון צץ מכיוון המדקר שלי. הוא הציע טיפול משולב ואינטנסיבי.
4 טיפולים יום אחרי יום של דיקור, כוסות רוח ושיאצו.
הוא הציל לי את ההנקה.
מתנה מס' 3 (אלה בת 8 חודשים)

כשהיא הייתה בת שבועיים לא האמנתי שאניק אותה עד גיל שנה וחצי.
ועוד פחות הייתי מאמינה לאופן שבו זה נגמר.
אחרי מחלת הפה והטלפיים, היא פשוט לא רצתה יותר.
כל כך רציתי עוד, אבל היא כבר לא רצתה.
בא לי בהפתעה, אבל שמחה שזה בא ממנה....

איזה שחרור והקלה
לקרוא אותך עכשיו.
כל הכבןד
לגבי הטיול ומנשא עבד אצלנו כשלמדתי פרחי באך תמיד הייתי לחוצה ואומרת לו שיבוא מתי שהוא חושב שהיא צריכה
הוא כמובן אף פעם לא בא ותמיד הרגשתי קצת אמא לא טובה אבל זה נראה לי חלק מהגדילה שלי ושלה. בהתחלה הייתי שואבת והוא כדי להוכיח לי הוא לא היה נותן לה אז הפסקתי לשאוב
היה לי חבל על החלב שנשפך אחרי.
בהצלחה ונראה שכדאי לקחת את הדברים יותר באיזי טיולים בברגל בסביבה הקרובה, הקשבה הנקה שגרה נעימה

טוב,קצת נמאס לי מהסיפור הזה...אתמול שקלנו אותו וראינו שבשבוע וחצי האחרונים הוא לא עלה כלל במשקל,ואולי אפילו קצת ירד

ואני כבר הייתי בטוחה שכל הבלאגן מאחורינו.
יש כמה אפשרויות:

שיש לו בעיה כלשהי בדרכי השתן הגורמת לדלקות חוזרות ,שרובן סמויות אך משבשות גדילה

בשביל לשלול את זה צריך לעשות כמה בדיקות שאחת מהן מאוד פולשנית ועד כה ניסיתי מאוד להמנע ממנה

שיש בכל זאת בעיה בייצור החלב

בימים האחרונים הוא קצת עצבני ליד הציצי שלא כהרגלו בעיקר בשעות הערב-אולי זה קשור?
יש אפשרות לטפל בזה אבל לא ברור אם זו הבעיה
אולי אחזור לתרופה ואראה אם יש שינוי

שהכל בסדר ולתינוק בגילו <עוד מעט 5 חודשים> מותר גם לא לעלות במשקל לפעמים.

עכשיו אנחנו צריכים להחליט איך לפעול.

האם חוץ מעניין המשקל הכל כרגיל?
האם הוא יונק כרגיל? ישן כרגיל? במצב רוח טוב?
מעבר לזה, האם הוא מתפתח (פיזית, התנהגותית) בהתאם לגילו?
נראה לי, לא שאני מומחית גדולה, שהגדילה שלהם היא בעיקר במעין קפיצות. ושבוע וחצי זה לא הרבה. כנראה שבזמן הזה פשוט לא היתה קפיצת גדילה.
גם יכול להיות שסתם היה מקורר, או לא הרגיש טוב, ובגלל זה קצת ירד.
מה שאני מנסה לומר, זה שנראה לי שאם את לא רואה שינוי קיצוני, אז אולי הכל בסדר ונורמאלי. ואולי גם אפשר להרגע בעניין השקילות, כי אולי זה סתם מלחיץ אותך.
ואולי גם שווה להתחיל להכיר לו מוצקים? מה דעתך, נראה לך מוקדם מדיי?

עירית_לוי

אוי, כמה מבאס לחזור בתחושה אחורה

עכשיו אנחנו צריכים להחליט איך לפעול
מבחן שרירים (שמשמש גם לשלב האבחון ב-שיטת אייפק) עשוי לתת לך מענה. אולי שווה לנסות?

השבוע הוא היה קצת עצבני מהרגיל-בכל ערב בסביבות שבע הוא פרץ בצרחות מול הציצי ונרגע רק במנשא,שם הוא גם נרדם בסופו של דבר והפסיד את הנקת הערב המסורתית.
הוא היה נראה רעב אך עצבני מכדי לינוק,לכן אני חושדת שאולי אין מספיק חלב.
במקביל, נדמה לי שזמני היניקות שלו התקצרו בחלק מהפעמים,כלומר שינק פחות,אבל לא ראיתי בזה בעיה כי בין ההנקות במשך היום היה רגוע ונינוח אפילו יותר מהרגיל...
וואלה לא יודעת,תינוקות...איך שאני לא הופכת את זה חוסר הוודאות שולט.
והקקי שלו,כבר כמה זמן ירוק,עוד מאז האנטיביוטיקה נדמה לי.
בכל השקילות שעשינו עד כה <ועשינו הרבה> מעולם לא קרה שהוא לא עלה כלל ובוודאי לא קרה שהוא ירד <תמיד יש פעם ראשונה ?!>
הלחץ קיים בעיקר בגלל שכל הזמן מרחף לו סימן השאלה בנוגע לדרכי השתן-כי אם באמת יש שם משהו כדאי מאוד לדעת מזה,
אבל כדי לדעת צריך את הבדיקה ההיא שאנו כל כך נרתעים ממנה.
ופה גם ההתלבטות הגדולה.
בקשר למוצקים-נראה לי שהוא מאוד סקרן והיה שמח לנסות,אבל אני מבינה שלפני גיל חצי שנה זה ממש לא מומלץ.

מבחן שרירים זה רעיון טוב.
האייפקית שהיינו אצלה לא עשתה לנו מבחן שריר אלא עשתה משהו שיותר נראה כמו תקשור
בכל אופן היא לא ממש עזרה לנו בזמנו...אבל עכשיו כשאת אומרת אני נזכרת בקינסיולוגית מצויינת שאולי יכולה לעזור <מה את אומרת רותילה?>

עוד רעיונות יתקבלו בברכה!

שולחת חיבוקים!

וממשיכה כמובן להחזיק אצבעות.

גם אני שולחת חיבוקים

וממשיכה לעקוב.. תחזיקו מעמד.

שולחת חיזוקים...
מאחלת שתמצאו פיתרון מוצלח!!!

אנחנו שוקלים תקשור אצל מישהי שהתחילה לעבוד ב"אמא אדמה" אם מעניין אותך תתקשרי אליהם ויתנו לך פרטים.
לי היא נשמעת אחלה ואנחנו כאמור שוקלים אם לנסות לאור האכזבה גם שלנו מהאייפקית...

התקשרתי היום לקינסיולוגית שלי והיא אמרה שהיא בהחלט יכולה לאבחן ולטפל בבעיות הקשורות לדרכי השתן וגם במה שקשור לייצור חלב.
מחר אני אמורה לקבוע תור ואני מקווה שזה ירגיע את הרוחות.
הייינו היום אצל נפרולוג-מומחה לדרכי השתן.
רופא כל כך יהיר מזמן כבר לא פגשתי.הוא היה כל כך בוטה שזה כבר היה על גבול המגוחך...
ההמלצה הגורפת שלו מעבר לבדיקה שהזכרתי כבר היתה לעשות ברית מילה.הסברנו לו שזה ממש לא על הפרק

תודה לכולכן על זה שאתן כאן @}

עירית_לוי

ההמלצה הגורפת שלו מעבר לבדיקה שהזכרתי כבר היתה לעשות ברית מילה.
פחחחחחח.

עירית_לוי

פחחחחחח
בהחלט!

הוא כמובן "מכבד" את זה אבל טרח להגיד שוב ושוב שילד לא נימול נמצא בסיכון גבוה לזיהומים בדרכי השתן וברשימת ההמלצות כתב "ברית מילה!!!"
ככה עם שלושה סימני קריאה...
איפה לעזאזל מוצאים רופאים ידידותיים לעניין?!זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים ביחס עוין מרופא בגלל האי-ברית,וכשזה מצטרף לכך שלא חיסנו זה בכלל נהיה שערורייתי

קשה להם עם זה שאנו אוספים חומר ומחליטים בעצמנו מה לעשות.
זה כנראה נראה להם חובבני להחריד.
וכל המחקרים נגד מילה או חיסונים הם כמובן לא רציניים בעיניהם.
וכמו שאמרה לנו רופאה אחת רוסיה קשוחה "אתם מקצוע שלכם זה רופא?!"

טרח להגיד שוב ושוב שילד לא נימול נמצא בסיכון גבוה לזיהומים בדרכי השתן
אני מומחית קטנה מאוד בנושא, אבל ממה שקראתי אין לברית מילה שום יתרון בריאותי. שום.

אוי הולכתי..

דחוף...
נסי להרגע. מה יעזור לך עכשיו עוד להתעצבן על העולם?...תמיד ניתקל ברופאים האלה ובגישות האלה... עד שיהיה שינוי בעולמנו..
אני מניחה שעכשיו כשלחוצים וקשה הענינים האלה יותר מרגיזים. אבל אל תתני להם.
ממי, את הולכת בדרך שלך, עוד מעט יש לך תור אצל מטפלת ותני לדברים לקרות, להיות. ואולי עוד קצת trust בחיים, בפיציק, בעצמך.
אתם הרי מנסים את הטוב ביותר שאתם יכולים. טיפול קונבנציונאלי יהיה כנראה המוצא האחרון אחרון. (וכשהוא יגיע, אולי ניתן כבר עכשיו להתכונן לכך).
אבל אתם עוד לא שם. עצבני ורגוע לסירוגין, נשמע לי מוכר מאוד... כמו בערך כל התינוקות בעולם... שולחת לכם המון

!
ובאשר לאוכל
נראה לי שהוא מאוד סקרן והיה שמח לנסות,אבל אני מבינה שלפני גיל חצי שנה זה ממש לא מומלץ.
אם הוא סקרן, ומתענין, אז ממש לא ברור מאליו שבול על השעה שהוא נולד בגיל 6 חודשים, זה הזמן להתחיל... אז תתחילי שבועיים לפני, מה קרה.
הרי את זורמת איתו ועם התענינותו. חברתי נתנה לביתה בגיל ארבע וחצי חודשים, כי הקטנטונת היתה להוטה. היא שיחקה שיחקה ובגיל 6 חודשים בלעה.
זה גם לוקח זמן. את מרגישה מה מתאים לך, ומאוד קשובה לאינטואיציות של עצמך. תני לעצמך קרדיט וביטחון.
מקוה ומתפללת שדברים יסתדרו. אמן.

אז תתחילי שבועיים לפני, מה קרה.
הבעיה בתחום הזה היא של רגישויות וחוסר בשלות של מערכת העיכול. נראה לי שלא כדאי להקדים כי לפעמים לא רואים את ההשפעה הישירה של זה מיד, ועדיין אפשר לגרום נזק לטווח הרחוק.
(כמו תינוקות שנחשפו לחיטה בגיל צעיר מדי ולימים חלו בציליאק).

היי אפרסקית,
מסייגת את דברי- כמובן שלא חיטה, וכמובן שלא בשר או חלב. הכונה בלהתחיל היא כמובן בקטן קטן. חתיכת אגסון טחון.. וכו.
הכי הכי לא אלרגני שאפשר. מסכימה שיש צורך לנהוג בזהירות מירבית. אך עם זאת מתחברת לגישה ש התינוק יודע. אם הוא מגלה התענינות- נספק לו אותה, נעזור לו לחקור, ללמוד, לטעום. הרי ממילא זה יקח זמן מסוים עד שבאמת יבלע ממש הרבה, ונראה לי שכרגע במצבו של קטינא, כל קידום יעזור.
מה דעתך יקירתי?

באמת שאלה טובה...מעניין מה יש למומחיות ההנקה לומר בנושא!
<עד כמה שידוע לי בכל אופן,לא מדובר ממילא בתוספת קלורית משמעותית בשלב הראשון.
כך שזה לא פתרון לעלייה במשקל אלא יותר בכיוון של הרגעת הקיבה והחיך כשאמא למשל לא נמצאת בסביבה לאיזה שעה שעתיים

>

בקשר לברית-יש כמובן גם חומר קריאה בשפע בעד ברית <אבא שלי שלח לי בזמנו מאמרים בספרדית

>
אבל זה בכלל לא משנה לי...העניין הרפואי בכלל לא היה על הפרק כשחשבנו על ברית בעד ונגד.
כל מה שיגיד רופא זה או אחר לא מזיז לי כהוא זה בעניין הברית.
יש כל כך הרבה סיבות לכך שלא עשינו ואי אפשר להפחיד אותנו עם הדברים האלה.

מה שמפחיד זה המחשבה על הבדיקה ההיא מצד אחד ועל הרס סמוי ומתמשך של הכליות כתוצאה מבעיה לא מאובחנת,מצד שני.

ומה שהרגיז בפרופסור הנכבד זו הגועליות הכללית שלו,אבל כמו שאמרתי זה היה כל כך על פני השטח שזה כבר היה אפילו די מצחיק.

לשירותך: רופאים ואיבר לא נימול (המלצות על רופאים שלא נבהלים מקצת עורלה).
יהיה בסדר

הי הולכים

גדול לכולכם
נ.ב. צוציק אם אתה קורא - נא לגדול!

עירית_לוי

כך שזה לא פתרון לעלייה במשקל אלא יותר בכיוון של הרגעת הקיבה והחיך כשאמא למשל לא נמצאת בסביבה לאיזה שעה שעתיים

המעבר למוצקים יכול להיות מאוד הדרגתי ולפעמים מתרחש רק לקראת גיל שנה. בד"כ בהתחלה מדובר בעיקר בהתנסות בטעמים ומרקמים, דבר שלא תמיד מוביל ל הרגעת הקיבה. לא תמיד המעבר כזה איטי, אבל גם זה קורה ורק לקחת בחשבון
האם את רואה אצלו סימני בשלות למוצקים? ShowDoc]כאן Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=709 יש פירוט של הסימנים. מידע רב נוסף יש בדף מעבר לאוכל מוצק.
לדעתי לא כדאי למצוא פתרונות עוקפים כמו מוצקים, אלא לגלות ממה נובעת הבעיה ולטפל בגורם.

היה כבר מבחן שרירים?

מסכימה שיש צורך לנהוג בזהירות מירבית. אך עם זאת מתחברת לגישה ש התינוק יודע.
אני בהחלט מסכימה שתינוקות לא קראו (משום מה) את ספרי ההדרכה שמספרים על גיל חצי שנה, והם בוודאי יכולים להיות בשלים למוצקים במועדים שונים, גם מוקדם יותר. אך מחמת הספק, ומחמת הסיכון, הייתי דוחה את תחילת המוצקים, לפחות עד שהייתי בטוחה שהתינוק שלי מראה את כל הסימנים שהפנתה אליהם עירית לוי.
וודאי לא הייתי לוקחת סיכון עם התחלה מוקדמת של מוצקים, כדי לפתור בעיה לוגיסטית.
ובכל מקרה, מי שאני הכי סומכת עליו במקרה זה, זו האמא ומה שהיא מרגישה שנכון לה ולבנה, לאחר שלמדה את הנושא וקיבלה את כל המידע הרלוונטי.
זה אפרופו מה שכתבת הגמד חיוכון (הי

) להולכת: ומאוד קשובה לאינטואיציות של עצמך.

הולכת, מה שלומכם?

"אתם מקצוע שלכם זה רופא?!"
p-:p-:

כמה שרופאים יכולים להיות אטומים וחסרי רגישות!!!

נדמה שאלף נימים רגישים עוברים דרך האמת הקטנה והטעונה הזו שנקראת הנקה.
כל כך, כל כך, נכון!
סיימתי עכשיו לקרוא את כ-ל הדף.
מצד אחד מרגש (הדמעות לא מפסיקות...) ורק התפעלות מהחוזק שלך ההולכת, ומצד שני: כמה רגשות אשם יש לי עכשיו...
הצוציק שלי בן 7 חודשים כבר. הכל התחיל טוב אבל מאז שנכנס למעון בגיל 5 חודשים עלה 300 גרם בערך וכבר חודשיים שהוא לא עולה במשקל.
אני לחוצה ולא לחוצה.
כולם מנסים לשכנע אותי לתת לו פורמולה ולהפסיק את ההנקה. אבל אני לא רוצה!
אולי אני חושבת על עצמי?
אולי אני מזיקה לו? וסתם עקשנית?
אולי אני שאננה יותר מדי?
עד עכשיו לא עשיתי כלום חוץ מללכת לטיפת חלב ולהתעצבן מהאחות שם.
למי פונים? מה עושים?
בכלל-צריך לעשות משהו?
מתלבטת, נלחצת, נרגעת וחוזר חלילה...

כן,היא באמת היתה משהו...נראה לי שהצלחנו לבלבל אותה ולכן היא הגיבה ככה.

תודה פרח,את ממש אלופת הקישורים!
בכל מקרה לא בניתי על מוצקים כפתרון לבעיית המשקל.
ברור לי שהמשקל רק מרמז אולי על בעיה יותר עמוקה שצריך לטפל בה ולא במה שעל פני השטח.
ובכל זאת אני שמחה ללמוד ולקרוא על הנושא כי עד לאחרונה בכלל לא הגעתי לזה.

לצערי אנחנו נפגשים עם הקינסיולוגית רק בשבוע הבא,וגם האולטרסאונד לדרכי השתן רק בשבוע הבא
כך שבינתיים אין הרבה מה לעשות חוץ מלנשום ולנסות להרגע

הי אמא לא בטוחה
רק עכשיו ראיתי מה כתבת
אז קודם כל תודה

ושנית,אני מאוד מבינה ללבך!
לא הייתי ממליצה לך להפסיק את ההנקה ולתת פורמולה רק בגלל שכולם מסביב אומרים!!!
הצעד הטוב ביותר יהיה לפנות למרפאת ההנקה באודים ולקבל ייעוץ המותאם לכם אישית.
לדעתי יש איזו שהיא בעיה אבל אני באמת באמת לא מומחית וגם כל מי שסביבך לא.
ואם יש בעיה לא בטוח שפורמולה תפתור אותה,אולי רק תזיק!
כל הכבוד לך שאת מתעקשת להמשיך להניק
אני בטוחה שזה רק תורם לתינוק שלך
עם זאת ייתכן ויש לנהל את ההנקה בצורה אחרת או לטפל בבעיה סמויה שהמשקל רק מרמז עליה ובכלל לא קשורה לאופן התזונה
את לא שאננה,רק חסר לך מידע
בבקשה אל תרגישי אשמה
אבל תתקשרי במהרה למי שיכול לעזור לך.
בהצלחה!!!

למי פונים? מה עושים?

אולי תתני קצת יותר פרטים, כך שנוכל להבין את הבעיה : כמה שעות ביום הוא במעון ? מה הוא אוכל שם ? חלב שאוב ? כמה ?
מניסיוני האישי ומסיפורים רבים ששמעתי, טיפת חלב אינה המקום בו קיים הידע בנושא ההנקה. לכן, במקביל לעצות שתקבלי פה, למה שלא תפני באופן חד פעמי ליועצת הנקה (יועצות הנקה) ותספרי לה את כל הסיפור ? יועצת הנקה טובה תוכל לתת אבחנה על זוית ההנקה, דפוסי יניקה, יש לה ניסיון עם סוגים שונים של בעיות הנקה בגילאים השונים וכו.
אין שום סיבה להפסיק את ההנקה. תנסי לחשוב מיהם ה כולם האלה שרוצים שתפסיקי ומה יוצא להם מזה.

לסיכום : להתלבט ולהלחץ ולהרגע (ומהתחלה) לא יובילו אותך לשום מקום. אם תעשי מעשה אופרטיבי (שוב : יועצות הנקה) תשיגי
או ידיעה שאין בעיה (תוכלי להירגע),
או ידיעה שיש בעיה ומה את צריכה לעשות בשביל לפתור אותה (תוכלי לנתב את האנרגיה שלך לפתרון).

בסוף התור לקינסיולוגית הוקדם למחר.

עירית_לוי

יופי.

איזה כיף, זה עושה לי כל כך נעים לדעת שאכפת לכן. אני שמחה שעניתן לי.
בעצם, לכתוב פה זה הדבר האקטיבי היחידי שעשיתי עם הדילמה הזאת עד עכשיו.
בראש אני יודעת שכדאי להתיעץ עם מישהו מומחה, אבל בלב מנסה לשמור על אופטימיות.
הצעד הטוב ביותר יהיה לפנות למרפאת ההנקה באודים ולקבל ייעוץ המותאם לכם אישית.
הולכת-אם תוכלי לתת לי את הטלפון של המרפאה או למי צריך לפנות שם. האם יש שם רופאים? יועצות הנקה? קראתי שכתבת שאתם פגשתם גם קלינאית תקשורת.

אולי תתני קצת יותר פרטים, כך שנוכל להבין את הבעיה : כמה שעות ביום הוא במעון ? מה הוא אוכל שם ? חלב שאוב ? כמה ?
אני ינסה לתת תיאור כמה שיותר מדוייק.
הוא נמצא במעון 4 ימים בשבוע משעה 7:30 עד 15:00 ולרוב אפילו פחות.
הוא אוכל חלב שאוב אבל כל מנה שלו מאוד קטנה, 60 סמ"ק, בשבועיים האחרונים התחיל לאכול 100-120 סמ"ק.
בגלל שלא עלה במשקל אחות טיפת חלב יעצה לי להתחיל עם המוצקים קצת לפני גיל חצי שנה ובערך מגיל 5 וחצי חודשים הוא אוכל מרק ירקות.
מכיוון שבכל זאת לא עלה במשקל היא יעצה לתת לו פורמולה עם דייסה. על החלק של הפורמולה ויתרתי אבל בחודשיים האחרונים אני מוסיפה קורנפלור לחלב השאוב ולמרק. בהתחלה הוא אכל 40-50 גרם מרק ומאז תוספת הקורנפלור הוא אוכל 200 סמ"ק בערך.
פירות התחיל לאכול לפני חודש בערך והוא עדיין לא מתלהב מזה, כמה ביסים ודי.
סדר היום שלו מבחינת אוכל הוא כזה:
יונק בשעה 6:00
9:00 בקבוק שאוב+קורנפלור
12:00 מרק+קורנפלור
14:00 בקבוק שאוב
לפעמים מוסיף עוד בקבוק בין לבין של 50 סמ"ק
מאז שהוא איתי הוא רק יונק ואוכל פעם אחת מעט פירות.
בלילה הוא קם כל 2-3 שעות ויונק.

פתאום נראה לי שדילגתי על ההתחלה, אז קצת רקע על הפיצפון שלי.
נולד במשקל 3320 ג', וההנקה הלכה די בקלות, כמה אימונים והמחונן שלי ואני קלטנו את העניין ( :
בן חודש שקל 4480 ג', גובה 57.5, היקף ראש 38.5
בן חודשיים שקל 5250 ג', גובה 59, היקף ראש 40
בן 3 חודשים שקל 5860 ג', גובה 60.5, היקף ראש 42.5
בן 4 חודשים שקל 6320 ג', גובה 65.5, היקף ראש 42.5
בן 5 חודשים שקל 6760 ג',
בן 6 חודשים שקל 7020 ג', גובה 69, היקף ראש 43
היום הוא בן 7 חודשים ושוקל 7020 ג', גובה 70, היקף ראש 44.5

ואוו, יצא לי ארוך...

תנסי לחשוב מיהם ה כולם האלה שרוצים שתפסיקי ומה יוצא להם מזה.
אז חשבתי - כל מיני אנשים שלא ממש אכפת לי מהם אבל בעיקר אמא שלי ואחותי שבלחץ מזה בגלל שלי היה רפלוקס (מחלה בכליות) והן כל הזמן דואגות. בגלל שאני כל כך קרובה אליהן הלחץ דבק גם בי.

עכשיו אחרי שקראתי הכל, שמתי לב שחסר בתיאור הזה משהו הכי חשוב:
הילד שלי הוא הכי מקסים בעולם, אוהב לצחוק ולהשתולל, עם בטחון פנימי שנותן לי ולאבא שלו כל כך הרבה אהבה.
חייבים גם משהו אופטימי, לא?! ( :

_בגלל שלא עלה במשקל אחות טיפת חלב יעצה לי להתחיל עם המוצקים קצת לפני גיל חצי שנה ובערך מגיל 5 וחצי חודשים הוא אוכל מרק ירקות.
מכיוון שבכל זאת לא עלה במשקל היא יעצה לתת לו פורמולה עם דייסה_
יסלחו לי כל אחיות טיפת חלב - אבל מרק ירקות זה אוכל דיאטטי, לא? מזון מומלץ בשומרי משקל... איך בדיוק חשבה שהוא יעלה במשקל ממרק?

נראה מהנתונים שכתבת שכבר בגיל 5 חודשים הוא הכפיל את משקל הלידה שלו. וזה מעולה!
את חייבת לזכור ש-3 החודשים הראשונים הם המשמעותיים ביותר מבחינת העלייה במשקל. אח"כ זה הולך ומתמתן.
מה גם שיש עלייה בגובה ובהיקף הראש, כך שהוא כן גדל. אצל תינוקות זה הרבה פעמים אחד על חשבון השני, לא הכל גדל אותו הדבר.
מה שעשית עם המוצקים זה בעצם להפחית לו קלוריות, אם לא שמת לב. אמנם בעצת אחות טיפת החלב, אבל אולי גם היא לא ממש מבינה שירקות ופירות הם מאד דיאטטיים! אין בהם הרבה קלוריות. ולהוסיף קורנפלור זה להוסיף קלוריות ריקות מתוכן שאינן מזינות. סתם הסמכה של המרק.
אם את מעוניינת בקלוריות, את יכולה לתת לו אבוקדו, שהוא מאד מזין.
אגב, איך הוא הגיב למוצקים בגיל צעיר כ"כ? האם זה נעשה תו"כ התחשבות בסימני המוכנות שלו גם כן?
את מוזמנת לקרוא גם ShowDoc]כאן Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=709 ShowDoc]וכאן Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=743

>ורד משתגעת לפעמים מעצות של אחיות טפ"ח <

אגב, לגבי השאיבות- לא הבנתי ממך אם את ממשיכה לשאוב וזה הולך בסדר, או שאת רוצה להפחית שאיבות.

אוי קומ"ג כתבנו ביחד, דיי דומה

איזה יופי שנמצאו מי שמבינות כדי לענות!
תגידי,מה הקשר בין הרפלוקס שלך להנקה שלו? באיזה גיל היה לך רפלוקס? <סתם סקרנות>
לפי הנתונים שלך נראה שכל החודשים הראשונים הוא עלה נהדר!
ואם בכלל יש בעיה,מה שממש לא בטוח,אז זה לאחרונה ואולי באמת בהשפעת המוצקים,או בגלל שהוא כבר יותר גדול ופעיל.
אם יש לך ספק,למה להתבחבש?
קל מאוד לדאוג ועוד יותר קל להדחיק הכל ולשכוח מזה כביכול.
תתקשרי ליועצת שתבחרי ותבררי טלפונית.ייתכן מאוד שכבר בטלפון יגידו לך אם זה מצריך ביקור או לא.
במרפאה באודים נמצאת ד"ר ליבוביץ שהיא גם רופאת ילדים וגם יועצת הנקה מהטובות בארץ .הטלפון שם הוא 09-8858256
הקלינאית עובדת שם לפעמים בשיתוףו בתיאום עם דר ליבוביץ,כשיש צורך,אבל זה אולי לא קשור אליכם,יותר לבעיות בלסת ובמציצה.
אני לא רואה ניגוד בין אופטימיות לבין צורך בייעוץ!
הרי בייעוץ יכול להתברר שהכל בסדר ורק תסירי דאגה מלבך ותתחזקי או אולי תשפרי כמה דברים קטנים.
ויהיה לך מה לענות לכל המלעיזים!
הייתי בהתלבטות הזו לכן אני כותבת לך את זה-שווה לפנות! זה לא מוריד מהערך של כל הטוב שיש לכם. @}

ורק שתדעי,מה שקורה אצלכם לא דומה כלל לסיפור שלנו.
צוציק בן 5 חודשים, נולד כמו התינוק שלך אבל שוקל כמוהו בגיל 3 חודשים...

_אם את מעוניינת בקלוריות, את יכולה לתת לו אבוקדו, שהוא מאד מזין.
אגב, איך הוא הגיב למוצקים בגיל צעיר כ"כ? האם זה נעשה תו"כ התחשבות בסימני המוכנות שלו גם כן?_
הוא אוכל אבוקדו, והפעם לפי עצת חמותי
בתחילת המוצקים הייתי חסרת ידע, בעצם עד עכשיו. לא ידעתי שיש סימני מוכנות וכמו שכתבתי בהתחלה הוא אכל מעט אבל מאז תוספת הקורנפלור הוא הגדיל את הכמות כשהוא אוכל במעון. כשאני נותנת לו זה כמה ביסים וזהו.

אגב, לגבי השאיבות- לא הבנתי ממך אם את ממשיכה לשאוב וזה הולך בסדר, או שאת רוצה להפחית שאיבות.
אין לי בכלל בעיה לשאוב. אומנם אין לי כמויות מטורפות אבל יוצא מספיק גם בשביל להקפיא.

תגידי,מה הקשר בין הרפלוקס שלך להנקה שלו? באיזה גיל היה לך רפלוקס? <סתם סקרנות>
הקשר זה שאמא שלי מתארת שככה זה התגלה אצלי והיא כל הזמן בלחץ מזה שאולי גם לו יש רפלוקס.
וסתם בשביל הסקרנות - אני נולדתי עם זה, הייתי אמורה לעבור ניתוח בגיל חצי שנה אבל בסוף תודות לאיזה רופא מסור קיבלתי טיפול תרופתי והרפלוקס עבר!
מה שלא מפריע לאמא שלי לשאול אותי בכל שיחה אם שתיתי...

ורק שתדעי,מה שקורה אצלכם לא דומה כלל לסיפור שלנו.
אני יודעת, אבל התחברתי אליך מהצד של הדילמה והרצון העז להמשיך להניק. בכל מקרה, נשמע שעכשיו אתם בדרך הנכונה ואני מאחלת לכם שהדברים רק ילכו וישתפרו.

בכל מקרה, אני באמת יפנה למרפאה באודים, זה רעיון טוב.
נראה לי שהבעיה שלי לא מתאימה לדף הזה. איך מעבירים לדף רלוונטי יותר?

ורד - רק כדי "לחמם" אותך עוד קצת... אחות טיפת חלב גם טרחה לצייןמספר פעמים שעכשיו החלב שלי כבר לא שווה כלום וזה סתם פינוק. בביקור האחרון שלי היא אמרה כל כך הרבה שטויות שפשוט הנהנתי לחיוב רק כדאי שתפסיק כבר לזיין לי במוח!

אחות טיפת חלב גם טרחה לציין מספר פעמים שעכשיו החלב שלי כבר לא שווה כלום וזה סתם פינוק.
למרבה הצער זה סיפור די שכיח. כשכתבתי כולם התכוונתי בעיקר לכאלה, שמחלקים עצות בלי שום הבנה, לאנשים במצב רגיש. אני מוכנה לחתום לך שאותה אחות לא הניקה.
<מתחממת ביחד עם ורד>

הבעיה עם אותן אחיות טפ"ח המושמצות היא שיש גם כאלה שהן כן בסדר וכן יודעות וכן מבינות והראשונות פשוט מוציאות לכולן שם רע.
זה חבל ובכלל מקומם שמישהו לא טורח להתעדכן בתחום עבודתו. מי אמור לעשות את זה במקומו?

הקשר זה שאמא שלי מתארת שככה זה התגלה אצלי והיא כל הזמן בלחץ מזה שאולי גם לו יש רפלוקס.
רק כדי להרגיע בנושא הזה..
שני הילדים שלי עם ריפלוקס..
הקטנה הייתה עם ריפלוקס די קשה שפגע לה בגדילה [לא עלתה במשקל.. ירדה וכד'..] ולמרות זאת רק ינקה מלא ללא שום תוספות [חוץ ממוצקים כמובן מגיל חצי שנה].
הקטן גם עם ריפלוקס כנראה וגם יונק מלא...

בכלל הגישה הרפואית היא שכל זמן שהילד עולה במשקל כמו שצריך לא מתערבים. והם מתייחסים אז לריפלוקס בעיקר כבעיית כביסה של ההורים.

אז אם זה יעזור להרגיע את אחותך ואמא שלך את יכולה לספר להן...

אבל פו,נראה לי שהיא התכוונה לרפלוקס בדרכי השתן <שזה גם החשש שלנו לגבי צוציק,וקשור לאותה בדיקה פולשנית שאנו שוקלים אם לעשות או לא>

ואלו החדשות...
במבחן שרירים אבחנה הקינסיולוגית שתי בעיות במקביל

אצל צוציק-חולשה באחת הכליות,חיידק בדרכי השתן ובמערכת העיכול
בעיה עם ספיגת ויטמינים אצלי שפוגעת בתפקוד ההורמונלי ומכאן בייצור החלב

שני העניינים בטיפול ובשבוע הבא נראה מה התוצאות ולאן להמשיך משם.

במקביל הרי שוב לקחתי כל השבוע את התרופה להגברת ייצור החלב,וראיתי שינוי-
גם בכמויות חלב שיוצאות מהשד,והכי חשוב-במשקל של צוציק!

העניין הזה קצת מבלבל
הרי "לפי הספר" אין כמעט דבר כזה של בעיה בייצור החלב אם היניקה של התינוק יעילה!
כלומר-"אין לך מספיק חלב" זה דבר שהיו אומרים לאמהות מניקות בדור שעבר בכלל,לא?!
ובכל זאת הממצאים של המחקר הקטן שעשינו מראים שכנראה יש איזה עניין...הרי ברגע שחזרתי לתרופה הוא עלה שוב במשקל

.

אכן נשמע מבלבל...

בכל אופן מאחלת לכם המשך הצלחה...

וסליחה על הטעות לגבי הריפלוקס..

...הרי ברגע שחזרתי לתרופה הוא עלה שוב במשקל .
אולי קיים גם אפקט פלסבו? את לוקחת תרופה ונרגעת וחוזרת לייצר חלב כמו שצריך?

בכל מקרה, יופי שנמצאו הבעיות וכבר טופלו @} העיקר הוא תמיד מבחן התוצאה.
בהצלחה בהמשך.

חבל שלא היה לי אפקט פלסבו עם הכמוסות הטבעיות למיניהן...וברצינות,נראה לי שזה לא זה,כי אי אפשר לומר שהייתי לחוצה במיוחד לפני השקילה ההיא או רגועה במיוחד בשבוע הזה.
אבל באמת כל סיפור ההנקה הזה מכיל המון תעלומות.רב הנסתר על הגלוי.

בהצלחה!
ממשיכה להחזיק אצבעות.

עירית_לוי

_בהצלחה!
ממשיכה להחזיק אצבעות_

תודה לכולכן! @}

בהצלחה.

הי אהובה. הצלחתי להגיע עד הסוף.
מקווה שתמשיכי לספר ובסוף תוציאי ספר.
חשבתי לעשות זאת עם כל אחד מילדי ונשאבתי למקומות אחרים...פשוט כל יום כמעט, של כל ילד כמעט, מייצר אינסוף רגשות ונושאים למחשבה ודברים שלא ידענו לצפות או שידענו ולא ידענו איך להתנהל איתם או אחר. בכל אופן כל ילד מביא איתו את הגדילה של הוריו -רצונית ולא רצונית. אני מוכנה לאמץ את הסיסמה שהמתקשרת רונית גלפו משווקת עכשיו כמסר לעולם חדש- הסיסמה היא ש-אפשר אחרת, אפשר עכשיו ואפשר פשוט. אז איך? הדמייה של עולם חיובי? של בעיות שנפתרות? חזרה אחורה בזמן וטיפול בנקודות מתח שעולות - גם אייפק וגם מוח אחד וגם BUT - טכניקת איזון הגוף- מאפשרות כניסה למבוכי הזמן אבל אפשר אולי לדומם מנועים לרגע ולהתבונן לבד ולטפל לבד בסיטואציות שעולות במחשבתינו כשאנחנו מבקשות (מעצמינו, מהמלאכים, מאלוהים כל אחת ומה שמתחברת אליו) להבין למה. איך מטפלים לבד? ממלאים כל זיכרון שעולה באור (ויש לנו דמיון) או אולי משפרים את הסיטואציה או אולי מדברים אל המעורבים-בלב או בקול רם (ממילא איש לא שומע- חוץ מהידיעה הפנימית הגבוהה שלנו). מה זה אומר? זה לא בהכרח אומר שהדברים איתם מתמודדים יהיו שונים .זה רק אומר שהתגובות הרגשיות שלנו יהיו שונות ואז מה? ואז אולי דברים יראו לנו אחרת, אולי הם יראו יותר פשוטים. אולי נוכל לחייך יותר ולדעת שהכל חולף. אולי נהנה יותר מהחיים. אולי- לא יודעת- אני עדיין תלמידה של האיכויות עליהן דיברתי ויש לי הרבה מה לעשות עם זה בתחום ההורות והחיים בכלל.
אתמול בתפילה לשלום הקראנו קטע מהספר של סניה רומן "צמיחה רוחנית" ושם הציע אורין (ישות מתוקשרת מעניינת) שאנחנו יכולים ליצור את חיינו כמו שאנחנו רוצים. ואני שואלת מה אנחנו מרוויחים מכל סיטואציה, מכל קושי מכל קוצר נשימה, מכל חרדה? לא יודעת עליך- יודעת עלי- מתבוננת לומדת, מחייכת. מה זה אומר? לא יודעת. מה שזה אומר לך- ובעיקר שאני מאוד אוהבת אותך ומאמינה שתדעי למה ומאמינה שצוציק יגדל למופת ומאמינה שהחיים שלך יהיו נפלאים כי את נפלאה שכזו. יום טוב לך- לכן כל המעורבות היוצרות את השבט הוירטואלי שכל כך נחוץ לנו בחיינו. ימים יפים

הי נירית,איזו מקסימה את,תודה שקראת ותודה שכתבת

חשבתי הרבה על מה שדיברנו...
פתחתי את הסיפור הזה בחלוקה מאוד דיכוטומית-"החלום" ו"המציאות"...
וככל שהזמן עובר אני מרגישה שעם כל הקשיים הלא צפויים שנתקלנו בהם
בעצם המציאות שלנו היא חלומית בפני עצמה
ואם נשים את הציפיות של "איך זה צריך להיות" בצד ונשאר עם הכוונה,עם הרוח-נראה שיש לנו את מה שכל הזמן רצינו
כולל את כל התמיכה הנהדרת הזו של כל הנשים הנפלאות פה @}

היום היינו באולטרסאונד של דרכי השתן.
הרופאה שם אמרה שהכל נראה בסדר גמור.
אני יודעת שהנפרולוג הפרופסור הנכבד יגיד שזה לא משנה בכלל...בעיה שלו

ואם נשים את הציפיות של "איך זה צריך להיות" בצד ונשאר עם הכוונה,עם הרוח-נראה שיש לנו את מה שכל הזמן רצינו
ומה שיש לנו זה עולמנו, זה אנחנו, זה הכל.(-:
איתך\איתכם בעצם, בליבי, גם אם קצת ממרחק, חושבת עליכם ומאמינה בטוב בשבילכם, תמשיכי לעדכן...

גדול גדול.