בלי חיתולים עם חתולים קפטיינ'ס בלוג

[צוויליך*]

"היא מתגעגעת אליך."

חמש שעות אחרי שנפרדתי מהבוציק הרדומה, מתקשרת אשתי כהן כשברקע הקטנה בוכה ומוחה.
לא רוצה לישון ולא ציצי, לא קקי ולא פיפי, לא על הידיים ולא לאוניברסיטה.
טוב, גם אבא לא רצה לאוניברסיטה.
מתגעגעת? אלי? אוי אוי אוי, בוז'ונת מסכנתולה, פורצות מאליהן כל הניכמרויות ומשהו קטן בבטן שלי מתכווץ.
המותק הקטנה. מתגעגעת לאבא. כמה שעות בלעדי והיא שבר כלי.
אנא אני בא?

<המשך יבוא>

[צוויליך*]

מכל המקומות בעולם, בתחנת הכח רידינג, אומר לי בנאדם אחד
(שהוא אבא ותיק ממני)
"מה מתגעגעת, בגיל הזה היא יודעת רק אמא . עזוב אותך."

ואני מבהיר: זו לא בקשה לחיזוק מצידי כאן, אני יודע שהשמש זורחת בבוקר גם אם התרנגול לא קורא קוקוריקו.
אני רק חושב שחבל לי על מה שהוא מפסיד עם הילדים שלו.

<המשך יבוא>

[הערסית_מהשכונה*]

צויליך אמות עליך איך שאתה מסנן ת'הודעות שלי.ככההלך לו צ'אנס כביר לדפוק לך מסמרים בברכיים..ואיך זה שאני שולחת לך מייל ואתה עונה לבעלי? ואיך זה שהוא שולך לך תשובה ואתה עונה לי?
לא הבנתי כלום ממך.טוב אולי יותר טוב שלא לקחת אותי לצילומים. פעם אחרונה שעשיתי וידיו קליפ לחברים של נטשה הם התפרקו!

שמעתי(מאתה יודע מי( על הקשר של שיטת פאולה -פיפי -ועיניים!
הייתי שתשקיע בזהמחקר קטן ותחזור אלי טוב?

[הערסית*]

צוויליך פגשנו היום את ד"ר רוזנטל...איזה חמוד עם כיפה (הומור של בחור ישיבה)..במילים פשוטות הוא אומר: אין לי בעיה שתחסנו את הילדים שלכם-אני את שלי לא אחסן!
חוצמיזה שפגשנו את אסי מ'השוטים' מסתבר שהוא שכן שלנו! נולדה לו ילדה לפני שבועיים!!!!

אם אתה רוצה חומר חם חם מהתנור על אנטי חיסונים תאלץ להביא לי קודם כל חומר חם מהסוכנות היהודית!
(ח..ח..)
יש איזה טלפון כבר להתקשר אליו?

[הערסית_מהשכונה*]

מישו ראה את צויליך?
פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססס לאן נעלמת?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אולי נפל עליו טטרה?

[צוויליך*]

חמממפפפף

<ממתחת לטטרה>

[הערסית_מהשכונה*]

http://images.animationfactory.com/anim ... [po]people a l[/po]/children/matthew brb expression/matthew brb expression sm wm.gif

[הערסית_מהשכונה*]

לא הבנתי כלום ממה שכתבת. ...
תגיד האמריקאים לא גמרו כבר סיבוב מסביב להר הבית ומחכים שמישו יוריד להם כבר את התמונות?
יללללללללללללללללללללללללללללללללללללההההההההההההההההההההההההההההההההההה

[הערסית_מהשכונה*]

D70

[הערסית_מהשכונה*]

שווווווווווווווו...שום דבר לא השתנה פה 100 שנה . "אין לקולונל מי שיכתב עליו"
כתבתי לך גם בדף השני.
תגיד אתם באים לפארק הירדן?

[לוונדר_סגול*]

שווווווווווווווו...שום דבר לא השתנה פה 100 שנה . "אין לקולונל מי שיכתב עליו"

< הצטרפות מאוחרת למחאת הערסיסית >

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

<המשך יבוא>

חשבת שנתעייף, הא?
ובכן, אנחנו מחכים!

[צוויליך*]

נתחיל בכך שבגלל סיבות מרחביות ואורטופדיות אני ישן למרגלות הנשים.
המיטה המשפחתית בנויה כ'פאי', ובבוקר הבוציק מטיילת אל הצלע העליונה, אוחזת במשקפי הראיה שלי ומסתכלת בי בריכוז.
כשהעינים שלי נפקחות היא תוקעת לי את המשקפיים בפרצוף (נו!) ומסובבת ראש אל אמא להפטיר "אֶה!" (בעברית - התעורר, הבטלן).
לעיתים היא מרחיבה ואומרת לאמא בהטעמה "אבא!".
השבוע, אחרי תחיבת המשקפיים, היא רכנה אלי אט אט ולהפתעתי קיבלתי נשיקה רשמית.
שנה וחדשיים.
אחר כך היא חוזרת אל אמא (שניסתה לחזור לישון) להתגלגל בחיקה ולנסות לשלוח ידיים ערמומיות אל תוך החולצה (רק בודקת שלא גנבו כלום בינתיים). אבא מבהיר לאמא בעזרת סידרת אנחות שהגב לא משהו וכו' וכו' ואכן אמא מגלה סימפטיה, כרגיל, "נו, קח אותה למטה, אני הרוגה, כל הלילה כמו פרופלור הילדה ש'ך". מצחצחים שיניים. אבא עם המברשת שלו, בוציק עם של אמא, מצחצחת את הרצפה, הכיור ואם לא שמים לב גם אביזרים סניטריים אחרים, אם מתבלבלת אז גם קצת את השיניים. המברשת שלה הקטנה הצהובה, הס מלהזכיר, מוקצה מחמת זה-שלי-אז-אין-לי-שימוש-לזה.
קקי של בוקר. שוטפים הטוסיק. שירי טוסיק נקי בחלל האוויר (אמא: "יאללללה! תן לישון!").
למטה בסלון סקירת השלל של פסח, כמו שכתוב "ויצאו בשלל גדול", מספק עיסוק בזמן הכנת דייסת הקוואקר.
בואי זוזקי, אוכל.
באה. שותל אותה בכיסא האוכל ומתחיל לספור: ביס, שניים, שלושה, ארבעה...
יוצאת מהכיסא.
רגע, לאן את הולכת? שבי - זוזיק, רגע!
קדחת, היא מטיילת מסביב לכיסא, מוצאת את הסלולרי של אבא ומוסרת אותו תוך הצהרת "אה." ("מצאתי לך את הסלולרי"). משחקת ב"קוקו" עם אבא מאחורי הכיסא ובכלל מעבירה את הזמן עד שישבר ויאכיל אותה שלא בכיסא.
אנחנו כבר נלמד אותו "עקביות", הא הא.
בואי נאכיל את החתול הדביל. לא, תוציאי את היד. תעזבי, בוזיק! הנה, חופן אחד. לא! לא. תניחי לו, לא למשוך לו בשיער.
הנה אבא קושר מנשא. את עייפונת? מי מתוקולה של אבא? נחליף חיתול פיפי לפני הטיול? לא להשתולל. זוזיק! רק חיתול! די. די. זהו, נעלה את המכנסיים למעלה. ידיים לאבא, הופה. מי מותק?
לא לזרוק את הכובע! זוזיק!
שששש, לכי לישון, מותק. ששששש.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

קדחת, היא מטיילת מסביב לכיסא, מוצאת את הסלולרי של אבא ומוסרת אותו תוך הצהרת "אה." ("מצאתי לך את הסלולרי"). משחקת ב"קוקו" עם אבא מאחורי הכיסא ובכלל מעבירה את הזמן עד שישבר ויאכיל אותה שלא בכיסא
כוכבת הבוז' הזאת.

[לוונדר_סגול*]

המממ...
נחליף חיתול פיפי לפני הטיול?
...

[טלי_כהן*]

אני עומדת לעשות ת'צמי ישנה בשביל השמחה בלצרוח דקה אחרי ששמת אותי במפה והתגנבת(!) אל המחשב.
גדול!!!

[אמא_של_יונת*]

אוי, צוויליך,
ראיתי את הדף ב מה חדש וצהלתי.
והנה, כל מה שהעליתי בחכתי זו תגובה מהיום.
מה עם דיווח חדש על הבוז'? לא מוכרח להיות בעניין חיתולים. אפשר גם בעניין טלפון סלולרי וכדומה.

[צוויליך*]

אחח, אמא של יונת ,
וחשבתי כבר שיש לך מגרפה למסירה! ( ככר השוק )

הוי הבוציקיה!
תשעה קבין של חמידות ירדו לארץ ישראל ודומה שעשרה נטלה הגברת.
היה לה חום, כ-40 , לפני כמה ימים. חזרתי הביתה מאוחר ועליתי למעלה לראות מה שלום הבנות. במדרגות אני שומע "פטצשש!" כל כמה שניות. חשבתי, אולי התקלקל המשנז הפנאומטי אך מיד נזכרתי ש-א. לא התקנו כזה וש-ב. בעצם אין כזה דבר, ואכן הסתבר שהזאטוטית שוכבת על אמא כמו צפרדע קטנה, עם אצבע בפה וכל כמה שניות אמא מקפיצה אותה עם ה"פטצשש!". אחרי כל פעם כזאת הזאטוטית מקפיצה את עצמה בתשובה וגם עושה איזה קול חלוש, עלוב אך מלא ציפיה. אמא, לשמחתי, לא היתה מבואסת מההתעמלות הלילית אלא חייכה ואמרה שהבוציק התעוררה וכולה משחקים והומור.
איזה מותק.
היא הולכת כמעט חודש (לא ברציפות, היא נחה בסופ"שים וכל שעתיים) ומרדפי ה"אני אתפוש אותך!" הפכו למירוצים מסביב לרהיטים. כל בוקר היא ממלאת את הצלחת של אוסקר החתול בעצמה ואם אבא לא שומר, גם הופכת אותה מיד לאחר מכן כדי להאכיל את הנמלים.
אוסקר, מצידו, כבר הבין שהזאתי קטנה אבל יש לה קשרים והתחיל להתחכך לה ברגלים מעשה חנפים, התחמן, רק מה, הוא שוקל מעט פחות ממנה ומצליח להפיל אותה לעיתים. אולי זאת בעצם התחשבנות על הנמלים, מי יודע לב חתול שמן ומנוסה.

אל הדובי-דובי ואל הדובי-קנגורו, הגווארדיה הישנה, הצטרף דובי-דינוזאור, טירנוזאורוס-רקס מפלסטיק שבאמת ניראה כמו הדבר האמיתי, מרושע ומלא שיניים, רק בגובה 30 ס"מ.
בהתחלה פחדנו ממנו. משכנו כתף והתרחקנו ככל יכולתנו מהמפלץ.
אח"כ הסכמנו להכות לו על הראש עם כף עץ (ארוכה) והוא דווקא הגיב בצליל עמום ולא לגמרי בלתי נעים. המממם!
אז כבר ניסינו לגעת בו באצבע אם היינו על אבא (שיודע איך להתעסק עם חיות מסוכנות). והוא התנהג יפה. הדובי-דינוזאור. גם אבא.
והנה הגיע היום שאחזנו בו בצוואר והדבקנו לו נשיקה על האף!
באותו יום כבר האכלנו אותו ברסק מלפפון עם יוגורט, הכפית נכנסת יפה לתוך הלוע הפעור וזה דבר ששום דובי-דובי לא יודע לבצע! ליקקנו לו את החוטם כדי לדוג מלפפון ויוגורט עם הלשון ונהיינו חברים.
ואחרי שאבא הדגים, אנו גם משקים אותו מים מהבקבוק.

ככלל עיקר עיסוקנו בימים אלה היא הגינה. למדנו לחפור בעפר תחוח עם התרווד ולזרוק אבנים אל הבורות שאבא חפר לעצים שאמורים להגיע בקרוב. אם אמא ממלאת דלי אבנים, הבוציק מוציאה ולהיפך, שיהיה איזון אנרגטי. כמעט כל יום משמישים את האמבטיה הישנה והופכים אותה לבריכה דה-לוקס. שם אפשר לשכשך, לשאוב מים בכלי פלסטיק ולשפוך החוצה (הכי מתסכל זה העציץ עם החורים בתחתית - כמה שלא תשאיר אותו מתחת למים, תמיד הוא יהיה ריק כשתנסה לשפוך אותו על החתולה). הכי טעים זה לשתות את המים עם הכף הכתומה של הקוואקר, ברעש ובכוונה רבה.

שפה:
נעם חומסקי יכול מצידנו להמשיך לכתוב ספרים מעפנים שאי אפשר לקרוא כדי שיחשבו שהוא חכם. שיחשבו. בוציק חושבת שהוא נודניק חסר תקנה. וטרחן.
היא ההוכחה החיה לכך שאיבר השפה מתמצה בביטוי אחד ודי לו בכך:
"עוֹט!"
ולא צריך יותר.
הבוצינקה קמה משינה עם "עוֹט!" בפיה ולעיתים גם לא מתעוררת אלה ממלמלת "עוֹט!" כשהיא רדומה במנשא בזמן טיול הבוקר, מיטלטלת תחת המיטריה הוורודה, לסת ויד שמוטות והזבובים פורעים לה את הפוני. "עוֹט!" זה כמו הסוווש של נייקי, סיסמה, סמל, דרך חיים.
רק, שלא כמו הסווווש, ה- "עוֹט!" אינו מבוסס על ניצול הילדים בחצי אחד של כדה"א ועל התקפה של תדמית העצמי של הילדים מהחצי השני.
ובין שינה ליד אמא לטיול על אבא, שניהם משחקים את משחק הניחושים הגדול שמאופיין בטיק העצבני (אצל אבא) "עוד מה? עוד מה? "
והיא, אם היתה צריכה לדבר, היתה אומרת "מ'ז'תומרת, כל מה שיעשה לי טוב, אבא טמבל, עכשיו רגלי! עוֹט!"

"עוֹט!"

[בשמת_א*]

אה, נחת! D-:

[אמא_של_יונת*]

בהתחלה פחדנו ממנו. משכנו כתף והתרחקנו ככל יכולתנו מהמפלץ.
עד שקראתי את ההמשך הייתי בטוחה שאתה מדבר על אמא ואמא של הבוז'! בחיי!
כשהנכד הבכור היה בגיל המתאים, הוא קיבל סט של מפלצות גומי - עכביש, עקרב, לטאה, נחש וכדומה. ואני - בחיי שהייתי מתרחקת מהם בסלידה. לא חינוכי, אני יודעת, אבל מאוד מאוד באופן טבעי !

[אילה_א*]

עוט!
שיפרה לי את המצב רוח הבוז' הזותי

[צוויליך*]

וואיי וואיי וואיי,
אגב מפלץ, מי אץ-רץ לו כאילו שילם דמי שכירות אל תוך הבית? tn_/f8a4scd.jpg?ph4yYhEBPDv.wZpJ]המפלץ! http://f3.yahoofs.com/users/42a8ac54z85eff852/3078scd/__tn_/fee6scd.jpg?ph4yYhEBGffQuzee]גם[/img] פה /97e8scd.jpg?ph4yYhEBeQjjSXlA]ופה
משהו מהסרטים. חייזר מוזר. ראיתי עכשובים ועקרבים וכמה דברים שניראים סקיצות לא החלטיות של מתכנן עם הנג-אובר.
אבל זה!
אגב, שני השפיצים מקדימה הם בעצם ארבעה, שני זוגות אחד מעל השני.
בררר. מישהו מזהה?

[צוויליך*]

איזה באסה.

<לתיקון>

[לוונדר_סגול*]

הקישורים לא עובדים
אבל מהתיאור זה נשמע כמו ערצב


בההה....

[במבי_ק*]

נשמע לי שזה עקרבוט (אם אני זוכרת איפה אתה גר, אז בנזוגי גר שם כמה שנים טובות וסיפר על היצור הכי הכי דוחה שקיים ומבקר שם הרבה. הוא לא מסוכן)

[צוויליך*]

לא עקרבוט/עכשוב.
זה אכן נראה אמא'לה!! אך בעצמו אוכל עקרבים ובכך תורם לשלום עולמי.
בואו ניראה אם אוכל לסדר ת'קישורים...

|אייקון של מברגים ומפתחות צינורות וקולות פטיש הולם|

[במבי_ק*]

בואו ניראה אם אוכל לסדר ת'קישורים...

לא הצלחת (לתקן ת'קישורים)...

<ברור, ברור, ברור שחיבקתי את הילדים היום! >

[אמא_של_יונת*]

צוויליך, זה ערצב.
איכס זו התגובה המדוייקת, בצירוף זינוק של מטר לאחור.

[פלוני_אלמונית*]

האם הדף עוד פעיל?
רק רציתי לומר יש לי תינוק בן 3 חוד', והדף שלך נתן לי כוח לנסות את השיטה 'בלי חיתולים'.
כרגע אני עדיין לומדת לקרוא אותו והוא על רב פעמיים, אבל כבר נרשמות הצלחות.
הבת הגדולה שלי נגמלה יחסית מהר בגלל הרב פעמיים (מה לעשות, זה סופג פחות ולכן מעודד אותם להפטר מחיתולים אם הם איסטניסטים),ועכשיו אני יוצאת לדרך חדשה...נעים להכיר.

[תמרוש_רוש]

_איבר השפה מתמצה בביטוי אחד ודי לו בכך:
"עוֹט!"_

אצל אחי זה היה "אממ!"
עם אצבע מורה.
הוא היה מסתדר עם זה מצוין עד גיל 13
אלמלא אבא שלי תפס לו בתור בן-ערובה את קערת הזיתים, תפס ולא הרפה, וזו היתה המילה הראשונה שלו.

"אמ!!" ("תן לי זיתים יא חתיכת מנוול מרעיב תינוקות חיים, בושה לאנושות שכמוך")

"נו, תגיד: זָ...."

"אמ!!!" ("^%$ 55 5^%)6 &(&$##@@!@$")

"זָ...."

(נו, טוב, אם אין ברירה) "אִית!!!"

[צוויליך*]

אהה! אבל יש חידוש! (מרגיעון: הספק מבורך...)
הגברת בנתה משפט: הופה עוט!
יעני לאמא, כשהפסיקה להקפיץ אותה על הברך. מדהים, הה?

אם רק הייתי יכול להעביר פה את החיקוי שלה לצהלת סוס - חבל לכולם על הזמן, כזה צליל עליז וממזרי.
אצלנו היא לא עוזרת לנו עם אצבע מורה, ומה גם עם הניסטגמוס שלה, לא ברור אם היא רוצה ללטף את החתולה נגד רצונה או לבחון מקרוב את האבן המענינת בגינה.

קיבלה שימלה תכולה מקסימה של חברה של סקרלט או'הרה מדודה שלה שבאה לביקור במסגרת משלחת משפחתית מאיזור המרכז.
לעיתים קל לשכוח שהבוציק היא "בת" ועניני גינדור עשויים לעניין אותה.
יעני, מה את מביאה לי את הנעליים עכשיו? לנעול? עכשיו?!
(תגיד, אתה צריך צו מילואים בשביל זה?)
או: שולפת את הצידנית בד הקטנה מהמגירה, תולה אותה על הכתף ומוסיפה את הכובע הוורוד של אמא ויוצאת למסע ראווה למרפסת וחזרה, כולה כוונה עמוקה והאם אני מדמיין לעצמי הליכה מודעת לעצמה?
הילדה הזאת.
שנה וארבעה חודשים.
היום ישבנו במקום הקבוע שלנו בהפסקה של טיול הבוקר, על הדשא מול השוק, מתחת לעץ האורן, כמה שיותר רחוקים מהקקי של הכלבים, והרגשתי שהנה הנה גם לה בא הקקי, אז פשטתי לה את המכנסיים ואכן היא שמחה להוריד חבילה על אבא ועל המנשא כאילו לא דיברנו כבר על הנושא.
ניחא, רק שבקקי היו תולעים! רוחשות וכניראה שגם מקללות רק שבקול קטן מדי.
הזעקתי את כוח אלפא (a.k.a אמא) עם כלי פלסטיק ואני הלכתי למרפאה שם ד"ר ל' רשמה תרופה לתילוע. אבא של צוויליך, הרופא, טען שאין מה לחשוש ועוד גורם אישר והערב היא מצצה בשקיקה את המזרק עם החומר.
אנחנו גם בתור. איכס.

[מי_מה*]

אנחנו גם בתור
מנסיוני - אפשר לרמות (-:
אח צוויליך, תבורך על הדף הזה שעושה טוב על הנשמה ומסייע לי במימושן של תכנית ההתנתקות (מ"המצב") ותכנית ההתכנסות (לנפש ולבני הבית) <ובמיוחד שחימום הגבולות מוביל למחסור קשה בחומרים משפרי תודעה ומימה מוצאת עצמה ערה מול המחשב >
שלח רגשות הזדהות לאפורה. השחורה-לבנה שלי כבר אמא שלושה וחצי חודשים. גור אחד נמסר ועל שתי הבנות אין קופצים (חוץ מכמה חתולים בשכונה שהתחילו לבוא לבקר ומזל שאמא נמרה מגרשת אותם בעוז) ולכן הן עוד איתנו ולמרות הכתוב כאן עדיין יונקות - עוד מעט עוברות את אמא שלהן בגודל ובכל זאת.מכרים מאשימים אותי שבגללי היא לא יודעת שאפשר להפסיק עם זה מתישהו...
ותודה ל תמרוש רוש שהלשינה על הדף הזה
שבוע טוב

[אלודאה_בלבן*]

אח צוויליך, תבורך על הדף הזה שעושה טוב על הנשמה

[ילדת_טבע*]

נו... ומה קרה אחר כך? צוויליך? יש חיים אחרי התולעת?

[צוויליך*]

ומה קרה אחר כך?
מזתומרת?!!
כולם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה!

נו טוף.
יש חיים אחרי התולעת, מסתבר שגם לתולעת עצמה יש חיים אחרי התילוע.
השקקנו את הבוציק במנה נוספת יען כי שוב פשו תולעים בביטנה הקטנה והתפתלו להן חרישית בקקי (אם מקרבים את האוזן אפשר לשמוע אותן צועקות).
הפעם גם תילענו את אוכלוסיית החתולים המקומית ואת אבא ואמא.
"שלום, אנחנו משפחת המתולעים, נעים מאד."

נקווה שהפעם נקבל פסק זמן ראוי לשמו.

הגברת מצאה משחק חדש: ברגע שאבא מרים את ישבנו מהכורסה, היא קופצת עליה ומזדחלת-מתפתלת עד שהיא שעונה על גב הכורסה ויושבת לה מצחקקת ומצפה. אבא חוזר ומתיישב באנחה ונשען אחורה כאילו כלום. אה! ציווחוחים חנוקים שאומרים "איך הייתי זריזה וחכמה והוא אפילו לא שם לב שאני פה!".
אח"כ היא מרימה לאבא את החולצה ומתחבאת בפנים, מצמידה את הלחי לגב שלו. אבא נמס בנטפים גדולים. אמא מביאה מגב.

שלשום, בטיול הבוקר, פגשנו את ש', חברה ותיקה. ש' התיישבה איתנו מתחת לעץ שם כירסמנו שלושתנו רוגלעך ובורקסים (במסגרת יום שחיתות) והבוציק גם עקבה אחרי חתול רחוב עייף למראה שניסה למצוא קצת שלווה על הדשא - ונכשל! בעוד אני עוקב במבטי אחר הילדה, מקפצת לה אחרי החתול הרוטן, הבנתי לפתע שאני עדיין מתפלא על עובדת היותה פה, על היותי אבא. אֶה! זו בעצם הילדה שלי, איזה קטע.

[שולה_חתולה*]

וואו, עוד שנה עברה והדף הזה עדיין מביא ממני צחוק קולני
תודה @}

[תמרי*]

הגעתי לכאן כתוצאה מגריין חולף. פשוט נפלא!

[נווה_מדבר*]

קראתי בהנאה גדולה גדולה.
זו בעיה עם בלוגים - שבעליהם יכולים להפסיק לכתוב אותם... (-:

[צוויליך*]

מי הפסיק?
אני גורק.

צוויל

[נווה_מדבר*]

(-:

מקווה שלא עד קץ כלזמן ידידי, כאן זה לא מאדים.

[סאי_סאי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הממממ.

[פז*]

וואו, תודה לסאי סאי שהעלתה למה חדש
מה מצאתי ולא ידעתי!! בלוג של צוויליך! איזו מציאת פז ביום של חול!

[צוויליך*]

זהירות מהאבק, בעדינות עם הויטרינות.
(-:

[סאי_סאי*]

נו, נדחוף אף בחסות האנונימיות ובשל הכמו-היכרות הודות לשרשור תנורי העץ וגם מתוך סוג של דאגה כנה לאחר באשר הוא- בפרט אם הוא כותב נאה ולא מסתיר מקורות קישוניים ( זצ׳ל, גם אפריים וגם השייטים ) :
מה נגמר עם הנוסטרדמוס ?

[צוויליך*]

מה נגמר עם הנוסטרדמוס ?
הוא מת.
http://t2.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9 ... pvKM29Swzw

)-:

[תפילה_לאם]

על אף שכבר נתקלתי בגריינים לדף הזה בעבר, נכנסתי רק עכשיו, והוא מ-צ-ח-י-ק ומעורר הזדהות. איזה כיף!
אבל בכל זאת, חוזרת קצת למיטה.

אוקייז'נלי היא מביאה איזו התרכזות שבסופה אנחה משמעותית כשחה "במקומך לא הייתי מתייאשת דווקא עכשיו " ודי לחכימא.
יו, אי אפשר להפסיק לקרוא את זה!

[lolali*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הודעה נחמדה, אנחנו גם בזה אותו עסק,אנו מודעים היום לתזונה שלנו וכמובן של ילדינו ומתחילים להבין שמה שנספג דרך העור חשוב לא פחות. החיתול עוטף את התינוק מיום הולדתו במשך שנתיים ימים לפחות, חשוב שעורו יהיה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חיתולים אקולוגיים הם בכושר טוב לתינוקות וילדים קטניםולהגן על ילדים מפני פריחות