בלי חיתולים שאלות ותשובות

[ילדת_טבע*]

קודם היא כל הזמן ניסתה להזיז את הטיטול אז חשבתי שזה מעצבן אותה וגם שאלתי אותה אם היא צריכה פיפי אבל לא לקחתי אותה לעשות
אין דבר, בפעם הבאה תקראי את המסר שלה ותקחי אותה (מקווה שזה גם מה שאמרת לה אחרי התנצלות קלה).

[בשמת_א*]

_שאלתי אם רוצה סיפור על הסיר - מייד הנהנה, אז ישבנו עם מעשה ב-5 בלונים ועשתה פיפי! איזה כייף!
אמרתי לה שיופי, שעכשיו יהיה לה יבש במיטה._
איזה יופי!!!!
עשית לה כיף על הסיר!

ואני חותמת על כל התשובות של ילדת טבע (-: איזה כיף גם פה...

[חגית_ל*]

הפיפי השני הגיע באחת וחצי בלילה. לקחתי אותה לפשפוש באסלה, קודם היא אח"כ אני כשהיא על הכתף שלי. אח"כ נגמר הלילה. בילינו בקריאה והחזקת בלונים עד כמעט שלוש. אבל לפחות בבוקר לא היה שום טוסיק רטוב. אמרתי לה איזה יופי זה.
היום בגינה היא סרבה שוב בתוקף לעשות פיפי. אבל כשהלכנו לדואר לקחתי אותה לפשפוש באסלה ובהתלהבות היא הסכימה ואח"כ היא נירדמה בעגלה וכשקמה שוב היה יבש. אמרתי לה איזה יופי כשלא רטוב בטוסיק.
במשך היום התפשפשה בסיר ורק לפני האמבטיה פיספסתי את הפיפי על הספה במקום בסיר/אמבטיה. ועכשיו הגיע הפיפי השני מוקדם, בעשר וחצי, ושוב פיפי רטוב במיטה וצווחות. אחרי שהחלפתי לה הכל וקפצנו קצת על הכדור עד שביקשה טי (ציצי) וחזרנו לישון אמרתי לה שזה מאוד לא נעים פתאום להיות ברטוב והיא הנהנה בהסכמה.

[ילדת_טבע*]

היום בגינה היא סרבה שוב בתוקף לעשות פיפי
גם הגדולה שלי היתה סרבנית פשפושי שדה, אז הלכתי לכל מקום עם סיר, גם לטיול בשדות. תנסי למצוא סיר קטן ואם תשימי יד על מתקפל עוד יותר טוב לך. זה עובר. היום היא מכורה לפיפי בחוץ (אם זה מנחם אותך).

[קסם*]

שלום שמי קסם
את ביתי הקטנה, היום בת שנתיים בחרתי לגדל בלי חיתולים.
יש לי שאלה לשאול אני מאוד אודה למי שיוכל לשפוך קצת אור...
אריאל משתמשת בסיר או ישירות באסלה ע"פ בקשתה. בתקופה האחרונה קרה לנו שפי הטבעת שלה פשוט יצא החוצה הסבירו לנו שזה קורה כתוצאה ממאמץ והציעו לנו להלביש אותה בחיתול ולא להושיב אותה בסיר עד גיל 3 כי אז היא מרגישה ויודעת מה היא עשתה ואז היא יודעת מתי להפסיק (ביה"ח שניידר פ"ת).
אני אשמח לקבל תגובה של אנשים אשר ניתקלו בתופעה ויש להם הצעות איך להתמודד עם המצב
המלצה נוספת היא למנוע מאכלים שגורמים לעצירויות.
תודה וסופשבוע רגוע חמים ונעים.קסם

[בשמת_א*]

והציעו לנו להלביש אותה בחיתול ולא להושיב אותה בסיר עד גיל 3 כי אז היא מרגישה ויודעת מה היא עשתה ואז היא יודעת מתי להפסיק (ביה"ח שניידר פ"ת).
זה - קשקוש מוחלט שמבוסס על בורות תהומית של הרופאים.
הילדה בת שנתיים!!!
אבל תשאלי את חוט השני. יש לה מידע על התופעה הזאת.

[עולם_קטן*]

קסם,
בבלי חיתולים אין יותר מאמץ מאשר יציאה עם חיתול.
ולדעתי זה אולי אפילו ההפך...
אין שום נזק בעשיית הצרכים ללא חיתול!!!!!!!
וזה לחלוטין לא נראה לי קשור לזה שהיא גדלה כך.
יש לנו חברים שלבנם, בן 3, שגדל עם חיתול, החלה הבעיה הזו עכשיו והם גם בברורים ברפואה הקונבנציונלית ובעיקר ברפואה הטבעית לפתרונות
(רופא טבעי שלח אותם לאיבחון אצל קונבנציונאלי לפני שיחזרו אליו, והבנתי שהבדיקה היא הליך לא כ"כ נעים אך הכרחי ולכן מומלץ לחפש רופא טוב ועדין
עם גישה לילדים).
יש דף שדנו בבעיה הנ"ל, ששמו השפעת פשפוש על תחתית האגן
נראה לי שזה קשור אולי לתזונה ולמבנה תורשתי פיזיולוגי, אבל זו רק תחושת בטן שלי מרחוק... , אין לי מושג מקצועי בנידון.
רק בריאות

[קסם*]

בשמת א תודה על ההפניה לחוט השני,כתבתי לה ואני מצפה ל"שמוע" מה היא יודעת על כל הנושא הזה.
עולם קטן תודה על הקישור,אני נוטה להסכים עם ההשערה שלך בנוגע לתזונה מבנה פיזיולוגי ותורשה. (חברה עשתה לי רגשות אשם ותחושה קשה של נזק שעשיתי לאריאל בעיקבות כל עיניין ה - בלי חיתולים וכהגדרתה הרצון שלך להיות שונה מהאחרים,מיוחדת. אני זוכרת את התחושה הקשה שליוותה אותי עוד בהולדת ביתי הבכורה היום בת 8 ואותה גידלתי עם חיתולים הרגשתי כמו החוטא הגדול בדורו על שאינני עושה מאמץ לחסוך במזהם הנורא הזה...אבל אני גולשת פה לעיניינים אחרים...)

בכל אופן תודה לכן ושיהיה שבוע ניפלא,קסם

[ליהי_פאי_תפוחים*]

קניתי לקטן אסלה קטנה שמתחברת לאסלה הגדולה. הוא בן 4 חודשים. מאיזה גיל אפשר להשתמש? ניסיתי עכשיו ואין לו מושג מה לעשות. הצעות?

[ילדת_טבע*]

קניתי לקטן אסלה קטנה שמתחברת לאסלה הגדולה
לדעתי אולי מהשלב שהוא יכול כבר לטפס לבד ולשבת בעצמו... גם אז היתי מעדיפה שלא אבל זה כבר עניין שלי.

[חגית_ל*]

אצלינו כבר שלושה לילות - טפו-טפו-טפו!!! - טוסיק יבש.
מפשפשת אותה לפני השינה. בלילה כשהיא מתעוררת אני שואלת אותה אם היא צריכה פיפי, היא כמובן אומרת שלא. טיול על הכתף וחוזרים לישון וקמים בבוקר י-ב-ש-י-ם! גם בעגלה.
תודה תודה תודה על העזרה הרבה - תבורכו!!!! @} @} @}

[בשמת_א*]

וכהגדרתה הרצון שלך להיות שונה מהאחרים,מיוחדת
)-: זאת חברה זאת... איזו רשעות.
והיא כמובן לגמרי טועה ומטעה.

[רחל*]

היום בפעם הראשונה לא שמתי חיתול. היא בת 7 שבועות וכל החלפה אני לוקחת אותה לכיור\סיר. אחרי שלקחתי אותה לכיור לא חיתלתי אותה, היא ינקה ואחרי 10 דקות מרגע שהיא התרוקנה היא כבר עשתה שוב קקי ופיפי במכנסיים. והרבה פעמים אחרי שאני לוקחת אותה להתרוקן היא יכולה לעשות עוד קצת כשכבר מחתלים אותה. אז מה לעשות? האם כשהיא תתרגל שעושים רק בכיור ואין חיתול היא תפסיק לעשות בתדירות כזו גבוהה?

[סירופ_מייפל*]

תפסיק לעשות בתדירות כזו גבוהה
לא, בהתחלה הם עושים גם כל 10 דקות.
זו די השתעבדות בשלב הזה.
באיזה שהו שלב תהיה לה ההתניה שאת לוקחת אותה במרחקי זמן קבועים לכיור. אבל זה לוקח הרבה זמן.
כך שאת צריכה ממש לשים לב לסימנים שהיא עושה לפני פיפי וקקי. זה גם לוקח הרבה זמן והמון הקשבה.
קחי אותה כל כמה דקות בגיל הזה.
ובהנקה את יכולה לשים קערה מתחת לטוסיק. אם מספיק חם.
המון המון פיספוסים @}
החיים מעל קערת סלט בלוג בלי חיתולים

[דניה_בניו_זילנד*]

רחל,
תקראי כמה שיותר על החוויות של כולם ותראי איך שאצל כולם זה תהליך של גילוי, הצלחה, פספוס, התייאשות וחוזר חלילה,
מבחינתי התגלית המשמעותית מכולן היתה שיש עוד מה להציע לתינוקת "שמשמיעה קולות"...
את התינוקת הראשונה שלי, ישר הנקתי כשהיא צייצה. אפחד לא גילה לי שיש לתינוק עוד סיבות לקטר.
עם האחרונה הבנתי שיש עוד אלטרנטיווה וגם אם היו תקופות שבהם חזרנו לחיתולים במשך כל היום (ואפילו כשהשתמשתי בחד-פעמיים...) כבר הבנתי שחיתול הוא לא האופציה היחידה.

ושוב, יש המון מידע ותמיכה נהדרת פה באתר

מצטערת שאני כל כך רחוקה...

[תמרוש_רוש]

מי אמר שתינוקות לא לוחצים לקקי?
מאז שעברנו למוצקים, והקקי שלו נהיה "בוגר" בצורה ובמרקם, דניאל בהחלט לוחץ כדי להוציא אותו.
ובדיוק איך שאומרים לא לעשות - מאמץ, דחיפה של הבטן ביחד עם עצירת הנשימה. אני ממש יכולה להרגיש את הלחץ בחלל האגן עולה כשהוא לוחץ.
אז מאז שהקקי נהיה מוצק, אני די הפסקתי עם הפשש פשש פשש בזמן קקי, ועברתי לאנחות-רווחה, מין אההה רך בפה פתוח, כדי לעודד אותו לא ללחוץ וכן לנשוף.
עזר? כמו כוסות רוח למת. הוא המשיך לעצור את הנשימה וללחוץ.
אז התחלתי להגיד לו "אין צורך ללחוץ, פשוט תן לו להתגלש החוצה. אז ייצא עוד מעט. יש זמן"
עזר? אולי... בקושי.
נדמה לי שאתמול או אולי שלשום הוא עשה קצת מין דחיפות-עם-נשיפה, מין הה! הה! הה! כאלה. אבל זה היה אחרי שרוב הקקי כבר ייצא.
מה דעתכן? כדאי לי לעשות עוד משהו בעניין?

[תמרוש_רוש]

?

[יוטי_לונדון*]

אצלנו לוחצים! חד משמעית! או לפחות מתאמצים.
היא- עושה קקי בשירותים מגיל 11 חודשים והיתה מתאמצת, לפעמים עד כדי פנים אדומות.
היום היא לא לוחצת כל כך, בעיקר עושה פרצופים מצחיקים.
הוא- עושה קקי מגיל 3 שבועות בקערות\סירים\שירותים והרבה פעמים מתאמץ.

מסקנה: הלחיצות באות להם טבעי. אני בטח לא לימדתי אותם את זה, הם ממש "נולדו" עם זה D-: .
אין לי בעיה עם זה. אני חושבת שמה שהם מרגישים מביא אותם להתאמץ וזה בסדר.
אני לא בטוחה שזה לחיצות "על ריק", יש שם איזה כיוון טבעי של שריר (ע"ע שרירים טבעתיים).

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

ביתי, בת 6 חד' , כרגע עם טיטול 24 שעות (רציתי וניסיתי בלי ח' אבל נסיבות הרקע המשפחתיות כרגע מונעות בעדי)
חשבתי שאם אשמיע צליל מוסכם בכל פעם שעושה קקי בטיטול (פיפי א"א לדעת מבעד לטיטול) זה יועיל לה בהמשך, האם אני צודקת בהנחה?
בנתיים בכל פעם שאני משמיעה לה את הצליל היא מסתובבת אלי עם חיוך גדול גדול.

[תמרוש_רוש]

לדעתי זה יעזור.
אבל למה לא להוריד לה את החיתול רק לצרכי קקי, ואז להלביש חזרה?
(ע"ע לפשפש עם חיתולים)
ככה תוכלי להשתמש בקול המיוחד גם כשהיא עושה קקי "במקום הנכון".

[ר_ו_ת_ה*]

שאלה למנוסות
(אולי מסתתרת פה תשובה, לא עברתי על כל הדף מפאת חוסר זמן)
התחלנו לפני 3 ימים לפשפש את הינוקא, בן 8 שבועות, בהשראת אילה א ובתה המעלפת
מכיוון שיש עוד עיסוקים, ובן בכור בן 3 שמקנא מאד, לא התכוונו מלכתחילה ללכת על בלי חיתולים מלא,
אלא רק להוריד את החיתול כמה פעמים ביום, לכמה שעות
מה גם שחיתולים עושים לו פריחה נוראית
(כל העניין התחיל מזה שהתחלתי להפשיט אותו כדי לאוורר את הפריחה, ואז שמתי לב לדפוסי הפשפוש שלו, אז אמרתי ננסה כבר לפשפש...)
מהרגע הראשון הוא משתף פעולה
אנחנו כבר די מכירים את הסימנים שלו, מימים של תצפיות, כך שכמעט לא פיספסנו ב-3 ימים האחרונים
העניין הוא שאני מפחדת שזה הופך לשיעבוד-
אמש למשל הוא נרדם בערך ב-8 בערב, ובמקום לישון 3-4 שעות כמו שהוא רגיל (עם חיתול) , הוא התעורר כעבור רבע שעה בבכי ולא נרגע מכלום עד שלקחתי אותו לכיור- ושם השתין.
היו עוד כמה פעמים כאלה- חירבון, השתנה, עוד חירבון
הוא פשוט סירב להשתין ולחרבן על עצמו, מה שמצד אחד מאד משמח אותי ומעורר בי גאווה ( מה אני אגיד- גאון!)
ומצד שני- איפה הזמן שלי? בילינו את כל הערב עד 11 בלילה בערך בלהשתין ולחרבן אותו בכיור, עם תנומות קצרות שלו באמצע, ורק אז הוא עשה טובה והלך לישון סופסוף
הוא לא פספס אתמול כל היום, הוא עם חיתול, אבל מסמן בעדינות שהופכת לעצבים אם לא מתייחסים
מי שכן פספס זה בן ה-3 שהשתין על הריצפה בהפגנתיות לדעתי- כדי לאותת לנו שגם הוא יודע לעשות פיפי ושנפסיק כבר להתלהב ללכת לכיור עם התינוק הזה
בקיצור- עושה רושם שזה לא ממש הולך לנו לעשות בלי חיתולים באופן חלקי. מהרגע שהתחלנו להתייחס, הוא תובע שנגיב לסימנים שלו, ומתעצבן אם לא לוקחים אותו
(למשל- פספסתי חירבון אחד שקרה באוטו, ובדיעבד קלטתי שהוא נורא בכה ואז חירבן)
אני מרגישה שללכת על בלי חיתולים, הגירסה המלאה, קצת גדול עלינו כרגע
אני גם מתחילה ללמוד בשבוע הבא ומתכוונת לקחת אותו איתי, נראה לי מסובך לפשפש אותו באוניברסיטה...
אשמח לשמוע איך עושים את זה חלקי?

[פלוני_אלמונית*]

הי!
אני לא יודעת אם השאלה במקום, אבל אנסה..
בני הוא בן 11 חודשים. הוא לא מרבה לישון ממש במהלך היום ויש לי בלאגן שלם עם השינה והפיפי שלו. אני מוצאת את עצמי "מתחשבנת" על מתי אכל ומתי הולך לישון. (הוא מתעורר או אחרי שעשה במיטה או מתעורר עם צורך לפשפש).
האם אתן, המפשפשות, נותנות משמעות לזמן בו אתן נותנות לילד לאכול או לשתות?
זה פשוט כלכך מתסכל אותי כי הוא תמיד קם בוכה כי לא מיצה את השינה. במקרים נדירות ישן 1:30 ואז הוא יותר חיוני.

כעקרון כשהוא מתעורר אחרי כל מנוחה קלה הוא יונק ואוכל ארוחה, עד הפעם הבאה שהוא ישן ומתעורר..
הלו"ז שלו זה לרוב קימה סביב 5:30, יניקה, שינה בסביבות 7:00 ל 45 דקות, קימה, ארוחת בוקר+יניקה, שינת צהריים בסביבות 11:00, כשהוא מתעורר-יניקה וארוחת צהריים, ואז מנוחת אחה"צ מתישהו, ארוחת ערב בסביבות 18:00 וב 19:00 למיטה.

הרבה ממליצים לי תמיד להאכיל אותו ואז להשכיב אותו אבל אני חוששת שהוא יתעורר כי יהיה לו פיפי ואין מצב שהוא חוזר לישון אח"כ אבל אני מאכילה אותו כשעתיים לפני שהוא הולך לישון אבל זה לא תמיד עוזר (מקווה שזה לא נשמע רע... אם הוא רעב אני מאכילה אותו אבל הוא לרוב לא .

האם יש בכלל קשר?
יש לכן המלצות? HELP..
אשמח לשמוע על איך זה הולך אצלכן בהיבט הזה...

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

ההצעה השניה שלי: המאמר הזה .

ענק

לקרוא, לשנן להפנים וליישם.

[אוטוטו_אימא*]

שלום, אשמח לדעת אם יש חוגי בית, או קבוצות אימהות באזור עמק יזרעאל...
אני בחודש תשיעי, הריון ראשון.. ומאוד מקווה לגדל את בני ללא חיתולים.
האם נכון להתחיל ממש לאחר לידה? איזה בגדים כדאי לקנות ומאיזה להימנע ?
ההתחלה נורא מלחיצה אותי ולא מצאתי עליה מספיק התייחסות.. אשמח לעזרה...

[בשמת_א*]

בשמת כרגע לא מקיימת חוגי בית. תודה

האם נכון להתחיל ממש לאחר לידה?
כמובן.
לגבי זה, וגם לגבי הבגדים, כדאי להציץ ב מדור בלי חיתולים. תיכנסי לדפים שהשמות שלהם קשורים לנושא.

[השקדיה_פורחת*]

לאוטוטו אמא:
אני בירושלים אז לא יכולה לעזור לך בעניין מפגשים, אבל לשאלותייך-
כן, אפשר בהחלט להתחיל מיד לאחר הלידה. מדהים ומענג לראות כמה מהר הקטנטנים מגיבים!
אם זאת, אני חושבת שכדאי לא להיות נעולה על זה להתחלה, כי את לא יודעת מה יהיה מצבך אחרי הלידה, ובפרט שזו לידה ראשונה, יכול להיות שתצטרכי זמן להתאושש ולהתאפס על האמהות וההנקה והעייפות, ואז אולי נכון יהיה לדחות בקצת את תחילת הפשפושים ולתת לעצמך הנחה בשלב הראשון.
אני כותבת את זה לא כמשביתת שמחות אלא להיפך. אני לגמרי תומכת בעניין ויישמתי זאת עם שני ילדיי, אבל דווקא מהנקודה הזו רוצה לומר לך שזה בסדר גם אם לא תהיי אדוקה במאה אחוז מהרגע הראשון. יש מספיק למה להתרגל אחרי לידה ראשונה, ובחברה שבה בלי חיתולים הוא קונספט שנחשב שגעון, זה אולי נכון לקחת צעד אחורה ולהתאפס לפני שמתחילים לשחות נגד הזרם...
אני מקווה שדבריי מובנים ברוח הנכונה ולא מקפיצים אף אחד או אחת.

לגבי הצטיידות - לא מומלץ להשתמש בחליפות מלאות לחצניות מכף רגל ועד ראש כי קשה ואיטי יותר לפשפש איתן. הכי טוב מכנסיים וחולצה נפרדים וזהו. אני גם את הלחצניות של בגד הגוף בדרך כלל לא חיברתי, מאידך שקר ורוצים שהבטן לא תהיה חשופה זה נוח פשוט לדחוף למכנסיים ובגד גוף פשוט ארוך יותר מחולצה רגילה.
את יכולה גם לחשוב על מכנסי פשפוש וכדומה. אני לא יכולה לעזור הרבה בעניין הזה.
כדאי בכל מקרה להכין כמה חיתולים, אצלי הם היו רב פעמיים, לכל מני מקרים. לנסיעות, ללילה, למקרה שקשה מדי, לזמן שבו משאירים עם הסבתא כדי לישון עוד קצת וכדומה.

אם את רוצה עוד מידע או תמיכה את יכולה ליצור קשר בדף הבית שלי.
בהצלחה!

[מאי_הקטנה*]

לדעתי אפשר גם שתהיה חבילת חד פעמיים...
אני אפילו עם הילד השני בהתחלה פישפשתי חלקית. לוקח זמן עד שמתרגלים, וגם אם יהיה חיתול חלק מהזמן זה לא יהרוס שום דבר. אני הייתי שמה חיתול כל פעם שהרגשתי שזה פוגם לי בשפיות. ואני חושבת שזה טוב וחשוב לגדל בלי חיתולים.

[אומ_איליי*]

אני חיתלתי יומיים בערך ובהם שמתי רפידת בד פלנל בתוך החיתול כדי למנוע את מגע העור שלה עם החומרים בחיתול.
ממליצה להתחיל מיד וכשמוכנים - וכל אחת תפרש איך שמתאים לה. (אני הרגשתי מוכנה דיי מהר וברגע שראיתי אי נוחות שמקורה לא היה רעב או עייפות מיד ניסיתי לפשפש, גם המקוניום אצלנו הלך לכיור.)

[תמרוש_רוש]

ממליצה להתחיל מיד כשמוכנים - וכל אחת תפרש איך שמתאים לה.
משפט מצוין.

[פלוני_אלמונית*]

למפשפשות שאלה, בני בן שנה ושלוש, רוב הזמן בלי חיתול מגיל חודש בערך, לא תמיד בשיטת הפשפושים, אלא הרבה בשיטת ה- תעשה פיפי ואמא תחליף מכנס, לפעמים הוא עושה בסיר או במקלחת. בזמן האחרון שמתי לב שהוא מתבכיין קצת לפני שהוא עושה פיפי, יכול להיות שהוא מסמן לי שאעזור לו, אבל ייתכן שכואב לו בזמן הפיפי או משהו כזה? זה לא קורה בכל פיפי

[יערת_דבש*]

בתי בת 3.5 חודשים, התחלנו בגיל חודש בערך.
יש תקופות קצרות עם חיתולים.
מה שקרה בזמן האחרון הוא שהפשפושים הברורים מאד כמו לאחר שינה וטיול הצליחו וכל שאר היום פספוסים על פספוסים.
זה מוכר לכן?
אני יודעת שיש לה והיא לא עושה לבקשתי.
מה תגידו?

[שירה*]

בדיוק קראתי מאמר מקסים...
http://www.onlife.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7 ... 7%99%D7%9D

[קרו_נה*]

אני יודעת שיש לה והיא לא עושה לבקשתי.

מאד מוכר, פשוט להמשיך לנסות, כדאי להציע במקומות אחרים.
נגיד את לוקחת אותה לכיור והיא לא רוצה, אז הולכים לנסות בחוץ, "איזה כיף להשקות את הצמחים" או במקום אחר, אפשר גם להניח ולחכות, אחרי מספר דקות עוד פעם ועדיף במקום אחר מזה שסירבה.
לנשום עמוק, לקבל בהבנה, יכול להיות שיש לה אבל משהו אחר מושך את תשומת ליבה, ואולי גם קר לה ולא נעים להתפשט, יכול להיות הרבה דברים...
שיהיה בהצלחה

[יערת_דבש*]

צ'מעו קטע.
היתה לי שיחה מרתקת עם המטפלת האוקראינית של סבא שלי, על בלי חיתולים.
פשוט צדתי אותה. קלטתי שיש עם מי לדבר.
ביקשתי שהיא תספר לי איך הן עושות את זה שם באוקריאנה.
היא התחילה לשפוך:
"בבית- אין דבר כזה טיטול! מה זה לשכוח ילד בתוך טיטול שעתיים?
אצלנו- שמים בד (חיתול טטרה כנראה) במכנסיים וכל הזמן באים לבדוק, לא שוכחים את תינוק!
בחוץ- כן, טיטול.
היום הכל אוטומטי! (אני:?!?!) צ'יק צ'ק- נרטב בד- למכונת כביסה! הכל אוטומטי! לא צריך טיטול.
בכלל, אני חושבת שבעיות פוריות בעולם מערבי זה בגלל טיטול.
ילד סגור בתוך טיטול, עושה לו בעיות בפיפי שלו. בגלל זה ילד אחד-שניים בעולם מערבי."
(אני-המממ...)
אחרי השיחה הזאת הילדה היתה צריכה פיפי. אמרתי למטפלת שאני הולכת לפשפש אותה אז היא התנדבה:
לקחה אותה לשירותים עם הפנים לניאגרה, באויר כמובן (3.5 חודשים), אמרה פששש פששש פששש (כמונו!) ויצא.
אני כמעט לא מצליחה איתה באמצע היום, ולאוקראינית זה הצליח!

[קרן_שמש_מאוחרת*]

באמת מרתק

[אורלי_נ*]

משתוקקת להתחיל ולא מוצאת את עצמי. איךךךךךך????
איך מתחילים?
תינוק בן חודש וחצי לא במנשא.
עזרה.......

[פלונית_כלשהי*]

פשוט נושמים עמוק, ומורידים חיתול כשנחה עלייך הרוח.
אם נמאס מחזירים, ומורידים שוב כששוב יש רגע של נחת.
ממש לא צריך מנשא בשביל זה.

[אורלי_נ*]

נו, הורדתי. הוא שוכב לו בלי חיתול. רטוב. מה עשיתי בזה?
אם הוא לא יונק-שזה רוב הזמן, הוא ישן. כשהוא מתעורר הוא מתחיל לבכות כדי לאכול, ואני מתפנה מעיסוקי ולוקחת אותו. הוא רטוב.
לא יכולה לשאת אותו עלי מקדימה כאבי גב חזקים. כשכבר יש כמה דקות פנויות ברוך השם עם שלושה ילדים יש מה לעשות. לא עומדת ומביטה בו מחכה לו שיקום. איך אני אמורה לדעת מתי הוא צריך?
לא מצליחה לקלוט את זה.

[בשמת_א*]

אני כמעט לא מצליחה איתה באמצע היום, ולאוקראינית זה הצליח!
נו, ברור (-: זה עניין של מה שהגוף משדר. את משדרת חוסר ודאות, חוסר ביטחון, ציפיות. האוקראינית משדרת ביטחון, ודאות, ציפיה ברורה לשיתוף פעולה, יודעת שהיא פשוט עוזרת לתינוקת לעשות פיפי ושהכל פשוט מאוד.
אם תצליחי להיכנס לפשטות הזאת, לידיעה הזאת, יצליח גם לך (-:

הוא שוכב לו בלי חיתול
תראי, קשה מאוד לפשפש במרחק מהילד. בשביל זה צריך להיות מחוברים אליו באינטואיציה, כמו אמא הודית או אוקראינית (מהדוגמא שמעלייך (-: ). אנחנו האמהות המערביות - אין לנו האינטואיציה הזאת, לא גדלנו על הידע הזה, זה לא בא לנו טבעי, אנחנו צריכות ללמוד את זה.
ללמוד להקשיב לצרכים של התינוק שלך, כשזה חדש לך - בשביל זה צריך קרבה פיזית. אין ברירה. הוא צריך להיות עלייך. לאו דווקא מקדימה.
לגבי כאבי הגב, האם זה משהו שאפשר לפתור בעזרת תיקון היציבה שלך? ראי יציבה טבעית.
גם להנקה, הבכי הוא סימן מאוד מאוחר. זה אומר, שאת אכן מאוד עסוקה ולא פנויה לשים לב.

אם את לא לידו, את תפספסי רוב הזמן.
אבל גם בזה יש רווח: את מגלה שהוא רטוב, את מחליפה מייד. לפחות הילד מאוורר יותר, מרגיש מה יוצא ממנו, לא תקוע שעות בתוך חד פעמי מלא כימיקלים. את יכולה להגיד "אה, עשית פיפי" וככה גם לחבר לו את הרטיבות עם המשמעות שלה. אחרי ההנקה את יכולה לקחת אותו, או כל פעם שאת מחליפה חיתול או עומדת לעשות לו אמבטיה או אחרי האמבטיה, בכל מצב שמפשיטים אותו לכל מטרה שהיא - את יכולה לקחת לפני זה לעשות, וככה לאט לאט הוא יבין ויתחיל לחכות שתקחי אותו.
לאט לאט הוא יצפה לעשות כשאת מפשיטה אותו.
בהדרגה הוא עשוי גם לבקש באופן פעיל: הוא יבכה ואז את מייד תבואי ותנסי לפשפש אותו.
חוץ מזה, עם הקקי יותר קל. הם בדרך כלל עושים יותר קולות וסימנים כשהם צריכים קקי, וגם אז, ברגע שהוא יבין שאת מעוניינת לעזור לו להתרוקן הוא עשוי להתעקש יותר לקרוא לך.
את יכולה גם לדבר אליו (הוא מבין יותר ממה שאת חושבת (-: ) ולהגיד לו, שאת מאוד עסוקה אז אם הוא צריך פיפי או קקי או לינוק, שבבקשה יקרא לך בקול ואז תבואי.
ובאמת תעשי כל מאמץ לגשת אליו מייד. תינוק קטן כל כך בכל זאת זקוק לתגובה יותר מהירה מאשר ילדים גדולים יותר.
בהצלחה!

[טנא_מלא_כוכבים*]

שלום אורלי נ,
אנחנו התחלנו בלי חיתולים בדיוק בגיל הזה.

איך אני אמורה לדעת מתי הוא צריך?
ישנם דפוסי התרוקנות אופייניים. למשל, כאשר מתעורר, בדרך כלל צריך להתרוקן. לכן ניתן מיד כשמתעורר לנסות.
אצלנו היה צורך לפעמים כעבור כמה דקות יניקה, אז התחילה אי נוחות על השד, מעין רוצה-לא-רוצה. זה היה עבורנו סימן.
כעבור זמן מסוים ללא חיתול, אני מניחה שתצליחי לזהות את הסימנים האופיינים או את המועדים האופייניים לתינוק שלך.

יש על כך מידע רב בראש הדף לגדל ילדים בלי חיתולים, מידע שעזר לי בהתחלה.
ובעצם, הדבר שהכי עזר לי, מעבר לקריאה, היה שאמא ותיקה אחת בקרה אצלי, ושאלתי אותה קצת, וראיתי את הילדה (שהיתה אז כבר גדולה בת שנתיים), והבנתי שזה לגמרי טבעי, אפשרי ומעשי. יום אחרי שהיא הלכה, הורדתי את החיתול, ומאז לא החזרתי (מעל שנתיים).

זו יכולה להיות תמיכה טובה בשביל ההתחלה - לדבר בעל פה או לראות הורים וילדים שגדלים כך.
אם את גרה באזורי, אשמח לקפוץ... וכמובן, אשמח להשיב עוד.

[טנא_מלא_כוכבים*]

יופי, כעת אני רואה את התשובה המעולה של בשמת א, שלא ראיתי ברענון הדף הקודם...
בהצלחה רבה!

[קרן_שמש_מאוחרת*]

אנחנו התחלנו בגיל שבוע ובחודשים הראשונים גם אני הייתי בלי מנשא בגלל כל מיני נזקי לידה למיניהם.
פשוט ניסיתי באמת לעקוב אחרי התעוררות או חוסר סבלנות על הציצי כמו שתיארו לך ועוד סימנים שבטח כבר שכחתי וכל פעם שפיספסתי (והיו הרבה כאלו) השתדלתי להגיד כמו שבשמת ייעצה לך "עשית פיפי" ו - "פעם הבאה נעשה בסיר"
בסוף, זה פשוט איך שהוא תפס.
ילדה בת שנה וחצי שיבשה כמעט לגמרי ביום ובלילה.
המון בהצלחה.

[אורלי_נ*]

תודה על התשובות.
אני אנסה ליישם,נראה איך ילך.
עוד שאלה קטנה: לפעמים הוא עושה באמצע ההנקה.
מה עושים?
הוא בן שישה שבועות

[פלונית_כלשהי*]

_עוד שאלה קטנה: לפעמים הוא עושה באמצע ההנקה.
מה עושים?
הוא בן שישה שבועות_
מנסים לזהות את הסימנים המקדימים (שלי למשל היו מתנתקים ומתחברים באי נוחות קצת לפני) ואז אומרים לו רגע, מפסיקים להניק, מפשיטים ומפשפשים. מכינים כמובן כלי קיבול קרוב לפני ההנקה. יכול להיות שבפעמים הראשונות הוא יעשה קצת בחיתול או במכנסים ואז את השאר בסיר (אני פשפשתי עם חיתולים, אבל גם אם הוא בלי את יכולה להיערך מבעוד מועד ולשים לו חיתול טטרא בין הרגליים). אני חושבת שרוב התינוקות מבינים שיש סיבה לחכות, והוא יסמן לך ואז יחכה שתפשפשי אותו בשביל לעשות.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

שאלה למתקדמים - הקטנטונת בת שנה וחצי פלוס. יבשה כמעט לגמרי ביום ובלילה. מפושפשת פחות או יותר מלידה.
עד כאן החדשות הטובות
הבעיה -בלילה מתעוררת בין חמש לעשר פעמים כדי לעשות פיפי וחוזרת לישון באמצעות הנקה.
לא מוכנה כמעט לשבת על סיר (כלומר מוכנה לעשות רק כשמחזיקים אותה באוויר מעל "גיגית הפשפושים" שלה) ובלילה רגילה (אולי טעות שלי...) לעשות תוך כדי הנקה, אחרת, היא לא תסכים לעשות בסיר, בטח, אם אני מחזיקה אותה (לאבא אין ציצי
כך שבלילה תלויה לחלוטין בי לפשפושים ושנת לילה טובה היא משהו שאני כבר לא זוכרת איך הוא נראה.
הייתי מאוד רוצה להפחית את מספר ההתעוררויות שלה בלילה אבל אני לא יודעת איך עושים את זה.
כל עזרה תתקבל בברכה.

[פלונית_כלשהי*]

לדעתי הלא מלומדת, עושים את זה כמו כל גמילת לילה: מסבירים לילדה שמהלילה פיפי בלילה עושים בלי לינוק, ולוקחים בחשבון שהיא תתעורר לגמרי ושיהיו כמה לילות קשים. חשוב להיות נחושים, כי זה לא קל.
מהנסיון המוגבל שלי, שינויי הרגלים בלילות לוקחים בין יומיים לארבעה.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית כלשהי תודה רבה. נשמע לי כיוון נכון. כנראה שצריכה להיערך לזה נפשית וללכת על זה.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זו הייתי אני כמובן קרן שמש מאוחרת

[תמרוש_רוש]

קרן שמש, נראה לי גם שיועיל לה אם תשחקי אתה את התסריט הרצוי לך, עם בובה או כל דבר אחר שהיא מחבבת. בסגנון של: "עכשיו הבובה תלך לישון ובבוקר תתעורר ותינק. אופס, היא התעוררה! כבר בוקר? ל---א, עוד לא. חזרה לישון. התעוררה. כבר בוקר? לא... היא תחזור לישון" וכו' וכו' עד שהגיע הבוקר והבובה יכולה לינוק, והשמחה רבה.
שלושה-ארבעה משחקים כאלה, עם דרמות ווריאציות שינעימו את המשחק לשתיכן, ואז תיישמי.

(חברה שלי הניעה כך את התינוקת בת השנה וחצי שלה להתחיל לחזור לישון בלילה בלי התערבות של אמא. לא באופני במיוחד, אבל התהליך היה עדין ביסודו, הם לא ניסו ליישם את השינוי לפני שהוא הוטמע כאפשרות ריאלית בעזרת המשחק, וביסוס ההרגל החדש באמצעות משחק פעל באופן יפהפה)

[קרן_שמש_מאוחרת*]

תודה רבה!
אגב, למה לא באופני?
בגלל הפסקת ההנקה בלילה בגיל כה רך?
אגב, אחרי שקראתי שוב את מה שכתבתי חשבתי על זה שאולי לא דייקתי את המילכוד מבחינתי.
אני מאוד מרוצה מכך שהיא מתעוררת כדי לעשות פיפי ולא רוצה לחזור אחורה מבחינת ההרגל. הבעיה שלי היא שאני חוששת שבלי ציצי היא גם לא תסכים להתפשפש וגם יהיה קשה להרדים אותה.
אחרת, אגב, הייתי ממשיכה להניק בכיף בלילה. אין לי בעיה להתעורר פעמיים שלוש, כיוון שבמילא היא ישנה לידינו ואני מניקה בשכיבה. הבעיה היא שנראה לי שכיוון שכל התעוררות לפיפי גוררת הנקה, יש לה הרבה יותר פיפי והיא מתעוררת הרבה יותר.
יחד עם זאת, מישהי מפה פעם אמרה לי שבסביבות גיל שנה וחצי בנותיה הפסיקו להתעורר בלילה ואכן נרשם שיפור במספר ההתעוררויות... קישטה מרפי!

[המאחרת*]

האם זה הגיוני להתחיל בגיל תשעה חודשים?
שמעתי על השיטה בשלב מאוחר, וגם אז התנאים הלא נוחים, לא אפשרו לי לנסות. היום סוף סוף אני חיה בבית שלי (כן התנאים היו עד כדי כך לא נוחים) ואני רוצה לשחרר את ביתי הענוגה מחיתול כה מסורבל. לפחות אני משתמשת בחיתולים אקולוגיים מתירס, כך שאין אדמומיות, אבל כמו שמישהי כתבה אצלכם, זה בטח כמו להסתובב עם פד אקסטרה עבה כל יום כל היום.
לפני שבוע וחצי התחלתי להשאיר אותה ערומה, אבל כל כך הרבה פספוסים, ושבוע של הצטננות שלי ושלה, גרמה לשים את הנושא בצד.
עכשיו, שתינו שוב חזקות, ואני מוכנה לניקיונות.
השאלה היא איך להתחיל בגיל כזה? היא לא כל הזמן על הידיים, היא מעוניינת לגלות את העולם עכשיו. כל מה שקראתי עד עכשיו על הנושא, התייחסו לתינוקות אחרי הלידה.
האם פספסתי את חלון ההזדמנויות?
בלי קשר, תודה על האתר הנהדר הזה (-:

[קרן_שמש_מאוחרת*]

אני מאמינה שזה אף פעם לא מאוחר מידי. אני התחלתי מגיל לידה וגם אז היא לא הייתה על הידיים כל הזמן. עכשיו זה זמן מצויין להתחיל כי הימים חמים ואפשר להשאיר בלי חלק תחתון ולשים לב. פשוט תשימי לב מתי היא עושה או סימנים אחרים שמגיעים לפני ותגידי לה כשהיא עושה - עשית פיפי! בפעם הבאה נעשה בסיר (או כל מקום אחר שתבחרי שמיועד לכך). אם את מצליחה לזהות לפני, לקחת אותה לסיר, להחזיק באוויר או לשבת עליו (אם היא מסכימה, שלי לא הסכימה), והשמיע קול פשששש.. או להגיד פיפי/קקי. לדעתי מהר מאוד היא תבין את הקשר בין הדברים ותתחיל לאותת/ להגיד לך כשהיא צריכה. צריך לזכור שלפני שהחיתולים החד פעמיים היו כה נפוצים (שזה לא כזה מזמן) גיל 9 חודשים היה גיל תחילת גמילה מקובל. אני אומרת - פשוט להתחיל.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

וכמובן - לחזק אותה ולהגיד לה (יופי! עשית פיפי/קקי) בכל פעם שהיא עושה בסיר.

[תמרוש_רוש]

בלי חיתולים התחלה מאוחרת

[המאחרת*]

תודה לך על התשובות המהירות.
כמה נחמד שיש אתרים כמו אלו. (-:
אני בכלל לא נמצאת בארץ (אני מאמינה שהשעה המוזרה מסגירה אותי). לא דוברת את שפת המקום. והנה יש לי עם מי להתייעץ, לקבל רעיונות חדשים, ולהרגיש לא לבד לגמרי כאימא, אמנם לא צעירה, אך טרייה. גם שהייתי בארץ היה לי קשה למצוא אנשים שהם בראש שלי. ואם הייתי שואלת את אימי או חמתי, אז לא הייתי מחזיקה אותה על הידיים כל הזמן כי זה פינוק, הייתי כבר מתבלת את ארוחותיה במלח או סוכר, ועוד שנה מקסימום אני אהיה אמורה לשלוח אותה לגן, כי כך מקובל, אך כל זה ממש לא מקובל עלי.
תודה למי שהקים אתר זה ולכל האנשים שטרחו לכתוב את ניסיונותיהם למען שאחרים יוכלו ללמוד מהצלחותיהם וטעיותיהם.
אני אשתדל גם לעדכן על ההתקדמות שלי ושל הגוזלית המתוקה שלי.

[המאחרת*]

נראה לי שזה מתבקש שאני אעבור ל - בלי חיתולים התחלה מאוחרת

[פלוני_אלמונית*]

איזה יופי של דף עשיר ושימושי
גם אני עם שאלה.... הקטן בן שבועיים, התחלתי לפשפש אותו ובינתיים הולך סביר. הבעיה היא שכשאני מחזיקה אותו בתנוחה לקקי מיד אחרי הנקה או באמצע, כנראה שזה יוצר לחץ על הבטן והוא מקיא (או לפחות פולט המון המון). יש מצב שמתחיל להסתמן אצלו קצת ריפלוקס עם עם שני הגדולים שלי זה לא קרה מעולם... (זה קורה לו גם אם אני מחזיקה אותו יחסית "פתוח" עם רגליים נמוכות ולא ממש צמודות לבטן)
יש רעיונות?

[דניאלה_ש*]

שלום!
מקווה שיש פה מישהו שיענה לי...
התחלתי את השיטה אבל בנתייים רק במהלך היום (רק שבועיים)
קראת פה בדף של דפוסי פשפושים את ההודעה הראשונה למעלה, על הדפוסים שסיפרו הסבתות הנפאליות שהראשון בהם הוא פשפוש בסביבות חצות ושוב בסביבות 3:00 לפנות בוקר- אלו השעות היחידות בהן אני מניקה בלילה ועכשיו אני תוהה אם הוא בעצם רק רצה להשתין...!
אבל אם כך- אז למה הוא יונק? והוא יונק לא מעט...
ושנית- אני יודעת שההנקה בלילה חשובה בגלל שהורמון מסויים (לא זוכרת כרגע איזה) נמצא בשיאו ועוזר ע"י כך לייצור החלב
אז אם בעצם הוא בכלל לא רוצה לינוק אלא רק להשתין, אז איך זה ישפיע על ההנקה?
והאם יכול להיות שטריליוני אמהות ברחבי העולם מניקות בלילה כשבעצם כל העניין הוא רק פיפי??

תודה מראש ולילה טוב...

[עדי_א*]

דניאלה, על איזה גיל אנחנו מדברות?

[טנא_מלא_כוכבים*]

שלום,
קודם לכל - יופי שהתחלת!
והאם יכול להיות שטריליוני אמהות ברחבי העולם מניקות בלילה כשבעצם כל העניין הוא רק פיפי??
אני מניחה שאת שואלת על תינוק רך מאוד, בן מספר שבועות/חודשים, והתשובה בהתאם:
תינוקות צריכים לינוק בלילה וגם להתרוקן. על כן הוא יונק לא מעט... כפי שכתבת. היניקה מסייעת להתרוקנות. כך שסביר שהוא לא רק רצה להשתין, אלא גם וגם.
השלפוחית גדלה עם הזמן, וכך גם פרקי הזמן שבין השתנה להשתנה.
בהצלחה!

[דניאלה_ש*]

תודה טנא ועדי
הוא אכן בן 4.5 חודשים בלבד
ככל שאני מעמיקה בנושא שהתחלתי אותו רק בשביל הקשב, בא לי להוריד את החיתולים לגמרי!
מקווה שאצליח...קוראת פה לאט לאט בכל פעם שיש לי קצת זמן ושמחה שיש מי שיענה על השאלות
תודה!

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי,
מקוה שתאזרי את החשק ומצב הרוח, וכך תעשי.
זה קל ומהנה ממה שנדמה.
בהצלחה!

[פלוני_אלמונית*]

שלום, חדשה כאן. כשהתחלתי את הקשב קראתי כאן הרבה מאז עברה יותר משנה ויש לנו משבר קטן.
התחלתי קשב לתאומות בגיל שלושה חודשים עם חיתולים, בהתחלה היה ממש קל במיוחד קקי, לאורך הזמן התמקדתי בקקי והלך ממש טוב, את הפיפי אני לא מצליחה לתפוס, עם אחת מהן אני מרגישה שהיא מסמנת.
ועכשיו הגענו למצב שהן מסרבות לקשב, שמים אותן מעל הסיר והן מתקשתות. כשההתנגדות החלה, עזר צעצוע לשחק איתו אבל היום זה כבר לא יעיל. אחת מהן אפילו זוחלת לפינה כשיש לה וחוזרת תמיד עם קקי, זה מרגיש ממש שהיא יודעת וזו האחת שקשה לי לקרוא בד"כ.
פעם (לפני חודש-יים) היו להם ממש זמנים קבועים פחות או יותר ואולי כאן הבעיה, אולי התרגלתי לזמנים והפסקתי לקרוא אותם ?
החצי שלי לפעמים ממש מתעקש איתן למרות שאני מנסה להסביר שאין טעם...
אני לא רוצה להפסיק ומצד שני לא יודעת מה לעשות...
אשמח לעצות

[תמרוש_רוש]

נשמע כמו שביתת פשפושים. מצב מאוד נפוץ ומאוד נורמלי . אין צורך להפסיק, אבל הרבה פעמים עוזר לקחת הפסקה לכמה ימים, לנוח ולהניח לנושא. ואז לחזור אליו רעננה ומזוית חדשה.
קראת את הדף? הוא עשוי לעזור לך.

שמים אותן מעל הסיר והן מתקשתות.
את מדברת על פעוטות בנות למעלה משנה? האם הן כבר הולכות? בגיל כזה כבר לא הייתי מחזיקה אותן מעל הסיר, אלא מעודדת אותם ללכת לסיר ולהתיישב עליו לבד. אם הן יודעות לזחול, להתיישב ולמשוך את עצמן לעמידה - הייתי מעודדת אותן לזחול לסיר ואז תוכלי לעזור להן להתרומם לעמידה ולהתישב עליו.
תחושת השליטה שלהן היא מאוד חשובה כאן...

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה, הן עדיין לא עומדות ממש וגם הישיבה שלהן עדיין לא יציבה מספיק לסיר, אני דווקא מחכה מאוד לשלב הזה שאוכל לאפשר להן לשבת באופן עצמאי.

כשאת אומרת לעזוב ממש פשוט לא לעשות קשב כמה ימים? בינתיים אני ממשיכה לנסות ואם הן מתנגדות ישר מפסיקה. חשבתי לעשות את מה שכתבת, חששתי שהן "ישכחו"
קראתי את הדף כשהתחלתי לעשות קשב, אני באמת אעבור עליו שוב.
תודה

[תמרוש_רוש]

כשאת אומרת לעזוב ממש פשוט לא לעשות קשב כמה ימים?
כן. פשוט לא לעשות כלום כלום כלום. להשתדל לא לחשוב על זה אפילו. לא לנסות "אולי בכל זאת". להתרכז בדברים אחרים. ואם הן זוחלות אל הסיר ומבהירות לך מעל לכל ספק, במשך שלוש דקות רצוף, שהן רוצות להשתמש בו - נו, שוין, מותר... . אבל לא ליזום כלום ולא לצפות לכלום.
חיתולים או ניגובים - וזהו.

חשבתי לעשות את מה שכתבת, חששתי שהן "ישכחו"

אחרי שנה שלמה שהן עושות את זה? שלושה-ארבעה ימי הפסקה? אין סיכוי שישכחו. להיפך - המון פעמים אצל ילדים (וכנראה גם מבוגרים) דווקא כשיש הפסקה בלמידה, כשאת חוזרת לזה את פתאום רואה קפיצה, התקדמות מפתיעה, פריצת דרך, שהתרחשה דווקא כש"לא קרה כלום".

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה !!

[שני_מ*]

היי בשמת, שאלה בנושא פשפושים - אנחנו התחלנו עם נושא הפשפושים מגיל שבועיים והולך לא רע. בימים האחרונים (הוא בן חודש וחצי) הפסקתי לדעת מתי הוא עושה קקי. היו לו תנועות וקולות מסויימים שתמיד עבדו ופתאום זה לא זה ואני שמה לב לקקי רק חצי דקה דקה אחרי שהוא יוצא. אם שמים לב רק חצי דקה דקה אחרי זה עדיין משפיע? או שהוא יאבד את היכלת לפשפש? ועוד שאלה, האם את מייעצת בנושא פשפושים? אשמח שמישהו מנוסה יראה איך אנחנו מסתדרים ומפשפשים ויתן עצות לשיפור...

[בשמת_א*]

הי שני, יכול להיות שצריך לחדש איתו את התקשורת בנושא הקקי, אבל בעיקרון זה מחשיד למשהו כמו - וירוס, אלרגיה למשהו, איזה משהו מחליש אחר. קקי שיוצא בלי סימנים הוא בד"כ סימן מובהק לבעייה גופנית, כי זה סוג של שלשול, איבוד שליטה בסוגרים, שליטה שכבר היתה לו. אז תשימי לב מה קורה.

הוא לא יאבד שום יכולת: אם את קשובה לצרכים שלו, הוא יישאר במודעות להם.

אני כרגע לא עושה חוגי בית בנושא הפשפושים, אני פשוט יותר מדי עמוסה. צר לי

[שני_מ*]

באמת יש לו וירוס, הוא קם בבוקר עם חום אחרי שלא ישן כל הלילה ולא הבנו מה הסיבה. איך ידעת? פשוט גאון!

[בשמת_א*]

שני מ, זו לא גאונות - זה ניסיון (-:

[אפרת_נ*]

הפיצי בן שלושה שבועות. עם חיתולים (בינתיים חד ורב פעמיים לסירוגין) רוב הזמן. הוא לא כל כך אוהב להיות ערום ובכל זאת אני מפשיטה אותו לעתים קרובות בעיקר בנסיון לעזור לו לעשות קקי (הוא כבר סובל מעצירויות). אני גם מקווה לזהות את סימני הפשפוש שלו, כפי שקרה באופן טבעי עם הגדולה. אבל גיליתי להפתעתי שהוא ממש מפחד לעשות פיפי כשהוא בלי חיתול, מתאפק קצת וצורח (לפעמים ממש בהיסטריה) לפני ובזמן שעושה ורק אז נרגע. ציפיתי שזה יהיה להפך. אני קצת חוששת שאולי כואב לו לעשות פיפי, אם כי בבקרים הוא קם עם חיתול מלא ובלילות לא שמתי לב שהוא מתלונן במיוחד.
מישהי מכירה תופעה כזאת?

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי,
מתאפק קצת וצורח (לפעמים ממש בהיסטריה) לפני ובזמן שעושה ורק אז נרגע
אנחנו גילינו בשבועות הראשונים שהוא מתאפק וצועק לפני שהוא נותן שתן. זה היה אחד הסמנים הראשונים (שאחר כך התחלפו) לפיפי אצלנו.
בהמשך גילינו שהוא מאד רגיש לרטיבות, ו"חושש" (כך נראה לנו) לתת שתן בחיתול. רק כשהורדנו (חד או רב, גם אנחנו החלפנו בתחילה) הוא הלך ונפטר לאט לאט מן הצעקה שלפני, והוסיף סמנים אחרים.
מקוה שזה עוזר.

[נפשפש*]

שלום,
אני צריכה עזרה.
היא בת 7 חודשים.
מפושפשת עם טיטולים.
אני מרגישה שאני עושה משהו לא טוב, כי הפשפושים גורמים לה להרבה בכי וחוסר שביעות רצון.

מה שקורה שמרגע היא יונקת ועד שהיא מסיימת לעשות את הפיפי שנבע מההנקה חולפות בערך שעתיים.
כל ניסיון להשכיב אותה לישון במהלך השעתיים האלו גורר התעוררות 20 דקות או חצי שעה אחרי ההשכבה - כשיש לה את הפיפי הבא.
והמתנה של השעתיים האלו, משאירה לה שינה של שעה בערך עד ההנקה הבאה.

והיא עייפה... עיניים אדומות, משפשפת עיניים ואזניים.

והבעיה היא שגם ההשכבה בערב בעייתית בגלל זה.
נניח שהיא ינקה ב4 אחהצ, אם אשכיב אותה ב6 לישון, אז היא תקום ב7, תינק ונלך לישון רק ב9. ולטעמי זה מאוחר להשכיב תינוקת.
נניח שלא אשכיב אותה ב6, אלא ארצה להשכיב אותה כבר ב7 לשנת לילה, אז אם אניק אותה ב7 היא לא תרדם (ניסיתי), אלא תתעורר ואז אצטרך לסחוב אותה ערה עד 9, והיא אומללה.
אז ניסיתי להניק אותה שוב ב6, כדי לסחוב אותה עד 8, אבל לא הצלחתי, היא הייתה עייפה מידי, והשכבתי אותה ב7 וחצי, וב8 היא התעוררה בוכה והתחלנו מחדש.

שמתי לב שאם אני מצליחה להשכיב אותה אחרי הפיפי האחרון היא ישנה כמה שעות לפני ההתעוררות הבאה, ובכלל מתעוררת פחות בלילה.
אבל אם פספסתי, כי היא הייתה עייפה מידי, והיא נרדמה לפני הפיפי האחרון, אז היא מתעוררת, ומבחינתה זה לילה, היא לא מוכנה לעשות פיפי וכלום, רק לישון, ורק עם הנקה, אז נוצר לילה של המוווון התעוררויות.

וחוץ מיזה שאני לא תמיד עם היד על הדופק של אחרי שעתיים בול לשים לישון, היא כבר עברה את השעה רוב הפעמים, היא הייתה רוצה לישון אחרי שעה שעה וחצי בכל מקרה, ואם אני עסוקה במשהו, או יצאתי לנסיעה באוטו חס וחלילה, אז הגענו להנקה הבאה, ואז צריך לסחוב עוד שעתיים.

לפעמים עוברים עלינו ימים שלמים עם שעה שינה סה"כ כל היום.

אשמח לרעיונות.

[תמרוש_רוש]

מה שקורה שמרגע היא יונקת ועד שהיא מסיימת לעשות את הפיפי שנבע מההנקה חולפות בערך שעתיים.
נשמע לי נורא מוזר.
מהניסיון שלי עם שני תינוקות, הם יונקים, ונרדמים בלי לעשות פיפי קודם, והשלפוחית ננעלת לשלב השינה העמוקה, ואז הם עושים פיפי כשנגמר מחזור השינה הזה, והרבה פעמים רק בסוף מחזור השינה השני. כלומר שעה-וחצי עד שעתיים, ובמינימום 45 דקות.
הם אמורים להיות מסוגלים להחזיק מעמד שעה-שעתיים בכיף.

כל ניסיון להשכיב אותה לישון במהלך השעתיים האלו גורר התעוררות 20 דקות או חצי שעה אחרי ההשכבה - כשיש לה את הפיפי הבא.
אני שואלת את עצמי, אולי זה לא שיש לה פיפי, אלא כי היא התעוררה מסיבות אחרות (שיניים, ריחוק מאמא, משהו אחר) ואת מגיבה לזה בפשפוש, שבעצם לא ממש נחוץ כרגע.

התמה האישית שלי אומרת שעדיף תינוק רגוע ומפספס, מאשר תינוק מפשפש שהפשפוש גורם לו להיות עצבני או מסכן.
לכן החלטתי לא לפשפש בלילה, כעיקרון, כי אצלנו זה הכניס הרבה מתח לשינה ולהתעוררויות.
לא בשביל זה אני מפשפשת.

אני לא בטוחה שאני מבינה מה קורה אצלכן (איפה בשמת כשצריכים אותה, בשביל שאלות-הבהרה...), אבל משום מה נשמע לי שנכנסת לאיזשהו לופ של פשפוש-יתר.
אולי הפתרון הנכון הוא להכריז על שביתת-פשפושים אמהית בכל השעות שמיועדות לשינה (ולהגיד לה את זה! לעזור לה להגדיר שכרגע, שינה חשובה יותר מפשפושים), לכמה ימים, שבוע-שבועיים, ממש לרדת מהנושא מרגע שהיא אמורה ורוצה הירדם ועד רגע שהיא מתעוררת לגמרי ומתחילה מחזור ערות-ומשחק חדש. לפשפש רק מתוך ערות מלאה. ולראות מה קורה אז.
וגם לראות מה קורה אצלך כשאת עושה את זה. איך את מרגישה? מה זה עושה לך בבטן ובין הכתפיים?

אם אשכיב אותה ב6 לישון, אז היא תקום ב7, תינק ונלך לישון רק ב9. ולטעמי זה מאוחר להשכיב תינוקת.
דווקא בזה אני לא רואה שום בעיה. זה בדיוק מה שהתינוק שלי עושה בימים אלה, רוב הערבים, ואני לא רואה בעיה בתינוק שישן שנת-ערב מוקדמת, ואז מתעורר, ואז מתחיל שנת לילה בסביבות 9. כלומר, זה קצת מעיק כי זה אומר שאין לי מי יודע מה זמן לעצמי בערבים, אבל מבחינת התינוק זה סבבה.

[נפשפש*]

תודה על הניסיון לעזור!
הלוואי ואצלי היה כמו אצלך.

אני לא לוקחת אותה לפיפי באמצע הלילה, אנחנו ישנות ביחד, ובכל פעם שהיא מתעוררת, בין אם זה לפיפי ובין אם זה לרעב אני מניקה אותה והיא חוזרת לישון מייד.
בבוקר הטיטול שלה מלא... וגם יש לה מלא פיפי לעשות... וגם יש לה עוד מלא פיפי לשחרר שעה אח"כ בערך, בלי ארוחת בוקר. היא אוכלת ארוחת בוקר רק אחרי שנת הבוקר, כי היא מתעוררת וכמעט חצי שעה אח"כ רוצה שוב לישון. אז הנקה רק הפריעה בשלב הזה.
ניסיתי כמה פעמים לפשפש בלילה, אבל היא צורחת ולא מסכימה לעשות כלום אם אין ציצי בתמונה. היא תעשה פיפי אם אני אניק אותה מעל הסיר, ואני עושה את זה לפעמים אם היא מתעוררת לפני שאני הולכת לישון, אבל בזמן שאני ישנה אני מעדיפה להמשיך לישון וששתינו נמשיך להיות מכורבלות מאשר להתיישב, להפשיט, לפשפש תוך כדי הנקה ואז להלביש שוב.
אתמול בלילה פעם ראשונה שהיא ב5 וחצי התעוררה ולא רצתה לינוק, כלומר התעוררה עם חיוך, אז ניסיתי פשפוש וראיתי שהטיטול היה ריק, היא אכן פשפשה, אבל אז היא הייתה ערה חצי שעה בערך לפני שרצתה שוב פיפי ואז לישון, עם הנקה כמובן.

השאלות שלי נוגעות יותר לשעות היום.

שיניים, ריחוק מאמא
זה לא שיניים כי היא ככה כבר חודשים, ולא הוציאה שיניים ולא נראה שמשהו מפריע לה.
היא ישנה במיטה ולא עלי במנשא, היא נרדמת עלי ואני מעבירה אותה כי ניסיתי כמה פעמים שתישן עלי, ופרט לכך שזה מאוד מגביל אותי במה שאני יכולה לעשות בזמן הזה בלי להעיר אותה, היא ישנה הרבה פחות זמן עלי מאשר במיטה. בהחלט מוזר - זה לא קרה לי עם הילדים הקודמים.

התמה האישית שלי אומרת שעדיף תינוק רגוע ומפספס, מאשר תינוק מפשפש שהפשפוש גורם לו להיות עצבני או מסכן
אני מסכימה לגמרי עם זה, אבל החלטתי לפשפש, ובכל פעם שאנחנו ניגשות לעשות פיפי היא עצבנית או מסכנה, גם במקרה שזה פשפוש סרק וגם במקרה שהיא כן תעשה, היא תמיד מקטרת קודם, ואז נרגעת ואז או עושה או מבקשת להפסיק, והיא מתחילה את הקיטור עוד בדרך לשירותים. בסיר לפעמים היא לא עושה, ואז בשירותים כן. אם היא עושה בטיטול היא לא מקטרת בכלל, לפעמים אחרי שעשתה, גם זה לא תמיד.

אולי ספציפית לתינוקת הזו לא מתאים להיות מפושפשת בכלל?

שביתת-פשפושים אמהית בכל השעות שמיועדות לשינה
אני לא מפשפשת בזמן שהיא ישנה רק בזמן שהיא ערה.
אני פשוט לא מרדימה אותה לפני שהיא סיימה לעשות את כל הפיפי שלה, וזה פשוט מנסיון.

כלומר, זה קצת מעיק כי זה אומר שאין לי מי יודע מה זמן לעצמי בערבים, אבל מבחינת התינוק זה סבבה.
זה באמת קצת מעיק, אבל אני מדברת יותר על התינוק, כי אני חושבת, גם ממה שקראתי בספרים וגם מנסיון אישי שככל ששנת הלילה מתחילה בשעה יותר סבירה, כך כל הלילה יותר סביר וכל היום למחרת וכו' וכו'.

ושוב תודה על הניסיון להבין אותנו!

[תמרוש_רוש]

מפשפשת, קראתי מה שכתבת ואין לי מה להוסיף
@}

[שני_צו*]

אם היא נרדמת בלי לפשפש, ואז מתעוררת אחרי 20 דקות, היא מפשפשת אז?
ולמה לא לתת לה ציצי כדי להרדם אח"כ אם כן?
לא ציינת איך היא ישנה.
יש תינוקות שלא ישנו לפרקי זמן ארוכים במשך היום בשכיבה במיטה. כי שנתם קלה.
אבל אם יהיו במנשא, יתעוררו ויחזרו לישון בקלות עם קצת נדנוד. כך שסה"כ ישנו פרקי זמן ארוכים.

[נפשפש*]

מפשפשת, קראתי מה שכתבת ואין לי מה להוסיף
תודה שקראת!

שני -
אם היא נרדמת בלי לפשפש, ואז מתעוררת אחרי 20 דקות, היא מפשפשת אז?
כן

ולמה לא לתת לה ציצי כדי להרדם אח"כ אם כן?
אני עושה את זה, אבל בדר"כ היא כבר לא נרדמת יותר, גם לא עם ציצי, אם זה באמצע היום.
אם זה מצליח אז היא כן תמשיך לישון.
בכלל חשבתי על זה ושמתי לב שאם היא נרדמת בהנקה אז התיאור של תמרוש כן מתאים לנו -

_הם יונקים, ונרדמים בלי לעשות פיפי קודם, והשלפוחית ננעלת לשלב השינה העמוקה, ואז הם עושים פיפי כשנגמר מחזור השינה הזה, והרבה פעמים רק בסוף מחזור השינה השני. כלומר שעה-וחצי עד שעתיים, ובמינימום 45 דקות.
הם אמורים להיות מסוגלים להחזיק מעמד שעה-שעתיים בכיף._

העניין הוא שהיא כבר כמעט לא נרדמת בהנקה.
זה קורה רק כשהיא פספסה כבר שני סיבובי שינה וממש עייפה ולא מוכנה כבר להירדם בשום דרך אחרת.
או בלילה מאוחר במיטה איתי ביחד.

_לא ציינת איך היא ישנה.
יש תינוקות שלא ישנו לפרקי זמן ארוכים במשך היום בשכיבה במיטה. כי שנתם קלה.
אבל אם יהיו במנשא, יתעוררו ויחזרו לישון בקלות עם קצת נדנוד. כך שסה"כ ישנו פרקי זמן ארוכים._
אני יכולה להגיד רק שעד גיל חודש היא ישנה שעות רצוף.
בגיל חודש התחלנו לפשפש ומאז היא ישנה שעה וערה שעתיים, וגם זה לא לפעמים, וכל הזמן נראה שהיא עייפה - משפשפת עיניים ואזניים.
במנשא היא ישנה אותו דבר, אם אני לא מתכופפת או יושבת. אם אני כן אז היא מתעוררת לפני שעברה שעה.

אבל משום מה נשמע לי שנכנסת לאיזשהו לופ של פשפוש-יתר
חשבתי על זה כל השבת.
ולכן ניסיתי פעמיים להרדים אותה כאשר נראתה לי עייפה ולא כאשר עברו השעתיים.
אז פעם אחת -
ניסיתי להרדים אותה שעה ו45 דקות אחרי ההנקה,
היא נרדמה במנשא, אבל הרגשתי שהיא לא נרדמת עמוק, היא המשיכה לזוז,
אחרי 10 דקות התייאשתי, העברתי אותה למיטה והיא מייד התעוררה
הלכנו לפשפוש - והיה פיפי
חזרה למנשא ואז היא נרדמה.

ואגב - הפיפי נעשה תוך כדי בכי ועצבנות, וההרדמה השנייה במנשא הייתה כבר תוך כדי בכי נסער.
כל מה שרציתי באותו רגע היה להניק אותה, מי הולך עם תינוק בוכה במנשא לעזאזל? לא אני!
אבל ידעתי שאז היא עלולה לא להירדם ולהתחיל עוד לופ של שעתיים והיא הייתה גמורה.

ופעם שנייה -
בערב -
ינקה ב6 כשקמה משינה.
ב7 וחצי כבר הייתה ממש עצבנית ועייפה
לא הסכימה גם לישון במנשא
ניסיתי לפשפש אותה
(יש לי כבר מן משפט כזה - פיפי אחרון ונשכב לישון...)
לא הסכימה והייתה עצבנית
הנקתי אותה בעשרה ל8 בלית ברירה
רק אחרי ההנקה הזו היה לה פיפי (היא לא נרדמה כאמור)
ואז סחבה שוב ערה עוד שעתיים, רק בעשרה ל10 על הדקה היה לה שוב פיפי ואז הסכימה לישון.
וברור שאת השעתיים האלו היא עברה על הידיים ובמנשא, כי הייתה כבר עייפה ב7 וחצי.


סליחה על הפירוט הארוך.
יש עוד מישהי מהמפשפשות כאן שנתקלה בכזה סדר מופתי?
רעיונות?
אני קצת מיואשת.
אני תכננתי הפעם רק להניק על כל דבר, להיות בנחת, ברוגע, לא לעבוד לפי שעון.
בפועל אני מוצאת את עצמי מודדת דקות, ולא מניקה לשום מטרה פרט לארוחה, גם אם היא נפלה ונסערת וכו' וכו'.

אם אני אחליט שאני מפסיקה לפשפש, היא תתחיל לעשות פיפי תוך כדי שינה? אפשר לגמול מפשפוש?

מה זה עושה לך בבטן ובין הכתפיים?
צמרמורת...

[שני_צו*]

צ'מעי,

ממה שאני קוראת, יש שם מלא לחץ סביב הפשפושים. לחץ שלך, לחץ שלה.
זה לא אמור להיות ככה.
לדעתי- עזבי את זה. פשפוש אמור להיות הענות לצורך של התינוק, כמו הנקה. אמור להקל על החיים.
לא עובד ככה אצלכם- תניחי לזה.

את מודדת דקות? לא מניקה לשום מטרה פרט לארוחה? רחמים עליך ועל המתוקה שלך.
זה לא אמור להראות ככה. פשפוש זה אמצעי לא מטרה. יש בסביבתך אימהות מפשפשות?.

בריאות לך ולתינוקת.

[תמרוש_רוש]

העניין הוא שהיא כבר כמעט לא נרדמת בהנקה.
אז איך היא כן נרדמת?
מה עובד אצלה מבחינת הרדמה?

[נפשפש*]

מה עובד אצלה מבחינת הרדמה?
מנשא.
ותודה שאת עדיין מנסה לעזור, למרות שזה גורם לך להרגיש לא טוב.

החלטתי (אחרי שיחה עם שני - תודה שני) לשחרר.
היום היה לי הרבה יותר נעים.
לא פשפשתי אותה כל היום, פרט לפעם אחת ואז היא גם עשתה קקי.
היא גם לא ביקשה כל היום.
היה עוד ניסיון להיכנס איתה לחדר השירותים לרגע והיא התלוננה אז עשיתי אחורה פנה מייד.
גם לא החלפתי לה טיטול על כל פיפי.
אפילו הנקתי אותה פעם אחת שלא בזמן כי היא ביקשה ולא הייתי במקום שהיה לי נוח לעמוד להרדים אותה.

היא ישנה היום עוד פחות מבדר"כ, אבל אני לא זוכרת בדיוק כמה.

ניסיתי להרדים אותה הערב לפני שעברו שעתיים מההנקה (במנשא), והיא ממש לא הסכימה.
מכיוון שהיא עייפה, היא מסכימה רק להיות איתי צמוד, ואני רוצה לעשות עוד דברים הערב חוץ מלשכב לידה ניסיתי להניק אותה בשכיבה אולי תרדם
לא נרדמה והקיאה הכל.
מקווה שזה לא אומר עוד שעתיים.

אז אני אולי יכולה לשחרר אבל היא... זה בטח ייקח לה זמן.

[תמרוש_רוש]

היי, אין לי שום בעיה עם הנושא או השאלות שלך (לא יודעת איך הגעת למסקנה הזאת). פשוט זו סיטואציה שלא ברורה לי כל כך...

היה עוד ניסיון להיכנס איתה לחדר השירותים לרגע והיא התלוננה אז עשיתי אחורה פנה מייד.

[אביגייל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הקטן בן 4 חודשים. התחלנו בלי חיתולים בגיל חודש וחצי, היו התנגדויות רבות, לדעתי בגלל שהלחצתי והייתי קצת פנאטית בקטע. אז הפסקתי וחזרתי לזה בגיל 3 חודשים. בהתחלה הלך נהדר, הראה סימנים והלכנו לעשות ואני מנסה ממש להיות באיזי לגמרי. אבל לפעמים אני חוטאת ומדמיינת שהוא צריך והולכת לפשפש. בכל מקרה בזמן האחרון מצד אחד מראה סימני קקי והוא לרוב יתאפק עד שנגיע לאמבטיה לעשות. מצד שני באמבטיה הוא בוכה ומתעצבן ממש ורק אחרי כמה דקות ירגע ויעשה. מרגיש לי מאוד לא נכון ואני מיואשת, לא יודעת מה לעשות (??) בנוסף התחיל לעשות מלאאאא קקי בלילה מה שלא היה בעבר. התנוחה שלנו לפשפושים היא שאני יושבת באמבטיה עם רגליים קצת פסוקות והוא עלי כך שאין החזקה באוויר ואין מצב שמשהו מכביד עליו או לא נוח לו. חשבתי על לנסות מקום אחר כי האמבטיה כנראה זה כבר קונוטציה של פשפוש וצריך שינוי אבל אני לא יודעת מה לעשות. יכול להיות שכדי להמנע מהשגעון שלי בעניין הפשפוש באמבטיה הוא עבר לקקי בלילה? (בקטע של "שתעזוב אותי המשוגעת") או שאולי אני מלחיצה. ולמה הבכי הנוראי הזה בזמן פשפוש? סליחה על האורך אני פשוט מלאה בשאלות שקצרה היריעה מלהכיל ותודה מראש לעונות

[מנסה*]

שלום, מנסה ליישם עם תינוקת רכה בת שבועיים, הצלחתי לתפוס פה ושם אבל יש לי כמה בעיות - כשאני שמה חיתול בד מתחתיה כשישנה, ואני לא תמיד לידה או ערנית מספיק לתפוס את הסימן שהיא מתעוררת קלות לפני והיא משתינה על החיתול, זה מעיר אותה כל פעם, ואז נכנסים למעגל קסמים של הפרעה לשינה - רצון לינוק - פשפוש (לא תמיד יש) - עוד קצת יניקה - נרדמת - שוב יש פיפי מההנקה האחרונה - שוב קמה. והשינה חשובה בגיל הזה וגם ככה היא לא ישנה המון. וגם לאכול קצת כל פעם ולא לרוקן את השד... מה עושים? איך בכלל מרגילים להרדם אחרי "שירותים" ולא אחרי הנקה?
ואיך תופסים קקי כשזו תקופה של בין פעם ביומיים לפעמיים ביום? בהתחלה ישר זיהיתי את הפרצופים בשלב המקוניום אבל עכשיו יש הרבה פרצופים כאלה ואין הרבה קקי..
ועוד תהיה - יכול להיות שכבר "מתקלקל" אצלה האינסטינקט להודיע כי אני שמה טיטולים בימים שאין לי כוחות לזה? כי היא עשתה עלי פעם אחת פיפי בזמן הנקה, בלי בגדים... או שפשוט לא תמיד הם עוזבים את הציצי ויש סימן חלש יותר? תודה!

[מנסה*]

ולפעמים גם עושה פיפי עלי כמה שניות אחרי נסיון פשפוש... יכול להיות שהתנוחה לא נוחה לה? ובהקשר הזה.. יש להשיג סיר ממש קטן לNB? שיהיה אפשר להשעין עליו, או פתרון יצירתי אחר? לא תמיד מצליחה לתמוך בה בצורה נוחה..

[תמרוש_רוש]

יש להשיג סיר ממש קטן לNB? שיהיה אפשר להשעין עליו, או פתרון יצירתי אחר?
קערת אפייה (לערבוב חומרים לעוגות וכאלה) , בקוטר של כ- 20 ס"מ, עם שוליים שפונים החוצה ו"משפך" קטן בצד אחד. מצאתי בחנות לכלי בית וזה היה שוס. קניתי ארבע כאלה והן סידרו לי את החיים.

יכול להיות שכבר "מתקלקל" אצלה האינסטינקט להודיע כי אני שמה טיטולים בימים שאין לי כוחות לזה?
שום סיכוי
היא פשוט לומדת, את עצמה ואת העולם.
טלי מא ניסחה את זה מאוד יפה, נדמה לי בדף הבית שלי. היא אמרה (ציטוט בשלוף מהזיכרון):

• אין סימנים, יש אי נחת
• לא תמיד יש אי נחת
• אם מגיבים לאי-הנחת, היא הופכת לסימון מודע.
• זה לוקח שבועות

ואני מוסיפה:
יש כל מיני הפגנות של "אני צריכה". חלק מהן מאוד בולטות, חלק מאוד עדינות, וכמה מהן נראות בדיוק ההיפך מהאחרות (למשל: או שזה התפתלויות חסרות מנוחה או שזו בהייה רגועה במיוחד...) בקיצור- תהיי סבלנית לעצמך

[יעל*]

הצילו! החורף הגיע ופתאום אני מבינה שבלי חיתולים פשוט לא עבד לי... הקטנצ'יק כבר בן שנה וחצי, מפושפש מגיל 3 שבועות בערך, וכבר לפני כמה חודשים הפסיק לסמן לגמרי,
היו תקופות טובות יותר ופחות, אך חשבתי שככל שיגדל יסמן יותר. כל הקיץ עכשיו כבר בערך חצי שנה היה בבית כמעט תמיד בלי חיתול, אלף שלוליות ביום והרבה סבלנות שלי,
אבל עכשיו נהיה קר, אין מייבש כביסה והמכנסיים הולכים בקצב מסחרר, ואני כבר לא עומדת בקצב ושמה חיתול...
מה שכן עובד זה קקי על הבוקר בשירותים, פיפי אחרי שהוא קם משינה (בד"כ) ועוד פה ושם שאני יודעת בוודאות שיש לו ונותנת לו להתרוקן, חוץ מזה הוא לא מסמן אלא פשוט עושה בפתאומיות.
הכיצד בלי חיתולים לא עבד לי? כמה מאמצים והשתדלויות ובסוף הוא עושה פיפי בלי לסמן, בכל פינה שרק הוא רוצה...זה נראה שה פשוט לא אכפת לו ולא מעניין אותו...
אז ברור לי שקיבלתי הרבה קשב והבנה עמוקה יותר על בני המתוק, אך מתי ניפתר מהחיתול הזה?...מקווה שלא הלחצתי אותו יותר מדי ובגלל זה הוא פשוט לא בקטע...
מה עושים?!

[שמנדובה*]

יעל - אצלי אותו סיפור. בן שנה וחצי, מפושפש מלידה, נמצא בחיתול (בד) לעתים נדירות בלבד. יש לו זמנים מסויימים מאוד שהוא מודיע - בלילה, בנסיעה באוטו... אני מציעה כשנראה לי שהוא צריך אבל לרוב הוא מסרב. לדעתי זה עניין של שליטה, כי אני רואה שהוא צריך ואני גם יודעת שהוא יודע שהוא צריך, אבל בכל זאת מתעקש לא להתפשפש. ניסיתי סירים שונים, כיור ואסלה וחצר ועוד מקומות פשפוש שונים, תנוחות שונות... לא מרגישה שיש משהו מסויים שעובד יותר מאחרים.

מה שכן, הוא תמיד מודיע תוך כדי ומיד אחרי, ואף לוקח מגבת לנגב את השלולית.

אני יודעת שהוא מודע לגמרי. הוא פשוט בוחר לא ליידע אותי אלא בזמן מעשה או לאחריו. לכן נראה לי שכל שעלי לעשות זה פשוט לשחרר.... זה מעצבן, כן. במיוחד כי אח שלו שגדול ממנו בחמש שנים, היה מפושפש מושלם ומעולם מעולם לא עשה קקי במכנסיו או בחיתול, והיה גמול לגמרי בגיל שנה וחצי. אז אני צריכה להזכיר לעצמי שהם ילדים שונים וכל אחד והקטע שלו. הקטן הזה הוא ילד שעושה רק מה שמתחשק לו, בכל נושא. אז כמובן שזה יהיה כך גם בנושא הפיפי והקקי...

לא יודעת אם עזרתי, מה שבטוח אם יהיו עוד תובנות אשמח לשמוע.

[יעל*]

וואו זה נשמע ממש זהה...הוא גם יודע לנגב את השלולית חחח זה כזה חמוד...הוא גם יודע לקרוא לי אחרי שעשה קקי או פיפי ולהראות לי איפה זה בהתלהבות רבה...
אולי גם פה זה עניין של שליטה, כי הוא באמת יודע מה הוא רוצה, הוא ברור מאוד בהכל.
טוב הרגעת אותי שבאמת זו כנראה תופעה שקורית וצריך לקבל את זה בהבנה...תודה (: