בקשה מיוחדת של בשמת

[בשמת_א*]

אבל גם זו תמונה מאוד חיובית, עם כל הקושי, הילד הזה מלא אנרגיה!
בהחלט מלא אנרגיה!
הרופא שלנו צוחק שהילד מוגדר FTT (failure to thrive אבל הוא פורח ועוד איך! מתפתח, שמח, מלא אנרגיה, שובב, אינטליגנטי ומלא חוש הומור.

שי באמת רואה את עצמו כילד בריא. הוא באמת ילד בריא.
ולגבי המצב:
ביום חמישי נדע. אני במתח. ביום חמישי בבוקר "בחינה" בבית החולים: משקל, גובה, היקף ראש, בדיקת דם להמוגלובין (אני אבקש רק קטנה להמוגלובין. לפני חודש ממש היתה אחות שעינתה אותו שעה ארוכה, לא יודעת למה, ואחר כך היו לו סימנים כחולים, כמעט התעלפתי).
רני ואני מפחדים להיות אופטימיים. כמה פעמים כבר באתי לבית החולים עם הרגשה שהוא "כבד יותר" והתברר שהוא עלה בחמישה גרם בחודש.

[אלה_נוננה*]

בשמת
את צודקת מצד אחד אבל מצד שני אני באופן אישי ללא שום תמורה מצידך מוכנהלהכין בביתי לפי המצרכים והאישורים שלך אוכל-(גם ככה אני מבשלת לילדיי).
ואני בטוחה שיהיו עוד כאלו.
רעיון נוסף הוא - ארוחה משותפת עם ילדים נוספים- הכוונה היא שהרבה פעמים כשיש ילדים נוספים בסביבה שאוכלים זה מעורר את התיאבון- מה דעתך?
הילדים שלי הרבה פעמים כשהם לבד הם לא אוכלים אבל כשיש חברים +אחים/ות זה מעורר את התיאבון.

[קרן_אור*]

בשמת, מקווה שתגלו שהוא עלה קצת יותר הפעם.
וההצעה שלי עדיין בתוקף.
קרן.

[נועה_ברקת*]

אוי בשמת...
זה נשמע שעוברים עליך ימים קשים ואת נשמעת כל כך יצירתית ומלאת כוחות למרות הכל. אין לי שום רעיונות מדהימים, האינטנסיבות של להיות עם ילדים קטנים יכולה להוציא אותי מהדעת ואף פעם לא הייתי יצירתית במיוחד לגבי זה.
קבלי חיזוק וששי יגדל ויאכל ויפתיע ביום חמישי

[בשמת_א*]

איזה כיף להיכנס לכאן ולקרוא אתכם!
קרן אור - תזכירי לי איזו הצעה? אני סנילית בטירוף...
אלה - את צודקת. בהחלט אכילה בחברותא מעוררת את התיאבון, במיוחד אם כולם אוכלים אותו דבר...
יכול להיות שזה יעבוד. הממ... (בשמת חושבת על זה).

[סבתא_מתנות*]

מחזיקה לך אצבעות.

[אמא_מתחדשת*]

שי אתה אוכל וגדל

אני חשבת על שי כל פעם שאנחנו יושבים לאכול.
תוך כדי הארוחה עלה לי רעיון. (בסוף יהיה אפשר להוציא ספר מתכונים מהדף הזה )
עשיתי ממרח פטרוזליה לפי המתכון ש אורנה שפרון נתנה ב בישולים פשוטים וזה הלהיט התורן.קטני אוהב את זה עם כל דבר.
אולי גם אצלכם זה יקצור הצלחה. הולך טוב כרוטב לדגנים, ממרח בפני עצמו, אפשר אולי להכין ממרח משועית (או עדשים) ולהוסיף את ממרח הפטרוזליה ובטח אפשר בעוד צירופים. (כייף גם בפני עצמו עם כפית)

מקווה שההצעות לא מציקות לך, כי לא באמת ביקשת רשימת מתכונים, אבל אני באמת חושבת עליכם הרבה ומנסה לראות אם יש עוד דרך לעזור חוץ ממחשבות חיוביות מלאות עוצמה, ברזל ומשקל....

שי אתה אוכל וגדל

[שרון_ברקת*]

שי עלי, בודק את המחשב וחוטף את העכבר, כהרגלו, כדי להעמיד פנים שהוא טלפון
הלו, שי? שומע?
שי, אתה גדל ואוכל
הלו? זה באמת טלפון, אל תאמין לאמא.
בתאבון.

[בשמת_א*]

טוב, לימון אסור )-:

אבל היום היה יום מדהים (שלחתם ים של אנרגיות? התפילה בביה"כ של יאיר עזרה?!):
בבוקר אכל המון חביתה בעצמו (תקע בעצמו את המזלג ואכל, כשהוא עומד על הכסא שלי ונשען על השולחן, צריך לראות את זה...) - וגם בלע את הכל (הישג! לרוב הוא דוחס לפה ואחר כך יורק הכל... מזכיר לי את ההריון שלו, שהייתי כבר שמחה לרשום שאכלתי משהו ואז תוך חמש דקות הכל חזר לבורא עולם).

בצהריים עשיתי את תפוח האדמה האהוב על ילדי ועלי - קרטושקע בטוסטר אובן (פשוט תפוחי אדמה שלמים בקליפתם מונחים סתם בטוסטר אובן למשך 45-50 דקות, ויוצאים עם טעם של מדורה). הוא עמד על הכסא כנ"ל ואכל בעצמו במזלג חתיכות רבות. לפי הספירה שלי, כמעט תפוח אדמה קטן שלם.

בערב הלכתי ללמד (התחיל הסמסטר). הוא אכל צ'יפס משני תפוחי אדמה קטנים! הכל! (כאמור, ביום [כל יום] הפתעה נעימה, שתי מנות תפוחי אדמה).

חזרתי מהשיעור, הגולאש כבר היה מוכן, השף שלנו (בעלי שיחיה) הגיש אותו לשולחן לצלילי "המ! המ!" קולני ותקיף (= אוכל! עכשיו! טעים! תיכף ומייד!) והוא זלל, מה זה זלל, טרף חתיכות בשר ותפוח אדמה ובצקניות והרבה מהמרק (מלא ויטמינים ומינרלים), ובזכות המינון החכם שאמא שלו סידרה, הוא גם בלע את רוב הבשר (רק חתיכה אחת הוא לעס ובסוף הוציא מהפה, אבל את כל מה שקדם לה הוא הכניס לבטן! יייייש!) - שימו לב, זו אמנות. צריך להיות מתוחכמים ולתזמן - עכשיו קצת בשר, עכשיו רק מרק ותפוח אדמה, עכשיו רק מרק (השובב כשרוני מאוד באכילת תפוח האדמה, בבליעת המרק, וכל זאת תוך השארת הבשר בחיך העליון בלי לבלוע... ) וכך הלאה, עד שכל הבשר מוצא את דרכו למערכת העיכול שממנה הוא צריך להתפזר לאפסנאות הברזל וההמוגלובין.

ואחרי כל הצ'יפס והגולאש - עוד תבע: "המ! המ!" על שתי הבטטות (בטטות! לרוב לא מוכן להסתכל עליהן ומעקם לי את האף!) שרני הביא מהטוסטר אובן (גם כן, אפויות בקליפתן, בלי כלום, ובפנים - תענוג מתוק נימוח בפה), ואכל בעצמו במזלג שלי אולי חמש חתיכות! (אמרתי לו שזה חם, שיחכה, אז הוא הושיט לי את המזלג ואמר "חם, חם, פו!" והדגים לי איך לעשות "פו" שהוא יוכל כבר לאכול...

כמעט אכלתי אותו...

ואחרי כל זה עוד שנורר ממני שתים או שלוש חתיכות קטנות של לחם שיפון שאכלתי לקינוח.

ועל כל זה ינק המון חלב וישן לו עכשיו בבטן תפוחה כמו פו הדב אחרי שזלל צנצנת דבש D-:

כמויות כאלה ראיתי רק בפעם הראשונה שרני עשה גולאש, ביום שפתחתי את הדף הזה.
שי אוכל וגדל!
והשפתיים שלו מקבלות צבע ורוד חזק - עוד לא אדום, אבל בהחלט כבר לא לבן כמו פעם.
אני אופטימית!

מחר אבשל מרק כרובית וכרובית מטוגנת, ואת זה נאכל בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים. מעניין אם הוא יאהב כרובית מטוגנת. הוא טעם היום כרובית חיה, ולא אהב (בדק וירק הכל).

ענקי לכולכם!

[תוספות_יוםטוב*]

יש!!!

[יערת_דבש*]

בשמת,
את כל כך חכמה שפתחת את הדף הזה!
את יודעת מה טוב לשי איתן.
שי אוכל וגדל.

[טרה_רוסה*]

וואו! איזה כיף!!

[יונת_שרון*]

איזה יופי לשמוע! אני יושבת ומחייכת תוך כדי קריאה. בטח נורא כיף לראות אותו אוכל ונהנה!
שי, אתה איתן, אתה נהנה לאכול ולגדול. בתאבון!

[עוף_החול*]

שי אתה אוכל וגדל
איזה יופי.
תמשיך שי תמשיך.

[תבשיל_קדרה*]

איזה יופי של תיאור!
איזו שמחה!
מצוין, שי, המשך כך!

[נועה*]

כל הכבוד.
שי אוכל וגדל!!!!

[אמא_מתחדשת*]

נהדר!
שי אתה אוכל גדל ונהנה מזה

[נועה_ברקת*]

איזה כיף לשמוע!

[חגית_ל*]

אני מתרגשת עד דמעות ואוהבת אתכם!!!

לא נורא לאכול כל הזמן תפו"א. אנחנו כל יום אוכלים תפו"א, בטטה, קישוא, דלעת וגזר מבושלים בקליפתם בערב במעט מאוד מים - כל יום. (אבל מוסיפים לזה מעט חמאת עיזים - זה טעים גם בלי)

את מציירת תמונה שאני כבר רואה איך יהיה אצלינו עוד חצי שנה. אמא שלי תגיד 'את אשמה שהרגלת אותה להיות על הידיים כל הזמן!'
לאכול ליד השולחן? לא אצלינו. אנחנו אוכלות על השטיח - סוף סוף למדתי להושיב אותה על סדינון שם כדי שלא הכל יתמרח.
לאכול בחברותא - כל זמן שזה לא עם הילדים האלה שאומרים 'איכס!' כמו ילדי השכנים שלי כשהם רואים מה שאנחנו אוכלים.

מצטרפת ליונת שי אתה איתן, נהנה לאכול ולגדול, בתאבון, האמ-האמ

[אלה_נוננה*]

נפלא לשמוע ישששששששששששששששששש
שי אתה גדל ואוכל
וכמובן אתה איתן

[אביב_חדש*]

אני מתפעלת ממך שי!
אתה אוכל וגדל ואוכל וגדל ואוכל וגדל

[ניצוץ_שבמיים*]

שי, בבקשה תתחיל לאכול ותגדל!

[מיכל_גל*]

אני קוראת פה לראשונה ודומעת מהתרגשות- איזה כוח יש למילים, למחשבה,
כמה אהבה יש בדף הזה.

שי, הנה אתה אוכל וגדל, בבקשה תמשיך ככה !!!
אני מחזיקה לך אצבעות לקראת יום חמישי ולוקחת אתך איתי בלב ובמחשבה.

[סיגל_ב*]

גם אני קוראת כאן לראשונה ומאוד מאוד מתרגשת מכל מה שכתוב כאן...
ובעיקר מצטרפת במחשבותיי לכולם כאן:
שי, אתה אוכל וגדל!!!
המ! המ!

[אגסית*]

בשמת כל הכבוד לך על היצירתיות והאופטימיות הבלתי נגמרת
רציתי לשלוח ממני ומהאגסית הצעירה קרן אוווווווווווורררררררררררר מבטן (כמו דובוני איכפת לי -אני מקווה שאת מבינה)
יש לי הצעה בשבילך ובישביל שי לתה שאני מכינה מתערובת צמחים שמיועדת להריון והנקה בגלל שהיא מחילה צמחים עדינים ובטוחים בעלי ריכוז גבוה של ויטמינים מינרלים ועוד .הצמחים הם כל מה שפרה אוכלת בשדה (אספסת,שיבולת שועל,סרפד,עלי פטל,פקעות ורדים,מליסה ומנטה[טוב אולי פרה עם מזל טוב במיוחד]
אני קונה את הצמחים ממגדל אמין שאפשר לסמוך עליו שהצמחים אורגניים וטובים. אשמח לשלוח לך לטעימה ואם צריך לשנות משהו במרכיבים ,רק תגידי!
בקשר להמתקה של התה אפשר להשתמש בסטיביה (בטיפות או מהצמח).

חיזקי ואימצי ושי -תמשיך לאכול ולגדול
המון אהבה אגסית

[חבצלת_השרון*]

בשמת, הנה שני מטפלים בת"א בשיטת "מח אחד". בכל אופן, הטיפול הוא בך ולא בשי. אם תרצי, צרי עמם קשר. נשמע לי שזה יכול לעזור.

יניב 051290790
רח' יהושע בן-נון
(אומרים שהוא טוב ועדין)


או


מרים גורודצקי
036499307

[תמר_ס*]

ווי, בשמת, איזה חיוך העלת לי על השפתיים.
תמשיך עם זה, שי.

[פלונית_על_מונית*]

שי איתן אתה אוכל וגדל. אוכל וגדל.

[מיה_גל*]

וואו בשמת, איזה יופי!!!
ממש יכולתי לדמיין את שי עומד ובולס
ולראות את הבטן הקטנה והתפוחה מאוכל
נפלא!!

שי-איתן, תמשיך ככה, בתאבון גדול לאוכל ולחיים

[נעמה_סלע*]

שי, אני בעד תפוחי אדמה. שמע לי, זה דרך מצוינת לגדול. לי היה שלב בחיים שהייתי אוכלת פירה לצהריים, אם נשארתי רעבה אז עוד פירה ובערב הייתי אוכלת גם פירה, כך יום יום. זה היה נפלא. עד היום זה אחד המאכלים האהובים עלי. תפוחי אדמה בכל צורותיהם. בתאבון!

[מיה_גל*]

היי בשמת, תראי מה התפרסם ממש עכשיו ב-YNET: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2883049,00.html

"החשיש כתרופה לתינוקות וחולי סיסטיק פיברוזיס

במעבדה קטנה במכללת יהודה ושומרון מפתחת פרופ' אסתר פרידע תרופה המבוססת על הסם המוכר. המטרה: לנטרל את ההשפעות ה"ממסטלות" ולהותיר רק את ההשפעות הגופניות התרופה מיועדת לסייע לתינוקות נטולי-תיאבון ולחולי סיסטיק פיברוזיס. ומי מספק את החשיש למחקר? המשטרה"

[ברונית_ב*]

מיה, הקדמת אותי בכמה שעות...

> שי, מה קורה עם האוכל? טעימי? <

[חבצלת_השרון*]

אוי, שי ובשמת, אני עוד מחפשת דרך להעביר לשניכם כמה מהקילוגרמים העודפים שלי
שי איתן, תאכל וגדל!!! המווווון גולששששש!

[א_גרויסע_מויש*]

גם אני תורמת כמה (וכמה) קילוגרמים...
איזה יופי של חדשות!
שי, תמשיך לאכול ולגדול (המ! המ!)

[זוהר*]

התפללתי בשביל שי. שיהי לנו בריא וחזק. אמן

[בשמת_א*]

איזה דף נחמד! אני שמחה שפתחתי אותו!
קראתי את הכתבה על המריחואנה. מעניין מאוד. הדפסתי ואביא את זה מחר לרופאנו בשניידר - הוא אמור לדעת על זה יותר ממני!

התברר שסירפד גדל אצלנו בערוגה האורגנית שלנו, אז ננסה אותו.
בכל אופן, עדיין לא ננסה שיקויים אחרים. אני מצליחה בינתיים לתת לו מרק, אז זה עדיף על כל נוזל אחר - שהרי יש לו מקום מוגבל בבטן.

חדשות טובות:
הגעתי למסקנה שהמעיים שלו החלימו לחלוטין מהדלקת! כבר שבועיים יש קקי מאוד יפה, באופן עקבי, בלי שום רמז לריר ושום חשד לדלקת. זהו! הבריא!

אז עכשיו יש לנו מערכת עיכול בריאה, רק אלרגית.

מה נשאר לנו?

1. אנמיה - עוד רואים שפתיים חיוורות, ובמקרה הטוב (הפנטזיה שלי לגבי מחר) נראה 9 נקודה משהו בבדיקת הדם. יש עוד דרך ארוכה ללכת כדי להגיע ל-11.
2. משקל - אני רוצה לראות אותו עולה מאות גרמים. לא חמישה גרם - חמש מאות גרם! קילו! הוא בפיגור ענקי! וגם בגובה אני רוצה לראות אותו חוזר חזרה לאחוזון שלו, ולא כל הזמן "מתחת לאחוזון ה-3".

זהו, היום שוב נאביס אותו יש מרק כרובית (אגב, הוא אהב כרובית מטוגנת) ומרק ברוקולי ומרק גולאש ופסטה מכוסמין, והיום הוא אכל שוב יותר חביתה מאתמול ומשלשום. בקרוב עוד יאכל ביצה שלמה בקצב הזה!

מחר אקח איתי לבית החולים לחם, ביצה קשה, פסטה, וקציצה - בתקווה שבבית החולים הוא יסכים לאכול קציצה.

תחזיקו אצבעות שהדיווח שלי מחר אחרי בית החולים יהיה

[אלה_נוננה*]

מחזיקה מחזיקה מחזיקה
אצבעות......
שי איתן תשקול קילו יותר- תראה כמה גדלת.
כייף לשמוע שהוא אהב את הכרובית המטוגנת- אצלנו זה מאכל אהוב.
אין דלקת- ואוו חדשות נפלאות שי, אתה ממש גדל מתפתח ונהיה איתן.
בשמת מחזיקה אצבעות ורוצים לשמוע הודעת שמחה.
ביצה קשה? הוא לא אלרגי לחלבון? או שהיה וכבר לא?

[אלה_נוננה*]

שכחתי
בהצלחה|בלונים|

[בשמת_א*]

הוא לא אלרגי לחלבון? או שהיה וכבר לא?
היה וכבר לא. הipec כנראה עובד!

[מיכל_שץ*]

איזה יופי לשמוע חדשות טובות!!! קראתי את הדיווח וחשבתי שבטח העובדה שכבר אין דלקת במעיים משפרת את התאבון, אז שי איתן, תמשיך לאכול ולאכול ולגדול ולגדול! אני חושבת עליכם כל ערב כשאנחנו אוכלים ושולחת לשי קצת מהתאבון שלי. דר"א, בשמת, אני לא יודעת אם זה יעודד אותך או לא, הצאצאית שלנו היתה מתחת לאחוזון 3, ולפעמים גם צחקנו עם הרופא, שאין לה מקום בטבלה... עד גיל שנתיים וחצי, מסיבות אחרות כמובן אבל בכ"ז, בזכות השקט הנפשי של הרופא שלה עברנו את התקופה הזאת יחסית בקלות ונדמה לי שבגיל 3 היא כבר היתה באחוזון 5 ומאז היה שיפור כל הזמן והיום היא כבר כמעט ממש בנורמה, אני מקווה שזה מעודד לראות שיש ילדים אחרים שעברו את זה בשלום... ואל תתני לרופאים להפחיד אותך
בקיצור, שי תאכל הרבה מקמח שיפון. ובהצלחה מחר

[טרה_רוסה*]

אחזה כיף! אני ממש יכולה לראות את המעיים השלמים והיפים בתוך הבטן שלו!

(ד"א, נזכרתי היום בשי כשחברתי סיפרה לי כמה אוכל אמא שלה מצליחה "לדחוף" לילדה שלה. הסבתא מטפלת בתינוקות כבר הרבה שנים, ולטענתה יש לה שיטות מיוחדות לגרום לילדים לאכול יותר! ולא, הכוונה לא למשהו מבאס. תינוקות מתים עליה. פעם הבאה שאני אראה אותה אני אתחקר אותה איך היא עושה את זה).

[אביב_חדש*]

בשמת - אני זוכרת שאמרת ששי אלרגי למלח. האם מדובר במלח רגיל או עשבים?
היום שמעתי דיאטנית שאמרה שאפשר להיות אלרגיים לחומר שמוסיפים למלח, חומר מונע התגבשות.

[חבצלת_השרון*]

יישר כוח לשי על ההחלמה! וברוך רופא חולים!
בשמת, נזכרתי במשהו: ילדיי נורא אוהבים אוכל שהם "צדים" לבד. כלומר, חתיכת קציצה שנשכחה על כיסא על ידי אחד האחים, זה המעדן שהם הכי אוהבים בעולם, כי הם מצאו אותה לבד. אולי זה פטנט בשבילכם?
שי, תאכל המון המון ותגדל מהר והרבה!

[בשמת_א*]

לגבי המלח: זה האייפק אמרו לי. כל מלח, כולל המלח הטבעי שיש בתוך ירקות...

חבצלת, כן, אבל עכשיו יש לו תחביב חדש: צד במזלג, אומר המ המ ומאכיל... אותנו!

[ויויאן_מיוחס*]

בהצלחה מחר!!!
חיבוק גדול

[מיכל_מ*]

בהצלחה! טוב לשמוע על ההחלמה!

[אלמונית_פרחונית*]

איך שאני מתרגשת לקראת התוצאות הבדיקה של היום ........

מקווה מכל הלב שאלו יהיו תוצאת מ-ש-מ-ח-ו-ת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

[רונית_סלע*]

וואו, כמה מרגש לקרוא על כוח התפילה והאהבה!
מאחלת לכם המשך גדילה ואכילה @}

[ג'ינ_ג'ית*]

בשמת

אני מתחילה לכסוס ציפרניים , אל תשכחי לעדכן מה היה בבדיקה.

טובי

[טרה_רוסה*]

כן, גם אני.
(אני יודעת שהייתה עליה במשקל!)

[עין_הסערה*]

כבר שבועיים יש קקי מאוד יפה,
מאז שפתחת את הדף כאן, את רואה שיפור עקבי? איזה גדולים אנחנו!
שי איתן אוכל וגדל!

[בשמת_א*]

טוב, חזרנו מבית החולים, חדשות מעורבות:

מה טוב?

1. עלה 155 גרם ב-4 שבועות, אחרי שעלה 170 גרם בשלושה ומשהו חודשים - שינוי גדול לטובה.
2. גבה בסנטימטר אחד (אולי יותר, הוא קצת השתולל).
3. היקף הראש גדל בחצי סנטימטר (את זה כבר מדדתי בבית לפני שבוע או משהו ולא השתנה).

מה פחות טוב?
ההמוגלובין עלה מ-8.0 ל-8.2. כלומר: אין שינוי באנמיה. קיווינו ל-9.

חשבו לתת לו ברזל בעירוי (הליך של חצי שעה לפחות, יום יום במשך שלושה ימים), אבל האלרגולוגית התנגדה בתוקף ואמרה שזה מסוכן מדי. היא מעדיפה שישלשל דם מאשר משהו יותר גרוע. אז ניתן לו סירופ שנקרא פרו 23, 10 סמ"ק ליום, ונקווה שהוא לא אלרגי אליו. לפי רשימת המרכיבים יש סיכוי טוב. הרופא קבע שנתחיל ביום א', שלא יהיו בעיות דווקא על סוף השבוע.

סיכום:
כל הכבוד לכם! הוא התחיל לעלות במשקל! ייייישששש!
נכון שאני קצת התאכזבתי, ציפיתי או קיויתי ליותר, אבל הרופא אמר שאין סיבה להתאכזב, רואים איך הגרף שלו שובר כיוון למעלה, יש שינוי, סוף סוף!
ואני נשמעת עלובה כזאת כי אני פשוט נורא עייפה.

אה, ואחת הפסיכולוגיות הנחמדות במחלקה דיברה איתו ושיחקה איתו ואמרה שהוא מקסים ומתוק ומאוד מאוד אינטליגנטי ומפותח. הוא שיחק איתה בכדור. אתם צריכים לראות אותו אומר "איפה?" "איפה הכדור?" ("a-ffo ka") כשכל פרצופו הקטן מביע שאלה ותמיהה והוא מרים את זרועותיו לאות שאלה... D-:

[מיכל_מ*]

יופי!!!!!! כל הכבוד לך בשמת! כל הכבוד לשי!

[בדרך*]

הי בשמת
קודם כל מצטרפת לבקשה משי - שי, המשך לאכול ולגדול!

ושנית - זורקת משהו באויר: לי היתה בעיה בספיגת הברזל (אבל לא הגעתי לרמה כל כך נמוכה כמו שי) ומה שעזר לי לעלות אותו במהירות הבזק היתה מרקחת צמחים שרקח לי ההרבולוג שרון קוצר. אין לי מושג אם זה משהו שיכול להתאים לשי (התמיסה הכילה סרפד, שורש שן-ארי, ארטישוק וג'ינג'ר) אבל בכל מקרה:
שרון קוצר - 04-9596453 או 058-416970

[אלה_נוננה*]

ישששששששששששששש
שי איתן אתה גדל ומתחזק איזה יופי |בלונים||בלונים|
כייף לשמוע שהגרף כלפי מעלה
ואתה שי תאכל ותגדל תאכל ותגדל יפה יפה יפה.
ואתם תחזיקו מעמד ותהיו חזקים.

תחשבו ככה 155גרם הם חמאה וחצי של שומן - זה המון.
נפלא נפלא נפלא

[תבשיל_קדרה*]

יופי של חדשות!
המשך, שי, במגמה זו!

[טרה_רוסה*]

גרם ב-4 שבועות, אחרי שעלה 170 גרם בשלושה ומשהו חודשים

וואו ! שילש את קצב העליה במשקל!

[סיגל_ב*]

איזה יופי!

[ענת_ג*]

איזה יופי. שי אנחנו נמשיך לחשוב עליך כשאנחנו לועסים. אתה כזה טוב, לשמח אותנו ככה.
בשמת, את לא נשמעת עלובה בכלל. אני מעריצה את אורך הרוח שלך ואת הדרך. כולנו כאן שמחים לחדשות הטובות .
שי, אתה אוכל וגדל ומתחזק, זה נהדר.

[אביב_חדש*]

נפלא, נהדר! כל הכבוד!

[ג'ינ_ג'ית*]

איזה יופי! בשורות טובות!
אגב, בשמת, פעם שעברה כתבת שלקח הרבה זמן להוציא ממנו בדיקת דם... אז בת אחי גם מגיעה לביקורות אחת למס' שבועות לבי"ח והיא בת שנה וקצת, גיסתי מתעקשת שיקראו לרופא מהפגייה שייקח את הדם, אחרי שכבר חנקו את הילדה מכאב, היום כבר רגילים לקרוא לרופא מהפגייה מראש.
אז אם הקטע מראש של לקיחת הדם עדיין הולך רע- תתעקשי כבר מראש שרק רופא מהפגייה יעשה את זה- הם עושים את זה תוך שניות בלי כאב כמעט.

אני אמשיך לחשוב על המצחיקון שלכם אוכל ואוכל בלי סוף...

[נועה_ברקת*]

בשמת כל שינוי לטובה הוא שינוי לטובה. יכול להיות שיהיו עוד רגעים קשים בדרך, והחשוב ביותר הוא שאת מצאת דרך לגייס לעצמך כוחות. תחשבי על זה. אני לא יודעת איזה בן אדם היית קודם, אבל עצם היכולת להגיד שקשה ולקבל את התמיכה שלנו, חלקנו זרים גמורים, ולא לחטוף אלרגיה קשה, מקבילה בעיני ליכולת של שי לקחת פנימה את החומרים של העולם בלי אלרגיה.
שניכם גדלים ומתחזקים. שניכם נעזרים ונתמכים על ידי הכוחות שאתם צריכים.
העולם הוא טוב ומזין עבור שניכם.
תמשיכי לדווח ואני אמשיך להחזיק לכם אצבעות

[עדי_יותם*]

תודה על העדכון, וכל הכבוד לכולכם!

[אלה_נוננה*]

ד"א הוא אלרגי לתרד?
יש בו הרבה ברזל ויש יופי של מתכונים עם בשר כך שלא ירגיש....

[בשמת_א*]

לגבי בדיקת הדם: באמת בפעם הקודמת עשתה את זה אחות אחרת. הפעם שוב עשתה את זה האחות "שלנו" מהר ויפה.
מה שכן, במקום להשכיב אותו היא אפשרה לו לשבת - ומה עשה הפרחח הקטן לפני שמישהו הספיק לקלוט אותו?
ברגע שהיא הכניסה את המחט הוא הקים קול מחאה וביד השניה הוציא את המחט! אחת הבנות שם (זו המחלקה להפרעות אכילה) פגשה אותנו אחר כך במסדרון וביקשה להגיד לשי במיוחד כמה התרשמה מהמעשה שלו.

ההרבולוג שרון קוצר
אולי באמת אשאל אותו. בכל אופן ננסה קודם כל את הסירופ.

אני לא יודעת איזה בן אדם היית קודם, אבל עצם היכולת להגיד שקשה ולקבל את התמיכה שלנו, חלקנו זרים גמורים, ולא לחטוף אלרגיה קשה, מקבילה בעיני ליכולת של שי לקחת פנימה את החומרים של העולם בלי אלרגיה.
אפשר להגיד שדי קלעת בול.
הבן אדם שהייתי קודם לא היה אומר בחיים שקשה.
בוודאי ובוודאי לא קם ומבקש תמיכה.

נכון שזה "לא בשבילי" אלא בשביל הבן שלי, אז איך אומר השיר שאני שונאת:
"כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אבל את צודקת, נועה. זה מחזק אותי . הכוחות שלי כבר התחילו להיגמר, לבד מול ההתמודדות הזאת ומול התנגדות.

[יערת_דבש*]

|חיבוק|

[אמא_מתחדשת*]

שי, טוב לשמוע שיש לך יותר תאבון וטוב לשמוע שאפילו המשקל מוכיח שאתה בדרך הנכונה אוכל וגדל, אוכל וגדל.
שולחת לך ולאמא שלך הרבה כוחות. אני חושבת עליכם הרבה.

[לי_הי*]

מאז שנכנסי פעם ראשונה אני עוקבת אחריכם שי ובשמת כל הכבוד לכם, אני מאוד שמחה לדעת ששי התחיל לאכול, כל הכבוד שי תמשיך כך.
ולך בשמת את אמא מופלאה, חזקי ואמצי. אני שולחת לשניכם המון אהבה וכח.
דרך אגב אולי תנסי לעשות לו קצת עיסוי עם שמן (כדי לחמם מעט את השמן כאשר את שמה אותו בתוך מים חמים. שמן זית או שקדים יכול להיות מאוד טוב) בנוסף כדי להוסיף שמנים ארומטים אני יכולה לבדוק איזה שמן יכול להתאים לשי (יש שמן של "שלוס" ששכחתי את שמו שאני חושבת שהוא יהיה טוב). כדי לעסות בעיקר בחלק הפנימי של הרגלים (שוקים ויריכים), גם כפות רגלים בעיקר ליד האגודל ובצד הפנימי של כף הרגל

[מיה_גל*]

יופי של חדשות בשמת!

שי-איתן, תמשיך לאכול ולגדול

[אמא_ל_5*]

איזה יופי שמשהו מתחיל לזוז! תמשיך ככה שי!!

[שואלת*]

בשמת, טוב לשמוע חדשות טובות על המשקל.

עכשיו שיעלה הברזל...

[בשמת_א*]

אז עכשיו אנחנו שולחים תפילה לשי איתן בן בשמת שהגוף שלו יקבל בשמחה ובאהבה את תכשיר הברזל שבא לעזור לו, ויחלים מהאנמיה!

[מיכל_שץ*]

9-:

[עידית*]

ארטישוק מותר לו?
הדר בת אותו גיל מאוד אוהבת לאכול עלה עלה וזה מקור נהדר לברזל.
בהצלחה בהצלחה ושבת רגועה וכייפית

[אביב_חדש*]

קבענו לפלאפל בשבוע הבא???

[בשמת_א*]

קבענו! בלי נדר...

[אגסית*]

שולחת המון המון בהצלחה לברזל החדש שיספג ויעשה את שי בריון ואיתן

ושולחת עוד קרן - אורררררר לאמא בשמת שראויה להערצה על דרך ההתמודדות שלך !!!!
חזקי ואימצי המון כח ואהבה

וניראה לי גם שמגיע לשאר בני המשפחה "חזקו ואימצו" אז שלוחה לכם גם קרן אור.
בהצלחה ושיהיה שבוע טוב עם ספיגת ברזל אופטימלית:-)

[חגית_ל*]

גם הקטנה אוהבת ארטישוק - למרות שזה מכיל חומצה אוקסאלית לא מומלצת. היא מקבלת ואוכלת בתיאבון רב עלים.

שי-איתן, צמח וגדל, בונבון שובב ואמיץ, ותן לגופך לספוג ברזל כמו ספוג שסופג מים, כמו עץ שיונק מים, הרבה דם אדום-אדום כיין

[חבצלת_השרון*]

תודה לאל,
שי איתן, המשך לאכול לגדול להתחזק ולספוג המון המון ברזל מהבשר הירקות והטיפות שנותנים לך.

[בשמת_א*]

עידכון שמח!!!!
הבוקר נתתי לשי 5 מ"ל סירופ ברזל (חצי מהמנה שהוא צריך ליום, בתור התחלה) - (הוא שנא את זה אבל זה סיפור אחר) -
ועכשיו הוא עשה קקי: טיפה שחור פה ושם, אבל יפה! שום שילשול מכל סוג שהוא! גם לא עצירות (לא שעצירות היא בעיה - הרי החשש שלנו הוא רק מאלרגיה, והיא מתבטאת בשלשול דמי)!
הברזל עבר!!!!!! (חמשת אלפים סימני קריאה! איך אמרה ענת ג : איצטדיון שלם אצלי בראש התרומם וצעק "יייייייש!" )

שלושה דברים עשו את זה:

1. החלימה לו לחלוטין הדלקת במעי, כך שהרבה תגובות שניוניות נעלמו (הכוונה לריאקציות ורגישויות שמופיעות רק בגלל שהמעי מודלק ו... [פה צינזרתי תיאורים שיגרמו להקאה אצל לא-רופאים], לא בגלל שיש אלרגיה לחומר).

1. בסירופ הברזל הזה אין המרכיב שהוא אלרגי אליו, שהיה בטיפות הברזל האחרות.

1. התפילות שלכם פעלו!

D-:

[סיגל_ב*]

איזה חדשות טובות!!!
תמשיך ככה שי!!!

[אצטדיון_שלם*]

הוא גדול הוא גדול הוא גדול!!!!!!!!!!!!!

[תבשיל_קדרה*]

[שרון_ברקת*]

הו-הא, מה קרה? שי-איתן אכל אותה! [כלומר: שיחק אותה]

כל הכבוד לשי ועוד יותר מזה לבשמת!

[מיכל_מ*]

יייייייש!

[מיה_גל*]

נפלא |Y||Y|

[אם_פי_3*]

יופי, בשמת. ממש חדשות טובות (אני עוקבת באדיקות, גם אם לא תמיד מגיבה)! שתמשיך מגמת השיפור!

[כרמלה_ודן_מיכאל*]

התרגשתי מאוד לקרוא, ולשמוע שיש שינוי וריפוי. שולחת לכם המון אהבה.
כשאנו מודים בהווה על מה שאנו רוצים שיהיה לנו, אנו מתחברים לשדות השפע של הקוסמוס,מתחברים ליש, ועם אמונה יוצרים מציאות. אז תודה לך שי שאתה בריא,. תודה לך שי על שאתה מעכל וסופג את הברזל, ושרמת ההמוגלובין שלך מאוזנת. תודה על תאבון בריא ומאוזן. תודה לך שי על שפע ומגוון של מזונות שאתה אוהב אוכל ומעכל בקלות. באהבה.
ד"א זוכרת שנתתי לך טלפון של יונת מרעננה? דיברתם? אולי את רוצה לתת לזה צ'אנס, לנו זה עזר מאוד, תוך זמן קצר. בהצלחה.

[בשמת_א*]

תודה, תודה לכולם!

ולגבי כל ההצעות המצויינות לטיפולים נוספים - לאט לאט אני אגיע אליהם.
כרגע אנחנו גם לוקחים את שי לשני מטפלים (לפעמים שלושה), אחד ה-ipec שכנראה כן עובד - או לא... ושניים מטפלים ותיקים "שלי" ושל הילדים עוד מלפני הלידה (של שני הילדים שלי). וזה, יחד עם בית החולים ויחד עם עוד כמה דברים שקורים בחיים שלנו, עומס מאוד גדול.
אז כשיירד קצת העומס והאנמיה תתחיל לזוז כמו שהמשקל התחיל לזוז, אז יירד קצת הלחץ ונתחיל להסתכל סביב ולראות עוד דברים חדשים...

ועוד דבר שרציתי לספר:
כמה שי אוהב לאכול בעצמו !
היום למשל אכל את כל הצ'יפס בעצמו, והמון לחם, וחביתה, וגזר (כבר לא אלרגי), ומרק כרובית (טוב, המון נשפך...), ומתוך מרק הגולאש.

ולא זו בלבד, אלא שהוא אוהב גם להאכיל! כמובן, אותי - עושה "פו" ונותן לי, וגם מדייק...
אתמול תפסנו בוידאו מחזה נהדר, איך שי מאכיל את אחותו: עומד על הכסא, נשען על השולחן, תוקע את המזלג בחתיכות התפוח האפוי, אומר "המ! המ!" ומאכיל את אחותו!
הוא אוהב "בעצמו" ולהאכיל - היא אוהבת שמאכילים אותה... (-:
איזה שילוב, אה?

[טרה_רוסה*]

איזה כיף! ממש לא יאומן!