גופי ישן ואני ערה דף בלוג

אנונימי

בעצם זה בשבילי למעקב, כל כך הרבה פעמים אמרתי לעצמי שאני אכתוב על מה שקורה לי, אבל אני כל כך נבוכה ומתביישת ואין לי איפה להסתיר את זה, ופתאום אחרי הרבה זמן של צפיה במה שקורה פה נפל האסימון, זה מקום נהדר בשביל להיות עם עצמי ומה שקורה.
אז שלשום בבוקר זה קרה שוב. בעלי והילדים יצאו לגנים ואני החלטתי לנמנם - תנומת בוקר חטופה אחרי לילה שבו יו יו פשוט החליט שהוא משתלט לנו על המיטה. התחלתי להרגיש את זה מתקרב, ולא יכולתי להתחמק- מין זימזום חזק כזה- אני כבר לא צורחת ומשתוללת- אני פשוט שקטה ומנסה להרגיש את זה יותר- זה פרי עמל של כמה שנים טובות בהן אני כל פעם אומרת לעצמי- את לא מתה - ואת יכולה לצאת מזה- את חזקה מזה
אז אני בשקט בשקט מחכה שזה ייגמר המעבר הזה - ואז אני מנסה להוכיח לעצמי שאני לא הוזה- אני גולשת לי לעבר החלון ומסתכלת החוצה- ורואה את השכנה מהקומה ה-7 תולה בגדים- אני אומרת לעצמי -"את חייבת לזכור מה היא תלתה ואח"כ להסתכל"- ומאיצה בעצמי להסתכל על עצמי ישנה- וזה מפחיד עד אימה- ואני מתחילה לצרוח , אבל אין לי קול, ואני צועקת חזק .לא רוצה לא רוצה לא רוצה, - וגם צועקת אני מבקשת שזה ייפסק - ואני בוכה.... ו בסוף יצאתי מזה- פשוט הבנתי שלא יעזרו הצרחות והבכי- פשוט לשקוע בזה כדי לצאת- אז הרפתי ונתתי לעצמי לשקוע- וכשהתעוררתי רצתי לחלון וראיתי את החולצה הירוקה של השכנה ממקודם...
זה כל כך הרבה זמן לא קרה- חשבתי שזה כבר הלך ממני- לפעמים אני קמה בבוקר ויודעת שזה קרה בלילה- פשוט יודעת.
בדיוק דיברתי עם עופרי, שיודעת מה קורה לי כבר שנים, והיא תמיד אמרה לי- אין לך מה לפחד את יודעת שזה חלק מכל שאר הדברים- עד שקרה לה משהו דומה- והיא אמרה לי- עכשיו אני מבינה את האימה
אז אני רוצה להגיד בקול רם וחזק- אני לא רוצה ויותר מזה אני מבקשת שזה לא יקרה
לא רוצה מהטוב שבזה ולא מהרע שבזה- לא רוצה שום דבר מזה-
כן, רוצה להבין מה זה, ואם אני לא פסיכית או משהו- למרות שאני מרגישה שאני נורמלית לחלוטין
לילה שקט לי

נדמה לי שמה את מתארת נקרא "טיול אסטרלי" או ASTRAL TRAVELING . זה מה שקורא כאשר החלקיים הלא גשמיים עוזבים את הגוף (חלקם לפחות) ויוצאים לטיול. יש הרבה אנשים שמנסים הרבה שנים להגיע למצב הזה ויש כאלו שזה קורה להם באופן טבעי.
אני חושבת שזה מפחיד מאוד, במיוחד אם לא מבינים מה קורה. אל תפחדי.

אגב, הרבה פעמים זה קורה כאשר איננו מרוצים מעצמינו ואיננו מרגישים "בבית" בתוך הגוף. יש הרבה מאוד דיווחים למשל על אסירים או שבויים שזה קרה להם בזמן כליאתם, וגם לאנשים מאוד חולים, למשל - נכים שאינם מסוגלים לזוז.

עכשיו מוקדם בבוקר ועוד מעט מסיימת לעבוד. אשמח להתכתב עוד בנושא אם תרצי.

_אני לא רוצה ויותר מזה אני מבקשת שזה לא יקרה
לא רוצה מהטוב שבזה ולא מהרע שבזה- לא רוצה שום דבר מזה-
כן, רוצה להבין מה זה, ואם אני לא פסיכית או משהו- למרות שאני מרגישה שאני נורמלית לחלוטין_

יש מישהי שאני ממליצה לך לפנות אליה בנושא, היא תתן לך הסברים וגם תוכל לעזור לך.
אם תירצי תפני אלי בדף אישי.

_יש מישהי שאני ממליצה לך לפנות אליה בנושא, היא תתן לך הסברים וגם תוכל לעזור לך.
אם תירצי תפני אלי בדף אישי_ . נועה כתבתי לך בדף האישי שלך - אני עוד לא כל כך מכירה איך זה עובד פה - מקוה שעשיתי בסדר.

דנה - כמו שכתבתי לנועה- אני קראתי על התופעה- וניסיתי לשלוט בה- אבל עדיין קשה לי להאמין שזה קורה- בעצם אני לא מאמינה- אולי בעצם כן, למרות ששנים אני חווה את זה אני עדיין מתכחשת וכמו שכתבתי לנועה זה קורה לי ממש ללא צורך או רצון- יש תקופות שיותר יש תקופות שפחות- ניסיתי לדגום עם השנים לנסות לאפיין מתי ואיך, אבל לא מצאתי שום דפוס מסוים- והאמת היא שאין לי שליטה על זה- זה חזק ממני
אני אשמח לשמוע ממך עוד

אם את רוצה שאתן לך שם של מישהי שתוכלי לפנות אליה תתני לי דרך - טלפון, דוא"ל, או דף אישי.
לא יודעת אם רוצה לחשוף בדף הזה פרטים של מישהי אחרת.

אלינוער, אפשר להבין שזה יכול להפחיד.

קראתי על התופעה- וניסיתי לשלוט בה

כנראה שיש איזה חלק שלא מוכן שישלטו בו. הוא "מתפרע", וזהו בדרך כלל סימפטום של שליטת יתר. לנסות "לשלוט בתופעה" זה בדיוק להעצים אותה.
גם אני יכולה להמליץ לך על מישהי (באיזור פרדס חנה) שמבינה בדברים כאלו ותוכל לעזור.

אני מודה שאני פריקית של שליטה- ודוקא עובדת על עצמי בשנים האחרונות - אבל זה גדול עליי מאוד מאוד- הנה שוב פעם לילה-

באנגלית זה נקרא Out of Body Experience ואם תעשי על זה חיפוש תמצאי המון מידע, כמו למשל שאלות ותשובות על חוויה-חוץ-גופית יש גם מאמר לא רע בנושא בוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Out-of-[po]body experience[/po].

יונת תודה על המאמר-היו דברים שלא ידעתי והופיעו שם

אלינוער, הנה עוד אתר מעניין ומקיף שסוקר את תופעת החלימה הצלולה.תתפלאי, אבל יש אנשים שממש עובדים בשביל להגיע אל מה שאת חווה באופן ספונטני (-:

לי היו התנסויות ממש בודדות של זה. התעוררתי מהן בתחושה טובה, של פריצת הגבולות של עצמי. נכון, יש בזה אימה ואבל גם הרבה ברכה, את יודעת את זה. עכשיו רק צריך להישיר אל הדבר מבט. בהצלחה!

ברונית ב יקרה מקווה שעוד תחזרי לכאן, זאת פעם ראשונה שהפנו אותי למשהו שממש דיבר אלי (אולי לא ממש אלא בחלקו)
כן, אני באמת חווה את תחושת השיתוק (הפחד שלי הוא שאני אשאר תקועה בזה- לפעמים אני חושבת שאני צריכה לקבל החלטה על סימן עם מישהו כדי שאוכל לסמן שאני שומעת ומבינה) ואכן מבינה שאני בעצם מודעת למה שקורה למרות שקורים דברים לא הגיוניים. ההפניה הזו פשוט הבהירה לי שזה קורה לא רק לי - בחיים לא תכננתי את זה- ויותר מזה לא מצאתי הסברים למה זה בדיוק- כמובן ששמעתי על חוויות חוץ גופיות וכדומה אבל קשה לי להתחבר לזה.
מלבד החלימה הזו- אני גם חווה המון תחושות של נוכחות. והמון פעמים בהם אני מרגישה שיורד עלי גוף של אנרגיה חזקה- קשה לי להסביר- אני מרגישה כאילו מרתקים אותי למזרון- אני שומעת רעש של תדרים מתחלפים ומרגישה ממש תחושה של זמזום חזק במקומות מסוימים על הגוף שלי. כל אלה מפחידים אותי מאוד מאוד מאוד....
אמנם באתר שהפנית אותי דובר על חלומות צלולים וקראתי את כולם, ההתנסויות שלי כמעט תמיד עוסקים בבדיקה של האם אני חולמת, ובבעתה איומה, את סוף החוויה (אם ניתן לקרוא לזה כך) אני בד"כ לא זוכרת אני עסוקה בלצאת מזה- בלשרוד- זו מערבולת חזקה מאוד. אני יכולה לחוות דברים דומים גם בשעת ערות- זה קרה לי לעיתים נדירות בנוכחות של אדם אחר (מישהו ספציפי) הרגשתי איך אני נמצאת במקום אחר- בחלל אחר- הרגשתי איך אני זורמת ונפגשת עם הזרימה של האחר במרכז חלל החדר- זה גם היה מפחיד ומהר מאוד נחתתי לאדמה- זה קרה לי פעמיים ומאז לא
כתבתי הרבה כי סוף סוף יש משהו ממשי שאני יכול הלהתחבר אליו..
תודה
יש לי עוד הרבה לספר ואמשיך אח"כ

שמחתי לעזור. אשמח לשמוע עוד. כתיבה תמיד מבהירה דברים. יומן חלומות יכול לעזור מאוד, קריאה בו מסייעת בחשיפת המנגנון, התחושות והסמלים. כמו שראית יש ככה אפשרות לשים עוגנים, סימן שמתחת לטלטלות התודעה שאת עוברת יש קרקע מוצקה. אפשר לפתח את ההיכרות איתה, ממש כמו שריר (-:

איך האנגלית שלך? יש קבוצות דיון מרתקות באנגלית. הנה מאמר שכתבתי, שבסיומו יש לינקים לכמה קבוצות. הקבוצה בתפוז

אלינוער, נשמע שיש איזה תפקיד שמחכה לך.
ממליצה לך מאד להעזר באנשים שמכירים את זה ויודעים איך כדאי לנתב/לשחרר את סוג ההתרחשויות האלו.פעם זה היה יכול להיות יוצא דופן. היום יש כבר כל כך הרבה אנשים שמתעסקים בזה. כמעט כולם כבר מתַקשרים ברמה זו או אחרת...
ממש לא כדאי שתהיי לחוצה מזה. יש לך כוחות, למה שלא תפגשי אותם?
אני יכולה להמליץ לך לפחות על שתי נשים שיודעות ומבינות דברים כאלו.

מצטרפת לענת עם האבחנה נשמע שיש איזה תפקיד שמחכה לך.

ועוד דבר: אחת הטכניקות הכי אפקטיביות להגעה למצב שאת מתארת היא לחזור לישון אחרי יקיצה קצרה, כפי שתיארת בראש הדף.בעלי והילדים יצאו לגנים ואני החלטתי לנמנם - תנומת בוקר חטופה אם את רוצה לשלוט בתדירות ההופעה של זה, שימי לב ללכת לנמנם רק מתי שאת חזקה ומוכנה להתנסות.
זה כבר ייתן לך תחושה של שליטה מסויימת, ומכאן ביטחון.

עוד שאלה שהסתובבה לי בראש זה האם התחלת עם ההתנסויות רק אחרי שהפכת אמא? כי ילדים זה דבר מאוד מקרקע, וגם מכאן את יכולה לשאוב ביטחון.

אני לא רוצה ויותר מזה אני מבקשת שזה לא יקרה

עצה שקיבלתי מכאן וגם ממקומות אחרים. אם את לא רוצה - ברגע שזה קורה או אולי אפילו בזמן אחר - תפני בקשה אמיתית שזה לא יקרה. וזה לא יקרה.

צודקת מים שקטים . לי היתה תקופה שהייתי רואה ספירלות ענקיות, בייחוד כשהייתי במצב של נים לא נים. ממש מסתחררות בחדר, זרמים בכל הגוף, זה היה גדול עלי. ביקשתי שזה יפסיק ובקשתי נענתה.

מצד שני, אם פשוט נרגעים ומקבלים את מה שיש, את מה שקורה - במקום לברוח ממנו, אז מה שיש נהיה פחות איום ונורא, אפילו נסבל, ולפעמים אפילו מהנה מאד!

כאשר ראיתי שאני מבקשת שזה יפסיק ובקשתי נענתה. יכולתי לקבל את מה שיש. הבנתי שזה בשליטתי אם זה בא או לא. גם לגבי המינון וגם לגבי התיזמון.

היי

כמה דברים מהמותן - מצטער.
אני קצר בזמן.

כתבתי משהו לפני יותר משנה על ההתנסויות שלי בתחום. לדעתי זה מסביר חלק גדול ממה שתיארת : http://www.lev-ari.com/astraltra.htm
את לא הוזה.
את לא מתחרפנת.
ואת הרבה יותר שפויה ממישהו שמכחיש או מפחד להיזכר בעניין.
אני לא מכיר ילד אחד שלא "מסתובב" ברחבי הבית או השכונה.

לא סתם בשפה יש את " נשמתו נעתקה" או " נשמתי פרחה" או "איזה אסטרונאוט"...כולם מרמזים על ההתנסות עזת הרושם שאף אחד לא מדבר עליה

בעיקר בשל חוסר חיבה לחלוקים כחולים שנרכסים מאחורי הגב ומכות חשמל....

למי שיש תינוקות או ילדים קטנים בוודאי מכיר את ההתעוררות המבוהלת של ילדים משינה.
כמעט כל התעוררות שכזאת היא למעשה נחיתה חזרה, בחוסר אוויר אל תוך הגוף לאחר שהייה מחוצה לו.

לגבי עזרה (וכדאי שתקראי את מה שכתוב בקישור) - אני משער שאת צריכה כפי שמישהו ציין משהו ש"יקרקע" אותך.
זה יכול להיות טרדות, תחושת אחריות, או כל דבר שמקבע מחשבות בכיוון מסויים.

אינסטנקטיבית אני חושב שמה שיעזור לאורך זמן לוטווח הארוך הוא דווקא הכיוון השני.
דווקא שאלות "כבדות" או הרהור ב"כובד ראש" בדברים המשמעותיים לחיי אנוש יכול להוסיף לך משקל.
לא סתם אנשים רודפים אחר "כבוד"...להשפיע או להיות מושפע
אם את טיפוס פסיבי שנוקט יוזמה לעיתים רחוקות את יכולה לנסות לשנות ולראות אם יש שינוי.
תשפיעי על התחומים בחייך שדורשים השפעה והחלטיות
כי אולי זה לב העניין.

מאחל לך קרקוע מוצלח

בהצלחה.

אני מתיחסת מבולבל לכל מה שכתבתם, אני חווה את החלומות האלו בערך מזמן הצבא. יש תקופות שיותר ויש תקופות שפחות- דוקא בזמן ההריון האחרון ממש היה שקט וזה שימח אותי- הייתי עסוקה בהתהוות החדשה בתוכי וביקשתי בתוקף לעזוב את הכל- אבל עכשיו זה הולך ואני מתחילה להרגיש שוב התחוללות- זה מתחיל בקטן ואז מתרומם לגבהים שאני ממש מפחדת מהם- מין רוח כזאת שדוחקת בי בגב.
אני מרגישה שאני לא יכולה לאזן בינהם- שזה לא טרויאלי- והכי הכי זה לא ברור לי. בזמן התרכזות מאומצת אני מסוגלת לרחף מאוד מאוד גבוה- אני מפחדת אפילו לספר עד לאן...
מה זה לרחף גבוה? זה פשוט להרגיש שאני מרחפת ואני קלה- ואני שקופה- אני עולה כמעט תמיד- למעלה- מין וייייששששששששששששששששש כזה מאוד מהיר שמותיר אותי בלי נשימה- וזה קריר לי ונעים לי ואז מפחידה לי התחושה.
אני מרגישה שאני נקראת לאן שהוא- שם יש טעינה כזו של אנרגיה-ואז אני יודעת- אין לי מושג מה

ומאידך- אין לי שום כוחות- יש לי אינטואציה מפותחת- שבה אני נעזרת ביום יום במסגרת עבודתי (קשור לאבחון), המקסימום שאני יכולה להגיד הוא שאני יכולה להתנבא לגבי דברים שקורים לי- אבל את עצמי אני מכירה- וברור שקל לי להתנבא לגבי

חלמתי שאני מתגלשת במגלשה שהחול שבסופה הוא כמו ים מלטף- אני גולשת למטה לתוך החול ומתמסרת וזה נעים נעים וא ז מושיט לי יד מישהו כדי לעזור לי לקום ופתאום החול מתחלף לו בענן ואני לא מצליחה לטפס למעלה לראש המגלשה- ואני בעצם למעלה

לענת מי הן הנשים האלו- אני צריכה ליווי מכיל....אני מרגישה כמו ילדה קטנה

תשלחי לי מייל (הכתובת בדף הבית שלי).

אז הלילה ישנתי לבד- בעלי בחו"ל יויו לידי נדחק אליי, מתכרבל בי, ואני נים לא נים- מרגישה שזה קורה, קראתי על החלומות הצלולים- הנה זה קורה- בלי הכנה בלי התכווננות ככה פתאום אני נשלקת לי למקום אחר- בד"כ קריר
והפעם אני פוגשת מישהי שאני מכירה - אני מרגישה שאני מכירה אותה ממזמן מזמן- אני מסתכלת דרך החלון החוצה ומכירה גם את המקום כולו- אני נזכרת שהיינו ביחד באיזו חווה במקום מבודד, ועכשיו אנחנו נפגשות שנים אחרי, התחושה של להיות רצויה ומחובקת מכה בי, אני מכירה אותה כל כך טוב שזה עושה לי טוב בלב- עד עכשיו אני מרגישה את את התחושה. ואנחנו מדברות על זה על התחושה הזו, היא מחייכת אליי חיוך חמים ואני מרגישה הכי בטוחה בעולם, אני מכירה אותה מעולם לא שמחתי כל כך כמו אז שהכרתי אותה. היא אומרת לי דברים - אין לי מושג מה- הם רק משמחים אותי ועושים לי טוב. היא מכירה אותי - היא מחבקת אותי ואני נרדמת בזרועותיה- היא מתפוגגת לי
גם עכשיו שאני כותבת אני מרגישה את זה חזק חזק- בטוחה שאני מכירה אותה- בטוחה שזה קרה

אלינוער, מתחרפנת??

אורית, את צוחקת, נכון?

אורית אני ממש לא מתחרפנת למה את חושבת? ענת תודה יצרתי קשר עם מאיה וקבענו

למה את חושבת?
כי היו כאן קודם שתי הודעות שלך(שנמחקו) שגרמו לי לחשוב ככה.
וכמובן שלא שאלתי בכוונת לעג, אלא יותר מתוך התעניינות ודאגה.
@}

שלום לאלינוער,
גם לי זה קרה, בתקופה קשה בחיי, וזה עבר לא יודעת איך, אבל בהחלט זה לא נעים: שיוט, הסתכלות על עצמי כשישנה והרגשה שלא יכולה לצעוק או לזוז
כשזה היה קורה לי הייתי מבינה את זה ואז איכשהו חושבת על זה או לא יודעת איך- אבל הייתי מנערת את הגוף חזק ואז מתעוררת.
ממליצה לך לקרוא תהילים
בהצלחה

גם לי זה קרה.
היה מפחיד אבל מסקרן.
זה קרה פעמיים באותו שבוע, כנראה בגלל טיפול הומואופטי שהתחלתי לקחת. המחזות היו מפחידים בפעם הראשונה (אני אפילו לא אפרט), ובפעם השנייה היה חביב. חלמתי שאני רואה את החדרים בבית מלמעלה, משוטטת כזו, ורואה את עצמי לחוצה להתעורר מזה. בעיקר הייתי עסוקה גם בלהנות מהחידוש וגם בלדאוג לחזרה "הביתה".
זה עבר וטוב שכך.
אגב, ממש לא הייתי בתקופה של אובר שליטה כפי שכתוב כאן. כן הייתי בתקופה לא קלה בכלל.

מעניין אם זה תפס מישהי כאן שלא במיטה, כך סתם, בזמן עירות עם אנשים? אותי זה תפס רק במיטה, בלילה.