דילמת תשלום לפסיכולוגית

שליחה על ידי מיכל* » 30 יולי 2008, 14:17

דילמה שעלתה היום, אשמח למחשבות של האנשים החכמים שכאן באתר (וגם אם אתם לא מרגישים מאוד חכמים... אשמח!)

באתי לפגישה ראשונה עם פסיכולוגית.
קופת החולים שלי מממנת חלק מן הטיפול עד ל - 30 טיפולים (ביטוח משלים). כך שחשבתי שאני משלמת 50 ש"ח היום (לפגישה ראשונה - אח"כ הסכום עולה). בעבר, לפני כמה שנים, כבר הייתי מטופלת כך דרך הקופה, ואף המשכתי עם הפסיכולוגית גם לאחר שנגמרו 30 הפגישות המסובסדות.

כך ניהלנו את הפגישה הראשונה, במהלכה הזכרתי משהו שאמרה הפסיכולוגית הקודמת. בסוף הפגישה באתי לשלם, אמרתי, 50 ש"ח, נכון, הפסיכולוגית אמרה, כן, ואז שאלה - הפסיכולוגית שהיית אצלה, לא היתה דרך קופת החולים, נכון? אמרתי, שזה דווקא כן היה דרך קופת החולים.

ואז הסתבר, שה- 30 פגישות האלה, הן לא פעם בשנה, או בתקופה מסויימת - זה פעם בחיים. ושאני לא זכאית לעוד סבסוד. כך שעליי לשלם את הסכום המלא - 300 ש"ח.
אני הייתי מאוד מופתעת מהעניין. היא הבהירה לי שזה אכן כך.
היא אמרה שזו אי הבנה, שיצא שאני לא אמרתי (כלומר, אמרתי שאני באה דרך קופת החולים, אך לא שהייתי בעבר בטיפול), והיא לא שאלה, ואם היה לה את מספר ת.ז. שלי לפני כן, היא היתה בודקת במחשב, ורואה שאני לא זכאית. אך לא היה לה, ולא בדקה. האמת, היא העבירה את הכרטיס שלי לפני הטיפול במחשב, אך כנראה שהיא לא רואה את הפרטים הללו.

ישבנו והסתכלנו אחת על השניה, מה עושים מכאן.

דבר ראשון, היא אמרה שתגיש בקשה לקופת החולים לאישור לעוד פגישות, ואז אולי, אולי - ממש לא בטוח - יאשרו עוד פגישות בסך של 150 ש"ח.

דבר שני, חשבנו האם ארצה להמשיך בטיפול גם בסכום המלא, היא אולי תתן הנחה קטנה (ל- 250), אולי נרווח קצת את הפגישות. על המקום החלטתי שכן- היא נראית מקצועית ונתנה לי תחושה טובה- , וקבענו לשבוע הבא (כשברור שזה כבר במחיר המלא).

ואז עלתה השאלה, כמה אני משלמת על הפגישה הזו. היו לי רק 150 ש"ח עלי, והגענו להבנה שזה מה שאשלם. שילמתי, וקיבלתי קבלה.זה היה לפני הדיון על ההמשך, ואז, ממש לפני שהלכתי, הבנתי שאני צריכה להבין אם הפינה הזו סגורה, ושאלתי האם אני
עדיין חייבת לה כסף על הפגישה של היום. היא אמרה שאם לא נקבל אישור מקופת החולים על סבסוד, אז אהיה חייבת לה השלמת הסכום למחיר המלא.
הרגשתי לא נוח עם זה. תבינו, באתי עם כוונה לשלם 50, אני משלמת 150, ודורשים ממני עוד 150. יותר מדי כסף בהפתעה, בשבילי.
אמרתי לה שאולי, מכיוון שזו היתה טעות של שתינו, ניפגש איפשהו באמצע. היא ממש התרגזה (אבל בעדינות ובשקט), אמרה שזו לא היתה טעות מצידה, שהיא גם לא חייבת לבקש פגישות נוספות מקופת החולים, שקופת החולים הזו נותנת הרבה יותר מקופות אחרות, ושהיא לא תקבל תשלום על הפגישה הזו מקופת החולים אם הם לא יאשרו.

כך נפרדנו, הודיתי לה. נשארתי עם תחושה לא נעימה.

אני מרגישה שזו כן היתה טעות של שתינו. מאוד מוזר לי לבוא לפגישה שאני יודעת שאני משלמת עליה 50 ש"ח (וגם היא יודעת), ולשלם 300. זה הפרש ענק. למרות שה"ידיעה" שלנו התבררה כשגויה.

אני מבינה שהבעיה היא בתקשורת, וש"כולם צודקים". השאלה איך פותרים את זה. מי בא לקראת מי.
חברה אחת אמרה לי, כולה כסף, תשלמי ותעזבי את זה.
אבל באותה מידה, גם הפסיכולוגית יכולה להגיד, כולה כסף, אעזוב את זה. ניפגש איפשהו באמצע.

חבר אחר (בעל עסק, עצמאי) אמר, סביר שתיפגשו איפשהו באמצע, היא הרי לא מפסידה על זה, סה"כ מרוויחה קצת פחות.

ועכשיו, חוץ מהעניין העקרוני - שהוא לא כל כך עקרוני, אני אשלים לה את הסכום אם יהיה צורך- באמת, כולה כסף - אני מרגישה שאני כבר לא יודעת אם אני רוצה להמשיך את הטיפול איתה, על רקע חוסר הגמישות והגישה.
ואולי זה סתם סימן שאני צריכה מישהי אחרת, ולא קשור למי צודקת, פשוט סימן שאם היתה צרימה על ההתחלה אז לא צריך להמשיך?

ואולי באמת לעזוב את זה, ולהגיד- היא מקצועית, ולהמשיך? לתת לזה צ'אנס?

מה אתן אומרות?

תודה!!

הי, בדיוק הגעתי לדף שלך.
אני פסיכולוגית קלינית בהתמחות,
קראתי את הדילמה שלך.

_ושאלתי האם אני
עדיין חייבת לה כסף על הפגישה של היום._
כנראה שאת היא זו שגרמה לכך שהפסיכולוגית דרשה ממך עוד. בעצם השאלה שלך.
אם היית בטוחה בזה שאת רוצה לשלם סכום מסויים ושבכול מקרה אין לך עוד ואת לא יכולה לשלם עוד, היא לא הייתה גם מבקשת ממך.
החוסר החלטיות שלך שם אתכן בעמדה הלא ברורה הזו.
באשר האם להמשיך איתה, תתבונני בתחושה שלך, האם את מרגישה שאיכפת לה ממך, שהיא נותנת לך משהו, שהאינטראקציה בינכן תורמת לך? או שאחרי העניין הזה משהו בך התאכזב, כי אם כן, את צריכה לדבר איתה על זה, ללא שום חשש או פחד. יש הרבה מאוד פסיכולוגים נוספים, לא חסר.
הכי חשוב לדבר איתה על זה. אם בא לך להמשיך אצלה, ואם לא, אז לנסות מישהי אחרת, ושהדברים יהיו אמורים מראש.
כול טוב

מיכל, זה נשמע ממש לא נעים!

לדעתי "תעשי חושבים" על כל הסיפור במתכונתו החדשה - האם את מוכנה לשלם 300 ש"ח עבור טיפול פסיכולוגי, עכשיו, בתקופה הזו בחייך?
ואם התשובה חיובית, אז תעברי ל- האם אני רוצה טיפול כזה עם מישהי כזאת?
בהצלחה!

שליחה על ידי מיכל* » 30 יולי 2008, 15:02

תודה על התגובות,

כנראה שאת היא זו שגרמה לכך שהפסיכולוגית דרשה ממך עוד. בעצם השאלה שלך.

אני חושבת שהיא ראתה את הדברים כך מלכתחילה.
אני באה עכשיו לפגישות בזהירות יתרה, אחרי שנכוויתי בחוסר הבנה בעבר. סיפור שאני עדיין צריכה לסגור עם המטפלת הקודמת... וזה סיפור אחר, אבל מן הסתם קשור - זו היתה מטפלת הפגישות אצלה ארכו כשעה וחצי, אני בטוחה במיליון אחוז שבתחילת הקשר בינינו היא אמרה שפגישה אורכת בין שעה לשעה וחצי, לפי הצורך.

ואז עברנו איזו תקופה לא כל כך טובה בקשר, היו כל מיני אירועים קטנים, אבל הטיפול נמשך, ואז נפגשתי איתה איזה פעמיים בקליניקה אחרת (היא מטפלת לפעמים ביישוב אחד ולפעמים ביישוב אחר) ושמתי לב שהיא נהיית קצרת סבלנות אחרי שעה, אז בפעם השניה שאלתי אותה, אה, תגידי, הפגישות כאן (בקליניקה הזו) הן יותר קצרות, נכון? אנחנו אמורות כאן לסיים אחרי שעה. ואז היא אמרה - הפגישות הן תמיד אמורות להיות שעה, פשוט הפגישות איתך מתארכות מעבר לזמן.

הרגשתי כל כך רע, ועדיין אני מרגישה כל כך רע, שאני לא יכולה לדבר איתה. או שגזלתי את זמנה, בגלל חוסר ההבנה שלי, וניצלתי את הגמישות שהיא אפשרה - ולאורך המון זמן!! או שהיא שינתה את החוקים בלי לספר לי. אני מתכננת עוד מתישהו לדבר איתה... לא מוצאת את הכוחות.

אז עכשיו, כשבאתי לטיפול הזה, הרגשתי צורך שהדברים יהיו מאוד מאוד ברורים. ולשאול את הכל, מההתחלה. לא להשאיר שום דבר מעורפל.

ושבכול מקרה אין לך עוד ואת לא יכולה לשלם עוד. יש לי. השאלה על מה תכננתי להוציא אותו. יש לי כסף, אבל לא בשביל להוציא בלי מחשבה. אני לא סובלת ממחסור, אך מתכננת היטב את הוצאותי.

החוסר החלטיות שלך שם אתכן בעמדה הלא ברורה הזו. למרות מה שכתבתי, אני מתבוננת עוד על האמירה הזאת.

האם את מרגישה שאיכפת לה ממך, שהיא נותנת לך משהו, שהאינטראקציה בינכן תורמת לך? בסך הכל נפגשנו פעם אחת, פגישת היכרות, היא נתנה לי משהו אחד משמעותי, אבל עוד אין ממש קשר.

הכי חשוב לדבר איתה על זה. גם אם אני לא מחליטה להמשיך אצלה?

האם את מוכנה לשלם 300 ש"ח עבור טיפול פסיכולוגי, עכשיו, בתקופה הזו בחייך? דווקא יכול להיות שכן. אני זקוקה לזה ומרגישה שטיפול טוב מביא איתו שיפור באיכות החיים שמביא איתו פרנסה.

האם אני רוצה טיפול כזה עם מישהי כזאת? זאת שאלת מליון הדולר... או יותר נכון, ה 300 שקל... (-:}

מיכל,
אני עדיין חושבת שאת צריכה לדבר איתה על התחושות שלך, זה חלק מהטיפול, אי ההבנות האלו. היעקר, אל תחששי ואל תשימי אותה במדרגה גבוהה ממך. אז מה אם היא פסיכולוגית? תנסי להיות אמיצה עם עצמך ועם התחושות שלך ולהגיד את הדברים עד הסוף, גם ובעיקר אלה הפחות נעימים. זה חלק מהטיפול...
כול טוב לך, בהצלחה. מאחלת לך צמיחה אישית!@}

לדעתי את כל זה תכתבי במכתב לוועדת חריגים של קופת החולים שלך (עם דגש על אחריות שלהם, לפחות כלפי הרופאה שלא ידעה ונמצאה בסיטואציה לא נעימה בשל כך), בצירוף הקבלות, ותקווי שהם ישאו לפחות חלקית בתשלום.

היה לי ניסיון דומה עם פסיכולוגית שמאד מצאה חן בעיני, אבל היא אמרה לי בפגישה הראשונה משהו שהטריד אותי והכעיס אותי ברמות שכמעט ויתרתי.
בעצתה של גיסתי שהיא מטפלת בעצמה, החלטתי לשתף אותה בכעס שלי. היא הגיבה מדהים ובסופו של דבר הייתי אצלה בטיפול יותר משנה, והייתי מרוצה מאד.
לכן, מסכימה עם 'פסיכולוגית', דברי איתה על זה. תגידי לה שזה מטריד אותך, ותראי מה תהיה התגובה. אם תניח את דעתך- מצויין. אם לא- מקסימום ביזבזת עוד פגישה.

הפגישות הן תמיד אמורות להיות שעה, פשוט הפגישות איתך מתארכות מעבר לזמן.
חרטא ברטא
אם היא לא מספיק מקצועית לשים לך גבול ולומר סליחה זממנו תם אז אין לך מה להרגיש אשמה
זה שלה היא לא טובה ולדעתי את צריכה להתקשר ולומר לה את זה
לא טוב בכלל להשאיר מטפלים במצב לא סגור משתי סיבות
אחת החשובה בגללך זה יכול להמשיך להעיק עליך זמן רב
השניה המשנית בגללה שלא תמשיך לעשות את אותה הטעות עם מישהו אחר
לגבי השלושמאות שח אכן דילמה קשה האם יש לך עוד אי הבנות מהסוג הזה בחיים ? (לאו דווקא של כסף)
אם כן אני חושבת שזה סימן טוב להיות בטיפול אצלה
אם לא אז אני לא בטוחה מה הכי נכון
אבל זאת אכן סוגיה מעניינת אמשיך לחשוב עליה

סוגיית התשלום פותרים בתחילת הטיפול, או אפילו בפון,
לא ברור לי איך הדרדרתן לכדי השיחה הזאת דווקא בסוף הטיפול, כאשר כל אחת באה עם תמונה אחרת בראש.
תיאום ציפיות בטלפון, משו?
בקיצור, הפשלה בהחלט לא רק שלך, אלא (בעיקר) שלה,
יפה עשית שפירגנת לה חצי מהתשלום,
שזה 200% יותר מהמתוכנן, מה גם את ממשיכה אצלה.
אצלנו הדילרים המנה הראשונה תמיד חינם.
כך שחצי מחיר זה יפה לך, ויפה לה.
גם לדעתי לא היה מקום להעלות את שאלת הקיט-בג "רוצה עוד כסף?"
כי ברור מה תהיה התשובה המתבקשת.
אחרי שהעלית?
מקסימום תשלימי ל-250 ש"ח, שזה המחיר בהמשך
(גם את זה לא הייתי עושה אני בעצמי, אבל אותי היא הייתה פוחדת לחלוב),
אין שום הגיון שהמפגש הראשון יהיה יותר יקר מההמשך.

ואולי השיעור של לא לשאול שאלות קיט-בג כן שווה את ה-150 ש"ח?

עלי והצליחי!

שליחה על ידי לירי* » 30 יולי 2008, 18:16

היעקר, אל תחששי ואל תשימי אותה במדרגה גבוהה ממך. אז מה אם היא פסיכולוגית? תנסי להיות אמיצה עם עצמך ועם התחושות שלך ולהגיד את הדברים עד הסוף, גם ובעיקר אלה הפחות נעימים. זה חלק מהטיפול.
מסכימה מאוד.
הרי אם היית מגיעה לאותה סיטואציה בדיוק עם מתקין מזגנים ?
היית בטוחה שלפי האחריות שיש לך את משלמת 50 והוא רוצה 300 ,
למרות שנדברתם קודם לכן?
אני הייתי פותחת את זה מחדש- בדיוק כמו שזה.
שתיכן אחראיות לכך שהיתה אי הבנה , גם היא.
עובדה שהיא התעצבנה מכך שהערת לה- פסיכולגיה בגרוש ....
אז על הפגישה הזו היא תקבל "רק" 150 ואם תמשיכו להפגש תחליטו .
אם היא מרגישה לך נכון אז אין סיבה בגלל אי הבנה לשבור את הכלים ולא משחקים.
לכל אחד יש מה ללמוד גם לפסיכולוגיות.

מיכל,
אני חושבת שבכל מקרה שווה לדבר על העניין איתה, ולו רק כדי שלא תישאר לך תחושת צרימה לאורך זמן שתעיק עליך (כמו שקרה עם המטפלת הקודמת. ושם, בפירוש, האחריות על שמירת ה- setting הטיפולי של הפגישה היא שלה ויש משהו לא מקצועי וגם לא הוגן ב"לשים" את זה עלייך, ועוד בדיעבד). מהדרך שבה תתנהל השיחה הזאת ומכמה שתרגישי שיש לך מקום להעלות גם דברים שלא נעימים לך איתה , אני מאמינה שתוכלי להבין הרבה על הפוטנציאל הטיפולי של הקשר הזה עבורך.
אני מוצאת שיש איזה עניין עם פסיכולוגים וכסף. אולי בגלל שתהליך ההכשרה הוא כל כך ארוך ובמהלכו מרוויחים גרושים אם בכלל, משהו על הזכות להתפרנס בכבוד מהעבודה הזאת מקבל המון שכבות של מורכבות ונהיה מסובך. כאילו מתלווה לזה איזו תחושה של חוסר נעימות שהרבה פעמים מובילה להגנתיות יתר ובסוף יוצא ש"שמים" על המטופל משהו שאינו שלו. כמובן לא אומרת שכולם, אבל זאת לא פעם ראשונה שאני נתקלת במשהו כזה וגם לי זה קרה כמטופלת, ואני מכירה את זה גם מהצד השני בדיוק סביב הדברים האלה - כסף וזמן. הגבולות של הטיפול.
האמת, אני חושבת שזה אפילו יותר עמוק מתהליך ההכשרה, אבל אין לי זמן להיכנס לזה עכשיו.
בהצלחה לך, מה שאת לא בוחרת תנסי לשחרר את עצמך מלסחוב מטענים, חבל על האנרגיות

אהלן מיכל (שם שאני אוהבת (-:) )

מה שהיה משאיר תחושה של מבוכה לא נעימה.

בד"כ עיני לא צרה בתשלום לאנשים על שירותים, כי אני חושבת כמה דברים לגבי זה. קודם כל זה ממש לא נטו בשבילה. כעצמאית אני יודעת שאחוז ממש קטן מזה מגיע לכיסה (מורידים קודם כל מע"מ, אח"כ בט"ל, מסכנסה, הוצאות משרד וכו' - באמת שנשאר מעט). דבר שני, תשלום לאנשים על שירותים הוא בעצם תשלום עבור זה שהם יהיו זמינים לנו לתת את השירות. ברגע שהם יקבלו מעט מדי, לא יוכלו להשאר במקצוע הזה ולא יהיה לנו אל מי לפנות בשעת הצורך. ככה למשל אני מצדיקה (פחות או יותר) את זה שהרו"ח שלי גובה 1500 ש"ח עבור הגשת דו"ח שנתי, שאישית לי לוקח חצי שעה גג לעשות את זה (רק שהיו לי טעויות שהיו יקרות...) ובטח הוא עושה את זה בעשר דקות. אני בטוחה. אז זה נשמע יקר. אבל זה שווה לי ואני מבינה שזה מה שצריך כנראה להיות (אולי זה היה יכול להיות קצת פחות). הוא גם זמין במהלך השנה לשאלות, גם זה עניין שחשוב ומשתלם לי.

אבל...

מה שסיפרת מתיישב לי עם חויה דומה שעברתי עם פסיכולוגית. עשיתי אצלה בערך עשר פגישות. ובמהלך כל ה"מיני טיפול" הרגשתי שאני כל הזמן נעלבת ממנה. היא היתה סה"כ מקצועית, ידעה על מה היא מדברת (לא שהטיפול עזר במשהו), אבל הרגשתי שהקשר שלה כלפי לא חם. משהו עם הנורמות של פסיכולוגים, אני חושבת, איזה אתיקה או כללים שהם מקבלים על עצמם, שגורם להם להיות כאלה די מרוחקים. לעולם לא לומר אף משפט על עצמה, לא לחבק אפילו לא חיבוק קצר. אני ישבתי שם דומעת בדמעות שליש כל הפגישה (כזו אני...) והיא תמיד מרוחקת. מחייכת, נעימה, אבל לא תחושה שממש אכפת לה ממני. אני לא חושבת שזה היה משהו אישי איתה, אם כי יתכן שאני טועה, אלא פשוט ככה זה הנורמות של הפסיכולוגים.

ואז נשאלת השאלה אם זה באמת סוג הקשר שאת רוצה. יש לי תחושה שהעמידה על המחיר ה"נכון" (או כמו שכתבת על הקודמת, עם זמן הטיפול) הן יותר משהו שקשור לנורמות הפסיכולוגיות האלה, משהו שמלמדים אותם שאם הם לא יעמדו על הגבולות באדיקות מטורפת, ידרכו להם על הראש כל המטופלים. יש לי תחושה שבצורות הטיפול האחרות, ה"מודרניות" יותר או "אלטרנטיביות", זה הרבה פחות ככה. אותה פסיכולוגית לא היתה ממשיכה אפילו דקה מעבר לזמן. המורה שלי ליוגה, לעומת זאת, חופשי תדבר איתי עשר דקות לפני השיעור ואח"כ תמשיך שעה, או אפילו קצת יותר, כך שזה יוצא שעה ורבע במקום שעה. חברות אחרות שמטפלות טיפולים כאלה חופשי מחבקות מטופלים והן הרבה יותר חבריות. ובטוח לא היו נצמדות לעניין הכספי של פגישה אחת בודדת. אישית אני מרגישה הרבה יותר בנוח בקשר שהוא טיפה הדדי, ולא נתון לנורמות קשות וקשוחות כאלה. אני פשוט לא מרגישה טוב רק בתור "מטופלת" ובכלל בכלל לא כחברה. ברור שאני אהיה 90% מטופלת או 95%, אבל לא נעים לי להיות 100% מטופלת. ויש לי תחושה שעניין הכסף קשור גם לזה (או שאני משליכה מהחויה שלי).

למעשה, כשקראתי שוב, את מה שהיא אמרה, על זה שהיא לא חייבת בכלל לבקש פגישות נוספות מקופ"ח - זה ממש מכוער וילדותי. למה שלא תבקש פגישות נוספות מקופ"ח? מה אכפת לה לבקש?
יתכן שתוכלי לעשות אצלה טיפול טוב, אבל רק אם זה ממש לא יפריע לך שהיא טיפה מגעילה.

שיהיה בהצלחה (-:
ואם את קוראת אנגלית, לא יכולתי שלא להזכר בספר פשוט ענק (אנגלית קלה, אגב) שנקרא the day i went missing, מדבר על קשר על אישה עם הפסיכולוג שלה. סיפור מטורף ואמיתי.

וואו, פסיכולוגים וכסף, איזו שאלה גדולה. אני חושבת שיש עוד סיבה שזה תמיד נורא מסובך: שיש לנו התניה לצפות שאם אנחנו פותחות את הלב בפני מישהי, היא תהיה מישהי שאכפת לה מאיתנו; אבל בעצם היא רוצה מאיתנו כסף, וזה ווחד דיסוננס.
אני מנסה לראות את זה גם מהצד שלה, היא עושה את העבודה המקצועית שלה ואין סיבה שהיא תתפשר על המחיר - זה שם אותה בעמדה של לתת מעצמה בזול. אני לא יודעת לשפוט אם היא צודקת במקרה הזה או סתם מתעקשת, אבל אני חושבת שזה לא נכון לראות בה איזו קמצנית או חומרנית.

שליחה על ידי דפנה* » 30 יולי 2008, 20:29

בתור מטפלת אני רוצה לומר שהתשלום והזמן זה אחד הדברים שאני מקפידה מאד לומר לכל המטופלים שלי לפני המפגש הראשון כי זה מעין חוזה ראשוני ובסיסי בינינו לגבי הצדדים הטכנייםשל הטיפול. לכן לדעתי זה שהיא ואת לא סגרתם את זה מראש לפני הפגישה זו טעות של שתיכן ויתכן שאם היית יודעת מראש שזה המחיר היית חושבת פעמיים על הטיפול והאם אצלה והאם עכשיו ולכן לדעתי זו גם חובתה היתה להבהיר לך את זה. אבל מאחר שהטעות כבר נעשתה הייתי מבררת את הענין לגופו האם את רוצה טיפול עכשיו, האם המחיר מתאים לך והאם המטפלת מתאימה לך. ובמידה והתשובה לכל השאלות כן אז להיפגש אתה שוב. במסגרת הפגישות אפשר גם לברר את המקום שלך בסיטואציה הזו שאולי קורה לך גם במקומות אחרים בחיים וגורם לך להגיע לאי הבנות או מצבים כאלו.

ממש לא נעים.
מהצד השני, של מי שגובה את הכסף עבור הבוס שלה, זה יכול להיות מאוד לא נעים גם עבורה.
אני לא חושבת שצריך לצפות ממנה לוותר "כי היא תרוויח קצת פחות" - היא הקדישה לך את הזמן המלא שלולא באת את, היא היתה מקבלת מישהו אחר שמשלם מחיר מלא. זה שנראה שלא היו לה הוצאות (כמו חנות או מסעדה) זה לא כך כי את שכ"ד, חשמל, רואה חשבון וכו' היא משלמת גם על הביקור הזה. בנוסף, יש בוודאי עוד מקרים כאלה ואחרים שחלקם בעקבות אי הבנה וחלקם אפילו לא מתביישים בסוף לבקש הנחה רק "כי כולם נותנים". אני לא ממעיטה מתחושתך הקשה והמובנת אך רוצה להציג גם את הצד השני.
יחד עם זאת, אני חושבת שמחובתה היתה לציין בפנייך שעלייך לבדוק מול קופ"ח את זכויותייך. כך אני נוהגת בפני כל פציינט חדש עוד בשיחת הטלפון ובכך מעבירה לו את מלוא האחריות ומונעת מצבים כאלה.
אם היא מקצועית, לא הייתי מוותרת עליה ללא נסיון נוסף ונינוח יותר.

החוסר החלטיות שלך שם אתכן בעמדה הלא ברורה הזו.

ממש אבל ממש ממש לא מסכימה, ועצם האמירה הזו היא בעייתית. לא מדובר פה על רופא או מהנדס או שרברב. מדובר על פסיכולוגית. סוגיית התשלום היא לא רק פרט טכני של נעים/ לא נעים אלא מלאה במשמעויות אחרות.
היא זו שהיתה צריכה להיות ברורה והחלטית.
היא זו שהיתה צריכה להאיר את 'חוסר ההחלטיות' של המטופלת שלה ולהתייחס למשמעויות הטיפוליות של זה.
היא זו שהיתה צריכה להיות יציבה ובעלת גבולות ברורים.
היא זו שלא היתה צריכה ללכת לאיבוד בסיפור הזה.

לדעתי, תשלמי 300 שקל לפגישה, זה שווה, אבל לפסיכולוגית אחרת.

שיש לנו התניה לצפות שאם אנחנו פותחות את הלב בפני מישהי, היא תהיה מישהי שאכפת לה מאיתנו; אבל בעצם היא רוצה מאיתנו כסף, וזה ווחד דיסוננס.

הדיסוננס הזה מוכר, אבל לא חייב להתקיים. אני אישית לא רואה סתירה בכלל. אכפת לה ממני, כי היא אדם אכפתי, ונוצר בינינו קשר בטיפול. היא גובה כסף, כי זו הפרנסה שלה, וכמו שכתבתי, זה מאפשר לה בכלל להיות זמינה עבורי לטיפול. זה יכול להתחבר מצוין.

סליחה שלא קראתי בעיון את כל מה שכולן כתבו לך אלא רק את ההתחלה, אבל אני חייבת להתפרץ (לדלת חצי פתוחה?) ולומר לך שלדעתי הלא מקצועית תעזבי אותך מהטיפול הזה ומטיפול פסיכולוגי בכלל. לסיפור הזה, ולסיפור עם הפסיכולוגית הקודמת, ולתגובה של הפסיכולוגית שהגיבה לך פה בדף - יש לדעתי כל המאפיינים של מה שבעייתי בעיני בטיפול פסיכולוגי. ובראש ובראשונה מעמדו של המטפל אל מול המטופל. חוסר השוויון המובנה בטיפול הוא משהו שהיום, יותר מעשר שנים אחרי שגמרתי יותר מעשר שנים של טיפול, אני חושבת שהוא בלתי נסבל.
מן הסתם לא כל המטפלים והטיפולים הם כאלה (יהיו מי שיאמרו). בסדר. אבל את נתת פה שתי דוגמאות מרגיזות במיוחד לזה.
יש המון סוגים אחרים של טיפול ומטפלים (ואת באתר הנכון למצוא אותם (-:).
בדרך כלל אני לא כל כך בוטה בהתבטאות בכתב. כנראה הסיפורים שלך דרכו לי על כמה יבלות. אני בכל אופן לא מתכוונת ללכת לפסיכולוגית כדי לטפל ביבלות האלה...

ואז נשאלת השאלה אם זה באמת סוג הקשר שאת רוצה. יש לי תחושה שהעמידה על המחיר ה"נכון" (או כמו שכתבת על הקודמת, עם זמן הטיפול) הן יותר משהו שקשור לנורמות הפסיכולוגיות האלה, משהו שמלמדים אותם שאם הם לא יעמדו על הגבולות באדיקות מטורפת, ידרכו להם על הראש כל המטופלים.

זה חלק ממה שהתכוונתי לומר (תודה לסאלוש שטרחה והשקיעה בתשובה שלה יותר מחשבה ופחות התלהמות ממני. אולי כי זה לא דורך לה על שום יבלת (-;).

או, ריש גלית אמרה בדיוק מה שאני חושבת! אני מכירה כמה פסיכולוגיות נפלאות (גם באתר הזה), אבל לדעתי הן נפלאות כי הן בני אדם, למרות הפסיכולוגיה ולא בזכותה... coaching נראה לי הרבה יותר מועיל ובריא, וזו רק אפשרות אחת.

רק רוצה לומר מניסיון , שאפשר לשמור על "כללי הפסיכולוגים" , של גבולות של זמן וכסף וכדו' , ועדיין להישאר בטיפול אנושית , חמה , איכפתית . תלוי איך עושים את זה !
אפשר להישאר עם גבולות של זמן פגישה ובכל זאת לא לחתוך מטופל באמצע מישפט

והמטופל יוצא עם הרגשה שכיבדו אותו , את רגשותיו , ובכל זאת הוא שקט שלא היה צריך לעשות "מניפולציות" כמו להיות דרמטי יותר , או כואב יותר או סחטני כדי לקבל כביכול "יותר" .
אפשר לקבל הרבה במסגרת עדינה של הגבולות , ולהרגיש שבע , שהיו איכפתיים כלפי ומרוצה .
לא מלמדים פסיכולוגים להיות נוקשים ופוחדים שירקדו להם על הראש !( כפי שכתבו למעלה ), אם הם כאלה , סימן שהם משתמשים בכללים בצורה נוקשה , לא איכפתית ולא מכבדת לא את עצמם ולא את האחרים .

coaching נראה לי הרבה יותר מועיל ובריא,
א-אה.
גם הם נפלאות כי הן בני אדם.
נתקלתי בכל מיני.

_החוסר החלטיות שלך שם אתכן בעמדה הלא ברורה הזו.
ממש אבל ממש ממש לא מסכימה, ועצם האמירה הזו היא בעייתית._
גם אני לא מסכימה. האם מידת ההחלטיות של ה"לקוח" לשלם או לא לשלם היא מה שיקבע את התשלום הראוי?
כל מי שהיה עצמאי לזמן קצר פגש ודאי לקוח "ישראלי טיפוסי" אחד שניסה ב"שיטת מצליח" לא לשלם, או לשלם פחות, או לא לשלם תוספת.. האם, ככל שהלקוח יותר החלטי בסירוב שלו לשלם, ראוי שנוותר לו ונעבוד חינם או בחצי מחיר?

<התיאור לא קשור כמובן כלל לפותחת הדף, שמציגה בעיה אמיתית>.

תפקידו של נותן שרות לודא, להבהיר ולא להשאיר שום מקום לסימן שאלה לגבי התמורה וכל זה כמובן לפני מתן השרות. על אחת כמה וכמה במקרה של טיפול פסיכולוגי.
תודה

אני מאמינה גדולה בטיפול פסיכולוגי..בעיקר בקשר מטפל מטופל. מאמינה שנכון לגבות כסף על טיפול אך שצריך גם לדעת להיות גמיש ורגיש אל מול המטופל. לא נשמע:גמישה, מכווננת אלייך ומכילה הסיטואציה שראשונית שתארת עם הפסיכולוגית. מרגיש לא נעים מלקרוא אבל בהחלט יתכן שיש חלק לפרשנות שלך שבעצם אותה אני קוראת.
יכולה לשתף בכך שאני בטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים במחיר מצחיק,אצל מישהי שאני יודעת שלוקחת הרבה יותר גם.. היא התגמשה אל מול חוסר היכולת הכלכלית שלי כיוון שטיפול הוא לא כמו טיפול במוסך. טיפול מחובר לרגש ושוב בעיני גמישות. אני מגיעה גם מהתחום הטיפולי במקצועי ויודעת שמטפלים רבים נוהגים בגמישות זו ומחלק ממטופליהם גובים מחירים שונים בהתאם ליכולת.

בס"ד
הן נפלאות כי הן בני אדם, למרות הפסיכולוגיה ולא בזכותה...
"ההגיון (והכישרון?) הוא למרות, ולא הודות לחינוך". .ולדיפלומה..

יש המון סוגים אחרים של טיפול ומטפלים (ואת באתר הנכון למצוא אותם)
אני אישית מציעה להתנסות בטיפול-חתול.

הוא תמיד מקשיב, אפשר לדבר איתו כמה זמן שרוצים, הוא לא יקר ו יש לו פרווה נעימה. והכי חשוב- אפשר להעיף אותו ברגישות ובנחישות אל מיחוץ לדלת כשנמאס לדבר..

והכי חשוב- אפשר להעיף אותו ברגישות ובנחישות אל מיחוץ לדלת כשנמאס לדבר.. D-:

פנית למושלם לבקש הבהרה?
אולי את יכולה להגיע להסדר ישירות מולם?

שמטפלים רבים נוהגים בגמישות זו ומחלק ממטופליהם גובים מחירים שונים בהתאם ליכולת.
טוב, אבל במקרה של טיפול דרך קופח יכול להיות שאי אפשר להיות גמישים

נשים יקרות,
רק לומר לכן תודה על מה שאתן כותבות, אני קוראת אך לא פנויה לשבת ולכתוב,

אוסיף עוד מחר, אני מקווה.

לילה טוב

תפקידו של נותן שרות לודא, להבהיר ולא להשאיר שום מקום לסימן שאלה לגבי התמורה וכל זה כמובן לפני מתן השרות. על אחת כמה וכמה במקרה של טיפול פסיכולוגי.
לדעתי גם למקבל השירות יש אחריות לוודא את סוגיית התשלום, לפני קבלת השירות.

לדעתי גם למקבל השירות יש אחריות לוודא את סוגיית התשלום, לפני קבלת השירות
מסכימה בהחלט,
יחד עם זאת, אם יש בעל מקצוע בתחום מסוים, שיש לו נסיון עם התשלומים והמגבלות, יש לו יותר נגישות ומודעות לקשיים שיכולים להתעורר עבור הלקוח, מאשר ללקוח עצמו.
ובמקרה כזה זה כלול במידה מסוימת, מוסרית, ב"אחריות השירותית" שלו.

בס"ד
האם אני רוצה טיפול כזה עם מישהי כזאת? זאת שאלת מליון הדולר... או יותר נכון, ה 300 שקל...
אולי לפני שאת ממשיכה בטיפול, או לוקחת חתול.. כדאי ללמוד על האפשרויות השונות שיש,
בעיקר כשמדובר על משהו לטווח ארוך.
את כותבת ש על המקום החלטתי שכן- היא נראית מקצועית ונתנה לי תחושה טובה-
אם את כן מעוניינת בשיטה שלה, וחוץ מעניין התגובה על גובה התשלום היא כן נראת לך מתאימה-
חבל לעזוב, ואולי להגיע למישהו מקצועי או מתאים פחות. כמובן בתנאי שהתשלום שתדרוש אפשרי מבחינתך.
בכל מקרה, אפשר להעלות את הנושא כשאת הולכת אליה שוב. כדי שהעניין שעלה בתחילת הדף לא יקלקל את הקשר.

טוב,
בימים האחרונים ממש לא היה לי זמן להיכנס, וגם עכשיו זה יהיה ממש קצר, למרות שאני מאוד שמחה על הדיון כאן והוא מסייע לי מאוד, כך שעדיין אשמח לתגובות

כולן כאן בדף מאוד תומכות, ודי מקבלות את הצד שלי, וזה נעם לי,
ואז -
דיברתי עם חבר טוב, שהוא במקצוע דומה (אך שונה), ושיחה איתו שינתה לי את הפרספקטיבה.
הוא הצליח לגרום לי לראות את הדברים מהצד שלה, ולקבל את איך שהיא רואה את הדברים.

לקבל את זה שכמקבלת שירות, אני הייתי אמורה לדעת מה מגיע לי (ומכך - מה לא מגיע לי). זאת אומרת, שאם ידעתי שמגיעות לי 30 פגישות, אז לדעת באיזה פרק זמן מגיעות לי ה 30 פגישות האלה.
הוא גרם לי להסתכל נכוחה על כך שיש חוסר סבירות מסויים בלחשוב ש 30 פגישות בשנה מסובסדות - מדובר בסכום עצום, שלא סביר שקופ"ח תשלם. 7 חודשי טיפול בשנה, פחות או יותר (אם זה פעם בשבוע), ולא סביר שכל שנה אקבל יותר מחצי שנה סבסוד של טיפול פסיכולוגי על ידי קופ"ח. .
הלכתי לחוברת של הזכויות של קופ"ח, ובאמת, הייתי יכולה לראות את הדברים, אם הייתי רוצה, ודי ראיתי אותם כפי שרציתי לראות, ולא כפי שהם רשומים, גם אם הם רשומים בצורה טיפה מעורפלת. (כתוב שם, שזכאים ל - 30 פגישות, לא כתוב בכמה זמן. לא כתוב, פעם בחיים. בנושאים אחרים, כתוב באיזה פרק זמן (נגיד, בשנה, או בחמש שנים)).

לגבי זה שהתעצבנה (בעדינות, אבל התעצבנה..) - הוא הראה לי את זה שהיא כן באה לקראתי, מורידה מהמחיר שלה, (250 במקום 300), הולכת לכתוב בקשה לקופת החולים - שזה השקעת זמן ואנרגיה, לכתוב טפסים ובקשות, שעליו היא לא תקבל תמורה - והיא עושה זאת בשבילי, בשביל שאני אוכל לקבל טיפול זול יותר - ואני עוד באה ואומרת לה שהטעות שלה, כשמבחינתה, הטעות לגמרי שלי (וראיתי שאכן אפשר לראות זאת ככה).

שכמו שלי קשה לגבי השינוי של מצב התשלום, - פתאום לשלם יותר, גם לה קשה - פתאום לקבל פחות.

אני כן חושבת שהיא היתה יכולה להיות מודעת, מנסיונה, לבעייתיות כזו שעשויה לעלות, ולמנוע את אי-ההבנה מלכתחילה. (היא אמרה לי במהלך הדיון הזה בינינו שזה כבר קרה לה בעבר, ואז לא קיבלה שום פיצוי).
אני כן חושבת שהיא לא היתה כל כך אמפטית. אני לא בטוחה שהיא ניהלה את ה"משבר" הזה בצורה כל כך טובה (החבר חושב שכן).
אני כן הייתי רוצה לחשוב שהכסף יכול להיות פקטור פחות בעל משמעות. כלומר, שאפשר להתגמש, במיוחד כשאת רואה שמישהי כאן במצוקה (גם אם רגעית) מול השינוי בתוכניות, גם אם זה נגרם מטעות שלה, בתום לב.
הייתי רוצה שהיא תראה שההבדל בין 50 ל- 300 הוא מאוד משמעותי, ושקשה לשלם אותו אם לא התכוננת. כן, אני יודעת שגם מצידה יש הבדל, בין 300 שציפתה לקבל, לבין 150 (שקיבלה ממני). אבל ההבדל קטן יותר, ובין 300 ל- 200 - שם רציתי שניפגש- ההבדל כבר בכלל פחות משמעותי. אבל מי אני שאעשה לה את החשבונות, מה משמעותי ומה לא עבורה.

אני כן שמחה ששאלתי את "שאלת הקיטבג", ולא השארתי את זה פתוח, לא הייתי רוצה בעוד שלושה חודשים שפתאום היא תגיד לי שאני חייבת לה, ואז איפשהו עמוק בתוך הטיפול נצטרך לעשות את הדיון הזה.

אני שולחת עכשיו כדי שלא יימחק לי

_פנית למושלם לבקש הבהרה?
אולי את יכולה להגיע להסדר ישירות מולם?_
אני לא חושבת שזה יעזור. הדברים בחוברת שלהם, יחסית ברורים (לא לגמרי, אבל לא מוסתרים). אני לא מאמינה שיש סיכוי.

טוב, אבל במקרה של טיפול דרך קופח יכול להיות שאי אפשר להיות גמישים.
היא כן קובעת את התשלום, ומקופ"ח היא מקבלת את ההחזר רק על הפער בין הסבסוד למחיר שלה. הפסיכולוגית הקודמת כן התגמשה איתי על המחיר, בתום תקופת הסבסוד. אז אני יודעת שהן יכולות.

צריך גם לדעת להיות גמיש ורגיש אל מול המטופל
וזו השאלה שלי העיקרית שלי עכשיו, מה תחושתי מולה.

נאמרו פה עוד הרבה דברים שהייתי רוצה להתייחס אבל כבר צריכה ללכת

כרגע אני חושבת לנסות אצלה שוב, אני חושבת שמשהו טוב לפחות אחד קרה בפגישה הזו (לא הסיפור הזה, משהו אחר שהיה במהלך הפגישה), ודווקא העניין הזה יכול להיות חומר לעבוד עליו, אני כן יכולה לראות איך העניין הזה קשור לציפיות של קבלה - נתינה שמעסיקות אותי גם בחיים,

אני עדיין לא סגורה שאיתה אני רוצה לעבור את התהליך, אבל חושבת כן לנסות שוב.

כן, אני יודעת שגם מצידה יש הבדל, בין 300 שציפתה לקבל, לבין 150 (שקיבלה ממני). אבל ההבדל קטן יותר, ובין 300 ל- 200 -
אין לך מושג מה משמעות ההבדל בשבילה. את לא יודעת. את לא יודעת כמה עולה לה שעת טיפול שלך (שכירות, רו"ח, וכו').
את לא יודעת מה מצבה ומה תכניותיה ומה המשמעות עבורה של שעה בה הרווח שלה נמוך יותר. את פשוט לא יודעת. אולי זה באמת לא מאוד משמעותי עבור מצבה הפיננסי ואולי זה מאוד כן.
נורא קל לנו להשליך כל מני מחשבות ורעיונות על כיס של מישהו אחר. אבל כמו בכל דבר אחר: אנחנו לא יודעים באמת. אנחנו יודעים רק מה שנוגע אלינו כל היתר ספקולציות.

ולגבי "להרוויח פחות" היא לא מרוויחה פחות. היא מפסידה. מישהו אחר שהיה מגיע בזמן שלך היה משלם את מלוא הסכום.

מוניק, ואכן כתבתי,
אבל מי אני שאעשה לה את החשבונות, מה משמעותי ומה לא עבורה.
בדיוק מה שאמרת

היא לא מרוויחה פחות. היא מפסידה. מישהו אחר שהיה מגיע בזמן שלך היה משלם את מלוא הסכום.
גם אני חושבת כך.
היא משקיעה שעת עבודה, התמורה מחושבת לה, פתאום באה מישהי ונותנת הרבה פחות - זה הפסד גדול בשבילה. אף אחד לא מממן אותה, והיא עובדת קשה בשביל התשלום הזה. פה אני דווקא לא מסכימה איתך, פותחת הדף: מפריע לי שמהצד שלך זה נראה כאילו "מה זה בשבילה".
אז אני כן מסכימה איתך שיש לך מה לעבוד על "נתינה וקבלה", לפחות על הנקודה שאת מרגישה ש"מגיע לך לקבל" דברים בחינם או במחיר נמוך (מהמרת שזה קשור לילדות).

היא אמרה לי במהלך הדיון הזה בינינו שזה כבר קרה לה בעבר, ואז לא קיבלה שום פיצוי).
זה מוזר בעיני.
היא אשת המקצוע, היא כבר נתקלה פעם אחת במקרה שבו מטופל לא הבין נכון את התנאים של קופ"ח, כמוך בדיוק (כפי שכתבת, זה לא ברור. גם אם לא סביר לקבל 30 טיפולים בשנה - אולי כן 30 טיפולים ראשונים עם מטפל חדש כל כמה שנים?), היא הפסידה מזה, ולא עולה על דעתה מאותו רגע והלאה לשאול כל מטופל שמגיע אליה דרך קופ"ח לגבי הזכויות האלה? כמה זמן לוקח לשאול "האם אי פעם קיבלת טיפול פסיכולוגי דרך הקופה?" ואם התשובה היא כן, אז לשאול "האם ניצלת את כל 30 הטיפולים שהם מממנים, או רק חלק?" ואם את אומרת שאת כל ה-30, אז היא אמורה להגיד לך שהם לא מממנים יותר מזה, ולכן הטיפול יעלה לך כך וכך.

רק רציתי לגלות כאן כי יש המון אנשים שלא יודעים
שאפשר לקבל טיפולים פסיכולוגיים חינם במרפאות לבריאות הנפש
ברחבי הארץ

שאפשר לקבל טיפולים פסיכולוגיים חינם במרפאות לבריאות הנפש.
אכן, מטפלים מצויינים. טיפולים מקצועיים, וארוכים ככל הנדרש (לפעמים לוחצים לסיים אחרי שנתיים כשמצטבר תור ממתינים עמוס מדי).
כדאי לברר אם המטפל הוא פסיכולוג מומחה, מתמחה או פרקטיקנט. יש הבדלים משמעותיים.
אבל,
זמן ההמתנה לתחילת הטיפול יכול להיות חצי שנה ואפילו יותר. אנשים במשבר, לא נוטים להמתין חצי שנה, אם הם באמת רוצים לטפל בעצמם.

_תפקידו של נותן שרות לודא, להבהיר ולא להשאיר שום מקום לסימן שאלה לגבי התמורה וכל זה כמובן לפני מתן השרות. על אחת כמה וכמה במקרה של טיפול פסיכולוגי.
תודה_
אומרת את זה ממקום של נותנת שרות. בדיוק בשביל שלא תתרחשנה אי הבנות כאלה או אחרות.

מוניק, ואכן כתבתי כן. סליחה. היה לי חשוב לחדד את זה. כאמור אנחנו רואים בעיקר את עצמנו

(הכוונה כמובן אלי - אני ראיתי את עצמי.)

אנונימי

_אבל,
זמן ההמתנה לתחילת הטיפול יכול להיות חצי שנה ואפילו יותר. אנשים במשבר, לא נוטים להמתין חצי שנה, אם הם באמת רוצים לטפל בעצמם._
הרבה פעמים אנחנו "סוחבים" יותר מחצי שנה עד שאנחנו מתחילים, כי אין לנו כסף.

פרקטיקנט.
מה זה?.

המקבילה הפסיכולוגית לסטאז'ר.

מה זה?_ _פרקטיקנט.

המקבילה הפסיכולוגית לסטאז'ר.
לא בדיוק. מדובר בסטודנטים שרק התחילו ללמוד לתואר השני, או במהלכו, והם מחוייבים בהתנסות מעשית, בדרך כלל יומיים בשבוע, תחת הדרכת מומחים.

המקבילה הפסיכולוגית לסטאז'ר.
זה המתמחה.
הפרקטיקנט הוא דרגה אחת מתחת בשרשרת המזון

הפרקטיקנט הוא דרגה אחת מתחת בשרשרת המזון.
תודה, הבנתי.

שאפשר לקבל טיפולים פסיכולוגיים חינם במרפאות לבריאות הנפש.
זה לא כ"כ פשוט, או מובן מאליו.
את רוב הפונים שאינם נמצאים במצב קשה הם בעצם מסננים החוצה.
אנחנו לא התקבלנו למרפאה כזאת. נאמר לנו בעדינות שאנחנו לא זקוקים לטיפול כי המשבר שאנחנו עוברים הוא "נורמטיבי"
בקיצור, לא הייתי מפתחת יותר מדי ציפיות. אני משערת שזה תלוי גם במרפאה עצמה.
חבל רק שבזמנו לא ידענו על ההסדר הזה של המושלם...

דילמת תשלום לפסיכולוגית
תמיד עניין אותי לעזור לאנשים שמעניינים אותי
ומהסיפור המוכר שלך, שגם אני חשתי, נוצרה בי אמפתיה
גם אני לא רציתי ללכת לטיפול למרות שאולי זה היהי עוזר ובטח שזה היה כיף
גם אני כשלמדתי פסיוכולוגיה לתואר ראשון, החלטתי לא להיות פסיכולוג ולהמשיך ללמוד, כי אני לא הייתי משלם מאתיים שקל לשעת יעוץ, ואני לא רוצה לעבוד ולקבל כסף במה שאני לא הייתי רוצה לשלם
אבל זה כיף בין חברים, לדבר ולייעץ ולתת דוגמאות מהחיים האישיים ולהשתתף בחוויות

שליחה על ידי ורד* » 15 דצמבר 2008, 19:53

לפני מספר שנים הלכתי לפסיכולוגית (מדהימה!!!), שילמתי 300 ש"ח לפגישה, לפעמים נפגשנו פעמיים בשבוע, וזה היה שווה כל אגורה ואחד הדברים הכי חכמים שעשיתי בחיי!

כיף לך. לחוות מפגש מקצועי מיטיב העוצמה שכזו זה בכלל לא מובן מאליו. מעניין שהדף נפתח בסוגיית תשלום והגינות בהקשר זה ומסתיים בנושא הערך והאיכות של טיפול והתמורה לו.
למחירים פנים רבות לא רק של מטבע עובר לסוחר... .