סיכום המידע מדף דלקת בשד - עדכני עד 25-9-2004
למידע נוסף על סתימות ושלפוחיות חלב ר' גם בדף סתימת צינורית חלב
דלקות וסתימות
"גורם חשוב להתפתחות מסטיטיס הוא הוצאה לא יעילה של חלב מן השד על רקע טכניקת הנקה לא טובה".
"אירועים חוזרים של מסטיטיס עלולים לנבוע מטיפול מאוחר או לא מספק באירוע הראשון, או מהמשך השימוש בטכניקת הנקה לא טובה. אירועי מסטיטיס חוזרים קשורים לעיתים לזיהום נלווה בקנדידה. באופן נדיר יותר ייתכנו מצבים של בעיות מקומיות בשד, כגון ציסטה או גידול, שגורמות לניקוז לא יעיל באיזור מסוים של השד לאורך זמן, ויש לזהות מקרים כאלה ולטפל בהם כנדרש".
"יש ליידע נשים מיניקות כיצד לזהות ולטפל בסימני סטאזיס [חלב "עומד" בשד]. כאשר אשה חשה בגוש רגיש בשד, או שמופיע אודם וחום מקומי, לעיתים מלווה בחום סיסטמי לא גבוה, עליה לפעול כדי למנוע החמרת המצב והתפתחות מסטיטיס. עליה להשתדל לנוח, להיניק לעיתים קרובות מן השד הבעייתי, להניח קומפרס על האיזור הרגיש, ולְעָסות בעדינות את האיזור הגבשושי בעת ההנקה או בעת סחיטת החלב כדי לשפר את זרימת החלב ממנו. אם אין שיפור במצב תוך 12-24 שעות עליה לפנות לעזרה רפואית."
(ד"ר מירה ליבוביץ, "מסטיטיס - גורמים וטיפול", מידע הנקה, גיליון 11)
לא תמיד ניתן לאבחן אם דלקת השד נובעת מזיהום או מצינורית חסומה, שכן ייתכן שלאם יהיו חום נמוך גם ללא זיהומי בקטריאלי. השם מסטיטיס מתייחס לשני המצבים (צינורית סתומה ודלקת חידקית).
היום כבר לא ממליצים להניק כשהסנטר לכיוון האזור הסתום, כי זה לא הוכח כיעיל במיוחד וכי היום יודעים שמבנה הצינוריות בשד הוא לא כמו "ברוקולי" שמופיע ברוב הספרים, אלא דומה יותר לשורשים של עץ, והסתימה יכולה להיות באזור אחר מזה שקרוב לפני השטח. סימני דלקת בשד:
מופיעה בפתאומיות, מקומית, השד אדום, חם ונפוח, הכאב עז אך מקומי, לאם סימפטומים דמויי שפעת, החום 38.4 ומעלה.
דלקת חוזרת נגרמת לרוב כתוצאה מאי טיפול בבעיה הראשונית שגורמת לזה. ממלאים תפקיד: עייפות, סטאזיס של חלב בשד ועוד. אחד הגורמים יכול להיות חיידק שנמצא בפה של היונק. החיידק לא מפריע ליונק, אבל יוצר זיהום בשד. גורמים נוספים – סדקים בפטמה המאפשרים חדירת חיידקים אל השד, או צינורית חלב סתומה שלא טופלה. האזור המודלק נעשה אדום, רגיש וכואב. מלבד הכאב הדלקת מלווה בחום וסימפטומים דומים לאלה של שפעת.
אם מתפתח חום של יותר מ-38.5 למשך יותר מ-24 שעות, מלווה בסימפטומים של שפעת, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי. טיפול אנטיביוטי ניתן בד'כ למשך 10-14 יום. טיפול קצר יותר באנטיביוטיקה נקשר בסיכון גבוה יותר לדלקות חוזרות. את הטיפול האנטיביוטי מומלץ ללוות באסידופילוס. האנטיביוטיקה פוגעת באוכלוסית החיידקים ה"טובים" בגוף, וכדי שלא תהיה התפרצות של פיטריה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה, כדאי לחזק את החיידקים.
טיפול:
- הטיפול הראשוני הוא מנוחה (ממש לשכב! לבקש עזרה!) ושתייה מרובה
- הנקה מרובה (כמה שאפשר) מהשד המודלק. רצוי לבדוק את התפיסה ולוודא שהתינוק אכן יונק ביעילות ומרוקן היטב את השד.
- נגד הכאבים ניתן לקחת איבופרופנים (אדוויל, נורופן) – משככי הכאבים המותרים בהנקה.
סתימה בצינורית חלב
אחד הגורמים לדלקת הם סתימה בצינורית חלב – בגלל החלב ה"תקוע" בשד מאחורי הסתימה. סתימות יכולות לקרות גם כשהיונק מבוגר יחסית, או להיגרם מגורמים חיצוניים כמו לחץ של חזייה או שינה על הבטן. סימניה: מתפתחת בהדרגה, עשויה לשנות מיקומה, האם חשה מעט חום במקום אם בכלל, הכאב מתון ומקומי, הרגשה כללית טוב, טמפרטורה נמוכה מ-38.4. יכולה להתפתח לדלקת בשד.
טיפול
- הנקה מהשד הכואב – כמה שיותר. כדאי להיניק מהשד בתנוחות יצירתיות, כמו למשל כשהתינוק שוכב על הכתף - רגליים לכיוון הראש – וכשסנטרו לכיוון האזור הסתום. תנועות הסנטר מעסות את הסתימה ומקילות את שחרורה, והיניקה בתנוחה לא שגרתית מסייעת לריקון טוב יותר של אזור שאולי "מוזנח" בתנוחות ההנקה הרגילות. אם השד ה"סתום" גדוש, כדאי לסחוט מעט חלב ידנית לפני ההנקה, כדי לרכך את הפטמה ולהקל על התינוק לתפוס את השד.
- עלי כרוב (אם הסתימה מביאה להיווצרות גודש), אפשר לרפד את החזייה בעלי כרוב. מתוך "ספר התשובות בהנקה", עמ' 416: יש המשתמשים בעלי כרוב כתרופה ביתית לגודש. יעילותם לא הוכחה מדעית, אבל נשים רבות מוצאות שהם מרגיעים. לשימוש, יש לשטוף עלי כרוב מקוררים או בטמפרטורת החדר, להוציא את העורק הגדול ולחתוך בהם חור לפטמה. על האם להניח את עלי הכרוב היישר על שדיה, וללבוש אותם בתוך חזייתה. כשהם נובלים ומתרככים, לרוב תוך 2-4 שעות, עליה להחליפם בעלים טריים. אימהות שדיווחו על הקלה בגודש בעקבות השימוש בעלי כרוב דיווחו כי זה קרה כשמונה שעות לאחר השימוש בעלים.
- בין ההנקות - קומפרסים קרים מרגיעים. למשל, חבילת תירס או אפונה קפואים מהפריזר עטופה בחיתול.
- ממש לפני הנקה, או במקלחת כשמנסים להוציא חלב: חימום (מקלחת חמה, קומפרסים חמים) שמטרתם להרחיב את צינוריות החלב ולרוקן את החלב התקוע,
- עיסוי אזור הסתימה (כואב אבל יעיל מאוד) – רצוי במקלחת. מזרימים מים חמים על הגב, רוכנים קדימה ומעסים מבסיס השד לעבר הפטמה. באזור הסתימה מעסים בניסיון "לפצפץ" את הגוש כדי לשחרר את הסתימה. רצוי להתכופף כדי שכוח הכבידה יסייע לשחרר.
- דמיון מודרך יכול לעזור מאוד – לדמיין את הצינוריות מתרוקנות, הכל זורם החוצה, הסתימה נפתחת, וכן הלאה.
- מנוחה (ורצוי עזרה למיניקה). מחקרים מצאו כי מתח ועייפות נמנים עם הגורמים השכיחים ביותר שאימהות ציינו לפני שדיווחו על דלקת.
טיפול בסתימה/דלקת/גודש בעקבות גמילה
אלה מתפתחים לעיתים בתהליך גמילה, כשלא ניתן לגייס את היונק מיל' לעזור בריקון השד. פתרונות אפשריים:
- סחיטה ידנית, במקום הנקה/שאיבה
- השאלת משאבה לריקון השד הסתום.
- כרוב
- בלית ברירה, גיוס בן-הזוג שיינק וישחרר את הסתימה.
שלפוחית חלב, milk blister, נגרמת עקב חסימה של קצה צינורית החלב על ידי חלב שהתייבש בקצה או עור קרני שגדל וחסם את יציאת החלב מהצינורית.
השלפוחית נראית כמלאה בחלב בעיקר אחרי ההנקה, מכיוון שהחלב מנסה לצאת אבל היציאה חסומה. כאבים בפטמה, גם כשלא יונקים, ובעיקר כשהפטמה משתפשפת במשהו כמו החזיה או החולצה.
פתרונות: עיסוי מבסיס השד ועד לפטמה בתנועות סיבוביות, ובסוף לנסות ולסחוט קצת חלב. קומפרסים חמים במקלחת, בשילוב עם העיסוי הנ"ל. במקלחת אפשר גם לשפשף את השלפוחית בעדינות במגבת רכה – לפעמים השפשוף מספיק לפתוח אותה. להשתדל שמיד אחרי כל העיסויים והקומפרסים התינוק יינק.
אם שום דבר לא עוזר, מומלץ להגיע למרפאת הנקה שיש בה גם רופאה שתוכל לאבחן שזו אכן שלפוחית חלב, ואפילו תפתח אותה במחט סטרילית ותרשום משחה אנטיביוטית.
טיפולים אלטרנטיביים לדלקת
- ארומתרפיה- למהול בשמן נשא מכבישה קרה (זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי מאיכות טובה: גרניום, פרנקאינסנס, ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר. יש לעסות את השמן בעדינות על השד - לא על הפיטמה עצמה.
- שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע. אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למיניהם.
- דיקור סיני+מוקסה.
- רפלקסולוגיה
הפטמות (מהסוג הדק יותר) מקילות את הכאבים בהנקה מפטמות סדוקות ופצועות, אבל מומלץ להשתמש בהן בליווי של יועצת הנקה מנוסה, ולזמן מוגבל, משום שיש כמה הסתייגויות רציניות מהן:
1 - לא כל התינוקות מצליחים לינוק מהן.
2 - צריך להתרגל אח"כ בחזרה ליניקה בלי
3 – היניקה מפטמות סיליקון מביאה לגירוי לא מספיק של השד ועלולה להביא לירידה בכמויות החלב אצל תינוקות צעירים, כשההנקה בתחילתה.