הבת שלי מתחתנת

[אמא_מנוסה*]

בבוקר ראש השנה הבת שלנו סיפרה לנו שהיא עומדת להתחתן. אנחנו ממש שמחים. החבר שלה מקסים, אנחנו מאד אוהבים אותו מסתדרים איתו מצוין. הם יחד כשנה וחצי, אולי קצת יותר, והם גרים יחד כבר כמעט שנה. היא בת 27, סיימה לימודים, מצאה מקום עבודה טוב, הוא עובד במקום עבודה טוב ויציב.
אני מאד מתלבטת אם לנסות לערוך איתה שיחה של ״אמא לבת לקראת חתונה״.
בעלי ואני נשואים באושר רב מעל 30 שנה, החברים הטובים ביותר בעולם, אינטימיות מעולה, ולמעשה אני מתלבטת איזה עצות אני יכולה לתת לבת שלי כדי להגדיל את הסיכוי שתזכה גם היא בחיי נישואין מוצלחים כאלו. זאת בעיקר לאחר שאני נחשפת כאן באתר, וגם בחיים האמיתיים כמובן, להמון קשיים בין בני זוג.
הייתי שמחה לשמוע עצות מהקוראים מה כדאי לומר לבת שלי לקראת נישואיה. מה אתם הייתם שמחים אם היו אומרים לכם לפני הנישואין, מה לדעתכם יכול לעזור. או שאולי בכלל אין טעם להגיד כלום, פשוט לקוות לטוב.

[בת_בוגרת*]

איך היחסים בינך לבין ביתך?

[זו_שאכלוה*]

אני באסכולה הגורסת שאין צורך לומר כלום. ליתר דיוק: אין צורך לשבת לנהל שיחת ״אמא לבת לקראת חתונה״.

או אולי ראוי להתחיל ממקום אחר. מה טיב היחסים ביניכן?

אני אדמיין לי להנאתי כמה תרחישים. אם אתן מדברות המון, מקשקשות ומרכלות ומכייפות ומדברות על כלום ועל הכל, העצות יעברו ממך אליה באופן טבעי. חלקן כבר עברו, בשיחות שניהלתן ובמה שהיא רואה אצלך והדוגמה שהיא לוקחת ממך (גם חיובית וגם שלילית). חלקן יעברו ממילא בעתיד תוך כדי שתחיו את החיים. אז לא באמת צריך לנהל שיחה מסודרת או לעוץ עצות מוכוונות מטרה. וממילא בכל בעיה שתצוץ, היא תגיע גם אליך להתייעץ. ועם זאת, דווקא בתרחיש כזה, אפשר גם לשבת במיוחד לשיחה. על קפה ועוגה, שיחה שזה הנושא הייעודי שלה, שהוכרז מראש. וסביר שיהיה קשב ממנה אליך. אולי יהיה משעשע ומרגש. ואולי היא תרגיש בנוח לשאול אותך דברים לגבי הקשר שלך עם בעלך שתמיד רצתה לשאול ולא היתה סיטואציה מתאימה. אז קחי בחשבון שנושא השיחה עלול להתהפך ממנה אליך

אם אתן מדברות פונקציונלית בלבד, זאת אומרת כאמא ובת אבל בלי המימד של חברות של ממש, אז אני חושבת שזה עלול לתת לשיחה כזו נופך מוזר ופדגוגי. "שבי נא, בתי, וארביץ בך תורה". אולי זה ייצור אטימה של הקשב? אולי.

טוב, ויש עוד תרחישים של יחסים פחות ופחות טובים, אבל בהם כנראה כדאי להתחיל מדברים אחרים, לפני שיושבים לשיחה כזאת, מרגשת ככל שתהיה, כי לא סביר שייצא מזה שום דבר טוב.

ואני אגיד עוד משהו. שוב, אין לי מושג אודות היחסים ביניכן. אולי את מרגישה ויודעת שאצלכן זה אחרת, אני לא מכירה ואין לי שום דרך לדעת. אבל מניסיוני, כל פעם שאמא הרגישה צורך לדבר עם הבן/בת שלה בטרם חתונה, זה היה ממניעים אנוכיים שלה, ולא יצא מזה שום דבר טוב, וגם לא היה יכול לצאת מזה שום דבר טוב. יש מין נטיה אנושית כזאת, מתוך רצון כנה שהילד לא יחזור על הטעויות שלנו, לתת עצות שעשויות להתפרש כפולניות פאסיב-אגרסיב שכזו. אני חושבת שזה די ברור, אחשוב על דוגמאות אם נדרשת הבהרה. באמת, מה שילדים מחפשים מהוריהם זה קבלה והכלה אינסופית וללא תנאי. כשיושבים לסשן נתינת עצות, זה קצת כמו לשחק באש לדעתי. כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש, בשביל מה צריך את זה. למדי אותה על פי דוגמה אישית, דברי איתה בפתיחות - לא בשיחה מיוחדת אלא תמיד. משם יבואו התמיכה הגדולה ביותר והעצות הטובות ביותר.

[פלוני_אלמונית*]

לדעתי, לא. לפי מה שאת מספרת ועל פי הקריטריונים שחשובים לך כאמא היא הצליחה לעמוד במשימה ובחרה לעצמה בן זוג ולכם חתן מוצלח תוך יצירת בסיס טוב לעצמה ולזוגיות. למה לנהל שיחות על קשיים שאולי לעולם לא יתגלעו ביניהם? תנהלי אתה שיחה שבה את אומרת לה כמה את שמחה בשבילה וגאה בה על דרכה והישגיה. תוודאי שהיא יודעת שאת נמצאת שם בשבילה לחגוג ושתמיד תהיי בשבילה גם כאוזן קשבת אם היא תרצה. תוודאי שהיא יודעת שהיא והזוגיות שלה לא במבחן אצלך.ושמה שחשוב לך זה שהיא תמיד תמיד יכולה להרגיש אתך בית. מחבק אוהב ומקבל. כזה שגם אם יתגלעו בעיות בזוגיות שלה , היא תדע למצוא אצלך תמיכה ועצה, אם תרצה.

[פלוני_אלמונית*]

מזל טוב!

[בשמת_א*]

לדעתי, לא. לפי מה שאת מספרת ועל פי הקריטריונים שחשובים לך כאמא היא הצליחה לעמוד במשימה ובחרה לעצמה בן זוג ולכם חתן מוצלח תוך יצירת בסיס טוב לעצמה ולזוגיות
גם אני מסכימה עם זה.

אנחנו ממש שמחים
הווי אומר: מרוצים מההחלטה וסומכים את ידיכם על הבחירה ועל ההחלטה.

החבר שלה מקסים, אנחנו מאד אוהבים אותו מסתדרים איתו מצוין
שוב: בדקתם אותו. אתם מרוצים מהבחירה שלה.

הם יחד כשנה וחצי, אולי קצת יותר, והם גרים יחד כבר כמעט שנה. היא בת 27, סיימה לימודים, מצאה מקום עבודה טוב, הוא עובד במקום עבודה טוב ויציב.
פה יש המון נתונים: ההחלטה הזאת התקבלה בגיל מתאים, אחרי שיקול דעת מתאים, ואחרי פרק זמן ממש מתאים של בדיקה הדדית של הקשר.

מה אפשר להבין מזה?
שאת כל העצות הטובות כבר נתתם לה. הנישואין הטובים שלכם - זה מה שגידל אותה. זו הדוגמא שהיא כבר קיבלה. היא כבר הפנימה את כל המידע הדרוש מהדוגמא האישית שנתתם לה. ולא רק זה. אני אוסיף שהיא הפנימה דברים הרבה הרבה יותר חשובים. ומפני שאני כותבת לא מעט על הצדדים האפלים של הבחירות השגויות, ברשותך אפרט חלק מהדברים הכל-כך-יותר-חשובים שהיא למדה:

• היא למדה שהיא אהובה. עובדה: היא בחרה גבר מקסים ויציב שמגלה כלפיה אהבה יציבה שמתקדמת ומעמיקה את הקשר, ובוחר בה.
• היא למדה שהיא ראויה ובעלת ערך. עובדה. היא בחרה גבר שמתאים לה ושזוכה לאישורם המלא של הוריה.
• היא למדה אחריות. עובדה: כל מה שאת מתארת מגלה בחורה צעירה שמנהלת את חייה בשכל רב.
• היא למדה שיש לה בית תומך ואוהב. זה מתבטא בכל מה שאת מספרת.

את לא צריכה להגיד לה שאם יהיו בעיות יש לה למי לפנות. היא כבר יודעת את זה מעצם התנהלותה הנוכחית.
את לא צריכה להגיד לה איך לבחור זוגיות טובה - היא כבר עשתה את זה.
את לא צריכה גם להגיד לה איך לשמור על הזוגיות הטובה - ראשית, הניהול של מערכת היחסים הזאת עד עכשיו מראה את זה. ושנית, המהמורות שהם ייתקלו בהן יהיו שונות מהמהמורות שאתם נתקלתם בהן. אין מה להתכונן מראש. אם תהיה בעיה שהיא לא תרגיש מוכנה להתמודדות איתה, היא תפנה אלייך או אליכם.

מה שנשאר - מזל טוב! איזו שמחה. איזו נחת. נראה לי שמגיע לכם לשבת על זרי הדפנה (-:

[יונת_שרון*]

לדעתי, יש לך הזדמנות להגיד משפט אחד שיישאר איתה וילווה אותה. אני מסכימה שאין טעם בהרצאה, אבל בהחלט חושבת שאפשר לתת משפט אחד.

יש לך משפט לתת לה?
רוצה לבקש משפט מהקהל?

[רק_מה*]

הנישואין הטובים שלכם - זה מה שגידל אותה. זו הדוגמא שהיא כבר קיבלה. היא כבר הפנימה את כל המידע הדרוש מהדוגמא האישית שנתתם לה

מסכימה מאוד מאוד.

... כשאנחנו החלטנו להתחתן, אמא שלי שוחחה דווקא עם האיש. שיחה סודית ביניהם.

ביני לבין הוריי הדיבור על "חיי הנישואין" הוא לא אירוע אלא שיח מתמשך, כאשר עולה הצורך.
אם אני נדרשת לסיווג, מודגשים בו ערכים של : לדבר אחד עם השני בפתיחות כל הזמן, לכבד את הבחירות/ שיקולים/ רצונות.. ובזמן הנוכחי (ילדים רכים) בעיקר הרבה עזרה טכנית ובכישרון רב שלא להיכנס באמצע (באינטימיות הזוגית משפחתית).

גם עם בני הזוג של אחיי ובני משפחתם יש ערוץ דיבור פתוח וקשר טוב, וזה חשוב לדעתי.

[דגן_בגן*]

אני מתלבטת איזה עצות אני יכולה לתת לבת שלי כדי להגדיל את הסיכוי שתזכה גם היא בחיי נישואין מוצלחים כאלו.

לדעתי, יש לך הזדמנות להגיד משפט אחד שיישאר איתה וילווה אותה.

אולי תחשבי עם עצמך מה המפתח שלך לנישואים המוצלחים שלך. זככי זאת למשפט אחד והעבירי אליה באהבה..

[סמדר_נ*]

תוכלי לשתף מדוע, בעצם, את חשה צורך לערוך שיחה כזאת?
כלומר, כתבת שאת נחשפת במדיה להמון קשיים בין בני זוג, אבל נשמע מתיאורך שתנאי הפתיחה מעולים. זו לא תעודת ביטוח, כמובן, אבל הסיכויים נראים טובים מהממוצע.

משהו כללי לגבי עצות בנושא זוגיות ובכלל: אני נשואה 13 שנה בנישואין מוצלחים, ויש לנו ארבעה ילדים. לא מעט עצות נפוצות בענייני זוגיות, שאפשר לקרוא במדיה בכלל וכאן באתר בפרט -- פשוט אינן רלוונטיות לנו ולאורחות חיינו (מכירה את "חייבים מדי פעם לצאת בלי הילדים"? "תשקיעו בקשר"?). כל זוג הוא אחר, והאפשרות לדעת מבחוץ מה נכון עבורו היא מוגבלת, גם אם את אמא.
הורי נשואים באושר 43 שנה. אמא שלי עדיין מנסה לתת עצות, מתוך מחשבה שמה שעבד עבורה יעבוד גם עבורי. לפעמים זה נכון, אבל לפעמים לא. ואז אני מרגישה שזה מסיט אותי, מערער אותי, גורם לי להסס בדרך שכבר הייתי שלמה איתה. עם השנים למדתי לסנן יותר, ולומר לעצמי "אז אמרה", אבל בשנים הראשונות של הנישואין זה היה יותר קשה.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על המורכבות שנכנסת כשבאים הילדים.

כללית, אני בעד לא להשיא עצות אם לא התבקשת.
כן להציע --לא לכפות כמובן -- עזרה איפה שתוכלי, גם אם לא התבקשת.

זככי זאת למשפט אחד והעבירי אליה באהבה..
אפשר פשוט לכתוב אותו בברכה לרגל הנישואין. היא תהפוך בו בזמנה החופשי.

[בשמת_א*]

_כללית, אני בעד לא להשיא עצות אם לא התבקשת.
כן להציע --לא לכפות כמובן – עזרה איפה שתוכלי, גם אם לא התבקשת._
עצה מצויינת.

[אמא_מנוסה*]

תודה לכולן, עזרתן לי מאד. אני חושבת שאוותר על שיחה רישמית עם עצות.
מכירה את "חייבים מדי פעם לצאת בלי הילדים"? "תשקיעו בקשר" בהחלט מכירה. וגם לנו לחלוטין לא רלוונטי, ואף נשמע לנו מצחיק ומוזר, אבל אנחנו מבינים שיש כנראה זוגות שזה חשוב להם.

לא זה סוג העצות שחשבתי לתת.

העצות המסוימות שחשבתי לתת, על רקע מה שעובד אצלנו, הן:

• התנאי שכל זה עובד זה אהבה וכבוד הדדי. אני עד היום מאד מאד אוהבת ומעריכה את בעלי. ומאחר שכך, קל לי לעשות את הדברים שאני חשבתי להגיד לה.

• לנסות להמנע מלהעיר לבן הזוג על איך הוא עושה דברים. זה רק מעצבן. אם אני (או היא) יודעים יותר טוב איך עושים את זה - אז לעשות בעצמנו, למשל לנקות, לטפל בילדים וכו׳. לא לנדנד כל הזמן על איך הוא ניגב את השולחן, השאיר את הכיור וכו׳.

• אם יש לבן הזוג תחביב שהוא אוהב, למשל ספורט, לפרגן לו. גם אם זה לעיתים לא נוח, לא בזמן וכו׳. זה חשוב לו, משפר את מצב רוחו וכו׳.

• לפתח את עצמך. לעבוד בעבודה מעניינת, ללמוד דברים שמעניינים אותך, להעשיר את עצמך. ככה את מלאה ומרוצה וזה מקרין על יחסייך עם בן זוגך.

• ודבר אחרון, שהכי קשה לי להגיד, ואני לא בטוחה בכלל שהייתי מצליחה לומר לה - להתמסר מבחינת יחסים אינטימיים, גם כאשר לא ממש בא לה. אבל כאמור - זה פועל רק אם יש המון אהבה. היו דיונים נרחבים בנושא הזה בדפים שונים כאן באתר, ואני תומכת בגישה שגם אם לאחד מבני הזוג ״לא בא״ כדאי בכל זאת לעשות מאמץ ולהענות לבן הזוג שכן רוצה. להרגשתי כאשר אחד מבני הזוג רוצה לקיים יחסים אינטימיים זו הבעת אהבה, ואין דבר מעליב יותר מאשר להדחות על ידי בן הזוג, במיוחד אם זה מגיע לעיתים קרובות. בשלב מסוים, אם אחד מבני הזוג מרבה לדחות יחסים אינטימיים, זה נחווה כדחיה וחוסר אהבה, ומכל מה שקראתי בהמון מקומות - זה מאד מאד מזיק ליחסים בין בני זוג. מנסיון רב שנים, כולל שנים של לידות הנקות, ובהמשך גיל המעבר - יש לא מעט תקופות שהליבודו של האשה נמוך יותר מזה של הבעל, ואני מכירה גם אחרים שאצלם זה הפוך - הבעל פחות מעוניין מהאשה. ומכל מה שאני שומעת וקוראת - זו אחת הבעיות הקשות בחיי זוגיות. ואם יש אהבה - אפשר להמנע מהקושי הזה.

אבל אחרי שקראתי מה שכתבתן לי כאן אני חושבת שאוותר על השאת עצות, ורק אוודא שהבת שלי יודעת שאני, אנחנו, תמיד כאן בישבילה, שנשמח תמיד לתמוך, לעזור לפתור בעיות, ושאנחנו סומכים עליה. אני מקווה שכל מה שהיא ראתה תמיד בבית נכנס לתת מודע שלה ויעזור לה בהמשך.

[אמא_מנוסה*]

אם יש הצעות נוספות לעצות או משפטים שכדאי להגיד כמובן אמשח לשמוע.

[סמדר_נ*]

את נשמעת אחלה אמא.
ובכל זאת, אני יכולה להצביע על כמה וכמה דברים בעצות שלך שעבורי, למשל, אינם רלוונטיים, או רלוונטיים אבל בטוויסט מאד מסויים שלא בטוח שדווקא אליו התכוונת. הרבה ממה שכתבת הוא שאלה של מינונים ואיזונים וזמנים ומקומות והקשרים ואופנים -- בקיצור, של "החיים עצמם" (יש לנו רה"מ עם יכולת יוצאת דופן להנפקת סלוגנים, ובגללו כבר אי אפשר להגיד אף מילה!...).
ואותם את כמובן לא יכולה לחיות במקומה -- רק להיות שם עבורה.

אני מקווה שכל מה שהיא ראתה תמיד בבית נכנס לתת מודע שלה ויעזור לה בהמשך.
אני בטוחה.

[בשמת_א*]

שאני, אנחנו, תמיד כאן בשבילה, שנשמח תמיד לתמוך, לעזור לפתור בעיות, ושאנחנו סומכים עליה
המממ, את יודעת מה חשבתי?
סתם fine tweaking, כן? הייתי אומרת לה בעיקר מסר מעצים בכיוון של: אנחנו מאוד שמחים וגאים בך שבחרת פרטנר מקסים כל כך, שמתאים לך כל כך, ואנחנו מאוד שמחים וגאים גם בעובדה שנראה לנו שבנית זוגיות אוהבת על יחסים של חברות טובה.

אם זה נכון, כמובן... ונדמה לי מדברייך שזה תיאור נכון של הזוגיות של הבת.
כך, בלי עצה, את מחזקת את מה שנראה לך המוקד של המתכון לזוגיות טובה: חברות של אמת והתאמה הדדית.

הילדים שלנו בעצם לא צריכים שההורים ישיאו להם עצות.
הם צריכים בעיקר להרגיש שתומכים בהם ומאמינים בהם, סומכים עליהם ובוטחים בהם (אומרת גם לעצמי...).

[רסיסים_של_אור*]

מצטרפת לבשמת רק הייתי משאירה את השמחים ומורידה את ה"גאים". היא לא באיזה מסע שמטרתו שתהיו גאים בה.
הכי פשוט שיש, שמחים כל-כך בשבילכם ואוהבים אתכם.
מהמקום הזה אפשר לנסות להתחיל לקבל את זה שיהיו להם את הטעויות שלהם בחיי הנישואים שלהם והם ילמדו מהן כפי שאתם למגתם משלכם.

בינך לבין עצמך אפשר להרבות בתפילה למען היציבות והאיכות של הנישואים שלהם .

מזל טוב !!!!

[גם_ביתי_מתחתנת*]

אמא מנוסה מזל טוב~~

לגבי עצת ההתמסרות המינית, הזכרת לי שהיה כבר מי שאמר (שכחתי את שמו..) שבשום מקום אין כל כך הרבה סקס לא רצוי כמו במסגרת הנישואין

כמובן כאנקדוטה, מכבדת את בחירתך.

[למ*]

אמא מנוסה אהבתי את העצות שלך והן מתאימות גם לניסיון שלי

אולי גם בתך תאהב את העצות ? אם כי מאמינה שעצות לא מקצרות דרך.. כל אחד לומד על בשרו..

[אמא_מנוסה*]

בינך לבין עצמך אפשר להרבות בתפילה למען היציבות והאיכות של הנישואים שלהם .

נראה לי שזאת העצה הטובה ביותר...