הרהורי פתיחה באופן 53

[אנונימי]

הרהורי פתיחה
מתוך: באופן 53 שיצא לאור בחודש יולי 2004
דף עלון

---

אנחנו לא מערכת סגורה, אמרה לי לפני זמן יעל אופיר, ומאז מהדהד בתוכי המשפט הזה.
מה זה אומר? שהכל, אבל ממש הכל נראה אחרת. שאנחנו לא מי שאנחנו חושבים שאנחנו, שאנחנו לא מה שאנחנו חושבים שאנחנו.
אנחנו רואים עצמנו כישות אינדיבידואלית וחושבים שקיים חייץ בינינו ובין העולם. אנו מודעים לתודעתינו, ואיננו מודעים להשפעות שהיא מקבלת מבחוץ בכל שבריר שניה באמצעות החושים; אנחנו חשים בעור העוטף את כל מערכות גופנו ולא מבחינים בנקבוביות הזערוריות המקיימות קשר חליפין עם מה שמחוץ לגופנו; אבל למעשה, אנו עשויים מערכות מערכות של פתחים, כניסות ויציאות, כמו מסנן מורכב המווסת כל העת את הזרימה המתקיימת בינינו ובין העולם.
אנחנו לא מערכת סגורה, למרות שהעור העוטף אותנו מייצר אשליה של סגירות; אנחנו לא מערכת סגורה למרות שהשקפת העולם שלנו עוטפת אותנו במעטה מהודק של מחשבות ודעות. החיים מפעפעים מתוכנו ולתוכנו במינון מדויק. כל הזמן מתרחשת זרימה פנימה והחוצה, פנימה והחוצה. חומרים, מחשבות, רעיונות נכנסים, משתנים, מזינים, מרחיבים, ויוצאים להזין, להרחיב ולשנות מחוץ לנו.
כך, הרעיונות הנובעים מאיתנו מזינים תודעות של אנשים אחרים, ביו אם הם בוחרים לאמץ לעצמם את הרעיונות הללו, או שעיון בהם מעלה כי אין להם מקום בחייהם; ביטויי האהבה שלנו מזינים את הקרובים לנו, אבל גם ביטוי ההרגשות הקשות שלנו מצמיח אותנו ואת היקרים לנו - ילדים, הורים, בני זוג;
פסולת גופנו עשויה להזין את האדמה ואת הצומח, פסולת המטבח - את בעלי החיים; יצירות רוחנו יגרמו שמחה והנאה לאוזניהם, לעיניהם ולרוחם של בני אדם.
כל החליפין הזה מתבצע מבלי שהנותן יחסיר מעצמו דבר, אלא להיפך, מעצם זה שהוא חי הוא משפיע את טובו על סביבתו, מבלי לעשות כל מאמץ. השפע הזה יכול להתקיים בזכות השונות והגיוון האינסופיים המתקיימים בעולמנו, וככל שהגיוון גדול יותר כך רב השפע.
ולכן, בתרבות שחורטת על דיגלה אחידות של מראה ורצונות וצרכים, ומפרידה עצמה ממעגלי חיים נרחבים, יגבהו הררי הפסולת ולא יזינו משפעם הלאה. ואנו עצמינו, החיים בתרבות זו, נראה בכל ההפרשות של גופנו, נפשנו ורוחנו לא יותר מאשר פסולת, שבמקרה הגרוע ננסה למצוא לה אתר רחוק על מנת שתערם שם ולא תפריע, ובמקרה הטוב נמחזר אותה ונהפוך אותה לשמישה לאחר ששינינו את צורתה במאמץ רב.
אנחנו לא מערכת סגורה. למען קיומנו וקיום סביבתנו - הבה נרחיב את מעגלי הקשרים שלנו. נייצר מחדש את הקשר עם האדמה, עם בעלי החיים ועם הצומח בסביבתנו; נעודד את היחודיות של כל אחד ואחת על מנת להרבות את הזרימה המתקיימת בינינו; נשמח בשונות המתגלה לנו בפניו של האחר ונייצר איתו קשרים הנובעים מאהבה.
ככל שנדע להוקיר ולכבד את המגוון שבתוכנו, נדע גם לכבד את כל הסובב אותנו. ככל שנחיה במערכת מגוונת יותר, כך נהיה אנו עצמנו מזינים יותר את העולם.

אורנה

[שגיא_רז*]

והרי נאמר: "הפוסל במומו פוסל", ולכן מומלץ השמוש ב זבל. ואז לזבל משמעו לדשן להשפיע מטוב זבל על האדמה והצומח ממנה. ומשורש ז. ב. ל יש גם זבול(איני יודע לנקד במחשב אשמח אם תאירוני) שהוא משכן או היכל גדול או הרקיע הרביעי.
תודה.

[אורנה_שפרון*]

שגיא,
ויש גם את המובן של לפסל - להוריד מהאבן את החלקים "המיותרים" כדי שיתגלה מתוכה הפסל (אמר מיכלאנג'לו שבכל אבן כבר מצוי הפסל וכל תפקידו הוא להוריד את החלקים המיותרים - לפסל באבן) ואפשר ללמוד מכך משהו חדש על "הפוסל במומו פוסל" - שאותם חלקים פסולים אינם "פסולים" במהותם, אלא שכרגע לענינננו הם מיותרים, אבל זה לא אומר שתמיד הם לא נחוצים, ואולי משהו אחר יכול לעשות בהם שמוש מזין, או שאפילו אנחנו בזמן אחר יכולים להפיק מאלה תועלת. ויש מדרש על משה רבנו שהתעשר מפסולת לוחות הברית - לא יודעת בדיוק איפה אבל יכולה לברר.
ומכך שהמילים "פסולת" ו"זבל" דומות במובנן, וזה מחזק את ההבנה ששינוי יחסנו לכל מה שהוא פסול או זבל יעשיר אותנו, את סביבתנו ואת העולם כולו. ובעיקר אם נדע לשנות את יחסנו אל הפסול בנו ובקרובים לנו שהם יקירינו - אז ודאי יבוא המשיח....

מעניין המובן של זבול כ משכן או היכל גדול או הרקיע הרביעי.
מה זה הרקיע הרביעי?

תודה לך.

[שגיא_רז*]

מענין כי אני ראיתי בעצם המלה פסולת ענין פסול במהותו, לכן נטיית לבי הלכה אל הזבל, וזאת דוקא ממשמעות
פסל- בבחינת "לא תעשה לך פסל וכל מסיכה".
מי שמנו בכלל לפסול ?
והרי מומי ( שלכל אחד מום משלו , וכפי שכבר דרשה אשתי :" אני נכה גאה " והוציאה על כך חולצת T לעצמה )
הוא טבע בריאתי, ועצם מעצמי ובשר מבשרי ופסולת מפסולותי ונדבך מנדבכי ואיבר מאיברי ותקווה מתקוותי.
רק בחבקי את מומי אלי, יעלה המום מתוכו לרמת תודעה אחרת, ויהיה מום של עצמו. או כל מום שיהי או כל מה שיהי.
אורנה, אם יש באפשרותך לתור אחר מדרש משה רבינו והפסולת אשמח מאוד.
לענין הרקיע הרביעי, איני מבין גדול בעניני רקיעים, ובבדקי את ענין הזבול אצל מורי ורבי אברהם אבן שושן, גיליתי, כי זבול הינו כינוי לרקיע הרביעי אצל בעלי האגדה. רקיעים נוספים המוזכרים שם ( וגם לא כולם ): וילון, רקיע, שחקים , זבול.

והנה עוד ציטוט מא. א. שושן בענינינו.
מס' 1 למלה פסלת ( עדין איני יודע ניקוד במחשב אבל כך יש לכתוב בחולם חסר):
וכך: פסלת- מפל הפסול, שירי הפסול והחיטוב. " מפסלת של לוחות העשיר משה " (ירושלמי שקלים ה' ב')

אשרי מפסלים ופוסלים
מזבלים ולא זובלים.
תודה ולהתראות.

[שגיא_רז*]

פְּסׁלֶת
והנה בזכות שמיכת טלאים למדתי.

תודה רבה.

[אמא_של_יונת*]

עדו פרץ,
רציתי להעביר את ההסבר שלך לדף איך מוסיפים ניקוד (הוא פשוט לא שייך לדף הנוכחי), אבל מסתבר שההסבר כבר מופיע שם.