זה החינוך של בית הספר

יהודית_ה*
הודעות: 87
הצטרפות: 07 ספטמבר 2005, 22:43
דף אישי: הדף האישי של יהודית_ה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי יהודית_ה* »

אני רוצה לשתף אותכם במשהו ונראה לי שזה המקום המתאים.
עברתי על כל מיני ספרי לימוד ישנים ששוכבים כבר שנים אצל ההורים שלי, ומצאתי מקראה לכיתה ג', ולא תאמינו איזה סיפור מצאתי:
שם הסיפור: מרים והבובה/ בטי סמית (גם אני הייתי משתמשת בשם "סמית" אם הייתי כותבת סיפור כזה...) כל מקום שיש מרכאות זה ציטוט מהסיפור
הסיפור הוא על מסיבת שערך ארגון צדקה לילדים עניים, גם מרים (הענייה) הלכה למסיבה. אחרי שחלקו לילדים העניים משחקים, עלתה לבמה ילדה עשירה בשם מרים שרצתה לתרום בובה יפיפיה לילדה בשם כמו שלה- מרים. לשאלה "האם יש כאן איזו ילדה ששמה מרים" לא ענה אף אחד ואז לפני שמרים (העשירה) ירדה מהבמה, הרימה מרים (הענייה) את ידה. "או, יש לנו מרים, אמנם מרים בישנית, אבל בכל זאת מרים. בואי מרים עלי לבמה". ואז היא נאלצה לעלות על הבמה ולומר בקול את שמה המלא, והיא דברה בלחש בגלל שהתבישה אז היא נאלצה לחזור על שמה שוב והפעם בקול ולהסתכל על הקהל.
היא קבלה את הבובה אבל חשבה " למה הם לא יכולים לתת את הבובה סתם כך בלי להגיד שהיא עשירה או עניה?"
כשהיא חזרה למקומה לחשו לעברה שאר הבנות "קבצנית".
ועגשיו למוסר ההשכל- ממש שורת מחץ: "כל הבנות באולם גם הן היו עניות, בדיוק כמוה. אבל הן שמרו על כבודן- והיא לא. היא קבלה את הבןבה במחיר כבודה"
סוף הסיפור. נראה לי שהמילים מדברות בעד עצמן, אני רק יכולה להוסיף שהפסקתי לדפדף בספר באותו הרגע...
גלית_ועמרי*
הודעות: 267
הצטרפות: 06 אפריל 2003, 00:11
דף אישי: הדף האישי של גלית_ועמרי*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי גלית_ועמרי* »

זה פרק קטן מתוך ספר נהדר שנקרא "אילן גדל בברוקלין"
דווקא ממש לא בעד בתי ספר , להפך, אבל מאוד בעד חינוך ויציאה מהבערות כאמצעי להתקדמות בחיים
הספר מספר על ילדה מתבגרת בתחילת המאה העשרים בניו יורק בשכונות העוני הקשות, על המאבק לצאת מהדלות באמצעות השכלה ועבודה קשה ועל המאבק של המהגרים להשתלב בחברה האמריקאית של תחילת המאה העשרים.

ספר מומלץ בהחלט
יהודית_ה*
הודעות: 87
הצטרפות: 07 ספטמבר 2005, 22:43
דף אישי: הדף האישי של יהודית_ה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי יהודית_ה* »

לא הבנתי איך הסיפור הנהדר הזה (והוא בהחלט נשמע כזה), קשור לתמצית הסיפור שאני כתבתי. אולי יש קשר שלא הבנתי?
אליס_בארץ_המראה*
הודעות: 1214
הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי אליס_בארץ_המראה* »

טוב.
בדרך כלל אני לא מגיבה על דברים כאלה (ואני מתאפקת מאד לא לכתוב למה כוונתי ב"כאלה"), אבל זו אולי ההזדמנות המתאימה.
אולי תת הכותרת של התגובה שלי צריכה להיות צדקנות ובורות.

הסיפור שציטטת הוא סצינה (אחת) מתוך ספר (ארוך) וקלאסי שנקרא "אילן גדל בברוקלין". ואם יש ספרות אמריקאית 'קלאסית' שאמליץ עליה תמיד לילדות קטנות, זה יהיה הספר הזה, שאמנם משקף הרבה מערכי תקופתו, אבל מצליח גם לבנות את הדמות של פראנסי (שהזדהתה במסיבה כ"מרי") כילדה סקרנית, חכמה, רגישה, (וכן, עניה עד רעב) וגדלה להיות אשה עצמאית בתקופה שבה היה קשה מאד להיות אשה כזו (ארה"ב של תחילת המאה ה-20).

המקראות של בתי הספר הן "ספריות-טעימה" בזעיר אנפין, שפתחו לי אישית פתח להרבה מאד מהספרים שליוו אותי בילדותי ועיצבו את תפיסת העולם שלי, השקפותי, ובעיקר את ההשכלה שלי. רק לפני כמה ימים קראתי סיפור של ויליאם סארויאן ופתאום הכתה בה ההכרה שכבר קראתי אותי - כן, באחת מאותן מקראות איומות ובלתי חינוכיות. כמו גם את רוב המשוררים שאני אוהבת עד היום. כמו גם סיפורים מתרבויות לא מערביות. אני לא יודעת מי ערך את המקראה הזאת, אבל מכבדת אותו/אותה מאד על הפגנת הידע העשיר והפתיחות. ואין ספק שיש מקום רב לעדכן אותה, אם הדבר לא נעשה בין עשרים השנים שמפרידות בין השימוש שאני עשיתי בה לשימוש הנעשה בה כיום, אבל כן, זה בדיוק החינוך שהייתי רוצה להקנות לילדים: שידעו שיש כל מיני תרבויות בעולם, והערכים שלהן עלולים להשמע אכזריים. יש כל מיני ילדים בעולם, והתנאים בהם גדלו שונים מאד זה מזה. וישנם אמצעים שונים לספר לנו על כך: ספרות, שירה, היסטוריה, וכולם מהנים.

להזדעזע בצדקנות מסיפור שנכתב לפני עשרות שנה - אלי הטוב, אני תוהה אילו תגובות יפיקו ממך המינגווי, דיקנס או אפילו האחיות ברונטה. יודעת מה, עזבי את כל אלו. מה דעתך על הערכים האיומים בשירת הומרוס? אין ספק שצריך להגן על הילדים מכל החינוך הזה (אילו רק היו מלמדים את הומרוס בבתי הספר).

ועוד יותר מכך: להאשים את המקראות בכך שהן פותחות לילדים פתח להכיר לא רק ספרות טובה אלא גם, דרכה ובזכותה, ערכים ממקומות וזמנים אחרים; ועוד לעשות זאת תוך הפגנת בורות ביחס למקור שציטטת; ועוד, כמו חטא על פשע, לנפנף בכל החבילה במילים "זה החינוך של בית הספר" כדי להטעים שאת מסתייגת מכל היופי והעושר הזה, ארוזים בספר אחד שהוא ככל הנראה אחד הדברים היותר מעשירים שניתן להציע לילדים - אין לי מילים. פשוט נשארתי בלי מילים.
יהודית_ה*
הודעות: 87
הצטרפות: 07 ספטמבר 2005, 22:43
דף אישי: הדף האישי של יהודית_ה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי יהודית_ה* »

עם כל הכבוד שאני רוכשת לספרות מקצועית (ויש לי הרבה כבוד לה), "לתלוש" כך חלק מתוך סיפור טוב, ו"תקוע" אותו בתוך מקראה של ילדים בכיתה ג' זה ממש עוול, הילדים הרכים הללו לא יודעים מי זאת מרי, ולא מכירים את כל סיפור חייה. הם יודעים רק מה שכתוב במקרא שלהם. במקרא כתוב שזאת בושה לבקש עזרה, ומתעלמים ממתן בסתר, מביישים ומבזים. זה מה שהם לומדים מהסיפור הזה. אם הם היו נחשפים לכל הסיפור אז הם בוודאי היו מבינים שזאת לא הדרך להתנהג, אבל לחתום את הסיפור במשפט כזה-
"כל הבנות באולם גם הן היו עניות, בדיוק כמוה. אבל הן שמרו על כבודן- והיא לא. היא קבלה את הבובה במחיר כבודה"
זה ממש כמו לכתוב בסוף את המילים - מוסר ההשכל מהסיפור הוא...
אולי צריך לומר- זה מה שקורה כשמלמדים טיפה מכל דבר, יוצאים קרחים מכאן ומכאן...
דגנית_ב*
הודעות: 899
הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי דגנית_ב* »

יהודית ה - גם אני הרגשתי דקירה בלב כשקראתי את התקציר שלך.

אבל אהבתי את הסיפורון הזה גם כי הוא סיפור פתוח. כלומר, אם הייתי מספרת אותו לילדי, היינו משוחחים אחר כך.
הילדים הרכים הללו לא יודעים
לדעתי, זו גם תכליתה של המקראה - היא חלק מתכנית ולא מיועדת לקריאה עצמאית של ילד.
בתור ילדה, "בלעתי" מקראות (גם בלי דיון) בגלל שהיו בהן המון סיפורים קצרים ועסיסיים כאלו.
אני משערת שיש ילדים שיפנימו את "הכבוד" המעוות הזה מהסיפור.
אבל ילדים גדלים ומשתנים וסיפור במיקראה של כיתה ג', הוא רק סיפור.

הספרות היא כל כך לא פוליטיקלי-קורקט שזה לפעמים מזעזע.
דמויות שיפוטיות וחסרות כל מודעות עצמית מורחות את תעלולי האגו שלהן על הדף ומתעלמות משפע סדנאות העידן החדש שמונחות מתחת לאפן.
איזה מזל!
גלית_ועמרי*
הודעות: 267
הצטרפות: 06 אפריל 2003, 00:11
דף אישי: הדף האישי של גלית_ועמרי*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי גלית_ועמרי* »

יהודית ה חבל שמחקת את ההודעה שלי, בסה"כ כתבתי שהסיפור הוא פרק אחד מהספר כפי שציינה אליס בארץ המראה
ואני עדיין חושבת שזה ספר מומלץ
לגבי התכנים של המקראות לביה"ס יש לי בטן מלאה בנושא על משרד החינוך, ביחוד על לקיחת קטעי סיפורים ו"רציחתם" ע"י הוצאה מההקשר הכולל
ובכלל כל שיטת הוראת הספרות בארץ היא מזעזעת, מטביעים את הילדים במונחים אקדמיים בסגנון "מעגל הרהורים" , "תבנית סיפורית" ו "איפיון טקסטים"
במקום לתת להם לקרוא ולהנות
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי פלונית* »

החזרתי את ההודעה של גלית. אם זה לא מתאים למישהו - מוזמן למחוק.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי בשמת_א* »

הספר "אילן גדל בברוקלין" נפלא, אבל מעניין שאת הסצינה הזאת אני לא זוכרת.
מוסר השכל תמוה ביותר, אבל כנראה היה לזה הקשר.
בספר יש גם התייחסות איומה ונוראה להנקה (פעוט שיונק מתואר שם כדבר חולני, והאם האוהבת נדחפת בלחץ השכונה ודיעותיה לגמול אותו באכזריות). מה לעשות, היא מייצגת את התקופה.
ובכל זאת, ספר נפלא.
עם זאת, אני מניחה שלפני שאתן אותו לבתי לקרוא, אקרא אותו שוב, ואדבר איתה על כל סצינה בעייתית בספר.
גלית_ועמרי*
הודעות: 267
הצטרפות: 06 אפריל 2003, 00:11
דף אישי: הדף האישי של גלית_ועמרי*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי גלית_ועמרי* »

יש בספר עוד המון תיאורים בעייתיים, למשל סצינת החיסון ההמוני וכל האיומים וההפחדות של הילדים לא לגעת במקום החיסון
ותיאור דווקא מינורי על האם ש"נאלצת" להניק את התינוקת כי אין להם כסף לחלב
ומצד שני אהבתי את התיאור של הדודה שילדה 12 ילדים מתים ואת הילד האחרון ילדה בבי"ח למרות הזעזוע של שכנותיה, כי בי"ח זה מקום שהולכים למות בו, ואיך הרופא באמצעות החיאה פשוטה הציל לה את הילד.
אני חושבת שלפני גיל 15 לא אתן לבתי את הספר.
יהודית_ה*
הודעות: 87
הצטרפות: 07 ספטמבר 2005, 22:43
דף אישי: הדף האישי של יהודית_ה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי יהודית_ה* »

אין לי בקורת על ספר זה או אחר, אף על פי שאני מסכימה שבאמת רצוי לקרוא ספרים לפני שנותנים אותם לילדים. מה שניסיתי לומר הוא שמי ערך את המקראה הזאת, ובחר להכניס את הקטע הזה, כנראה שלא הבין שילדים בכיתה ג' לא צריכים להחשף לתוכן כזה, או שהוא חשב שזה מסר נכון?!? לא יודעת, פשוט כשקראתי את זה עברה בי צמרמות, נזכרתי כמה הילדים היו לועגים לי בכל כיתות היסודי, בגלל שהייתי שונה מהם, דיברנו בבית רוסית (אפילו שנולדתי בארץ), המנטליות שלנו הייתה שונה, ובכלל תמיד נשארתי בצד, לבד. היום אני חושבת שכנראה שזאת לא רק אשמתם, כנראה שהם יישמו את הדברים שלימדו אותם. (ואני לא מדברת על זה שאף מורה לא קם להגנתי...)
גלית_ועמרי*
הודעות: 267
הצטרפות: 06 אפריל 2003, 00:11
דף אישי: הדף האישי של גלית_ועמרי*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי גלית_ועמרי* »

עוד משהו על מקראות לכתה ג' (לקח לי זמן למצוא את הלינק)

באופן:חומר לימוד כיתה ג'
טרה_רוסה*
הודעות: 5845
הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי טרה_רוסה* »

מה הטעם בחשיפת ילדים לספרות על ידי הבאת קטעים מספר במקראה, אם לא מצוין במקראה מה מקור המובאה?
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

אכן הספר "אילן גדל בברוקלין" הוא נפלא ולפני שנותנים אותו לילדים צריך להסביר שיש לראות אותו בראי תקופתו, כמו עוד ספרים נפלאים אחרים. הספרים האלה אפילו מאפשרים להבין תקופות קודמות.
בדרך כלל במקראות אין הערות של העורכים. מי העורכים של המקראה הזאת? הסיפורים משמשים חומר לדיון ולמחשבה של התלמידים עם המורה.
גם אני בתור ילדה בלעתי בשקיקה את המקראה וכאשר המורה ביקש/ה לקרוא בבית לפני השעור קראתי פעם נוספת בהנאה.
אינני מכירה את המקראות של היום ואינני יודעת איך מטפלים בהן בכתות היסוד.
הטיפול בתנ"ך הוא נורא, רק חוברות עבודה בלי שיחה ודיון ובלי התייחסות ליופי ולרגשות. אני מקווה שהטיפול במקראות הוא שונה.
אמרו לי שבשנתיים האחרונות חזרו לשיטה הישנה של שיחות ודיונים ורק אח"כ עיבוד לשוני.
בשנים האחרונות ירד ערכם של כל המקצועות ההומניים שהם בעצם החשובים ביותר להתפתחות הנוער.
אני זוכרת מרצה שלי באוניברסיטה למשוואות דיפרנציאליות שאמר שהתחביב שלו הוא היסטוריה וסיפרות וזהו "מותר האדם" כלשונו.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

הסיפורים משמשים חומר לדיון ולמחשבה של התלמידים עם המורה.
:-D
דיון? מחשבה? לא זוכרת דבר כזה ממקראות ביסודי :-/
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

ל - תבשיל קדרה
הדיון והמחשבה אינם במקראה. במקראה מופיע רק הטקסט. את הדיון והמחשבה עושים המורים עם התלמידים.
אינני יודעת בת כמה את, יכול להיות שכבר למדת בתקופה החשוכה של דפי עבודה בלי נשמה.
אני, ילדיי ונכדיי שבקיבוץ למדנו בשיטת דיון ומחשבה בכל המקצועות הומניים וריאליים. נכדיי בעיר התלוננו מאוד על שיטת הלימוד אבל בשנה האחרונה חזרו לדיון ומחשבה. אגב, המורות והמורים התנגדו כל הזמן לשיטת דפי העבודה אך המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך כפתה עליהם. הם חשבו שהם מכניסים "שיטות מתקדמות". את התוצאות אפשר לראות בשפה העילגת של הנוער מפני שלא שוחחו בכיתה אלא ביצעו רק פעולות מכניות של תשובות בכתב לשאלות של שינון יבש. כמובן, היו תמיד מנהלות ומנהלים ש"ציפצפו" על הנחיות המשרד ואיפשרו למורות ולמורים פעילות טובה יותר.
עכשיו החכמים נזכרו ויכניסו לבחינה בלשון גם בחינה בשיחה בע"פ, מה שתמיד היה באנגלית - אבל העברית כנראה פחות חשובה...
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

קראתי. לא היה לי מה להוסיף :-)
אולי להוסיף שאיני זוכרת דיון ומחשבה כה מעמיקים גם מחוץ למקראה.
דפי עבודה? היו קצת, לא יותר מדי. לא בהם האשם...
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

ל - תבשיל קדרה
כנראה לא למדת בבית ספר טוב ושוב תלוי מתי זה היה.)-:
יהודית_ה*
הודעות: 87
הצטרפות: 07 ספטמבר 2005, 22:43
דף אישי: הדף האישי של יהודית_ה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי יהודית_ה* »

אני למדתי בבית הספר שרק נפתח שנה ראשונה, המורים היו מורים מהאזור, לי הייתה מחנכת שההסמכה שלה היתה בכלל לתיכון, זה היה סיוט שהשפיע על כל היסודי והמשיך עד לסוף התיכון. אני בכלל מתפלאת שהצלחתי בכל זאת להוציא תעודת בגרות.
כשביתי נכנסה לכיתה א, באותו ביה"ס, הייתי באטרף, לא הסכמתי בשום פנים ואופן שהיא תחווה אפילו כישלון לימודי אחד, ולכן ישבתי איתה המון בבית (מסכנה)
בעלי (שהוא בהחלט בעד חינוך ביתי) אומר שהרעיון הזה נבע כתוצאה מהטראומה שעברתי בתור תלמידה.
אז אולי הטראומה שלי הייתה לטובה, אולי בלעדיה לא הייתי מגיעה לחינוך ביתי ;-)
שירי_רגב*
הודעות: 1
הצטרפות: 10 נובמבר 2005, 16:13

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי שירי_רגב* »

דפי עבודה הם שיטת לימוד מאוד בעייתית...בתור מי שעסקה בחינוך הרבה שנים (יחסית לגילי) אני יכולה לגלות שהשיטה שבה כל נושא הופך לתיפזורת\מילים מבולבלות\השלמת מישפטים\חידונים וכדו' לא מפתחת את הילד אלא בעיקר מקלה על המורה בכך שהיא משוחררת מלנהל דיון, ושיחה עמוקים יותר על הנושא...
הילדים נהנים ואולי גם לומדים אבל לא לעומק! (זה טוב להקניית אוצר מילים מיקצועיות באותו תחום, והכרות ראשונית עם המושגים)
אני לא חסידה של המישחקיידה בלימודים והעבודה האישית אני יותר מיתחברת לדיון הכיתתי (וכמובן לשים לב לילדים שלא מצליחים לקחת חלק בשיחה. לכן צריך להיות מורה רגיש)
אני חושבת שהרבה פעמים (לא תמיד כמובן) דפי העבודה פופולריים כל כך כי הם עושים חיים קלים למורים. כמובן שיש מקום לעבודה והיתקדמות אישית אבל צריך לשים לב מתי דפי העבודה משיגים לימוד אמיתי לילדים, ומתי הם משיגים זמן חופשי למורה.
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

ל - תבשיל קדרה
אכן למדת בשנים שהיו די גרועות מבחינת שיטות הלימוד. חשבו שהן חדשניות, יחידניות וכו', אבל התברר שהן היו כשלון חמור. גם ראשית שנות ה-2000 היתה כזאת, רק עכשיו מתחילים לשנות.
תקשיבי רק לצורת הדיבור של הנוער: בכל משפט מכניסים שלוש פעמים את המילה "כאילו" כאשר אין לה כל קשר לתוכן המשפט וזה רק מפני שאינם יודעים להתבטא. אוצר המילים דל ומשעמם. בארצות דוברות האנגלית קיימים שעורים בהם לומדין להתדיין ולהציג עמדות, היכן זה אצלנו? (ייתכן שזה קיים גם בארצות אחרות אבל למרות שהייתי בהרבה קונגרסים בינלאומיים של מורים לא שמעתי על כך).
כאשר אני למדתי היו עורכים משפטים ספרותיים וכך גם אצל ילדיי ונכדיי. הם אומנם למדו בשנים הגרועות אבל בבתי"ס טובים שבהם היתה גישה חינוכית-לימודית טובה, עצמאית ומשוחררת מחששות מתכתיבי משרד החינוך.במשפט כזה לכל תלמיד היה תפקיד והיה צורך להתבטא היטב. תלמידים גם הרצו לפני כיתתם ולפעמים גם לכל הכיתה או לכל ביה"ס.
שירי רגב שבוודאי צעירה ממני בשנים רבות ג"כ מעידה על הצורך בדיון כיתתי.
אני לא חושבת שדפי העבודה מקילים על המורים - רוב המורים אינם מעדיפים אותם כלימוד עיקרי אלא רק לאחר העיבוד הדיוני אבל כפי שנדמה לי שכבר כתבתי, זו היתה השיטה המועדפת על אנשי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך שבאופן מעשי רחוקים מאוד מהעשייה החינוכית וחזקים רק בתאוריות.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

קראתי :-)
מסכימה אתך שלימודי ההבעה בבי"ס לא נעשים טוב - בוודאי לפי מבחן התוצאה. (ולא שאני יצאתי מביה"ס עם ראיה בשלה של טקסטים שאני כותבת...)
סבתא_לשמונה*
הודעות: 1140
הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי סבתא_לשמונה* »

היום פורסמו תוצאות מבחני הבגרות במתמטיקה - תוצאות מדאיגות, במיוחד שזו הפעם הראשונה שנבחנים לפי המתכונת החדשה שהיתה אמורה להבא את הישועה. אז מי אשם? התוכנית, קיצוץ השעות או מחברי המבחנים שעדיין לא היה להם ניסיון עם התוכנית הזאת?
יש להניח ששרת החינוך תטיל את כל האשמה על המורים אם בהכלל תתפנה לעסוק בנושא שהרי עכשיו היא עסוקה בבחירות...
ל- תבשיל קדרה

מסכימה אתך שלימודי ההבעה בבי"ס לא נעשים טוב - בוודאי לפי מבחן התוצאה. (ולא שאני יצאתי מביה"ס עם ראיה בשלה של טקסטים שאני כותבת...)
תמיד יש אנשים שבלי קשר לביה"ס יעשו דברים כפי שצריך ואת כנראה שייכת אליהם. (-: |בלונים|
רוני_תירוש*
הודעות: 2
הצטרפות: 06 אוגוסט 2006, 03:14

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי רוני_תירוש* »

ברצוני להפנות שאלה לחברי הפורום.
לאחרונה נתקלנו בקרוב משפחה, ילד כבן 7, הסובל מקשיים רבים בבית הספר. לעניות דעתי מדובר במקרה נפוץ של "קשיי ריכוז וקשב", משהו באיזור ה- HDHD.
ההורים עובדים שניהם ואין להם את הפנאי הדרוש להתמודדות. בית הספר, מצידו, נוקט בכל האמצעים המקובלים - מעונשים, הרחקות, שיחות עם ההורים ועד "בייבי סיטר" שתשב עם הילד כדי שלא יפריע לשאר הכיתה.
ההתלבטות שלנו היא האם יהיה נכון לקחת את הילד אלינו, ולצרפו למשפחה של חינוך ביתי. יש לנו ילד בגילו.
אין לי ספק שחינוך ביתי יעשה לו טוב, אולם מאידך ההרחקה מבית הוריו ומשפחתו היא מחיר כבד.
תגובות, רעיונות יתקבלו בברכה.
[בשעת כתיבת שורות אלה, צץ לו הטיפ הצהוב התורן בראש תיבת הטקסט: "הספק מבורך". מי אמר שאין השגחה עליונה? :-) ]
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

האם דיברתם על זה עם ההורים של הילד?
האם אתם חשבתם על ממש שיגור אתכם במקום עם הוריו, או שיבוא אליכם כל בוקר?
זה נראה לי דבר שיכול להיות טוב לילד (בוודאי יופי של פתרון "מחוץ לריבוע"), אולם המאמץ שידרש מכם ומילדיכם יהיה גדול, ואתם צריכים לחשוב האם אתם מוכנים לו.
אני מציעה לכם לדבר עם הורים שיש להם ילדים ADHD (או כמעט, או אולי אבל לא מאובחנים) ושהם בחינוך ביתי.
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

משהו באיזור ה- HDHD.
ישנן שתי "הפרעות" אחת מכונה ( ADD (attention defecit disorder - שזו הפרעת קשב וריכוז - שמתבטאת בקושי לעבד גירויים שבמקרים בהם הילד מקבל יחס שאינו מתאים תגרום בתורה לבעיות התנהגות.
השניה ADHA, זה אותו דבר עם תוספת של היפראקטיביות.
לעיתים קרובות ישנם ילדים דיסלקטיים ש'נראים' כאילו יש להם הפרעת קשב וריכוז מה שגורם לבלאגן עוד יותר גדול של איבחון מוטעה וטיפול מוטעה...
לעניות דעתי לפני שבאים להצעות מרחיקות לכת שכאלה להורים כדאי שהם יגיעו למצב שבו הם מכירים בקשיים של הילד שלהם, מכירים באחריות שלהם לפתרונם של הקשיים האלה, מסכימים לאבחון ומחפשים דרכים להמשך הדרך - רק אז יש טעם בהצעות כאלה. אני חוששת שאם תנסו להציע להם את זה במצב הנוכחי (בלי הבנה שלהם שיש בעיה אמיתית) הם רק יעלבו או יכעסו...
יחד עם זאת - כל הכבוד על המוכנות להרתם למשימה שבוודאי אינה קלה
רוני_תירוש*
הודעות: 2
הצטרפות: 06 אוגוסט 2006, 03:14

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי רוני_תירוש* »

תבשיל, הכיוון שעליו הצבעת נשמע נכון. אולי כדאי לקחת אותו לתקופת נסיון הדדית ולראות איך העניין מסתדר. זה נשמע קצת כמו ניסויים בבני אדם, אך אם מציגים את זה כמו סוג של קייטנה, זה יתקבל בהבנה (אחרי הכל, מהו בית ספר אם לא ניסוי בבני אדם. הלא כן?).

מיכל שץ, תודה על האבחנות. אין לי מושג מה באמת יש לילד. שווה באמת לבדוק. ההורים בהחלט מודעים לקשיים של הילד ולקשיים שלהם עצמם להתמודד עם הבעיות ששהותו במסגרות השונות יוצרות.
מה שקרה בינתיים הוא שהצענו להורים ודווקא קיבלנו תגובה חיובית. הפרטים יידונו בימים הקרובים.
פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

יש גם קצת מניפולציות בנתונים שם: רק מיעוט נוסע לפולין, מחשב ומדפסת בבית משמשים את כל המשפחה והיו שם גם בלי שום דרישה מבית הספר, יש הרבה בתי ספר שעושים השאלה קולקטיבית של ספרי לימוד שהתלמידים מחזירים בסוף השנה, הרבה פעמים אפשר להרכיב ציוד קלמר בסיסי ממה שיש בבית, גם קלמר וילקוט אפשר, שומו שמיים, לכבס ולנקות ולהשתמש בהם שנית, וככלל -- כל עקרונות "פשטות מרצון" תקפים גם לכאן.
עם זאת, בעניין כל תשלומי החובה/רשות/ווטאבר אני מסכימה לגמרי. חינם זה לא. ממש לא.
>סמדר נ ממחשב אחר<
מיכל_בר*
הודעות: 667
הצטרפות: 30 אוגוסט 2005, 22:41
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בר*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי מיכל_בר* »

אני קופצת לעניין אחר.
שאפילו לא קשור לבית-ספר.
זו הקיטנה של אור שלי (5). מפעיל אותה מישהו, נסמן אותו באות א', שמפעיל גם צהרון במהלך השנה, שאור הולך אליו.

ובכן, השבוע אור סיפר לי חלק מבדיחה שא' סיפר לילדי הקיטנה: שלושה אנשים טסים במטוס... ואז מישהו אומר 'נזרוק את הערבי'. סוף הבדיחה. (אור לא זכר את כולה).

אין מילים.

למחרת שאלתי את א', סיפרת איזו בדיחה אתמול לילדים.
הוא אומר לי, כן, בטח לא אהבת אותה.
מה זה לא אהבתי, איזה מין בדיחה זאת...
טוב, נו, לא כל דבר צריך לקחת ברצינות.

בקיצר, הוא ניפנף אותי.
לא העליתי בדעתי שהוא מסוגל להיות כזה. כלומר, גם להחזיק בדעות שכאלה, וגם להביע אותן בפני הילדים (ועוד לא בתור "דעה", מה שמרמז על קיומן של דעות אחרות, אלא בתוך בדיחה, ככה שהמסר מתפרש כמובן מאליו), וגם להתייחס אל זה בביטול למחרת.

אכזבה גדולה. הערכתי אותו עד המקרה הזה.
ובעיקר_באהבה*
הודעות: 46
הצטרפות: 25 נובמבר 2009, 04:58
דף אישי: הדף האישי של ובעיקר_באהבה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי ובעיקר_באהבה* »

הי
לא יודעת איפה מתאים אז אתחיל ואעביר לדף מתאים לכשהכיוון יתפתח - בנושא חינוך או יותר נכון לומר לימודים בבית הספר היסודי בישראל
השתפכות קלה שאולי תביא לעצה או מילים מנחות ומרגיעות
הגענו ארצה לפני כשנה והילדים ואנחנו (ההורים) מרוצים במידה המתאפשרת (בסה"כ הם חושבים שזה נסיון לשנתיים ואנחנו תיכף נבין שזה ממש לא המקום בשבילנו)
המשימה העיקרית בנסיון הזה הינה למצוא בית ספר שיספק את המוחות המתבגרים האלה של שני בנים מוכשרים וצמאים לידע
ביה"ס הפרטי למרות העלות לא מגיע עדיין לרמה של בית הספר (בעלות אפסית) בו למדו השניים בחו"ל
קשה להשוות וחבל לטרוח אך זו עובדה
מבחינת תעסוקה ומהרבה בחינות אחרות ישנה תחושה של אפשר - אנחנו נוכל לבנות ולהיבנות בארצנו היפה והקטנה
החינוך הוא עקב האכילס שלנו
אז זאת המשימה שלי ואני מדברת עם כמה שיותר אנשים ללמוד על ההתמודדות שלהם
הרוב מתפלאים על עצם היותנו כאן בארץ
חורקים שיניים על החינוך
מושכים כתף
ואומרים נו - יהיה בסדר
תראי איך אנחנו יצאנו מזה
אז אני חושבת שהחינוך בדור שלנו וגם עצם היותי בדימונה רוב שנות בית הספר שלי-
שם הושקעו הרבה יותר משאבים מאשר בבית ספר בקיסריה או בפרדס חנה -לפעמים שווה להיות עיירות טעונות טיפוח - יש יותר תקציב לחינוך

אני מדברת ומשתמשת בסיסמא של רמת לימודים
מה זה אומר?
מי אחראי על התוכן הנלמד?
מי אחראי על העומק?
הבן הגדול שלי הגדיר את החינוך כ- דל
לא שאלה של עוני או חוסר כסף אני מאמינה
הדלות כנראה, לפחות כך נדמה לי - נובעת ממשהו שחסר
המורים שבורכתי בהם היו ברובם נהדרים
היתה להם שליחות בעיניים
השכר היה אף נמוך יותר מזה של ימינו עתה
אני מאמינה שזה לא עניין השכר
אולי כפי שכתוב איפשהו - הילדים וההורים מחנכים את המורים והמורים חסרי אונים
אולי המסירות לתפקיד ותחושת השליחות התפוגגו אל מול ידענות ההורים והתלמידים
אולי התקציב התדלדל
אולי הוידאו הרג את הרדיו וגוגל 'הרג' את המורה
אולי אני טועה וסתם מפריחה רעיונות מופרכים
כל כך הרבה אולי כל כך הרבה...
כל כך שונים אנחנו בעולם

אשמח לשמוע דעות
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי בשמת_א* »

האתר או ליתר דיוק הדף
אתר זה הוא אתר החינוך הביתי בישראל.
האתר מכיל אלפי דפים. הדף אינו האתר. זה לא פורום.
יש כאן דפים שמתייחסים לבית הספר, כמובן מזווית של אנשי החינוך הביתי ברוב המקרים...
הדף הזה הוא דף שנושאו ביקורת על מקראה לכיתה ג'.
נראה לי שמה שכתבת לא מתאים לנושא הדף. אולי כדאי שתחפשי אם יש דף מתאים יותר. מציעה לעשות חיפוש על המלה "דמוקרטי" ולראות מה תמצאי, אבל גם אני לא בטוחה שאת באתר המתאים.
זה גם לא האתר המתאים להיטמע בחברה (-: - קהילת החינוך הביתי בישראל היא שוליים שבשוליים D-:
אבל כמובן אנחנו מוכנים להסכים איתך בביקורת על החינוך הבית ספרי P-: אולי תעברו לחינוך ביתי? {@
במבי_ק*
הודעות: 3060
הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי במבי_ק* »

החלטנו על שנתיים נסיון בבית הספר הדמוקרטי

מהנסיון המועט שלנו בכיתות הנמוכות בדמוקרטי נשמע שאת לא במקום שמתאים למה שאת מחפשת. בדמוקרטי שבו הילדים שלי לומדים הדגש העיקרי הוא בעיסוק בבחירה (עיסוק שלטעמי הוא אפילו כפייתי ומאפיל על הרבה דברים אחרים, אבל בעיה שלי - אני בחרתי בסוג בחינוך הזה מכל מיני טעמים, וזה מה שיש שם). בנוסף, יש חינוך לאזרחות ולחברתיות (חשוב), כיתות קטנות (נהדר) וצוות מסור,נלהב ואכפתי (מעולה). בכל הנוגע ל"לימודים" - אני מוצאת שם הרבה חוסר השראה. אם את מחפשת בי"ס ב"רמה גבוהה" מבחינת "לימודים" - נראה לי שאתם לא במקום הנכון. לעומת זאת- אם הרצון הוא להיטמע בחברה איכותית יחסית - אז יכול להיות שדווקא אתם כן במקום הנכון. תנסחי את סדר העדיפיות שלך.יכול להיות שמבחינה חברתית שווה לכם להישאר שם אם אתם מרוצים, ולחפש את מה שחסר במקומות אחרים (חוגים, אוניברסיטה, חקרנות עצמית, מוזיאונים, אינטרנט וכאלה).
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

הבן הגדול שלי הגדיר את החינוך כ- דל
זו אבחנה מעניינת ביותר.
למה הוא התכוון?
ובעיקר_באהבה*
הודעות: 46
הצטרפות: 25 נובמבר 2009, 04:58
דף אישי: הדף האישי של ובעיקר_באהבה*

זה החינוך של בית הספר

שליחה על ידי ובעיקר_באהבה* »

תודה על ההתייחסות תמרוש, במבי ובשמת,
לפני שנים רבות התנסינו בחינוך ביתי וזה עלה ממש יפה - זה היה תוך כדי נסיעה בחו"ל וכולנו נהנינו
לכששבנו לביה"ס הרגיל מצאנו שהתקדמנו יותר מידי ורצו להקפיץ את הגדול בכיתה - דבר שאני לא דוגלת בו
בחו"ל לא קראו לבית הספר דמוקרטי ולא צללו אל תוך מעמקי הבחירה עד כדי ערפול החושים האחרים
האחריות האישית על מעשיך, זמנך ויצירותיך היא מעל לכל
זה לא הציונים זה לא האקדמי
זה האופי, הלקחת והלתת, השיתוף
הכבוד ההדדי אבל מעל לכל הכבוד העצמי
הכרת האני, שיפור העצמי
ומימוש הפוטנציאל האישי
חינוך דיפרנציאלי, כל אחד על פי רמתו ועל פי צרכיו ללא יוצא מן הכלל
ללא הצהרות אלא במעשה
בית הספר הדמוקרטי כאן הוא הכי קרוב למה שהורגלנו בו ובגלל זה בחרנו בו
ואני מסכימה עם במבי - העומק וההעשרה עדיין בידינו ואנו נפתח על פי רצונם של הילדים
_

אני מאמינה שכהבן הגדול אמר דל הוא התכוון לעומק התוכן, אנסה להסביר:
למרות היותו בכיתות הגבוהות מספר המורים המקצועיים היה מועט יחסית למספר המורים המקצועיים איתם הוא נפגש במהלך יום הלימודים בארץ
זה כנראה נתן יותר עומק למורה שעומד מולו - אולי עומק היא לא המילה הנכונה
יש לי התחושה שהוא הרגיש הרבה יותר בשליטה ואחריות עם הכיוון שבחר וצעדים בהם נקט בכל נושא בבית ספרו

אני חושבת שנמשיך ונזרום השנה ואמשיך ואקשיב לקולות שבפנים ולקולות הילדים ולקולות מסביב
הארץ שלנו נפלאה, והאנשים נפלאים, תודה
שליחת תגובה

חזור אל “חינוך ממוסד בבתי הספר”