חרדת הקאות

_אלמונית*

נסית להעזר ב e.m.d.r ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

החיים מאוד קשים עם הפוביה הזאת. לי בעיקר הפחד מהקאות בחוץ או באוטובוס או בעבודה. יש ימים יותר קלים ויש יותר קשים. אני גם בטוחה שזו הסיבה שאני לא מצליחה להיכנס להריון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם מישהו מכיר/שמע על מישהו שהצליח להיפטר מהחרדה הזו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בן 17 עד לפני שקראתי את מה שכתבתן לא ידעתי בכלל על מושג כזה שנקרא ״חרדת הקאה״ חשבתי שלימדתי את עצמי לא להקיא או להתגבר על בחילות יומיומיות ואני בעצם לבד בכל הסיפור הזה כבר המון שנים אני חושב מגיל 13 שלא הקאתי.
אני שמח לשמוע שיש עוד כמוני אח זה עדיין לא מרגיע אותי כי ככל שהזמן עובר והבחילות באות אני לומד או יותר נכון מתחזק אצלי האינסטינקט של מניעת הקאה וזה נהייה כמו אינסטינקט של בן אדם שטובע אשמח לשמוע על פיתרון כלשהו או מישהו שאפשר לפנות אליו בנושא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
אני בת 20, סובלת מחרדת הקאות כבר לדעתי 11 שנה. האמת, עד ממש לאחרונה לא ידעתי שקיים כזה דבר, חשבתי שאני היחידה בעולם שחוששת מזה כל כך. גם לא היתה לי דרך לדעת, כיוון שאני כל כך חרדה, שעצם הדיבור על זה עושה לי רע ולכן אני ממעטת מאוד לשוחח על זה. קראתי את כל מה שכתבתם פה לאורך השנים וגם קראתי חומר באנגלית. ממש מעודד לדעת שיש עוד הרבה כמוני... אני סובלת בדיוק מאותם תסמינים- פחד מנסיעות, חרדה מטורפת להיכנס מתישהו להיריון, בדיקה של האוכל, הקפדה קיצונית על ניקיון, הזדהיתי מאוד עם האמירה של כמה מהכותבים- מפחדת להקיא יותר מלמות. לאורך כל השנים של החרדה לא הקאתי, אין לי מושג איך עושים את זה וכל פעם כשאני חווה בחילה, אני עושה הכל אבל הכל כדי לא להקיא. קשה לי נורא לראות אפילו בסרט הקאה, אני פשוט בורחת ממקומות שאני מריחה או מדמיינת את זה. אני ממש אשמח לשמוע אם מישהו עבר טיפול יעיל באמטופוביה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממש עכשיו יש לי גוש בשר תקוע שאכלתי לפני כ 12 שעות, אני מזיע וכאוב ורק המחשבה על ההקאה שולחת אותי למקומות של מוות. מה לעשות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם, שמי אריאל אני בן 24 ואני גם סובל מחרדת הקאות/חרדת איבוד שליטה כמעט 15 שנים. אני עוד חדש בנושא השיתוף אז סלחו לי מראש. רציתי לפתוח בלומר תודה לכל מי ששיתף/ה פה בפורום אני עוד מופתע לגלות שאני לא לבד שחווה את כל העול הזה. כבר מעל לעשור לא העלתי בדעתי שיש עוד אנשים שחווים חוויות דומות לשלי וממש במזל נתקלתי בסרטון ביוטיוב בנושא אמטופוביה. למרות שכל הזמן הזה פחדתי מהקאות ואלו באמת רוב חששותיי הפסיכולוגים והפסיכאטרים יצרו בי תחושה שאני סובל מחרדת נטישה/הפחד מהפחד ולא בעצם מההקאה עצמה (טיפשי מצידי שלא בדקתי אבל רק רציתי שתבינו את גודל ההפתעה וההתעוררות מהבועה העצמית שנמצאתי בה כל הזמן הזה). אז רציתי לספר קצת על עצמי לראות אם יש מי שת/יזדהה איתי ויוכלו לעזור לי ולך להתעודד בסהכ. אז ההתקף הראשון שחוויתי היה באמת בגיל 9, לאחר ארוחת שישי הרגשתי תחושות מוזרות בגוף מין חום כבד במעלה הגרון והתחלתי להרגיש כאילו האוכל עולה לי ויוצרת בי תחושת מחנק ואני לא מצליח להסדיר את הגוף למצב שאני רגיל אליו. אני זוכר שבכיתי בלי סוף וביקשתי את העזרה של ההורים אך משום מה הם לא ראו זאת כדבר רציונלי ואמרו לי לשבת בשירותים ולחכות שהקיא יצא. התחושה הזאת של החוסר שליטה וחוסר מענה מהסובב אותי יצרה בי תחושת לבד ופחד נוראי שמאותו יום התחושה הזאת נשארה בי ולא עזבה אותי עד היום. שנה שלמה שלא הייתי מוכן ללכת לבית ספר וההורים היו מאלצים אותי בכח ללכת להתמודד עם התחושות(ואני מודה להם עד היום על זה שבלעדיהם לא הייתי מסיים לימודים עם בגרות מלאה ושירות צבאי מלא). זכור לי מאותו רגע שכל דבר שהיה מקשר אותי להקאה אם זה חבר שמקיא או מרגיש לא טוב לידי או מדבר על זה ואפילו משמיע צליל שנשמע כמו המילה קיא הייתי נכנס להתקף חרדה ומרגיש את הצורך להקיא. שכחתי לציין שבאותו ערב שחוויתי לראשונה את החוויה הזאת של הפחד מהקאה לא הקאתי ולכן בעצם התחלתי לפתח פחד מהלא נודע (למרות שכבר יצא לי מספר פעמים להקיא מאז אך תחושת הפחד והחרדה לא עזבו אותי). כמעט כל שנה התסמינים שאני חווה בזמן התקף משתנים: אם זה תחושת חנק, שיעול כוחני, צריבה נוראית בגרון, סחרחורות, בחילות, הקאות אוויר (gagging) ואפילו לעיתים התעלפויות.עם השנים למדתי לראות מתי ובאילו מקרים אני נוטה לחטוף התקפים אלו ובניתי לעצמי מעיין "גדר/חומה" בו אני מוצא את המרחב הבטוח והנוח שלי עם עצמי, לכן בכל הקשור ליציאה מתחום זה עוד היום אני נמנע מלהיחשף אליהם מה שבאמת מגביל אותי לקיים חיים שלמים נקודה (אני נמנע מנסיעות ליעדים לא מוכרים, מ"אכילה חופשית", מהתחייבות למסגרות,מפגשים חברתיים,מאינטימיות..) . עברתי מספר פסיכולוגים בחיי שניסו לטפל בי בעזרת cbt, emdr , דמיון מודרך ותמיד כשהטיפול הרגיש אינטנסיבי מדי הייתי עוזב ללא הודעה, כנל לגבי פסיכיאטרים שניסו לעזור לי על ידי מתן כדורים מעולם הssri (פריזמה/לוסטרל/סרנדה/ויפקס) שאני לוקח עדיין כל יום, ובכל זאת קשה לי. לצערי גם פיתחתי יכולת לשקר בטבעיות לקרובים אליי שלא יתייחסו אליי כשונה או כמי שצריך עזרה(יכול להיות בגלל שאני בן, אבל אני לא שולל שזה יכול להיות גם לבנות), אבל נראה לי זאת פעם ראשונה בחיי (אחרי ההיחשפות לפורום הזה) שאני בתוכי לא מרגיש אחר יותר מהשאר ואני מוכן להתחיל לאט לחשוף את האמת ככה שאין לי מה להגיד לכם חוץ מתודה. אשמח אם אוכל לשוחח איתכם , זה המייל שלי: [email protected] ,זה יעזור לי ואני מקווה שאוכל לעזור גם לכם. בנוסף רציתי לציין שאני מתחיל להרגיש מוכן לחזור לטיפול פסיכולוגי (אחרי שכבר לא הייתי מספר שנים) ולנסות לא לוותר לעצמי בקלות, אז אם יש לכם/ן מטפל/ת מנוסה בתחום אשמח אם תוכלו לייעץ לי. מצטער על החפירות, מאחל לכולכם שנה טובה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שכחתי לציין למי שמעוניין/ת כרגע לדעת אילו כלים עוזרים לי להתחזק מבחינה מנטלית בזמן ההתקפים ביומיום זה בעיקר לנגן גיטרה (או בכללי להישקע במוזיקה) ספורט (אומניות לחימה, ריצה,שחייה,רכיבה) ושינה יעילה של לפחות 7 שעות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מישהו פה התגבר על החרדה? יש לו עצות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הקורונה הזאת מכניסה אוצי לחרדת האלה שוב.. איך אתם מתנהליפ? מישהו פה התגבר?

סובלת מהחרדה הזאת כל כך!! קשה לי מאוד המחשבה.. מישהו הצליח להתגבר? לא נעים לי לומר אבל כאילו בא לי שיהיה סגר כדי שנהיה בבית והילדים שלי לא יהיו חשופים לוירוסים הללו.......אוף

באופן טבעי

באופן טבעי