יציאה בכריעה

אנונימי

{ניצן אמ:
דיון שהתחיל בדף הבית שלי בקשר לעידוד יציאה בכריעה אצל פעוטות וגם אצל מבוגרים...
מתחיל בסירים לפעוטות מפשפשים ועובר די מהר לכריעה למבוגרים 101.

ר' גם שירותים מזרחיים

הי ניצן, הפלונית בקשר לסיר זאת אני. גיסי בדיוק באמריקה ואני רוצה שיביא. יש לך מושג כמה עולה ומאיזו פירמה? tommee tippee?

לא עולה הרבה, לא זוכרת... לא קניתי פה הרי. בארץ עלה 60 נדמה לי. את מחפשת מתקפל לתיק? כי אם זה לבית אז הוא פחות מומלץ.
סליחה שאני נשמעת כמו מדור צרכנות (איחס...) אני פשוט משתדלת שמה שאני קונה יהיה מדוייק וישמש אותי המון המון שנים ולא ייזרק אחרי ילד אחד.

אני ממליצה על סיר אחר בכלל למצב קבוע בבית - סיר יקר יחסית של בייבי ביורן אבל פשוט מצויין ועונה על כל הצרכים. (חי חי..)
thebabybungalow]הסיר 1984 1845927[/po].jpg
הוא עולה בערך שמונים שקלים, והוא היחיד שכל הפעוטות שאני מכירה מסתדרים איתו בנוחות. הוא בנוי לפי גופם ולא מכאיב בירכיים, נוח להם "ליפול" עליו בהליכה לאחור (שזה מה שהם עושים בהתחלה בשימוש בסיר) יש לו חלק של מושב וחלק של סירון קטן שאולי אפשר להשתמש בו בין הירכיים עם תינוק מפשפש, לא ניסיתי. החלק הקטן נשלף ונשטף בקלות רבה גם בכיורים זעירים. הפלסטיק נעים למגע ולא מתקרר או מתחמם באופן קיצוני (כבר נתקלתי בסירי פלסטיק שממש לא היה נעים לגעת בהם במזג אויר קר) ובגדול עם תכונות של מושב אסלה איכותי מבחינת חומרים. במשענת היא לא משתמשת כדי להשען וטוב שכך. היא משתמשת בה כדי לכוון את עצמה בתנועה לאחור (חשוב!) וגם כדי להרגיש מוגנת ועטופה...

המתוקה שלי כבר עצמאית לגמרי, ניגשת לסיר, מפשפשת, לוקחת את החלק הפנימי, שופכת לאסלה (ובעוונותינו מורידה את המים. רק היא מורידה מים בבית. אנחנו כבר כמה שבועות לא משתמשים בניאגרה... אולי זה הזמן פשוט לסגור שם את הברז? הממ..) ומחזירה לסיר. קוראים לו "סיר סירוני לבן גדול" ולחלק הפנימי "סיר סירוני לבן קטן."

בקשר לסיר המתקפל, שפשוט ילך לbabies'R'us ובאיזור של הסירים יש את זה וגם את זה. את הסיר הגדול אם פותחים נהיה פחות בעייתי להביא, כי זה בעצם קצת פלסטיק והרבה אויר...

יש גם את thebabybungalow]זה 1984 1987835[/po].jpg - שמומלץ לתרגול ישיבה על אסלה, מתאים לכל אסלה, קליל לניקוי, נוח לקחת איתך לנסיעות ארוכות (לא לסתם ללכת לחברים). אני אישית מנסה לעודד עשיית צרכים בכריעה, אז אני לא מעודדת ישיבה על האסלה, אבל רק שתדעי מה האפשרויות...

אגב בייבי ביורן, לא הייתי מתקרבת עם מקל למנשאים שלהם, אבל הסירים באמת משהו אחר.

ניצן תודה על התשובה המקיפה. עשית מחקר רציני בנושא! לא הבנתי אם הסיר המתקפל הוא גם של בייבי ביורן, כי זה שהמלצת עליו בארץ הוא של טומי טיפי (שאדע לאן לשלוח אותו). אגב, את הסיר הגדול אפשר למצוא בארץ?

אום, המתקפל לא של בייבי ביורן.
עשיתי מחקר כי ראיתי שהיא לא סובלת את הסירים המחורבנים שמוכרים בשילב שיש אצל חמותי, וכי העסק חשוב לי... אני רוצה שהקטע הזה הלא טבעי של עשיית צרכים (כאילו, מעדיפה ללמד אותה לכרוע לתוך בור) יהיה אופטימאלי ויזיק מעט ככל האפשר...
אין לי מושג בקשר לאיפה אפשר להשיג ת'סיר הגדול. אני הזמנתי במרשתת.

שליחה על ידי עדי_ל* » 03 מרץ 2008, 05:40

אני אישית מנסה לעודד עשיית צרכים בכריעה, אז אני לא מעודדת ישיבה על האסלה, אבל רק שתדעי מה האפשרויות...

אהלן...
קראתי אותך.. ושואלת איך אפשר לעודד בכריעה כשבכל בית יש אסלה - מה היא תעשה בבתים ולא בחוץ?
יש לנו קטע הזוי - לאחר שהקטן עשה כבר בסיר, הוא לא מוכן.
פתאום, לפני כחודשיים, הוא החליט שהוא מוכן רק בחוץ, מחפשים עץ ומצטרפים לכלבים התל אביביים

אבל זה הפך לפרוייקט ממש, במיוחד עם בגדי החורף , מסורבל בכל פעם בחוץ לחלוץ נעליים ולפשוט מכנסיים וככה הוא עושה, עומד עירום בחצי גוף... הפולניה שבי נאבקת עם האינסטינקט שלא להסכים..
ובבית, נמצאה פשרה : נייר עיתון נפרש כלאחר כבוד.
חשבנו שזה יעבור, וזה התקבע.
לא יודעת איך לאכול את זה.
שומעת רחש מהמיטה... (בסוף זה יהיה אבא שלו..)

היי מותק

קודם כל, אני עושה רק בכריעה מאז שחזרנו מהארץ. אני מטפסת אחר כבוד על האסלה ועושה את צרכיי.
שנית, זה דבר נפלא מה שאת מספרת!!! ממש מעורר קנאה. זה נפלא שהוא מחובר לעצמו ככה, בלי שום מודל לחיקוי. וזה מצויין וחשוב שאתם מאפשרים לו את זה.
שאלות פרקטיות אם יורשה לי?
פולניה פולניה, אם גם ככה את בסוף יורדת למטה, והוא מתפשט וחולץ, למה לא לרדת בבגדים יותר נוחים ולמהר? (האמיני לי, האמיני לי - לא קר אצלכם. פשוט לא קר... מה שכן, לא מחומם גם.) מנסיון פה, לגוף לוקח זמן לקלוט כמה קר בחוץ (נניח, מינוס 15...) ועד אז, אם ממהרים, אפשר לצאת בלי עיטוף היסטרי.
בבית אפשר (במיוחד לאנשים כל כך יצירתיים כמוכם!!!) לבנות משהו. אפשר לראות דוגמאות באתה הזה או הזה

או פשוט לעמוד על האסלה. אצלנו פושקה עומדת על החלק הרחוק של האסלה עם הפנים אל גב האסלה, ואני תומכת בה מאחור שלא תיפול פנימה...
הקושי עם בנים זה הפיפי. אבל בכל מקרה צריך ללמד אותם לא להשפריץ, אז גם פה, לא? :-\

דוגמאות למכרעות בנויות מעל לאסלה
http://lillipad.co.nz/lilipad.jpg]+חיוך[/img] מסופק http://www.naturesplatform.com/images/profile3.gif]+הרחבת[/img] המושב http://www.relfe.com/Images/squat.jpg]+עוד[/img] אחת http://www.naturesplatform.com/images/squattoilets3.gif}]+[po]שירותים[/img] מזרחיים[/po]

איזה קטע עם התמונות האחרונות.... אני בזמן האחרון עושה בגיגית, כי על האסלה זה מה זה לא נוח לי, ואם אני כורעת עליה-אני מרגישה שאני נופלת (צריכה להשיג לי כזה "בור", כמו בתמונה.... אם יש לך מושג איך ומאיפה, אשמח לדעת...)
בכלל, אני מרגישה שזה הרבה יותר טוב לי אנטומית (אמצע שמיני....) ופחות לוחץ, פחות מותח, פחות מטריד (מבחינה פיזיולוגית....) , וגם, אני את הפשושי לא מוכנה להרגיל לאסלה, וגם- אם אנחנו לא בבית, אז אני מחזיקה אותו באוויר, לא רוצה שיעשה לא בכריעה, זה לא בריא כ"כ, כמו שהבנתי... אז לא רוצה שיתרגל....
סליחה שהתערבתי, ונכנסתי לדיון לא קשור אלי.... את יכולה למחוק, או לערוך, אם בא לך....
@}

סליחה שהתערבתי, ונכנסתי לדיון לא קשור אלי.... את יכולה למחוק, או לערוך, אם בא לך....
חלילה. תודה על ההשתתפות

מעניין אם תלדי בכריעה...

מה אתם עושים בבית? אצלנו או שמחזיקים אותה (בעיקר בלילה) או שהיא בוחרת סיר - אדום מחזיקים, לבן לישיבה. קצת מסרבת לכרוע

אבל אני בונה על דוגמה אישית והנאה גדולה שלי מהתהליך (אני כבר לא יכולה לחשוב אפילו על לשבת על האסלה. שלא לדבר על להוריד מים נקיים מהניאגרה...)

מה שמזכיר לי, שלמרבה המבוכה, אין לנו מספיק מים אפורים כדי להוריד באסלה. אנחנו מורידים רק על צואה, אוספים מי מקלחת בגיגית ומעבירים אותם למיכל גדול ליד השירותים אותו אני ממליחה קלות (מאד!!) בשביל לשמור על נקיונם היחסי. אבל אנחנו לא מתקלחים המון, ולכן לא אוגרים הרבה מים.

בקיצור, צריך שירותי קומפוסט. פשוט אין ברירה... וכבר נעשה אותם שירותי כריעה, ובא לכדור גואל...

ויפה שעה אחת וגו'

ואם אנחנו כבר מתעסקים בקקי... אני מתחילה להתחמם לרעיון של שטיפה במים במקום שימוש בנייר. קראתי קצת, וחסרים לי שני פרטים להשלמת התמונה, אז מי שיודעת מוזמנת לענות...

איך מייבשים? אני לא יכולה להסתובב עם רטוב, זה ישר עושה לי תפרחת. חשבתי על מגבת קטנה, אבל אני לא בטוחה שזה הגייני...
איך "מחטאים" את הידיים אח"כ? כלומר, חיטוי לא היסטרי לי, אבל "לא ללחוץ ידיים ביד שמאל ולא לאכול איתה" נשמע לי מבעס קצת. ולשטוף כל פעם בסבון קצת לא קשור לי לכל הסיפור - או שחוסכים במים ובנייר ולא מתעסקים עם כימיקלים, או שלא. אז מה? זה רק בראש?

אין אין, שיחות הסלון אצלך תמיד היו מהטובות ביותר...

שטיפה במים במקום שימוש בנייר
אוף, לא נותנים לי להמשיך. עוד אשוב.

איזה חיוך מאושר יש לה, לכורעת! אולי אני אנסה גם, נראה שהיא נהנית. (-;

אגב התמונות שם למעלה, לנו נסדקה האסלה ואין יותר מצב לתנוחות כאלו עד לשיפוץ הגדול (אין לנו כסף לתקן עכשיו) אבל החיפושית חולשת על צי סירים נמוכים מאוד שצריך לכרוע כדי לעשות בהם וחובבת ערוגות, מדשאות וחירבונים בטבע (או בגינה עם החתולים). מתקן העץ נראה ממש מגניב ויש סיכוי שאולי אפילו יכנס למיני שרותים שלנו עם הדלת הפתוחה גם ככה....

הסירים? פשוט קנינו באיזה חנות של הכל בשני שקלים ומחצה סירים מאוד קטנים שהיא כן יושבת אבל זה כל כך נמוך שהיא ממש כורעת. מכיוון שהיא מסרבת לעשות בשרותים גם ככה (זה לא נייד, אי אפשר לקחת את זה לכל חדר ולהמשיך כרגיל) אז אני מקווה שזה ימשיך עד גיל 6 לפחות

.

יש דף בנושא על חסכון בשירותים, או משהו, בטח תמצאי באינדקס אקו' - לגבי בלי מים, כו'- ואגב סבון לא חייב להיות כימיקלים- יש גם אורגאני ...

(פפרי לא ממש מאמינה ש רק סבון זה מה שמנקה, אבל מדי פעם זה לא מזיק...

)
לגבי ניגוב שאחרי המים-
אולי, אם תגזרי מגבת גדולה לריבועים קטנים (יחסית), בגודל שמתאים לך, וכל פעם תשתמשי באחד ותשימי בצד, ופעם בכמה ימים תעשי כביסה לכל הריבועים (יחד עם שאר הבגדים, כן?) אז זה לא "יסחוב" לכלוך, חיידקים, פטריות -מפעם לפעם, אלא זה בעצם חד פעמי, אבל רב פעמי (אם הבנת....?)
(זאת התובנה שלי יש להוסיף לעניין....)
הולכת לנוח, בערב אוסיף לגבי סיר לפשוש...
@}

הרהורים אקראיים לגבי ניגוב תחת...

אם נחזור לזמנים בהם אין בקבוקי פלסטיק עם פקק מסתובב ואין נייר טואלט, מה יש? עלים, אדמה, אפר מדורה. (איזה עלים יש ביער סביבך?)

לגבי הרטוב המציק עם מים. לי בעיקר מפריע עניין הרטיבות על הרגליים, לא באיזור החרירים, אני לא רואה סיבה לנגב ממש את איזור פי הטבעת, נראה לי מספיק לנגב את הרגליים ואולי קצת להספיג בלחמניות. אין לדעתי סיבה לדאגה בעניין הגיינה, כי בסה"כ מדובר בעיקר על שאריות מים נקיים.
אז, נראה לי ששתי מגבות קטנות (שיהיה כשאחת בכביסה) אמורות למנוע מספיק מאי הנעימות, בלי סכנות הגייניות מיוחדות.

חיטוי ידיים. כשקראתי אותך, פתאום הבנתי שאני משתמשת בסבון... (גם אני לא מבינה את המשפט הזה לגמרי, זה בסדר).

סבונים מהטבע (אפר...) זו אופציה. או איזה תמצית צמחי תבלין (סבון שום?

)

עוד הרהור שעלה לי בהקשר הזה, הוא שאולי עדיף לי לא להתיחס לחרא שלי בהכרח כאל "מסוכן". (הספר זבלאנושי עשה לי את זה).

וגם, נראה לי שתנוחת הכריעה, בשילוב עם תזונה חיה יחסית, ושטיפה במים, משאיר את האיזור הרבה יותר נקי ממה שאולי נדמה לי.

ואני אוכלת עם שתי הידיים, בכיף, אבל, כאמור, מסבנת אחרי קקי.

זה ישר עושה לי תפרחת
אופס, פיספסתי את זה... איפה התפרחת? בחור התחת? (יצא חרוז

).

איזה עלים יש ביער סביבך?
בעיקר עלי מחט. לא מתאים לי מחט בתחת.

וגם, אני מתגעגת...
הכל עובר עלך...

מחכה עדיין לתובנות חוט'קה אהובתי.

- ואגב סבון לא חייב להיות כימיקלים- יש גם אורגאני ...blink
הסבון שיש לנו מורכב משני רכיבים נטול ריח וכו'
האמיני או לא, יש לי אפילו אפר שמחכה לשומן בשביל סבון ביתי... אבל אני מתכוונת לפתרון בלי סבון... אפשרי בכלל? לנגב עם כפפה?

הרעיון של הרבה מגבות קטנות מוצא חן בעיני.
תודה

התפרחת? וואלה לא התעמקתי. נהיה לי אדמדם ותחושה כללית לא נוחה, כמו שפשפת כזאת.
אה אני יודעת למה זה! כי הירכיים שלך כנראה לא מתחככות כשאת הולכת. רעיונות?

נהיה לי אדמדם ותחושה כללית לא נוחה, כמו שפשפת כזאת.
פטריה?
תראי, אני חושבת, למרות מה שדלית כתבה- שלא צריכה להיות שם רטיבות, אלא הרטיבות הטבעית כמובן, ואני מבינה אותך... מגבת אחת נראה לי קצת לא הגיינ, למרות מה שהציעה, כי בכל זאת, מה- אחרי ניגוב אחד תזרקי? לא, נכון? אז, זה בכל זאת לנגב פעם אחרי פעם , באיזור אינטימי וזה יכול ליצור דלקת או לחילופין פטריה, לוידעת- נראה לי קצת לא הגייני....
ובלי שומקשר לפטריה- שפשפת זה גם לא נעים, וגם לא בריא.... אז אפילו מהאספקט הזה.... @}

הרעיון של הרבה מגבות קטנות מוצא חן בעיני.
אני שמחה (האמת, גם בעיניי.... זה מה שאני עושה למחזור, כי אין לי שקל לקנות ר"פ בשבילי..... ולאחרי השירותים זה נשמע לי הגייני, וטוב.) רק תשימי לב שהן רכות ולא ברמת נייר זכוכית, כן?

...

נויה היתה חולה שבוע שלם ונוראי, אקצר כדי להספיק משהו לפני ההזעקה הבא:-P
ראשית, אם התזונה טובה ופעילות המעיים טובה אין סיבה שיהיה מה לנגב בכלל.
בכל זאת נעים לשטוף:
ישיבה על האמבטיה, פנים כלפי חוץ, פי (או פה תחתון:-)) פעור לרווחה וזרם ישיר עושה את העבודה.
מעט עזרה עם היד, במקרה שדווקא יש מה לנקות אז אפשר להשתמש אח"כ בסבון לידיים
אבל כאמור ברגיל לא אמורה להיות סיבה.
עכשיו הכל נקי אפשר בהחלט ליבש קלות אם אותה המגבת של המקלחות או
הרבה מגבות קטנות
או מגבת יעודית.
המגבת הרי עוברת על נקי היא לא מחליפה נייר טואלט.

אין אין, שיחות הסלון אצלך תמיד היו מהטובות ביותר...
מצטרפת לשיחה ולמחמאה.

אם יש לך אפשרות שמקור המים ליד האסלה יגיע בצינור קטן, הוא אכן עושה עבודה טובה בזרם ישיר. ומניסיון, כמעט אף פעם אין צורך בעזרה עם היד.
וכאמור, כשהכול נקי, אין בעיה לייבש קלות עם מגבת יעודית או מגבות קטנות.

שמקור המים ליד האסלה יגיע בצינור קטן, הוא אכן עושה עבודה טובה בזרם ישיר
כמובן הכי טוב וכיף, כמו בהודו ובכלל במזרח.

בינתיים בנינו כמה מכרעות (אם אני אמצא זמן אני אשלח את הביטוי הקסום לאקדמיה.

)
אחת מקרטון, אחת מעץ, ואני רוצה לבנות גם אחת מלבנים.
מדובר בקונסטרוקציה עצמאית שמאפשרת כריעה מעל סיר, לא משהו ששמים על אסלה. פשוט כדי שהקטנה תוכל לטפס בקלות (נמוך) ולרדת בקלות.
בינתיים האתגר התכנוני הוא למצוא את הרווח הנכון לרגליים שיהיה נוח והקליעה תהיה לאמצע.
עוד עניין הוא לבנות את זה בהתאם למיכל קיים, עדיף מלבני, שאפשר לרוקן בקלות.
ועוד אחד - לטפל ולאטום את החומרים. לשים לכה על העץ למשל, אחרת כל הזמן נרטב.

תמונות בהמשך.

בינתיים עשיתי עריכה מינימלית לשיחה שהייתה יעני קצת פרטית...

(בכל זאת, אינטערנעט)
כל אחת מוזמנת לתקן, להוריד, לערוך ולהוסיף כאוות נפשה.
@}

ניצן, כל הכבוד על הדף. הבת שלי ראתה עכשיו את התמונות וישר רצה לעשות בכריעה על הישבנון (שזה, האמת, לא הכי יציב...) אמנם כבר קראתי את הדיון אצלך בדף, אבל זה בהחלט נראה לי נושא ראוי להרחבה.
והנה שאלה מנחה להרחבה:
למה בעצם בריא יותר לעשות בתנוחה כזאת? אני מתכוונת לתשובה נוסח מה זה עושה לרצפת האגן, למשל (ולא "כי כולם עשו ככה עד המצאת בית השימוש המערבי המוכר לנו).
ועוד בקשה - את יכולה לצרף תמנות של הסירים המומלצים? אמנם בשבילנו זה קצת מאוחר כרגע אבל למען הדורות הבאים.

xt]תמונה של הישבנון pics[/po]/babybjorn trainer blue 1.jpg יתרונות על אחרים - מאד קל לניקוי (רק חלקים קשים וחלקים), פלסטיק מאד איכותי, מתאים לכל אסלה על ידי הברגה גדולה.
http://www.supercoolbaby.com/archives/2007/02/11/BabyBjornPotty.jpg]תמונה[/img] של הסיר

למה בריא לחרבן בכריעה?

אז התשובה הכי נכונה (הגם מתחכמת) היא, כמובן, שאין עליי שום חובת הוכחה, ובעצם, "למה בריא לחרבן בישיבה?" (כן, כן. אני בכל זאת מחזירה אלייך)
אבל מכיוון שלא בהתחכמויות עסקינן, אצתי רצתי אל האינטערנעט, חיפשתי פשוט squatting בגוגעל, ומצאתי את health]זה benefits[/po].html בקישור השני (הראשון מתייחס לפלישה למבנים, עוד משמעות לאותה המילה.)

תקציר?

Makes elimination faster, easier and more complete. This helps prevent "fecal stagnation," a prime factor in colon cancer, appendicitis and inflammatory bowel disease.
Protects the nerves that control the prostate, bladder and uterus from becoming stretched and damaged.
Securely seals the ileocecal valve, between the colon and the small intestine. In the conventional sitting position, this valve is unsupported and often leaks during evacuation, contaminating the small intestine.
Relaxes the puborectalis muscle which normally chokes the rectum in order to maintain continence.
Uses the thighs to support the colon and prevent straining. Chronic straining on the toilet can cause hernias, diverticulosis, and pelvic organ prolapse.
A highly effective, non-invasive treatment for hemorrhoids, as shown by published clinical research.
For pregnant women, squatting avoids pressure on the uterus when using the toilet. Daily squatting helps prepare one for a more natural delivery

תמונה להמחשת נקודה מספר ארבע

תודה!

אה אני יודעת למה זה! כי הירכיים שלך כנראה לא מתחככות כשאת הולכת. רעיונות?
(כבר מזמן רציתי להגיב לזה...)
הגזמת לאללה, ברור שהן מתחככות כשאני הולכת

מאז גם הספיקה להיות לי שפשפת ועכשיו אני משלבת מים ונייר טואלט.
נראה לי שמגבות קטנות יכול כן לעבוד, למישהי יש נסיון עם זה?

מנקודת מבטי, לא בריא יותר לחרבן בכריעה, אלא מזיק לחרבן בישיבה... (וההבדל הוא הרבה יותר מסמנטי להבנתי).

ניסיתי, ובאמת נוח ומאמץ הרבה פחות. לעניין הנקיון - מתקינים צינור קצר עם שפריצר שאפשר למצוא בכל חנות אביזרי אמבטיה במיוחד למטרה זו (בידה לעניים).

מנקודת מבטי, לא בריא יותר לחרבן בכריעה, אלא מזיק לחרבן בישיבה... (וההבדל הוא הרבה יותר מסמנטי להבנתי).
וואו. את, כמובן, לגמרי צודקת.
שימי לב מה הפרספקטיבה הזו עושה לטקסט דלעיל! (רק שיניתי את נקודת ההשקפה! העובדות נותרו אותו הדבר!)

כעת מדברים על יציאה בישיבה לעומת יציאה בכריעה...
_.

Makes elimination slower, less easy and less complete. This may cause "fecal stagnation," a prime factor in colon cancer, appendicitis and inflammatory bowel disease.
Exposes the nerves that control the prostate, bladder and uterus to becoming stretched and damaged.
Does Not Securely seal the ileocecal valve, between the colon and the small intestine. In the conventional sitting position, this valve is unsupported and often leaks during evacuation, contaminating the small intestine.
Stretches the puborectalis muscle which normally chokes the rectum in order to maintain continence.
Does Not Use the thighs to support the colon and prevent straining. Chronic straining on the toilet can cause hernias, diverticulosis, and pelvic organ prolapse.
Not Enjoying the benefit of A highly effective, non-invasive treatment for hemorrhoids, as shown by published clinical research.
For pregnant women, Sitting creates pressure on the uterus when using the toilet. Daily squatting helps prepare one for a more natural delivery_

מעניין, לא?

מכבס,
מתקינים צינור קצר עם שפריצר שאפשר למצוא בכל חנות אביזרי אמבטיה במיוחד למטרה זו (בידה לעניים).
חושבת שהתייחסתי לזה למעלה. אם לא, אז הנה -
ומה עושות בחורות? כלומר, אלה מאיתנו שיש להן עוד נקב במעלה ה"זרם" של מי הקולחין? לי זה לא מרגיש הגייני. אני אשמח לשמוע דעות.

דף חשוב (האמת לא פתחתי דף כזה כי הייתי בטוח שחייב להיות אחד כבר..)

אני התחלתי להוציא בכריעה לאחר שהפסקתי להשתמש בנייר טואלט (לפני 9 שנים בערך.. אני עדיין בחיים!) עברתי להשתמש במים ויד שמאל, ולא היה לי נוח לנגב מאחורה.. היה הרבה יותר נוח מקדימה - בכריעה יש גישה נוחה לכל המפשעה ומכל כיוון..

אחרי זה גם חוויתי וקראתי את היתרונות שבכריעה.

לגבי הגיינה - בהתחלה שרק התחלתי היה מפריע לי הריח - אפילו הייתי משתמש בסבון, ועדיין היה שמץ של ריח על האצבעות.. אחרי זה למדתי שאפשר פשוט לקטוף כמה עלים מעץ הדר (ירוק עד) ולקבצ'ץ' אותם וזה פשוט קטל כל ריחות יותר טוב מכל דבר אחר.. אני מניח גם H2O2 יעשה את העבודה מצוין. עם הזמן ועם שינויים בתזונא היציאות שלי הגעילו אותי פחות ופחות עד שהגועל הפך להערצה... באיזושהו שלב כל עניין הריח והדחייה פשוט נשר.. אני שוטף רק במים. לא משתמש בשום דבר אחר. כשכל היונקים אוכלים מעט צואה של עצמם ושל אחרים.. (אחוז קטן מהתזונא - אבל אחוז..) לדעתי עניין השאריות המיקרוסקופיות על האצבעות זה עניין של "רק בראש" כפי שכתבת. יתכן ואפילו יש יתרונות בריאותיים בהעדר הסטריליות כאן.. מי יודע..

בשנה האחרונה גיליתי שבטיולים, ואסלות יבשות בכלל, הרבה יותר נוח וחוסך מים (וחוסך זיהום מים) להשתמש באבנים זה לא מרגיש נקי כמו מים, אבל בהחלט נקי כמו נייר.

לדעתי "השלב הבא" זה לא לנגב בכלל.. "מי מנגב בכלל?" (ציטוט מהסרט מדגסקר כשהחיות מגיעות לטבע והאריה שואל אם כעת יצטרך לנגב בעלים), כשאני אוכל תזונא המתבססת על פירות ועלים היציאות יוצאות בד"כ מאד נקי..

מעניין, לא?
מאוד! זה מזכיר לי שבכלל לחיות "באופן טבעי" זה לא בריא יותר, נעים יותר, מוסרי יותר, וכן הלאה, אלא שלחיות באופן נפרד זה חולני יותר, כואב יותר ולא נעים, אם כי זה מוסרי באותה מידה לדעתי

לנו יש בידה לעניים . ניצן, זה צינור עם ידית להשפרצה, מכוונים אותו מעל התחת, כן עם יד מאחורה (תתחילי לעשות מתיחות), לא כזה שבא מתוך השירותים...
גם בקבוק עם פית "ספורט" מסתובבת זה יופי של בידה נייד. חשבתי שהבעיה היא שנשארת רטיבות וזה יותר שפשפת וגם סתם לא נעים. מה לגבי מגבות קטנות?(אחרי המים, שאפשר להשתמש באותה אחת יום שלם נניח...)

את הדף קראתי לפני כמה ימים, והתחלתי בישום בלי לחשוב יותר מידי, מסתבר שלפעמים יש דברים שחודרים בקריאה ראשונה

עוזר כנראה שבימים האחרונים הדרכתי טיול מפונקים, כזה בו היו אסלות כל שעה וחצי, ושאת הטריק של מיים בבקבוק אני מנסה לאמץ מאז שביקרתי בשרותי הקומפוסט של שימי...

ומה גיליתי?

אסלות בהחלט מסוגלות לסחוב אותי בכריעה, טוב לדעת אחרי שבמשך שנים אמא אסרה על הילדים במשפחה לעמוד על האסלה מחשש שתישבר ותפצע אותנו.
זה הרבה יותר מהיר מלהתחיל לעטוף אסלות בנייר לפני כל שימוש, וגם יותר נקי בהתחשב בעובדה שנייר זז.
בבית מים בבקבוק, קודם את הפות ואחר כך את אזור הישבן עובד נפלא, שוטפת גם את היד ומסיימת בטפיחות עדינות של מגבת מטבח שיועדה לעניין. אחרי שלושה ימים עדין אין בה טיפת ריח, כנראה שאכבס אותה פעם בשבוע שבועיים כמו את מגבת האמבט, בנתיים נראה שהן נשארות נקיות באותה הרמה.
בחוץ עולה על האסלה בנעלים, שרותי הנכים הרבה יותר נוחים ויציבים, וגם כוללים ברז מים צמוד שהופך את הנקיון להרבה יותר פשוט נעים, לשם לא סחבתי מגבת, נייר טואלט עובד אבל פחות נעים ויותר מלכלך, כשאת רטובה הוא נוטה להשאיר חלקים מאחור.
לעלות על האסלה זה החלק הקל, לרדת דורש חשיבה - קפיצה או להשען על הקיר ולהוריד רגל רגל?
בכלל בשרותים ציבוריים לשטוף ידים הופך לחשוב לא משנה איך עושים את הצרכים, הקירות יודעים דברים שאני לא יודעת.
גם את האסלה חשוב לנקות אחרי שעמדנו עליה, לטובת הבאים שעדין לא גילו את הטריק
ציפורניים ארוכות תופסות יותר לכלוך, שוב מומלץ לקצוץ אותן.
לא רק שהשחרור מהיר יותר בכריעה, גם הרבה יותר קשה לקרוא ככה ספרים בשירותים, ניסיתי
לראשונה בחיי הבוגרים, נדרשים אימוני קליעה למטרה, הם היו מהירים למדי, אבל דרשו תשומת לב.
אם הדבר הגדול מהאבן הוא אסלה, איך קוראים לדבר שמונח מעל ונוטה להחליק? בכל מקרה ברוב השירותים מומלץ להרים אותו, הוא לא יציב.
אחרי קצת פחות משבוע הדהמתי עצמי בכך שניגשתי לשרותים מוקדם בבוקר, ומתוך שינה מצאתי עצמי כורעת
ברדיו באזור בית שמש משדרים פרסומת לאסלת כריעה, לא יכולתי שלא לשים לב לכך במהלך הנסיעות הארוכות

כשכותבים על כריעה הזמן רץ ומגלים שנשארו לנו בדיוק חמש דקות להתלבש ולעוף מהבית, יום נפלא

נראה לי שעבור ההגיינה לנשים עדיף להתיז מקדימה לאחור. ניגוב עם מגבת קטנה (אישית) שמתכבסת תדיר. מבחינה טכנית, הצינור מתחבר עם פיצול T לברז ההזנה של מילוי הניאגרה כך ששהתקנה והפירוק קלים ומתאימים גם לדירה שכורה. התחלתי להשתמש בפתרון (דומה) כי הוא מרענן ונקי יותר.

אם הדבר הגדול מהאבן הוא אסלה, איך קוראים לדבר שמונח מעל ונוטה להחליק?
מושב האסלה?

התחלתי ליישם כשקראתי את הדיון בסיבוב הראשון, בינתיים ילדתי והעייפות של הפוסט-פרטום הכריעה אותי (או לא...). כנראה שהגיע הזמן לשוב וליישם!

התקנה והפירוק קלים ומתאימים גם לדירה שכורה
לא אצלנו. הצנרת וכל המערכת ישנות כל כך שאין מצב לפתוח שם שום צינור ולחבר אליו כלום. אה, ואין מיכל הדחה. מהאסלות האלה שהצינור יוצא ישר מהקיר וצריך להוריד ידית ולהחזיק אותה עד שהכל יורד (או להוריד עם מים משומשים ששמרתי מהאמבטיה ובדרך לטפטף על הרצפה של המסדרון הארוך שמפריד בין חדר האמבטיה לשירותים).
בידה זה החלום הרטוב שלי כבר שנים.

מעניין, לא?
מאוד!
זה מזכיר לי שבכלל לחיות "באופן טבעי" זה לא בריא יותר, נעים יותר, מוסרי יותר, וכן הלאה, אלא שלחיות באופן נפרד זה חולני יותר, כואב יותר ולא נעים, אם כי זה מוסרי באותה מידה לדעתי
מסכימה עם כל מילה.
ומה עושות בחורות? כלומר, אלה מאיתנו שיש להן עוד נקב במעלה ה"זרם" של מי הקולחין?
אצלנו מקור המים יוצא מהקיר בצינור לצד השירותים, כך שכמובן אצל בחורות (כלומר אצלי) מתאפשרת התזה מקדימה אחורה. שנים זה כך, לא יכולה לחשוב על שימוש בנייר טואלט.
עניין היציאה בכריעה אצלי הוא חדש יחסית, רק כמה חודשים טובים, כבר חווה את יתרונות הכריעה; וגם כאן, אני כבר לא יכולה לדמיין משהו אחר.
הקטנטונת כמובן גם בעניין.
_{(בהמשך אכתוב משהו על מגבות קטנות ועל ה"שלב הבא" אצלי).}

ניצן, תודה על פתיחת הדף @}

אחרי שנים של פיספוסים והשקיית הרצפות שמקדימה לאסלה, עקב כריעה והיעדר איבר שאפשר לכוון לפיפי (מקווה שהמשפט האחרון היה מובן) גיליתי שאם מקפלים חתיכת נייר טואלט ושמים אותו מול זרם הפיפי, הוא עוזר לו ליפול עם כוח הכבידה, במקום ישר קדימה. (זה למקרי פיפי בהול שלא מספיקים לשנות תנוחה עבורו)

מספרת לטובת הכורעות, למרות הפדיחה..

חוץ מתאילנדים שמחכים לעבודה או ילדים לא מכירה הרבה מבוגרים שמסוגלים ממש לשבת בכריעה.
בידקו:
כל כף הרגל מונחת על האסלה או שהעקבים באויר?
הגב מעוגל (בעיקר גב תחתון) או שהגב זקוף?
אחורי הירכיים נשענות על אחורי השוקיים?

אני מנחשת (כמובן יכול להיות שאני טועה) אבל שרבים מכם לא ממש יושבים בכריעה בצורה שמיוחסת לה הטבה ליציאות. זו פשוט תנוחה שקשה להגיע אליה לרובנו.
אגב אם מבינים לאיזה מצב של הגב והאגן הכריעה מביאה אותנו אפשר להגיע לכך גם בישיבה על האסלה. שני שרפרפים קטנים בצדדים, אחד לכל כף רגל, או שרפרף אחד מלפנים למי שמתקשה לפסק רגליים (מכנסיים למשל מגבילות את הפיסוק). להרכין את הראש אל בין הרגליים כדי לעגל את הגב ולגלגל את האגן כך שעצם הזנב נכנסת בין הרגליים כמו שכלבים מפוחדים עושים. יחסית זה קרוב לכריעה.

נורית נורית... את כמובן צודקת לגמרי. (למרות שהיה יותר נעים לי אם היית מביאה את המידע באופן יותר פוזיטיבי ותומך, אבל מילא..

)

בכל אופן.

אני מאד מאד לא גמישה, והכריעה בהחלט לא טובה. אבל אני יודעת לאן אני שואפת, ואני עובדת על העמקת הכריעה שלי. דרך טובה מאד לעשות את זה, היא לכרוע בפתח של חדר,לפשוט את הידיים לצדדים ולהשתמש במשקופים כדי לא ליפול אחורה. לתת לירכיים להגיע למקום הנכון, להתרכז ולנשום... אצלי הבעיה (העיקרית, אחת מרבות..

) היא שהקרסול מאד לא גמיש.
יש תמונות מאד מוצלחות למעלה לאן רוצים להגיע.
אפשר ומעניין לדון בהאם הכריעה המערבית החלודה והמחורבנת (הא הא הא..) טובה יותר מישיבה או לא... זה שהיא פחות טובה מכריעה שנשמרה מהילדות (שזה מה שאני שואפת אליו עם בתי) זה ברור מאליו.

מי שהתעמק בתנוחת הכריעה של גורילות, יכול להתעלף מהערצה...

עם הזמן, מה שצריך להתארך מתארך ומה שצריך להתחזק מתחזק. זה מאוד מזכיר לי את תרגולי היוגה בעבודה של השתרשות כפות הרגלים.
לי אין שום ספק בהקלה על הגוף. הדף יכול להקרא גם שחרור נעים.

ובקשר לשימור הכריעה...
אצלנו משתמשים במילה "כריעה" יומיומית על שלל הטיותיה. לכרוע זו פעילות שכולנו משתדלים לעשות כמה שיותר. הן בשביל עצמנו ובריאותנו והן בשביל הדוגמה האישית.
משיימים כשהיא עושה את זה. ("את כורעת כדי לשחק בבוץ. זה נראה מהנה!"

) לא עושים צרכים בישיבה (לא אנחנו ולא היא) משתמשים במכרעה, בכריעה על מגבת, בכריעה על האסלה, בכריעה כאשר עושים בגינה וכו'... גם כשהיא מבקשת שאני אחזיק אותה לעשות צרכים, אני בעצם מעמידה אותה על כפות הידיים שלי, והיא כורעת ונשענת עליי. היא מתבקשת לכרוע כדי שננקה את הישבן והפות אחרי עשיית צרכים. "כרעי שאוכל לשטוף את התוסיק". זה כולל גם כאשר שוטפים בכיור, היא כורעת ונשענת על היד שלי (שתומכת בה מלפנים) וככה ממש קל לנקות.

לא כריעה אבל קשור - בעת ישיבה דואגים שלא להשען.. אני מושיבה אותה על קצה הכסא כדי שהגב יישאר חזק וזקוף ולא מעודדת השענות לאחור. אני מקפידה לשמור על היציבה שלי בעת ישיבה (תנוחת ההר) וכאשר אין ברירה אלא להשען (כסא בטיחות למשל) אז אנחנו הולכים עם זה עד הסוף ומטים את הכסא לחצי שכיבה נתמכת במלואה. שיהיה ברור שזה לא קשור ל"לשבת" הדבר הזה... זה כמעט לשכב.

כובס יקר,

שחרור נעים בהחלט!
תהיתי אם ניסית בעקבות הכריעה (אהמ אהמ.. ) בדף?

תהיתי אם ניסית בעקבות הכריעה (אהמ אהמ.. ) בדף?
כן כן, זה נשמע הגיוני וזכרתי כמה משבחים את הכריעה על פני ישיבה בלי קשר ליציאות. אני צריך לבנות לי מתקנצ'יק כמו בתצלום למעלה, כי האסלה קצת קטנה לי (וגם במימדים שלי זה לא בריא לה).

ניצן,
באמת מתנצלת, הכתיבה שלי נראתה לי נייטרלית (גם בקריאה חוזרת אני לא רואה מה לא בסדר באיך שכתבתי).

אני אישית גם לא יכולה לשבת בכריעה "אמיתית" כמו בתמונות שלמעלה. לדעתי גיד אכילס שלי קצר ולא מאפשר לי להוריד את העקב למטה אבל זו תנוחה שלמה עם תיאום של כל הגוף כך שלא בטוח שאפשר לייחס את זה לאיבר מסויים אחד.

אפשר ומעניין לדון בהאם הכריעה המערבית החלודה והמחורבנת (הא הא הא..) טובה יותר מישיבה או לא.
זה בעצם מה שמעניין אותי. אני בטוחה שכריעה זו תנוחה טובה למי שמסוגל לעשות אותה. כשמסתכלים על ילדים וכאמור עובדים זרים שיושבים כך זה נראה חסר מאמץ לחלוטין. אבל למי שמתקשה זו נראית לי תנוחה מאוד מאמצת ותובענית. אני שאולת את עצמי האם למי שמתקשה לשבת כך יש איזה שהם יתרונות למול המאמץ הגדול שכרוך בה (במיוחד בהקשר של יציאות, שכן בפעולה הזו אני חושבת שיש צורך להיות יחסית רפוי ונינוח ומי שמאמץ את גופו כדי לשבת כך אולי גם מאמץ את החלק שצריך לשחרר ואז יש צורך לדחוף ואני לא בטוחה שזה כדאי).
מה שעוד מסקרן אותי זה האם באמת כל מי שחושבת שהיא יושבת בכריעה מהסוג שנראה בתמונות למעלה אכן יושבת כך. כי אי אפשר לשפר את מה שחושבים שעושים מלכתחילה "טוב". אז צריך קודם כל להבין מה היא כריעה (בהקשר של הדף הזה כי יש כריעה בהקשר של ספורט והיא לא כמו הכריעה עבור יציאות).

למעשה הכריעה המתבקשת היא 'כריעה עמוקה'. (כזו שאסורה בהריון בשלב כלשהו)
לדעתי היא הרבה יותר קלה לביצוע מכריעה בה העקבים באוויר והישבן גבוה יותר.

כזו שאסורה בהריון בשלב כלשהו
סליחה?
מעולם לא שמעתי שהיא אסורה בהריון. למה?
ועל מי?
דווקא בקורס ההכנה ללידה בהריון הראשון שלי היו שפע הזדמנויות לכריעה. שם הסתכלתי סביב וראיתי שכל שאר הנשים לא יכלו לעשות את זה. מה מוזר. אצלי במשפחה, גם אמי, גם אחותי וגם אני עושות הרבה עבודות בכריעה ואף פעם לא חשבתי שזה מיוחד. כמובן גם הילדים שלי וגם הילדים של אחותי משחקים בכריעה, מסדרים בכריעה. נראה לי שאם ממשיכים פשוט לעשות את הדברים האלה אז זה לא נעלם.

יש תמונה שלי מההריון הראשון, מצחצחת נעליים בכריעה, ככה שבכלל לא רואים את הבטן ההריונית (סוף שמיני אולי) בגלל התנוחה.
גם ילדתי בכריעה.

הייתי אומרת שפשוט צריך להתחיל להתאמן, לא? מי שזה קשה לה, שתתחיל. שתנסה בכל הזדמנות לעשות דברים על הרצפה ולאט לאט תרגיל את הגוף לכריעה.

כשאני חושבת על זה, אז נראה לי יופי שהחזקתי את הילד הרבה זמן לעשות את צרכיו וכך הוא היה בתנוחת כריעה, במקום להושיב אותו על סיר או אסלה (שהיו פשוט גדולים מדי לגוף שלו).

אבל בעניין האסלה: אני פשוט לא מבינה איך אפשר לעשות לתוך האסלה כשיושבים בכריעה. מצטערת. לא מתחבר לי בשום צורה. זה ממש מתאים לחיק הטבע אם יש לך מטר או שניים מקדימה... אבל לא מבינה איך אתן עושות את זה ככה.
זאת אומרת, שיכנעתן אותי לגמרי עם הטיעונים.
אבל לעשות את זה - אני פשוט לא רואה איך.

_סליחה?
מעולם לא שמעתי שהיא אסורה בהריון. למה?
ועל מי?_
לא מומלצת החל משבוע 34 בערך (אם זכרוני אינו מטעה אותי), אם לא יודעים את המצג של התינוק, או לחלופין אם ידוע שהוא במצג עכוז. משום שבשלב כל כך מתקדם זאת כבר תנוחה שמקדמת התבססות באגן, ועדיף לא לקדם את ההתבססות אם לא בטוחים שהתינוק במצג ראש. אם הוא כבר במצג ראש אז אין שום בעיה, זה אפילו מומלץ.

אני למשל כורעת בקלות והרבה (כריעה עמוקה) כשאני לא בהריון, אבל בהריון אני ממש לא מסוגלת, וככל שהוא יותר מתקדם זה נהיה לי יותר קשה. המחשבה על ללדת בכריעה נראית לי בלתי אפשרית בעליל (עבורי כמובן), אבל חמש דקות אחרי הלידה כבר כרעתי בקלות כדי לשחרר את השליה. כנראה גם עניין של מבנה וצורת גוף.
גם אני עוד לא מבינה איך אפשר לעשות לתוך האסלה בלי לרסס את כל החדר פחות או יותר.

'צטרפת לשאלה של בשמת
לאחר שבהשראת הדף ניסיתי בבית - והרטבתי את הרצפה...

לא מומלצת החל משבוע 34 בערך (אם זכרוני אינו מטעה אותי), אם לא יודעים את המצג של התינוק, או לחלופין אם ידוע שהוא במצג עכוז. משום שבשלב כל כך מתקדם זאת כבר תנוחה שמקדמת התבססות באגן, ועדיף לא לקדם את ההתבססות אם לא בטוחים שהתינוק במצג ראש. אם הוא כבר במצג ראש אז אין שום בעיה, זה אפילו מומלץ.
נו, לא היה לי כוח בלילה לניסוחים ארוכים, הנה אמא ללי פירשנה..

לאחר שבהשראת הדף ניסיתי בבית - והרטבתי את הרצפה...
כי עשית פיפי. צריך לעשות פיפי בישיבה. אבל מס' 2 בכריעה....

אם לא הייתי עושה בכריעה אחרי הלידה (שבועות וחודשים) מסיבה זו או אחרת, מייד הייתי מדממת. (אולי פיסורה, אין לי שמץ)

נדמה לי שגם עם תאומים אסורה כריעה עמוקה

צריך לעשות פיפי בישיבה. אבל מס' 2 בכריעה....
ואם צריך גם וגם? עושים פיפי ואז עולים לכריעה על האסלה??

כי עשית פיפי. צריך לעשות פיפי בישיבה. אבל מס' 2 בכריעה....
לא הגיוני. איך מבדילים? ואם צריכים את שניהם בבת אחת?

אצל בנים התחושה לקראת מס' 1 או 2 שונה לחלוטין ואי אפשר לעשותם בו זמנית. אצל בנות זה אחרת?
(אח! איכות הדיון רק משתפרת. חסרים פה כמה בריטים עם אהבה להומור אסלות)

ואי אפשר לעשותם בו זמנית
לא נכון לגבי הבן שלי, בוודאות.

_ואי אפשר לעשותם בו זמנית
לא נכון לגבי הבן שלי, בוודאות_
גם הבן שלי... בכל אופן ממרום חמשת חודשי חייו... אני אשאל את האיש איך זה אצלו.

אצל בנים התחושה לקראת מס' 1 או 2 שונה לחלוטין ואי אפשר לעשותם בו זמנית. אצל בנות זה אחרת?
מה פתאום? אם יש לי פיפי, אני לא אתפשפש? אם יש לי קקי, אני לא אהם (צריך מילה לזה (-:) גם אנחנו בני אדם!
מה סתומרת איך מבדילים? מוזר..

אם צריך לעשות בו זמנית- פה הבעיה.. צריך לנתר מייד למצב ישיבה כדי שהפיפי לא יגיע לרצפה..

וזה מזכיר לי: פעם הייתי בטיול בכפרים בטורקיה. הייתי חייבת פיפי, כהרגלי, וביקשתי להיכנס לבית שבחצרו ישבנו. או קיי. אז מובילים אותי לשירותים, אני נכנסת, ו---אין שירותים. רק מקלחת. השתגעתי. יצאתי חזרה לחצר. ואז הובילו אותי בשנית לשירותים אחרים, בהם הייתה אסלה. מסתבר שה'מקלחת' הזאתי זה שירותים בכריעה, ואני פשוט לא ידעתי מה עושים שם...
אז יש להם שני חדרי שירותים. אחד עם אסלה, השני עם הדבר הזה.

לא מומלצת החל משבוע 34 בערך (אם זכרוני אינו מטעה אותי), אם לא יודעים את המצג של התינוק, או לחלופין אם ידוע שהוא במצג עכוז. משום שבשלב כל כך מתקדם זאת כבר תנוחה שמקדמת התבססות באגן, ועדיף לא לקדם את ההתבססות אם לא בטוחים שהתינוק במצג ראש. אם הוא כבר במצג ראש אז אין שום בעיה, זה אפילו מומלץ.
רוצה לחזק את הדברים.
גם בחזית היוגה בהריון, לא מומלץ לתרגל כריעה בשלב הזה, בדיוק מאותן הסיבות שכתבה אמא ללי, במיוחד שיש מנח עכוז.
בנוסף היא נחשבת פחות מומלצת היום בהריון מכיוון שבכריעה איזור הסקרום נסגר ונאסף למטה לכיוון עצם הזנב ואנחנו רוצים לעודד בעצם פתיחה של איזור הסקרום, כפי שקורה בלידה,ולהגיע למצב שהנרתיק פונה אל הרצפה ולא עצם הזנב. במקרה כזה אפשר לתרגל כריעה על קצות הבהונות, כשהעקבים באוויר והישבנים נשענים עליהם, וכך הסקרום פתוח והנרתיק פונה מטה.
בלידה עצמה, לעומת זאת, כאמור כריעה נחשבת תנוחה מצויינת שבה ראש התינוק מכוון למטה אל הנרתיק ועם כוח המשיכה וכך מתאפשרת התברגות התינוק ביתר קלות למטה.
אני חושבת שהמקור לדעות הסותרות לגבי חיוניות תנוחת הכריעה לאישה בהריון נובעת מכך שבמשך שנים נחשבה התנוחה למועילה, משחררת את הגב, המפרקים ומחזקת את הרגליים (מה שבאמת נכון) עד שבאה יהודית שריג ומתוך נסיון רב שנים עם נשים הרות ומנחי עכוז למיניהם הגיעה למסקנה והנהיגה את התפיסה החדשה הנהוגה כיום.

שניה, "צריך" קקי בכריעה ופיפי בישיבה? מענין מאד. ספרו את זה לשני מיליארד סינים...

העניין הוא די פשוט בעצם. מי שכורע/ת כריעה עמוקה, משיגה יתרון אבולוציוני משובח של אי ערבוב הצואה עם השתן. כשהם מתערבבים עולה צחנה ואולי (בטוח) מפסידים עוד יתרונות.
גם נקבות אמורות להשתין קדימה ולא למטה.
אז מי שלא כורעת טוב, מצליחה לירות לתוך האסלה, ומי שכורעת טוב, לא. (זו כמובן הכללה, יש עוד פרמטירים מבניים שמשפיעים. אני מכירה בנות שמשתינות קדימה כמו בנים גם בעמידה בלי תנוחה מיוחדת..)
הבעיה היא באסלה, לא בכן.
אלא שכמו בדיון על חינוך בלי גבולות, אם תחשבו שבזה זה נגמר, תגיעו בקלות למסקנה שרק קקי עושים באסלה, תגידו את זה לכל מי שרוצה לשמוע, וזו תהפוך למין אמת משונה שאף אחד לא יודע מאיפה היא צצה ואיך להסביר אותה

ואני חושבת שצריך לבדוק איך אפשר לעשות צרכים בכריעה. אולי לעשות בקערה ואז לשפוך לשירותים? אולי לשים שרפרפים בצדדים? אולי להעמיק את הכריעה אף יותר? אולי נחשוב פה יחד ונמצא פתרון?

באותו עניין לגי הכריעה בהריון אני בעד לשנות את הניסוח!
כריעה מצויינת, מומלצת, מועילה לגוף ולעובר בכל שלב של ההריון!!
ובאותיות הקטנות והחשובות!
_{למעט מקרים שבהם התינוק איננו במצג ראש שאז מומלץ להפסיק לכרוע משבוע 34 כדי לא לקדם את התינוק אל תוך האגן.}

עניין של פרספקטיבה.

כריעה מצויינת, מומלצת, מועילה לגוף ולעובר בכל שלב של ההריון!!
אפשר לכתוב את זה כך. אם כי לא ברור לי מאיפה בא הצורך לכ"כ הרבה סימני כריעה (-:
כמו כל דבר, כל תנוחה, כל מזון וכ', גם כריעה מועילה במידה מסויימת ופחות מועילה במצבים אחרים. ולגבי כל דבר, המפתח הוא באיזון ובשימוש מושכל בדבר.
בסופו של דבר, (לפחות לגבי כריעה כתרגיל או תנוחה שנמצאים בה כמה דקות) משתי דקות כריעה, אחת לכמה זמן, התינוק לא מספיק להתבסס כ"כ באגן.
וגם אני בשעורים עם נשים הרות משתמשת בכריעה בעיקר במעברים מעמידה לישיבה וזה נמשך כחצי דקה, אבל תמיד טוב לדעת שיש הסתייגויות ולקחת אותן בחשבון.
עניין של פרספקטיבה
בהחלט (-:

למה כל כך הרבה סימני קריאה?
כי הכריעה שם מליוני שנים. על פני שלל מינים.
והתפישה הזאת, החשובה, המצילה, שאין אין לזלזל בה, היא בת שבועיים וחצי. ובשבועיים וחצי האלה, היא הפכה משורה קטנה קטנה להוספה בתחתית של מצב קיים מקדמת דנא, למשהו שכל אחד מצטט כאילו שזו האמת היחידה שאין בלתה, מבלי להסביר. תני לזה עוד יום יומיים, ומישהי כבר תגיד ש"כריעה זה מסוכן לתינוק" ומשם לתקן את הידע יהיה הרבה הרבה יותר קשה..

משם קפצה בשמת, משם מגיעים סימני הקריאה.
עכשיו ברור?

שניה, "צריך" קקי בכריעה ופיפי בישיבה? מענין מאד. ספרו את זה לשני מיליארד סינים...
אה, מי אמר צריך? רצוי, לטובת ניחוח הגיוני בחדר השירותים המערבי, המכיל, מה לעשות, אסלה (-:

תני לזה עוד יום יומיים, ומישהי כבר תגיד ש"כריעה זה מסוכן לתינוק"
שזה אותו דבר בעניי כמו לומר כריעה מצויינת, מומלצת, מועילה לגוף ולעובר בכל שלב של ההריון!!, במיוחד אם שמים אחריו כמה סימני כריעה. זה לא מדוייק באותה המידה.
אני מבינה את מה שאת אומרת. ומאיפה בא החשש המוצדק שלך למה שזה יכול להפוך. אבל... אני אישית לא משוכנעת שזו שורה קטנה קטנה להוספה בתחתית של מצב קיים מקדמת דנא, לא בגלל שאני חושבת את ההיפך, אלא בגלל שאין לדעת מה עלה בגורלן של נשים בהריון והעוברים שלהן (לאו דווקא עם מנח עכוז אבל גם) שהכריעה היא תנוחה לא נכונה להן, מכל מיני סיבות, (גם אנשים עם בעיות ברכיים ימצאו את התנוחה מאוד בעייתית), במיוחד בתרבויות שיבטיות בהן הכריעה כישיבה בסיסית נפוצה - ומה יכול היה לעלות בגורלן אילו ידעו שלא מומלץ להן לשהות ארוכות בתנוחה מסויימת. אני פשוט באמת לא יודעת, קטונתי מלהחליט על גודל חשיבותה של שורה כזו ומתוך אי הידיעה הזו, נמנעת מלבטל אותה. ומכאן, שאני ממשיכה לתרגל אותה, כי היא עושה טוב, לי לתלמידים שלי ולתלמידות בהריון, אבל זוכרת את ההסתייגות הזו ודואגת מתוך אותה חוסר נחרצות בעניין לא להחזיק אנשים עם מצב רגיש יותר מידי זמן בתנוחה.
מכאן ועד להפוך את הכריעה לתנוחה מסוכנת בהריון, הדרך באמת רחוקה, כי כריעה היא אכן על פי רוב תנוחה נפלאה.
אולי זו רק אני שנמנעת מסימני קריאה (וכריעה) ואוהבת את דרך האמצע ע"פ רוב, למעט מקרים שבהם יש נחיצות לומר משהו באופן נחרץ שלא משתמע לשתי פנים...
משם קפצה בשמת, משם מגיעים סימני הקריאה
כן, זה ברור (-:

אני יכולה לומר שמאז שאני ילדה, הכי נוח לי לשבת ישיבת כריעה - "בדואית" - אפילו על כיסאות
(אם כי פחות בבית הכסא, מלבד בהודו, או בסיני, שם הכי נוח לי).
אני לא יודעת איך זה השפיע על הלידה - אבל העובדה היא שלמרות שלא עשיתי יוגה ועיסויים למיניהם,
סיימתי אותה ללא אף קרע ובקלות יחסית.

לא מומלצת החל משבוע 34 בערך
חוצמיזה אוי לורידים ברגליים בתנוחה זו (למי שסובלת מהבעיה)

במהלך ההריון כשסבלתי מעצירות הכריעה הקלה על היציאות.

מאיפה בא הצורך לכ"כ הרבה סימני כריעה
D-:

מישהי רוצה לחלוק קצת סיפורי כריעה? לכתוב דו"ח כריעה?
לכתוב מילה על כריעה ועל וסת?

גיליתי שלעשות בסיר של התינוק זה ממש יציאה בכריעה ומאד נוח, במקום תימרונים על האסלה. אז למה אני מתפדחת לכתוב בניק הקבוע שלי?

_מישהי רוצה לחלוק קצת סיפורי כריעה? לכתוב דו"ח כריעה?
לכתוב מילה על כריעה ועל וסת?_
כל התשובות נכונות

ניצן, מאז שנתקלתי בדף הזה - בימים האחרונים אזרתי אומץ ועליתי על האסלה וניסיתי לכרוע, בינתיים עלתה לי שאלה - מה עושים כשלובשים מכנסיים? זה מעט מסובך.. לגבי הכריעה עצמה, לפעמים זה נוח לפעמים פחות, אני אמשיך לנסות ולראות איך הגוף שלי מגיב

אני מורידה לגמרי, לובשת בעיקר מכנסי דייגים אז זה ממש קל. למי שלא רוצה לפשוט, מכנסיים מפשילים בדיוק מתחת לברכיים. ככה כשכורעים המכנסיים לא מושפרצים.
אמא אחת, אני מבינה את ההתפדחות. בדיוק אתמול דיברתי על זה עם חברה. משום מה, עם כל השחרור המחשבתי, עדיין קשה לרובנו לעשות צרכים לתוך מיכל במקום לאדמה או לאסלה.
אפשר לדבר על זה פה ולהשתחרר מתחושת הפדיחה יחד

איזה שחרור מחשבתי?! תמיד חשבתי לעצמי מחשבות בסגנון "ואיך עשו צרכים במאה ה- 17?" היה לי ברור שלא היתה אסלה. ועם זאת, היום בעודי כורעת על הסיר, בשיא הסבבה, אני מוצאת את עצמי סוגרת את הדלת כדי שבן השש שלי לא יראה וישאל שאלות. למה לראות אותי על האסלה זה "נורמלי" ועל הסיר זה לא? מאיפה הקיבעון הזה? מי היה מאמין שככה יתגנב אלינו "מה יגידו השכנים" בדלת האחורית, תרתי משמע

כמה מחשבות לא קשורות:

איך מחטאים את הידייים אחר כך?

בתרבויות מסוימות, השמות ליד ימים ויד שמאל הן "יד האכילה" ו"יד הטינופת". וההפרדה עקבית. את אוכלת ביד ימין ורק ביד ימין, ומנגבת ביד שמאל.
(אפשר לבשל ביד אחת? אופס, סליחה, להכניס למייבש

)

ואם אין לי אומץ לעלות על האסלה? נראה לי לא בטיחותי לחלוטין, האסלה צרה כל כך, אני לא עולה עליה נקודה. מפחדת. אז: א. אני משתמשת כבר שנים בשרפרף להגבהת הרגליים, ואחרי הערה שקראתי פה (בדף אחר) על כריעה אני מקפידה יותר להישען קדימה, כדי שכמה שיותר ממשקל הגוף יישען על הרגליים ולא על האגן, והאסלה משמשת רק לאיזון ויציבות. האם זה מספיק לדעתכן כדי למנוע את החסרונות של ישיבה? ב. בהנחה שזה לא מספיק, בא לי לקנות איפשהו שרפרף-כריעה לאסלה כמו שניצן הביאה בתחילת הדף, זה בתמונה הימנית, מעץ, עם שתי "ידיות" לכפות הרגליים. איפה אני משיגה אחד כזה? איך קוראים לזה בכלל?

אפשרי. לא פוסלת את זה. בגלל שכססתי ציפורניים עד גיל מאוחר היו לי כאילו "ביטים" ברמת האצבעות, אפילו לא ברמת היד כמעט כל חיי. זה שהפסקתי להשתמש בסבון מאד שחרר אצלי את ההבדל בין נקי ובין מלוכלך. אני הכי התחברתי לרעיון של בקבוק עם פיית ספורט ומגבות ליד.
שני שרפרפים קטנים ויציבים ליד האסלה. זה מה שיש אצלנו. קניתי ב-4 דולר בחנות יצירה, צבעתי בצבע שמתאים למקלחת. הם בצורת בננה כזו אז ברגיל הם משולבים מתחת לאסלה ומאד לא מפריעים, ובשימוש אני שולפת אותם וכורעת עליהם. הם מאפשרים כריעה בפישוק נכון לכל מבנה, הם עוזרים עם השפרצות, כי הישבן הכורע שוקע מעט לתוך האסלה (השרפרפים נמוכים מן האסלה) יותר יציב אפילו להשתמש בלבנים או קוביות עץ/שעם כמו של יוגה. עוד יתרון: הקטנה משתמשת בהם כדי לטפס על האסלה. היא עומדת על המושב וכורעת עם הפנים למיכל ההדחה. רוחב האסלה מתאים לה בול.

הקטנה שלי, להלן 'הפיונת' , מניחה , מאז ומתמיד, כסא פלסטיק קטן מול האסלה, אז יוצא שכפות הרגליים שלה נמוכות אך במעט מהישבן. קצת יותר גבוה משרפרף. לפעים גם אני משתמשת , אבל לא עקבית (בכל מקרה אין לי תלונות, השבח לאל).

העניין הוא שכאשר יש שרפרף אחד מקדימה זה שונה מאוד (לאזור האגן) משני שרפרפים שמוצבים מהצדדים.
(יש לי שני שרפרפים - אבל בגבהים שונים. מגוחך קצת)

טוב, התחלתי את העניין הזה עם הכריעה ועכשיו אני מרגישה ש"באופן" באמת חירפן אותי סופית

אם מישהו ייכנס באמצע... אבל ניצן - איך אני יודעת שאני עושה את זה נכון ולא עם יותר מידי משקל על שרירי רצפת האגן שלי? אני מטפסת בהשראתך על האסלה ומשתדלת להשען קדימה כלומר משקל בעיקר על הרגליים. איפשהו קראתי שיש חשיבות לגב זקוף וזה כבר קצת אקרובטי ואתגרי לי. יש איזשהו פירוט יותר מדויק לקשי ההבנה שבינינו? קרן שמש מאוחרת..

מממ. אולי אפשר לשאול את היוגיסטיות בינינו.
דווקא בתמונות של ילידים רואים שהגב קמור ונינוח והזרועות נשענות על הברכיים (יש כמה תמונות של מערביים בראש הדף להמחשה)
גם מהסתכלות על ילדים אני לא רואה איזה שהוא דגש טבעי על גב ישר. לא נשמע לי נכון אינטואיטיבית.
את יכולה לחפש בגוגל תמונות של squatting
החיפוש שלי העלה דווקא גב קמור במובהק
תמונה

תמונות של ילדים וילידים להמחשת התנוחה הטבעית:
http://www.shunya.net/Pictures/NorthIndia/Calcutta/SquattingGirl.jpg]+ילדה[/img] גדולה יותר, נועלת סנדלים 2102238417]+פעוטה בפישוק יותר טבעי e973f905a9 o[/po].jpg http://www.toilet-related-ailments.com/images/squatting-boy.jpg]+ילדון[/img] מעל לאסלה
(הבת שלי כורעת מעל לאסלה, לרוב עם הפנים לכיוון ההפוך.)
לא הצלחתי למצוא תמונה אחת של גורילות כמו שהן כורעות באמת. זה מדהים. את בהתחלה חושבת שהן יושבות על הישבן. ואז את קולטת שהרגליים מקופלות לצידי הגוף לגמרי, כלומר כריעה, רק שהישבן ממש ממש נמוך ובאמצע בין הרגליים.

מה שלדעתי הכי מהותי זה שהישבן ישב הכי נמוך שאפשר, רפוי בין כפות הרגליים, הירכיים על השוקיים, הקיפול בברך מקסימלי, והגב נינוח. לא קמור באופן במיוחד קדימה ולא זקוף.
כשזה בא בטבעיות ומגיל צעיר זה מאד נינוח, כמו בתמונות.

תודה על ההשקעה, אין כמוך!

'בקשה... בואי כל יום!

הקטנה שלי יושבת על הסיר ולא מתלוננת. כדאי לשנות לה?

חגית, אני שיניתי לבת שלי בצורה מכוונת ומודעת. בתפישה שלי, היא אומרה באופן טבעי לראות אנשים יוצאים בכריעה ולעשות את זה בלי לחשוב פעמיים.
כאשר הדוגמה היחידה שיש היא לאנשים יושבים, הנטייה הטבעית לכרוע מתפוגגת עם הזמן. אני אישית בעד לשמור עליה מאשר לאבד אותה ואז לנסות ללמוד מחדש.

היום היא לרוב כורעת (או מעל לסיר, או מעל לאדמה או מעל לאסלה.) לעתים רחוקות יושבת (על סיר, רק לפיפי. קקי היא לא מוכנה לעשות בישיבה.) וזה ממש לא עניין.

יש אצלנו מתקן חדש לאסלה- שני שרפרפים בגובה חמישה סנטימטר פחות מגובה האסלה.
לי זה מאוד נוח, אפשר עדיין לשבת על קרש להרים רגליים בנוחות (ואין השפרצות) או רק לכרוע, לפי המצב רוח.
קל מאוד לבנות כזה, וזה גם נייד, בקיצור מומלץ!

גם אצלנו זה ככה כבר כמה חודשים. ממש הכי נוח.
עוד יתרון זה שזה מאפשר לקטנה לטפס על האסלה ולכרוע בעצמה.
חסרון גדול - זה גם מאפשר לה לקחת את השרפרף, לשים לפני הכיור, לטפס אל תוך הכיור ולעשות מסיבת משחת שיניים

איך לא נתקלתי בדף הזה עד עכשיו?? הגעתי דרך לרוקן את דם הוסת , ונשביתי... מה אני אגיד לכם, אם אני מבקשת מבעלי להתקין לי שרפרפים כאלה כמו אצל ניצן, הוא מאשפז אותי במיידי. בינתיים ניסיתי את השיטה של לוטם עם הטוסיק באוויר, וזה מוצלח מינוס. מינוס - כי אין אפשרות לפישוק רחב מספיק בשביל כריעה אמיתית. אבל מוצלח בכל זאת, גם כי זה-מה-יש ועם זה ננצח (בינתיים...) וגם כי זה מאפשר לי לשים עקבים על האסלה ובהונות באוויר, שזה כריעה FOR DUMMIES לקצרי-גיד-אכילס שבינינו (וגם לשמנות

).

כבר הרבה זמן שחשבתי על זה, ולא כל כך ידעתי לאן לפנות ובעיקר כי התביישתי.
ברור שהכריעה היא הדרך הטבעית של הגוף ליציאות, וזו גם הדרך להקל על מי שמתקשים ביציאה. הכריעה מקילה על ההתפנות. רציתי לחפש סטודנט או סטודנטית לעיצוב שיקחו את זה כפרוייקט גמר - כי כך זה יקבל גם פרסום. הרעיון הוא, לעצב אסלה שמצד אחד מצב תנוחת הגוף יהיה ממש כמו בכריעה. כמו באיור למעלה. מצד שני תהיה בה ישיבה, כדי שיהיה נוח למי שמתקשה בכריעה זמן רב, ובעיקר כשמתבגרים ומזדקנים, (וגם מתרבים הקשיים ביציאות).

אוי הייתי רוצה שתהיה כבר אסלה כזו, למהר לרוץ ולקנות.

כדי שיהיה נוח למי שמתקשה בכריעה זמן רב, ובעיקר כשמתבגרים ומזדקנים, (וגם מתרבים הקשיים ביציאות).
יש פה אי הבנה:
כאשר עוברים ליציאה בכריעה, נעלמים הקשיים שאת מתארת - שנובעים מהיציאה בישיבה על אסלה...

אם כולנו נעבור לשירותים יפניים זה יעזור. אבל ברור שמי שהגוף שלו התפתח כך שלא אפשרית כריעה אמיתית שלמה (כי המפרקים נסגרים בגיל הילדות, ואם לא כרעתם בגיל הזה, יכולת הירידה לכריעה נשארת מוגבלת לשארית החיים), אולי יצטרך עדיין אסלה "רגילה".

בתור מישהי שרוב חייה היתה עם יכולת כריעה שואפת לאפס עד קטסטרופלית, אני רוצה לספר לכן שהכריעה על האסלה מאוד מאוד עזרה לי לפתח יכולות כריעה נחמדות, תוך פחות משנה.

התחלתי עם כריעה כמו שרוני מתארת (בהונות באויר פונות למטה), והשלוש דקות האלה מדי יום ממש חוללו שינוי.
אחרי אולי חצי שנה יכולתי להתחיל לכרוע על הרצפה (השטוחה!!), לפרקי זמן קצרצרים.
ואחר כך לקצת יותר ארוכים....

שליחה על ידי א* » 20 אפריל 2011, 09:21

האם ישיבה רגילה על האסלה עם שרפרף מתחת לרגליים מדמה את התנוחה הזאת?
אם כן, איזה גובה השרפרף צריך להיות? מה צריכה להיות הזווית של הרגליים עם הבטן?

דלית ב ו ניצן אמ אני מאוד רוצה שרפרף כמו שאתן מתארות, אותו ניתן לחבר לשירותים ולהשתמש בו לכריעה, איך משיגים אחד כזה?