לדבר פשוט שפה זוגית

בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

רק שאני לא חושבת שאת יועצת מוצלחת במיוחד לדקויות ניסוח ברוסית
חחח ממש לא. אבל יש לי כמה רעיונות מי כן P-:

הייתי מוכנה להאמין שיש אנשים שזה עובד איתם על הפעם הראשונה
חחח ממש לא. אין סיכוי.
כלומר, כן, בכל פעם זה עבד חד פעמית - בתנאי שהקפדתי לעשות את ההקדמה כמו שצריך, אחרת זה לא יצא אמין והאדם בכל זאת הצליח לדמיין האשמה |אוף| גם אנחנו צריכות ללמוד איך לעשות את זה נכון ולפעמים נטעה ונפספס ולא יאמינו לנו |אוף|
אבל לקח באמת כשנתיים שבהן כל פעם הצלחתי לקלוע בסיטואציה ספציפית, עד שהופנמה האופציה שאם אני אומרת משהו, יש אפשרות שאין שם שום האשמה... |אוף|

(על דברים ממש ממש קטנטנים! כמו לבקש ממישהו להוריד לי משהו כבד מלמעלה ולהקדים לזה הקדמה שאני פשוט זקוקה לעזרה כי זה כבד לי, אני ניסיתי להוריד אבל לא הצלחתי, וזו ממש לא אשמתו שהחפץ הכבד מונח למעלה, אני פשוט מבקשת ממנו עזרה כי הוא גבוה וחזק... וכן זה מעייף כמו שזה נשמע וכן לפני כן, כשסתם ביקשתי - מתוך מחשבה שמה כבר יכול להיות מאשים בבקשה להוריד לי את סיר הברזל מהמדף העליון - הייתי מקבלת תגובה כועסת שזו אשמתי שהסיר הכבד מונח על המדף הזה ושאוריד אותו בעצמי!)
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אישה_במסע* »

זה ה"נסיבות מסויימות" שהזכרתי מקודם - נניח לבקש עזרה להוריד סיר. משהו שאדם סביר לא יחשוב שיש בו אשמה. אבל הסיפורים שלך הרבה יותר גרועים מהסיפורים שלי. אני לא מכירה מישהו עד כדי כך נוטה להאשמה עצמית (ולמען האמת, בכלל לא ברור לי למה להישאר איתו בקשר קרוב). אם הנסיבות הן לבקש לעשות משהו אחרת (לא להחליט במקומי החלטות, לעשות X כדי להימנע מאיחור) אז יש לזה הרבה יותר סיכוי להתפרש כאשמה.
הסיבה לכך לדעתי היא שאלו דברים לתפיסתי נמצאים באחראיות מי שאני מדברת איתה (בעיקר אמא שלי) ולתפיסתה אלו דברים שהיא אשמה בהם. ואילו הסיר? הסיר הוא לא באחראיותה/אשמתה. ולכן רוב הזמן היא פשוט תעזור (או שלא. או שתצעק עליי שמהרגע שהיא באה הביתה אנחנו לא נותנים לה דקה שקט) מבלי להאשים את עצמה. בעצם, יכול להיות שמתקפה-שכנגד היא בעצם התגוננות נגד המחשבה שהיא אמורה לקום ולעזור לי עם הסיר? |אוף|

בכל מקרה, מי כן יועצת מוצלחת לדקויות הרוסית? הסיפור שלך מעורר בי אופטימיות - ההורים שלי נוטים להאשמה עצמית משמעותית פחות מהאיש מהסיפור שלך.
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

רק אתמול בערב ראיתי את השאלות, ולא הס]קתי להגיב:

_לא הבנתי. הוא עובד 5 ימים בשבוע ולומד במסגרת מסוימת יום אחד?
האם הוא המפרנס? האם גם את מפרנסת?_
הוא לומד בכולל, מקבל מלגה שבדרך כלל לא מגיעה, ואני המפרנסת העיקרית ויחידה. אין לנו בעיה עם זה, כל עוד אני מקבלת מינימום מסויים, ואנחנו מסתדרים נהדר. ברגע שהיא יורדת מתחת למינימום או שיש דרישות חריגות מהרגיל- קצת קשה אבל מסתדרים :-)

בגללך, כי את לא מאורגנת ואין לך משמעת עצמית?
בעיקר בגללי. הוא טיפוס קצת מבולגן, ואני טיפוס מאוד !! מבולגן, עם בעיות קשב וריכוז לא מאובחנות עדיין (השבוע, השבוע יש לי תור)

כל צורך שאמא שלו מעולם לא הביעה - הוא לא מוכן לקבל שקיים בעולם? קשה לו להכיר בצרכים כאלו כיוון שאצל אמא שלו הוא מעולם לא פגש בהם, אם מחוסר התעסקות של הדור בתחומים האלו, ואם כי היא פשוט כזו.
הוא אומר לי, שאם היה כסף בשפע לא היה אכפת לו. כיוון שאנחנו די מדוייקים, קשה לו להוציא סכומים על דברים שהוא לא מבין את המטרה הברורה שלהם.




_עולמו מאוד צר?
ואם אני כבר שואלת, אז האם יש צרכים שאמא שלו הביעה או מביעה, שהם לא צרכים שלך? שאת לא מביעה? או שבעיקרון האישיות שלה היא אישיות של "מקריבה" שלא חשפה מעולם שום צורך שלה בפני ילדיה?

המשפט הראשון היה של רופא המשפחה שלנו ששלח אותי
לא הבנתי. מדוע רופא המשפחה שלכם שלח אותך לקואצ'ינג?
מי בהפסקה בפגישות? את ובן זוגך או את בקואצ'ינג?_

עולמו צר, מבחינה זו שאנחנו חרדים ("דוסים ;-)) מה שאומר שאני האשה היחידה שהוא מסתכל עליה באמת כיום, אין לו אחיות, כך שהוא לא מכיר מקרוב את הדברים האלו (גיסות זה אחרת. יש הרבה פחות קשר, ואנחנו כל כך שונות אחת מהשניה שבכל מקרה הוא לא ילמד מחייהן אלינו. ובחלק מהמקרים- טוב שכך ;-))

האישיות שלה די תכליתית. אני לא יודעת אם היא "מקריבה" במלא מובן המילה, היא לא עושה את זה מתחושת קרבנות, ואם לא מתאים לה משהו היא תגיד, קצת קשה לי עם ההגדרה הזו...
והיא האמא של הדורות הקודמים, כזו שלא מצליחים לחשוב מה לקנות לה ליום ההולדת, או לחג. הכל לבית ולא לה, כי היא לא סוג של נופש/ עיסוי/ טיול וכו.

רופא המשפחה שלנו מאוד לא קונבנציונאלי. הוא מכיר אותנו על בוריינו, את המשפחה הגרעינית שלי (בעלי, הבת) ואת המשפחה של ההורים שלי, ילדים והחתן השני שלהם. הוא מסוגל להציע דברים מטורפים לפתרון בעיות כאלה ואחרות, ולכן כשהוא ראה אותי פעם אחת בתור, הוא אמר לי ישר ללכת לקאוצ'ינג כדי לצבור כוחות ולארגן את החיים שלי מחדש.
לכן אני הולכת (ולא בעלי, ולא שנינו), ואני בהפסקה כרגע.


דבר אחרון: לאיזה צורך את צריכה קואצ'ינג בעצם? מה המטרה? זה משהו כללי כזה או שיש לך מטרה ספציפית שאת רוצה להשיג בעזרת האימון? איך האימון הזה יקדם אותך בחיים, ואיזו תועלת את צופה שהוא יביא לבית שלכם, למשפחה שלכם או לזוגיות שלכם?
בעיקרון זה די כללי, אני לא מצליחה לתחזק את הבית, אני מסתבכת, מתבלבלת, לוקח לי כל דבר שעות (למרות שעזרתי די הרבה בבית של ההורים שלי).
בין לבין צפו כמה מטרות מוגדרות יותר- בניית קשר נכון בזוגיות (קשה לי בתחום הזה. לפעמים נראה לי חסר הגיון בטרוף להנשא. איך אפשר לנהל שיחה נורמלית כשהוא כל רגע מרגיש שהוא צריך להאשים את עצמו, או שהוא לא מבין אותי ואת רגשותי. כמו כן, נישאתי בלי רגשות מאוהבים, כך שמה שהתעורר היו רגשות שליליים. אל תאשימי את הרקע הדוסי שלי ;-) כי לא הוא האשם, אלא שיצאתי עם בעלי מיד אחרי שבחור אחר הוריד אותי, והבחור האחר סובב לי את הראש לגמרי... עדיין לא התאוששתי וכבר יצאתי עם בעלי... לכן הראש שלי לא היה במקום. קיצורו של עניין נעשו כאן כמה טעויות בוטות, למרות שאני שלמה עם ההחלטה. אם להיות נשואה- זה לו.)
דבר נוסף שצף בפגישות - זו הפרעת הקשב והריכוז שצפה לי בעיקר מאז גיל 18 בערך (5 שנים אחורה) וקשה לי להתנהל בצילה. אנחנו או טוטו הולכים לאבחון, ואחר כך נמשיך בהתאם אליו- מה לקחת, ומה לעשות כדי להקל על החיים.

תודה, בשמת
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

אישה במסע

את לא חושבת ש"רן שהיא מכירה" זה סוג של הגבלה?
לי זה עובד.
עובד לי לדעת שאם בן הזוג שלי מתנהג בצורה לא מכבדת אולי הייתה לו סיבה. אולי הוא מודאג או עייף. זה בשום מקרה לא צד באופי או באישיות שלו.


גם - בפעם הקודמת שאלתי על התגובה העדיפה במצב בו מאישו נוטה להאשמה עצמית. נכתבו מילים רבות ויפות על בחירה, אולם לצערי לא ניתנה אף עצה מעשית.
זאת פניה אלי?
אם כן כתבי שוב כי לא הבנתי.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

בשמת א
_את דיברת על "רינה".
אני הולכת צעד אחורה ומתבוננת ב"רן"._
מסכימה. המטרה בדוגמה היא מודעות לזיהוי הצרימה, וכיונון עצמי. באופן שעובד לבני הזוג
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

אם הנסיבות הן לבקש לעשות משהו אחרת (לא להחליט במקומי החלטות, לעשות X כדי להימנע מאיחור
הממממ.
נשמע כמו חומר נפץ.
כלומר, אני לא יודעת על אילו סיטואציות את מדברת, אבל אני, במסגרת ההתמודדות עם כל התחום הענק הזה, הפרדתי בין שני מצבים כי מצאתי שההפרדה מאוד עוזרת לי:
מצב א':
  • אני יכולה לארגן אחרת את הסיטואציה כדי שיקרה מה שאני רוצה בלי שאני צריכה להזיז אף אחד אחר (דמייני לוח שחמט. את רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב', כרגע חושבת שבשביל להגיע את חייבת להזיז את X כדי שתוכלי לעבור שם. חשיבה חדשה: איך אני אוכל להגיע לנקודה ב' בלי להזיז אף אחד?).
מצב ב':
  • חייבת לתקשר עם הזולת ולקבל שיתוף פעולה.
בעזרת חשיבה מחוץ לקופסא וגיוס של כל היצירתיות שלי, הצלחתי להעביר את הרוב המכריע של הסיטואציות ממצב ב' למצב א'.
למשל:
אני מוזמנת לחתונה עם הורי, הם תמיד מאחרים ולי חשוב להגיע בזמן? (מנסה לדמיין מצב אפשרי מהחיים שלך)
מה הייתי עושה פעם?
מבקשת, מנדנדת, מתחננת, דוחפת, מושכת, מבקשת, וגם לוקחת על עצמי לעשות אלף הכנות שבאחריותם כדי "לחסוך זמן" כדי שסוף סוף פעם אחת בחיים נצא בזמן ונגיע בזמן.
מה הייתי עושה עכשיו?
  1. בודקת כמה חשוב לי להגיע לחתונה הזאת. אם לא חשוב לי? מודיעה להם "אם תהיו מוכנים ליציאה עד 18:05, אבוא איתכם. אם תאחרו, אני לא באה". זהו. אם חשוב להם שאבוא, שיעשו שמיניות באוויר לצאת בזמן. אחרי פעם אחת שאגיד דבר כזה והם יזלזלו ויאחרו ואני פשוט לא אבוא - הם ילמדו.
  2. כן חשוב לי? מוצאת דרך להגיע לחתונה בלעדיהם! אוטובוס, טרמפ עם קרוב אחר שהוא דייקן, לא משנה מה. תמיד יש דרך. תמיד. ואם לא? ראי סעיף 1.
השורה התחתונה:
צריך לצאת מאיזור הנוחות שלנו...

כול להיות שמתקפה-שכנגד היא בעצם התגוננות נגד המחשבה שהיא אמורה לקום ולעזור לי עם הסיר?
(-: ברור D-:

הסיפורים שלך הרבה יותר גרועים מהסיפורים שלי.
כל כך הצחקת אותי בקול רם D-:

ההורים שלי נוטים להאשמה עצמית משמעותית פחות מהאיש מהסיפור שלך.
הוא לא רוסי P-:
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

הוא לומד בכולל, מקבל מלגה שבדרך כלל לא מגיעה, ואני המפרנסת העיקרית ויחידה.
תסלחי לי שכמעט נחנקתי ונשארתי בלי אוויר מהנתון ה"שולי" הזה. את המפרנסת העיקרית והיחידה, הוא עסוק אך ורק בהתפתחות רוחנית והוא קובע שההתפתחות הרוחנית שלך לא חשובה? (תעזבי שקואצ'ינג הוא ממש לא רק התפתחות רוחנית לשם שמיים אלא התפתחות שהיא בכל הרמות ואם היא טובה ומוצלחת היא תשרת גם אותך, גם אותו וגם את כל המשפחה לשנים רבות)

הייתי נותנת לו בתור עונש רוחני לקרוא תיכף ומייד 500 סיפורי צדיקים ואלף סיפורי רבנים חכמים P-: כדי שילמדו אותו לשפוט נכונה.

האמא של הדורות הקודמים, כזו שלא מצליחים לחשוב מה לקנות לה ליום ההולדת
אוקיי, בלי תחושת קורבנות, מתוך תחושת שליחות, היא מחקה לחלוטין ומכחישה כל צורך אישי בפן שהיא חושפת בפני משפחתה. התוצאה אותה תוצאה.

ממה שאת מתארת נראה מאוד ברור ומעשי מדוע את זקוקה לאימון הזה. את מרוצה מהמאמנת (?) שבחרת? מרוצה מההתקדמות? מרגישה שהיא יכולה לעזור לך להתקדם במטרות שהצבת לעצמך? ההפסקה היא אך ורק בגלל ההתנגדות של אישך, וההתנגדות לטענתו היא אך ורק על רקע כלכלי?

אז שני דברים עולים לי בתור רעיונות:
  1. איך את מציעה לפתור את הסוגייה הכלכלית? כלומר, מה ההצעה שלך לארגן כסף לאימון? האם התוכנית שלך היא להרוויח עוד כסף? האם התוכנית שלך היא לשנות סדרי עדיפויות ולהוריד סעיפים שכרגע אתם מוציאים עליהם כסף, כדי שתוכלו להרשות לעצמכם לשלם על האימון? או אפשרות אחרת? אני מעלה את זה ראשון, כי קודם כל ברור שאת צריכה לנסח תוכנית כלכלית ברורה ומסודרת לשיחה ביניכם. משהו שתוכלי להגיד עליו משהו מעין:
"X אהובי, אני שומעת שאתה מאוד מודאג מהעלות הכלכלית של האימון שלי, וכיוון שחשוב לי מאוד שנעשה דברים בשיתוף פעולה ובהסכמה, ישבתי והכנתי תוכנית כלכלית שמראה שחור על גבי לבן איך נוכל לפנות תקציב לקואצ'ינג".
  1. את כתבת בצורה מפורשת את הסיבות הפרקטיות שלך לאימון, סיבות שאותן חשוב להציג בפניו, בניסוח נכון והגיוני.
שימי לב, שכל הסיבות שציינת, יועילו למשפחה.
לא ציינת סיבות כמו "כי נעים לי", "כי אני רוצה קצת זמן לעצמי", "כי אני מעוניינת בהתפתחות רוחנית", "כי אני אוהבת ללמוד".
ציינת סיבות שהיו מתאימות לאמא שלו:
  • חשוב לך לקבל הדרכה לתחזוקת הבית והמשפחה, כדי שתוכלי לשפר את התיפקוד שלך כעקרת הבית וכאם המשפחה (זה לטובת הבית והמשפחה).
  • חשוב לך לקבל הדרכה בזוגיות, לתפקד כרעייה ואשת איש. הכוונה לכך שיש הרבה אי הבנות, הרבה קצרים בתקשורת, הרבה צער ביניכם, ואת מרגישה שאם רק תלמדי את מה שאת כרגע לא יודעת, תרכשי כלים, מיומנויות והבנה שחסרים לך מאוד (זה לטובתו, לטובת הזוגיות שלכם, וכמובן לטובת הילדים).
  • את זקוקה לאימון, כיצד לחיות עם הפרעות הקשב והריכוז שלך. זה דורש ייעוץ והדרכה מקצועיים ממי שמבין בנושא (גם זה, כדי שתוכלי לתפקד כרעייה, כאמא, כעקרת בית וכמפרנסת).
זה על רגל אחת...
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ממ* »

תסלחי לי שכמעט נחנקתי ונשארתי בלי אוויר מהנתון ה"שולי" הזה. את המפרנסת העיקרית והיחידה, הוא עסוק אך ורק בהתפתחות רוחנית והוא קובע שההתפתחות הרוחנית שלך לא חשובה? (תעזבי שקואצ'ינג הוא ממש לא רק התפתחות רוחנית לשם שמיים אלא התפתחות שהיא בכל הרמות ואם היא טובה ומוצלחת היא תשרת גם אותך, גם אותו וגם את כל המשפחה לשנים רבות)

בדיוק, אבל בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את הדברים.
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

חני, הנה ממתק בשבילך מהיום בבוקר.

הכנתי 4 כוסות שייק ירוק של חצי ליטר כל אחת. הגשתי לשני ילדים, השלישית עפה לי מהיד וחידשה לי את המטבח (החדש גם ככה) - מקרם בהיר לירוק כהה.
כל המטבח נהיה ירוק, אבל בחיי. רצפה, ארונות, שייש, מה שאת רוצה...
אפשר רק לקלל. אין שום דבר אחר לעשות.
הגשתי לילד השלישי את הכוס של האיש והתחלתי לנקות, כי נזכרתי בסוף שבעצם גם את זה אפשר לעשות :-)

כשכל הרצפה עוד ירוקה האיש מתקרב בנונשלאנט ואני רואה שהוא לא מסתכל על הרצפה אז אני מרימה מהר יד לסימן עצור והוא אומר "אוי" בטון משתתף מאוד ועוצר.
אני ממשיכה לנקות והוא עדיין בעצירה שלו.
אני על ארבע עם סמרטוט, מקללת בלב ולוחשת לעצמי, כי מה פתאום שהוא ישמע - תציע כבר לעזור לי, נו, תשאל אותי אם אני צריכה עזרה.
והוא עומד שם. לא זז.
ואני מתחממת מבפנים על העמידה חסרת התוחלת הזו וממשיכה להגיד לו (בלב, ברור שבלב) - תשאל אותי אם אני צריכה עזרה.

ואז אני קולטת שהרי סימנתי לו לעצור. התנועה שלי היתה חזקה מאוד. המשטרה לא עוצרת ככה את התנועה כשיש חפץ חשוד...
מה הוא הבין ממנה? אולי שכדאי עכשיו לסתום, לעצור, לא לנשום בכלל?
איך הוא יכול להבין שהתנועה הזו אמרה את כל אלו אבל גם לשאול איך אפשר לעזור?

בעודי מסיימת לחשוב את המחשבה הזו, וכולי מתרככת, נשמעת שאלה רכה ועדינה ואמפטית בחלל המטבח - אפשר לעזור איכשהו?
<ברור שלא, רק רציתי שתשאל>

מסקנה - כדאי להקשיב דרך הלב (ברוח הפוסט האחרון המקסים שלך) אבל לא כדאי גם לדבר דרך הלב. לא שומעים משם כל כך טוב :-D
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

ועוד משהו אני עושה בזמן האחרון בהצלחה מרובה -
כשאני עצבנית או מתחיל להתבשל בי כעס אני אומרת לעצמי דבר ראשון - הי, אני אוהבת אותו הכי בעולם. ורק אחר כך אני מרשה לעצמי לחשוב את כל השאר.
זה עושה לי ניסים ונפלאות ממש.
גם בפנים, וגם ניכר מאוד במה שיוצא החוצה.
מאי*
הודעות: 338
הצטרפות: 01 ספטמבר 2003, 17:18

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי מאי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תסלחי לי שכמעט נחנקתי ונשארתי בלי אוויר מהנתון ה"שולי" הזה. את המפרנסת העיקרית והיחידה, הוא עסוק אך ורק בהתפתחות רוחנית והוא קובע שההתפתחות הרוחנית שלך לא חשובה? (תעזבי שקואצ'ינג הוא ממש לא רק התפתחות רוחנית לשם שמיים אלא התפתחות שהיא בכל הרמות ואם היא טובה ומוצלחת היא תשרת גם אותך, גם אותו וגם את כל המשפחה לשנים רבות)

אה, כאשת אברך, אחות לאברכים, גיסה לאברכים וכו' יורשה לי רק להעיר שרובם לא רואים את הלימוד בכולל כמשהו שנעשה עבור 'התפתחות רוחנית'. מבחינתם זו פשוט חובתם האבסולוטית להקדיש עצמם ללימוד תורה כל עוד לא נוצר צורך דחוף לפרנס את המשפחה. באופן אידיאלי הם אמורים להתפתח כך רוחנית אבל השאלה אם הם מרגישים התפתחות כזו או לא איננה שיקול במחויבות ללמוד. אין אברך שלא עוברות עליו תקופות של דם יזע ודמעות וקושי למצוא סיפוק בלימוד, ועדיין רובם דבקים בזה וממשיכים ללמוד. יש לזה אפילו מושג ישיבתי שנקרא 'ימי האהבה והשנאה'. ('ימי האהבה' שהלימוד משובב נפש וממלא סיפוק, 'ימי השנאה' שהכל הולך במאמץ וחירוק שיניים) אני לא הייתי משווה שום דבר שאני עושה להתפתחות אישית - בשום מישור - ללימוד של בעלי. מה לעשות ששום דבר כזה עוד לא הקים אותי מהמיטה בחצות לילה קר כדי להשלים שעות 'התפתחות רוחנית' אחרי יום עמוס בסידורים וטיפול בילדים? (זה לא סותר כמובן את החשיבות הגדולה של קואצ'ינג, שלדעתי אמא צעירה צודקת לגביו - רק שלדעתי לא נכון להעמיד את זה כאילו בעיני בעלה זה והלימוד שלו זהים והוא מחליט ש'רק לו מגיע'...)
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי טלי_ב* »

אבל לא כדאי גם לדבר דרך הלב. לא שומעים משם כל כך טוב
דווקא נשמע ששומעים מצוין (-;

(הבנתי, אבל לא יכולתי להתאפק)
(הפסקת לשתות שייק בבוקר? סיפרתי לך כבר שאני גשש בלש...)
אמא_צעירה*
הודעות: 581
הצטרפות: 19 ינואר 2004, 15:18
דף אישי: הדף האישי של אמא_צעירה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אמא_צעירה* »

הנתון ה"שולי" הזה. כתבתי אותו ככה, מהסיבה שיש כאן אנשים שלא ימצא חן בעיניהם
אבל מבחינתנו, כמו שאמרה מאי, זה החלק העיקרי בחיינו, גם בלי הקטע של ההתפתחות האישית, אלא מצד סדר עדיפויות, חובה, וסיפוק שאנחנו עושים מה שאנחנו צריכים. (אני ממש לא מתכוונת לפתח כאן ויכוח אידיאולוגי, לכן הוא כביכול נכתב כשולי, ואם תצליחו לקרוא אותו כברירת מחדל וזהו, כי זה לא הולך להשתנות בתקופה הקרובה :-))

היא מחקה לחלוטין ומכחישה כל צורך אישי בפן שהיא חושפת בפני משפחתה. דווקא כשקראתי את המשפט הזה נזכרתי שהיא למדה לפני קרוב ל- 30 שנה מזכירות רפואית ויצאה לעבוד, עד היום היא שם. אני מאמינה שזה איזשהו ביטוי כן, לפן האישי שלה.

ממה שאת מתארת נראה מאוד ברור ומעשי מדוע את זקוקה לאימון הזה. את מרוצה מהמאמנת (?) שבחרת? מרוצה מההתקדמות? מרגישה שהיא יכולה לעזור לך להתקדם במטרות שהצבת לעצמך? ההפסקה היא אך ורק בגלל ההתנגדות של אישך, וההתנגדות לטענתו היא אך ורק על רקע כלכלי?
אז כן, לי ברור, לבעלי פחות, בעיקר בגלל הנושא הכלכלי, שאם לא הוא - הייתי מקבלת מאוד בקלות, כי הוא מצידו ייתן לי הכל. הוא אומר את זה, ומתנהג לפי זה.
אני די מרוצה ממנה, יהיה לי קשה מאוד למצוא מישהי יותר מוצלחת ממנה, כי היא מאוד בראש שלי ואני פתוחה איתה, לגבי ההתקדמות אני לא הכי מרוצה אבל זה בגלל שנפלנו על תקופה לא מוצלחת- לידה שלה, חגים, חתונה אצלנו וכו..
ההפסקה בעיקר בגלל הלידה שלה, אני כרגע בעמדת המתנה של מחרתיים אבחון BRC וחוסר כסף (הייתי דוחפת שאני צריכה לבוא אם היה מאוד בוער לי, אבל כרגע אני מרגישה דיי בסדר עם בעלי,) היא בחופשה כך שזו תהיה תדירות נמוכה וממילא פחות אפקטיבי, אחרי האבחון נהיה קצת יותר חכמים ונראה מה אפשר לעשות הלאה עם המידע החדש.

איך את מציעה לפתור את הסוגייה הכלכלית? אני עובדת בעבודה מאוד דינמית, חודש קודם למשל, לא הייתה כמעט עבודה, בחודש זה אני לא עומדת בקצב, וכמה שיותר יהיה יותר טוב.
לכן בחודש הבא יהיה נו יותר קל לפנות כסף למטרה הזו.
מצד שני כשאני חושבת על עבודת גיבוי לחודשים ריקים עולה לי רק משהו כמו שיעורים פרטיים שזו התחייבות לתקופה גם אם יהיה לי פתאום חודש מלא כמו עכשיו, למשל, ולא יהיה לי מתי לקבל תלמידים.

שימי לב, שכל הסיבות שציינת, יועילו למשפחה. את הסיבות הזוגיות קשה לי להעלות בפניו ולהגיד לו שמע, אני הולכת לשים דברים על השולחן ולדבר עם מישהי זרה לך.
עם כל ניסוח עדין, הכוונה לספר לו- זה לא נשאר ביננו. זה יוצא החוצה.
לי באופן אישי אם הייתי עומדת בצד השני, זה היה נשמע לי קצת כבגידה. קצת.

והסוגיות האחרות- הוא לא רואה מספיק שיפור בתכלס
אני מאמינה שעכשיו יהיה יותר קל, במידה ונחליט לקחת אפילו ריטלין, (כמה שאני לא רוצה, אבל אני מרגישה שזה גדול ממני ואני חייבת עזר חיצוני רעיל ככל שיהיה כדי לחזור לקרקע.) ויהיה שיפור כי אפסיק להשקיע כוחות סתם.
יותר נכון, לבזבז אותם.. :-/
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי מצ'רה* »

כשאני עצבנית או מתחיל להתבשל בי כעס אני אומרת לעצמי דבר ראשון - הי, אני אוהבת אותו הכי בעולם. ורק אחר כך אני מרשה לעצמי לחשוב את כל השאר.
גם אני משתמשת בזה.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

חני, הנה ממתק בשבילך מהיום בבוקר.

צילי איזו דוגמה מעולה
תודה רבה
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

לפני כשבוע כתבתי בבלוג שלי ואני כותבת גם כאן.

איך להפחית מאמץ בניסיון להבין את הצד השני, וליצור הבנה חדשה מהלב שהיא כמו קסם שקורה מעצמו.
תרגיל להתנסוּת
המרכיבים: התבוננות מודעת ונתינת כוונה במשך 3 שבועות
אופן השימוש: (-:
בשבוע הראשון לזהות בדיעבד ובהמשך בזמן אמת מתי אני חושב/ת ומדבר/ת במילים ממשפחת המילים להבין מול בן/בת הזוג, הילדים, משפחה, חברים ועבודה
למשל: "אני רוצה להבין" "אני לא מבינה למה" "את לא מבינה מה אני מנסה לומר" " אני מבין ש...." "הבנת מצויין" "הבנתי נכון?" אתה לא מבין אותי" "תסבירי לי כי אני לא מבין"

בשבוע השני לתת כוונה לא להשתמש במילים ממשפחת להבין ולשים לב האם הפחתתי את השימוש במילים הנ"ל
כלומר בתחילת כל יום בשבוע השני לומר לעצמי: "אני נותנ/נת כוונה לא לעשות שימוש במילים ממשפחת להבין"

בשבוע השלישי לתת כוונה להקשיב דרך הלב
כלומר בתחילת כל יום בשבוע השלישי לומר לעצמי:
"אני נותנ/נת כוונה להקשיב ל _ (בן/בת הזוג) דרך הלב"
ולשים לב איך זה בא לידי ביטוי כשאני מקשיב לבן הזוג דרך הלב.

זוהי התיאוריה שלי להבנה חדשה. הבנה מהלב.

שיתופים בעקבות התנסות בתרגיל יתקבלו בשמחה הם גם יעזרו לי לדייק את התיאוריה שפיתחתי.
תודה מהלב :-)
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי רק_מה* »

משתפת רשמים אחרי שבוע ראשון:

גיליתי שאני לא משתמשת במילים אלה הרבה.
חשבתי לעצמי מה בין "אני לא מבינה" ל- "אני לא יודעת". זאת אומרת, ברור שהן לא חלופה אחת לשניה- אבל להרגשתי "אני לא מבינה" דורשת משהו בעוד ש"אני לא יודעת" מהווה אמירה מסכמת/ סגורה/שלמה.
עוד חשבתי ש"אני לא מבינה", "לא הבנתי" עולה בשיחות עבודה. וכשאני אומרת אותן יותר מדי פעמים אני מרגישה מוצפת/מציפה/אטומה ומבולבלת. כאמירות כאלה מרובות, הן אוטומטיות. כשאני ב-א-מת לא מבינה ומוכנה להקשיב, אני אומרת את המילים האלו פעם אחת ועוצרת.

בעבר הופנתה כנגדי הבקשה "להבין". להבין פירושו היה להיות בוגר. לוותר. להעמיד צרכי אחרים מעל צרכיי המיידיים.
"אבל את מבינה, נכון?".... כאשר להבין סותם את האפשרות לשאול, לתהות

גם כיום בזמן עימות עם הבנזוג הוא יכול לפנות אלי ב: "את לא מבינה?!" שעושה לי צמרמורת ותחושה מאוד מאוד לא נעימה. כאילו יש קו מתוח בין המבינים לשאינם. ומצופה ממני להיות "נכונה תמיד" בקבוצת השווים המבינים. וגם בן הזוג של האמירה הזו: "אני לא מבין./אני לא מבין אותך/ מה את רוצה/ מה יש לך".

מול זה יש את הביטוי בו השתמשתי השבוע: שכך וכך גורם לנו (הנשים) להרגיש שמה שאני עושה הוא "מובן מאליו".- בשיחה על בני זוג עם חברה.

במחשבות שלי מתרוצצת הרבה פעמים הבקשה: להבין. אבל אז היא בדרך כלל מנוסחת כ"לדעת משהו".

אני משתדלת להימנע מ"את מבינה?" אבל יוצא לי להביע מילים אלו כלפי בתי.

בכל זאת, יש טון אחר כאשר אני מוודאת הבנה, לעומת כשאני מפעילה סמכות במילים אלו. (את מבינה שהיא קטנה ממך?! את מבינה שזה מסוכן?!- שלא מצפות לתשובה לעומת... הסבר שבסופו אני באמת מתעניינת אם הבינה). וגם- מצאתי את עצמי מסבירה לה על משהו שזו "הייתה פשוט אי-הבנה. לא הבנתי בדיוק מה רצית, ובגלל זה נתתי לך X במקום Y. בוא נחליף" וגם כאן היה ניגון אחר למילה.

אז מה? אלו מילים שיפוטיות? סוגרות? שבעצם מבטלות את עצמן? (כשאני אומרת לבן הזוג "אני לא מבינה אותך" אני מביעה תרעומת. אכזבה. כעס וביקורת. ממש לא רצון להקשיב ולהבין. אני ממש לא אומרת זאת. אני בדרך כלל אגיד, בטון רפה אם אני בעמדה שלילית כועסת/עייפה/עצובה: אני לא מבינה למה התכוונת. או אקח אוויר ואשאל אז מה אתה רוצה שיקרה במקום ...)

טוב משאירה פתוח את המחשבות בינתיים
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

רק מה תודה על השיתוף. זה כל כך מעשיר ומלמד.
בינתיים לא כותבת בתגובה כדי לא להפריע למחשבות.
ובכל זאת (-:
הביטוי בו השתמשתי השבוע: שכך וכך גורם לנו (הנשים) להרגיש שמה שאני עושה הוא "מובן מאליו".- בשיחה על בני זוג עם חברה
א. תודה על הביטוי הזה. עד שלא הבאת את הדוגמה לא שמתי לב שהוא שייך למשפחת המילים של להבין.
ב. אם אני מנסה להסביר את הביטוי מובן מאליו זה משהו שאין צורך להסביר אותו כי הוא ברור מעצם קיומו.
מחשבה: אם היינו מבקשים מבן הזוג להסביר את המוסבר והמובן מאליו מעניין מה הוא היה אומר :)

.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

להסביר את המוסבר והמובן מאליו מעניין מה הוא היה אומר :)
בדיוק הפרוייקט שלי לשבוע הקרוב (-:
(הוא חושב שדבריו מובנים מאליהם, אני חושבת שיש אי הבנה קולוסאלית, לפי סימנים מחשידים מסוימים).

אז חני, בהקשר של הנושא הזה בדיוק, יש לי שאלה: מה דעתך על השאלה "אני רוצה לבדוק איתך אם הבנתי אותך נכון", שאחריה אומרים משהו כמו "כשאמרת X אני חשבתי שהתכוונת ש-א-ב-ג אבל עכשיו יש לי הרגשה שפספסתי משהו".
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

נשמע לי ארוך.. :-)
אולי כדאי לוותר על ההקדמה? אפשר למשל לשאול: "כשאמרת X למה התכוונת? "
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלא אשכח:
הדיוק הוא הקרקע של האהבה
(להרחיב כשיהיה חיבור לאינטרנט במחשב הנייח)
<חני>
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

הדיוק הוא הקרקע של האהבה
מסכימה.
ואת הדיוק מתחילים, ביני לבין עצמי. לפעמים צריך להתבחבש חודש עד שאני מדוייקת לעצמי, ורק אז יכולה לפעול החוצה.

אפשר למשל לשאול: "כשאמרת X למה התכוונת?"
לא. שאלות פתוחות לא עובדות. הוא לא מבין את השאלה. לא רואה איך אפשר להבין אחרת ממה שברור לו מאליו. הוא צריך לקבל את הפרשנות שלי, כדי שיוכל להשתגע מהטיפשות שלי P-: P-: P-: ואחרי שיעשה ממני צחוק P-: תהיה לו מוטיבציה "להסביר לי" איפה טעיתי ומה האמת.
חייבת להיות שם טעות שלי כדי שהוא יהיה מסוגל לדבר.

וואו תודה חני על ההצעה שלך. הפלת לי אסימון ענק {@ זה כמו אמא שלי. סיפרתי פעם איך סידרתי שאמא שלי תלמד אותי לבשל שעועית ירוקה?

מתי זה לא עובד?
כשאני באה עם אמונה בפרשנות שלי ולא עם "הפרשנות שנראית לי כהצעה פתוחה לתיקון".
כשאני באה מהאגו שלי.
כשאני באה עם ציפיות.
כשאני באה עם "התשובה שאני רוצה לשמוע".

מתי זה עובד?
כשאני באה מאנרגיה של אהבה.
כשאני באה עם אנרגיה פתוחה.
כשאני לא באה מאגו.
כשאני בציפייה לשמוע מה יגידו לי, לא חשוב לי מה, העיקר לשמוע.
כשאני מקשיבה עם הלב.
כשאני לא מושקעת בפרשנות שלי, כי הפרשנות שאני נותנת להם היא בסך הכל שיטה, טריק, לגרות את הצד השני "לשפוך".

(כי הצד השני (אמא שלי בתור הדוגמא הראשונה בחיי) יודע להיות רק תגובתי. ורק ביקורתי. בנושאים מסוימים, לא מסוגל להסביר, רק מתוך אנרגיה של ביקורת כשאני טועה. כאילו רק כשאני טועה, זה נותן להם כוחות S-: להתגייס. למשהו שמאוד קשה להם.)
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

בנושאים מסוימים, לא מסוגל להסביר
כשאני אומרת "בנושאים מסוימים" הכוונה שלכל אדם יש נושאים שהוא מסוגל להסביר בהם ונושאים שלא.

לדוגמא, אמא שלי מסוגלת לתאר לך בפרוטרוט, כולל כיוונים (צפון דרום מזרח מערב ימין שמאל למעלה למטה באלכסון לדרום-מערב... את עוקבת?), מידות, כמויות ויחסיות, מבנה של דירה כולל הקירות, המרצפות, גובה התקרה, מפתח הדלתות, העמודים, צמודי המבנה, החלונות ומיקום שקעי החשמל P-: (ועוד נתונים שלא זכרתי לציין אבל היא תדע להסביר בהרחבה).

אבל לא היתה מסוגלת לתת לי הנחיות פשוטות לתבשיל שעועית ירוקה, כאשר שאלתי.
(אז איך הוצאתי ממנה את המתכון? או. זה הסיפור)
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אורי* »

קראתי את ההצעה לגבי הפועל 'מבין' ואנסה את זה השבוע
מחשבה ראשונה שעולה לי היא שכמעט אני לא משתמשת בפועל הזה כי נמנעת, או משתדלת להמנע מלדבר על התקשורת וההבנה בינינו, מרו שהבנתי כמה הוא לא מתחיל להבין בכלל את המקום שלי,אני פשוט לא דורשת ממנו בכלל להבין (לא בלי שמץ עצב וקורטוב כעס- אבל הרבה פחות מבעבר שאז ציפיתי שיבין)
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

אורי.
קראתי את ההצעה לגבי הפועל 'מבין' ואנסה את זה השבוע
יופי :)
אשמח לרשמים מההתנסות
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

בשמת,
_מתי זה עובד?
כשאני באה מאנרגיה של אהבה.
כשאני באה עם אנרגיה פתוחה.
כשאני לא באה מאגו.
כשאני בציפייה לשמוע מה יגידו לי, לא חשוב לי מה, העיקר לשמוע.
כשאני מקשיבה עם הלב._
מעולה :)
יכולה בבקשה להבהיר לי למה התכוונת ב זה בתוך המשפט מתי זה עובד?
{@
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

למה התכוונת ב זה בתוך המשפט מתי זה עובד?
זה עובד = שנוצר דיאלוג. שמתקשרים איתי. שמסבירים לי את מה שאני לא יודעת או לא מבינה או מפרשת לא נכון.

לא עובד = הצד השני לא מגיב, לא מסביר, לא מסוגל לענות לי על שאלותי או בקשותי להבהרה, אומר דברים מנותקים ולא קשורים. אני נשארת בתוך תחושה מעורפלת ומציקה של אי הבנה.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

תודה בשמת
{@
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

רוצה לכתוב קצת על תדר של פשטות בשיח הזוגי.
על לדבר פשוט שפה זוגית בהיבט רוחני-אנרגטי.
כשאחד מבני הזוג מדבר מתוך אנרגיה של פשטות (להבדיל מאנרגיה של מורכבות)
כשהשני מקשיב מתוך אותה אנרגיה,
שניהם נמצאים במצב הוויה קרוב אל המקור שלהם -האהבה. שהיא המקור של כל אחד ואחת
לאהבה זו מצטרפת האהבה שנמצאת ומלווה את שניהם מתוקף הבחירה של האחד בשני
והתוצאה של שיח כזה יהיה חיבור וקירוב בין הלבבות.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

ציל צול למעלה בתחילת הדף שאלת
_עד כמה את חושבת שהכלים שלך מתאימים לתקשורת באשר היא?
מה מהם הוא ייעודי לזוגיות ומה כללי?_
אחרי הפוסט האחרון שכתבתי מתחילה להתגבש בי תשובה :-)
הכלים עוזרים לכל אחד להיות בתיקשורת עם הצד השני מתוך קירבה של כל אחד לעצמו.
קירבה שלי לעצמי= קירבה למקור האהבה שבי. כשאני נמצא קרוב למקור שלי מה שעובר לצד השני זו אנרגיה של ניקיון. אני מביא את עצמי נטו לשיחה. ללא תוספות.
כאשר מדובר בתיקשורת בין בני זוג, מתווספת לתדר של הניקיון והאותנטיות אנרגיית אהבה גבוהה שמקורה בבחירה של בני זוג האחד בשני. .
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

מדבר מתוך אנרגיה של פשטות (להבדיל מאנרגיה של מורכבות
חני, אני מאוד אשמח אם תפרטי ותרחיבי על זה. זה מאוד לא ברור לי.
מהי אנרגיה של פשטות?
איך יודעים מתי יש פשטות ומתי מורכבות?
יש סימנים?
אם יש בעייה, האם היא לא תמיד סימן למורכבות?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

חוץ מזה באתי לשתף:
נכון הצעת
איך להפחית מאמץ בניסיון להבין את הצד השני, וליצור הבנה חדשה מהלב שהיא כמו קסם שקורה מעצמו
?

לא התכוונתי לנסות כרגע את התרגיל הזה.

אבל כתוצאה מהדיאלוג כאן (שהסברתי, שענית לי, שגיליתי שאני מתקשרת עם אדם "תגובתי וביקורתי", שיש לו קושי גדול להסביר במלים נושאים מסוימים, שגיליתי שגדלתי אצל אדם כזה, ולבסוף, שביקשת להבהיר
יכולה בבקשה להבהיר לי למה התכוונת ב זה בתוך המשפט מתי זה עובד? )

פתאום הבנתי אמש, שאני מוותרת על השיחה שתכננתי.
האמת היא, שכאשר אני מקשיבה עם הלב, אני מבינה, שאני כבר מבינה:

א. שהפרשנות שלי נבעה מפחדים שלי, והיא לא נכונה.

ד. שאני צריכה להניח לאי הבנות מן העבר ולהתרכז בהווה. ואם משהו מפריע לי, אז ללמוד להתחבר לעצמי (לזה את מתכוונת כשאת אומרת "קירבה של כל אחד לעצמו"?), להרגיש בזמן אמת את הרגשות שלי, לזהות בזמן אמת את הצרימה, ואז מייד להגיד "רגע! משהו פה מפריע לי".
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

כאשר אני מקשיבה עם הלב, אני מבינה, שאני כבר מבינה
כאשר את מקשיבה עם הלב זו הבנה חדשה, עמוקה, ידיעה פנימית.
ואוו בשמת. איזה יופי, תודה ששיתפת.
כשמקשיבים עם הלב נוצרת סוג של התמסרות שמובילה לרכות.
ואז ההבנה החדשה היא לא חדה. היא אוהבת כזו.

_מהי אנרגיה של פשטות?
איך יודעים מתי יש פשטות ומתי מורכבות?
יש סימנים?
אם יש בעייה, האם היא לא תמיד סימן למורכבות?_
השיתוף שלך הראה שבינך ובין ליבך יש דיבור (-:
נסי לשאול את הלב שלך את השאלות הללו.
למשל הפני אל הלב את השאלה: מהי אנרגיה של פשטות?
וחכי לתשובה ממנו.
יקל עלייך לעשות זאת אם תהיי בגוף רפוי ונשימות עמוקות.
(כמו מדיטציה)
שיתופים יתקבלו בשמחה
{@
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

באתי לשתף בהקשר הזה:
ואם משהו מפריע לי, אז ללמוד להתחבר לעצמי (לזה את מתכוונת כשאת אומרת "קירבה של כל אחד לעצמו"? וגו'

אז כמו שאת אומרת, "נתתי כוונה לזהות בזמן אמת אם משהו מפריע לי" ולהגיב מייד, לא באיחור (כשנופל לי האסימון P-: ). בעיקרון זו נקודת תורפה שלי. יש לי כמעט תמיד delay.

וכבר אתמול הרגשתי צרימה בנושא מסוים.
לא עשיתי איתה כלום "החוצה".
הרהרתי בה בלב פנימה. ודייקתי אותה: מה הצרימה, אילו רגשות היא מעוררת בי, מה הייתי רוצה שיהיה שם במקום זה, מה יגרום לי הרגשה טובה.
ואז נתתי כוונה (או במלים שלי, הזמנתי מהיקום (-: ) את התסריט החלופי.
לא דיברתי מלה "החוצה". האנרגיה היחידה שהשארתי היתה האנרגיה של התסריט החלופי.

אז הוא התגשם...

ואת יודעת חני, מצד אחד זו דרך חיים כל כך הרבה יותר קלה, רכה, נינוחה, רגועה.
מצד שני, זה כל כך תובעני.

בהקשר של דיונים בדפים אחרים: זה דורש להיות בנוכחות. להיות מחוברת לעצמי. להרגיש בזמן אמת. לדבר עם הלב שלי. להיות בשקט. להסכים להיות בעלת ערך עצמי. להסכים לאהוב את עצמי. להסכים שאני ראויה. להסכים שאני אהובה. לא להיות בפחד. להיות לא-בפחד. לשים לב. במלוא מובן המלה: לשים. לב.
במקומות שהכי אני רגילה לברוח בהם.
זה מאמץ גדול לא לברוח.
בעצם כל סעיף כאן דורש מאמץ כביר |אוף| (כמה קשה ביד רכה)
בסופו של דבר הוא הרבה יותר קל, והוא מייצר כל כך הרבה אהבה - בניגוד גמור להתנהלות האחרת, שיש בה תגובתיות, ביקורת, אכזבה, כובד.
אבל בתחילתו של דבר, זה מאמץ תובעני.

וחוץ מזה יש לי חוב בנושא השיתוף הקודם. רציתי לספר לך, שכאשר קראתי את המלים שלך:
"אני נותנ/נת כוונה להקשיב ל ___ (בן/בת הזוג) דרך הלב"
לא היתה לי כוונה.
בכל זאת, קראתי את דברייך.
וזה אומר, שאמרתי בלב את המלים האלה...
והנה, אפילו שאמרתי בלב את המלים האלה בלי כוונה, בלי התכוונות - הן פעלו. שתדעי {@
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

_בהקשר של דיונים בדפים אחרים: זה דורש להיות בנוכחות. להיות מחוברת לעצמי. להרגיש בזמן אמת. לדבר עם הלב שלי. להיות בשקט. להסכים להיות בעלת ערך עצמי. להסכים לאהוב את עצמי. להסכים שאני ראויה. להסכים שאני אהובה. לא להיות בפחד. להיות לא-בפחד. לשים לב. במלוא מובן המלה: לשים. לב.
במקומות שהכי אני רגילה לברוח בהם.
זה מאמץ גדול לא לברוח._

להיות בנוכחות זה לא פשוט.
אפשר להיות בהתאמה עם הקצב האישי.
כשמופנית אלי שאלה שאלה להתייחסות כאן בדף ואני מזהה שאני לא במקסימום היכולת שלי להיות נוכחת, אני מחליטה לדחות את ההתייחסות לתיזמון מתאים.
_"אני נותנ/נת כוונה להקשיב ל ....בן/בת הזוג) דרך הלב"
לא היתה לי כוונה.
בכל זאת, קראתי את דברייך.
וזה אומר, שאמרתי בלב את המלים האלה...
והנה, אפילו שאמרתי בלב את המלים האלה בלי כוונה, בלי התכוונות הן פעלו. שתדעי_
כל כך מודה לך על השיתוף הזה.
זה אומר שלומר את המילים בלב יוצר את נתינת הכוונה
בשמת איזה יופי שאת מתרגלת ושזה עובד לך.
{@
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

{@
(בכלל לא התכוונתי לתרגל, יותר נכון - התכוונתי, אבל מתישהו... בעתיד... אבל לרעיונות חדשים ומלהיבים יש כנראה דרך משלהם להשפיע)
(-:
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

שמתי לב שיש ביטויים שהופכים שיח זוגי זורם ופשוט למורכב יותר:
למשל: אגב או דרך אגב - אפשר לומר את הדברים גם ללא תוספת זו.
למה לא - למשל, בתגובה לשאלה: האם תרצה כוס תה?
אין בעייה - למשל בתגובה לשאלה: האם תהיה מוכן.....?
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

יש לי עוד אחד - משפטים שמתחילים ב"תראה" או "תראי"
מלא מאמץ, משיכת תשומת לב וים חשיבות עצמית.
הכי מכביד.
ויש גם את הרמה התחבירית. למשל, משפטי תנאי שמתחילים ב"אם". ישר סוגר והתנאי כמעט תמיד מיותר לצורך העברת המסר.
והכי גרוע זה משפטי תנאי שמוצגים כשאלה. למשל - אם אתה רוצה שאני אחזור מוקדם אז למה אתה לא מודיע לי לפני שאני יוצאת?
מה שנקרא - אם כבר להציב תנאים אז למה לא להאשים בדרך ולבוא בטענות? הרי אפשר :-)
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

תודה ציל צול יקרה.
אם כך אני מקדישה כותרת נפרדת ל הקדמות שמייצרות אנרגייה של כבדות בשיח.
ציינו את "אגב" או "דרך אגב"
צילי הוסיפה את "תראה או "תראי"
ועל אותו מישקל יש "תקשיב" "תקשיבי"
מה עוד?
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

"זה לא הולך למצוא חן בעינייך" :-)
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

"זה לא הולך למצוא חן בעינייך"
(-:
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אישה_במסע* »

מה כבד ב"דרך אגב"? זה שיא הקלילות. זו מילה שמהותה היא קלילות, או שהיא מנסה להכניס קלילות איפה שאין אותה.
כנ"ל לגבי תראי. אני חושבת שאני לא מצליחה לדמיין את האינטונאציות בהן המילים האלו נאמרות. אני מדמיינת את זה ככה בערך:
"דרך אגב, מה הנושא של הפרק הבא בקבוצות" <הניסוח הומצא כרגע, התוכן נלקח מהמציאות>
"תראה, יש שם חתול ממש חמוד!"

מה הבעיה בלמה לא ואין בעיה?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

מנסה להכניס קלילות איפה שאין אותה
זהו P-:


_"דרך אגב, מה הנושא של הפרק הבא בקבוצות"
"תראה, יש שם חתול ממש חמוד!"_
זו לא "שיחה בזוגיות".
ברור שאפשר להשתמש במלים ובביטויים האלה גם למטרות תמימות.
אבל בשיחות זוגיות, הן נוטות לשמש כהקדמה לדיאלוג "כבד". לא פשוט. שמתחיל באמירות שבעצם יודעים מראש שהשני לא באמת היה רוצה לשמוע...

אני שמתי לב שיש מישהו שאני אומרת לו "תקשיב".
כשאני רוצה "להסביר" לו משהו.
אז עכשיו שאני מודעת למלה הזאת, ברגע שאני קולטת שאני הולכת "לדבר איתו" ולהתחיל משפט במלה "תקשיב" אני מתייחסת לזה כאל רמזור כתום מהבהב בשבילי: "עצור בטרם תעבור!" ואני מתחילה לחשוב: מה בעצם אני רוצה לומר? מה המטרה? האם אפשר להשיג את המטרה שלי בדרך אחרת מאשר לפצוח בשיחה שתתחיל במלה "תקשיב"?
כי אם אני אתחיל עם "תקשיב", זה לא ייגמר טוב.

מה הבעיה בלמה לא ואין בעיה?
בהקשרים שצוטטו.
גם אני רוצה הרחבה על זה מחני. אבל אני כן מסכימה שיש בעייה. כשמישהו עונה לי ככה, זה ישר מבלבל אותי וגורם לי תחושה מאוד לא נוחה. אני לא יודעת למה, מה האנרגיה שיש שם שעושה את זה.
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

מה האנרגיה שיש שם שעושה את זה.
"לא" ו"אין" כאשר המסר הוא "כן" ו"יש"
זה מבלבל. וזה לא מבלבל רק בגלל שהאוזן שלך שומעת דבר אחד והלב דבר אחר.
זה מבלבל כי האדם ששולח לך את זה שולח כבר עם צרימה. אז לא ברור למה להתייחס. ל"כן" ל"לא" או לצרימה עצמה שנמצאת אצלו.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי מיכל_בז* »

תקשיב זה באמת קלאסי. כל פעם שאני אומרת את זה לבנז הוא נכנס לכוננות ספיגה.
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

תקשיב זה באמת קלאסי
בכלל כל פתיחה שיש לה ריח של ציווי מייד בתחילת המשפט.
בגלל זה אני גם לא מחבבת את "תראה" או "תראי"
וואלה, לא בא לי לראות עכשיו. בא לי לעצום עיניים, טוב? אפשר להקשיב גם ככה?
ואולי באמת גם לא מתחשק לי להקשיב. אז תבדוק איתי במקום לצוות עלי (לזכותו של האיש שאיתי ייאמר שהוא מעולם לא אומר לי לא את זו ולא את ההוא). הרי זו מילה כזו שאפשר לראות את האצבע המורה מתנופפת לידה.
והכי גרוע - "תקשיבי לי טוב עכשיו"
לא תודה. הולכת.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

"תקשיבי לי טוב עכשיו"
זה בכלל לא שיחה.

מה דעתכן על שאלות? כמו "אפשר לשאול אותך משהו?", "אפשר לדבר?"
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

מה דעתכן על שאלות? כמו "אפשר לשאול אותך משהו?", "אפשר לדבר?"
תלוי בטון ובכוונה. בכל מקרה, בטון הנכון ובכוונה טובה של בדיקה זה לא חלק מהשיחה אלא בירור מקדים אם יש טעם ואפשרות לנהל שיחה.
אני למדתי לעשות בזה שימוש ממש בשנים האחרונות ואני מוצאת שזה סופר מועיל. בעיקר אם אני נכונה לקבל "לא" :-)

_"תקשיבי לי טוב עכשיו"
זה בכלל לא שיחה._
בטח שיחה. בין "הסנדק" לאחד מאלו שהוא הולך להציע להם הצעה שאי אפשר לסרב לה :-D
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

אני למדתי לעשות בזה שימוש ממש בשנים האחרונות
גם אני, ואני בהחלט נכונה לקבל לא. ובדרך כלל זה סופר מועיל. אבל לפעמים אני חושבת שאולי זה גם מהסוג שמכביד.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אישה_במסע* »

חני

_חוזרת לדוגמה של רן ורינה. מזכירה:
שני בני הזוג יחד במכונית חוזרים הביתה.
רינה (בטון ענייני ושקט) : "אני לא אספיק לשבת על העבודה שאני צריכה להגיש עוד שבוע ללימודים"
רן: "אם היית מתכננת נכון את הזמן היינו יכולים לחזור מוקדם יותר והיית מספיקה לשבת"

המשפט של רן לא מסתדר לרינה. כאילו לא מתאים לרן שהיא מכירה לומר אותו .
אחרי שהיא אמרה את המישפט היא חיכתה לרן ומישהו אחר הגיע.
שיקוף הצרימה ברוח הזו יאפשר להם להישאר קרובים._

_את לא חושבת ש"רן שהיא מכירה" זה סוג של הגבלה?

לי זה עובד.
עובד לי לדעת שאם בן הזוג שלי מתנהג בצורה לא מכבדת אולי הייתה לו סיבה. אולי הוא מודאג או עייף. זה בשום מקרה לא צד באופי או באישיות שלו._

אני מאמינה מאוד שכל מי שמתנהג בצורה לא מכבדת יש לו סיבה. תמיד.
אבל <ואם מדברים על אנרגיות של מילים, אבל זו מילה שבעצם מבטלת כל מה שנאמר לפניה> אם להאמין לקיומו של אופי סטטי כלשהו <בניגוד לשינוי בלתי פוסק ובלתי נמנע, ע"ע החיוניות שלי חלק שמיני > אז אופי הוא לא רק התנהגות במצבים רגועים. אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו. והאופי או האישיות <במידה והם קיימים, ולדעתי זו נקודת מבט מכבידה. להניח שלאדם יש אופי או אישיות, ולא תבניות התנהגות נרכשות שאפשר וכדאי לשנות> כוללים את התגובה במצבי לח, מצוקה, דאגה. אולי אפילו אלו הם המצבים בהם ניכר באמת אופייו של אדם. ואלו, במובן מסויים, המצבים החשובים באמת. אלו שבהם נדרשת ביותר תמיכתו של בן הזוג, וכבר היו באתר הזה לא מעט דפים שנתפתחו על ידי נשים שמספרות שבן הזוג שלהן היה נפלא, אבל אז הם הפכו להורים ומתברר שהאיש לא יודע להתמודד עם מצבי לחץ ומצוקה שמזמנת ההורות, מה שגורם לבעיות רבות.

לדעתי לראות באופי או באישיות את ההתנהגות שלא במצבי לחץ,מצוקה, כעס, פחד, וכו' זו תפיסה מאוד מוזרה של אישיות.

כמו כן, באופן כללי להניח שיש רן מסויים וכל התנהגות שחורגן מגדר הרגיל מייצרת צרימה כי היא חיכתה לרן ומישהו אחר הגיע נראית לי יומרנית מאוד. בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, ויכול מאוד להיות שבסביבות שונות ובנסיבות שונות בני אדם יתנהגו בצורה שונה לחלוטין. ברור לי לחלוטין שאני מסתכלת על בני אדם מזווית מסויימת מאוד, הזוית שלי, ואין אדם שאני מכירה ולא יכול להפתיע אותי בנסיבות מסויימות.
בנוסף לכך, הגישה שהתנהגות שונה גוררת "מישהו אחר" לדעתי מאוד מגבילה שינויים. אם רן שמתנהג אחרת הוא לא רן, אז לשנות דפוס התנהגות זה לא פשוט לשנות דפוס התנהגות, זה ויתור על עצמי, הפיכה לאדם אחר. זו לדעתי תפיסה מאוד מקבעת ומגבילה.

_גם - בפעם הקודמת שאלתי על התגובה העדיפה במצב בו מאישו נוטה להאשמה עצמית. נכתבו מילים רבות ויפות על בחירה, אולם לצערי לא ניתנה אף עצה מעשית.
זאת פניה אלי?_

כן. פנייה שנכתבה בתסכול ולצערי נקראת לי כעת מעט תוקפנית. שאלתי אותה שאלה פעמיים ולא ענית לה, אך התסכול לא מופנה כלפייך אישית. פשוט שאלתי שאלה מעשית, ועוד כזו שמבוססת על הדוגמא שלך, וציפיתי לתשובה בסגנון אפשר להגיד X, אולי כדאי להגיד Y, ובמקרים מסויימים עדיף להגיד Z, ובמקום זה רשמת שמה שחשוב זו המצב הרגשי בו אני נמצאת כשאני אומרת משהו.
ואם כמה שאני מסכימה בנוגע לחשיבות המיצוב הפנימי, אני נותנת חשיבות רבה מאוד למעשים שלנו, וחבל לי מאוד לכך שעוד דף נתקע בנקודה של מצב רגשי ומיצוב פנימי, ומוותר על התכלס, על הקרקוע של כל הערכים היפים במעשים ובמילים.
כי אהבה, אני מאמינה, נמדדת במעשים. ע"ע אמא שאוהבת יותר ו- איך לזהות גבר אוהב{{}}, לשעבר גבר שאוהב יותר{{}}.
אם כן כתבי שוב כי לא הבנתי.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

אישה במסע
מסכימה איתך שהניסוח אחרי שהיא אמרה את המישפט היא חיכתה לרן ומישהו אחר הגיע. אינו מדוייק.
מסכימה איתך גם על זה: זו נקודת מבט מכבידה. להניח שלאדם יש אופי או אישיות, ולא תבניות התנהגות נרכשות שאפשר וכדאי לשנות

בעיני אותן תבניות התנהגותיות נרכשות ישתנו לא מתוך ביקורת עצמית או ביקורת של הצד השני אלא מתוך התייחסות אוהבת ולב פתוח. קבלה והקשבה מהלב.

כי אהבה, אני מאמינה, נמדדת במעשים לגמרי. והביטוי לאהבה כאן בדף הזה הוא הדיבור הפשוט והזורם בין בני הזוג. אותם דפוסים שנרכשו בעבר הם אלה שיוצרים צרימה וקושי בהמשך שיח. (אומרת לא בהאשמה)
לכן מה שיקבע את המשך השיח וקיומו של תדר האהבה בין השניים היא התגובה של מי שזיהה את הצרימה ויכול לעצור רגע. הראשון מביניהם שיעשה זאת ויקשיב מהלב ישנה את תדר השיחה לפשטות, קירבה וחיבור.

בפעם הקודמת שאלתי על התגובה העדיפה במצב בו מאישו נוטה להאשמה עצמית.
יכולה אולי לתת דוגמה?
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

כי אהבה, אני מאמינה, נמדדת במעשים

למה בכלל צריך למדוד אהבה?
והאם אפשר?
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

"דרך אגב, מה הנושא של הפרק הבא בקבוצות" <הניסוח הומצא כרגע, התוכן נלקח מהמציאות>

מדוע נאמר הביטוי דרך אגב בדוגמה הזו?
אם סיימתם לדבר על נושא אחד וזה נושא אחר אפשר פשוט לשאול: מה הנושא של הפרק הבא בקבוצות?
אם זה באמצע שיחה על נושא אחר ואת רוצה לשאול נניח כדי שלא תשכחי מאוחר יותר יכולה לומר: "שואלת כדי לא לשכוח" ואז לשאול.
בעיני אין באמת שימוש לביטוי הזה.
"תראה, יש שם חתול ממש חמוד!"
בהקשר כזה בוודאי אפשר לומר "תראה או תראי".
הכוונה היא למילה שמקדימה את מה שרוצים להגיד. בלי קשר ללראות משהו במקרה של "תראה, תראי"

מה הבעיה בלמה לא ואין בעיה?

_לא" ו"אין" כאשר המסר הוא "כן" ו"יש"
זה מבלבל. וזה לא מבלבל רק בגלל שהאוזן שלך שומעת דבר אחד והלב דבר אחר.
זה מבלבל כי האדם ששולח לך את זה שולח כבר עם צרימה. אז לא ברור למה להתייחס. ל"כן" ל"לא" או לצרימה עצמה שנמצאת אצלו._
תודה ל ציל צול
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

_כי אהבה, אני מאמינה, נמדדת במעשים
למה בכלל צריך למדוד אהבה?
והאם אפשר?_
תודה נוודית. לא שמתי לב לביטוי "נמדדת" (כוחו של ביטוי מורגל)
במקום: אהבה באה לידי ביטוי במעשים.
או יותר נכון:יש לה ביטוי מעשי כאן. בחיים על פני האדמה.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

תודה ל אישה במסע על הביטוי אהבה נמדדת במעשים ול נוודית על כך שהביאה אותו לתשומת הלב
הזדמנות מעולה להתבונן עליו.
אהבה היא אנרגיה. אנרגיה מהיותה מופשטת ומתפשטת אינה ניתנת למדידה.
הצורך במעשים ובמדידות הוא הצורך שלנו כאנושיים.
איך מכניסים אנרגיית אהבה לתוך כלי מדידה? ממלאים את הכלי באהבה. כל אחד ממלא את הכלי שלו לפי יכולת הקיבול שלו.
נושמים את המילה א ה ב ה וכך הכלי מתמלא
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

הקדמות
אתמול בשיחה עם האיש שמתי לב שאני אומרת: "רציתי להגיד לך משהו" לפני נושא רגיש.
עצרתי באמצע ושיתפתי אותו למה אני עוצרת. (הקדמה שיוצרת כובד וכו')
והתחלתי מחדש.
התחושה הייתה שללא ההקדמה יש לשנינו יותר מקום. מקום לדבר, מקום להקשיב, מקום להיות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

_למה בכלל צריך למדוד אהבה?
והאם אפשר?_
מהסוף: לדעתי, אפשר למדוד אהבה אבל לא תקבלי נתון מספרי כמו 372.4 P-:
למה למדוד אהבה? שתי סיבות עיקריות, ותלוי מי מודד:
סיבה אחת - כשאדם רוצה לאהוב יותר. ולכן הוא מנסה לשפר דפוסים לא-אוהבים שלו תוך כדי שהוא מדמיין מעין סקאלה שבה אפשר לשפר כל דפוס ממצב נמוך למצב גבוה.
סיבה שנייה - כשאדם נמצא במערכת יחסים מבלבלת ומתעתעת. הוא מרגיש חוסר-אהבה מאוד גדול אבל לא יודע אם מה שהוא מרגיש תואם ל"מציאות". זו סוגייה ענקית (שכוללת למשל את הנושא של "להקשיב ללב", איך לדעת מתי ההרגשה נכונה ומתי אלה רק פחדים וכו'), אבל זה מצב מאוד נפוץ ויש לו סיבות עמוקות בגידול הילדים הלא-אוהב בחברה המערבית של האלף האחרון.

איך מכניסים אנרגיית אהבה לתוך כלי מדידה?
דימוי יפה, שבו לדעתי חני רואה מערכות יחסים שיש בהן אהבה.

זה יפה כאשר יש אהבה, יש רצון באהבה, ואפשר להגדיל את האהבה.
עם זאת, לפעמים מה שמתגלה זה, שאין אהבה. שמה שיש, איננו אהבה. וכשאין אהבה, הרבה פעמים מה שיש זו פגיעה יומיומית, לפעמים מכוונת, לפעמים זלזול ברגשות הזולת עד כדי רשעות. כשחיים עם מצבים כאלה, יש הרבה בלבול ותעתוע. כדי לצאת ממצבי הבלבול והתעתוע, הרבה פעמים צריך למדוד. זה רק אחד הכלים, והוא לא חשוב לכולם. הוא חשוב במצבים של תעתוע ובלבול.

לכן "למה בכלל צריך למדוד אהבה"?

לא "צריך". זו לא איזו פקודה כללית לכולם.
רק חלק מהאנשים צריכים, חלק מהזמן. למענם, טוב שיהיה כלי שיעזור להבחין ולהבדיל בין ביטויי אהבה לביטויי אי-אהבה, לפעמים אבחנה של שחור-לבן, לפעמים מדידה על סקאלה כלשהי, לאו דווקא ברזולוציה גבוהה.

הנה חני כותבת למשל:
בעיני אותן תבניות התנהגותיות נרכשות ישתנו לא מתוך ביקורת עצמית או ביקורת של הצד השני אלא מתוך התייחסות אוהבת ולב פתוח. קבלה והקשבה מהלב

כאן חני משרטטת סקאלה - בצד הפחות אוהב "ביקורת עצמית או ביקורת של הצד השני". בצד היותר אוהב "התייחסות אוהבת ולב פתוח, קבלה והקשבה מהלב".
אפשר לשנות מהמיקום הפחות אוהב על הסקאלה להתנהגויות במיקום היותר אוהב על הסקאלה. והשינוי, קרוב לוודאי, יהיה הדרגתי. לא בבת אחת נהפוך להיות מאנשים ביקורתיים כל הזמן לכאלה שמקבלים מהלב כל הזמן...
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

ובהמשך לדברים הללו, אני מוסיפה משלי שאהבה נמדדת גם במעשים (ומילים, שהן כמו מעשים לצורך העניין), אבל בהחלט לא רק.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

_למה בכלל צריך למדוד אהבה?
והאם אפשר?_
למעלה כתבתי:

יש לה_ (לאהבה) _ביטוי מעשי כאן. בחיים על פני האדמה.
למשל פירגון בין בני זוג.
פירגון יכול לבוא לידי ביטוי גם באמירות שמביעות הערכה
וגם באופן מעשי כמו לעודד ולגבות את הצד השני בעת שהוא יוצא ללימודים/ חוג/ טיול
מי שמדידה עובדת בשבילו כאמצעי להתבוננות עצמית יכול במקום למדוד אהבה לבחון את ה ביטויים המעשיים של האהבה.
בהמשך לדוגמה על הפירגון אפשר לבדוק איפה אני מפרגן או מפרגנים לי.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

במקום למדוד אהבה לבחון את ה ביטויים המעשיים של האהבה
היינו הך.
בעיני זה עניין של סמנטיקה. הרי הסוגייה מוסברת עד לזרא.
(את כל שאר מה שכתבתי, מחקתי)
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אישה_במסע* »

_היינו הך.
בעיני זה עניין של סמנטיקה. הרי הסוגייה מוסברת עד לזרא._

זו התשובה שלי, וכל שאר הדברים שרשמה בשמת.

יכולה אולי לתת דוגמה?

שאלתי מה לעשות במצב בו ידוע לי שלמישהו <למזלי לא לבן הזוג שלי, אבל זה לא עקרוני> יש נטייה לפרש דברים להאשמה. נתתי דוגמא. הנחתי שאני מודעת לנטייה הזו ועכשיו מעוניינת לפעול כדי למנוע מראש את הבעיה.
בשמת ענתה לי על זה, החל מההודעה
בשמת א (15.11.2014 18:02)

ובאופן כללי, התחושה שלי מהדף היא שאת שמה דגש על האנרגיות ולפעמים מתעלמת מדפוסים ידועים מראש של אנשים, ומכך שלפעמים אנשים כבר ניסו את הדרך הפשוטה והיא פשוט לא עובדת. למשל, ההצעה אפשר למשל לשאול: "כשאמרת X למה התכוונת?"
כאילו אף פעם בחיים שלך לא נתקלת באנשים שלא עונים על השאלה הזו, שלא מבינים, לא מדברים בשפה הזו. ואם כן - זה מזלך ואושרך. אבל לפעמים אני מרגישה שהשיחה בדף מתעופפת לה הרחק הרחק אל בין העננים וחסר לה משהו שיקרקע אותה. דוגמאות בנות יותר משתי שורות, בהן, למשל, רינה משתפת במשהו, רן מתחיל להתגונן, רינה שמה לב לצרימה ומעירה, ואז רן מכחיש, או תוקף, או פשוט שותק שתיקה זועפת. ובחיים האמתיים זה קורה לעיתים קרובות.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

_במקום למדוד אהבה לבחון את ה ביטויים המעשיים של האהבה
היינו הך._
בשמת א
נסכים שלא להסכים? :-)

_ובאופן כללי, התחושה שלי מהדף היא שאת שמה דגש על האנרגיות ולפעמים מתעלמת מדפוסים ידועים מראש של אנשים, ומכך שלפעמים אנשים כבר ניסו את הדרך הפשוטה והיא פשוט לא עובדת. למשל, ההצעה אפשר למשל לשאול: "כשאמרת X למה התכוונת?"
כאילו אף פעם בחיים שלך לא נתקלת באנשים שלא עונים על השאלה הזו, שלא מבינים, לא מדברים בשפה הזו. ואם כן - זה מזלך ואושרך. אבל לפעמים אני מרגישה שהשיחה בדף מתעופפת לה הרחק הרחק אל בין העננים וחסר לה משהו שיקרקע אותה._
אישה במסע
את אומרת שחסר איזון בין הצד האנרגטי לרובד של הקרקע? אבדוק. מאד יתכן.
אני חוקרת את נושא ההבנה והתיקשורת הזוגית לא מעט זמן. מנסה למצוא דרך שתהפוך את השיח הזוגי לזורם יותר, דרך שלוקחת בחשבון את ה דפוסים ידועים מראש של אנשים .
דרך שנותנת כלים ליישום.
אני כותבת על כך ספר.
המדיה האינטרנטית לא פשוטה לי. יכול להיות שבגלל זה חוסר האיזון. אני פחות טובה מלכתוב בפירוט מה כל אחד צריך לומר ויותר טובה בלהביט על הדברים מנקודות מבט שונות.
נקודת המבט האנרגטית מרתקת אותי.
ותודה על המשוב שלך

{@
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי צוויליך* »

בשמת,
שעועית ירוקה בבקשה?

צוויל
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אישה_במסע* »

חני


יכול להיות שבגלל זה חוסר האיזון.
יכול להיות. ויכול להיות שלא תמיד צריך איזון, שכל אחת יכולה לעזור לאחרים עם המתנה המיוחדת שלה. הרי אף פעם לא באתי למישהי מעשית יותר יותר ושאלתי אותה למה היא לא מספיק רוחנית ויותר מידי תכלסית. @}

מצטרפת לצוויליך בבקשתו, בתקווה לסיפור מעניין ואולי עוד מתכון מבית בשמת שאכין בביתי.
אורי*
הודעות: 1184
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 15:31

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי אורי* »

'אני לא מבינה'
מסקנות
המסקנה שלי היא שאני כמעט לא משתמשת במילה 'מבינה' והפעמים המאוד בודדות שהשתמשתי היו בגערה,בעיקר כלפי הילדים (למה אני צריכה להגיד 5 פעמים אני לא מבינה??) וכשאלה רטורית.
מן הסתם,בכל מקרה הייתי רוצה לומר פחות את הגערות האלה גם בלי המילה 'מבינה'
רק_מה*
הודעות: 516
הצטרפות: 25 אפריל 2014, 23:20
דף אישי: הדף האישי של רק_מה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי רק_מה* »

מוסיפה דוגמה טרייה לתוספות שאינן מוסיפות:

"הכנת לי קפה או לא ?"

(היה ספל קפה מהביל על השולחן. הוא לא היה בטוח שזה עבורו. בחיי!!!) :-0

כל שלילה מכבידה, וכל הנחה מוקדמת (הרי את/ה...בטוח שלא...כאלה)
וגם מילות ה"לנצח" : כל פעם, אף פעם, תמיד

אוף. לבן הזוג יש הרבה שגרות-דיבור (דפוסים) בעיקר סביב תחזוקת הבית/ הגיינה שאני שומעת איך הן שאולות מאחותו/ הוריו והן מעצבנות. נורא

בכלל ההרגל שלו של "לחנך" לניקיון (צריך כך ולא אחרת, "לא עושים פה בבית" כמו שצריך וכל מיני כאלה. יאללה- תעשה וזהו. כמה הקדמות)
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

לבקש מהצד השני לנהוג ב חביבות- kindness
נביא לדוגמה את חדווה ויוסי.
נניח שחדוה עושה עבודת מודעות על פי עיקרון המראה שאומר שאם יוסי צורם הצרימה שלו תפחת אם היא תכוון את הכלי שלה כך שהכלי יהיה מדוייק יותר.
וחדוה שמה לב לכך שהצרימות שלו אכן פחתו.
עם זאת יש פעמים שעדיין ביטויים שהוא עושה בהם שימוש מפריעים לה באוזן.
מה חדוה יכולה לעשות?
לייצר הזדמנות לשיחה נעימה. שבה שני בני הזוג נינוחים, נמצאים במקום שיש בו השראה וזמנם בידם.
בתחילת השיחה ביניהם היא יכולה למנות באוזני יוסי את הביטויים שמראים לה שהוא אוהב אותה, שהוא חושב עליה, שהוא מתחשב בה, שהיא חשובה לו.
ואז מתוך פשטות, גובה עיניים ולב אוהב לומר לו שיש לה בקשה אליו. ש _ (חסרות לי מילים מתאימות) מתוך חביבות -kindness
חשוב שזה מלווה במילים אותנטיות. אחרת זה לא יחווה לו אמיתי, ויצרום.
משם תלוי איך תתגלגל השיחה, אולי הוא יבקש להבין ואז אפשר להביא דוגמה של משפט שצורם ולנסח אותו אחרת ולהראות איך הוא מבוטא בחביבות
אולי הוא ישאל מדוע היא מבקשת ואז אפשר יהיה לשקף לו משפט שמשדר אווירה אחרת מחביבות.

ככה נראה רעיון שמתבשל ועוד לא נוסה :-)
שיתופים כמובן יתקבלו בשימחה
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי מצ'רה* »

מה דעתכן על שאלות? כמו "אפשר לשאול אותך משהו?", "אפשר לדבר?"
אני למדתי לעשות בזה שימוש ממש בשנים האחרונות ואני מוצאת שזה סופר מועיל. בעיקר אם אני נכונה לקבל "לא"
גם אני. ואני משתמשת בהן הרבה, כשיש לי משהו רציני. או כשאני רוצה שישימו לב לשאלה שלי, שיתרכזו בשיחה.
אני שומעת את הבן שלי נכנס לכוננות כשאני שואלת אותו את השאלות המקדימות האלה...
יחד עם זה, זה איתות מהסוג של דפיקה בדלת: אני כאן, אני צריכה משהו בתקשורת איתך, אפשר עכשיו? יש בזה משהו מאד מכבד.

בלי קשר, בקהילה שלי מאד מקובל לשאול כשמתקשרים למישהו "שלום, מדבר XX, אפשר לדבר איתך?" או "אפשר רגע?"
לכאורה זה מסורבל, הרי כבר הרמתי את הטלפון, נכון? אבל בעיני זה מכבד, מפשט, וגם מאפשר לי לענות "אם זה ממש קצר, כי אני עם הרגל בדלת" או משו כזה, בלי להרגיש עוינת, כי שאלו אותי. נתנו לי הזדמנות לבחור.

(לא קראתי הכל - סליחה אם חזרתי על דברים שכבר נאמרו)
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

מה דעתכן על שאלות? כמו "אפשר לשאול אותך משהו?", "אפשר לדבר?"
לפעמים אני חושבת שאולי זה גם מהסוג שמכביד.
אצלי שאלות כאלה מלוות בכבדות מסויימת.
עובד לי לשאול אותו "אתה זמין עכשיו" ? ואם אני מקבלת נניח 3 "לא" ועדיין חשוב לי לשוחח על נושא מסויים אני משקפת לו ששאלתי אותו והוא לא היה זמין ושואלת אותו מתי הוא יהיה זמין.
ותמיד מסתדר שנדבר.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

בלי קשר, בקהילה שלי מאד מקובל לשאול כשמתקשרים למישהו "שלום, מדבר XX, אפשר לדבר איתך?" או "אפשר רגע?"
כן, גם אני משתדלת לזכור בכל שיחת טלפון שאני יוזמת "שלום, מדברת בשמת, את יכולה לדבר כרגע?/אני תופסת אותך באמצע משהו או שאת יכולה לדבר?"

_חדוה שמה לב לכך שהצרימות שלו אכן פחתו.
עם זאת יש פעמים שעדיין ביטויים שהוא עושה בהם שימוש מפריעים לה באוזן.
מה חדוה יכולה לעשות?
לייצר הזדמנות לשיחה נעימה. [...] לומר לו שיש לה בקשה אליו_
המממ.
כשקראתי את הרעיון הזה, חשבתי שיש בני זוג שהוא יעבוד איתם ויש כאלה שלא.
אלה שאפשר לדבר איתם במלים, שקל לתקשר איתם, אני מניחה שבקשה כזאת תעבוד.
אלה שהתקשורת המילולית קשה איתם, שיחה כזאת לא תצלח איתם. גם מפני שזה יהיה להם תלוש, גם מפני שלא תהיה להם שום אפשרות "בזמן אמת" לזכור איזה ביטוי הפריע לחדוה והם מתבקשים מעכשיו לשנות אותו.
אני מרגישה שפנייה כזאת מחדווה, כאילו מורידה מעליה את האחריות לדאוג לעצמה, ומעבירה אותה ליוסי, שירגיש שהוא צריך פתאום להשגיח על כל מלה שלו.
מה שאני עושה לאחרונה, זה מנסה לשים לב לצרימה בזמן שהיא קורית ואז על המקום להגיד ליוסי: "רגע, אתה יכול להסביר את הביטוי הזה?" או משהו כזה.
למשל, ביירון קייטי אומרת "can you tell me more about that?" ואני עדיין לא מצאתי לזה ניסוח הולם בעברית.
כלומר, להפנות תשומת לב למלים שנאמרו, בזמן אמת (כשחדווה אחראית לשים לב שהיתה לה צרימה הרגע), ולברר מה בעצם יש מאחוריהן. ואז לפרק על המקום את הרימון הזה. אולי זה יצרום לה פחות אם תשמע מה מאחורי זה, אולי הוא יבין מה צורם לה כשתתקיים השיחה בהקשרה, בתוך ההקשר של מה שהוא ניסה לומר והמלים שהשתמש בהן.
מה דעתך?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

מצטרפת לצוויליך בבקשתו, בתקווה לסיפור מעניין ואולי עוד מתכון מבית בשמת שאכין בביתי
מה, צוויליך, זו היתה בקשה לסיפור?
לא רוצה להכביד על הדף הזה, אז בדף שלי, כשאתפנה. בסדר?
צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי צוויליך* »

אייקון של |אוהו|
(-:

צוויל
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

אורי
תודה על השיתוף שלך.
{@
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

מה דעתך?
בהחלט יכול לעבוד ולהפחית צרימה בין בני זוג.
הרעיון שלך עזר לי לחדד לעצמי מה אני מחפשת. הבנתי שאני לא מחפשת פיתרון לצרימות נקודתיות כמו שחשבתי קודם, אלא
רוצה למצוא דרך שתוביל את בני הזוג לשלב הבא בזוגיות שלהם. שלב גבוה יותר שבו כל אחד מהם "גדל"
בשיחה בין חדוה ליוסי בפוסט על הkidness שניהם גדלים. חדווה כי היא באה מהמקום שאומר "הגיע הזמן ששנינו נגדל"
ויוסי כי הוא רוצה לגדול לצידה. (כי הוא איתה כשהיא משתפת)
המסר שמגיע מחדווה ל יוסי הוא: "אני רוצה שנגדל יחד". זהו מסר עם השראה. היא רוצה לגדול לצידו.
מה שיאפשר את השינוי היא ההשראה הזו. תדר האהבה והבחירה המחודשת שלהם האחד בשני.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

ויוסי כי הוא רוצה לגדול לצידה. (כי הוא איתה כשהיא משתפת)
איזה יופי.
כזה אני רוצה.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

הסיפור המרתק של בשמת א
איך הכרחתי את אמא שלי ללמד אותי לבשל שעועית ירוקה
בדף שלה.
סיפור מהחיים
דלית_ב*
הודעות: 578
הצטרפות: 18 נובמבר 2005, 17:43
דף אישי: הדף האישי של דלית_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי דלית_ב* »

ציל צול כתבת
אהבה נמדדת גם במעשים (ומילים, שהן כמו מעשים לצורך העניין), אבל בהחלט לא רק.

במה עוד? למה התכוונת?
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

במה עוד? למה התכוונת?

מה שאני מבינה מבשמת, ועם זה גם מסכימה, זה שכל הסיפור של אהבה מדידה ואהבה דרך מעשים הוא משהו שאמור להיות כלי למצבים בהם יש איזה שיבוש.
בשביל כל שאר המצבים אין שום צורך במדידה. פשוט... מרגישים. זה הכל. הווים.
אהבה בשבילי היא הוויה. היא מהות מסוימת בי, כלפי עצמי, שיכולה לתקשר עם מהות דומה אצל האחר.
כשזה מה שקורה - הכל ברור לי. אני אוהבת ואני אהובה וזהו זה. ואין לי שום צורך להסתכל במיקרוסקופ על מעשים או מילים ולתהות אם הם מבטאים אהבה או לא. אין לי צורך לבדוק כמה מהם יש ובאיזו תדירות.

אני יכולה לעמוד מול מעשה שבכל קנה מידה חיצוני יוגדר כמעשה שאין בו אהבה ועדיין להרגיש אהובה.

ולחלופין, וזה לא פחות חשוב - אני יכולה לעמוד מול מעשים שנראים ממש ממש כמו אהבה ולדעת שאין שם שום אהבה בכלל ושזה בולשיט. זה רק מילים או רק מעשים.

זה קורה כאשר המהות האוהבת שלי (כלפי עצמי לפני הכל) מתפקדת היטב, ואין לי בלבול, ואין לי צורך במדידה.
או אז נוצרת אותה תקשורת בין מהויות של אהבה עם אחרים ושום מילים או מעשים לא יכולים לחבל בה או להעצים אותה. היא מה שהיא.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

אני אוהבת ואני אהובה וזהו זה. ואין לי שום צורך להסתכל במיקרוסקופ על מעשים או מילים ולתהות אם הם מבטאים אהבה או לא. אין לי צורך לבדוק כמה מהם יש ובאיזו תדירות.

בדיוק, מאד מסכימה. ורוצה להוסיף עוד קצת - אם במקרה כן יש לי הרגלים או תבניותאו קונספציות של מדידת אהבה, מיחסים קודמים למשל (זוגיות, הורים...), זה יכול להפריע ולשבש את הווית האהבה, את הרגשת האהבה הבלתי אמצעית.
לכן "אהבה נמדדת במעשים" אמנם יכול להועיל במצבים מסוימים, אבחוניים/טיפוליים בעיקר (עצמי או חיצוני), אבל גם יכול לשבש במצבים אחרים, ולהכניס ליחסים רעש במקום שבו מתאים שקט.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

נזכרתי ומחזירה לכאן, בפראזה על המונח המעולה של צפריר (תודה צפריר) -

אהבה לאין שיעור
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי מצ'רה* »

ציל, זה גם מעורר השראה וגם מעורר מחשבה.
תודה.
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי טלי_ב* »

צילי ונוודית, מסכימה עם שתיכן מאוד מאוד.
.
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי חני_בונה* »

לכן "אהבה נמדדת במעשים" אמנם יכול להועיל במצבים מסוימים, אבחוניים/טיפוליים בעיקר (עצמי או חיצוני), אבל גם יכול לשבש במצבים אחרים, ולהכניס ליחסים רעש במקום שבו מתאים שקט.

כאשר מתייחסים אליה כאל ברת מדידה היא אכן הופכת להיות כזו ולאותו הזמן היא חסרה את האין סופיות שבה כמאמר צפריר ב אהבה לאין שיעור (תודה לנוודית שהזכירה את הביטוי)
עם זאת לפעמים הדרך לאהבה אין סופית נעשית בצעדים מדודים :-)
דלית_ב*
הודעות: 578
הצטרפות: 18 נובמבר 2005, 17:43
דף אישי: הדף האישי של דלית_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי דלית_ב* »

קראתי, תודה רבה @}
תודות*
הודעות: 62
הצטרפות: 11 מרץ 2010, 19:48

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי תודות* »

"אהבה נמדדת במעשים"
אין מדד לאהבה.
אין מדיד לאהבה.
אדם בכל מקרה נולד ומת - אהיב.

כל מדידה של אהבה תוביל לסכום אפס.
ולא רק שלא תועיל במצבים מסוימים, נמצאת המדידה ככלי מסרס את האדם מראות אהבה.
תודות
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי בשמת_א* »

ולחלופין, וזה לא פחות חשוב - אני יכולה לעמוד מול מעשים שנראים ממש ממש כמו אהבה ולדעת שאין שם שום אהבה בכלל ושזה בולשיט. זה רק מילים או רק מעשים.
זה למשל מאוד מאוד חשוב בעיני.
להבחין דרך התעתוע, דרך הערפל, שאין פה אהבה.

_כאשר המהות האוהבת שלי (כלפי עצמי לפני הכל) מתפקדת היטב, ואין לי בלבול, ואין לי צורך במדידה.
או אז נוצרת אותה תקשורת בין מהויות של אהבה עם אחרים ושום מילים או מעשים לא יכולים לחבל בה או להעצים אותה. היא מה שהיא_
מעולה, מסכימה לגמרי ורק מחדדת את מה שאני רואה פה:

כאשר המהות האוהבת שלי (כלפי עצמי לפני הכל) מתפקדת היטב - אין לי בלבול, ואין לי צורך במדידה.
זו התוספת שלי על ציל צול, וזה בעצם אחד הדברים שאני מנסה להגיד: שיש קשר סיבתי בין שני אלה - כאשר המהות האוהבת שלי מתפקדת היטב, אין בלבול. אין ערפל. אין תעתוע. אין שום צורך במדידה, אין צורך בכלים חיצוניים כי פשוט יודעים.

הידיעה הזאת, הוודאות הזאת, היא מה שנעלם, מסתתר או חסר - כאשר אנחנו גדלים עם פגיעה, עם חסר, באותו מקום בגוף שאמור להרגיש אהוב, אוהב ואהבה.

והטענה שלי היא, שגידול הילדים בחברה שלנו ברובו הגדול פגוע ופוגע בחלקים האלה. בילדות של רובנו ככולנו נוצרה פגיעה בתחום האהבה, קטנה או גדולה, בצד ימין או שמאל, מפושטת או עמוקה, וכן הלאה וכן הלאה.
העניין הוא, שהפגיעה היא "פגיעה על עיוור". כלומר, התינוק נפגע, הפעוט נפגע, הילד נפגע - אבל איזה חלק בדיוק נפגע שם, זו התוצאה של האינטראקציה בין מה שהילד בא איתו לעולם לבין מה שההורים שלו היו ועשו לבין הנסיבות החיצוניות השונות שאירעו במהלך ילדותו.
להשוואה: שני ילדים יכולים לחטוף אותה מכה באותה עוצמה מכדורגל, ברגל. אצל אחד ייגרם שבר ולשני רק סימן כחול. כי יש עוד גורמים שיוצרים את התוצאה.

לכן:
כאשר יש לב שמחובר לוודאות של האהבה ויודע להבחין באהבה וגם בחוסר אהבה ללא צורך בכלים חיצוניים - זהו לב שבנס לא נפגע בו בדיוק החיבור הזה, או לב שהחלים/ריפא את עצמו מהפגיעה בחיבור הזה.

אני אומרת, שרבים מאיתנו מסתובבים כאשר החיבור הזה רעוע או מנותק לגמרי.
וחני למשל מלמדת אותנו לבנות מחדש ולחזק בדיוק את החיבור הזה, ללב, לאהבה.

לגבי תודות, פרשנות אחת שלי לדברים האלה היא התנשאות של מישהו במגדל השן. אבל אני לא רוצה לשים שם את האנרגיות שלי. יש עוד פרשנויות, ואני בוחרת לראות גם את הפרשנות האחרת:
_אין מדד לאהבה.
אין מדיד לאהבה.
אדם בכל מקרה נולד ומת - אהיב_
אחלה. פילוסופיה רוחנית גבוהה. במובן הרוחני העמוק - נכון לחלוטין.

ולא רק שלא תועיל במצבים מסוימים, נמצאת המדידה ככלי מסרס את האדם מראות אהבה
אכן, מאוד רוחני, מאוד עמוק, ולא רק שלא מועיל במצבים מסוימים, אלא שנמצאת הפילוסופיה הזאת ככלי המסרס את האדם מלאהוב את עצמו, במצבים מסוימים.

כאשר אדם נמצא בתעתוע ובערפל לגבי האהבה, עד כדי כך שאינו יודע אם הוא אהוב, הדבר קורה בשני מצבים עקרוניים:
  1. הוא לא אהוב, והוא יודע את זה. אבל הוא לא מאמין בידיעה שלו, לא מאמין באמת שלו, לא מאמין בעצמו, לא מאמין לעצמו.
  2. הוא אהוב, אבל אינו מאמין בידיעה שלו, לא מאמין שזה אפשרי, לא מרגיש ראוי, מלא בפחדים שאינם אלא שיקוף לרגשותיו ולאמונתו המגבילה שאינו ניתן לאהבה.
במקרה הראשון, הנסיון שלי מראה שצריך "עד מואר" כדי לצאת מזה. ואין גרוע יותר מ"עד מטשטש" במצב כזה. זו דעתי האישית.
ציל_צול*
הודעות: 4588
הצטרפות: 19 יוני 2008, 11:17

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי ציל_צול* »

טוב, הדיון הזה עוד ישוט מכאן למקום אחר, נכון? כי הוא לא בדיוק קשור לנושא הדף.
בשמת, תודה על הדברים שלך. הבנתי מהם פתאום משהו על הנחות היסוד שלי. אני יודעת אותו, אבל פתאום ראיתי כמה הוא משפיע על החיים שלי ושל הילדים שלי.
כתבת -
בילדות של רובנו ככולנו נוצרה פגיעה בתחום האהבה, קטנה או גדולה, בצד ימין או שמאל, מפושטת או עמוקה, וכן הלאה וכן הלאה.
אני רואה את זה כך - חלק מהמהות של קשרים עמוקים וקרובים, גם הטובים ביותר, הוא גם הפגיעה הזו. הפגיעות האלה.
ולדעתי האישית מאוד - רובנו, הרוב המוחץ שלנו, מכיל היטב את הפגיעות האלה והן אינן פוגמות ביכולת שלנו להיות אהובים ולאהוב.
זה לפעמים מעקם אותנו אבל המהות נותרת על כנה.

ולכן,
כאשר יש לב שמחובר לוודאות של האהבה ויודע להבחין באהבה וגם בחוסר אהבה ללא צורך בכלים חיצוניים - זהו לב שבנס לא נפגע בו בדיוק החיבור הזה, או לב שהחלים/ריפא את עצמו מהפגיעה בחיבור הזה.
לדעתי - זהו לא נס. זוהי הנורמה הכי רווחת. שכמעט כל הלבבות מחוברים לוודאות של האהבה ויודעים להבחין וכו'

חשוב לי לומר - אני לא מתווכחת איתך. אני פשוט במבט עמוק על הנחות היסוד שלי ביחס לעצמי ולעולם, ואני מהרהרת בהשלכות של הנחות היסוד האלה על החיים שלי.

הנה דוגמה טובה מעולם קרוב של אהבה, גם אם לא זוגית - אני מעולם לא הנחתי שהיציאה לאוויר היא קשה לתינוק. שהיא טראומה. שהוא צריך להתאושש ממנה. שהוא מסכן במשהו כי ברחם יש איזה טוב שאין בחוץ.
בחוויה שלי היציאה לאוויר העולם היא העונג הכי צרוף שיש. היא שמחה.
המעבר מהרחם לזרועות ההורים הוא מופלא וקסום. הוא עוד וגם. לא פחות או שינוי לרעה.
וזה השליך באופן ברור על הלידות שלי (לדעתי) ועל גידול הילדים שלי.
אני באופן קבוע לא מניחה הנחות של קושי או פגיעה. אני מכירה בהן כשהן שם ומתמודדת איתן היטב (לדעתי...) אבל אף פעם אין לי מחשבה אפריורית שלכולנו קשה במשהו או שכולנו פגועים במשהו.
אני בהחלט מניחה הפוך, בלי שום סימוכין שהם - שבכולנו פועמת בעוז מהות חיובית וחזקה של אהבה, ושנדרש מעט מאוד בשביל להתחבר אליה. בין היתר - להניח שהיא קיימת ושהיא הבסיס :-)

במקרה הראשון, הנסיון שלי מראה שצריך "עד מואר" כדי לצאת מזה. ואין גרוע יותר מ"עד מטשטש" במצב כזה. זו דעתי האישית.
מסכימה מאוד מאוד.
אני תופשת "עד מואר" כאדם אוהב שמחובר למהות האוהבת של עצמו. לא בהכרח כאדם שאומר משהו כזה או אחר או מראה לי משהו כזה או אחר.
ובשבילי "עד מטשטש" הוא אדם שלא מחובר למהות האוהבת של עצמו. ואז, גם אם הוא יגיד את מה שהכי נכון, ממש לפי הספר, זה לא יועיל לי בכלום ואפילו יעצבן אותי.
רוצה לומר - כאשר אני מבולבלת, הנוכחות של האהבה לצדי היא מה שמסדר אותי ומיישר אותי ומזכיר לי. לא המילים עצמן.
נוודית*
הודעות: 879
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 00:10

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי נוודית* »

ההסתכלות הזו על לידה מאד מרגשת, וחשובה.
רוצה להוסיף עוד דוגמה, דומה - לידה של אח. תמיד חשבתי שמה שמביא את רוב הצרות זו תפיסה מוקדמת וציפיות שזה עומד להיות אירוע טראומתי לילד. אם ההורים מאמינים בכלל ליבם שאח חדש יביא לילד בעיקר עוד אהבה ושמחה, זה מה שיקרה, לפחות ברוב המקרים.
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי טלי_ב* »

במקרה הראשון, הנסיון שלי מראה שצריך "עד מואר" כדי לצאת מזה. ואין גרוע יותר מ"עד מטשטש" במצב כזה. זו דעתי האישית.
לצאת מזה - הכוונה ממערכת היחסים?

באופן עקרוני תמיד חשבתי שחלק גדול מהבעיה במצבים כאלה טמון בהנחה שכל עוד אנחנו אהובים, עלינו גם להישאר במערכת היחסים.
ואז כדי לעזוב, "חייבים" להגיע שאנחנו לא באמת אהובים. אבל בהחלט יתכן שנהיה אהובים, וגם נדע שאנו אהובים, ובכל זאת, נדע גם שלא טוב לנו ונבחר לעשות את מה שטוב לנו בו.

באופן מעשי אני מבינה שההנחה הזו כל כך חזקה אצל אנשים מסוימים, שאין כמעט סיכוי לשנות אותה ויותר מעשי להעמיד בסימן שאלה את היותם באמת אהובים במערכת יחסים מזיקה.

אבל אני באופן אישי מעדיפה לא לעשות עבור אחרים את החשבונות של כן אוהבים או לא אוהבים. אני יודעת אם אני מרגישה אהובה או לא ואם טוב לי או לא ואין לי צורך ביותר.

על עצמי בוודאי שאין לי צורך למדוד את האהבה שאני מרגישה באמצעות כלי עקיף, כשיש לי גישה לכלי ישיר - אם אני מרגישה אהבה או לא.
כשאני מרגישה אהבה באופן טבעי אני גם מתאמצת כדי להיטיב עם מי שאני אוהבת ורוצה שהוא ירגיש את האהבה שלי. ואם אני מתקשה בכך זה לא יעזור אם אגיד לעצמי "אז אני לא באמת אוהבת" כי זה רק מרחיק אותי מעצמי וממה שאני באמת מרגישה. עדיף שאטפל בקושי שעוצר אותי מלהביע את האהבה שלי במלואה.
כשניסיתי למדוד את האהבה שלי, האפקט היה כמו שנוודית תיארה להכניס ליחסים רעש במקום שבו מתאים שקט
טלי_ב*
הודעות: 1664
הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*

לדבר פשוט שפה זוגית

שליחה על ידי טלי_ב* »

_כאשר יש לב שמחובר לוודאות של האהבה ויודע להבחין באהבה וגם בחוסר אהבה ללא צורך בכלים חיצוניים - זהו לב שבנס לא נפגע בו בדיוק החיבור הזה, או לב שהחלים/ריפא את עצמו מהפגיעה בחיבור הזה.
לדעתי - זהו לא נס. זוהי הנורמה הכי רווחת. שכמעט כל הלבבות מחוברים לוודאות של האהבה ויודעים להבחין וכו'_

אני איפשהו באמצע בזה... מעניין יהיה להניח את ההנחה שלך, צילי, ולראות איך זה משפיע.
תודה.

(וגם אני אף פעם לא הבנתי למה הלידה נחשבת טראומתית לתינוק. אבל כן חושבת שככל שינוי עצום, תבוא אחריה תקופת הסתגלות)
שליחת תגובה

חזור אל “זוגיות”