לידה בבית לא תמיד טובה

אנונימי

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אנונימי »

לידה בבית?
עדי לירן (מתוך " באופן 36 - אוגוסט-ספטמבר 2001)

ארבעה חודשים עברו מאז ילדתי את בכורי אדר, בביתי, עם המיילדת רונית קופליס. ארבעה חודשים שמתבשלים אצלי דברים שאני רוצה להגיד, עם קושי להפתח ולשתף. אבל עם הבנה שאין לי ברירה אחרת.

כשהתחלתי לבדוק את לידת הבית, קיבלתי ב"דרך אם" שמות של שלוש מיילדות אופציונליות. אילנה שמש, שיין ורונית קופליס. נאמר לי כי השלוש הללו מוכרות במשרד הבריאות כמיילדות בית.
לאחר פגישת היכרות עם רונית, בחרנו בה עקב הקירבה שלה למקום מגורינו, והתרשמותי מהמקצועיות והמסירות שהיא הפגינה.

הקשר הממסדי שביצענו היו הפגישות שלי פעם בחמישה שבועות עם הגניקולוגית שליוותה אותי למעקב הריון, בדיקות שגרתיות של דם ושתן, וכן סקירת מערכות.
כחודש לפני הלידה סיירנו בבבתי החולים לניאדו ומאיר. התייחסתי ללידה בבית ברצון ובהתכוונות, אבל השארתי מקום לשנות את דעתי אם לא אוכל להתמודד עם הכאב, או אם יעלה ספק להגיע לבית חולים.
עם רונית נפגשנו עוד פעם אחת לשם הכנות ושאלות אחרונות לפני הלידה.
הלידה שלנו היתה נפלאה. היא החלה בבוקר עם טפטופים של ירידת מים, והסתיימה בערב. רונית הגיעה לשעתיים האחרונות. אני וטל, בן זוגי, זרמנו בקצב, הכאבים היו חזקים אך חידדו את תחושת ההתברגות של אדר החוצה. רונית תמכה בי עם טל בצירים, וכיוונה בעדינות את ראשו של אדר החוצה ללא קרעים.
זו היתה החוויה העוצמתית של חיי.

הבעיות החלו אחר-כך.

כשבוע לאחר הלידה התברר לי, בשיחת חולין משפחתית, שכבעלת סוג דם עם Rh שלילי, אני אמורה לקבל 84 שעות לאחר הלידה זריקה אנטי D. רונית היתה הראשונה שהתקשרתי אליה והיא ביטלה אותי בתשובה, כי ניתן לקחת זריקה וניתן גם לא, תלוי מה אני בוחרת. היא היתה לקראת ביקור אצל יולדת שלה, וכאן הסתיימה שיחתנו. היא לא חזרה אלי ולא קיבלתי ממנה שום אינפורמציה לגבי ההשלכות של אי מתן הזריקה.
לאחר יומיים התקשרתי לגניקולוגית שלי, שהגיבה בחריפות ובתקיפות, ושלחה אותי לבית חולים או לקופת-חולים לקבל את הזריקה.
בסופו של דבר קיבלתי את הזריקה כשבועיים לאחר הלידה, וזאת לאחר שגם בית החולים אליו הגענו במהלך 42 השעות שלאחר הלידה, שיחרר אותי כעבור 4 שעות בלי לדעת מהו סוג הדם שלי.

אני מאמינה בכל ליבי כי הורים, ובעיקר הורים חדשים, מגיעים ללידה תמימים, וזו זכותם. אין כל אפשרות לרכוש בתשעה חודשים ידע הנלמד במשך שנים, יומיום, עם וותק מקצועי ההופך את המיילדת למקצועית ומוסמכת. זהו גם חלק גדול מהיופי בעבודתן של המיילדות בבית או בבית החולים. היכולת לתמוך, לעודד, ולעזור לנו להחליט החלטות ע"י העלאת כל האפשרויות.
האחריות לגבי קבלת זריקת האנטי D היא שלי, של רונית קופליס, וכן של בית החולים בו נבדקתי לאחר הלידה.
לאחר ארבעה חודשים של למידה ברור לי כי אין מקום ללידות בית במתכונתן הנוכחית. בכל מקום אחר בעולם כגון בריטניה והולנד, בהם לידות בית ממוסדות, הדבר קרה בעקבות בקשתן של היולדות עצמן.
לידת בית צריכה להיות ממוסדת. בתי חולים צריכים להכיר בהן ולהיות ערוכים בהתאם. צריך נהלי עבודה ברורים בין מיילדות בית ובתי חולים. אין שום סיבה שיהיה פרט שיפול בין הכיסאות, מדובר פה בחיי אדם.
כמו כן צריכים נהלי עבודה ברורים של המיילדות בבית. אין שום סיבה שלידת בית תקבל ציביון פריקי או רוחני חסר גבולות. להיפך, לידת בית יכולה להתנהל בתוך המרחב הפרטי, האינטימי של כל זוג. כל אחד ושגיונותיו הוא, אך המקצוענות צריכה להיות מוחלטת.
עובדת כאן אשת מקצוע, או שתיים, שאחראית לחייו של גור אדם חדש. אי אפשר לשחק כאן עם חיים ולהשאיר דברים בידי הגורל.

אני ממליצה לכל זוג שרוצה ללדת בבית לוודא שהמיילדת שלו מבצעת את הדברים הבאים:
  1. גיליון מעקב לידה, או בדיקה של גיליון מעקב לידה שנעשה במסגרת אחרת, כדי להכיר את ההסטוריה הרפואית של היולדת שלה.
  2. ישנן בדיקות אשר יולדת צריכה לעבור במהלך הלידה: לחץ דם, דופק אימהי, דופק עוברי, בדיקות ואגינאליות עם כפפות.
  3. קשר מובהק בין המיילדת לבית חולים מסויים, כך שאם יהיה צורך להגיע לבית החולים לבדיקות או למתן טיפול, ידעו עליכם ויכירו בכם ובזה שילדתן בבית.
  4. כל יולדת רשאית לקבל מהמיילדת שלה מכתב המתאר את מהלך הלידה וכן חשבונית על קבלת כסף.
אני לא קיבלתי אף אחד מהדברים הנ"ל מהמיילדת שלי.

כרגע לא קיים פיקוח על לידות הבית ועל המיילדות בבית מטעם שום גוף ציבורי, לא ניתן לדעת כמה לידות מבצעת כל מיילדת, וזו אינפורמציה שקיבלתי ממחלקת מידע והסברה של משרד הבריאות. המיילדות לא נדרשות לתת דין וחשבון על מעשיהן.

הגבולות נדרשים לפעמים כדי לשמור עלינו ולא כדי להצר את צעדינו. לא כל אחד יכול להסתדר בלי גבולות. לפעמים מאבדים את הדרך. כך מיילדת אחת יכולה לצאת מעורה בדרישותיה מעצמה ומהיולדים איתה, עד הפרט האחרון. ואחרת תשכח את האחריות הגדולה שלה ותרחף בין שמיים וארץ בלי קשר למציאות.

אני קוראת לכל ההורים אשר עברו חווית לידת בית לא מקצועית, או שיש להם השגות לגבי אופן הטיפול בהם, ומבקשת מהם לא להיות לבד בכאב. זוהי לא אשמתכם, אך זוהי אחריותכם לספר ולדווח.

לתגובתה של רונית ספראי-קופליס - לידתה של עדי

דף עלון
אילנה_ק_*
הודעות: 6
הצטרפות: 16 אוגוסט 2001, 07:29

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אילנה_ק_* »

עדי, נראה לי שכאשר אישה לוקחת על עצמה אחריות, כגון לידה בבית, עליה ללמוד טוב טוב את הנושא. וגם כאשר אישה יולדת בבית-יולדות היא מיידעת את עצמה בנושא, אם ע"י קריאה, אינטרנט או ע"י השתתפות בקורס הכנה. על אף האחריות כביכול של הרופאים ובית היולדות על גופה.
לכן, זה נורא קל להאשים את המיילדת שלך או את לידות הבית ככלל במחדל כלשהוא.
ויש לי עוד שאלה: למה רצת לעשות את הזריקה אחרי השיחה והצעקה של הרופאה? בגלל שהיא לובשת חלוק לבן?
האם אכן בררת את כל הצדדים ומה זו בדיוק הזריקה או שרצת לעשות אותה בגלל שהרופאה אמרה?
אביב_חדש*
הודעות: 2998
הצטרפות: 26 יולי 2001, 09:53
דף אישי: הדף האישי של אביב_חדש*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אביב_חדש* »

קראתי היטב את הכתבה של עדי, ואחר כך גם את התגובה של רונית, וגם את המכתב של מירה.
אשה המעוניינת ללדת בבית לוקחת על עצמה אחריות. זה לא רק קטע רוחני, זוהי אחריות גדולה, ויש לברר דברים רבים, האחריות הינה על היולדת ועל המיילדת. היולדת צריכה לקחת אחריות על עצמה ועל החיים שלה, וכמובן על חיי עוברה/תינוקה. יותר מאשר בלידה בבית חולים.
אלונה_רוטר*
הודעות: 248
הצטרפות: 26 יולי 2001, 22:25

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אלונה_רוטר* »

מחיאות כפיים, שגית.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תגובה ל-"לידה בבית" מאת עדי לירן ו-"לידתה של עדי" מאת רונית ספראי-קופליס
אני מעריכה מאד את פרסום כתבתה של עדי לירן. אני מוקירה את עדי על נכונותה להחשף בעניין אישי כל כך לטובת ציבור הקוראים, ואני סבורה שזוהי התפתחות חיובית וחשובה בעיתון לפיה אלטרנטיבות "טבעיות" תבחנה בצורה אמיתית ובקורתית, על היתרונות, החסרונות והמכשלות האפשריות שבהן (בכך יש אולי מענה חלקי גם לטענתה של מירב דקל, אך זהו כבר נושא אחר). כעת, לעצם העניין: כבעלת סוג דם -RH בעצמי, סיפורה של עדי עורר בי חלחלה, וזעם על המיילדת אשר ראתה לעצמה זכות להחליט בשביל היולדת שהחיסון איננו נחוץ ואין צורך אפילו לידעה בדבר הנוהג הרפואי המקובל, התוצאות האפשריות של אי קבלת החיסון, וכו'. האם הבחירה בלידה ביתית או טבעית מצדיקה שלילה גורפת וחסרת ביקורת של הרפואה הקונבנציונלית, והתעלמות מנוהג רפואי חשוב המצדיק לפחות שיקול דעת רציני ומודע מצד היולדת? לדעתי, לא כן. מיילדת מוסמכת המיילדת בבית איננה מרפא מיסטי מאיזו כת אזוטרית אלא צריכה להיות מחוייבת לאמות מידה רפואיות מקובלות, ולהשתמש בשיטות אלטרנטיביות בצורה מודעת ואחראית. ההחלטה שלא לקבל חיסון עבור -RH אחרי הלידה אינה יכולה בשום אופן להיות דבר מובן מאליו אלא לבוא לאחר ידוע נאות מצד המיילדת, ודיון רציני בנושא עם היולדת. התנהגותה של המיילדת כפי שמתוארת ע"י עדי מהווה בעיני חוסר אחריות, או אולי אפילו יותר מכך - התנשאות וגישה אומניפוטנטית של אדם הסבור שהוא יודע כל ויכול להחליט עבור מטופליו החלטת הרות גורל בעלות השלכות בלתי הפיכות לגבי חייו בעתיד. מיילדת הנוהגת כך דומה ביחסה בעיני לאותם מטפלים ברפואה הקונבנציונלית עליהם אנו מרבים להתלונן, אשר אינם מאפשרים למטופל בחירה מודעת אלא מפעילים בצורה אוטומטית, אטומה ומתנשאת התערבויות רפואיות שגרתיות.
תגובתה של רונית ספראי-קופליס לעדי לירן איננה מזמנת שום הסבר לאי ההבנה שחלה, כביכול, לדבריה, והיא איננה מוכנה "להכנס למסכת התנצחויות". אנו נותרים ללא הסבר או הצדקה מצד המיילדת בתגובה לטענה החמורה של עדי. תחת זאת, רונית ספראי-קופליס פותחת בדברי שבח עצמיים ארוכים ומפורטים. היא ממשיכה בהטלת האחריות לקבלת מידע על היולדת עצמה ".כשזוג מתכונן ללידה...יש לברר היטב את הפרטים הקשורים בלידה וסביבה", ועוברת לפילוסופיה כללית ועמומה בנוגע לחיסונים. באשר למקרה הספציפי של עדי לירן, היא אינה מוכנה לומר דבר, אל רק לרמוז לאי הבנה עקב התרגשות מצד היולדת, והאשמתה ב-"מסע נקם והשמצות".
ואולי התנהגותה של המיילדת מצדיקה "מסע של נקם והשמצות"? הרי, אם פגעה בצורה בלתי הפיכה ביולדת בהתנהגותה, אינני חושבת ש-"האהבה, המידע והטיפול המסור" שהרעיפה כביכול על היולדת שווים הרבה. מדוע לא תסביר את נסיבות המקרה לפי גרסתה, ותתן לקוראים לשפוט? תחת זו היא אומרת: "תאמינו לי שאני צודקת, כי אני אומרת כך, וכי אני מיילדת מצויינת המרעיפה אהבה".
ובכן, אין זה מספיק כדי לשכנע אותי בצדקתה.
לפי הבנתי, יולדת אמורה וצפויה להיות נרגשת ונסערת בתקופה שאחרי הלידה. אחריותה של אשת מקצוע במקרה זה היא לספק לה מידע ברור ובאופן שתוכל לשקול ולקבל החלטות גורליות גם במצב זה של התרגשות, ואילו רונית ספראי-קופליס מתנערת בתגובתה מאחריות זו. יתרה מזאת, יש להעביר מידע חשוב ולעבד החלטות כבדות משקל עם היולדת טרם הלידה ולא רק בתקופה הנרגשת שאחריה. כן, הזוג יכול לאסוף מידע, אך בכל הדברים החשובים על המיילדת לוודא שהזוג אכן קיבל את המידע העיקרי - זוהי אחריותה המקצועית.
ובאשר ליחסה האישי של המיילדת לגבי חיסונים בכלל וחיסון לבעלות -RH בפרט - היתה יכולה לתת הסבר והצדקה מדוע לדעתה חסרונותיו של חיסון מסוג זה עולים על יתרונותיו, ליולדת וגם לנו הקוראים. ללא הסבר זה אני נשארת עם המידע שיש לי לפיו אי קבלת חיסון זה עלולה לשאת תוצאות חמורות לגבי הלידות העתידיות של בעלות סוג הדם הזה. אין די בהצהרתה של המיילדת כי גישתה "הוליסטית" כדי לפטור אותה מהתמודדות עניינית עם שאלת החיסון הזה. כן, רונית, אני כן קבלתי את החיסון, לא אוטומטית, אלא שאלתי וביררתי למה הוא נחוץ. גם ליולדת שלך היה מגיע לקבל ממך מידע זה, ואל לך להניח שגישה "הוליסטית" מוציאה באופן אוטומטי מן התמונה כל חיסון, יהיה אשר יהיה.
כתבתי באריכות. חשתי נסערת מהנושא, עקב הזדהות עם מצוקתה של עדי, ומה שחשתי כהתחמקות והתנשאות אומניפוטנטית של המיילדת בהתנהגותה ובתגובתה בעיתון.
אינני מקובעת בעמדתי זו, ובאם רונית ספראי-קופליס תסביר את עצמה טוב יותר, יתכן כי אשתכנע שיש צדק מסויים גם בצד שלה. אני מתייחסת לדברים כפי שנכתבו בעיתון ועליהם אני מסתמכת כרגע.

דרך אגב, עדי, לפי מיטב ידיעתי קיימת אפשרות לבצע בדיקת דם לברר המצאותם של נוגדנים, כך ניתן לדעת באם אי קבלת החיסון מיד אחרי הלידה גרמה נזק.
ג'ואנה*
הודעות: 3
הצטרפות: 30 ספטמבר 2001, 00:00

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ג'ואנה* »

אילנה, נראה לי שכאשר אשה לוקחת על עצמה אחריות, כגון להיות מיילדת מוסמכת, עליה להעביר אינפורמציה מסויימת ליולדות שבטיפולה. לשם כך היא למדה, התנסתה והוסמכה. אדם פרטי ולא מקצועי אינו מסוגל להשתלט על כל האינפורמציה הרלבנטית שקשורה לתהליך מורכב כמו הריון ולידה, ולכן ההגיון, ועל פי הבנתי גם החוק, מחייבים מעורבות של איש מקצוע מוסמך. הנקודה של - RH היא קריטית אך לאו דוקא נפוצה ויתכן שאדם לא מקצועי, גם אם קרא והתעניין, לא הגיע לאינפורמציה. יתרה מזאת, התעלמות המיילדת מטעה. היולדת מניחה שאם הדבר לא הוזכר על ידי המיילדת כנראה שאיננו חשוב. ודרך אגב, חלק מהאחריות של היולדת על עצמה ועל גופה באה לידי ביטוי בפניה לאשת מקצוע בה היא נותנת אמון, ואשר היא בדקה ומצאה שיש לה ההסמכה והנסיון כדי להיות ראויה לאמון זה. אל לה לאשת המקצוע להתנער מהאחריות המוטלת עליה.
ודרך אגב, מדוע את מתייחסת אל עדי בצורה מזלזלת, כאשר את שואלת אותה "למה רצת לעשות את הבדיקה אחרי השיחה והצעקה של הרופאה?" עדי עמדה במצב חרום נוכח האיחור שנוצר במתן הזריקה. זכותה המלאה להשתכנע בעקבות המידע שנתנה לה הרופאה, גינקולוגית שלוותה אותה לאורך ההריון ויתכן שיש לה יסוד לסמוך עליה. עדי גם התקשרה למיילדת שלה לשמוע מידע אחר, אולי, אך זו התייחסה בצורה מעורפלת ומבטלת "אפשר לתת, ואפשר גם לא...". מדוע לא לכבד את שיקול דעתה ובחירתה של עדי?
גילה*
הודעות: 870
הצטרפות: 07 יולי 2001, 06:17

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי גילה* »

תרשו לי רגע להיות קטנונית -
איפה היתה הרופאה שליותה את ההריון של עדי? למה היא לא גילתה לה (בזמן?) את סוד ה - אנטי D ?
בלי לשפוט מי מה ואיך - עדי טופלה במהלך ההריון בידי שתי בעלות מקצוע, משני קצוות הסקאלה (אם יש סקאלה כזאת), אף אחת מהן לא הסבירה לה בזמן (במהלך ההריון) את המשמעות של היותה בעלת סוג הדם שיש לה. למה לכעוס רק על אחת מהן?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי בשמת_א* »

אני מצטרפת לגילה. התמיהה הגדולה שלי כשקראתי את הסיפור היתה: איך זה יכול להיות שעדי עברה מעקב הריון כלשהו ולא עלה נושא סוג הדם שלה? איך זה שאף אחות ואף רופא שבדקו אותה לא ציינו את העובדה? לי, שאין סוג דם כזה, העירו אלף פעמים בסתם בדיקות דם "אה, מזל שיש לך +, אחרת יש בעיות בלידה". הרבה לפני שנכנסתי להריון ידעתי מה המשמעות של RH- ובוודאי במהלך ההריון. זה פשוט נשמע פנטסטי.
אורית_אוקו_ערוסי*
הודעות: 2401
הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אורית_אוקו_ערוסי* »

אני בעלת סוג דם rh- ואת לידתי השניה ילדתי בבית עם רונית. על סוג הדם שלי ידעתי עוד מההריון הראשון שלי שהסתיים בהפלה יזומה וכבר אז אמרו לי שעלי לקבל זריקה מיד לאחר ההפלה. בהריונות הבאים הייתי במעקב אצל רופא שדאג, כמובן לידע אותי על סוג הדם שלי ושעלי לקבל זריקה גם במהלך ההריון (לא בראשון, אבל בכל הבאים). את לידתי הראשונה ילדתי במשגב לדך וגם שם הייתי צריכה לנדנד להם בכדי לקבל הזריקה לאחר הלידה. כשילדתי בבית דאגתי לקנות החומר לזריקה לפני הלידה וביקשתי מחברה ,שהיא גם אחות שתבוא לתת לי אותה. מה שאני אומרת הוא שאני דאגתי לעצמי בכל הקשור לזריקה האמורה, גם כשהייתי בבית חולים וגם כשילדתי בבית. לא דנתי על זה עם רונית כי ידעתי שזה מה שאני רוצה לאחר שהרופא שלי ידע אותי על כך. אישה שיולדת בבית אכן לוקחת אחריות על עצמה בכל התחומים. רונית תיפקדה באופן מיקצועי מאוד ולא מצאתי כל פגם בעבודתה המקצועית .
גם לדעתי על הרופא\אחות טיפת חלב לידע את האישה בקשר לזריקה האמורה. אין זה בהכרח מתפקידה של המיילדת, ובטח שלא מיילת בייתית שנוטה לכיוון הטיבעי.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי יונת_שרון* »

הייתה אצלנו בקיבוץ אישה עם Rh- שילדה שלושה ילדים באופן קונבנציונלי לחלוטין (מלבד אחת שיצאה באמבולנס). בכל שלוש הלידות היא הייתה צריכה להזכיר לצוות הרפואי לתת לה את הזריקה. ככה שזה באמת לא קשור ללידה ביתית.
נאוה_פרנס*
הודעות: 2105
הצטרפות: 05 אוגוסט 2001, 00:39
דף אישי: הדף האישי של נאוה_פרנס*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי נאוה_פרנס* »

אגב, אתן יודעות שאת הזריקה בזמן ההריון צריך ר ק אם בן הזוג הוא RH+
ואת הזריקה אחרי - רק אם התינוק הנולד הוא RH+ (אפשרי רק עם בן זוג RH+)

אני גם RH- וכיון שילדתי דרך בנק הזרע, הקפדתי לבחור תורם עם RH-.
כל פעם שדיברו איתי על זריקות הזכרתי להם שאין צורך
ג'ואנה*
הודעות: 3
הצטרפות: 30 ספטמבר 2001, 00:00

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ג'ואנה* »

אינני חושבת שהשאלה הרלבנטית כאן היא האם לכעוס על בעל מקצוע אחד או שניים. השאלה היתה, האם המיילדת נהגה כראוי או לא, ובעניין זה אמרתי את דעתי. אם יולדת נופלת בין הכסאות של שתי נשות מקצוע זה לא פוטר אף אחת מהן מן האחריות. ובכל זאת, ניתן לשאול על מי עיקר האחריות כאן ומי נהגה יותר בסדר. ובכן, ראשית כל, הרופאה בכל זאת הודיעה לעדי ברגע שראתה אותה על הצורך בזריקה, ואילו המיילדת לא עשתה זאת בשום שלב וגם לא התייחסה ברצינות יתרה כאשר עדי פנתה אליה. שנית כל, התרשמתי שהליווי היותר אינטנסיבי היה ע"י המיילדת, ואילו תפקיד הרופאה היה משני, מעין השלמה שעדי בחרה להשתמש בה בנקודות מסויימות. אבל כל זה לא קשור לנקודה העקרית: מתן Anti - D הוא על פי השגרה הרפואית חלק מן הטיפול הניתן בבי"ח מיד לאחר הלידה. רופאה גינקולוגית המלווה את הלידה אינה מתעסקת בכך בד"כ, והדבר מכוסה בנוהל של ביה"ח. ואולם, כאשר הלידה מתבצעת בבית, על המיילדת למלא את אותן פונקציות חיוניות שממלא בית החולים, או לחליפין להפנות את היולדת להשלמת הטיפול. לכן אני רואה את עיקר כובד האחריות עליה.
ובאשר להטלת כל האחריות על היולדת - ובכן, אני רוצה להתייחס לדברייך, אורית. לך נודע על הצורך בזריקה מפי רופאים, כי היית בבית חולים. הרי לא נחשת זאת בעצמך. היה מי שדאג לידע אותך. רק אז יכלת "לדאוג לעצמך". אבל עדי לא היתה בבית חולים, ולא ניתנה לה הזכות לדעת. האם אדם לא מקצועי יכול תמיד לדעת הכל אודות הריון ולידה?
עכשיו, שאלה נוספת: האם מיילדת באוריינטציה טבעית - צריכה לצאת מתוך הנחה שהיולדות שלה מטופלות במקביל טיפול קונבנציולני, אשר ידאג לחיסונים ולכל מיני טיפולים חיוניים אשר לה לא נאה לעסוק בהם? איזו מין אחריות זאת ואיזה מין טיפול טבעי זה? לדעתי היא צריכה לקחת אחריות כוללת: מה שבתחום מקצועה, לבצע: מה שלא - ליידע ולהפנות, ומה שאינה מאמינה בו, אך עם זאת לא ניתן לזלזל בו - ליידע ולהשאיר לשיקול דעת היולדת. לדעתי סוגיית - RH נופלת בקטגוריה זו.

ומעבר למקרה הספציפי, אני חושבת שזה יהיה גרוע מאד אם כל אדם אשר פונה לטיפול אלטרנטיבי ייפול בין הכסאות בצורה כזו. המטפל הקונבנציונלי לא ירצה לטפל בו, כי הוא אינו ממלא אחר כל הוראותיו ועושה דברים אשר נראים לו מסוכנים. ואילו המטפל האלטרנטיבי יגיד "לא נאה לי" על כל מיני דברים שאולי המטופל כן רואה בהם חשיבות. לכן, כדאי שמטפלים אלטרנטיביים יהיו ערים לבעייתיות זו ויאפשרו למטופל להשתמש בהרמוניה בשילוב בין הגישות. קשה יותר לצפות לכך מהמטפלים הקונבציונליים, הנתונים בסד של מערכת מקצועית נוקשה, וממילא, איננו מצפים מהם לאותה מידת פתיחות - הרי לשם כך חפשנו אלטרנטיבה, לא כן?
אורית_אוקו_ערוסי*
הודעות: 2401
הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי אורית_אוקו_ערוסי* »

ג'ואנה, ראשית נודע לי על הזריקה מפי הרופא שדרכו עשיתי את הבדיקות במשך ההריון, שנית בלידה הראשונה בבית החולים הייתי צריכה ממש לנדנד להם בכדי לקבל את הזריקה לאחר הלידה, ובקשר למיילדת הספציפית הזאת , בפגישות הספורות שליפני הלידה (היא מוכנה להיפגש רק משבוע 30 כך שניפגשנו רק 3 פעמים לפני הלידה) היא מתעקשת ליראות תוצאות של בדיקות דם ובדיקות אולטסאונד בכדי לוודא שההריון תקין מבחינה רפואית , כך שאי אפשר לומר שהיא מתעלמת מהרפואה הרגילה. מלבד זאת , לדעתי, וזו דעתי בלבד, אשה שהולכת ללידה בבית צריכה לדעת יותר על לידה מאשר אישה שיולדת בבית חולים שכן האחריות יותר גדולה כשאת בבית רק עם מיילדת (שגם עליה צריך ליסמוך, כמובן).
רותי*
הודעות: 206
הצטרפות: 19 אוקטובר 2001, 10:15

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי רותי* »

אני ילדתי בארה"ב בבית וכל מעקב ההריון נעשה על ידי המילדת. פעם אחת פגשתי את הרופאה שעובדת עם המילדת אם יש מקרה חירום.
כאן מילדת נחשבת כמו רופא (למשל מבחינת הביטוח ומבחינת המסמכים שהמילדת צריכה למלא). כמובן שההרגשה היתה הרבה יותר טובה ונעימה מאשר אצל רופא אבל הרגשתי שאני מכוסה גם מבחינה רפואית - היא שלחה אותי לכל הבדיקות שרופא היה שולח. גם הלידה היתה מאד מקצועית. לצד ההרגשה הבטוחה של ללדת עם מילדת שהכרתי אז כבר מצוין, עם אפשרות להסתובב בביתי ולהיות בסביבתי הטבעית, היתה גם מקצועיות רבה. צחקנו שהיא הכינה את חדר השינה כך שיראה כמו בית חולים. סטרלי ותכול ירקרק... הייתי בטוחה במאה אחוז שהיא יודעת מה היא עושה ושגם אם יקרה מצב חירום אני בידיים הכי טובות. סמכתי עליה כל כך שהחלטתי ללדת בבית נבעה בעיקר מכך שהיא אמרה שבבית היא מרגישה יותר בטוחה ללדת כי אין רופאים שמחליטים בשבילה.
כך זה צריך להיות. נשים שבוחרות ללדת בבית לא צריכות לקחת סיכון ומשום כך לידה בבית חיבת להפוך להיות יותר ממוסדת ומוכרת.
אנחנו חוזרים לארץ ואני מאד מקווה שאני אמצא בארץ מיילדת שארגיש איתה בטוחה באותה מידה, כי אחרי שילדתי בבית אני לא יכולה לדמיין ללדת בבית חולים
ורד_והמשפחה*
הודעות: 106
הצטרפות: 02 נובמבר 2001, 23:36

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ורד_והמשפחה* »

אני באופן אישי מרגישה יותר נוח דווקא בבית חולים :-/, אבל מבינה מה מושך נשים ללדת בבית.
מה שמפחיד בעיני בלידה בבית, הוא שיש מקרים בהם צריך להגיע לחדר ניתוח תוך דקות מעטות.
אמנם אולי יחסית לא בהרבה מקרים אבל...זה מה שנקרא -כל מקרה הוא 100% .
בסביבתי הקטנה ובלי לחפש, אני מכירה שלושה מקרים של נשים, שהמשיכו לדמם אחרי הלידה,
נכנסו לשוק , שתיים ניצלו לאחר שהוזעקו לחדר ניתוח ולאחת גם זה לא עזר.
זה מצב שמילדת לא יכולה לאבחן לפני הלידה ועד שהאמבולנס יגיע זה יכול להיות מאוחר מדי.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי עדי_יותם* »

לא ברור לי איך בבי"ח נותנים לאשה להגיע לשוק מאיבוד דם - בעצם כן ברור, זה עניין של חוסר תשומת לב אישית, חוסר תקנים וכו'.
אני המשכתי לדמם אחרי הלידה (השיליה לא יצאה), אבל מרגע שהתחילו לעשות כל מיני ניסיונות ועד שהגעתי לחדר ניתוח עברו כעשרים דקות. לו הייתי יולדת בבית, זה הזמן שהיה לוקח לי להגיע לבי"ח (לא הייתי יולדת בבית שמרוחק יותר מבי"ח), ולמיילדת יש ערכה שהייתה עוזרת לייצב את מצבי עד שנגיע. שלא נדע, כמובן.
העניין הוא שהרבה מאוד הסיבוכים קורים מעצם זה שנמצאים בבי"ח.
אז למה לא ילדתי בבית? אה, אני דווקא רציתי (עם הצעיר; עם הבכורה לא העליתי על דעתי שקיימת אפשרות כזאת...) אבל האב התנגד.
ורד_והמשפחה*
הודעות: 106
הצטרפות: 02 נובמבר 2001, 23:36

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ורד_והמשפחה* »

זה נכון שבבית חולים נוצרים חלק מהחוליים, (כמו במוסך הם רוצים שנחזור :-/ )
זה לדעתי לא המקרה, למרות שהעובדה שאשה שנפטרה יכולה להצביעה על פשלה רפואית,.
זה מקרה שיכול להוכיח דווקא את ההיפך, שאם רופא מיומן לא הצליח, לא בטוח שמיילדת היתה מצליחה.
מה שאני מדברת עליו קשור לכך שכלי הדם שאמורים להתכווץ אחרי הלידה באופן טבעי,
וכך אין שטף דם, לא נסגרים ואז איבוד הדם הוא רב מאוד.
20 דקות נראה לי זמן ארוך מדי בשביל בעיה כזו.
אני לא יודעת מה יש בערכה של המיילדת,
אבל היא צריכה להיות מוכנה עם הרבה מנות דם כדי להצליח ולייצב מצב שנוצר עקב איבוד דם.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי עדי_יותם* »

אני לא יודעת את הפרטים, וכמובן שיכולים להיות גם אסונות בעשרים דקות. לגבי המקרה שלי, לפחות, זו התשובה שקיבלתי. בערכה של מיילדות אין מנות דם. אני לא יודעת איך מייצבים ומשערת שלו זה היה רלוונטי, הייתי בודקת את זה.
אחד הדברים המרכזיים בעיניי בלידות בית (וכעיקרון אני בעד, לנשים שהן לא בסיכון כלשהו, לא עם תאומים, מצגים חריגים וכו'), הוא לקבל מראש את האחריות על עצמך. כשאת בבי"ח, תמיד יהיה לך את מי להאשים בפשלה. כשקורית פשלה בבית, האחריות היא בעיקר שלך, בסופו של דבר, וזה לא שלילי בעיניי.
ורד_והמשפחה*
הודעות: 106
הצטרפות: 02 נובמבר 2001, 23:36

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ורד_והמשפחה* »

עדי בקר טוב
עדי לירן כתבה (ולדעתי צדקה) שאי אפשר ללמוד את הנושא על כל היבטיו כמו איש מקצוע.
את לא ממש יכולה לדעת הכל ולכן צריכה לסמוך על מישהו שכן.
לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת שאם היה מצב רלוונטי היית בודקת, זה רלוונטי לכל לידה,
ובטח יש עוד מצבים רלוונטים שאנחנו לא יודעים עליהם.
בבית חולים גם אם לוקח זמן להגיע לחדר ניתוח, כמו שציינת אצלך, מה שעשו לך (אני מנחשת)
לא היו סתם ניסיונות, ואם היית צריכה עירוי היית מקבלת עוד לפני שהיית מגיעה לניתוח.
לגבי פשלות, הבעיה היא שנשים מגיעות בדרך כלל ללידה ולא מעורבות בתהליך.
אני הייתי בשמירה שבועיים, והיה רופא שהיה אחראי עלי (הרופא המטפל שלי שגם היה מנהל המחלקה).
כשהוא לא היה, הרופא התורן רצה לבצע פרוצדורה שחששתי ממנה. (לא מצב חרום).
אמרתי לו שאני לא מעונינת, ואני רוצה לדבר עם הרופא שלי כשיגיע.
הוא אמנם הסתכל עלי בצורה עקומה, אבל לא הייתה לו ברירה, כי לא הסכמתי!
הוא הפסיק את התהליך וכשהרופא שלי הגיע, דיברתי איתו והחלטנו על ההמשך.
לגבי האחריות על מה שקורה בבית, ובמקרה שלי בבית חולים,
אם היה קורה משהו שלדעתי יכולתי למנוע, אני לא הייתי מסוגלת לחיות עם רגשי האשמה.
עדי_יותם*
הודעות: 2996
הצטרפות: 07 אוקטובר 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של עדי_יותם*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי עדי_יותם* »

נכון שאי אפשר כמו איש מקצוע, אבל אפשר כמה שיותר ברמת ההדיוט. והדבר הראשון ברמת ההדיוט שמטריד את כולנו בנושא לידות הבית, היא מה עושים כשמסתבך. אז הייתי חוקרת טוב טוב את המיילדת מה האפשרויות שלרשותה, כמה מצבים זה מכסה, מה זה לא מכסה, מה ההסתברות שיקרה מה שלא מכסה.
מצב רלוונטי התכוונתי לו אני עצמי הייתי מתכננת ללדת בבית. (אגב השתעשעתי ברעיון אבל שתי מיילדות אמרו שלא ייקחו אותי, בגלל הסיבוך של הלידה הראשונה. רונית קופליס אמרה שאם אלד בלידה השנייה בלי תקלות, אז יש על מה לדבר. אכן לא היו תקלות, אבל סיכוי טוב שהלידה השנייה היא גם האחרונה שלי).
מה שעשו אצלי עד חדר ניתוח היה ניסיונות לפתור את המצב בלי חדר ניתוח. מיילדת בבית לא עושה ניסיונות - ברגע שיש פיפס חשוד, היא מפנה. לכן כ25 אחוז מלידות הבית המתוכננות מסתיימות בבי"ח.
במצב שלי, אפשר היה לתת עירוי, ואפשר היה לוותר עליו. לשמחתי, בחרו לוותר. המצב לא היה קריטי.
כל הכבוד לך על העמידה על שלך, הלוואי שהיו יותר נשים בטוחות ומיודעות כמוך.
לגבי רגשות האשמה כשמשהו משתבש בבית - כאמור, הרבה סיבוכים נגרמים מעצם השהייה בבי"ח, ואני חושבת שרוב הנשים לא מאשימות את עצמן שלא ילדו בבית - פשוט מאשימות את מי שביצע. למרות שאם, ואם, ואם - אם היו בוחרים בי"ח אחר, אם היו מבקשים מיילדת אחרת, אם לא היו לוקחים אפידורל...
ורד_והמשפחה*
הודעות: 106
הצטרפות: 02 נובמבר 2001, 23:36

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי ורד_והמשפחה* »

יש שני משפטים נכונים שבטוח משפיעים על ההחלטה לכאן או לכאן,
הריון ולידה הם לא מחלה.
למרות שבטבע (לא בלידה בבית) פחות תינוקות שורדים לדעתי.
רופאים הם רק בני אדם.
למרות שחלק מתפתים להאמין שהם עברו לשלב גבוה יותר...:-)
איילת_השחר*
הודעות: 188
הצטרפות: 13 יולי 2001, 01:19
דף אישי: הדף האישי של איילת_השחר*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי איילת_השחר* »

לדעתי חלק חשוב מהלידה בבית זה בדיוק העניין של לקיחת אחריות על עצמך וגופך
גם אם העניינים מסתבכים,את עדיין האחראית.
כמו שאני לוקחת אחריות לא לתת אקמול כשייש חום ובוחרת דרכים אחרות להורדת חום,
כמו שאני עושה חינוך ביתי,ולוקחת אחריות על הבן שלי ולא משאירה את זה למערכת.
אבל מה שהכי חשוב בעיניי זה להסתכל ולבדוק בכל שלב נתון ולשקול ולשנות אם צריך.
שזה גם חלק מאחריותי.לא להינעל על משהו בלי הגיון ומחשבה בצידו.
מיכל_שרייבר*
הודעות: 78
הצטרפות: 21 אוקטובר 2003, 09:24
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שרייבר*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי מיכל_שרייבר* »

אני חושבת שבדף הזה, ואולי גם באחרים, נעשה איזה שימוש לרעה במושג "לקחת אחריות".
מה זאת ההנחה האוטומטית שרק מי שיולדת בבית לוקחת אחריות?
מעבר לביקורת הלא מוסווה על כל מי שבוחר אחרת, מה זאת ההתהדרות הלא-אחראית הזו?
לדעתי זו לא עמדה רוחנית שכדאי להיות בה בכלל.
אני אומרת את זה דווקא ממקום שמאד מעריך את הבחירות שהאתר מקדם, ורואה בהן אתגר לבחינה מחדש של דברים וחיפוש מה נכון לי. אבל בכל זאת, חליק!
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

הידעתן שאם לאם יש סוג דם RH- ולאב גם כן, אז אין צורך בזריקות האנטי D?
גם אני בעלת סוג דם שלילי ורגע לפני הזריקה הראשונה התברר לי, שבגלל שלבעלי יש גם כן סוג דם שלילי, אין סיכוי שלתינוק יהיה סוג דם חיובי (כי זהו גן רצסיבי), ולכן אין צורך בזריקה שאמורה למנוע את יצירת הנוגדנים בדמי.
הצוות הרפואי רצה בכל זאת להזריק לי בכל מחיר (בטענה: "מי יודע מיהו האב?!"... - הלו? אני יודעת!!!), אבל סרבתי.

לפני שאתן נותנות לזריקה הזו לחדור לגופכן, בדקו מהו סוג הדם של האב, במידה וידוע מי הוא במאה אחוז.
תבשיל_קדרה*
הודעות: 8851
הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי תבשיל_קדרה* »

הידעתן שאם לאם יש סוג דם RH- ולאב גם כן, אז אין צורך בזריקות האנטי D?
זה ברור, אבל באמת אף פעם לא חשבתי על זה.
טוב שאת מעלה למודעות.
פלוני_אלמונית_אחרת*
הודעות: 70
הצטרפות: 14 אפריל 2006, 18:22

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית_אחרת* »

"מי יודע מיהו האב?!"... אין גבול ליהירות ולחוצפה!
רחל_ברמן*
הודעות: 1270
הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי רחל_ברמן* »

מה דעת העורכות, לתייג כדף לידה ודף לידת בית? ומה עם התגובה של המיילדת?
<הנטייה שלי היא לתייג, כי גם הדברים האלו חשובים כשמתכוננים ללידה>
פלונית_מבני_ברק*
הודעות: 1
הצטרפות: 03 יוני 2012, 12:07

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי פלונית_מבני_ברק* »

שלום לכן! אני בזמן האחרון ממש חושבת על לידה טיבעית בבית. רציתי לדעת היכן אני יכולה לקרוא על כל הסכנות שיש? את היתרונות אני יודעת...תודה!
עדנה*
הודעות: 13
הצטרפות: 07 ינואר 2002, 09:46

לידה בבית לא תמיד טובה

שליחה על ידי עדנה* »

והיכן ילדת את בנך השני?
שליחת תגובה

חזור אל “דפי בית של עורכים שבהם דיונים וטיפים”