למה התינוק לא רוצה להתכסות

התינוק שלי בן 10 חודשים, אנחנו גרים באיזור קר.

מי יודע מדוע ולמה הילד רוצה לישון רק עם פיג'מה?

לא נראה לי שחם לו כי קר בחדר והוא לפעמים מתעטש ומתקרר (למרות שלבוש חם).
הרי כל הכיף בחורף זה להתכרבל, לא? או שזו רק התניה שלנו המבוגרים?

בדיוק חשבתי לפתוח על זה דף. וסליחה חורפית אם אני לא מעודדת אותך. הבת שלי בת שלוש וחצי ועדיין סרבנית שמיכות. אני מכסה וכעבור רגע מתוך שינה היא מסירה מעלייה את השמיכה. היא יודעת לחלץ את עצמה גם משקי שינה.

כי אם היינו צריכים שמיכה כבר היינו מגדלים אחת כמו שאר החיות? אנחנו בחרנו להשיר אותה או לא לגדל אותה. _{<מוצא האדם מהמים?>}
כי מה שהורגלנו לחשוב עליו כעל "קר" הוא בעצם לחלוטין בתחום הטמפרטורות שגוף אנושי יכול לחיות בתוכו בשמחה בלי שמיכה?
למה שירצה להתכסות?
כי יותר שווה להצמד אל אמא בתוך מערה חמימה שבפתחה מדורה...

<פה כרגע ממש חם. מעלה אחת. היה כבר מינוס עשר השבוע>
<הקטנה בכל זאת בועטת שמיכה.>
<מצד שני, הבית מחומם.>
<לבערך טמפרטורת החוץ באיזורים ה"קרים" בישראל...>

שני הילדים שלי עשו ועושים את זה.
הבכורה, בת 11, כבר מתכסה בלילה. אנחנו בפוך, לה חם עם שמיכת מעבר...
הצעיר, בן 6, יוצא מכל השמיכות מאז ומתמיד, ורוב השנה מעדיף שלפחות חלק מגופו יהיה על הרצפה. בקיץ - כולו מגיע תוך כדי שינה לרצפה.

דבר ראשון
וסליחה חורפית אם אני לא מעודדת אותך גם הבן שלי בן 3.5 ועדין לא התרגל לעובדה ששמיכה אמורה לחמם אותו כשקר בלילה,
לפני שהוא נרדם הוא אכן מסכים להתכסות בשמחה בשמיכה (הייתי חייבת לחרוז...),
וגם בתחילת השינה, אבל כשהוא נכנס לשינה עמוקה יותר הוא בועט ומשיל מעליו את השמיכה.
נקודה למחשבה- הוא בועט באותה הצורה מתוך שינה גם כשהוא לא מכוסה- כשמשהו מציק לו, כמו פיפי למשל, הוא מתחיל לבעוט,
לפעמים במשך שעה ויותר עד שעושה פיפי.
גם הגורה בת 10 חודשים, אין לה בעיה עם שמיכות - עד שצריכה פיפי מתוך שינה, אם היא לא מתעוררת ומתיישבת, או מתחילה לזחול (לעיתים מתוך שינה) כשהיא צריכה, אז היא יכולה לבעוט במשך שעה ויותר עד שיוצא לה הפיפי, כמובן שזה מעיף ממנה את השמיכה (וגם ממני, וגם מעיר אותי...),
כך שאני לא בטוחה אם הם לא אוהבים שמיכות, הם אולי פשוט מנסים לאמר שמשהו מציק להם (וזאת לאו דווקא השמיכה).

וזה לא נראה לי קשור לזכרונות מודחקים מזמנים בהם חיינו במערות...
כי גם אז התכסינו.
ישנם אפילו קופים שנוהגים לבנות לעצמם קן ולהתכסות שם בעלים...

_לפני שהוא נרדם הוא אכן מסכים להתכסות בשמחה בשמיכה (הייתי חייבת לחרוז...),
וגם בתחילת השינה, אבל כשהוא נכנס לשינה עמוקה יותר הוא בועט ומשיל מעליו את השמיכה._
בדיוק גם הגדולה שלי.
וגם הקטן (10 ח') לא מוכן שאכסה אותו.
וזה לא בגלל שחם להם.
מסכימה עם עולם קטן שזה דברים אחרים שמפריעים להם והשמיכה פשוט בדרך.
אני פשוט למדתי להלביש אותם טוב ללילה (ועדיין אני מכסה כשהם לא שמים לב...)

גם שלי (בת שנתיים) שונאת שמיכות מאז ומתמיד.
מסכימה לפעמים להתכרבל איתי אבל כשמנסה להרדם תמיד מזיזה את השמיכה, פשוט שונאת שיש עליה משהו בשינה.
אז כשקר אני מלבישה אותה ללילה עם גרביים, גופיה, פיז'מת פליז אם צריך וכו'.
כשהיא רק נרדמת וישנה עדיין עמוק ועל הבטן אני מכסה אותה אבל במשך הלילה היא תמיד זזה ומזיזה את השמיכה.

גם אצלנו אותו הדבר. אני פשוט מלבישה חם ומקווה שנוכחותי מחממת גם היא. כשאני נוגעת בה היא מרגישה חמה לגמרי, כך שאני לא דואגת. קראתי פעם שלילדים יש עדיין את המנגנון שמסוגל לווסת את חום הגוף גם כשקר בחוץ. במזרח מתאמנים במשך שנים, נזירים כלשהם (בודהיסטים אולי?) על החזרת היכולת הזו וכשהם מצליחים הם מסוגלים לשבת ערומים בשלג ולהישאר חמים.

שמתי לב גם שתינוקות ופעוטות לא מוטרדים רגשית מטמפרטורה חיצונית. אני אסביר. אצל מבוגר קר לי / חם לי = אני מסכן. אצל פעוט - אין תגובה רגשית. זה כנראה דבר נלמד. אז אני משתדלת לא ללמד אותה את זה ולתת לה להיות ערומה כשהיא רוצה (בחורף, אחרי שהיא יוצאת מן המקלחת למשל) ולא לרוץ אחריה עם סוודר / שמיכה / גרביים....

_וזה לא נראה לי קשור לזכרונות מודחקים מזמנים בהם חיינו במערות...
כי גם אז התכסינו.
ישנם אפילו קופים שנוהגים לבנות לעצמם קן ולהתכסות שם בעלים..._
לא נראה לי שהילד שלך יתנגד לזה. לשמיכת פוך, לעומת זאת, כן.
<שמתי לב שבתי לא מסרבת ולא בועטת בשמיכה דקיקה.>
<היא ישנה בעירום>

יכול להיות שבאמת כאילו "לא טבעי" לישון עם שמיכה, עדיין, הטמפרטורות בלילה חורפי, אפילו חורף ישראלי, גם לא טבעיות לבני אנוש. הילדה שלי כל הלילה מעיפה את השמיכה. אני שמה והיא מעיפה ואם נרדמתי בשמירה אז זה רק עניין של זמן עד שהקור שפשה בעצמותיה יעיר אותה והיא תבקש לינוק. היא כבר ישנה לילות שלמים. מאז שקר בלילות היא מתעוררת מלא פעמים בלילה לינוק ותמיד אני מוצאת אותה במצב קרטיב.

עדיין, הטמפרטורות בלילה חורפי, אפילו חורף ישראלי, גם לא טבעיות לבני אנוש.
אז איפה כן? במאדים? נו, איזה מזל שהמציאו את השמיכה... כל המין עומד בפני סכנת הכחדה אם אפילו ישראל בחורף לא טבעית לבני אנוש{{}}! אני אגיד יותר מזה, לא זו בלבד שישראל (בחורף!) טבעית ביותר לבני אנוש, היא אפילו קצת חמה. וממילא בכלל לא חשופים לאלמנטים אלא גרים בבתי בטון.

מצטערת על הציניות. אבל אם את מארגנת לי עכשיו טמפרטורות שיש בלילה חורפי בישראל אני יוצאת עכשיו ערומה מהבית ורוקדת בשלג...

בקשר לילדה, אולי כדאי לנסות שמיכה יותר דקה וקלילה, להצמיד אותה אלייך, או לעבור למערה.

מצב קרטיב פחות סביר אם נצמדים גוף אל גוף ומתכסים במשהו דק.
איכשהו לא נראה לי סביר שכל התינוקות והילדים קיבלו מזכר שאומר להם לבעוט בשמיכות. יש דברים בגוגו. צריך לשנות את החשיבה, לא את הילדים.

משמח אותי הדף הזה(-:

<אמא לילדים שמלידה לא אוהבים להתכסות ושכל ה"דודות" טוחנות לה ת'שכל (וכמעט הצליחו)עם המשפט הנצחי אבלתכסיאותוקרלולמהאתלאמכסה? >

מצטערת על הציניות. אבל אם את מארגנת לי עכשיו טמפרטורות שיש בלילה חורפי בישראל אני יוצאת עכשיו ערומה מהבית ורוקדת בשלג...
11 מעלות צלזיוס. את באה? (אין שלג, רק גשם)

משמח אותי הדף הזה

באה? רצה. אתן בכלל לא יודעות מה זה קר. 11 מעלות זה חם. אני ממש, אבל ממש לא צוחקת.

בדצבדר לפני 3 שנים עברנו ליפן. כאן היה דצמבר קייצי כרגיל (חולצות קצרות במהלך היום). שם נחתנו לתוך חווה על הר עם טמפ' שיורדות מתחת לאפס בלילה ונשארות סביבו ביום ושלג מסביב.
שוק לא נורמלי. ישנו בחדר לא מחומם ולא כלכך מבודד תחת הר של שמיכות והיינו בספק אם נמצא את עצמנו חיים בבוקר. זאת היתה ירידה של יותר מ20 מעלות תוך יום והיינו הלומים.

לקצר,
אחרי שבוע התחמם קצת. היה איזה 10 או 12 מעלות ושמש והילדות מיד... התפשטו! (הלכתי לבדוק. בת השנה היתה עם גרביים בלבד).
חזרה לימינו -
עכשיו יש פה בחדר 15 מעלות ואני יושבת לי עם פליס וכובע וגרביים עבות וקצת קר לי.
עוד שבוע אני אתרגל.

<פוסט בלי פואנטה>

ולגבי שמיכות - עכשיו כשהלילות קרים (ועוד לא התרגלנו) אני פשוט דואגת שהילדות יהיו לבושות טוב.

עוגיה, בדיוק. אחלה אין-פואנטה הבאת.

חברים שלנו חזרו לפני כחודש מביקור בישראל. הם חיים פה כבר קרוב לעשר שנים. בחורף הראשון (בשנה שעברה) כשאני הבעתי זעזוע ופחד יומיומיים מהקור, (ירד שלג מטורף בחוץ והם קראו לזה "סתיו"!! סתיו!!

) הם צחקו עלינו שזוהי רק ההתחלה לה לה... עכשיו אנחנו קשוחים לגמרי והם רועדים מקור.

אז יש עניין של הסתגלות לטמפרטורות, בטח שברור שבוודאי. <איכשהו אני לא רואה סיכוי סביר לכך שנמרים יעברו יבשות ביממה>
ויש גנטיקה (שחורים פחות סובלים מחום, לבנים מקור) ונטייה טבעית (בנזוג גוף חימום, ילדה גוף חימום, אני עם כפות רגליים ואף קפואים, אחותי קופאת מקור גם בעשרים מעלות.) ויש תזונה (אוי ויי! היא הולכת לדבר על זה גם פה?!?!

) ומנהגים מקומיים <לאורך ההיסטוריה נשים ילדו תינוקות בים השחור.> אבל בואו לא נשכח וניתן כבוד גם לאמהות ההיסטריות שמלבישות את התינוק בשכבות באמצע אוגוסט בשם חוסר היכולת לווסת את חום גופו, ואולי לוקחות ממנו את היכולת לחמם את עצמו?

<גרביים עבות?>

2 זוגות.
למטה גרביים דקים ומעל גרביים עבות.

אנחנו כירושלמים פחות סובלים מהקור מאשר קרובינו שגרים במרכז הארץ. מסקנתי אחרי שתי שבתות ללא חימום, בהן לנו היה נעים מאד, אפילו חמים, והאורחים התלוננו שקר.

מנסיון שלי שהפתיע אותי עד מאוד- אכן מתרגלים לקור/חום/לחות הכל!! אנחנו פשוט כזו חיה סתגלתנית.

גם אצלי הם יוצאים מהשמיכה ואני מאלה שפעם הייתה מתעוררת אולי כל שעה לכסות והיום....קצת פחות. קשה לי להרגיש אותם קרטיב ומכיוון שאני רגישה לקור אז..אני רגישה גם בשבילם.
גם משמיכות דקות הם יוצאים. נהפוכו- שמיכות הפיקה בעייתיות מאוד מכיוון שהם לא מחזיקים אותם כשהם מתהפכים תוך כדי שינה ואז הם נהיים חנוטים בתוך השמיכה וזו אכן בעיה! לא נוח.
התאוריה שלי היא שקשה להם עם הסרבול של השמיכה- אולי מפריע לגוף האסטראלי?
בכל אופן יש לילות שהם כן מכוסים יותר ויש שלא. לפעמים אכן חם להם מידי ואז הם יוצאים מהשמיכה אבל...אז כעבור זמן מה הם נהיים קרטיב.
אולי צריך לכסות אותם בשמיכה יותר דקה? אני לא מסוגלת לכסות בצמר כשבחוץ כל כך קר!
לראיה - בשעות הבוקר המוקדמות בני הקטן שישן אז הכי טוב- לא מוריד את השמיכה (אולי אז מספיק קר כדי שיישאר איתה?)
זה באמת חלק מסדר לילותיי וכשאני חושבת על זה עוד אני מגלה שכשאצא מהתקופה הזו- זו תהיה ממש הקלה .
(כמו כשמזדמן לאכול לבד- איזו הקלה! ושלא תבינו לא נכון- אוהבת אותם עד לב השמיים על כל המשתמע.

אולי להיות "קרטיב" זה לא רע בשבילם?
האם זה באמת "קרטיב" או רק מעט יותר קר יחסית למה שרגילים?

קרטיב!!

גם הילדים שלי בועטים בשמיכה וישנים רוב הזמן חשופים. אני לא קמה במיוחד כדי לכסות אותם. אם קר להם הם יודעים להתכסות (בן שנה וחצי ובן חמש). את הצעיר בכלל לא ההיתי מכסה כשהיה תינוק, היה לבוש חם, החדר היה מחומם. הספיק בהחלט. לתינוקות קטנים שלא יודעים להתיישב בעצמם השמיכה נראי לי מסוכנת - שיסתבכו בה, שיחנקו מרוב חום. או שאלו תירוצים שהמצאתי, כי התינוקות שלי לא אוהבים להתכסות.

לא הבנת אותי. אני גורסת שמה שאת קוראת לו "קרטיב!!" בבטחון חוגג כזה, הוא לכל היותר "צונן יותר מהרגיל."

כצפוי בחורף.
סביר שהגוף מוכן לכך שחצי מן השנה צונן יותר, ואף מצפה לזה.

אצלי אין שום מצב בו ארגיש בנוח, או מי מילדי, גם להתכסות וגם להיות עם גרביים/שק"ש
חייבים את האפשרות לשלוף כף רגל חשופה אל מחוץ לשמיכות, לויסות.
וכמובן ידיים חשופות עד המרפקים לפחות, ופתח צואר רחב, ושהחולצה תהיה נפרדת מהמכנסיים (לא אוברול), ושהכל רופף.
וגם חשוב לי שבחדר יהיה אויר נקי, לא של חימום. החימום מטמטם את כל המערכות.
(אישית - בקור גדול מחממת עד 12-13 מעלות, ומשקיעה בשמיכות טובות לכולם. בארץ כמעט לעולם לא מחממת/מקררת).

נזכרת שהלילה התינוק באמת הוריד לנו את השמיכה כל הזמן, עד שנזכרתי ששכחתי לשלוף לו גרביים!

אולי כדאי לנסות שמיכה יותר דקה וקלילה, להצמיד אותה אלייך,
כן, אנחנו כמעט ירדנו לגמרי מרעיון השינה עם הילדים כי הם ישנו צמודים אלינו ובעטו בשמיכות (ואנחנו, מה לעשות, נעים לנו להתכרבל. בן הזוג אפילו טוען שאם אכריח אותו לישון בלי גרביים הוא יחטוף דלקת ראות וימות בדמי ימיו..)
אבל זה באמת עובר עם הגיל. הבכור שלי התחיל את הקריירה כבועט שמיכות מן המניין והיום (בן תשע) לגמרי מתכרבל.

לא הבנת אותי. אני גורסת שמה שאת קוראת לו "קרטיב!!" בבטחון חוגג כזה, הוא לכל היותר "צונן יותר מהרגיל." כצפוי בחורף.
ניצן, נראה לי שהיא הבינה. קרטיב

חייבים את האפשרות לשלוף כף רגל חשופה אל מחוץ לשמיכות, לויסות.
זה מעניין. באמת כשאני קופאת ( קרטיב אמרנו כבר?) ומתכרבלת בשמיכה, אני חייבת להוריד את הגרביים כדי להתחמם. אם מישהי יכולה לפרט על מנגנון הויסות הזה זה יהיה נחמד.
ולמה:
ושהחולצה תהיה נפרדת מהמכנסיים (לא אוברול) ?

אני לא בטוחה אם הם לא אוהבים שמיכות, הם אולי פשוט מנסים לאמר שמשהו מציק להם (וזאת לאו דווקא השמיכה).

מניסיון שלנו אני לא רואה שום דבר שמפריע לה. היא ישנה נהדר ולא עושה פיפי בלילה כבר חודשים רבים. כך שאני חושבת שהשמיכה עצמה היא זו שמפריע לה. ולא משנה מה עובי או סוג השמיכה. היא מעיפה מעלייה כל שמיכה.

בן ה - 3 שלי ישן ערום לגמרי (לפעמים רק גרביים). קור אימים פה בחיפה בלילה וכולנו מכורבלים בפוך שלנו, וגם עם פיג'מות, והוא ישן ככה. בבוקר אכן הוא קם די קריר, אבל בריא ושלם.
ולפעמים מכורבל בפוך שלו.
לך תבין את הקטנים האלה (-:

אישית, אחרי שהם כבר לא תינוקות ואומרים ברור מה הם רוצים (בענייני לבוש/שמיכות), אני מכבדת את זה.

אבל זה באמת עובר עם הגיל
בת השש שלי לפעמים נרדמת ללא שמיכה, אבל אחרי שמכסים אותה, היא כבר לא תוריד. לעומת זאת האמצעית (בת רבע לשלוש) מורידה כמעט מיד. הרגליים שלה קרות אבל היא לא מתלוננת וגם לא עושה פיפי בלילה כך שלא נראה לי שיש נזק מזה. בכל מקרה זה בטח יעבור, כמו אצל הגדולה.

11 מעלות זה חם
נכון

.

ניצן, נראה לי שהיא הבינה. קרטיב
ירח, בואי לבוסטון, חלון פתוח באמצע החורף, ואז נראה אם תמשיכי לקרוא לזה קרטיב.
לקרוא לזה שקר לך "קופאת" כשבישראל 12 מעלות... סליחה, כן? אבל זה אומר שאין בכלל שם לאיזורי אקלים אחרים.
בישראל בכלל אין חורף. זה מין קיץ קצת פחות חם.

אבל זה באמת עובר עם הגיל
ברור, עובדה שגם אני לא יכולה בלי. אפילו בקיץ. איזה בעסה..

אומנם עוד לא אמא (רק כמעט (-: ) אבל זוכרת טוב מאוד את עצמי, עד גיל 9 בערך, שוכבת לישון לבושה בכותונת לילה ומכוסה היטב ומתעוררת תמיד תמיד עם בדל שמיכה כרוך סביב רגל אחת וכותונת לילה כרוכה סביב בתי השחי. וגם- אם המים במקלחת שלי היו בטמפרטורה המקסימלית בה הסכמתי להתקלח בגיל 6 הייתי צווחת שאני קופאת ומדליקה את הבוילר לחצי שעה.
האם אנחנו פשוט מתרגלים? האם החושים נהיים מחוספסים יותר? (דוגמא קיצונית: בנזוגי ישן בחורף הירושלמי עם שני זוגות מכנסיים, שתי חולצות ארוכות, שמיכת פוך ושמיכת צמר ועוד סדין כרוך סביב צווארו וראשו D-:)

אז קראתי קצת על הומאוסטאזיס (היכולת המדהימה של הגוף לשמור על איזון פנימי כנגד כל המשתנים הסביבתיים)- הגוף שלנו מייצר חום באותה מידה שהוא מאבד חום, וכך שומר על איזון. האם ייתכן שילדים, מכיוון שקצב פעימת הלב מהיר יותר, חילוף החומרים מהיר ובריא (בד"כ) ובכלל הם יותר "אנרגטיים" מייצרים יותר חום ולכן זקוקים ליותר "קירור"?

דיברתי עכשיו עם חבר שגר בארופה. הוא אמר שעכשיו התחמם, כי כבר מעל האפס..

האם אנחנו פשוט מתרגלים? האם החושים נהיים מחוספסים יותר?
זו רק מחשבה, אבל נראה לי שאנחנו לא "מתרגלים" אלא מתקהים. כמו שהגוף מוכן וצריך לכרוע ולהיות בגב זקוף וחזק, וההרגלים המחורבנים מילדות ל"נוחות" הופכים אותנו לכאלה נכים שאנחנו לא מסוגלים כבר לעשות את מה שאנחנו אמורים... ככה גם קור. לא חושבת שילדים בהכרח מייצרים יותר חום מאשר בוגר שלא כיסו אותו בכפייתיות במשך כל שנות הילדות שלו... אבל איך נדע? אנחנו מכירים כאלה בוגרים?

אצלנו עכשיו 11 מעלות!!!קיץ של ממש! (צהריים פה, כן?) כל החלונות פתוחים, הילדה ערומה והבית מתאוורר. תענוג.

אנחנו מכירים כאלה בוגרים?

בעלי שיחיה. אדיש לקור (מחוסן?) . נסע לכנס בקונטיקט בינואר בלי מעיל, בלי סוודר. רק חולצה ארוכה חמה. כשחזר הודה שהיה לו קצת קר. זה הכל.

הערה לעורכת עתידית: יש התיחסות לתינוקות וויסות חום גם בדף רחיצת תינוק

נמרה, את מוכנה לשאול אותו על שמיכות וכאלה בילדות? זה ממש מעניין. וגם על אופן ההתמודדות בנסיעה הזאת?

זה שיש מגוון יכולות ורגישויות לטמפרטורות, זה ברור. אבל אני גרה פה. קונטיקט בינואר זה קר. קור לא אנושי. במובן זה שבני אנוש לא מסוגלים לשרוד בקור כזה בלי מחסה אפילו עם מעיל... אז האמת היא שהכל פה מאורגן ככה שלא צריך לשהות יותר משלוש דקות בחוץ, במעברים. (מהבית למכונית, מהמכונית למסעדה, מהמסעדה למוזיאון וכך הלאה...) כל החללים מחוממים בטירוף, וגוף חם יכול להתמודד יפה עם הקור העז בחוץ לכמה דקות בלי כיסוי משמעותי. בגלל זה אני תוהה. האם זה כי הוא לא קולקל? או כי הוא עם נטייה להתמודדות טובה עם קור, ועשה את זה באופן הזה בקונטיקט?

אנקדוטה. כשעברנו לגור בצפון ארה"ב, בסוף הסתיו, נדהמנו מהקור. במשך כמה שבועות רעדנו והתכרבלנו, עד שהוקל לנו. הנחנו שהקור נרגע והתחלנו להשיל שכבות - אנחנו והתינוקת. במקביל החוץ הפך לפחות עוין, ולמדנו לבלות גם בטיולי טבע (חיינו באזור כפרי, לא היו מעברים בנויים וחללים מחוממים). בקיצור, במשך השנה הזו הגיעו אלינו הרבה אורחים לבית, כולם כאלו שבעבר היינו מתלבשים אותו דבר ומגיבים לטמפ' אותו דבר, ו... ראה זה פלא! ככל שהתקדם החורף (= זמן שהותינו במקום), כך גדל הפער ביננו לבין האורחים המזדמנים בסבילות לקור. האורחים שהגיעו באביב, כשאנחנו כבר איווררנו את החולצות הקצרות, עוד התעטפו במעילי פוך ורעדו רק מהמחשבה לצאת החוצה.

קראתי באיזה מקום על שינויים ביולוגיים שמתרחשים בדם במצבים כאלו, של מעברי מגורים לאזורים קרים/חמים בהרבה, לא זוכרת פרטים לצערי.

בשווייצריה נוהגים לישון עם שמיכות פוך מקוצרות - בערך שני שליש מהאורך של שמיכה מוכרת, עם בצבוצים משני הצדדים. אבל נראה לי שמחממים שם.

ראה זה פלא! ככל שהתקדם החורף (= זמן שהותינו במקום), כך גדל הפער ביננו לבין האורחים המזדמנים בסבילות לקור.
לגמרי. אבל זה עובד לשני הכיוונים. יש גם הסתגלות למזגאויר ישראלי ואח"כ חוסר יכולת להתמודד עם הקור העז למשך תקופה (סיפרתי פה על חברים שלנו שותיקים בבוסטון שנסעו בסתיו לארץ) אני כבר ממש לא מתרגשת, אבא שלי רועד מקור בכל הזדמנות...

<יורד שלג!!>