תמיכה בהנקה

שליחה על ידי ענת* » 16 ינואר 2006, 15:54

אני מנסה לגמול תינוקת בת שנה ועשרה חודשים מהנקה די אינטנסיבית. יש למישהי מושג איך לעשות את זה? האם כדאי לרדת בהדרגה או בבת אחת?

הי ענת, הנקתי את בני הגדול שנה ותשע כמו שתארת הנקה די אנטנסיבית. יום אחד הרגשתי שמיציתי ויותר מכך, הייתי מאוד מאוד שלמה עם הגמילה. גמלתי בבת אחת ולשמחתי הרבה לא היו שום דרמות יוצאות דופן,היו נסיונות מחאה בערך יומיים אבל כל פעם שציינתי את העובדה "אתה כבר גדול" זה עבד כמו מקל קסמים... בשורה התחתונה, אני חושבת שאם באים ממקום שלם זה מה שמקרינים הלאה(וזה נכון לגבי כל נושא בחיים לדעתי). ה ר ב ה ה ר ב ה
ה צ ל ח ה .

זה באמת גיל שבו יש מין קפיצה אינטנסיבית בהנקות אצל חלק מהילדים, כי פתאום הם גדלים מאוד, כבר הולכים ופעילים ובתור איזון זקוקים להרבה "חתיכות אמא".

באופן כללי, גם לאמא וגם לתינוקת עדיפה גמילה בהדרגה.
לליגת לה לצ'ה ספרים וטיפים רבים בנושא, אם את יכולה להגיע למפגשים או אם את חברה באירגון ויכולה לשאול ספרים מספריית הקבוצה - יופי.
הכלל העקרוני של ליגת לה לצ'ה בגמילה: don't offer, don't refuse. כלומר: לא להציע לה לינוק, אבל כשהיא מבקשת - לא לסרב. הסירוב גורם לתחושה רעה שלה, לתחושה של נטישה מצד האם, וגם לעתים קרובות למרדנות והתעקשות. לכן לא מציעים מיוזמתך, ודואגים שיהיו כמה שפחות הזדמנויות-הנקה.
יש כאן דף, גמילה מהנקה , כדאי לבדוק את הטיפים שם.

לתינוקת ההדרגה לא נותנת תחושה של "הנחתה" קשה, כי ההנקה הרי איננה סתם תזונה - זאת מערכת יחסים שלמה ומיוחדת בין אמא לתינוק או לתינוקת שלה.
לאמא, הגמילה ההדרגתית מונעת היווצרות גודש ודלקות בשד, וכך מונעת צרות.
העיקרון של ההדרגה: גומלים מהנקה אחת, או מהנקה בשעות מסוימות, ומחכים כמה ימים עד שרואים שהשד מגיב בסדר והילדה מגיבה בסדר, ואז מתחילים להוריד עוד הנקה. הכלל הוא שמתחילים תמיד מהשעות הפחות חשובות, ומשאירים לסוף את ההנקות שהכי חשובות לתינוקת.
יש כל מיני פטנטים איך להוריד הנקה, אבל הם מצריכים בדרך כלל מאמץ מסוג אחר. למשל: לדאוג כל הזמן שיהיו חטיפים בריאים (פירות, ירקות ועוד), מנות קטנות של אוכל טעים ומזין (בגיל הזה במיוחד הילדים אוהבים קטן וחמוד ומקושט) - לפני שהיא מרגישה רעב, כך שכל שעה בערך נותנים לה משהו לאכול. להיות הרבה מחוץ לבית בחברה, כך שהיא עסוקה ומשחקת ושוכחת לינוק. להיות הרבה בתנועה ובעמידה, כך שאת לא מתיישבת - מה שמזמין אותה לינוק. להימנע מכל מיני סיטואציות שהיא תמיד מבקשת לינוק בהן (דורש שהיא תהיה עסוקה, מתעניינת, שבעה, ולא עייפה).
אמהות רבות גילו, שאחרי שהורידו כמות של הנקות, כבר לא היה להן צורך לגמול לגמרי, כי המינון החדש התאים להן יותר. זה מאפשר גמילה עוד יותר נינוחה (כי בעצם תהליך הגמילה מתחיל מרגע שמתחילים להוסיף מזונות נוספים).

אם תעשי חיפוש באתר על המלה "גמילה" תמצאי בוודאי יותר מדף אחד עם טיפים.
בהצלחה!

שליחה על ידי הדר* » 24 ינואר 2006, 13:16

HELLP
יש לי תינוק מדהים בן 7.5 חודשים. הוא יונק באופן מלא .אני לא שואבת וגם אין לו מוצץ.
אני כל כך נהנת להניק.
אבל יש לי משהו שכל כך קשה :בחודש האחרון הוא כל הזמן יונק בלילה ולא מפסיק. כל פעם שהוא קצת מפסיק אני מניחה אותו לידי במיטה(הוא ישן במיטה המשפחתית)ואז הוא מתחיל לבכות ושום דבר לא עוזר, לא ידיים לא אבא - כלום!!!רק ציצי !!
אני קמה כולי עם גב וצאוור תפוסים ,ופשוט סחוטה....
אין מצב שאני אגמול אותו כי הנקה זה הדבר הכי חשוב בעולם!!!!!!
במשך הים הוא יונק בסדר גמור, אין לו זמנים קבועים ואני לא מסתכלת בשעון!
אני לא יודעת מה אפשר לעשות???זה באמת קשה לי.
יש למישהו הגשת עזרה......??

הדר, האם הוא התחיל לאכול כבר? אולי זה הזמן כבר....
הסתכלי ב מעבר לאוכל מוצק

הדר,
יכול להיות שהוא עובר תקופה בה זקוק ליותר מגע ויניקה בלילה - אם בגלל שיניים שמתקרבות לצאת, אם בגלל זינוק התפתחותי שהוא עומד לעשות (לישיבה, להתעניינות במזון מוצק), אם בגלל שמשהו במשפחה (שלאו דווקא מודע לכם) משפיע עליו, אם בגלל שהגיל שלו מעורר בך דברים עמוקים לא מודעים . . . מי יודע, מה שחשוב בעיני זה לתת לו את מה שהוא צריך כרגע, למרות כל הקושי, ולדעת שהוא יעבור את התקופה הזאת ויחזור לישון בלי הציצי בהפסקות יותר גדולות. אולי כשהוא מפסיק לינוק לא להשכיב אותו לידך אלא עליך (או על אבא) בלי יניקה, כך לא יפנה חזרה לציצי אם מה שהוא צריך זה את המגע המלא של גופך. במידת האפשר לתת לעצמך מנוחה ביום, מסג'ים . . . כל מה שיכול לעזור לעבור את העומס של הלילות. נפלא לכם שאת מניקה אותו ונהנית ממנו כל-כך, רק תמשיכו כך . בהצלחה.

אני קמה כולי עם גב וצאוור תפוסים ,ופשוט סחוטה....
הרבה אמהות נעזרות בכריות במקומות אסטרטגיים: אחת גדולה מאחורי הגב, אחת לראש, וכדומה. זה עוזר להימנע מהתפוסים.

שליחה על ידי הדר* » 25 ינואר 2006, 20:53

תודה רבה על כל העצות !! זה מאוד מעודד!!

אולי כשהוא מפסיק לינוק לא להשכיב אותו לידך אלא עליך
אני עושה את זה . למרות הקושי . כי בעצם כמה אפשר להיות באותה . כי הוא גם יונק שאני שוכבת על הגב , ואז מידי פעםעוזב את הפיטמה ונשאר עליי....
יכול להיות שאני אתחיל לתת לו מזון מוצק בהדרגה רבה. למרות שתיכננתי להתחיל בשלב יותר מאוחר. עם הבת הגדולה שיינקה הרבה מאוד זמן , התחילה להכניס ירק מבושל בגיל 10 חודשים(גזר וכו', כל דבר בהדרגה)
יש לציין שהוא תינוק שנולד גדול(4.030) וגם עכשיו בלי עיין הרע הוא כבד לי מאוד!!האמת שלא שקלתי אותו מלא זמן....
כמובן שכל הסובבים אותי אומרים לי לתת בקבוק, דייסה,לחם וכדו'. אבל אני לא מקשיבה לכל אלא , כי יש לי הרבה ידע בנושא של תזונה אצל תנוקות. ויש הרבה דברים שאני לא אכניס לפה של תינוק מתחת לגיל שנה.
האם נראה למישהו שאם אני אכן יתחיל לתת לו טיפה אוכל זה יעזור שהוא לא יישאב אותי בלילה??? זה ייגרום לו להיות שבע?? או שבכלל הוא לא יונק בלילה הרבה בגלל שהוא רעב?
#ייצאו לו 2 שניים למטה לפני שבועיים.....
#הוא גורר את עצמו קדימה בכל הבית וממתרומם על שש וארבע, ותהליך הזחילה מתפתח יפה.
#הוא דורש הרבה ידיים במשך היום.
ואני ממש אוהבת אותו עד עמקיי נישמתי וטוב לי איך שאני מגדלת אותו ושלמה.
אבל קשה לי בלילה....

שליחה על ידי הדר* » 25 ינואר 2006, 20:54

כי בעצם כמה אפשר להיות באותה
באותה תנוחה(לזה התכוונתי)

האם נראה למישהו שאם אני אכן יתחיל לתת לו טיפה אוכל זה יעזור שהוא לא יישאב אותי בלילה??? זה ייגרום לו להיות שבע?
לא מזיק לנסות. בכל אופן, כדאי להוסיף מוצקים רק אחרי ההנקה, אחרת הוא יקבל מזון דיאטתי (ירקות, פירות) במקום החלב שלך והתוצאה תהיה תינוק יותר רעב...

הוא דורש הרבה ידיים במשך היום
זה באמת נשמע שהוא עובר הרבה שינויים (אכן - שיניים, זחילה ועוד) והוא כנראה גם נכנס לגיל של חרדת הנטישה ופשוט זקוק להרבה מגע עם אמא בכל צורה.
איזה יופי שיש לו אמא שמקבלת אותו ואת צרכיו כמו שהוא!
אבל זה באמת מאוד קשה בשבילך.
האם את מצליחה כל יום לצאת איתו לסיבוב באוויר הצח? אולי זה יעזור.
האם יכול להיות שיש קשר בין הלילות לבין חום/קור או יובש בלילה, אם פועל איזה חימום שאולי מציק לו, או שהחדר לא מאוורר מספיק וזה מציק לו? לפעמים אלה הדברים שגורמים לחוסר מנוחה בלילה.

יש אולי טיפים איך לחבר לשד תינוק שלא פותח פה וגם "נוזל" מהפיטמה? (כשכבר מצליחים איכשהו לחבר אותו, הוא אחרי שלוק-שניים קטנטנים סוגר את הפה לאט ומשאיר את הפיטמה מחוץ לפה.. ). ניסיתי לעזור לחברה לחבר את התינוק שלה, ולא הצלחנו (התינוק בן פחות משבוע, עד כה ניסתה להניק לפני כל האכלה, ואחרי שלא הצליחה- בכל האכלה- נתנה לו בקבוק). הצעתי לה להיפגש עם יועצת הנקה, אבל היא לא מעוניינת. רוצה לנסות מה שאפשר כדי שלפחות אדע שניסיתי..

זה בהחלט נשמע לי מקרה שכדאי לראות יועצת הנקה

למה היא לא מעוניינת? האם זה קטע כספי?
אם כן, תארגני עוד 2-3 חברות ותנו לה מתנת לידה, ביקור של יועצת הנקה.

שליחה על ידי הדר* » 31 ינואר 2006, 11:53

תודה רבה על התגובות...

_האם את מצליחה כל יום לצאת איתו לסיבוב באוויר הצח? אולי זה יעזור.
האם יכול להיות שיש קשר בין הלילות לבין חום/קור או יובש בלילה, אם פועל איזה חימום שאולי מציק לו, או שהחדר לא מאוורר מספיק וזה מציק לו? לפעמים אלה הדברים שגורמים לחוסר מנוחה בלילה._
#משתדלת בימים נעימים לצאת לטיול(אנו גרים בהרי הגולן וקררררררר)
#לא מפעילים חימום בלילה
#מבחינת תנאים הכל על פי הצורך...
העניין הוא הייניקה מתוך השינה. הוא לא עיירני ויונק, זה רק מתוך שינה. מן צורך במציצה...
התחלתי לתת לו השבוע גזר מבושל . הוא אוכל ממש טיפה ולאט לאט יתקדם ונראה לאן זה יוביל!!!

עכשיו הוא התחיל עם נזלת ואני מפחדת להניק אותו בשכיבה.....(אני מפחדת שיהיה לו כאבים באוזניים)

לאבשלום צואה רירית (ומידי פעם הקאה רירית) ועלייתו במשקל מזה שבועיים קטנה מאוד (הוא בן חודשיים). רופא הילדים שלל, באמצעות בדיקת דם ושתן, כל מיני חולירות. הבנתי שיתכן וחלב שאני צורכת עושה לו רע ולכן החלטתי להפסיק לצרוך חלב. האם מדובר בחלב פרה בלבד, או שעלי להמנע גם ממוצרי חלב עיזים/ כבשים? האם עדיף לנסות חלב סויה על פני חלב צאן? הבנתי שסויה היא מרכיב שעלול לגרום גזים.
האם אצטרך להמנע מחלב כל זמן שאני מניקה או שזה יכול לחלוף לפני (כמו גזים, בגיל שלושה חודשים).
תודה.

הייתי מורידה חלב בכלל, גם של עזים וכבשים לבינתיים.
סויה אכן יכול לעשות גזים לחלק מהאמהות. לא יודעת אם זה השלב להתחיל בנסיונות.
חשוב להגיע למצב בו הוא יחזור לנורמה ואז תוכלי להתנסות בהוספת מזונות לאט לאט.
בד"כ אפשר לראות תוצאות אחרי כשבועיים.
בהצלחה

אביגיל,
אם יש לך חשד לאלרגיה, אז כדאי להמנע מכל מה שמכיל חלב וסויה (חלב פרה, עז וכבשה, מוצרי חלב, מוצרים שמכילים חלב ומוצריו כגון שוקולד, עוגות, תבשילים עם שמנת מתוקה ועוד - בקיצור לאכול אך ורק בשרי או פרווה, וכן לקרוא את האותיות הקטנות כי היום מכניסים סויה לכל דבר). (הפרנטל שלי היה על בסיס חלבון סויה... ).
הסויה בכלל היא מזון לא מומלץ למי שאינו ממוצא מזרח אסיאתי (יפנים, סינים וכדומה). עדיף לצרוך קטניות שיהודים אוכלים מדורי דורות, כגון שעועית לבנה, עדשים ואפונה.

יש אפשרות לבדוק ב שיטת אייפק אם הוא אלרגי, לטפל בו כבר עכשיו, ולפתור את הבעיה, כי תינוקות אלרגיים נוטים להיות אלרגיים לא רק למרכיב אחד.
בכל מקרה, אם תימנעי משני אלה ותראי שהריריות נעלמה והעלייה במשקל חזרה, סימן שזה עובד.
עצה נוספת: מומלץ להגיע למרפאת הנקה או ליועצת הנקה מוסמכת (המרפאות יותר זולות, למשל בתל השומר או בממ"ש בשיכון דן בת"א) כדי לבדוק אם אכן הבעיה היחידה היא אלרגיה למשהו שעובר בחלב, או שיש בעיית הנקה אחרת או נוספת.

האם אצטרך להמנע מחלב כל זמן שאני מניקה
את תצטרכי להמנע מחלב כל עוד הוא יונק ואלרגי. בהנחה שהבעיה היא אכן אלרגיה, אי אפשר לדעת מראש מתי זה יעבור. לא לפני גיל חצי שנה בכל אופן.

הדר:

התחלתי לתת לו השבוע גזר מבושל . הוא אוכל ממש טיפה ולאט לאט יתקדם ונראה לאן זה יוביל!!!
אני כמובן מזכירה שגזר הוא מזון דיאטתי ביותר, ולכן אם הוא ימלא את הבטן בגזר במקום בהנקה זה יכול להגביר את ההתעוררויות בלילה, אז תשימי לב...

עכשיו הוא התחיל עם נזלת ואני מפחדת להניק אותו בשכיבה.....(אני מפחדת שיהיה לו כאבים באוזניים)
לא ידוע לי על קשר בין הנקה בשכיבה לבין כאבי אוזניים (רק על קשר בין בקבוק לדלקת אוזניים, אבל זה בגלל הבקבוק, לא רלבנטי להנקה). האם כשאת מניקה אותו בשכיבה הוא מוחה? אם לא, אז אין לו בעיה עם זה.

שליחה על ידי tאמא* » 01 מרץ 2006, 00:16

מבקשת עזרה ראשונה!

ניראה לי שהולך ומתיבש לי החלב.

הפשושית יונקת בערך כשעה וחצי משני השדיים. גם לאחר ההנקה ממשיכה לבכות, נירגעת רק אחרי קבלת תוספת (תמ"ל ).
הסיפור של ההנקה שלי מעט מורכב. נולדה בשבוע 35. לא ינקה בהתחלה וכשינקה בבית החולים קיבלה גם תוספת.
בבית כשהגיעה אחרי יותר משבוע בבית החולים התחלתי להניק הנקה מלאה.
בגיל שבועיים אושפזה בבית חולים בשל וירוס. והדבר הראשון שהורו לי בבית החולים להפסיק להניק (היות ולא היה לה כח לינוק, והגיעה כמעט להתיבשות.) בכדי לשמר את ההנקה שאבתי אך בשאיבות לא הצלחתי לספק את כל הכמות הדרושה לה. וקיבלה תוספות.
בבית חזרתי בהדרגה משאיבות להנקה, אך במשך כל הזמן קיבלה תוספות בשל החשש שלי מהתיבשות.
היתי בקשר עם מדריכת הנקה במטרה להוריד בהדרגה את התוספות אך בנתיים זה לא הולך.
בהתיעצות טלפונית עם יועצת הנקה (אחת מהמומלצות באיזור מגוריי) הפנתה אותי ליועצת שהיא גם רופאה. לצערי התור שניקבע למחר נידחה לעוד שבוע היות והמירפאה נסגרה לשבוע בשל נסיבות מצערות.
היום הפשושית ינקה וינקה אבל אחרי כל יניקה המשיכה לצרוח עד לקבלת תוספת.
אני מבקשת עזרה עצה איך להגביר / לשמר את ההנקה עד לסוף שבוע הבא שבו אוכל להפגש עם היועצת.

כבר נכנסתי איתה ל24 שעות במיטה ושרק תינק. (נו טוב כמעט 24 שעות).
לוקחת גלולות חילבה.
ברגע זה חזרתי לשאיבה (כולל שאיבה על ריק על מנת לעודד יצירת חלב.)
חצי שעה של שאיבה הפיקה כ 50 cc וזאת לאחר שלא ינקה כ שעתיים.

אוף, כמה קשה. כל הכבוד על המאמצים שלך. זה בוודאי מאוד מפחיד כשהתינוקת מאושפזת וכמעט מתייבשת, וברור הרצון שלך לוודא שלא תתייבש.

אני לא בטוחה שכדאי לחכות עם ביקור יועצת עד לסוף השבוע הבא. אספקת החלב (ז"א מקסימום הייצור ליום) נקבעת בשבועות הראשונים. אני מתלבטת איך לנסח בצורה לא מלחיצה, אבל שעון החול שלך הולך ואוזל. יכול להיות שתזדקקי לתרופה להגברת החלב, ואת זה באמת יכול לרשום לך רק רופא (זה יכול להיות רופא המשפחה הקבוע שלך). אבל שיפור לאחר בדיקה רצינית של טכניקת השאיבה שלך, ובדיקה אם יש אפשרות לשפר וליעל את התפיסה, תוכל גם יועצת אחרת.

לפעמים תינוק "יושב" על השד זמן ממושך אבל אינו יונק בפועל או יונק בצורה לא אפקטיבית (נסי לדמיין שאת שותה מקש אבל הוא מכופף. לא תצליחי להוציא הרבה מהכוס. בפרט כשתינוק מקבל גם בקבוקים וגם הנקה מגיל צעיר ולאורך זמן, ייתכן שהתפיסה משתבשת. זה בר תיקון במרבית המקרים אבל דורש איש מקצוע.

דיברתי עכשיו גם עם היועצת ורד בוקעי, והקראתי לה את הודעתך והיא מאשרת את מה שחשבתי, ומבקשת לחדד: קודם כל, 50 סי.סי זה בסדר גמור. אבל צריך לדעת באיזו משאבה את שואבת - למצב כזה צריך משאבה טובה. וכמובן, כמה פעמים ביום, ולבדוק את טכניקת השאיבה. הרבה פעמים נשים גם עם ניסיון בשאיבה מגלות בביקור יועצת שהטכניקה לא היתה הכי יעילה. חילבה - מאיזה סוג, וכמה פעמים ביום? יש סוגים יותר אפקטיביים ופחות אפקטיביים. יצרני הסוג ללא ריח טוענים שהמוצר שלהם הוא בעל נוסחה מחוזקת.

בהצלחה!

שליחה על ידי tאמא* » 01 מרץ 2006, 11:08

תודה על התשובה, למרות שזה באמת הצליח להלחיץ אותי.
חשוב לי ואני לא מתכוונת לותר ,להמשיך להניק.
רק שאני מבולבלת כבר. ומתגברת את כמות ה תמ"ל שהיא אוכלת דבר שודאי לא פועל לטובתי או לטובתה.
השאלה אם באמת אני צריכה יועצת/רופאה או אוכל להתיעץ עם יועצת אחרת. מהרכבות המקרה שלי כולל גיל,מצב בריאותי (נכון להריון) והעובדה שחודש לאחר לידה חזר המחזור החדשי היועצת יעצה לי לפנות לרופאה. אבל לא ידענו שהיעוץ יכול להתעכב. אני אתקשר אליה שוב. האם יש דרך שאני אדבר עם ורד?. אשלח לך את כתובת הדואר האלקטרוני שלי למיל שלך אם תסכימי.
וכך אולי אוכל לקבל את הפרטים שלה?
אני שואבת במיני אלקטריק של מדלה. כמוסות חילבה ללא ריח (כך כתוב) של nutri care. שלוש פעמים ביום.
הילדה ינקה בהתחלה בצורה אפקטיבית ביותר היא בעצם לימדה אותי להניק, וזו לא מליצה היות שבבית החולים כמעט ולא קיבלתי עזרה מקצועית. אבל עכשיו הצלחתי בעוונותי לבלבל אותה עם הבקבוקים.
האם התמדה בשאיבות אחרי ההנקה לא תשמר את המצב לעוד שבוע?
רופא המשפחה או הנשים שלי לא נתנו לי כדורים להגברת החלב עם הילדה הגדולה. למרות שביקשתי.
ויתכן שזאת הסיבה שנשלחתי לרופאה.(הצורך בכדורים)
עוד דבר אם גברים יכולים להניק,ואמהות מאמצות . אז איך זה שאני עשויה לאבד את יכולת ההנקה, האים זה לא מצב הפיך? אני שואלת ללא טיפת ציניות.

מצטערת על ההלחצה. אבל בהתלבטות בין להלחיץ לבין לכתוב לך משהו שאנן מדי שאולי היה גורם לך להגיע לייעוץ רק בעוד שבוע או יותר, נראה לי עדיף...
אחרי ששלחתי חשבתי שבאמת, התשובה היא בהסתמך על הנתונים שכתבת, ולבטח יש עוד דברים שלא נכנסים במסגרת כמה משפטים באינטרנט. מספר הטלפון של ורד בוקעי הוא 052-3974692, ואת יכולה כמובן גם לדבר שוב עם היועצת שהיית איתה בקשר (אני מניחה שגם היא יועצת מוסמכת IBCLC?).
לא כתבתי שאת יכולה לאבד את יכולת ההנקה, אלא את היכולת להניק הנקה מלאה. בשבועות הראשונים נקבע מספר הקולטנים (רצפטורים) לפרולקטין, ההורמון האחראי על הייצור, ואין דרך להעלות אותו אח"כ אלא במידה מסוימת אחרי הלידה הבאה. היכולת הזו נקבעת לפי הצע וביקוש. ככל שבתך מקבלת יותר תוספות תמ"ל ואת שואבת פחות, הגוף מקבל את המסר להוריד את רמת הייצור.
לא מתמצאת לגבי הגברים, אבל אמהות מאמצות שרוצות להניק לא משתמשות במיני אלקטריק

עדיף לשכור משאבה כפולה כמו הלקטינה או מקבילות. אמהות שלא ילדו מעולם בדרך כלל לא יצליחו להגיע להנקה מלאה, גם בשאיבות אינטנסיביות וגם בכדורים להגברת החלב.

שליחה על ידי tאמא* » 01 מרץ 2006, 12:19

ההלחצה בסדר גמור, (גם הערה של אחות בבית החולים על כך שאצתרך לקבל כדורים ליבוש החלב היות ולא הנקתי מיד לאחר לידה) הטיסה אותי לחדר המעבר בו שכבה ילדתי על מנת להניק.

השארתי הודעה ליועצת הנקה

כן היא מוסמכת IBCLC לפי מה ששמעתי אחת הטובות באיזור שלי אקווה שתחזור אליי מהר.
לא בדיוק הבנתי, האם בגלל שלא הנקתי הנקה מלאה בשבועות הראשונים אז אין דרך להעלות את רמת הקולטנים? האם השבוע הזה עשוי לשנות? (יש לי תור ליום חמישי הבא). האם הכדורים להגברת חלב לא יכולים להגביר את רמת הקולטונים?

כמו כן אם משהיא יודעת איפה להשכיר באיזור המרכז משאבה כפולה כמו הקטינה? מוזמנת לכתוב לי.

מספר הקולטנים נקבע בשבועות שלאחר הלידה. לא זוכרת ששמעתי מספר מדויק, וגם אם כן (שישה, נניח) זה בטוח איזשהו ממוצע, ומשתנה מאשה לאשה. השבוע הזה בהחלט יכול להיות משמעותי מאוד, וחשוב שבמהלכו השאיבה וההנקה יהיו אופטימליות, ובשביל זה את צריכה יועצת. אני לא יודעת מה השפעת הכדורים על מספר הקולטנים, אבל יודעת שנטילתם לא תמיד מספיקה כדי להגיע להנקה מלאה.
חשוב לי לציין שגם אם לא תהיה הנקה מלאה, גם הנקה חלקית (או הזנה חלקית בחלב אם שאוב) עדיפה בהרבה על האלטרנטיבה! אז קבלי זר

על כל מה שעשית ושתעשי

השכרת משאבות חלב - בייבי רותם 03-7355100/3, babyrotem.co.il. עושים גם משלוחים. כנ"ל ג'סיקה בילוביץ' - טל' בדף יועצות הנקה (ואולי יש שם עוד כתובות, זה מה שאני זוכרת בשלוף).

גם ממני זר @} @} @} על כל מה שעשית ושתעשי.
וחיבוק גדול.

הנחישות שלך מדהימה!

השכרת משאבות חלב
אפשר גם לנסות ביד שרה, עם אישור מרופא / אחות ט"ח שמדובר בפג או תינוק חולה.
כדאי לעשות ברור טלפוני לפני שמגיעים לסניף, יש מעט משאבות כאלה ביד שרה. (והם קוראים להן "מדלה" ע"ש היצרן במקום הדגם [לקטינה])

שליחה על ידי tאמא* » 11 מרץ 2006, 18:28

תודה לכולכן, בהמלצת עדי לא חכיתי והזמנתי למחרת יועצת הנקה . את דוריס ספרר. אישה מדהימה, עדינה ומקצועית. היעוץ עבר בנעימים מאוד השתדלה לא לפלוש לנו להנקה אלה לתמוך ולהדריך. קיבלנו שעורי בית קשים ומועילים. אם כי לא תמיד עומדים בהם. והתוצאה יש שיפור ניכר. יש לי יותר חלב. עדיין מקבלת תמ"ל אבל אם כשביקשתי עזרה קיבלה 50%, תמ"ל היום מקבלת כ25%, ולפעמים גם פחות.

שליחה על ידי tאמא* » 11 מרץ 2006, 18:31

והעיקר אני הרבה יותר רגועה בזמן ההנקה, וזה כמובן משפיע על הפשושית ועל ההנקה עצמה.

מדריכות (ולא יועצות) באזור מודיעין?
בתפוז יש פורום הנקת תאומים שמנוהל ע"י נועה (הניק: עוד נועה). היא לומדת/בוגרת קורס יועצות אך עדיין לא הוסמכה כיועצת וגרה באיזור מודיעין. מניקה סיבוב שני של תאומים ומעבירה סדנאות הכנה להריוניות שמצפות לתאומים.

אני חייבת להגיב בעניין נירית אוליבקוביץ: את ההנקה שלי היא ממש הצילה, לא פחות!
ומאז (יותר מחצי שנה) היא ענתה לכל פנייה שלי (איך כל משברי ההנקה שלי - גודש, נפיחות - תמיד קורים בשבת?) בסבלנות ובשמחה.
את עצם העובדה שאני מיניקה (גם אחרי שחזרתי לעבודה) - אני זוקפת לזכותה.

שליחה על ידי ליאת* » 18 מרץ 2007, 16:08

ילדתי תאומים מקסימים לפני שלושה וחצי חודשים, בשבוע שלושים. הם שהו בפגיה ששה שבועות, כל יום ישבנו אתם בקנגרו מספר שעות, נסיונות הנקה לא הצליחו. בשבוע האחרון עילם - הבכור (5 קילו) יונק כמעט ללא בקבוקים, מאז שהורדתי את הבקבוק בלילה הוא גם הפסיק לעלות במשקל. עוז - (4.5 קילו) יונק מעט, ובשבוע האחרון הוא היה בוכה מול הציצי, כנראה בלבול פטמות, זה עבר אחרי שלושה ימים, והיום התחיל שוב, הוא רוצה לינוק אבל בוכה. את הסימילאק הוא לא כל כך אוהב, ולכן שותה מאט מאד מהבקבוק, גם הוא הפסיק לעלות במשקל בימים האחרונים. מאז שעילם יונק יותר מלא, הורדתי את מספר השאיבות לשתיים-שלוש ביום. אני שותה חילבה ושומר, אך אם אני שואבת לעוז אז לעילם חסר אחכ, והוא מתעייף מהר מאד ונרדם רעב. המצב לא נעים, תינוקות רעבים שנרדמים ממותשות של יניקה או בכי. אני כמובן מתייעצת עם יועצת הנקה, אבל הייתי שמחה לשמוע תגובות מנסיונכן. תודה

את צריכה להיות בקשר צמוד עם יועצת ההנקה שלך עד שהדברים נכנסים למסלולם. ממש לדבר איתה בכל יום.
חשוב ביותר!

זקוקה נואשות לעזרה! הבן שלי בן 5 שבועות, לפני שבוע היינו אצל הרופאה כי הוא ממש לא היה רגוע ולא הצלחתי להרגיע אותו, היא שקלה אותו, וראתה שבגיל חודש הוא רק הגיע למשקל לידה... בנוסף היתה לו רק יציאה אחת בשבוע... בקיצור, היא אמרה להוסיף לו מטרנה אחרי כל הנקה, התחלתי עם זה ומאז הוא לא יונק יותר... יושב על הציצי, עושה כמה תנועות לא אפקטיביות, ומתחיל לבכות... כל אחד אומר לי משו אחר, יועצת הנקה אחת אמרה לי שהחיך שלו גבוה מידי והוא לא יכול לעשות ואקום, אבל הרופאה אמרה שזה לא נראה לה, בנוסף, אני הרגשתי בהתחלה שהוא מצליח לינוק, אמרו לי שאולי החלב לא עשיר מספיק, אז אני אוכלת כל מיני דברים להעשיר אוו, בקיצור, לא יודעת מה לעשות וממש לא רוצה לוותר על הנקה. למישהי יש רעיון מה לעשות? וגם, אני גרה בקרית שמונה, מישהי מכירה מדריכת הנקה טובה באזור?

ביקי,

גבי היא יועצת הנקה נהדרת (וגם אחות טיפת חלב בצפת). אני יודעת שביום חמישי הקרוב יש לה יום של ייעוץ הנקה...
052-3474642
בהצלחה!

גם לי יש בן בן 5 שבועות. יונק ועולה יפה מאוד במשקל - אבל מכאיב לי נורא. נראה לי שהוא לא תופס טוב את הפטמה (רק בצד אחד! בצד השני הוא יונק מצויין משום מה, ללא כאבים וללא שפשופים).

תודה! דיברתי איתה, היא שלחה אותי למישהי אחרת, אבל נתנה כמה עצות מועילות על הדרך...

שליחה על ידי מורן* » 03 מרץ 2009, 12:41

מאיה בת חמישה חודשים היא מתעוררת בין 2-4 פעמים בלילה לינוק, במשך היום אין לי ממש פנאי לישו ואני די עיפה רוב הזמן תלוי אם מצאית זמן לנוח או לא. רציתי לדעת אם זה נורמלי שהיא מתעוררת כל כך הרבה פעמים או שאולי היא לא באמת רעבה ורוצה משהו אחר שאני לא מצליחה להבין מה. בכל מקרה היא כן אוכלת כשאני נותנת לה ונרדמת מיד אחרי. ורציתי לדעת אם תחליף חלב אם יכול לעזור לנו לישון יותר זמן או שזה ממש לא כדאי. סה"כ אני ממש נהנת להניק ולא רוצה להפסיק.

לא רק נורמאלי, גם נחשב יחסית למעט. יש ילדים שיונקים בין 5 - 10 פעמים בלילה.
מאד לא ממליצה על התמ"ל. אמנם ישנם ילדים שישנים ברציפות למשך זמן ארוך יותר כשהם מקבלים תמ"ל אך הסיבה היא העמסה על הקיבה.
ילדים בגיל הזה (ואף מאוחר הרבה יותר) זקוקים ליניקות התכופות הללו (ואלו עוד לא נחשבות ליניקות תכופות כפי שציינתי...).
אני יודעת כמה זה מעייף. כמה מתגעגעים ללילה של שינה רצופה.
אין לי הרבה מה לייעץ בנושא הזה. אם את יכולה למשוך את הבוקר מעט, אולי ללכת לישון יותר מוקדם.
את מעניקה לילדה שלך מתנה שאין לה תחליף. בעיני, ההענקה הזו לוקחת הרבה כוחות, אבל נותנת כוחות אחרים וסיפוק אדיר.

אם היא נרדמת על השד, את יכולה לנסות להיעזר בספר "לישון בלי לבכות" של אליזבת פנטלי, הוצאת מטר.
המרגיעון אומר, "כולנו זקוקים לחיבוק" - אז קחי

אני לא בטוחה שזה העמוד הנכון - תרגישו חופשי להעביר אם יש עמוד יותר מתאים.

כשילדתי (בביה"ח) קיבלתי אינספור פרסומות ודוגמיות של תמ"לים וחומר קריאה על איכות וטיב המוצרים. לאור הקשיים הרבים שחוויתי בהנקה בביה"ח ואח"כ בבית, לקבל פרסומים כאלה ממש לא עזר או תמך בבחירה שלי להניק, ורק להניק. אני לא אומרת שהחומר קריאה הזה עירער את ההחלטה שלי, אבל אני די בטוחה שזה משפיעה על אמהות צעירות - בעיקר כשזה לעיתים מחולק מטעם קופת החולים.

מאמר בנושא שהתפרסם היום, משרד הבריאות התערב בנושא והביע את דעתו -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836045,00.html

אולי זה הזמן לעשות פרוייקט חדש של תומכת הנקה... בסיבוב הקודם זה הצליח? עזר?

בני היונק בן שנה ושמונה. לפני כשבועיים הוא התחיל לטעון מדי פעם ש"ציצי לא טוב" או "לא טעים לי". הוא עדיין יונק. עם הזמן זה נעשה יותר ויותר צפוף עד שהערב הוא ממש בכה שציצי לא טעים. גם זה וגם השני וגם השלישי...
בני הבכור שכבר לא יונק, אבל טועם שפריצים מדי פעם, הוזעק לבקרת איכות והוא טוען בעליזות שהחלב מתוק וטעים. גם לטעמי...
אני לא חושבת שאני בהריון. אני לוקחת פורמולה סינית צמחית, אבל התחלתי כבר לפני שלושה שבועות. לא עשיתי שינוי תזונתי משמעותי, חוץ מזה שבפסח אכלתי יותר קמח מבד"כ, אבל התופעה התחילה לפני פסח.
אשמח לתובנותיכן אחיותי המניקות.

המחזור חזר?

אולי הוא אכל משהו ששינה לו ת הטעם?
צנוברים?

המחזור חזר. גם התזונה שלו לא השתנתה אם אינני מפספסת משהוא.

בדקי מה המרכיבים בפורמולה הסינית ותתייעצי עם הנטורופת/ מטפל שנתן לך אותה. יכול להיות שנוצרה השפעה הדרגתית?

התחלת לקחת גלולות ?

תודה לכולכן.
ובכן, לא לוקחת גלולות.
התיעצתי עם המרפאה הסינית והיא אומרת שאין השפעה מצטברת. בכל מקרה, מנסה להפסיק את הפורמולה ל 3 ימים ולבדוק אם יש שינוי.

יכול להיות שמשהו באמת השפיע על תחושת הטעם שלו.
דברים אחרים שהוא אוכל גם לא טעימים לו או בעלי טעם שונה?

לא, התגובה היא רק על היניקה. שום דבר אחר.

בינתיים אני כבר יומיים בלי הפורמולה ועדיין יש תלונות, אם כי נדמה לי שקצת פחות. אחכה עוד יום או יומיים.

שליחה על ידי נועה* » 04 מאי 2011, 22:13

נדמה ל שבכתבה ב7 ימים על נשים צעירות שחלו בסרטן השד, משהי סיפרה שלפני שחלתה בסרטן השד התינוק שלה לפני לא רצה לינוק יותר (לא בטוחה כי קראתי את הכתבה בריפרוף). לא רוצה להבהיל, אבל שווה לבדוק, ולזהות מוקדם. זה יכול להציל חיים

באתי לכתוב לך מה שכתבה נועה. גם אני לא רוצה להבהיל, זו רק אפשרות אחת מתוך מאה. בכל זאת, כדאי לבדוק.

מפרסמת גם כאן:
מחפשת תמיכה בהנקה ובכלל ללא תשלום לאמא טריה בהרצליה/רעננה/רמת השרון

התינוקת בת חודשיים ולא מתחברת לשד מהשבוע הראשון לחייה. האמא שואבת לה מדי יום חלב (בין 8 ל-12 פעמים ביום, מספקת לה כמחצית ממה שהיא אוכלת ביום, השאר- תמ"ל). היו קשיים בחיבור מההתחלה ויועצת הנקה הורתה לה על משטר השאיבות הזה ואמרה לה לוותר על החיבור לשד. אתמול אותה יועצת אמרה לה שחבל להמשיך לנסות, שהיא עשתה את מה שהיא יכולה אבל שהילדה פשוט לא אוהבת לינוק וחבל ללכת נגד מה שהתינוקת אוהבת ונגד האופי שלה. זו יועצת ההנקה השניה שהיא פנתה אליה (בסך הכל היו לה ארבעה מפגשים עם יועצות). היא השאירה הודעה למדריכת לה-לצ'ה בהרצליה ולא חזרו אליה ולא היה לה נעים פשוט להגיע לפגישה.
הם זוג סטודנטים תפרנים ואין להם כסף, והבעל מסרב להוציא על זה עוד כסף מעבר למה שכבר הוציאו, אני בשמחה אשלם על מפגש ייעוץ אחד בלי שהיא תדע אבל לא אוכל לתת יותר מזה ויש לי תחושה שיידרש כאן תהליך. אם יש כאן אמא ותיקה עם ידע שאולי תוכל לתמוך ולייעץ, או מדריכת הנקה שרוצה לעשות מצווה, או מישהי שלומדת ייעוץ הנקה.
מעבר להנקה היא זקוקה לעזרה גם בענייני הכנסת הקטנה למנשא שרון דרור וגם בכלל- יש לי הרגשה שאולי לקטנטונת יש ענייני טונוס והיא צריכה קצת הנחייה לגבי מגע, הרגעה, תנועה, אז אולי כאן תוכל לעזור אמא קצת פחות טריה שיכולה לייעץ ולתמוך. הלוואי והייתי יותר קרובה אליה גיאוגרפית אבל אני לא.
החברה לא באופנית בכלל אבל מאוד רוצה להניק.
היא בהרצליה אבל מוכנה לנסוע לרמת השרון או רעננה. כל עזרה תתקבל בברכה.

התינוק שלי בן 11 ימים, ועד עתה ינק-ישן-ינק-ישן במחזורים של שעתיים.
הברית היתה לפני כמה ימים ולא נרשם שינוי בדפוס.
אמש ינק כמעט כל הלילה, והיום מסרב לרדת מהידיים, רוצה לינוק רצוף. עטפתי בשמיכה ובידיים נרגע מעט. הוא לוקח מוצץ אבל היום מסרב לחלוטין. האם זה רגיל? אני לא יודעת למה לצפות בשני ילדי הקודמים נכשלתי בהנקה וויתרתי כשהיו בני חודש כל אחד. מוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה שוב. היתה אצלי יועצת הנקה, הוא מתחבר היטב, יש לו המון פיפי קקי וגם אחרי ארבע שעות שהוא יונק אם אני לוחצת על הציצי יוצא שפריץ.
עזרה? מישהי? נבהלתי

קודם כל לנשום @}
אולי פשוט רוצה להיות קרוב לאמא, אולי קפיצת גדילה ראשונה

אולי משהו מפריע לו... אי אפשר ממש לדעת.
להמשיך לנשק ולחבק, להיות קרוב קרוב.
מתי הייתה אצלך היועצת?

ואם אפשר לשאול, בלי להידחף, למה הפסקת בגיל חודש עם הגדולים?

לגמרי קפיצת גדילה ראשונה. לפי הספר היא מתרחשת בגיל 10 ימים. כמו שכתבו לך, אין מה לעשות, פרט להניק ולהניק, וזה עובר אחרי יום או יומיים.
יש עוד אחת בגיל 3 שבועות, ואחריה בגיל 6 שבועות, ולפעמים יש עוד כמה בין לבין. כדאי לא להישבר, ופשוט להמשיך ולהניק, זה עובר וזה חשוב, כי זה כנראה מגביר את הכמויות של החלב, וזה מה שהתינוק צריך.

אוקי

קפיצת גדילה זה מעולה. נרגעתי

איפה אני יכולה לקרוא על זה כדי לדעת בערך מה צפוי?

מה את רוצה לדעת על זה? אולי נוכל לעזור לך?...
זה קורה בערך בגיל עשרה ימים וכמו שתפוח אדמה כתבה זה קורה עוד מספר פעמים בהמשך (כמובן שמשתנה מתינוק לתינוק).
זה טבעי ונורמלי- המטרה היא שהגוף יבין שהתינוק צריך כמות יותר גדולה של חלב בגלל שהוא גדל.
ובגלל שהייצור של החלב הוא עניין של היצע וביקוש, התינוק מבקש. ככל שהוא מבקש יותר הגוף מייצר בשבילו יותר.
אין מה להילחץ, פשוט להיות מודעים, ולתת לתינוק ולגוף לעשות את מה שהם יודעים לעשות...

תודה לכן. חזרנו לשגרה. העיקר שיהיה חלב בשפע!

הבת שלי מחרפנת אותי, אני לא יכולה יותר ככה

בלילה היא יונקת כל שעה שעתיים, מקסימום שלש שעות, ביום היא לא ישנה, נרדמת בהנקה ומתעוררת כשהיא מסיימת או מקסימום אחרי חצי שעה
אני לא מצליחה לעבוד כמו שצריך, היא גומרת אותי בלילות וגם בימים אין לי שקט בכלל.
מה עושים ?

בת כמה היא?

עשרה וחצי חודשים, לא מתכננת לגמול אבל אני כן רוצה להגדיל הפרשי הנקה

יכול להיות שהפתרון בשבילכן היא להפריד הנקה מהירדמות. ככלל אני לא אוהבת את התמה שתינוקות "צריכים" להירדם "לבד", והנקה היא באמת דרך טבעית והגיונית להירדם, בשביל רוב התינוקות, אבל בגיל הזה יש תינוקות שזה יותר מפריע להם מאשר מועיל להירדם בהנקה, כי הם מתעוררים הרבה יותר בקלות. לחברה שלי היה תינוק כזה, וברגע שהיא יצרה שגרת ערב חדשה שבה היא מניקה, ואז משכיבה לישון עם סיפור או שיר, הוא התחיל לישון הרבה יותר טוב.
והוא גם היה בגיל שומה לתינוקת שלך - קצת פחות משנה.

אני מקווה שזה המקום לשאול. הפצפון נולד עם לשון קשורה, אבל לדברי הרופא באופן מינורי שלא הצריך חתוך. בדיעבד זו היתה טעות משום שינק באופן לא יעיל והוספתי בקבוקים בעיקר של חלב שאוב. מן הסתם קל לו יותר מבקבוק ובשבוע האחרון מסרב לינוק כמעט לחלוטין. לעיתים מצליחה אם הוא מנומנם עדין ותוך כדי עמידה/הליכה. בנוסף, יש לו הטיה של הראש שמטופלץ כך שהוא יונק משד אחד בלבד. אני שואבת ושואבת אבל מרגישה שהחלב הולך ומדלדל ונאלצת להשלים תמ"ל לעתים יותר קרובות.
נעזרתי ביועצת שלדעתה המצב אבוד.
האם לדעתכן ניתן להחזיר להנקה?

בן כמה התינוק? האם יש מצב להתיר עכשיו את הלשון, האם יש סיכוי שזה יעזור לו?
אם יועצת הנקה אחת אמרה שהמצב אבוד, את יכולה להתייעץ עם יועצת אחרת, לקבל חוות דעת שניה. אולי שווה ללכת לד"ר ליבוביץ באודים או לרופאה-יועצת הנקה השניה שיושבת בירושלים (דינה צימרמן? לא בטוחה בשם). הן מתמחות במקרים מורכבים.

תמרוש, תודה על התמיכה וההתייחסות, זה מחמם לי את הלב.

אולי באמת אנסה להפריד בין הנקה להשכבה, אני ממש לא חושבת שתינוקות צריכים להירדם לבד אבל כן חושבת שתינוקות צריכים להירדם (-:
שמתי לב שכשאני לא בסביבה (נניח על המחשב ודוד איתה בחדר) היא כן נרדמת אתו, לפעמים די בנחת, כשאני נמצאת אז אין מצב, מצד שני אני לא יכולה לבנות רק עליו, זה בלתי אפשרי. קשה לי להאמין שהיא תסכים להיות אתי בלי הנקה, אבל ננסה.

אני ממש לא חושבת שתינוקות צריכים להירדם לבד אבל כן חושבת שתינוקות צריכים להירדם

|Y||Y|
גם אני.

וחוץ מזה, להפריד הנקה מהרדמה לא אומר "להירדם לבד". את פשוט תתני לה טכניקת הירדמות אחרת במקו ההנקה: אולי סיפור, אולי שיר, אולי ליטוף או עיטוף או המהום, או קומבינציה של אלה, מה שעובד בשבילכם.

קשה לי להאמין שהיא תסכים להיות אתי בלי הנקה, אבל ננסה.
אם תניקי אותה לפני שהיא ממש שפוכה, במקום שהוא לא חדר השינה, עם קצת יותר אור וכו', ולא בתנוחת שכיבה, ואז, כשאת רואה שהיא כבר ינקה את העיקר ומתחילה להירדם את אומרת "הגיע הזמן לישון" ועוברת למיטה, זה עשוי להצליח.
כמובן שזו למידה, ולמידה דורשת כמה לילות עד שהיא תתפוס את הרעיון... לפחות 3-4. אם את חוששת שאלה יהיו ערבים של בכי שנגמרים בתשישות של שתיכן, אולי תוכלי לדבר עם בעלך שיתגייס לתקופת ביניים של כמה לילות רצופים (אולי אפילו שבוע), שבה רק הוא משכיב ולא את, וכך נוסדת שגרה, ואז את תוכלי לזלוג לתוך השגרה הקיימת, במקום לייסד מאפס שגרה חדשה.

על סוף התמוטטות ואחרי עוד לילה מחרפן עם שיבת אני מרגישה מוכנה לביצוע הרעיון
שאלות מקדימות : מה עושים אחרי ההרדמה ? כלומר היא קמה כל שעה שעתיים שלש (כשהיא ממש מחליטה להתחשב) - להרדים שוב בלי הנקה ? ואם היא לא נרדמת ? וגם אני תוהה כמה זה בסדר למנוע ממנה הנקה - כלומר כמה שעות. כי דיברנו כאן על הנקה ואז הרדמה ללא הנקה, עד כאן בסדר, אבל היא קמה אחרי שעתיים בערך ואז מה לדעתך כדאי לי לעשות ? חשבתי אולי שבעלי ישב לצפות איתה במחשב ויתן לה לשתות או אפילו משהו לאכול - מה את אומרת (מצד שני נשנושים באמצע הלילה לא נשמע לי כמו רעיון בריא וטוב לא?)

(דיברתי עם אמא שלי בחוסר סבלנות בערב ולא היה לי נעים לנתק, בסוף אמרתי שעד שהם נרדמו אני פשוט משוועת לשקט, קצת שקט ומכיוון שבניגוד לעבר זה לא תחילתו של ערב שקט אלא סך הכל הפוגה בקרבות אני רוצה לנצל את ההפוגה הזאת)

ועוד הערה : בארבע ורבע נמאס לי להניק אז הפקדתי אותה בידיו של בעלי שהתחרפן איתה עד חמש ומשהו אני חושבת, בשש וחצי ערנית ומאושרת כתמיד היא צעדה הישר מחדר השינה (שם השאירה את אביה המעולף שבטח יקום מאוחר לעבודה) אל אמא שלה שעדיין לא הלכה לישון (עכשיו עכשיו). לפחות אחת מאיתנו נראית מרוצה (לא אני).
והשאלה שלי היא - איך היא עושה את זה ? איך אחרי לילה ללא שינה רצופה ומסודרת היא מסוגלת לקום ולהיות מאושרת - צריך ללמוד ממנה.

לבטים בעקבות הצרחות של שיבת (בידיים של אבא שלה) - כרגע הפוגה קלה

אולי אני סתם מפונקת ודי אגואיסטית, כלומר סך הכל מה הסיפור הגדול, היא בסך הכל רוצה לינוק כל שעה שעתיים שלש, קודם כל אולי רק מתוך שינה זה נראה לי מאוד אינטנסיבי ולא נגמר וגם אם זה כך מה הבעיה שלי בעצם ? תינוקת קטנה שלי שרוצה לינוק, היא אפילו לא בוכה או צורחת או עושה בלאגן, היא רק רוצה לינוק, וכמו שבשמת כתבה פעם וגריינו, לגדל תינוקות זה לא קל.

הרי אפשר להתלונן על כל הגידול שלה ופשוט לשלוח למעון, אני לא עושה את זה, אני חושבת שאמהות צריכות להיות עם התינוקות שלהן, אז למה אני לא יכולה להתמודד עם הצורך שלה לינוק לעתים קרובות בלילה ולאורך זמן ממושך, זה אפילו לא חייב לפגוע בעבודה כי אני כן מצליחה להניק ולעבוד.

אני רוצה להפסיק פשוט כי אין לי כח להנקות האינסופיות האלה, השאלה אם אין לי כח זו סיבה טובה כי כשאני חושבת על טובתה של התינוקת, אני חושבת שזה כן טוב ההנקות האינטנסיביות האלה בלילה. אולי אני פשוט צריכה שיגידו לי (בעדינות חברה) שאני צריכה יותר להשתדל, שכמו שלא שלחתי למעון למרות שלפעמים אין לי כח אז גם הנקה בלילה זה חלק מהעניין. אולי אני צריכה תמיכה בכיוון ההפוך, כלומר תמיכה בהנקה, למצוא כוחות להמשיך אותה. מה דעתכם ?

אז למה אני לא יכולה להתמודד עם הצורך שלה לינוק
כי זה קשה!! נכון לגדל ילדים זה קשה. מהנה אבל קשה. כמו שאני רואה את זה הורות היא גם הצורך לשלב בין הרצון והצורך לתת להם את הטוב ביותר ובין הגבול בו המחיר כבד מדי.
עכשיו באמת שאלה פשוטה וחפה מאידיאולוגיות שלפעמים מכבידות עלינו מלראות את הדברים כפשוטים. באמת באמת יזיק אם היא תקבל בקבוק בלילה ואת תוכלי לישון? אמא רגועה ורעננה חשובה לא פחות.
סליחה שהתפרצתי. לא קראתי את כל ההשתלשלות אז מצטערת אם אולי לא הבנתי נכון.

אני במצב קצת דומה לשלך, המון שנים של הנקות ורצון להגיע כבר למקום של קצת שקט, בלילה, אבל ההנקה כל כך חשובה לתינוקות אפילו בגיל שלוש שבעיני שווה להשאיר את הערוץ הזה פתוח.

פלונית, תודה על התמיכה, גם הייתי רוצה בקבוק היא לא תיקח, היא לא אוהבת, אני כן משתדלת שתאכל טוב בערב הנקה ומוצקים.

דווקא לא אכפת לי להניק בלילה, באמת שלא, קשה לי להניק כל הלילה, למרות שאולי זה לא קורה בפועל אלא רק בתחושה אבל ככה אני מרגישה וזה מטריף אותי.
הלילה בעלי ישן איתה כל הלילה, הוא טוען שהיא כל הזמן התעוררה אבל לא בכתה, פשוט התהפכה הרבה עליו כל הלילה, בבוקר הוא הביא לי אותה להנקה. לי זה נשמע שהיא לא סובלת כי הוא איתה וכאמור לטענתו היא לא בכתה אז אם זה המצב זה בסדר לי.

הייתי מעדיפה כן להניק אותה אם זה יכל להיות פחות אינטנסיבי ומוציא מהדעת, כרגע אני פשוט לא מצליחה.

אחת, את צודקת שהנקה חשובה מאוד לתינוקות, לא בטוחה כמה היא חשובה גם בגיל שלש, אין לי כוונה להפסיק להניק אבל גם לא נראה לי שאמשיך אחרי גיל שנתיים, אבל נראה, אי אפשר לדעת.

היי, יש לי כמה שאלות..
ראשונה, ביומיים האחרונים הפטמות שלי התחילו להיות רגישות אחרי הנקות והשד כואב כשאני נוגעת בו. אני לא בטוחה שהוא תופס טוב את הפטמה. גם כשהוא יונק, זה מרגיש שהוא מוצץ את הפטמה ואני לא מצליחה לגרום לא לקחת אותה יותר עמוק. איך אמורה להרגיש הנקה נכונה בזמן ההנקה ואחרי?
דבר שני, איך יודעים אם התינוק סיים צד? הוא לרוב מתנתק סתם ואז מנקר כדי לחזור לפטמה או שהוא נרדם ואז אני לא יודעת אם סיים או סתם התעייף, ואז אני לא מציעה לו צד שני.
תודה!

אם יש לך חשד בתפיסה, כנראה שאת צודקת. נסי הנקה־אינסטינקטיבית{{}}. אם לא מסתדר תוך זמן קצר - מומלץ בחום לפנות ליועצת הנקה (לוודא שיש לה הסמכת ibclc).

הנקה אינסטינקטיבית

אני לא בטוחה שהוא תופס טוב את הפטמה.
הנה כמה סימנים לתפיסה טובה:

התינוק פותח פה גדול
השפתיים שלו מופשלות החוצה, כמו פה של דג
כל או רוב העטרה בפה שלו
לתינוקות צעירים: יש לו גומה בסנטר כשהוא יונק
ברגע שהתינוק מתנתק, הפטמה נראית עגולה. אם היא נראית פחוסה או מלבנית כשהוא מוציא אותה מהפה, סימן שהוא הפעיל עליה לחץ ולא לקח את כל העטרה.

כדי לשפר את התפיסה, אפשר לעשות כמה דברים:

להציע לו לינוק עם סימני הרעב הראשונים: התינוק פותח פה גדול, מוציא את הלשון, מחפש את הפטמה עם הראש, מסתכל סביב עם העיניים, מנסה למצוץ את האגרופים שלו וכאלה. לא לחכות עד שהוא בוכה! תינוק בוכה תופס פחות טוב.
לסלק בגדים שחוצצים ביניכם, להניק עור-לעור.
הנקה אינסטינקטיבית. בקצרה: להישען אחורה, לשים את התינוק עלייך כך שהוא יכול להישען על הגוף שלך ולהזיז את הראש, ולתת לו להתחבר בעצמו, כשאת רק תומכת בו ולא מנסה לחבר אותו אקטיבית.

בקשר להתנתקות: אם התינוק ינק כעשר דקות ומעלה ואז מתנתק, אני הייתי מעבירה אותו צד.
אם התינוק ישנוני ואת חוששת שהוא נרדם באמצע הנקה כי הוא עייף מדי ולא כי הוא שבע, אז מומלץ להעביר אותו צד כשהוא מתחיל להתנמנם. הזרם החזק יות יעזור לו להתעורר ולינוק טוב יותר.

ממליצה בחום להצטרף למפגשי לה-לצ'ה, ואם את חשה שבאמת התפיסה לא טובה - יועצת הנקה.

עוד דרך לדעת היא להסתכל על היציאות, כמה פיפי וקקי הוא עושה. יש תינוקות שלא יונקים מהצד השני, ויש גם תקופות שכן ותקופות שלא.

תודה על התשובות המפורטות.. אני מתה על האתר הזה

להציע לו לינוק עם סימני הרעב הראשונים
זה נראה כאילו כל עוד הוא ער הוא תמיד מוציא לשון, מחפש את הפטמה או אוכל את האגרופים שלו, בגלל זה אני לא בטוחה באיכות היניקה שלו, למרות שהוא עלה יפה במשקל ויש לו יציאות כמו שצריך. לפעמים הוא עושה את הסימנים ואז יונק כמה דקות ונרדם. איך יודעים מתי הוא רוצה לאכול ומתי סתם מוצץ או קרבה?

אם הוא יונק אז הוא רוצה לאכול. אפילו אם זה רק שני שלוקים. לפעמים גם אנחנו המבוגרים רוצים רק לגימת מים או פרי קטן, לא תמיד ארוחות כבדות. גם חום וקרבה זה חשוב, ומתבטא ברצון לינוק בגיל הזה.

זה נראה כאילו כל עוד הוא ער הוא תמיד מוציא לשון, מחפש את הפטמה או אוכל את האגרופים שלו,
הי אמא טרייה, מזל טוב (-:
אני לא בטוחה כמה טרייה את - בן כמה הוא?
בחודשיים שלושה הראשונים כל עוד הם ערים, הם רוצים ציצי. זו המסקנה שלי בכל מקרה.
אחר כך הם נהיים יותר ערניים ומגיבים לסביבה וזה משתנה

אם הוא יונק אז הוא רוצה לאכול. אפילו אם זה רק שני שלוקים. לפעמים גם אנחנו המבוגרים רוצים רק לגימת מים או פרי קטן, לא תמיד ארוחות כבדות. גם חום וקרבה זה חשוב, ומתבטא ברצון לינוק.

|Y||Y|
אם הוא לא רוצה לינוק, אז הוא יסרב לפטמה, או שייקח אותה לפה ואז יירק אותה ויתעצבן - ויהיה שמח בלעדיה.

איך יודעים מתי הוא רוצה לאכול ומתי סתם מוצץ או קרבה?
לא יודעים, וגם לא צריך לדעת. זה כל הקטע עם הנקה - כל היתרונות בפעולה אחת.
גם מציצה זה צורך חשוב של תינוקות. וגם הרגעה. וגם עזרה בהירדמות. ועזרה בעיכול. ותמיכה בתפקוד החיסוני. וויסות חום הגוף. וויסות תחושתי (דרך מגע עור-לעור ומגע עמוק). ועוד ועוד ועוד... ההנקה עונה על כל הצרכים האלה, ורבים אחרים.
ציצי זה לא רק אוכל.

הייאני מניקה והתינוקי בן פחות מחודש..יחד עם זאת כאשר יש גודש והוא אינו מסיים לאכול אני שואבת. לאחרונה אני מלווה בכאבי תופת המקרינים מבת השחי...ניסיתי לשאוב אך עדיין כואב, ולא יוצא כזה הרבה.אני לאו דווקא מרגישה גודש..אבל את הכאב בהחלט..הכאב הוא בשני השדיים.האם זאת דלקת שנובע מיניקה לא נכונה? אני שוקלת לייבש את החלב מרוב כאבים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אנחנו זוג צעיר, התחלנו לחשוב על הריון, אך להפתעתי אשתי לא לגמרי בעד הנקה. היא יודעת שכולם מצפים ממנה להניק ולכן מסכימה להניק אך רק לתקופה קצרה וטוענת שהיא לא צריכה להיות מסכנה ולסבול בשביל ההנקה. בהיותי גבר, למרות שאני רוצה מאד להבין, אין ביכולתי להבין כמה סבל נגרם או לא עקב ההנקה, מה שאני יודע זה שבכל מקום אפשר לקרוא ולשמוע כמה ההנקה חשובה לתינוק. גם גדלתי בבית שבו ההנקה היתה מובנת מאליה ולא רק לכמה חודשים. הייתי רוצה שנלמד שנינו יחד על חשיבות ההנקה ועל ההשפעות של ההנקה על האשה, מה כדאי לנו לקרוא? איפה להתחיל?

ברמה הפורמלית, לדעתי הכי כדאי זה להירשם לקורס הכנה להנקה. יש הרבה מדריכות הנקה שמעבירות קורסים כאלה.

הייתי רוצה שנלמד שנינו יחד על חשיבות ההנקה
לדעתי, את זה פחות חשוב ללמוד.
יותר חשוב ללמוד את התכלס: איך יונקים? איך להניק? מה עוזר ומה מפריע? מה האתגרים הנפוצים בהנקה, איך מונעים אותם (במידת האפשר) ואיך מתגברים עליהם בעודם קטנים, לפני שהם מתפתחים לקטסטרופה?
כלומר: יותר כלים, יותר הבנה של התהליך והיכולת של האשה והבעל להשפיע עליו.

עכשיו, בתור בעל שווה לך להבין כמה דברים:
מה אשתך חושבת על הנקה? מאיזה סבל ומסכנות היא חוששת? ברור שהיא נחשפה, בדרך זו או אחרת, לסיפורי הנקה שליליים. אז שווה לשמוע את הסיפור, ואם היא בעניין - לנתח אותו, להבין מאפה הסבל והמסכנות באו, ואיך אפשר לעשות את זה טוב יותר.

גדלתי בבית שבו ההנקה היתה מובנת מאליה ולא רק לכמה חודשים.
נשמע שבמשפחה שלך יש נשים שחוו הנקות ממושכות ומוצלחות. אולי תראיין אותן ותשמע מהן איך מרגישה ואיך נראית הנקה מוצלחת, ותשתף את הניסיון המשפחתי שלך עם אשתך, תזמין אותה לשיחה הזאת. וגם תשאלו שאלות מתקילות - מה הדברים הכי כיפיים בהנקה? האם לא היו קשיים? איך הנשים במשפחתך התגברו עליהן? האם זה "שווה את זה" בסופו של דבר? למה?

היא טוענת שהיא לא צריכה להיות מסכנה ולסבול בשביל ההנקה.
וזה מביא אותי לשאלת מיליון הדולר: האם ההנקה מכאיבה?
אני אוהבת לעשנות על השאלה הזאת בשאלה: האם אכילה מכאיבה?
רוב האנשים יאמרו "מה פתאום". אבל עם יד על הלב, האם לא קרה לך פעם שנשכת את הלשון והתפתלת מכאב? האם לא סבלת אי פעם מקלקול קיבה, בחילה, עצירות או שלשול? האם קרה לך שאכלת יותר מדי, או את האוכל הלא-נכון (בשביל) והרגשת אחר כך כבד ומעיק?

ככה זה בהנקה: רוב הזמן, ההנקה לא כואבת ולא אמורה לכאוב, והיא אפילו מסבה הנאה. אבל יש מצבים ספציפיים בהנקה שכרוכים בכאב, ולכל אשה יהיו כמה אינצידנטים כאלה פה-ושם: גודש התחלתי, קושי של התינוק להיצמד, או סתימה, או שבוע של נשיכות, או דלקת בשד. הבשורות הטובות הן, שאלה מצבים ממוקדים, לרוב הם עוברים אם מטפלים בהם נכון, ובדרך כלל יש מה לעשות בעניינם.
<סתם מניסיון אישי: הנקתי יותר מחמש שנים, ובמשך השנים האלה היו לי בערך שבעה ימי סבל ושלושה שבועות של אי נוחות. סיפור ההנקה שלי מוצלח במיוחד. יש נשיפם שיחוו יותר סבל עד שדברים יסתדרו. שווה או לא שווה? שאלה פתוחה>

כדי שאשה תניק בהצלחה, חוץ ממזל היא צריכה כמה דברים:

ידע אישי (למשל: לזהות תפיסה טובה ופה גדול של התינוק, לדעת שהנקה כל שעתיים היא נורמלית)
מוטיבציה אישית (מה עשוי להניע אותה להניק? מה מרתיע אותה? איך אפשר להפוך את הרתיעה והפחד להבנה ולרצון?)
תמיכה פרקטית חברתית (למשל, חברות מיניקות שיכולות לשתף בטיפים מועילים, עזרה בעבודות הבית והטיפול באם בששת השבועות הראשונים. לגיטימציה חברתית להנקה בציבור. לגיטימציה מצד הגברים במשפחה להניק בנוכחותם ובנוכחות כל גבר אחר)
מוטיבציה חברתית (למשל, נשים שהיא מעריכה, שמיניקות בסביבתה ומהוות דוגמה אישית ומקור להשראה. בעל אוהד, שלעולם לא יגיד לה "את צריכה להניק", אבל כן יפעל כדי לסלק מכשולים מדרכה, ויתמוגג מנחת כל פעם שהוא רואה אותה מיניקה ואומר משהו כמו "אוי, איזה מקסימים אתם נראים עכשיו")
תמיכה ארגונית/מבנית. למשל: ללדת בבית חולים ידידותי לתינוק. לא להיות מופרדת מהתינוק אחרי הלידה. ללדת עם מיילדת מנוסה שתפחית את רמת ההתערבות הבלתי-נחוצה ותוכל לסייע לה באופן עדין ואוהד (ובלי לדחוף ידיים!!) בהנקה הראשונה. גישה נוחה למרפאת הנקה במקרה הצורך - שהאשה תדע שיש למי לפנות אם העניינים לא הולכים חלק, שזה קרוב לבית או שיש ביקור בית, ושמספר הטלפון יהיה בבית במקום בולט עוד לפני הלידה. שיהיה מגנט על המקרר עם מספר הקו החם של ליגת לה-לצ'ה. כאלה דברים, שהופכים את ההנקה לנוחה ונגישה.

בשורה התחתונה:
ההחלטה אם להניק, להמשיך להניק או להפסיק להניק היא תמיד, בסופו של דבר, של האשה, ושל האשה בלבד.
לחץ, שכנוע והטפה לכיוון הנקה (" זה מאוד חשוב, את צריכה לעשות את זה") בדרך כלל עובדים בכיוןן ההפוך ויוצרים מרמור ועוינות.
כפרטנר, המקסימום שאתה יכול לעשות זה לעזור לה ולתמוך בה כך שההחלטה להניק תהיה קלה יותר, קורצת ומפתה יותר מההחלטה לא להניק.
וגם זה בעירבון מוגבל...

מקווה שנתתי כיוון ראשוני... תמשיך לשאול, אתה אחלה

מתקנת את עצמי:

כדי שאשה תניק בהצלחה, חוץ ממזל היא צריכה כמה דברים...
לא מדויק.
אשה עשויה להניק בהצלחה גם אם יש לה רק חלק מהדברים.

אבל אם אשה מתחילה מנקודת מוצא שלילית כלפי הנקה (לא רוצה, סולדת, פוחדת), אז כדי להניק בהצלחה ובהנאה היא צריכה לעבור תהליך של שינוי.
וכדי לעבור בהצלחה תהליך כזה, סבירות גבוהה שהיא תזדקק לאינפוט משמעותי בלפחות ארבעה מחמשת התחומים שלעיל (ידע אישי, מוטיבציה אישית, עזרה חברתית, מוטיבציה חברתית, ותמיכה ארגונית)

תמרוש התיחסה הרבה לפיזי. אני רוצה לחדד כמה זה חשוב להבין (לה עם עצמה) מאיפה המחשבה על הסבל. אני יכולה לתאר לעצמי, שאם הייתי סובלת מה(ע)נקה, לא הייתי מתמידה בכך לא משנה כמה הייתי מודעת ליתרונות הרבים של שיטת גידול זו. בעיניי כמובן הנקה חורגת מ"שיטת האכלה" ומשפיעה על כמעט כל היבט (צמידות להורה, קשב, בריאות, שינה, תקשורת ושפה, ועוד ועוד).
אני מניחה שגם האלמנט הזה הטוטאלי מפחיד (זה יכבול אותה ו"ישחרר" אותך, זה יעכב חזרה לקריירה/לימודים, זה יפלוש לה לגוף האינטימי שלה, ועוד כהנה וכהנה)
ואולי זה גם זמן לאוורר ביניכם את הציפיות לגבי תקופת גידול התינוקות, איך חולקים, מה החששות האמיתיים, איך בונים תמיכה הדדית.

מציעה עוד כיוון, בעדינות- נשים מכל מיני סיבות יכולות לחשוב שיתקשו לספק אינטימיות כזו מבלבול שלה עם אינטימיות מינית. למשל, פגיעה מינית או חינוך נוקשה כנגד מיניות או עירום, בעיות דימוי גוף שונות.

כן, הנקה זה מיטבי ואף הכרחי לקבוצת היונקים (ממש כל המערכת החיסונית של התינוק נשענת על כך. למעשה, תמ"ל ללא שום הנקה פוגע בהתפתחות המערכת החיסונית לכל החיים.)

ואחרי שזה נאמר, אתה יכול לספק רק תמיכה ואם תהיה עבורה קרקע בטוחה לשיתוף, אולי תמצאו יחד פתרונות להתמודדות.
בהצלחה

אני רוצה לחדד כמה זה חשוב להבין (לה עם עצמה) מאיפה המחשבה על הסבל.
לי זה די ברור, ברמה הכללית: 80% מהנשים יחוו כאב מתישהו במהלך ההנקה שלהן.
אילו ההנקה היתה הדבר המובן מאליו, אז גם הכאב הזה היה מובן מאליו ולא היו מתרגשים ממנו, כמו המחשבה על קלקול קיבה פעם בשנתיים. אף אחד לא יפסיק לאכול בגלל זה... יודעים שזה זמני ויודעים שאפשר להתגבר עליו. בסופו של דבר הכאב הזה הוא רק חלק קטן מחוויית האכילה.

כיוון שההנקה לא מובנת מאליה, ויש בחירה - אפשר לבחור תמ"ל והתינוק שלך לא ימות מזה בטווח המיידי - אז גם הסבל לא מובן מאליו. מה שקורה זה שהרבה נשים סובלות בהתחלה ואז מפסיקות להניק, וזו חוויית ההנקה שלהן: בעיקר סבל. שלא לדבר על זה שמערכת שאינה תומכת בהנקה (בתי חולים וכו') מגבירה את הסיכוי לסבל.

אבל מסכימה אתך שזו שאלה ששווה לשאול: על איזה סבל בדיוק את חושבת, מה הכי מרתיע אותך ולמה, ואילו תשובות יש לכך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשים יקרות אני חייבת עזרה
הילד שלי בן חודש (ילד ראשון) כבר מהתחלה היה לי קשה להניק. בבית חולים עזרו לי יועצות ההנקה אבל לא פתרו את הקושי בהנקה פשוט כאב לי גם כשהן חיברו את התינוק אלי.
כשחזרתי הביתה הרגשתי אבודה ממש הנקתי בכאב לא הייתי מרוצה בכלל...
הזמנתי יועצת הנקה היא אמרה שאני מחברת אותו כמו שצריך בבדיקה של הפה שלו היא ראתה שהחיך העליון קשור והפנתה אותנו לרופא.
הרופא אמר שזה לא משהוא שחותכים (להבדיל מלשון קשורה) וכשהתינוק יגדל קצת הפה יגל וזה יעבור. התחלתי לשלב גם שאיבה ולהניק פעמיים שלוש ביום.
הייתי היום בטיפת חלב והיועצת הנקה הראתה לי עוד פעם איך לחבר אותו וזה היה כל כך טוב לא כאב בכלל אבל בארוחה הבאה כשהייתי לבד נכנסתי ללחץ נוראי ולפאניקה פשוט לא הצלחתי להגיע למצב שהפה שלו יסגר על הפיטמה שלי אני בנקודת שבירה לא מצליחה יותר לחבר אותו אלי בלי כאב ונמאסססס לי כבר!!! כל כך נמאס לי אין לי כח להניק מיצידי להשתעבד למשאבה ולא להניק כואבב לי אני בלחץ ואני מפוחדת!

אני מפחדת מהפעם הבאה שהתינוק יתעורר לאכול וכשהוא קם אני לא מזנקת אליו כמו בהתחלה כי פשוט אין לי כח נפשי להניק אותו !!