החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

פלונית_שאת_לא_מכירה*
הודעות: 1
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:47

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פלונית_שאת_לא_מכירה* »

רק שתדעי שקוראת אותך ואיתך (())
כואב לי שכתבת שאולי מנעת מילדייך משפחה מאושרת. האם באמת הייתם משפחה מאושרת קודם?
ילדים לא אוכלים אשליות והצגות...הם רק לומדים מאיתנו להעמיד פנים.
אני גם גרושה. והתייסרתי מאד על שפירקתי לילדיי משפחה. אבל הדרך היחידה להמשיך היתה להתעלם מעצמי. להישאר סובלת בתוך הקשר, למען הילדים. איזה מין מקום זה לגדל בו ילדים, מקום של ביטול של אמא? איזו מין דוגמא זו לחיים?
בטח שזה כואב. כואב רצח. בעיקר כשאת מחליטה. כשאת יזמת. מילא אם היית ננטשת, את בטח חושבת לעצמך...אבל קמת ועשית מעשה, ולכן לכאורה את אשמה...
אז בעיני את לא. כבת לאמא שלא הלכה כשהיה צריך, אני יכולה להגיד לך שהמשקעים של זה הם מרים ובלתי מיטשטשים. כילדה שגדלה בקשר כזה, קשה מאד ללמוד ללכת, מכל מצב פוגעני, אם אמא שלך, היקרה, הטובה, החכמה, לא הלכה כשהיה לה רע.
מקווה שזה עוזר לך.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

ילדים לא אוכלים אשליות והצגות...הם רק לומדים מאיתנו להעמיד פנים. כמה שאת צודקת.
אמא שלי היא מלכת הצביעות, כולה זיוף. היו להורים שלי נישואים קשים מאוד, מאז שאני זוכרת את עצמי היה בבית מתח, חוסר כבוד אחד לשני ומריבות איומות, אבל אף פעם לא ליד הילדות, תמיד בחדר אחר או אחרי שהלכנו לישון. כלפי חוץ היא תמיד מחויכת ונחמדה.

אני גם גרושה. והתייסרתי מאד על שפירקתי לילדיי משפחה. אבל הדרך היחידה להמשיך היתה להתעלם מעצמי. להישאר סובלת בתוך הקשר, למען הילדים. איזה מין מקום זה לגדל בו ילדים, מקום של ביטול של אמא? איזו מין דוגמא זו לחיים? צודקת. כמו שאב ילדי גדל בבית כזה וכמו שאני גדלתי בבית כזה. כמה רע זה עשה לנו.

בטח שזה כואב. כואב רצח. בעיקר כשאת מחליטה. כשאת יזמת. מילא אם היית ננטשת, את בטח חושבת לעצמך...אבל קמת ועשית מעשה, ולכן לכאורה את אשמה... אם הייתי ננטשת זה היה יותר גרוע, כי הייתי נכנסת חזק לתפקיד הקורבן - עזבו אותי, נטשו אותי. פה אני במעין שליטה על הסיטואציה, כאילו בעמדה של כח.

אז בעיני את לא. כבת לאמא שלא הלכה כשהיה צריך, אני יכולה להגיד לך שהמשקעים של זה הם מרים ובלתי מיטשטשים. כילדה שגדלה בקשר כזה, קשה מאד ללמוד ללכת, מכל מצב פוגעני, אם אמא שלך, היקרה, הטובה, החכמה, לא הלכה כשהיה לה רע. כן. וזאת אולי הסיבה שנשארתי עד עכשיו. נכון, אני שווה הרבה ואני רוצה שהילדים שלי יכבדו את בנות / בני הזוג שיהיו להם בעתיד.

מקווה שזה עוזר לך. מאוד מאוד. תודה מכל הלב.
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

אתן יודעות מה משגע אותי? איך כולכן כל הזמן אומרות לי כמה אני חזקה וחזקה וחזקה. ונמאס לי להיות חזקה. נמאס לי לסחוב הכל על הכתפיים שלי, נמאס לי להיות אמיצה ואיתנה, נמאס לי להיות כמו סלע.
או אני כל כך שמחה....שאת אומרת את זה.אני מחכה לזה כך כך הרבה זמן כי מגיע לך לנוח ושיעשו גם.מגיע לך לחשוב שלקבל זו לא חולשה...אלא דרך לאפשר לאחר לתת את אהבתו.מגיע לך לדעת שיש לך תמיכה.שאת אהובה ורצויה.מגיע לך להתפנק.
כי אני לא יודעת מי היה שם קודם...את שהיית כ"כ חזקה ואיתנה וגיבורה וסלע ויכולה הכל לבד ואז הוא לא עשה כלום...או שהוא כ"כ לא עשה ואת נהיית.בכל מקרה לדעתי מה שקורה הוא מקסים.כאן ממשיך הריפוי בלאפשר לעצמך את מה שאת צריכה ולא לעשות הכל לבד. כדי שהצד השני גם יוכל לעשות...בכלל ללמוד מה את צריכה מהאיש שלידך ולברוא את זה במציאות...יו איזה כיף זה...
ואני מחזקת את תביעתך שנרשה לך גם לקרוס.
אני מרשה לך.את יכולה.תראי כמה אהבה יש סביבך.
אני גם אוהבת אותך (())
אני אבוא אחרי הבחינות כמו שהבטחתי
דודה סלרי
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

שורש, חשבתי שזאת את. איזה כיף. שימחת אותי. לוקי מתגעגע.
אני גם אוהבת אותך
נועה_בר*
הודעות: 2171
הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי נועה_בר* »

_כאן ממשיך הריפוי בלאפשר לעצמך את מה שאת צריכה ולא לעשות הכל לבד. כדי שהצד השני גם יוכל לעשות...בכלל ללמוד מה את צריכה מהאיש שלידך ולברוא את זה במציאות...יו איזה כיף זה...
ואני מחזקת את תביעתך שנרשה לך גם לקרוס._
|Y|
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

_איזה דף מלא אהבה זה נהיה.
כיף לי._
אני ממש נרגשת מהתמיכה ומהאהבה שאני מקבלת. אפילו אנשים שבקושי מכירים אותי. אחלה אתר.
תודה
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

עשיתי מרק אפונה וחשבתי עלייך
שוב יצאה כמות גדולה שאמרתי לא נורא....אני אביא ל............. ואז נזכרתי....את חושבת שמתישהו אני אפסיק לחשוב עלייך כשאני מבשלת עדשים?
שורש
פלונית_וכו'*
הודעות: 3
הצטרפות: 17 יולי 2005, 23:50

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פלונית_וכו'* »

מאוד מאוד.
איזה כיף. תודה לך {@
הכוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 11
הצטרפות: 03 יולי 2005, 21:26
דף אישי: הדף האישי של הכוסמת_מארץ_עוץ*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי הכוסמת_מארץ_עוץ* »

הי מותק
אנחנו מחר אצלך
נקום בבוקר ונגיע
נשיקות
רוקדת_לאור_ירח*
הודעות: 2934
הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי רוקדת_לאור_ירח* »

סופה, קראת את הדף הזה ורוצה לחזק את ידייך. להגיד לך שטוב עשית, עבורך ועבור ילדייך.
הייתי במערכת יחסים לא בריאה (התקפי זעם הם דבר מוכר לי) וכל מה שאני אומרת לעצמי מאז שהיא הסתיימה לפני כמה שנים זה שמזל שאין לנו ילדים משותפים.
את בונה את עצמך, את חייך, את עתידך, לוקחת אחריות על חייך ולומדת להיעזר בחברים ומשפחה. טוב את עושה.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אני לא מאמינה שזה שוב קורה. היום הוא אמר שיבוא בבוקר לבקר את הילדים. הגיע באחת בצהריים, למרות שאמרתי לו שצהריים זה לא זמן מתאים כי התינוק הולך לישון ואת הגדול אי אפשר לקחת לגן שעשועים או סתם טיול כי חם מדי בחוץ.
נשנש משהו, הגדול ואני אכלנו ארוחת צהריים, הוא שיחק קצת עם הילדים. אח"כ נשכבתי במיטה עם התינוק, גם הגדול ואבא שלו הצטרפו ונרדמו. זהו. אכל, ישן, התעורר, אכל עוד משו, תיכף הולך.
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי זוהר_אור* »

טוב, עכשיו קצת התעצבתי. אבל עליך.
חיכיתי כמה שעות כדי לכתוב, אבל העצבים לא עברו לי.

את צריכה להבין שזה לא הבית שלו! הוא לא ישן אצלכם. הוא לא אוכל אצלכם, אלא אם יש מקרה חירום. הוא לא נמצא אצלכם, אלא אם זה זמן שלו עם הילדים. הגיע באחת? שיחק קצת עם הגדול? ישב לאכול (ניחא)? עכשיו הגדול צריך ללכת לישון ואתה צריך ללכת הביתה.
אם הוא רוצה לישון עם הגדול, הוא יוכל לעשות זאת בבית שלו כשיהיה לו כזה שיהיה מתאים להלין בו ילד.

בעתיד, אחרי שדברים יתבהרו ותיוצר שגרה, יהיה מקום לגמישות. כרגע הגבולות צריכים להיות מאוד מאוד ברורים.

כל עוד את תמשיכי להתייחס אליכם כמו שהיה בעבר, כנראה שגם הוא ימשיך ככה. הצ'אנס היחידי שהוא יקח אחריות, יהיה שאת תסירי את ידיך מכל מה שהוא בעיה שלו.

go go girl!
|L|
דליתוש_ב*
הודעות: 1383
הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי דליתוש_ב* »

אני לא מאמינה שזה שוב קורה
למה את מופתעת :-)?

(()) גדול גדול..

ועוד דבר,

אתן יודעות מה משגע אותי? איך כולכן כל הזמן אומרות לי כמה אני חזקה וחזקה וחזקה. ונמאס לי להיות חזקה. נמאס לי לסחוב הכל על הכתפיים שלי, נמאס לי להיות אמיצה ואיתנה, נמאס לי להיות כמו סלע.
אולי זה רק האינטנט שגורם להרגשה שהחיים מורכבים אך ורק משיאים. קצת כמו תוכנית טלוויזיה. לא כתוב על הפעולות היומיומיות, על איך שאת כל הזמן .
לפעמים נמאס להיות חזקה! וגם אי אפשר להיות כל הזמן חזקה...
לפעמים את חזקה לפעמים חלשה ותמיד תמיד את אנושית :-)

(לי יש בראש דימוי של האישה המושלמת, זו שתמיד יציבה, סבלנית, אוהבת... כל סטיה מהדימוי הזה במציאות גורמת לי לתחושת כשלון. איזו שטות :-( הרי אנחנו לא מושלמות וזה בסדר :-) )

אה, ואת לא סלע! את אישה אמיתית לגמרי, כמובן |L|
והשראה לכל הנשים באשר הן
חלוצה.
(בבקשה תשאירי, אולי מישהי במצבך תקרא ותעיז כמוך, לשים סוף למערכת יחסים הרסנית?
חסרה לנו ספרות נשית מעצימה כמו הבלוג הזה...(כמובן לא על חשבונך, רק אם גם מתאים לך |H|))

<אם כתבתי לא לעניין, בבקשה תמחקי >
נועה_נועה*
הודעות: 117
הצטרפות: 12 יולי 2005, 23:18
דף אישי: הדף האישי של נועה_נועה*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי נועה_נועה* »

יקירה,
את צריכה להחליט אתם "יחד" או לחוד. אם לחוד, אז זה חייב להיות כך גם בפועל. וכמו שכתבה זוהר אור
הוא לא ישן אצלכם. הוא לא אוכל אצלכם ....

ההחלטה היא שלך. ברגע שאת תחליטי, הכל יהיה חלק יותר, ברור יותר. גם לילדים יהיה קל יותר. המצב כמו שהוא, עשוי לבלבל אותם.

אני מאמינה, שברגע שאת תחליטי (החלטה אמיתית) 'זהו עד כאן', גם הוא יבין את זה. הוא ינסה עוד כמה פעמים כדי לבחון ולבדוק את השטח עד שיקבל את העובדות. את תצטרכי לעמוד במבחנים האלו.

כדאי לך להגדיר ימים ושעות קבועים למפגשים שלו עם הילדים.
(())
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

הי מותק קפצתי לבקר...לא כמו שאני רגילה...אבל גם סוג של קפיצה
נראה לי שכל מה שכותבות לך פה הנשים האהובות נורא נכון...ושעם זאת את עדיין נמצאת ברצון לאחות או לראות שינוי ממנו.
לכן אולי הגבולות עדיין לא ברורים כי את מחכה...מתוקה,שהוא יבוא וזה יהיה אחרת.נניח:
שהוא יבוא בזמן שהוא אמר שהוא יבוא בזמן שנח לך/לילד שלו, בזמן שרואה לא רק את עצמו ואת צרכיו...
אולי את חושבת שהוא יבוא ויעזור ופתאום יחבק וייתן ולא רק ייקח וייקח וייקח אבל זה מה שהוא רגיל לפחות בשנה האחרונה לא? לקחת ולישון.לא להתחשב בכלום אחר.חוץ ממנו.ואת עוד מחכה...
אני מחבקת אותך ומקשיבה לך גם עכשיו בווירטואלי כמו תמיד ליד חבל הכביסה שלך (השכנה החדשה בכלל לא תולה כביסה וגם אם היא נחמדה אני לא רוצה להכיר אותה...אני רוצה אותך) אני רוצה להזכיר לך עשרות פעמים עשרות שיחות ושתינו יודעות שאני לא מגזימה כ"כ הרבה פעמים: את בהתחלה עם הגדול במנשא תולה כביסה מורידה מבשלת "איפה הוא"? אני שואלת את עונה "ישן"... מחייכת את החיוך העצוב הזה שלך.עושה את הפרצוף הזה של ככה זה אין מה לעשות יהיה טוב...ואח"כ הגדול בחוץ יחף את תולה כביסה שנה אחרי, כלום לא השתנה, רק הדרדר, לא שלא כל יום בשנה הזו לא תלית כביסה, ואז עם הבטן כבר בברכיים את תולה כביסה והוא ישן.ואני לא אשכח יום לפני הלידה של הקטן עם השמלה משוק בצלאל את עוד תולה כביסה ...ואח"כ עם הקטן במנשא...והגדול ליד את עדיין תולה כביסה והוא ישן.ואז אבא שלך בא לקחת את הגדול כדי שמה? שתוכלי לשטוף...לא שתנוחי, לא שתתפנקי שתוכלי לשטוף כי הוא לא אוהב שהבית מג'ויף...
טוב אני פשוט חושבת שמה שלא קרה עד עכשיו לא יקרה.
תזוזי מקום באחת! בצעד אחד...
זהו יקירה את חייבת את זה לעצמך ולילדים הכי מדהימים שלך...
קפיצה קוונטית.
כדי שיופייך יפסיק להתאכזב כל פעם.
זהו. זה הוא. זו המציאות
א י ן ל מ ה ל צ פ ו ת
הדבר היחיד שיכול לקרות זה שאת תזוזי מקום, תעשי שריר, תסגרי כבר את הדלת ואת הלב הרחב החומל והמזין שלך ,שהוא, תסלחי לי, כבר חומס ועושק ושהוא יחפש את דרככם המשותפת החדשה.יעני שיחפש אותך...
כרגע את יכולה לשים שלט ענק על הדלת ועל הלב
"סגור לרגל שיפוצים... כן כן להפתעת קהל לקוחותינו המאוכזבים גם את בית התמחוי סגרנו..."
את בהתארגנות מחדש.
אני מקווה שאני לא נסחפת מידי בשבילך.אני פשוט כואבת את כל הסיפור הזה
אם זה "טו מאצ'" לך פה סליחה מראש ותמחקי.
באהבה גדולה,
דודה שורש
צריך כבר לעשות טיפול שורש... יותר ממה שזה כאב במילא עד עכשיו, זה לא יכול לכאוב.הרע כבר מאחורייך.
פה כדי לחז/בק אותך (())
דודה
נשיקות לאהוב'שלי לוקי
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

לזכותו יאמר שהוא סידר כמה דברים בבית ועשה לי נעים בגב.
שורש, פגעת היטב, תודה.
אני הולכת לישון בבאסה, אחרי שביליתי את הערב אצל ההורים שלי וגם מעט השמחה שעוד היתה לי התפוגגה.
לילה טוב טוב.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

סופה, לא מכירה אותך, אבל שולחת חיבוק גדול.
החיים שלך מתחילים מחדש ואת אשה אמיצה וטובה.
מאחלת לך שתמצאי את המקום שתוכלי להתפרק בו, לבכות, לצרוח, להיות בת חמש, להיות תינוקת, לאבד את עצמך לכמה שעות, ולמצוא את עצמך מחדש.

מותר לי להמליץ על ספרים? (זו הדרך היחידה שלי לעזור לך)
"משפחה במבחן" מאת ויטאקר ונפייר. ספר שמתאר טיפול משפחתי. אני חושבת שהוא מאוד מאוד ידבר אליך. הוא אולי יענה לך על הצורך לראות את עצמך, בנפרד, כאדם אוטונומי, וגם את עצמך כחלק ממשפחה.
(מאוד הזדהיתי עם המחשבה שלך שאולי צריך לתקן את היחסים שלך בתוך הזוגיות שכבר קיימת, והדילמה האם להיפרד או לא. אני חושבת שתמצאי שם כמה דברים שיעזרו לך להבין מה את יכולה לעשות, ואיך היית מעדיפה לעשות את זה. יש להם גם פרק שלם על גירושין).
הוא מדבר הרבה על איך נוצרת משפחה, איך נוצר זוג.
ובעיקר זה ספר אוהב-אדם.
עוד משהו: האחיות שוסטר נכנסות להריון, מאת רקפת זהר. תקראי אותו!!! הוא נפלא בעיני כי הוא ספר מתוק, וחוץ מזה יש בו סיפורי גדילה של נשים. אפשר גם להינות ממנו ככה סתם, לשכוח את עצמך לשעתיים, אבל גם (אם את במצברוח המתאים) ללמוד ולהפיק.

ועוד אחד אחרון: "לדרוש אלוהים", מאת יאיר כספי. הוא נפלא, אבל זה ספר מעמת רגשית, דורש וקצת כבד. אולי הוא לא מתאים לך בדיוק עכשיו. אולי קצת אחר כך. הוא יכול לתת הרבה כלים לעבודה עצמית.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

סופה, נשמע שיש לו הלם קרב.

בכל מקרה לפעמים טוב ונכון לעזוב מערכת שמחלישה אותך כל כך.
אבל כל אותם הדברים שבך שמשכו מצב כזה , עדיין שם מחכים לריפוי.
קחי בחשבון שלדברים האלו תצטרכי מתישהו (אולי כשתחזירי לך כוחותייך, ) לבדוק ולעבוד עליהם.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

נשמע שיש לו הלם קרב.
מעניין שאת/ה אומר/ת את זה, כי לדעתי ההתדרדרות שלו החלה לפני שנתיים, כשהוא נכח בפיגוע. הוא לא נפגע פיזית ולכן לא פנה לקבלת עזרה שלדעתי הוא צריך מאוד. הוא סיפר לי שלפני מספר ימים הוא נתקל במקרה בצילומים מזירת פיגוע (אחר) וישב המום ולא יכל לדבר או להגיב במשך שעות ארוכות.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

עוד דבר שרציתי להבהיר, הוא שאני לא מצטערת שהוצאתי את הילדים מהבית הזה ופירקתי משפחה שממילא לא היתה מאושרת, אלא שמלכתחילה הבאתי אותם למצב הזה בכלל. שאני לא ראיתי אותו באמת קודם. נניח שבהתחלה הוא באמת היה מישהו אחר, אבל עוד לפני שהריתי את השני כבר נראו הניצנים של חוסר האיזון ובכל זאת המשכתי עם זה.
אני מנסה לעודד את עצמי ולחשוב שגם אם יעברו שנים ארוכות עד שיהיו לי עוד ילדים או שבכלל לא יהיו לי יותר, לבנים שלי יש אחד את השני וזאת מתנה גדולה. אבל משהו מנקר בי ומציק ואומר שהיה לי עכשיו יותר קל עם ילד אחד בלבד או בלי ילדים או עם אחד אבל קטן יותר. מחשבות אפלות, אני יודעת. אני רואה את האור שהילדים הביאו לחיים שלי ואת התהליכים שעברתי ועדין עוברת איתם ובכל זאת אני חסרת שקט.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

סופה, אולי לא עכשיו אולי יותר מאוחר אבל יש באינטרנט הרבה מידע על הלם קרב וגם על התמודדות של האשה ו/או המשפחה עם זה.
תוכלי אולי למצוא תמיכה באיך לגשת לאדם שעבר חוויה כזו ולא מסוגל לפנות לעזרה.

הוא איש מיוחד, שקט ומרשים. עשינו ילדים ביחד מתוך אהבה גדולה. הוא לא אוהב אנשים, מעדיף לחיות בבדידות, לכן הוא חי בלילה. כך הוא נמנע ממגע מיותר עם בני אדם, עם הילדים שלו, עם האישה שהוא בחר.

זה המשפט שבגללו כתבתי הלם קרב.

בכל מקרה- את נשמעת אישה חזקה ונחושה לעזור לעצמך ולמשפחתך. תפני לטיפול מקצועי אם לא עשית זאת עד עתה. מכמה משפטים שזרקת , מתקבל הרושם שאת מגיעה מילדות במשפחה קשה ולכן עכשיו , כשאת אמא בעצמך, הכל עולה וכדאי להיעזר.
הכוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 11
הצטרפות: 03 יולי 2005, 21:26
דף אישי: הדף האישי של הכוסמת_מארץ_עוץ*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי הכוסמת_מארץ_עוץ* »

הי מותק
אני מאוד מתחברת למה שכתבה לך שורש...
ולגבי כל ההלם קרב
האמת שנראה לי שיש פה הרבה מעבר לזה...
לא שאני לא חושבת שאין דבר כזה הלם קרב אבל רק את יכולה להגיד לעצתמך את האמת ולדעת אם הפיגוע גרם לכל מה שאת מספרת....
בכלל אני חושבת שאת צריכה עכשו לטפל בעצמך ובילדים שלך ולא בו...
נשיקות
לי_אורה*
הודעות: 1940
הצטרפות: 12 אפריל 2005, 19:07
דף אישי: הדף האישי של לי_אורה*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי לי_אורה* »

אני לא מאמינה שזה שוב קורה
זה קרה, קורה ויקרה כל עוד תרשי לזה לקרות. זה לא יפסק דקה אחת לפני שאת תפסיקי את זה. כלומר, אם את באמת רוצה להפסיק את זה.

אז את לא צריכה לנזוף בעצמך: כנראה שעדיין את לא באמת רוצה לשחרר אותך ואותו (לשחרר בכל המובנים כולל let go). כשתרצי - תשחררי.
במבי_ק*
הודעות: 3060
הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי במבי_ק* »

דווקא כשקראתי את התיאור חשבתי על הגדול שלך, ואיך בטח בשבילו זאת היתה חוויה נעימה - לשחק קצת וללכת לישון עם אבא. משהו יומיומי כזה, שבטח חסר לו. עד עכשיו כל מה שכתבת עליו (על האבא) כל כך קומם אותי, אבל דווקא תיאור הביקור הזה לא הותיר בי הרגשה כזאת. חוץ מזה שהוא הגיע בשעה לא נוחה, חשבתי שכל השאר נחמד. משחקים, אוכלים, ישנים.

מתחברת למה שאומרות לך כאן הבנות - לא לצפות בכלל. ורוצה להוסיף - אולי לנסות כן ליהנות מרגעים קטנים כאלה, בעיקר דרך עיניי הילדים.

<מסייגת - שאם זה עושה לך רע, ואת זקוקה לחיתוך חד יותר - אז כמובן שאני איתך ועם צרכייך ועם טובתך>
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי זוהר_אור* »

אז את לא צריכה לנזוף בעצמך: כנראה שעדיין את לא באמת רוצה לשחרר אותך ואותו (לשחרר בכל המובנים כולל let go). כשתרצי - תשחררי.

אהובתי,
מתנצלת אם הייתי חריפה ולא תומכת. זה בגלל מה שהיה אצלי, ולא אצלך. את מוזמנת למחוק אותי אם את מרגישה שזה לא תומך בך.
יעל*
הודעות: 2185
הצטרפות: 30 יוני 2001, 20:34

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי יעל* »

אני לא מאמינה. אני לא מאמינה שיש עוד נשים שעוברות בדיוק מה שאני....
סופה יקרה
בא לי לחבק אותך ולבכות כי אני יודעת, אני יודעת כמה קשה זה
בעלי הוא בדיוק כמוהו.... וזה נוראי
רק שאני עוד לא עזבתי פיזית אבל אני רוצה
מאיפה הכוחות ? כל הזמן אני מנסה למנוע ממנו כאב כי גם ככה הוא בדיכאון קיומי ובחרדות גדולות
אבל זה כבר יותר מידי בשבילי ואני לא יכולה להכיל אותו
אני רוצה לקחת את הילדה המדהימה שלי ולעבור לחיות בשקט ובאהבה
בבקשה אלוהים תן לי אומץ!!
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

יעל, אני כל כך מבינה. גם אני המשכתי להיות שם כי הוא בדיכאון וקורים לו דברים רעים בחיים שלא קשורים אלי, היו לי נקיפות מצפון שאני עוזבת דווקא כשהוא צריך אותי.
אני מאחלת לך שתמצאי את האומץ בתוכך ותצילי את עצמך ואת הבת שלך.
תפתחי לך פה דף כמו שהציעו לך, זה נותן המון תמיכה.
בהצלחה.
טליה_אלמתן*
הודעות: 3831
הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי טליה_אלמתן* »

_כשלפתע הוא התחיל להשתולל, לצעוק ולזרוק חפצים על הקיר.
הייתי בטוחה שהוא הולך להרוג אותי. את ההרגשה הזאת לא שוכחים._

בתור ילדה לאבא כזה, אני מבקשת להודות לך בשם הילדים על מה שעשית למענם. את יכולה לתאר לעצמך שבתור ילד זה יותר מפחיד, והעולם נראה כולו כקורס עליך, כשאחד ההורים מאבד שליטה בצורה כזו, ויוצר כל כך הרבה הרס.
אני מתייחסת לאבא שלי כאל רוטווילר שעוד לא נשך - מי וידע מתי הוא כן, וכשינשך, מה יהיה הנזק. מעולם לא השארתי את ילדי איתו לבד.
יש כל מיני סוגי אלימות, ויש כל מיני סוגי פגיעות - לא את כולם אפשר לראות בקלות, ולא כולן מחלימות במהירות, אם בכלל. עשית את המעשה הנכון (עבורם, בכל אופן).
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

כותבת בשם הריפוי
בדיוק בתהליך הילינג עמוק מול אמא שלי שהתוכן הכי מרכזי בו שהיא לא הגנה עלי מפני האלימות של בן הזוג שלה ובחרה לא לראות.
בהתבוננות שלי היום:היכולת שלי להישאר במקום כ"כ הרבה זמן כשלא טוב לי כמו במערכת היחסים שתיארתי לעיל, נבע מזה שאמא שלי לא נעמדה ביני לבין הרעה הזו וצעקה- "די.... עד כאן.... אם עוד פעם אתה מרים יד על הבת שלי /מתנהג אליה בדחייה/השפלה/ מעניש אותה בחוסר פרופורציה או מתעלל בה באיזשהו אופן אני לוקחת אותה והולכת"...
אמא שלי נשארה 25 שנה במערכת יחסים נוראית.האלימות הייתה מאוד מתוחכמת וכך גם ההתעללות.נחבאת אל הכלים...."היה רע לתפארת" אבל אף אחד לא הודה.האלימות המוחשית שהייתה לו אלי הייתה שאמא שלי לא הייתה בבית בשנותי הראשונות.הוא הכחיש תמיד כשסיפרתי וטען שאני משקרת.
אז אני לא הכרתי את ריפלקס ה"די" מהבית.... אפשר היה לעשות לי עוד ועוד....
לכן זה כ"כ חשוב שאת אמא אריה-אה ששומרת על הגורים שלה כ"כ טוב שכאשר הם יתקלו באלימות או התעללות יהיה להם בתאים זכרון חי בגוף מאמא שלהם שאמרה די שלא הסכימה להתפשר על חיים כאלה וכך הם יוכלו להגן על עצמם ולא לבחור בזה.אני שמחה שהם כ"כ קטנים.עכשיו את צריכה לדאוג לרפא את עצמך כדי שהדפוס הזה לא יחזור לתוך הבית עם מישהו אחר.
קיצור טליה פה למעלה גרמה לי לחזק אותך מזווית ראייה דומה...שלי.
באהבה (())
דודה שורש
אנהאטה_א*
הודעות: 249
הצטרפות: 05 מרץ 2002, 22:00
דף אישי: הדף האישי של אנהאטה_א*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אנהאטה_א* »

_אני לא מאמינה שזה שוב קורה. היום הוא אמר שיבוא בבוקר לבקר את הילדים. הגיע באחת בצהריים, למרות שאמרתי לו שצהריים זה לא זמן מתאים כי התינוק הולך לישון ואת הגדול אי אפשר לקחת לגן שעשועים או סתם טיול כי חם מדי בחוץ.
נשנש משהו, הגדול ואני אכלנו ארוחת צהריים, הוא שיחק קצת עם הילדים. אח"כ נשכבתי במיטה עם התינוק, גם הגדול ואבא שלו הצטרפו ונרדמו. זהו. אכל, ישן, התעורר, אכל עוד משו, תיכף הולך._

קראתי עד כאן והזדהתי איתך. גם אני עברתי משהו דומה מאוד וחתכתי. כמוך, אמרתי:"עד כאן", אלא שנראה לי שמישהו צריך לנער אותך עוד קצת, כי את חוזרת לאותם דפוסים ישנים.

לזכותו יאמר שהוא סידר כמה דברים בבית ועשה לי נעים בגב.
זה ממש לא לזכותו. נראה לי שאת מנסה להדביק לו דברים שלא שייכים אליו.
מבחינתו, שום דבר לא השתנה. הוא ממשיך לחיות את חייו כמו שהוא חי עד עכשיו. אולי אפילו יותר קל לו. אין ילדים/אישה בסביבה שיפריעו למנוחתו, והוא יכול לעשות כאוות נפשו. הילדים ואת עברתם למקום אחר, זה כל השינוי. אם עד עכשיו יכול להיות שהוא חשב שמשהו השתנה, הנה, את פותחת בפניו דרך חדשה ישנה שאומרת לו שבעצם שום דבר לא השתנה: כשבא לו, הוא מתארח אצל הילדים ואצלך במקום החדש, בזמן שנוח לו ומתעלם, כמו שהיה רגיל בעבר, ממה שאת אומרת, כשלך ולילדים זה לא נוח.
רק לקרוא את המשפט לזכותו יאמר שהוא סידר כמה דברים בבית ועשה לי נעים בגב בא לי כזאת בחילה! להקיא!
את לא מבינה שמשהו פה לא בסדר? את לא מבינה שזה סוג של שוחד? פתאום הוא אב ובעל השנה. עשה לי נעים בגב. באמת!
אולי אני צופה שחורות, אבל כמו שהרבה נשים מוכות עוזבות את בעליהן לתקופה, וחוזרות לאחר זמן, כך נראה לי יהיה גם פה המצב. ולא רחוק היום, ואת תכתבי בבלוג הזה, שהתפייסתם, שמעכשיו הכל יהיה נפלא. עובדה: הוא סידר כמה דברים בבית ועשה לי נעים בגב
לדעתי, את עשית שינוי חיצוני ענקי, מדהים ונהדר, אבל שינוי פנימי עדיין לא. אני מציעה לך להעזר בשיחות עם פסיכולוג, מפגשים מיוחדים במרכזים לנשים מוכות (ואת אישה מוכה! אין טעם להכחיש ולומר שלא. לא תמיד רואים צלקות בגוף אצל אישה מוכה. לפעמים הצלקות הן בנפש, והן חמורות הרבה יותר!) או טיפולי הילינג, שאצלי עזרו מאוד.
אם לא נוח לך לקרוא מה שכתבתי, את יכולה למחוק, ולשנוא אותי עד סוף ימייך. אבל אני מרגישה שאני חייבת לכתוב לך!
אל תמשיכי את אותה טעות שעשית עד היום! אנא! למען ילדייך! ולמענך!
בתנועה_מתמדת*
הודעות: 674
הצטרפות: 23 אפריל 2003, 21:52
דף אישי: הדף האישי של בתנועה_מתמדת*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בתנועה_מתמדת* »

_זה ממש לא לזכותו. נראה לי שאת מנסה להדביק לו דברים שלא שייכים אליו.
מבחינתו, שום דבר לא השתנה. הוא ממשיך לחיות את חייו כמו שהוא חי עד עכשיו. אולי אפילו יותר קל לו. אין ילדים/אישה בסביבה שיפריעו למנוחתו, והוא יכול לעשות כאוות נפשו. הילדים ואת עברתם למקום אחר, זה כל השינוי._

כבר מס' ימים מאז שקראתי את סיפור הביקור שלו, ולא ידעתי איך לומר לך מה הרגשתי למקרא הדברים.

אנהאטה א כתבה בעיני מילים כדורבנות. לא יודעת אם מתאים לך כרגע הסגנון ה"עצבני", אבל במקרה ותחליטי למחוק אותה, אולי תשקלי לפחות להעתיק לך למקום אחר ותציצי בהם כשיתאים לך....? (-:
(())
טרה_רוסה*
הודעות: 5845
הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי טרה_רוסה* »

אני רוצה להוסיף, כי גם לי צרם מאוד סיפור הביקור. כמו אנההאטה אני מרגישה שאת הולכת לכיוון ידוע מראש, אלא אם תיזכרי למה עזבת..
.
בעיני, עכשיו שנפרדתם ואינכם זוג, עליך להציב גבולות ברורים (אם את באמת רוצה להיפרד). אחרת לא את ולא הוא תדעו איפה אתם עומדים. כשהוא בא אליך לביקור, יש מקומות בבית שצריכים להיות מחוץ לתחום. כמו חדר השינה שלך והמיטה שלך.
אם קשה לך, אולי כדאי שלפחות בהתחלה תהיה אצלך חברה בימים שהוא בא לבקר. ככה הוא לא יוכל לעשות עליך מניפולציות.

ולגבי ה"תיקן כמה דברים". תודה באמת! הרי הסיבה היחידה שאת לבד בדירה חדשה וצריכה שמישהו יעזור לך לסדר דברים, היא בגללו.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אנהאטה א , אני זוכרת את הסיפור שלך.

דיברנו בימים האחרונים, סיכמנו שזה באמת לא לעניין שאני באה לבקר עם הילדים כי הוא לא רוצה להישאר איתם לבד וכשהוא בא לבקר הוא נמצא פה. הוא הבטיח לבוא אחרי הצהריים, מחר, כשיהיה נעים בחוץ והוא יקח אותם לטיול.
לפני כמה ימים השארתי אותם אצלו, התינוק בכה מאוד במשך שעתיים וחצי, מהרגע שהלכתי עד שחזרתי. זה לא תינוק שבוכה. זה מאוד תיסכל אותי שהוא לא התקשר, התינוק שלי היה בצרה והייתי עוזבת הכל ובאה לקחת אותו.
אני מקווה שההתנתקות תצליח.
<סופה מביעה עמדה פוליטית...או שלא>
בתנועה_מתמדת*
הודעות: 674
הצטרפות: 23 אפריל 2003, 21:52
דף אישי: הדף האישי של בתנועה_מתמדת*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בתנועה_מתמדת* »

<סופה מביעה עמדה פוליטית...או שלא>
D-:
אנהאטה_א*
הודעות: 249
הצטרפות: 05 מרץ 2002, 22:00
דף אישי: הדף האישי של אנהאטה_א*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אנהאטה_א* »

הסגנון ה"עצבני", אני לא חושבת שזה "עצבני". אני לא כתבתי את זה מתוך עצבנות. כתבתי את זה בדרכי הישירה.

אני זוכרת את הסיפור שלך. אני שמחה שאת זוכרת. ה"סיפור" שלי לא נגמר. זו מלחמה יומיומית. יש ימים קלים יותר (כמו בימים הללו, האחרונים שניתן לומר שאלו ימים כיפיים, לי ולבנות) ויש ימים קשים הרבה יותר, לצערי.
אתן לך עצה שנתנה לי חברה טובה, ותתאים גם לך: לחיות כל יום את אותו היום בלבד. לא להתעסק עם "מה יקרה... בעוד חודש, בעוד שבוע, או אפילו בעוד יומיים. לקחת כל יום בנפרד. לעבור את אותו היום בצורה הטובה ביותר שמתאימה לאותו יום בלבד! לי העצה הזו עזרה מאוד. אני מקווה שגם לך (-:
אדמה_טובה*
הודעות: 422
הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אדמה_טובה* »

סופה, אם אפשר עוד זוית:
פרידה היא תהליך. לא משנה מה הצעד החיצוני, כמה קריעה או קטיעה או כריתה או התנתקות יש.
תהליך פנימי שלך. לא צעד חד-פעמי.

בעיני הצעדים הראשונים בתהליך שכבר התחיל הם לזהות חלקים שלך וחלקים שלו בתוכך ולהפריד ביניהם.
להבין מה את רוצה, מה חשוב לך - ולעמוד על כך.
להפריד טריטוריות לחלוטין עשוי לעזור מאוד בהתחלה.

לייצר גבולות ברורים במקומות ובזמנים שנוחים ומתאימים לך.
למשל - כשהוא עם הילדים - הוא איתם. הוא אחראי. הוא מחליט איפה יהיו, דואג למה יאכלו ומה יעשו ואחראי להחזיר אותם בזמן, מטופלים כראוי. אם הוא לא מסוגל - שלא יראה אותם. הפשרה לראות אותם איתך מחזירה אותך לאחור. הפגישות חייבות להיות בזמן שקבעת. לא מגיע? אתם לא מחכים.
ואת גם לא יכולה לתת לו עצות איך להיות עם הילדים. זו אחריותו. עם כל הכאב שלך על ויתור על השליטה המוחלטת שלך על היחס לילדים. את כבר לא יכולה לשלוט על היחס שלו אליהם. זה שלו, לא שלך. את יכולה רק לעמוד על המשמר לא לאפשר יחס מזניח או פוגע. ולשלול מפגשים אם משהו כזה קורה. אם הוא מתפקד איתם כשורה - אין לך מה להתערב שם.

כבר נתת תנופה לתהליך - עכשיו צריך אורך נשימה, נחישות וסיבולת. כמו בריצת מרתון. כי קל לשכוח וליפול למקומות הישנים והמוכרים.
הנה את נעזרת בדף הזה לזכור מה את עושה.

(())
אנונימי

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אנונימי »

ולא שיודעת איך כדאי לעשות את זה, אבל נראה לי שלא את היא זו שצריכה להביא איתך אוכל עבור הילדים כשהוא איתם.
הוא צריך להבין שכשהוא עם הילדים, הוא האחראי הבלעדי עליהם, כולל להאכיל אותם, לשמח אותם, לפעול איתם, להחליף חיתול, לנקות את החיתול המלוכלך, וכו'.
לא שאת צריכה להאשים אותו בחוסר יכולת להיות אב כזה. נהפוכו. מוטב שתעצימי אותו ללהיות כזה.

חבל שאין לי עצות באשר לאיך עושים את זה...
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אני רוצה לכתוב משהו לכל המתנצלות והפוחדות שמא פגעו בי או העליבו אותי ומציעות למחוק. עד כה, לא נתקלתי בשום פניה שהכעיסה אותי / העליבה אותי / פגעה בי בצורה כלשהי. לא נתקלתי בשום דבר שהייתי רוצה למחוק. אתן כותבות לי מתוך כאב, הזדהות, חמלה, אהבה ורוך, כל כך הרבה רוך. למה שאני ארצה למחוק משהו? אולי חלק מהדברים לא מדברים אלי כרגע ולא נהירים לי, אבל אני יודעת שלא סתם הם נכתבו ואולי בעתיד אני אקרא ואבין.

אני מנהלת דיאלוג עם כל אחת ואחת מכן. חלק מהדיאלוגים גלויים, חלקם מתנהלים רק בראש שלי ואין בי כוח להוציא את המילים משם אל המקלדת. אבל הכל נכנס אלי ללב.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

בערב היתה לי פגישת עבודה לא רחוק מהבית שלו. לאור הנסיון העגום לפני מספר ימים, החלטתי להשאיר אצלו רק את הגדול. הם מאוד נהנו וגם אני עם התינוק. אני זוכרת שפעם בעת מריבה אמרתי לו שאם ניפרד אז הוא יהיה חייב להיות עם הילדים לפעמים. איזה כיף. אני ממש מתענגת על השעות האלו שהוא עם הילד/ים ואני חופשייה.

חלק מהבנות שהיו בפגישה לא שמעו עדיין שנפרדנו. אז סיפרתי ואף אחת לא הופתעה. מסתבר שהכתובת היתה על הקיר ורק אני לא ראיתי.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

לקחת כל יום בנפרד. לעבור את אותו היום בצורה הטובה ביותר שמתאימה לאותו יום בלבד!
ש_מים_וארץ*
הודעות: 1080
הצטרפות: 15 מרץ 2004, 18:11
דף אישי: הדף האישי של ש_מים_וארץ*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי ש_מים_וארץ* »

אני זוכרת שפעם בעת מריבה אמרתי לו שאם ניפרד אז הוא יהיה חייב להיות עם הילדים לפעמים.
איך הוא הגיב/מגיב לזה? יש מצב שהוא באמת לא מסוגל לתפקד כאבא? (הלם קרב, 'אוטיזם'....או משהו אחר).

דשא, אני לאורך כל הדף חשה את האהבה הגדולה שלך אליו. @}
כמה עצוב לחשוב על כך שדווקא פרידה היא זו שעשוייה לגרום לו סופסוף לממש את תפקיד אבהותו.
ומה יקרה אם הוא באמת לא יהיה מסוגל לזה? פשוט לא יידע לעשות את מה שצריך?....
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

פשוט לא יידע לעשות את מה שצריך?....
הוא מדהים עם הילדים. פשוט מדהים. הוא בכלל מתקשר מצוין עם ילדים (כשבא לו...). אם הוא מסכים להיות איתם, הוא איתם מכל הלב ושמח ואוהב אותם. הגדול כל כך נהנה להיות איתו, והתינוק, שזילזלתי קצת בתחושות שלו, חשבתי שהוא לא יודע, ממש מזנק מהידיים שלי כשהוא פוגש את אבא שלו. כואב לי לחשוב שקרעתי את הילדים מאבא שלהם. מצד שני, כשהם פוגשים אותו, הם מקבלים אבא אוהב, סבלני ומפנק שאפילו מכבה את המחשב לכבודם. בפגישות של כמה שעות הוא לא מספיק להתעצבן או לכעוס עליהם.
ש_מים_וארץ*
הודעות: 1080
הצטרפות: 15 מרץ 2004, 18:11
דף אישי: הדף האישי של ש_מים_וארץ*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי ש_מים_וארץ* »

אז באמת- כמה עצוב לחשוב על כך שדווקא פרידה היא זו שעשוייה לגרום לו סופסוף לממש את תפקיד אבהותו.
מיואשת*
הודעות: 117
הצטרפות: 20 ינואר 2002, 15:18

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי מיואשת* »

סופה את באמת אישה אמיצה. כל הכבוד והרבה בהצלחה. אולי הפרידה תעשה לכם טוב. אולי בסוף תחזרו.
פיצי*
הודעות: 15
הצטרפות: 05 יולי 2004, 14:02

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פיצי* »

כואב לי לחשוב שקרעתי את הילדים מאבא שלהם.

שום דבר!
התרחקת כדי להתחזק, כדי ליצור מציאות אחרת,בשבילך ובשביל הילדים שלך, וזה בדיוק מה שקורה!
כל הכבוד!
אומרים שבמערכת יחסים של התעללות המכה והמוכה הם אחד. המוכה מביא על עצמו את המכות לא פחות מהמכה. אז הדרך היחידה לצאת מהמעגל הזה היא להפסיק אותו, ויפה שעה אחת קודם.
חזקי ואמצי.
רומי_וחלומי*
הודעות: 4
הצטרפות: 01 יוני 2005, 12:31

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי רומי_וחלומי* »

סופה, את מקבלת פה כלכך הרבה מילים מחזקות, אין לי כלכך מה להוסיף , רק להגיד לך, שאולי מפני שכולן תמימות דעים כאן שאת צריכה להתנתק ממנו בצורה חד צדדית, ויש לי הרגשה ותתקני אותי, שאם לא היה לך כלכך ברור שזה לטובת הילדים לא היית מתנתקת. יש לי תחושה שבתודעתך הוא עדיין הבן זוג שלך.
לא קל רגשית להיות אשה שאין לה בן זוג. אבל חייבים לזרוק משהו ישן בשביל משהו חדש. (תשאלי את חברתנו הפנג-שוויאיסטית) את לא רק מתנתקת ממנו, את מתנתקת מסיפור שקיבל תפנית לא בריאה, לא טובה.
הסיפור הזה הוא שלך.
את מתקנת את הסיפור שלך. לא את שלו. כל מה שקרה לו ויקרה לו זה הסיפור שלו. אולי הוא יראה את הדרך שאת עושה את זה, ויעשה את זה גם. אולי לא.
בכל מקרה, אני לא ממש מומחית בדברים האלו (תארי לעצמך איזה מגילות ההיתי כותבת אם כן:-) )
מחבקת אותך וכל מה שתצטרכי, תגידי.
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

נשיקות לאהוב'שלי לוקי
שולחת גם לך
דודה
(())
גילי*
הודעות: 184
הצטרפות: 25 יוני 2003, 23:25

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי גילי* »

סופה אני לא ממש מכירה אותך, אבל הדף הראשון שקראתי באתר היה שלך (מקרי? לא נראה לי) אתמול נכנסתי לאתר בפעם הראשונה.
ולא הפסקתי לבכות, הזכרת לי את עצמי לפני תקופה לא ארוכה , היו חלקים שקראתי ולא האמנתי כאילו שאני אמרתי אותם לפני זמן לא רב.
ובקשר לכל מה שאת עוברת - אני יודעת שאת יודעת אבל אני אזכיר לך שזה תהליך ובסופו של דבר בקצב שלך תיצרי לעצמך ולילדים שלך את האיזון המחודש, בקצב שלך תשלימי את תהליך הפרידה ממנו, ואז יהיה לו תפקיד אחד בלבד- האבא של ילדיי, (או שלא אבל זה תלוי בשניכם), ועוד מעט תתחילי להנות מפירות מעשייך, עוד קצת, התקופה הזו עוברת בסוף
שולחת לך כח
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אוי, איזה יום. אחרי שהמשלחת מת"א נסעה הביתה (והותירה אותנו כאן שבעים ומאושרים :-) ) הסתערתי על הגינה, סוף סוף חפרתי בור לקומפוסט, גירפתי עלים, ניכשתי עשבים, השקיתי, עדרתי, אספתי הרים של דשא שהשכן כיסח והתחברתי סופית לאדמה שאני חיה עליה. במהלך האקסטזה חבר אהוב התקשר לספר שבת זוגו בהריון וקיבלתי הצעת עבודה מצויינת. מצאתי את עצמי נוטפת זיעה, מכוסה בבוץ ומגירה נוזלים מהיבלות החדשות בידיים. וואו. פסגת העולם.
ואז הוא התקשר וסיפר שהמצב של אמא שלו התדרדר. היא גוססת. ואני לא ראיתי אותה כבר שלושה שבועות כי היא לא רוצה שאני אבוא עם הילדים לבית החולים ומבקשת שנבוא כשהיא תחזור הביתה. אולי היא לא תחזור הביתה. בבת אחת הרגשתי את הנפילה.
אני רוצה לנסוע לבקר אותה ואני צריכה שהוא יבוא איתי כדי להיות עם הילדים בחוץ. לא. אני יכולה לקבוע עם אחותו או עם אח שלו.
אני מבולבלת ודואגת. היא חשובה לי. היחסים איתה טובים, תמיד בירכתי על כך שזכיתי בחמות כזאת.
לפני כמה ימים הוא כתב לי שהלב יכול להתמודד רק עם משבר אחד בכל רגע נתון. ועכשיו הוא כולו שקוע באמא שלו. אני מפחדת. אני מפחדת. אני הולכת לאבד אישה שאני אוהבת, בשלב מאוד מורכב ביחסים שלנו ובחיים שלנו. בשבוע שעבר היא יצאה הביתה לכמה שעות ומיהרה לבנק להעביר לי כסף. אני כל כך דומה לה שזה מפחיד.
טליה_אלמתן*
הודעות: 3831
הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי טליה_אלמתן* »

כואב לי לחשוב שקרעתי את הילדים מאבא שלהם.

(מצטערת שאני נדחפת עם הסיפור שלי שוב, אבל רוצה להגיד ש:)
אבא שלי גם הוא איש מדהים. גאון, אוטודידקט. אם הוא היה משחק "מי רוצה להיות מליונר" הוא היה מצליח לפתור את כל השאלות שמעל 200 ש"ח ועד מליון בכל משחק. הוא מצחיק, והוא נגר מוכשר.
והוא גם מאוד מפחיד. עדיין (למרות שפעם אחרונה שנכחתי ב"התפרצות" שלו היתה לפני 10 שנים).

את מרגישה שקרעת את הילדים מאבא שלהם, ובאמת, בעולם מושלם כולם היו מנהלים משפחות מהאגדות. "אף אחד לא ציפה לאינקוויזיציה הספרדית". אף אחד לא חולם על טיפול שיניים מקיף או מיגרנה.
בעולם הלא מושלם שלנו, הילדים שלך הרוויחו את כל הטוב שיש לאבא שלהם להעניק להם, ונחסך מהם כל הרע. הם הרוויחו, אבא שלהם הרוויח, ומערכת היחסים שלהם עם אבא שלהם הרוויחה יותר מהכל. אני מבטיחה לך.
בתנועה_מתמדת*
הודעות: 674
הצטרפות: 23 אפריל 2003, 21:52
דף אישי: הדף האישי של בתנועה_מתמדת*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בתנועה_מתמדת* »

יקרה,

שמחה שזכיתי להיות שותפה לחלק הטוב של היום שלך @}

ולגבי החלק השני.....אולי אפשר לומר משהו על כוח המחזוריות של הטבע- לידה ומוות קשורים זה בזה קשר בלתי ניתן להתרה. כל רגע מישהו מת ומישהו אחר נולד....ולמה אני מזכירה את זה?

הלידה שלך מחדש כאשה חופשייה המחפשת את האושר המגיע לה, קשורה כן/או לא לפטירתה המתקרבת של חמתך האהובה, שאת מרגישה כ"כ דומה לה.
אל תתני לאובדן המתקרב הזה להאפיל על האור המתחיל להאיר בקצה המנהרה של חייך. לעד תוכלי להמשיך לברך על כך שזכית לחמות כזאת. במקביל- לעד תוכלי לברך על שהיה לך הכוח והאומץ לעזוב את החיים עם בנה. זה לא סותר.

לפני כמה ימים הוא כתב לי שהלב יכול להתמודד רק עם משבר אחד בכל רגע נתון

יקרה, אם אני מבינה נכון והוא מתכוון גם אלייך (ולא רק לעצמו)- אל תתני לו לבלבל אותך עם כלמיני מניפולציות רגשיות שהוא כ"כ טוב בהן.
ראשית- את, בכל מה ש לא קשור למותה הקרב של חמתך האהובה- לא במשבר. את בהתמודדות לבניית חייך החדשים בלעדיו.
יש הבדל.
את תעמדי באובדן הזה ללא שתאלצי למצוא עצמך נזרקת חזרה לזרועותיו (שבטח יתנו לך ליפול שוב על הקרקע במקום לאחוז ולתמוך בך.....).
מעניין שהוא שכח להזכיר גם שהלב (שלו) לא יכול להתמודד עם שום מחוייבות רגשית או מעשית בכל רגע נתון......דבריו נשמעים יותר כמו משפט "יפה" כזה שכותבים ביומני התלמיד לנערה המתבגרת, ולא כמו משהו שצריך לחשוב עליו כאיזו אקסיומה קיומית.

ואני מדגישה-
אין צורך לערבב בין הדברים. מותר יהיה לך להתאבל על האם ללא שינוי מצב היחסים עם בנה.

ובקשר לביקור בביה"ח- למרות כל אי-הנעימות והסרבול שבדבר, הייתי עושה את מה שנדרש כדי ש כן תזכי לראות אותה לפני שיהיה מאוחר מדי. זה מגיע לך ומגיע לה.
אם אוכל לעזור במשהו- אנא עדכניני.

<לא הספקתי לדבר עם מי שהבטחתי- אינשאללה מחר...(-:>
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אם אני מבינה נכון והוא מתכוון גם אלייך (ולא רק לעצמו)- הוא מדבר על עצמו והפעם זאת לא מניפולציה. מאוד קשה לו המצב של אמא שלו ואין לו עם מי לדבר, הוא לא אדם שמדבר ואין לו הרבה חברים קרובים, אז הוא מדבר איתי.
בתנועה_מתמדת*
הודעות: 674
הצטרפות: 23 אפריל 2003, 21:52
דף אישי: הדף האישי של בתנועה_מתמדת*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בתנועה_מתמדת* »

מאוד קשה לו המצב של אמא שלו ואין לו עם מי לדבר באמת נשמע לא קל.

כתבתי את שכתבתי כי אני מקווה בשבילך שהעובדה שאת האדם היחיד שהוא יכול לדבר איתו, לא יגרום לך למעמסה רגשית שאת לא ממש זקוקה לה כרגע, ולא יזרוק אותך חזרה לתפקידך הנצחי ביחסים ביניכם.

כמו שכתבת, אתם בשלב מאוד מורכב ביחסים שלנו ובחיים שלנו.
את בנסיון להתנתק מהאחריות לשלומו / מצב רוחו. חזרה לתחושת האחריות הזו כי אין לו למי לפנות פרט אלייך, עלולה להקשות עלייך לבנות את הנפרדות הדרושה לך כדי "להמשיך הלאה".
יהיה קשה לשים גבולות כשאת מלאת חמלה כלפיו. אני לא אומרת שאת צריכה להיות חסרת חמלה, אלא שאת צריכה לדאוג להזכיר לעצמך איפה היית לפני מס' שבועות, איפה את עכשיו, ושפנייך קדימה, לשינוי, ולא אחורה.
מקווה שאני מצליחה להעביר לך את כוונתי. @}
מתנצלת_סדרתית*
הודעות: 1
הצטרפות: 03 אוגוסט 2005, 13:09

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי מתנצלת_סדרתית* »

הי. אני נמצאת בסיטואציה די דומה, אבל בלי הרגישות שלך והיכולות שלך. לכן כשהתקשרתי אתמול הייתי חסרת רגישות בצורה מחפירה. זה קורה לי הרבה לאחרונה, ואני קולטת את זה בהצתה מאוחרת. מאד. אלף אלפי סליחות.

רציתי להגיד לך שאני מבינה משפטים כאלה שלך מאד:
כואב לי לחשוב שקרעתי את הילדים מאבא שלהם.
ואני מבינה גם תגובות כאלה:
_שום דבר!
התרחקת כדי להתחזק... וכו'_
שמאד רוצות לחזק אותך.
אבל את נמצאת בתהליך עמוק של אבל כבד. על משפחה שהיתה ואיננה. על חלומות. על תכניות. על מה שכבר לא יהיה לילדים שלך.
זה לא אומר שום דבר על מה שהיית או לא היית צריכה לעשות. רק על זה שזה כואב בצורה שלא ניתן לשאת בכלל, ושכאבים כאלה צריך לחוות עד הסוף, לא לנסות להתנגד להם כי אז יש להם כח הרבה יותר גדול. אם הצלחתי לעשות משהו טוב, זה להיכנע לכאב. והוא עבר. ובא עוד גל. ועבר... מניחה שעם הזמן זה הולך ומשתפר.

ועוד משהו.
מעבר להקלה העצומה בהתחלה, המעורבת בקושי ובכאב, יש עכשיו, אחרי כשלושה חודשים, נצנוצים של תחושות מוכרות של עצמי שכבר שכחתי.
לא יודעת להגדיר אותן מעבר לזה, אבל זה משהו שאוצר בתוכו המון אנרגיות טובות.

מחבקת אתכם.
אנונימי

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אנונימי »

גמני מחבקת אתכם.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

כואב, כואב, כואב. אתמול בלילה סוף סוף בכיתי כשדיברתי איתו. כל היום אני עוצרת את הדמעות, בפגישת עבודה, באוטו עם הילדים, אצל ההורים שלי, באוטו בדרך לעבודה... כל הזמן נושכת את השפתיים, ענן על העיניים, צורב בגרון, חותך בבטן, מדי פעם דימעה ארורה חומקת החוצה.
כואב לי. הוא לא נלחם עלי. כשאמרתי לו שהחלטתי להיפרד, הוא לא רצה. אבל לא היה מוכן להתאמץ כדי שאני אשאר. גם כשלבסוף הצבתי לו תנאי אחד - רק תנאי אחד - שילך לטיפול, ואני אעמוד לצידו ואתמוך בו - הוא לא הסכים. ויתר. וכואב לי להגיד את זה, כואב לי אפילו לחשוב, שהוא לא אוהב אותי. כנראה לא אהב אותי בכלל. הוא אומר לי עכשיו משפטים כמו:
"כנראה שהייתי צריך לפנות את המקום שלי בשביל הגבר שלך"
" אני רק רוצה שיהיה לך טוב ואיתי לא היה לך טוב"
"את נראית הרבה יותר קורנת ורגועה מאז שנפרדנו"

כאילו דברים מאוד רוחניים ורגישים, אבל לא. אלו בדיוק המשפטים שאני אמרתי לחבר שהיה לי לפניו כשנפרדתי ממנו. היה לי קל להגיד כאלו דברים, כי כבר לא אהבתי אותו. אולי מעולם לא אהבתי אותו. אני מרגישה ממנו התנשאות, רחמים ולא חמלה. כמו שהיה לי עם ההוא. וכשאני אומרת לו שהוא מדבר אלי כמו שאני דיברתי אל שי, הוא אומר שזה נכון.
אולי זה טוב שסוף סוף כואב לי. שאני צוללת לתוך האובדן. קשה לי להתמודד עם הסוף. זהו. זה לא יקרה.
החלום, החלום...
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

שיניתי את הניק בדף הזה. ככה יותר נוח לי. אם פיספסתי, אודה למי שיתקן. תודה.
זוהר_אור*
הודעות: 92
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:17
דף אישי: הדף האישי של זוהר_אור*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי זוהר_אור* »

תבכי אהובה, תבכי. את כבר יכולה להרשות לעצמך.

((-))
אדמה_טובה*
הודעות: 422
הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אדמה_טובה* »

מצא אחד, אני מבינה את הכאב ועוצמת האובדן. (גם אני התגרשתי פעם).

מצד שני, מה איבדת?
מהצד, נראה שאיבדת פנטזיה, חלום. איבדת את התפיסה הבלתי מציאותית שהיתה לך לגביו ולגבי הקשר ביניכם. מפה, אני רואה רק פתח לדברים חדשים, אופטימיים יותר, לאפשרויות חדשות, לניתוב האנרגיות שלך לצמיחה שלך ושל ילדייך במקום לשימור מצב חרא.
לי נראה שאיבדת גבר מתעלל ואדיש. איבדת גבר דכאוני ולא-אכפתי. איבדת גבר מניפולטור ומעמיד פנים. איבדת גבר פסיבי ומנוכר שרק חיכה שאת תלכי, כי הוא חלש מכדי לעשות זאת בעצמו.
איבדת את החלק שבך שמסכים להיות מנוצל, נרמס, דרוס, מעוך.
זה כל כך רע?
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

איבדתי את החלום.
לא_מכירה_אותך_ומזדהה*
הודעות: 1
הצטרפות: 24 אוגוסט 2005, 05:38

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי לא_מכירה_אותך_ומזדהה* »

התעוררתי מחלום. קראתי את כל הדף שלך. זה הדף שנכנסתי אליו בשעה הזו. נראה לי רלוונטי.

החלום: אני בטיול. מקום עם המון אנשים, יש שם חברה טובה שלי. ומגיע גבר, אותו אחד שממנו נמלטתי במציאות. נמלטתי היא המלה המתאימה. ובשלב שני לקחתי אחריות.
הוא מנסה לגרום לי ללכת אחריו בכל מיני מניפולציות רגשיות של כמה אני חסרה שלו. ואני נמשכת ללכת אחריו. בפנים הבטן פוחדת מאד אבל בחוץ אני ממשיכה לדקלם את המשפט: הוא השתנה, הוא זקוק לי ומתחילה ללכת אחריו לצאת מהמקום המוגן עם כל האנשים.
חברה שלי מזכירה לי: הי תשארי פה. כאן את בטוחה, מוגנת אם לא בפנים עדיין אז לפחות בחוץ. ואז אני נזכרת שאני בכלל נשואה, אני נשואה לגבר אחר, תומך ומבין ושומר. איך זה שעדיין אני רוצה ללכת אחריו, כמה הפצע גדול? ואני מסרבת. נשארת על מקומי.
החלום ממשיך: אני במקום אחר עוד טיול, מדי פעם גבר נכנס ומנסה להתחיל אתי, נוגע בי ביד, מנסה לחבק. אני מרגישה כעס גדול וצועקת עליהם מה אתם חושבים לעצמכם, מי אתם שתגעו בי? אני נתתי לכם רשות?. אחר כך אני על חוף הים עם שני גברים פתאם אור השמש מתכסה לחלוטין ונהייתה חשיכה גמורה. ואז מגיע גל ענק של צונאמי, אנחנו נמצאים ליד הגדר אני נאחזת בה ואומרת להם לא לעזוב אותה מה שלא יהיה. הגל מערבל אותי בתוכו, מנסה לקרוע אותי מהגדר, אני נחנקת. אבל לא עוזבת. הגל עובר. החשכה מתפזרת. ניצלתי. מישהו אומר עוד 2 דקות יהיה עוד אחד. ואני אומרת לעצמי בגל הבא אני כבר לא אהיה כאן.

זה בשביל שתינו
היא חזקה, שומרת על עצמה, איבדה הרבה, וכעת היא מחזירה לעצמה את הנפש הטהורה והטובה של הילדה הקטנה שפגעו בה מאז ומעולם. היא לא ידעה לשמור על עצמה. אבל כעת היא לומדת. וזה תהליך. היא נמלטה, היא מסרבת ללכת אחרי הפוגע למרות שהנפש הפצועה והמכורה עדיין רוצה, היא מוגנת על ידי הרבה אנשים אחרים במקום אחר, החברות הטובות מזכירות לה מי היא באמת ומה היא רוצה.היא לא הולכת היא נשארת שומרת על עצמה. עברו שנים היא כבר נשואה לאחר אבל הפצע עדיין שם, צריכה לעמוד על המשמר. אבל כעת כשמשהו לא טוב מגיע, היא כועסת, מסרבת לקחת בו חלק, יש לה זכויות משלה. והחושך מגיע בעוצמה לפעמים, גלים גדולים של צונאמי, אבל ראו זה פלא, קורים שני דברים: החושך נעלם ומתבהר לו אחרי כמה זמן, והיא חזקה ויציבה בתוכה, עומדת בפני כל הסערות, אווחזת בחוזקה בגדר, ויודעת שתצליח לא לתת לסערה לקחת אותה, אחרי כן היא כבר יודעת לבחור בדרכים אחרות. כשהגל הבא יגיע היא תהיה במקום אחר.
סופה במדבר אחזי היטב במוט האהל שלך או אמרי לו...כי גם אותך סופה נודדת סחפה

זוהי מהות אומנות הלחימה העתיקה מכל. אני לא נמצא יותר במקום בו יש סערות. מאחלת לי ולך את זה בקרוב ממש. את כל כך נפלאה (())
בתנועה_מתמדת*
הודעות: 674
הצטרפות: 23 אפריל 2003, 21:52
דף אישי: הדף האישי של בתנועה_מתמדת*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בתנועה_מתמדת* »

איבדתי את החלום

יקרה, אכן החלום שהיה לך כשהתחתנת איתו - לחיות בזוגיות מאוזנת ואוהבת ולקיים חיי משפחה טובים ונעימים - נגוז.
למעשה החלום הפך לסיוט, לחלום רע. אבל........

אין שום סיבה שתאבדי את החלום הראשוני, שתוותרי על החלום להשיג את כל זה עם גבר אחר שיהיה ראוי לך, שידע להעניק ולאהוב ויעשה אותך אשה מאושרת.

את הצעד הראשון לקראת מימוש החלום הראשוני הזה, כבר הצלחת לעשות, וזה המון.
התרחקת מהמקום בו היית אשה נרמסת וחזרת למקום שבו את אשה שיודעת לעמוד על שלה, שיודעת שמגיע לה הכי טוב שיכול להיות, שלא נותנת שידרכו עליה. עם הפנים קדימה- רק דברים טובים יכולים לצאת מהמהלך הזה.

אז אל תפסיקי לחלום על האיש שתפגשי שידע לאהוב ולהיות שותף אמיתי ולקבל את כל הדברים הנפלאים שיש לך לתת, ויאהב את הילדים וביחד תרכבו אל האופק בשקיעה.....(-:
כי זה יקרה, את עוד תראי.
(())
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

כי זה יקרה, את עוד תראי.
מהמקום שאני נמצאת בו עכשיו, זה לא נראה ככה. אני לא מעזה בכלל לחשוב על משהו כזה.
אנונימי

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אנונימי »

את, את בעצמך, הינך עולם ומלואו של טוב, שפע, אהבה, נתינה, הבנה ועוד.
נראה לי שאם תתני לעצמך את הדברים האלה שאת יודעת לתת לאחרים, לגברים בפרט, תקבלי מכך עוצמה וכוחות ואנרגיות טובות.

אם תתני לזרימה להיות, לגלי העצב לעטוף ואז להיגמר, יתפנה מקום לגלי השמחה, לזוגיות, להדדיות, לקבלה ונתינה עם גבר אחר, גבר שלא רק יקח ויפיל, גבר שיהיה שותף, חבר, אוהב.

נראה לי שאם תתני לעצמך לקבל את הדברים האלה מעצמך קודם כל, תוכלי לקבל אותם גם ממנו, מהגבר החדש שיגיע; שיגיע כשתהיי מוכנה לקראתו

(())
שורש_סלרי*
הודעות: 9
הצטרפות: 15 יולי 2005, 11:36

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שורש_סלרי* »

איבדתי את החלום
מי רוצה לחיות בחלום???
רוצים לחיות במציאות מיטיבה.
מחלום מתעוררים.ואם המציאות מ ס ר י ח ה זה נורא קשה להתעורר רוצים ישר לחזור לישון ולחלום......
במציאות מיטיבה ערים כל הזמן וזה נעים או לא נעים לפעמים אבל זה אמיתי ויש רגעים שזה כ"כ נעים עד שזה מרגיש חלומי.
אוהבת אותך מחבקת אותך.
מהכרות.....החלום שלך היה נורא רחוק מהמציאות, יקרה שלי...נורא רחוק.מידי רחוק.מכאיב רחוק...
אם לדייק עוד....היית חייבת לחלום כדי לשרוד-------------------------------------------------------------------------------------------- אי אי אי
מחבקת עוד יותר אחרי המשפט האחרון,
(()) (()) (()) (()) (()) (())
דודה שורש
בדרך אליכם.
שבוע הבא???
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

בקושי הצלחתי לגרור את עצמי לארוחה בסוכה של דודה שלי. לפני שלוש שנים בדיוק, הלכנו לערב החג בסוכה, זוג טרי ומאוהב, לבשר על ההריון. הערב באתי בעצב, בחוסר רצון. כל כך קשה לי ללכת למפגשים משפחתיים מאז שאני לא משפחה, אבל הבנתי שאין ברירה. חוצמזה, התגעגעתי לסבתא שלי. סבתא שלי המדהימה, ששאלה אותי בשקט למה הוא שוב לא בא איתי. ואני, מופתעת לרגע שהיא לא יודעת, אבל נזכרת מיד שבמשפחה שלי לא מדברים על דברים רעים. כשמישהי עושה בדיקת הריון, עוד לפני שהשתן מתייבש לו על המקל, כל קרוב משפחה הכי רחוק (גם ההוא שבדיוק נמצא בטרק בהימלאיה) יודע מיד שיש תינוק בדרך. אבל כשמשהו לא טוב קורה, התעלמות. אני הבנתי שבת דודה שלי התגרשה רק כשהיא הביאה את החבר החדש שלה, הבנתי שההריון של אחותה לא התפתח רק כשהיא בישרה על ההריון החדש, הבנתי שלדודה שלי יש סרטן רק חודשים ספורים לפני מותה, ארבע שנים אחרי שגילו את המחלה.
סבתא שלי החכמה, ששאלה היום אם הוא צועק עלי ושובר דברים בבית, כי רואים לו את זה על הפנים. סבתא שלי, שמקדשת את מוסד הנישואים אבל אמרה לי לא להישאר איתו אם לא טוב לי. סבתא שלי, שמגיל 16 מאחלת לי בכל יום הולדת שאני אמצא כבר בעל ואלד ילדים, מתכווצת בכאב ומתאפקת לא לבכות בשבילי על מה שעברתי עם הבעל שלי.

***************************************************
פנינת חוכמה של אבא שלי, השבוע: "אנחנו לא מבינים למה התחתנת איתו בכלל". כמה רגישות.

לא כתבתי הרבה זמן כי התביישתי. התביישתי לספר שלפעמים הוא נמצא כאן יומיים או שלושה רצוף, התביישתי לספר שלכאן הוא בא כשהוא חולה ואני מנקה את הקיא שלו ושמה לו מגבות קרות על המצח, התביישתי לספר שאנחנו עושים סקס כל הזמן וגם אם אני מחליטה שזהו, אני נמסה ברגע שהוא מניח עלי את היד, התביישתי לספר שבראש השנה היינו אצל המשפחה שלו ואח"כ נסענו לחברים ולאכול ולטייל...

ככל שאני נמצאת איתו יותר, אני מבינה שאני לא רוצה לחיות איתו. אני מתחילה להבין יותר דברים על עצמי, על הקשר שלנו, עליו, על הילדים. אני יודעת שמגיע לי בן זוג שיכבד אותי וירצה להיות איתי. אז למה אני כל כך כמהה אליו? למה כשקר לי אני רוצה להתחמם על ידו? למה איתו אני רוצה לדבר לפני שאני הולכת לישון? למה כשאני מתעוררת איתו בבוקר, אני מלאה בעליצות ושמחה ואנרגיה להזיז הרים? למה אני לא מעזה בכלל להתחיל בהליכי גירושים?
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי יעלי* »

שלום סופה, כתבתי לך לפני כמה חודשים גם כן על דברים דומים שאני עוברת עם בעלי ובאמת קיבלתי את האומץ ואמרתי לפחד שלום וביקשתי לאחרונה מיובל לצאת מהבית, והוא, אחרי כמה "התחרפנויות" הבין שהפעם אי אפשר לשכנע אותי אחרת וזה באמת מה שאני רוצה....ואכן הוא אירגן לעצמו לגור באיזה קראוון באותו יישוב שלנו, העביר את הדברים שלו לשם,והוא אפילו מבלה שם קצת אבל משום מה כל לילה הוא חוזר לישון פה, בבית שלי, שלנו, וככל שהוא נמצא פה יותר אני מבינה שאני באמת לא רוצה אותו, לפחות לא ככה!

אז למה הוא חוזר? למה אני לא מסוגלת "שוב פעם" להגיד די?!
נראה לי שזה טבעי, נראה לי שאחרי שיש ילדים ביחד אז זה משהו בגוף הפיסי מחובר כמעט עם דבק מגע בלי קשר לרגשות וליחסים הדפוקים, נראה לי שזה גם כמו ההתחברות הראשונית צריך זמן, זמן עיכול.
אני מרגישה שגם אם נדמה לי שאני הולכת צעד אחורה זה בעצם לא, כי כל מה שטבעי לי זה מה שצריך להיות באותו רגע
מאחלת לנו שנמצא את הדרך לחיות איתם בשלום אבל מרחוק
באהבה יעל
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

נראה לי שאחרי שיש ילדים ביחד אז זה משהו בגוף הפיסי מחובר כמעט עם דבק מגע
מסכימה.

אני מברכת אותך על האומץ ומאחלת לך הצלחה בדרך החדשה.
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי שגית_רי* »

כל כך קשה לי ללכת למפגשים משפחתיים מאז שאני לא משפחה
המשפט הזה קפץ לי. אולי כאן ישנן תשובות לשאלות שלך. כי לי למשל ברור שאתם, אמא ושני ילדים, כן משפחה.


אז למה אני כל כך כמהה אליו? למה כשקר לי אני רוצה להתחמם על ידו? למה איתו אני רוצה לדבר לפני שאני הולכת לישון? למה כשאני מתעוררת איתו בבוקר, אני מלאה בעליצות ושמחה ואנרגיה להזיז הרים? למה אני לא מעזה בכלל להתחיל בהליכי גירושים?

כמהה אליו או אל בעל? רוצה אותו (לטוב ולרע) או צריכה את מי ש את איתו?( משפחה 'שלמה', מטפלת, רחמנית, טובה...אני סתם מנחשת) אני שואלת כי אני חושבת שלפעמים האנשים שקרובים אלינו ממלאים תפקיד חשוב מאד בהגדרה העצמית שלנו. אם הם ישתנו או יתרחקו, נצטרך לשנות את איך שאנחנו רואים את עצמנו ואת המציאות שלנו וזה קשה מאד ולוקח זמן ולא פשוט.

ואל תתביישי, לא התחייבת כאן על כלום. מותר לך לעשות את הדרך שלך בקצב שלך. ומותר לך גם להחליט לחזור אליו. את בוחרת את המציאות שלך.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

כמהה אליו או אל בעל? לא רוצה לחשוב על עצמי כעל מישהי שכמהה לבעל. אני מרגישה כאילו הוא הטיל עלי כישוף, או שאני שכנעתי את עצמי שאני מכושפת, אבל אני כל כך מתגעגעת אליו שכואב לי הגוף, מבפנים ומבחוץ. לפעמים זה נעים לי להרגיש ככה, לפעמים בא לי להקיא אותו, להרוג אותו.

מה שכן, התחלתי לתרגם. אם הוא אומר משהו תמים ואני נפגעת, אני מסבירה לו בצורה הכי מדויקת ונקיה שאני מצליחה - אמרת ש... ואני הבנתי ש... והרגשתי ש... וככה אני מפרשת את המשפט הזה. לפעמים הוא המום מהפער בין המשפט המקורי לבין מה שאני הבנתי.
זה קורה גם לצד השני, אני אומרת משהו ופתאום הוא נסגר, מתכווץ, שותק. ואני מבארת מילה אחר מילה, אות אחרי אות, למה התכוונתי, למה לא התכוונתי. מדי פעם גם הוא מתרגם לי. אני כל כך גאה בעצמי שאני מצליחה להיות מובנת ולהבין, סוף סוף. אני מתחילה להבין דברים. לא את כל מה שהייתי רוצה, יש דברים שהוא לא מתרגם לי או שאני בכל זאת לא מצליחה לתפוס, אבל אני מרגישה את ההחלמה שלי.
התינוק מאוד דומה לו, חיצונית וגם באופי, אם אפשר לקרוא לזה אופי. דרך הטיפול שהתינוק עובר בגלל קשיים מסויימים שיש לו, אני מבינה אותו יותר, רואה אותו, רואה את אבא שלו, רואה את עצמי ונדהמת מהאסימונים שנופלים לי.
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

סופה יקרה, כגרושה די טריה תפסת אותי. מאוד התרשמתי ממך ומהתהליך שאת עוברת, נגעת לליבי וריגשת אותי.
התביישתי לספר שלפעמים הוא נמצא כאן יומיים או שלושה רצוף, התביישתי לספר שלכאן הוא בא כשהוא חולה ואני מנקה את הקיא שלו ושמה לו מגבות קרות על המצח, התביישתי לספר שאנחנו עושים סקס כל הזמן וגם אם אני מחליטה שזהו, אני נמסה ברגע שהוא מניח עלי את היד
הייתי שם גם, במצב של חוסר החלטה, של רצון לסיים את הסיפור אבל חוסר יכולת לסיים אותו כפי שבא לידי ביטוי במגע, בקשר עם חברים שלו ומשפחה שלו שהם למעשה שלוחה שלו וכו' - את בודאי מבינה.
אז מה אני רוצה להגיד לך?
א. שהסיטואציה הזאת טבעית בתהליך הפרידה, אל תתביישי, זה כמו לחתוך כבל עבה כשבכל פעם נפרם ממנו חוט ועוד חוט, ובאיזה שלב נהיה קצת מפחיד להניף את הסכין ולבצע את החתך הסופי.
ב. אנחנו הצלחנו לשים לזה סוף בטיפול משותף שבו קודם כל אישרנו בודאות ובהדדיות שלמרות כל מה שקיים ביננו אנחנו לא מעוניינים לחזור לחיות כזוג אלא להתגרש, ולאחר מכן המטפלת סייעה לנו באמצעות טיפים איך להניף את הסכין (למרות שהאמירה עצמה - כמוה כסכין). לדוגמא: למשך תקופה איש מאיתנו לא הולך לאירועים משפחתיים של השני, עד שיסתיים התהליך.
ומהו סיומו של התהליך? היום בו נדבר זה עם זו מתוך ההורות המשותפת, מתוך ידידות וללא מטענים. את יודעת, לא יכולתי להאמין, אבל היום הזה כבר כאן!!! אני יושבת איתו ועם ילדינו המשותפים ועם שני בני הזוג החדשים שלנו בשיא הטבעיות.
כתבתי הרבה, מתנצלת, אבל עוד משפט אחד שתפס אותי:
איבדתי את החלום
נכון, ועל כך את מתאבלת, שימי לב שאת לא מתאבלת על המציאות שאבדה לך אלא על הפנטזיה. ביום שאני הצלחתי להבין את זה לגבי עצמי, יכולתי לחוש יחד עם האבל והצער גם נחישות לסיים את הקשר.
שולחת לך (()) ומאמינה שעם כל הכאב והצער זו גם אחת התקופות החיוניות והעוצמתיות ביותר בחייך, בה את מעזה להזיז ולפרוץ גבולות.
plunit*
הודעות: 1
הצטרפות: 20 אוקטובר 2005, 23:47

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי plunit* »

מאחלת לכן שקט, יציבות ואהבה. אני חיה כבר שנים רבות ב"דימוי של שלמות" אני קוראת לזה. אני בחרתי להתפשר ולהשאר ואני לא יודעת אם הבעיה היא ב"הוא" או בדימוים הפסיכולוגים, רגשים, רוחנים השתולים בנו מגיל ינקות , הם אשר גורמים לנו לעשות את השגיאות הגדולות מלכתחילה. עכשיו אפשר להאבק, וצריך הרבה כח פנימי או אפשר לגדול בתוך המערכת המצמצמת ורק כשגדלנו לפרוץ את המסגרות. שנה טובה
המגעילה*
הודעות: 1
הצטרפות: 29 אוקטובר 2005, 21:48

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי המגעילה* »

זה מזכיר לי את הסיפור על הכלב שהזנב שלו היה חולה, והוטרינר פסק סופית ש... אין מה לעשות! למען בריאות הכלב חייבים לכרות את הזנב!
אבל... בעל הכלב מאוד ריחם על הכלב המתוק המסכן הקטן ... הוא כל כך אהב אותו שהוא ממש היה מלא רחמנות כלפיו. איך אפשר ככה להניף סכין ולכרות לו את כל הזנב בבת אחת??
את יודעת מה הוא עשה? כל יום הוא ניגש אליו עם הסכין ביד, וכל יום הוריד לו חתיכה פיצפונת מהזנב.
זה מה שיש לי לומר על
שהסיטואציה הזאת טבעית בתהליך הפרידה, אל תתביישי, זה כמו לחתוך כבל עבה כשבכל פעם נפרם ממנו חוט ועוד חוט, ובאיזה שלב נהיה קצת מפחיד להניף את הסכין ולבצע את החתך הסופי.
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

יקירתי המקסימה, האמיצה, האהובה.
שולחת אליך חיבוק עוטף ומחמם.
באהבה ממני.
בונבון_ופרח*
הודעות: 74
הצטרפות: 23 נובמבר 2005, 19:02
דף אישי: הדף האישי של בונבון_ופרח*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי בונבון_ופרח* »

נפלתי במזל על הדף הזה דרך "דפים אקראיים" ואני מרגישה מבורכת שככה קרה. כולי נפעמת מהאומץ ומהכוח שלך. ומצד שני בא לי להרים טלפון לחצי השני שלי ולהגיד לו תודה גדולה.פתאום הבנתי כמה אני מבורכת ,במה זכיתי מבלי לשים לב ואני שואלת את עצמי איך זה קרה.
תודה לך על הסיפור שכלכך ריגש . תודה לך על הפרופורציות שהכנסת לחיי. מחבקת אותך מרחוק ורוצה להגיד שאם תרצי אני כאן לעזור . אם תרצי לבוא להכיר , אם אי פעם תחסר לך משפחה - תדעי שאנחנו כאן בשבילך. הדלת פתוחה רק תבואי.
עדית*
הודעות: 101
הצטרפות: 08 ספטמבר 2004, 19:46

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי עדית* »

וואו! כל הכבוד לך- כל כך רגישה ובאמת אמיצה.
את עוברת דבר כל כך קשה.
אני יושבת פה עכשיו שעתיים בלילה, וקוראת את דברייך (כבר כואב לי העורף..).
הוא אכן מניפולטיבי,
ואת אכן בדרך להחלמה. זה לוקח זמן, אבל זה שיש לך כבר בית משלך, משמעותו שכבר עברת את הגבול, את כבר לא תחזרי.

אני מעבירה סדנא על התמודדות עם גברים כאלה.
אבל אני רק בהתחלתה, ואפילו עשיתי תכנית רדיו, בתחנה גברית
שהתייחסה לתכנית כאל "פמיניסטית" והורידה אותה אחרי 9 תכניות.

אז רציתי להגיד לך דבר אחד, מנסיוני-
הוא לא יעזוב אותך אף פעם! ולא תהיה לו אף אחת אחרת.
אני מוכנה להתערב איתך (על כסף!!!).
כל השטויות האלה שהוא אמר לך...רגע, אני אמצא אותן-
קודם כל זה שהוא אמר לך על ההתחלה שהוא לא מתכונן להתנזר ממין- זו מלחמה שלו בך (על שעזבת אותו, כמובן).
אחר כך, _"כנראה שהייתי צריך לפנות את המקום שלי בשביל הגבר שלך"
" אני רק רוצה שיהיה לך טוב ואיתי לא היה לך טוב"
"את נראית הרבה יותר קורנת ורגועה מאז שנפרדנו"_
כל זה נאמר במטרה להפחיד בלבד!
הוא רגיל שאת פוחדת לאבד אותו, והוא רוצה שזה ימשיך.
הוא עדיין בשוק מזה שהעזת לעזוב. ועכשיו ינסה להחזירך להיות תלויה בו בכל דרך אפשרית!
בדרכו המעוותת, הוא אוהב אותך, תתפלאי! הוא לא יכול לחיות בלעדייך!
ושימי לב- אין לו אף אחת! לא עכשיו ולא עוד שנתיים.
זה בדרך כלל מה שקורה ליצורים האלה.
והייתי במקום הזה. לא פעם ולא פעמיים.
אז תפסיקי לייסר את עצמך עם ה"לא אוהב". הוא כרגע פוחד פחד מוות שאת תתאוששי ותמצאי מישהו אחר. לכן הוא מנסה להפחיד אותך.
מה שאמרת לשי בזמנו רחוק להיות מה שהוא אומר לך עכשיו. הסיטואציה שונה לגמרי, אבל מכיוון שהוא תוקפן ומומחה בהשלטת טרור, הוא יודע מה לעשות לך כדי שתמשיכי לפחד.
את יכולה גם לכתוב לי אם בא לך- [email protected]

וכולן כל כך חכמות פה, שזה מדהים,
ואת כותבת כל כך יפה. סופרת אמיתי!
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

לא הייתי בדף הזה הרבה זמן ואני נכנסת לעדכן קצת.
הוא עבר לגור בבית הוריו לפני כשבוע, כי הוא הבין שהוא לא מצליח להחזיק דירה משלו ולשלם מזונות (העביר לילדים כסף פעם וחצי במהלך חמשת החודשים שחלפו מאז הפרידה).
אני פניתי לנעמ"ת ומשם ללשכה לסיוע משפטי כדי להגיש תביעת מזונות וגירושין. הכל הולך מ-א-ו-ד ל-א-ט. לפעמים זה מרגיז אותי ולפעמים נראה לי שכך עדיף.
היחסים שלנו טובים עכשיו, יצאנו לכמה בילויים משותפים לאחרונה, פעם אחת אפילו השארתי את הילדים אצל הוריי ויצאתי איתו לסרט. אני מבינה עכשיו עד כמה הוא היה מוזנח.
בימים האחרונים הוא מדבר על טיפול זוגי, על לחזור להיות ביחד, על כמה שהוא אוהב אותי. אני התוודיתי בפניו ש"היה לי קטע" עם מישהו. ושהיו לי מספר "דייטים". הוא אמר שהוא לא היה מסוגל להסתכל על אף אחת. אני מאמינה לו.
עדית*
הודעות: 101
הצטרפות: 08 ספטמבר 2004, 19:46

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי עדית* »

אני מאד מאד מאד שמחה בשבילך :-D!!!

אז איפה כל הדיבורים האלה??
_"כנראה שהייתי צריך לפנות את המקום שלי בשביל הגבר שלך"
" אני רק רוצה שיהיה לך טוב ואיתי לא היה לך טוב"
"את נראית הרבה יותר קורנת ורגועה מאז שנפרדנו"_

ואיפה זה?
השיא היה כשהוא אמר שהוא לא מתכוון להתנזר ממין

בקיצור, סופה, לא לפחד כלל!!!!
הוא נובח, לא נושך :-D

שיהיה לך כיף!!!
במבי_ק*
הודעות: 3060
הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי במבי_ק* »

(())

שמחה לקרוא את העדכון וגם לדעת שיש תהליך, גם אם הוא איטי. וחוצמזה, מתי את באה?
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

עדית, הצחקת אותי...

אני בכלל לא יודעת אם בא לי לשקם, אם אני נסחפת לתוך התהליך הזה או ממשיכה בצעדים קטנים בדרך שלי. (אגו??)
ורד_לב*
הודעות: 3314
הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי ורד_לב* »

וואהו!
קראתי הכל בבת אחת עכשיו. וככה לאורך כל אותם (5?) חודשים נראה שזה אכן תהליך שאת עוברת ושזה לוקח את הזמן שלו...
כנראה זוהי דרכם של הדברים, זוהי דרך הריפוי, זוהי דרכך להבין את הדברים לעומק ולהפנים!
נראה לי שאת עושה את זה טוב יותר מפעם לפעם.
גמני מחזקת אותך ונפעמת מהיכולות שלך |H|
עדית*
הודעות: 101
הצטרפות: 08 ספטמבר 2004, 19:46

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי עדית* »

עדית, הצחקת אותי...
אני שמחה!!

נראה שעכשיו את בשלב השאלה- האם להתקדם קדימה או ללכת אחורה,
באמת מאד מאד מבלבל.
עצתי לך- אל תחליטי. בשביל מה?
תזרמי, הכח כרגע בידייך
ומן הסתם תמיד היה, אבל הוא עשה רושם של כל כך אדיש,
וזה היה כל כך מפחיד. זוכרת את עצמי במצבים האלה!
סיוט!
את לא נראית בכלל כמישהי שדואגת לאגו שלה,
עד עכשיו עשית רושם של הגונה מאד.
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אני לא יכולה יותר לזרום מסיבה חשובה אחת - מזונות. הוא לא משלם, אני לא יכולה לתבוע מזונות כל עוד אנחנו נשואים / אין הסכם גירושין. אני מאוד תקועה ככה.
עדית*
הודעות: 101
הצטרפות: 08 ספטמבר 2004, 19:46

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי עדית* »

כן, הבנתי שהוא לא מצליח להסתדר כלכלית בכוחות עצמו.
האם יש דרך כלשהי שתסתדרי לבד?
או האם יש סיכוי שהוריו יסכימו לעזור לך ישירות (ממילא זה עבור הנכדים שלהם)?
בכל מקרה, אני חושבת שמוקדם מדיי לחשוב על גירושין ותביעת מזונות.
נראה לי שאני, אם הייתי במקומך, לא הייתי מסוגלת להתגרש כרגע,
כך שזו לא ממש אופציה.
מה את מרגישה?
סופה_במדבר*
הודעות: 73
הצטרפות: 28 יוני 2005, 23:44

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי סופה_במדבר* »

אני שורדת כלכלית, אבל בקושי. ההורים שלו לא יכולים לעזור ואני לא רוצה לפרט את הסיבות. הם נותנים לי פה ושם. אני נעזרת בעיקר בהוריי והם לא בדיוק בור ללא תחתית.


מה את מרגישה?
בעיקר בלבול. ביקשתי ממנו שנדבר ונחליט לאן הולכים כי אני לא יכולה עם האפור הזה. אני לא מסוגלת להיות באויר (ואולי זה השיעור שלי??). אני רוצה שחור או לבן. חותכים או עושים מאמץ לשנות. מחר אנחנו נפגשים.
עדית*
הודעות: 101
הצטרפות: 08 ספטמבר 2004, 19:46

החיים מתחילים מחדש אני אישה אמיצה

שליחה על ידי עדית* »

לדעתי, כדאי לא לשאול אותו דבר, למרות שאני מאד מזדהה עם חוסר היכולת לסבול את האפור
(מכירה את זה היטב).
אי אפשר לפנות אליו, כי הוא, מטרתו הלא מודעת היא לבלבל כמה שיותר, כדי לשלוט בך.
מאידך- האם זה משנה מבחינה כלכלית אם את גרה איתו או בלעדיו? בכל מקרה, הוא לא עוזר כלכלית, הכל על כתפייך.
שליחת תגובה

חזור אל “פרנסה”