באופן טבעי

_שיר אהבה שלאה גולדברג כתבה בתור דוגמה ל'איך לא כותבים שיר'.
רק להוסיף לחן ולצרף לאלבום הבא של אייל גולן...._
כולל
בהן צפון עמקם של הימים. ??

אני יודעת שהסיכוי הוא נמוך, אבל פעם מזמן, בשיעור מוסיקה או במקהלת ילדים למדתי שיר, שגם אז היה ישן-ישן, משהו כמו:

בוקע יום צעיר
ציפור שירה התעוררי
מראש הרים תשוררי
פצחי לבוקר שיר
ציפור שירה
המזמרת המנקרת ה... מה?

בוקע יום צעיר
בנים בנות התעוררו
הריעו, רונו שוררו
פצחו לבוקר שיר
בנות, בנים
רונו שירו
אל... משהו?

רונו גילו אל תחילו?

שיר הצהילו?

מישהו מכיר?

אני מכירה מילדותי, אני חושבת שכבר שנים לא שרתי את זה. אבל מנין את מכירה?! את לא צעירה מדי?...
אגב, יותר ישן גם ממני. הוא בן כמה מאות שנים.
אחפש לך בהזדמנות פרטים עליו.

בוקע יום צעיר
ציפור שירה התעוררי
מראש אמיר בשוררי
פצחי לבוקר שיר.
ציפור שירה
המבשרת
הנוהרת
המזמרת
שיר שיר שיר שיר
לזיו ולאורה.

בוקע יום צעיר
בנים בנות התעוררו
הריעו רונו שוררו
פצחו לבוקר שיר.
בנות בנים,
רונו גילו
אל תחילו
שיר הצהילו
שיר שיר שיר שיר
אורה ועדנים.

את לא צעירה מדי?... אני יותר מבוגרת ממה שאני נראית. תודה, שימחת אותי נורא!

מצאתי את המקור. כלומר, הפרסום העתיק (משנות ה-40 או ה-50) של השיר הזה.
תיקנתי את הטעויות שהיו לי.
ועכשיו פרטים על השיר: הוא נכתב בשנת 1670, לא צויין שם המחבר, כנראה הוא לא ידוע. התרגום לעברית - יוסף אחאי. השיר הודפס בדפדפת "נעימות" ו', בעריכת צבי קפלן, בהוצאה לאור של הקונסבטוריון למוסיקה בירושלים, ומחירו היה 30 מיל!

אני רק רוצה להודות לכולם על האתנחתא האינטליגנטית הזאת. אני כבר יומיים נהנית פה מאוד.

שוב תודה! @}

בתכנית כך היה, שירים יפים.

שיר אהבה שלאה גולדברג כתבה בתור דוגמה ל'איך לא כותבים שיר'.
חידה: איזה שיר כתב שלום חנוך באותה כוונה בדיוק? (שיר שהפך ללהיט גדול).

אני יכולה לחשוב על כמה מועמדים חזקים לתפקיד...

_אולי למישהו יש את הדיסק של פים פם פה?
אני כל כל רוצה לדעת את המילים של השיר "היפיפיה הנירדמת".
זוכרות רק את הבית הראשון: " ביום הולדת הנסיכה יום חג בממלכה,
שלוש פיות נתנו ברכה לאושר ושמחה....."_
ורק פיה רעה אחתאמרה בטון קודר
היא תדקר מחפץ חדושוב לא תתעורר

נומי נסיכה עד הגיע עת
למי שיביא אהבת אמת
נומי נסיכה
אין מה למהר
רק עם אהבה נעים להתעורר

רחוק ביער לבדה הנסיכה גדלה
פיה שומרת לצידה מפחד הקללה
אבל הגיע יום אחד נורא מכל קרה
ובמכשיר ישן וחד האצבע נדקרה

נומי נסיכה...

על הרצפה הנסיכה בעייפות נפלה
ואז איתה הממלכה הלכה לישון כולה
ועוד שנה ועוד שנה היא לא התעוררה
ועוד שנה ועוד שנה כמעט מאה עברה

נומי נסיכה..

ואז הגיע יום אחד נסיך יפה אביר
מהר בנשיקה אחת את הנסיכה העיר
הנסיכה ידעה מיד זאת אהבה גדולה
כי לנסיך הזה בלבד חיכתה מאה שנה

נומי נסיכה..

חידה: איזה שיר כתב שלום חנוך באותה כוונה בדיוק? (שיר שהפך ללהיט גדול).
הפתרון

מוסיפה קישור לשיר הבוקר "בוקע יום צעיר":
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1035

טדליק, תודה תודה! יה, אני הולכת לחרוש את האתר הזה!

אולי מישהו שם לב? בערוץ הראשון או השני יש בימים אלה פרומו לתכנית בה מראיינים כנר מבוגר, שאומר למראיין: " אל תגלה לאף אחד אבל זה סטראדיווריוס".
בפרומו הזה מושמע קטע קטן מיצירה לכינור, כנראה די ידועה. מישהו מזהה את היצירה?
תודה רבה.
ענת

קרוטונית, באמת?! חבל שלא ידעתי כשהשיר יצא. תמיד נראה לי שיא השיאים של הדביליות, רצף המילים "את היית לי למראית הדה ז'ה וו", ובכלל כל רצף המלל הזה. אבל למה בעצם, ז"א איך יודעים הוא שהתכוון לתת דוגמא איך לא כותבים שיר? (הרי שירים דביליים זה לא אינדיקציה. ראי, סתם עולה לי בראש, "אלה אלה תגידו לי מה קורה לה מה הבחור עושה לה" (- או שזו גם דוגמא שלו לאיך לא כותבים שיר? (-: )

אבל למה בעצם, ז"א איך יודעים הוא שהתכוון לתת דוגמא איך לא כותבים שיר?
הוא סיפר ככה בראיון. ליתר דיוק, הוא התכוון לכתוב שיר גרוע וקיטשי - זה היה בתקופה שבה הרבה שירי קיטש ושמאלץ זכו להצלחה (לא זוכרת שמות..) והוא רצה לכתוב שיר שיהיה מזויף ומגעיל מרוב מתיקות. כלומר, פארודיה. למרבית הזוועה שלו, הפארודיה זכתה להצלחה אפילו יותר מאשר המושאים שלה.

"אלה אלה תגידו לי מה קורה לה מה הבחור עושה לה" (- או שזו גם דוגמא שלו לאיך לא כותבים שיר? )
לא, זה דוגמא לשיר גרוע שהוא נתן לאקסית שלו

ענת, אני לא בטוחה אם זה אותו הקטע אבל בפרומו ששודר עכשיו היה קטע מתוך סונטת קרויצר של בטהובן.

חידה: איזה שיר כתב שלום חנוך באותה כוונה בדיוק? (שיר שהפך ללהיט גדול).
ואיזה שיר כתב נתן אלתרמן בכוונה דומה? וגם הוא הפך ללהיט גדול ?

(דיסקליימר: ככה שמעתי, ולא בדקתי את זה יותר לעומק)

ואיזה שיר כתב נתן אלתרמן בכוונה דומה? וגם הוא הפך ללהיט גדול ?
"שיר העבודה" (כחול ים המים).

זאת הייתי אני.
אמא של יונת ממחשב אחר.

"שיר העבודה" (כחול ים המים).
חשדתי בו שהוא כזה.
אצלינו שרים אותו הרבה. לאמצעית שלי קוראים אורי ככה אנחנו מסבירים שזה בעצם שם של בת.

"שיר העבודה" (כחול ים המים).
נכון!
אמא של יונת - את יודעת פרטים ויכולה לספר את הסיפור?

בעצם, ברור! הוא פשוט קטסטרופלי, איך לא שמתי לב?

הוא פשוט קטסטרופלי, איך לא שמתי לב?
לא ראיתי שהוא גרוע יותר מהמון שירים אידיאולוגיים בני התקופה, שנכתבו במלוא הכוונה.
אתם אולי לא מכירים, מפאת גילכם הרך, אבל, למשל:

אִכלו, ילדים, לחם תוצרת,
צמחה החיטה על שפת הכינרת.
עבדו אנשי דגניה בזעת אפיים,
שם אור השמש יפה שבעתיים.
שם עובד לא ינום, שם שומר לא יישן.
וכו'...

"תוצרת" היא קיצור ל"תוצרת הארץ". בזמנים ההם היה כל מוצר מתוצרת הארץ סיבה לגאווה

או שיר לאחד במאי (שהיה פעם חג מרכזי):
תן לי, חבר, את ידך המיובלת
אשר בזיעה (חסרה כאן מילה) העמל.
טבעת לא נראית מחשלת כולנו
היום לשרשרת גורל.


האם הטקסט הזה יותר טוב?
אגב, במקרה הזה גם המנגינה לא משהו.

יש הרבה שירים כאלה. הם מבטאים היטב את תקופתם, את האווירה הכללית, את האידיאולוגיה. הם שרתו מטרה ועשו זאת נאמנה.
חלק גדול מהם נכתב בחפזון כי היה מחסור גדול בשירים, כולל שירי ילדים ושירי חגים. בשנות החמישים, למשל, נכתבו שירים רבים לישובים ולאזורים בארץ.
כמו בכל תקופה, רובם הגדול בינוניים ומטה. ומיעוטם טובים...
כחול ים המים, למרות שנכתב כפרודיה, איננו בין הגרועים. מבחינת הטקסט הוא לא משהו, אבל במנגינה יש משהו כובש.

שוב אמא של יונת ממחשב אחר....

ומה עם כל שירי החגים ללוין קיפניס? הגאולה היחידה שיש לבחור אצלי, זה אם מישהו קופץ פה ואומר שזה הכל היה פארודיה.
"נר לי נר לי נר לי דקיק", "סביבון סוב סוב סוב, חנוכה, הוא חג... טוב?" נו-ב-א-מת!!
<סליחה, כן, אבל האונות שלי נרקבות ונופלות מייאוש בכל פעם שאני שומעת את השירים האידיוטיים האלה, הגם אם אני אוהבת לשיר אותם.>
ויש עוד הרבה. מאד. בלי סוף כמעט.

זו כנראה הסיבה שלא שמתי לב - למדתי אותו בין עשרות אחרים איומים באותה מידה...

ומה עם כל שירי החגים ללוין קיפניס? הגאולה היחידה שיש לבחור אצלי, זה אם מישהו קופץ פה ואומר שזה הכל היה פארודיה.
ממש לא פארודיה. צר לי בשבילך. אני רוצה לעשות עבודת מחקר על לוין קיפניס. הוא עשה עבודה חלוצית בעברית כשהגננות חרקו שיניים על תרגום עצמי של שירי-גן מצרפתית...
<גילוי נאות: בשמת היתה פעם ראש מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים P-: >

לדעתי כל החלק האחרון בדף הזה הוא בעצם דיון על מה היא אומנות.
הרי יש יצירות אומנות נחשבות שאנשים מסתכלים עליהן ואומרים "מה הענין, הילד שלי בגיל שלוש ידע גם לקשקש ככה". מה הופך משהו לאומנות ואת משנהו לזבל ואת השלישי לתרגיל? מהו אותו ערך מוסף ואיך מוסיפים אותו? למה לאה גולדברג כן ואייל גולן לא? מעניין. מה דעתכם, שווה לפתוח דיון נפרד?
<גילוי נאות: מימה מאוד מחבבת את ל. קיפניס ומוקירה את פועולו למען ילדי ישראל>

גם אני מוקירה. בטח מוקירה. אבל רבאק. כל העם בקול אחד "חנוכה, חנוכה חג יפה כל כך..." אפילו לא קולטים אילו הבלים הם שרים.
אז אני שרה, ונהנית מכל רגע, אבל גם קולטת מה אני אומרת...

אגב, מזל שהוא כבר מת. עם המזל שלי היתה קמה מישהי ומספרת לי שהוא חבר קהילה ושהוא יכול להעלב אם הא יקרא...

סליחה, כן, אבל האונות שלי נרקבות ונופלות מייאוש בכל פעם שאני שומעת את השירים האידיוטיים האלה
זה מפני שהילדה שלך לא הולכת לגן ואת לא יודעת איזה מן שירים מלמדים את הילדים היום. לא תאמיני איך תתגעגעי ללוין קיפניס....

<אגב, חנוכה הוא באמת חג יפה כל כך>
<ומי ששואל למה לאה גולדברג כן ואייל גולן לא, כנראה טרם זכה להאזין ללהיטו האחרון "יפיופה">

כנראה טרם זכה להאזין ללהיטו האחרון "יפיופה"
זהו, שדוקא זכיתי ועוד מצאתי את עצמי, לפלצותי, שרה אותו הבוקר כשיר השכמה לבתי. בחיי שניסיתי להפסיק ולא הצלחתי. מחר אנסה את "ולא היה בינינו אלא זוהר". אולי הפיונת תכריע את הדיון.

ועוד מצאתי את עצמי, לפלצותי, שרה אותו
אלא מה.... כמה מזעזע - ככה נתפס במח ומסרב להתפנות.

לא תאמיני איך תתגעגעי ללוין קיפניס....
א-הא.
מעניין למה ההורים של הילדים ששרו לוין קיפניס התגעגעו.

(לא מתאפקת:
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=300
רגע, מה שחשבתי שהוא השיר הוא רק הפזמון!)

_ועוד מצאתי את עצמי, לפלצותי, שרה אותו
אלא מה.... כמה מזעזע - ככה נתפס במח ומסרב להתפנות._
יש לו איכות כזאת, של דבק מגע מעורבב עם טופי. גם ריח דומה.
רק שמעתי אייל גולן, ישר כיביתי ת'רדיו. משום מה זה הצליח להדבק מחצי פעם.

מעניין למה ההורים של הילדים ששרו לוין קיפניס התגעגעו
להורים שלהם שנשארו באירופה? אה, ולשם אסור היה להם להתגעגע.

מעניין למה ההורים של הילדים ששרו לוין קיפניס התגעגעו.
אלה ההורים שלנו, כן? הם גם שרו לוין קיפניס. פעם פשוט לא חשבו שצריך להחליף את הרפרטואר של שירי הילדים כל חמש שנים עם יציאת ה-DVD החדש לשוק.

<אבא שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת. איך אנחנו נהנים להיזכר בשירים שלמדנו שם!>

אלה ההורים שלנו, כן? הם גם שרו לוין קיפניס
אני מראש חשבתי על הדור הזה, פחות או יותר (תכף תבוא בשמת א ותעשה סדר בזמנים ההיסטוריים). ושלי, אגב, לא שרו שום קיפניס. הם לא גדלו פה ולא בעברית. אבל יש לי את מי לשאול... מחר אשלח שאילתה לסבתא של בנזוגי. שהיא חצי-דור לפני ההורים שלי, בערך.

מחר אשלח שאילתה לסבתא של בנזוגי. שהיא חצי-דור לפני ההורים שלי, בערך.
אז אולי היא שרה את זה:
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id ... שן%20חביבי

אבא שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת.
לא יאומן!!

אבא שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת.
פלא שלא ינקתם?

שירי ילדים נשכחים?
טוב.
הריני מאתגרת אתכם - משתתפים מכל גיל! פה כנראה צריך מקרה קשה של רחובותיות.

אבק אבק
תמרות אבק
מי זה הולך ומי זה בא
רצים כבשים
תיישים עיזים
פרות גואות
מו מה...

(יש עוד שני בתים, ככל שאני מכירה. אני דוקא זוכרת אותם, אבל לא מצאתי אותם אפילו בזמרשת. מעניין אם יש עוד מישהו שמכיר)

אם היינו גרים ליד ההורים שלי אז הבן שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת
וחלק ניכר מחבריו היו הילדים של ילדי הגן של אז..
גננת מופלאה!!!

אה שכחתי, מי מכיר
"סמבה סמבה טרללה
פלפל וגמבה חתן וכלה"
ברשת מצאתי שזה של נירה רבינוביץ ומלחין ולחן עממי.
אבל המילים האחרות לא העלו בי כלום. שום זיכרון ושום דבר!
ושתי השורות מלמעלה טבועות בי חזק.

"סמבה סמבה טרללה
פלפל וגמבה חתן וכלה"
וזה טקסט יותר טוב מהפרודיה של אלתרמן?
מסתבר שכשאלתרמן כתב משהו - אפילו פרודיה - התוצאה יותר טובה מהמוני שירים שנכתבו ברצינות, גם אלה של זמנו וגם רוב אלה שנכתבו במשך עשרות השנים הבאות ונכתבים עכשיו.

מישהו מכיר את:
"איזה פלא איזה פלא
מי הילדים האלה
רחוצים וחפופים
וכל כך יפים"...
היש המשך?
ץ

נו, בטח - מ'שלום לך אורחת' של רבקה אליצור. סופרת ילדים גדולה היא הייתה.

איזה פלא!
איזה פלא!
מי הילדים האלה?
רחוצים וחפופים
וכל כך, כל-כך יפים?

הן היום בצהרים
עוד ראינו את אפרים
משחק בבוץ ומים…

את ידיה דיני-דינה
לכלכה בפלסטלינה

רות שפכה על שמלתה
קצת קקאו ששתתה

ועכשיו נקי אפרים
מהראש עד הרגלים

ולרותי הקטנה
שמלת חמד לבנה

דיני - דינה לתפארת!
לה "זנב" קשור בסרט

חבורה של חמודים.
לא אותם הילדים.....

אין כאן סוד ואין כאן פלא
אם הם חמודים כאלה.
זה ברור: כל בן ובת
מתקשטים לכבוד שבת.

אני מזמזמת לאפרוחים שלי:

"להיידי יום הולדת/ הבאנו לה קופסא
קופסא כל-כך נחמדת/ אך מה יש בתוכה?

(פזמון)
אולי , אולי _____, אולי מעיל קסמים,
אולי זו תרנגולת עשויה זהב מופז
המטילה כל בוקר רק ביצים של שוקולד...."

(להערכתי מתקליט משנות ה-70)

מי יוכל להושיעני ולהשלים את החורים בזכרון....

_אבא שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת.
פלא שלא ינקתם?_

אלטר אגו הסוסים - איזה שיר אהוב!
שרתי בתור מטפלת וגם המון לילדים שלי. הבית הראשון והפזמון. איך בכלל שרים את 2 הבתים הבאים ? הם כל כך שונים.
זה הייה השיר של הקרוסלה - על הידיות יש גילופים של ראשי סוסים מעץ מאז ילדותי וקיימים ומחודשים מידי פעם עד היום.
גם טוב להקפצה - על הברכיים, לא במחבת

איזה שיר אהוב!
נכון? גם אנחנו אוהבים נורא, זה השיר האהוב על הבן שלי, ששר: "קולות בנשמה".

אוי, כינור תודה רבה רבה!!!!
ץ

_איזה פלא!
איזה פלא!
מי הילדים האלה?
רחוצים וחפופים
וכל כך, כל-כך יפים?_

האם הכוונה למנגינה של "איזה פלא" הזה: http://zemer.co.il/song.asp?id=316 ?

חוץ מזה (וסליחה על הבורות): יש אפשרות לשרשר כאן?

גלי

_אבק אבק
תמרות אבק
מי זה הולך ומי זה בא
רצים כבשים
תיישים עיזים
פרות גואות
מו מה..._

אלטר, אולי תקליטי לנו?
כשהשיר באתר, אפילו בגרסה מאד ביתית, בסוף יש מי שמזהה ושולח המשך מילים וכו'.
כאן יש הוראות הקלטלה פשוטות: http://zemer.co.il/page.asp?id=36

חוץ מזה (וסליחה על הבורות): יש אפשרות לשרשר כאן?
הגדירי לשרשר.
את מתכוונת להגיב לתגובה מסוימת?
הכי קרוב זה ציטוט המשפט אליו את מתיחסת (כמו שעשית), או פניה לגולש (למשל: גלי, נחמד לפגוש אותך כאן!)

אבא שלי ואני הלכנו לאותו גן, עם אותה גננת.
אבא שלי ואני הלכנו לאותו תיכון, עם לא מעט מאותם מורים.
באסיפת ההורים הראשונה אבא שלי ניגש בדחילו ורחימו למורה הותיק והמקסים לתנ"ך ולשון, ושאל אותו "מורי, אתה זוכר אותי?"
כשהמורה אמר שכן, אבא שלי פרץ ברצף התנצלויות כנות וקורעות לב על חוסר הכבוד והזלזול שהוא נהג בו אז, כשביעיסט-שמיניסט שחצן שלא היה בו את התבונה או שאר הרוח לזהות איש חינוך מסור משכמו ומעלה.
המורה היה על סף דמעות כמעט, ואמר שהוא בכלל זכר אותו רק לטובה.

גלי, נחמד לפגוש אותך כאן!

חןחן גם אותך, תבשיל!

(כן, התכוונתי ללהגיב להודעה מסויימת. חבל שאי אפשר.)

חבל שאי אפשר
כן, גלי זמרשת, אפשר.
תבשיל קדרה הסבירה לך:
את מצטטת ספציפית את הקטע שאת רוצה להגיב אליו, והמגדילים עשות גם מוסיפים פנייה ישירה לניק שאליו את מגיבה.
כמו שעשיתי לך.

בשמת, גלי התכוונה לתגובה כזו שרואים ויזואלית למי מגיבים, באופן שקצת מתעלם מתגובות אחרות ש(נמצאות כרגע )בין לבין.
(רוצה לנחש מאיפה אנחנו מכירות?)

גלי, למיטב ידיעתי, זה עשוי כך בכוונה.
כשהתגובה החדשה מופיעה למטה, ולא מקושרת ישירות לתגובה מסוימת, יש הנחה (לא כל כך) סמויה שהיא נכתבה אחרי קריאת כל הדיון, בלי להתעלם מעוד עמדות/דעות/רעיונות/הצעות.
יש בזה משהו של תרבות דיון קבוצתית, לעומת הרבה דיאלוגים.
[תגובות לאתר? צ'יק צ'ק? איפה מדברים על תכונות של התוכנה?]

גלי התכוונה לתגובה כזו שרואים ויזואלית למי מגיבים, באופן שקצת מתעלם מתגובות אחרות ש(נמצאות כרגע )בין לבין.
הבנתי.
אבל כאן דיון קהילתי. סוג כזה של התעלמות מהדיון ושיחה אישית עם מישהו בצד לא מתאים כאן. בשביל זה הולכים נגיד לדף הבית של האדם שרוצים איתו "דיבור" אישי.
והודות לתגובה של גלי היתה לי ממש הארה למה אני כל כך מתעבת את הפורומים בתפוז (-:
(אין דיון, יש שירשורים אישיים מנותקים, וכל הזמן צריך לפתוח-לסגור-לפתוח-לסגור עד לזרא, והכל עוד עמוד עוד עמוד עוד עמוד more of the same).

יש בזה משהו של תרבות דיון קבוצתית, לעומת הרבה דיאלוגים.

לא קונה.
לא את הרעיון ולא את היישום (גם לו חשבתי שהרעיון נכון).
לדעתי שרשור הכרחי לדיונים, בין היתר דווקא למען תרבות דיון מוצלחת. בהזדמנות אסביר לעומק (אולי ).

בכל מקרה, שמחה להיות כאן, מש(ו)רשרת או לאו !

_והמגדילים עשות גם מוסיפים פנייה ישירה לניק שאליו את מגיבה.
כמו שעשיתי לך._

אה, איך עשית את זה? התלמדיני?

בשמת פשוט כתבה את הניק המלא שלך.
ואגב,
אם תלחצי על הניק שלך, יפתח דף שתוכלי לתייג כ-_דף בית אישי שלך עצמך.

לגבי מה עדיף -
יונת מדווחת שהרף שצריך לעבור כדי להשתתף פה, נמוך במיוחד (התחילו לכתוב פה מחשבופובים רציניים). אני סומכת עליה ועל רועי שהם עשו את השעורי בית כמו שצריך.
בנוסף, יש ענין של הרגל. מי שרגיל לשרשורים מקוננים, רגיל, וזהו. מי שרגיל פה, גם כן רגיל וזהו. יש מי שרגילים לשני הפורמטים, ומשתמשים בכל אחד באופן שמתאים לו. ענין של נסיון.

גלי, ברצינות? אני אשמח מאד!
דרך אגב, אני זוכרת את כל המילים. זה רק היה מין טיזר כזה, קיויתי שמישהי תגיד: גם אני מכירה את זה! אבל מעולם לא מצאתי את השיר כתוב בשום מקום, המילים שאני זוכרת הן לגמרי מהזכרון השמיעתי שלי. כמובן שאני לא יודעת מי כתב ומי הלחין.

טוב, זו הודעה ישנה אבל אם מישהו מן העתיד יחפש, אז:
זה שיר מתוך "זהו-זה". היתה תכנית על מערבונים ולרשע קראו "קוקו" KOKO. ואז כשהוא מת הם שרו
שיר ששמעתי בילדותי, אם מישהו מכיר-
קוקו המכוער באמת חזר, לחפש זכרונות מן העבר,
.....
קוקו המכוער מן העולם עבר והסוף יוסיף ויסופר...

משהו כזה.

http://www.youtube.com/watch?v=2JaHphxExM8
מישהו מכיר את המקור לשיר הזה?

שיחות, אני לא יודעת, אבל תודה לך על הפסקול שלי לימים הקרובים. או הקשים. או גם וגם.

מישהו מכיר את המקור לשיר הזה?
מצאתי באיזה מקום שהמקור הוא שיר גרוזיני. את השיר הגרוזיני לא הצלחתי למצוא. @}

תודה לך על הפסקול שלי לימים הקרובים

גם אני מאוד אוהבת את השיר הזה, הביצוע בהופעה יותר טוב מבקליפ הזה לדעתי.

המקור גרוזיני, חיפשתי ביצוע ולא מצאתי, אבל לפי האינטרנט יש ביצועים גם של אילנית וגם של דוד וחדוה, שניהם תחת השם "גוגולי גוגולי", מופיעים בדיסקי האוסף שלהם, אבל אין ביצוע לדוגמא ביוטיוב לצערי.

גם אני יודעת שהמקור גרוזיני וזה שיר שבתקופות חשוכות הייתי רוקדת עם הילדים בסלון ובחנוכה האחרון (תקופה הרבה פחות חשוכה) שלחתי לכל אהובי ומכרי במייל וגם פה. תמיד נעים להיזכר.

תודה לכל המשיבות! עדיין לא מצאתי, כתבתי מייל לאתר של הגרוזינים בישראל בתקווה למצוא, ובינתיים, טעימה מתוך השיטוטים בעקבותיכן במרחבי גרוזיה , שווה צפייה אפילו שלחלוטין לא קשור לדף.
Vhttp://www.youtube.com/watch?v=iHOAFxmbqnI&eur ... [po]player embedded[/po]#t=13

איזה יופי, שיחות, הם פשוט מרחפים, הרקדנים...

והנה ה ביצוע בגרוזינית (נעזרתי ברמזים של טלי על חדוה ודוד, שמבצעים כאן את השיר).

יעל, כרגיל אין עליך (-:
(עדיין יש לי בראש איזו מרסדס סוסה גיאורגית ששרה את זה לבד. בטח נמצאת איפה שהוא. (זה שיר לדואט זה?!)
אבל כל הכבוד, חיפשתי המון, לא מבינה איך עשית את זה.

שימו לב - זה קשה לפיצוח!
לפני כמה שנים היתה תכנית ברשת ג', שהפתיח שלה היה נעימת גיטרה של סלאש (מ"רובים ושושנים"). מסתבר שסלאש יהודי!
בקיצור - מה שם הנעימה? בשנים האחרונות שמעתי אותה רק בראשי, והייתי רוצה לשמוע אותה שוב "על אמת".
רוב תודות!

מי יודע בע"פ, או יודע איפה יש ברשת, את "בארץ סין" של לאה גולדברג?
(בארץ סין גר צ'ן סו לין/בבית עם גינה/ולו שלושה בנים גדולים/ובת אחת קטנה...)

ראיתי לא מזמן בספרייה הציבורית

היה לי את זה על קלטת שירי לאה גולדברג שהייתי נרדמת איתה כשהייתי קטנה. חיים יבין בתפקיד הדרקון היה מאוד מרשים!

בארץ סין גר צ'ן-סו-לין בבית עם גינה
ולו שלושה בנים גדולים ובת אחת קטנה.
יפה בתו של צ'ן-סו-לין רגלים לה קטנות,
והיא נועלת סנדלים ממשי דק מאוד.

והיא צועדת צעדים זריזים ועדינים,
והיא רוקדת ריקודים בגן השושנים.
ואבא-חמד צ'ן-סו-לין קורא לה "פרח-זיו",
וכל אחיה הגדולים קוראים לה "בת אביב".

יצא לדרך צ'ן-סו-לין: "אשוב אחר שבת.
אתם בנים, בנים גדולים, שמרו-נא על הבת!"
ופרח-זיו אמרה לאב: - "אם בשלום תשוב,
ארקום לך אבנט זהב וגם ארנק זהוב".

ישבה, רקמה בחוט של פז, רקמה ימים שלושה:
על האבנט כנפי אווז ונחל, אף חורשה.
אמר אחיה הגדול: "אני יוצא עכשיו
ולך אביא מעיל כחול וסנדלי זהב".

אומר האח הבינוני: "חכי, אחות יפה,
אצא אביא לך אף אני זוג סנדלי קטיפה".
אומר אחיה הקטן: "לא, לא אטוש ביתי,
כי אעמוד בקצה הגן לשמור על אחותי".

בלילה בא דרקון שחור דופק על שערם:

• "אני בן-מלך וגיבור מהור ההר הרם!

שמעתי כי לך אחות יפה וחיננית
ולאימי חמש שפחות אך אין לה רקדנית!

תן לי מיד את אחותך, תן לי החמודה.
ולא - אסירה את ראשך בחרב החדה!"
ענה האח: "את אחותי לא תקבל, הזד!
ולא נקל לך איתי, גיבור, להתמודד!

כל רמש קט אשר בגן לוחם הוא לימיני,
מיד ייצא צבא איתן מכל פינות גני!"
אז מגנו של צ'ן-סו-לין יצא צבא גדול:
עשרים ושתים נמלים וגנרל חרגול.

והחרגול קרא בקול: "כל איש-צבא, היכון!
כי האויב נפול יפול, נכה את הדרקון!"
יצאו ונלחמו בסך בשער של הגן,
והדרקון נמלט, ברח ולא נודע לאן.

בבוקר שבו האחים הביאו מתנות,
ולקטון שבאחים הריעו שיר גבורות:
"בסין כמוך אין גיבור, אחינו החביב,
מידי דרקון, דרקון שחור הציל את בת-אביב".

שמחה רבה, הביתה בא גם אבא צ'ן-סו-לין,
נדב ריבה לחיילים לצבא הנמלים.
ולבתו מעיל כחול וסנדלי זהב,
ולחרגול,ולחרגול שריון פלדה נדב.

בארץ סין גר צ'ן-סו-לין בבית עם גינה
ולו שלושה בנים גדולים ובת אחת קטנה.

מסתבר שסלאש יהודי!
אכן כן, שמו הוא סול הדסון.
יעני, שאול.

אלפקה - רוב תודות!

לא יודעת אם זה הדף המתאים.

בשיר של רחל שפירא, שיר של יום חולין. מי יודע האם הכוונה ל-שעוני או לשאוני
(בשורה: האם אתה משיב, האם אתה עונה לי? אולי באוזניך הומים גם שעוני/שאוני)

תודה.
(זה מאד מציק לי, באינטרנט ראיתי את שתי האפשרויות ואין לי פה כרגע את הספר כדי לבדוק.)

וואו
היה ברור לי שהמילה היא
שאוני
גם לפי ההקשר. אבל לא יודעת

שאוני .

תודה.
גם לי _היה ברור לי שהמילה היא
שאוני_
אבל בכל האתרים (שירונט וכד') היה כתוב שעוני
אז התבלבלתי.

בן הזוג ואני מתווכחים כבר הרבה זמן: בשיר "חמש שנים על מיכאל", מה אומרת השורה על החתול? אני מכירה אותה כ"חתול קטן ושמו לקיק", אבל הוא טוען - ושירונט מגבים אותו אף על פי שזה לא נשמע הגיוני בכלל - שזה "חתול שחור רבי לקיק".

חתול שחור .
לא הבנתי: מה לא הגיוני בשורה "חתול שחור, רבי לקיק"?

משתי סיבות: קודם כל, החתול זוכה לתיאורים מופלגים בהשוואה לכלב וליונה. התיאור "נבחן שבמלונה" לא מספר לנו דבר על הכלב אלא משמש כדי לזהות באיזו חיה מדובר (מי עושה הב-הב? מי גר במלונה?), וכנ"ל היונה - היא יונה והיא צחורה. לעומת זאת, על החתול אומרים מיד שהוא חתול - בדומה ליונה - כך ששאר הפרטים הם הרחבה לא טריוויאלית. אנחנו לומדים שצבעו של החתול שחור ושהוא מרבה ללקק אנשים/את עצמו. בהשוואה לגרסה זו, הגרסה "שלי" מתייחסת לחתול כפי שהיא מתייחסת לכלב - כחיה שיש לה שם.

שנית, המשך השיר חוזר על הפרטים:
"שָׁלוֹם נַבְחָן, שָׁלוֹם לָקִיק
שָׁלוֹם יוֹנָה צְחוֹרָה."
כלומר, ניתן להסיק מכך שמיכאל עצמו (או יצחק קצנלסון) נוקב ב"לקיק" כשמו של החתול.

(המרגיעון: "הכל נכון - גם פרשנות לקויה" )

יש מצב

מנבכי זכרוני המעורפל אני נוטה להסכים עם גרסת האיש והאתרים המפוקפקים.
חוצמזה, ההסברים שלך לא ממש קנו אותי. הנימוק השני עוד איכשהו קביל, למרות שברור מההקשר ש"לקיק" לא חייב להיות שמו הרשמי של החתול, כמו ש"נבחן" הוא לא בהכרח השם הרשמי של הכלב, אלא סוג של תיאור או כינוי.
אבל הראשון..? לא הבנתי אותך בכלל, הרי גם "חתול" "קטן" ו"שמו", זה יותר מידע ממה שיש לנו לגבי הכלב והיונה. ה"שחור" פשוט מתחלף ב"קטן", אבל בדיוק אותה כמות מידע.
אז מה אפשר להסיק מזה. אין לי מושג. אולי החתול הוא החיה המועדפת. אולי סתם תפסו עליו טרמם כדי לפתור בעיה של משקל.