מי גאון של מימה

[מארז_אהבה*]

מכונת אספרסו בקיבוץ. יפה לך. כמו שאמא שלי אומרת, טוב שסבא כבר מת, אחרת זה היה הורג אותו.
וחוץ מזה מה אוקטובר, תקפצי פעם בקטנה, בדרך דרומה.

[תמרוש_רוש]

מה עושים עם מלח שיכור?
נראה לי שתאהבי את זה
(שרתי את זה בקונצרט האחרון שלי. היה כיף)

[מי_מה*]

אויש, תמרוש אני רק מדמינת אותך שרה את זה ומתפוצצת מצחוק. כפרות עלייך. אהובה
ובאמת התכוונתי לשים כאן את הקישור למוזיקה הענוגה והכה הולמת את דמותך ,ששלחת לי. אז הנה . זה באמת נורא נורא יפה וגרם לי הנאה. קצת טחנתי את זה ביום שישי.
היום לקחתי את הבכור להארי פוטר והנסיך חצוי הדם. נורא קיוותי שאני אבכה בסוף ולא התאכזבתי. על דמבלדור אני מוכנה לבכות כל פעם מחדש. (בספר בכיתי יותר)
זה כל מה שיש לי זמן לכתוב.
צ'או

[אמא_ללי*]

לא הייתי כאן המון זמן ופספסתי את יום ההולדת שלך....
מזל טוב יקירתי, בלי סוף אהבה ובריאות, מסכימה איתך לגמרי שאם יהיו את שני אלה כל השאר כבר מגיע.

[מי_מה*]

ועוד הבזקון קטן. היום התחילו להגיד סליחות. ברמזור, בדרך לסרט, עמד ברסלבי שחילק דיסקים של סליחות והתיקון הכללי. לקחתי. נתתי תרומה, קיבלתי הרבה ברכות ובירכתי בחזרה. שמחתי על התיזכורת הזאת ודיברתי עם הבכור על זה שה"סליחות" הן נקיון לנפש, שנגיע ליום כיפור עם חשבון ברור ונוכל להתחיל את השנה החדשה בנפש נקיה. מברכת על כל מה שמזכיר לי להתבונן ולנקות.

[רוקדת_לאור_ירח*]

ואני בדיוק שואלת על שירי "סליחה" באתר ספר פנים בדיוק בגלל זה.

[סגו_לה*]

שהייתי באומן קניתי דיסק של סליחות של החברה מברסלב,
חשבתי לנסות,והייתי בטוחה שזה סתם יהיה חרטוט,
להפתעתי הדיסק קיצבי,מלא נשמה ושמחה.
ישר רצו לי רעיונות של פעילויות בתנועה לגן וכמובן שגם מצאתי את עצמי מפזזת ומענטזת בסבבה
<תמיד אני תוהה,איך תפילה ותחנונים לסליחת הבורא מתקבלים עם כל נענועי האגן הללו >
אז אם אתם רואים אצל הנח נחים דיסק סליחות - ממליצה בחום.

[מי_מה*]

שמעתי את הדיסק והוא לא אחיד ברמתו. הקטעים של הדיבור ממש מבאסים, קול מאנפף ולא נעים ועברית קלוקלת והשירה חלק יפה וחלק לא לטעמי. אצטרך לשמוע את שלך מתישהו...

[סגו_לה*]

קול מאנפף ועברית קלוקלת זה בטח הרב ארוש,אם תצליחי להקשיב למסר ולהתעלם מהטון והדעות הקדומות תגלי משהו מאוד מתוק,
הרב ארוש יודע ללמד פשטות ותמימות אבל לא ממקום של אהבלות,להיפך ,ממקום של חכמה עמוקה וטובה.
גם לי לקח זמן עד שהצלחתי לשמוע אותו ואח"כ היתה תקופה שפשוט שמתי דיסק אחרי דיסק שלו ויכלתי להעביר איתו שעות (ותוך כדי כך להדיח כלים,לבשל ולקפל כביסה)

[אשה_שמחה*]

[מי_מה*]

מחשבות על אהבה.
תמיד היתהאהבה בחיים שלי. מעולם היא לא היתה כל כך מילולית. במשפחה שלי לא אומרים אניאוהב/ת אותך. אומרים לעתים נדירות. אני לא זוכרת שאמרתי לבני זוג בעבר. אמרתי אבל לעתים ממש נדירות וזה תמיד היה אחרי איזו התלבטות פנימית וכשזה כבר יצא החוצה זה היה נורא משמעותי ודרמטי. לבעלי אמרתי די הרבהאבל באנגלית (זו היתה השפה בה דיברנו) והרבה פעמים בלי להתכוון וידעתי שאני לא מתכוונת ורק רציתי שהוא לא ידע.
והנה פתאום אהבה נהיתה מן כוח כזה שמדברים עליו כל הזמן ואני מתכתבת עם כל מני נשות עסקים בעניני יוגה ואף שלא נפגשנו מעולם אנחנו חותמות באהבה וכאן, בבאופן, בכלל, המון אהבה נשפכת לי מהמקלדת וזורמת בחזרהאלי. אני יכולה להעיד בשבועה שכל הפעמים ששלחתי כאן אהבה היו בכנות ובכל זאת יש לי הרהורים על זה. האם האהבה הזאת, הכתובה היא כמו אותה אהבה יוקדת שנזהרתי מלהעלות על שפתי ? האם יש לה את אותן העוצמות? האם השימוש הנרחב במילה לא מביא לאיזו זילות שלה? למה כל כך קל לי לכתוב אני אוהבת אותך וכל כך קשה לי להגיד?
מכיון שאני בחופש היום, היה לי הרבה זמן לחשוב על זה ואחרי שהפכתי בזה שוב ושוב החלטתי שזה לא כל כך חשוב בעצם. אני די בטוחה שה'אני אוהבת אותך' שהצלחתי להגיד לחבר שלי אי אז לפני שנים, הוא לא באותן עוצמות של ה'אני אוהבת אותך' שיוצא לי מהמקלדת אבל עדיין נראה לי נפלא להציף את הקיום באהבה וסיכמתי לעצמי ש'יאללה, שתהיה בזול האהבה, שתהיה בחינם ולכל דורש. רק טוב יצא מזה'.
עדכאן הרהורים של חופש.

---

חופש
כמו שאפשר להבין מהיעדרם המזדמן של רווחים, אני בלפ טופ. אנחנו בחופשה בעמק הירדן אצל הדודה שלי. כבר שלוש שנים היא מזמינה אותי וכל פעם יש לי תירוץ אחר. לפני שלוש שנים היתה מלחמה לפני שנתיים ולפנישנה איכשהו לא יצא והשנה נגמרו התירוצים. והאמת היא שמה שנגמר הוא הרגלי העישון שלי. כל עוד הייתי סטלנית לא רציתי להישאר ללילה במקום בו אני לא יכולה לעשן. גם ככה אני רואה כמה אני קשורה להרגלים שלי. הייתי נורא בחרדה מאיך אני אתרגל, איך אני אתפלל, איך אני אהיה בלי מחשב (מזל שיש לי לפ טופ) . פחדתי שיהיה ליקשה. ובסך הכל זה עובר נורא בכייף. אמא שלי באה אתנו (הדודה היא אחותה) והיא מאוד חמודה. אני מצליחה להתאמן (על המרפסת עם שחר, למי שלא קראה אצל הגבירה) ולשחות ואפילו לכתוב בבלוג!
אתמול עשינו טיול במרכבה רתומה לסוסעל גדות הירדן. היה קסום.גם מפחיד לעתים כי העגלון נותן כבוד לסוס ולא מתעמר בו וכשלסוס בא לרוץ רצים ואם זה אומר לעבור בתוך סבך קוצני - עוברים. הפיונת שולפת לעצמה באומץ את שיירי הקוצים שעוד נותרו תקועים בה...
היום פיקנקנו על גדות הירדןעם חברה מכאן ומשפחתה (לא עושה אאוטינג למי שלא מזדהה בעצמה). ובין לבין אנחנו הולכים לבריכה ולעוד פעילויות שהדודה אירגנה ואוכלים המון. אתמול נזפה בי הדודה שלא הבנתי את חוקי הקיטנה כי רטנתי על זה ששוב אוכלים (-:
כייף.

---

תודעה
עכשיו עונת הנמלים. כל שנה בעונה הזאת הן מציפות את הבית. אני בקומה שניה והן נכנסות דרך החלון שלהמקלחת. בהמונים. אני לא ממש נלחמת בהן. בדרך לחופשהסיפרתי לאמא שלי שהנמלים שעובדות אצלנו עכשיו ("מחנה עבודה" היא אמרה ושתינו התפוצצנו מצחוק) גררו עצם של דג מושט שנשארהמארוחת הערב.זאת עצם באורך שלאיזה 7 סנטימטר ושוקלת לפחות שני גרם. אני בדיוק קמתי למדיטצית השחר שלי ופשוט ישבתי על השירותים (סילחו לי) והתבוננתי בהן.לפחות 30 נמלים השתתפובסחיבת העצם הזאת (בשביל מה הן צריכות עצם?) . אז ללכת על הרצפה זה עוד מילא, אבל להתחיל לטפס על קיר המקלחת החלקלק זהכבר ממש מבצע. התבוננתי בהן וחשבתי שמוכרחה להיות להן איזושהי תקשורת. זה מבצע כל כך מורכב וקשה ודורש עבודת צוות מורכבת . ואז נזכרתי באבוריג'ינים שמתקשרים ישירות מהתודעה כי היאכל כך נקיה וחשבתי לי שבטח גםהן, הנמלים, ככה. רוצה גם.

[הגבירה_בחום*]

גם יפה וגם אלופה @}

[אמא_ללי*]

מזהה עם התהיות בנוגע להצהרות אהבה כתובות ונאמרות.... אני דווקא כן אומרת מאד בקלות, אבל בכל זאת כשכותבים זה מרגיש אחרת, באמת סוג אחר של אהבה (למרות שגם היא לגמרי אמיתית). בכל מקרה אני איתך במסקנות

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אצלי עכשיו מחנה עבודה (-:
< ואני כבר חשבתי שעברנו קיץ בלעדיהן>

[מי_מה*]

את הקייץ עצמותמיד עובריםבלעדיהן.זהשלהי הקייץשבו הן מתחילות להתכונן לחורף.נו מה לעשות איתךאתהרי לא באמתקיבוצניקית ועירונים לאיודעים דבריםכאלו. (-:

[אום_שלום*]

@}

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

תשמעי . אומנם עד גיל 30 אכן, חייתי בעיר (אבל עם אמא קיבוצניקית בנשמתה ומשפחה שלמה קיבוצניקית) , ומגיל 30 אני חיה על הקרקע, אז בכל זאת יש פז"ם...
פשוט בדירה הקודמת היו לי גלי נמלים כל הקיץ, כל פעם סוג אחר של נמלים.
בדירה הזו הם הגיעו באיחור ולכן חשבתי לי מחשבות אופטימיות...

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

שבת שלום לכם @}

[מארז_אהבה*]

אחד המשפטים הכי חשובים שלמדתי בתחום הזה, של אהבה, ובכלל, הוא fake it till you make it. נשמע טריוויאלי אולי, אבל מדהים כמה זה עובד.

[מי_מה*]

זה פתק בבקבוק. הצילו!!! אני לא מצליחה להיכנס לכאן ובפעמים הנדירות שכן לא מצליחה לכתוב תגובה או שמציחה ואז היא לא עולה והכל מתחרבש. אני כל כך מתגעגעת לכתוב , שהתחלתי לכתוב פוסטים בפייסבוק. למישו יש רעיון מה קרה?
אם הבקבוק הזה יגיע לחוף דעו שאני שולחת הרבה אהבה ואיחולים לשנה טובה.

[אום_שלום*]

היום דווקא עולה ממש בקלות. אולי בכל זאת תכתבי?!

[מתחדשת*]

היום דווקא עולה ממש בקלות. אולי בכל זאת תכתבי?!

[רוקדת_לאור_ירח*]

אם זה בקלות שכחתם מה זה קל, נראה לי.

[מי_מה*]

מה קלות? איזה בקלות? ניסיתי מלא פעמים עכשיו זו פעם שניה שמצליח לי אבל אין לי זמן לכתוב P-:
אינשאללה אחרי שאני אשכיב את הילדים יצליח גם. הבעיה שאני גם מפחדת לכתוב כי כבר קרה לי שכתבתי ואחר כך הגיע לאיזה דף אינטרנטי שמעיד על בעיה ולא הצלחתי לשחזר. (מתחדשת אצלך זה קרה לי למשל, ועוד כתבתי לך תגובה ארוכה ומושקעת. באסה)
טוב, נקווה לטוב

[הגבירה_בחום*]

[אנונימי]

אני יכולה רק לשער ולנחש שיש בעיות עם השרת.
גם אצלנו בימים האחרונים קשה מאד להיכנס לאתר.

ד"ש שנה טובה וחיבוק

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מימה מה נשמע מותק?
גם אני משתגעת ולכן כמעט לא נכנסת.
ועוד מתבאסת מן העובדה שאף אחד לא מעדכן מה קורה, או לפחות לשים הודעה בתחילת האתר שמודעים לבעיה והיא בטיפול או משהו..
מפריע לי שכולנו מנחשים...
בכל זאת יש פה קהילה מאחורי כל הניקים האלה.
ואני בזמן האחרון אפילו התעפלתי מהכוח הווירטואלי הזה, שאשכרה יש לו כוח לברוא קהילה שלמה..
ימים טובים

[מי_מה*]

די כבר התיאשתי. , כותבת בפייסבוק, אפילו שקצת מעפאן. אבל היום גם שם בשיפוצים. אולי היקום מנסה לרמוז לי משו....

[רוקדת_לאור_ירח*]

דווקא היום יחסית מהיר כאן והפייסבוק זוחל מאתמול

[אשה_שמחה*]

סוף סוף הצלחתי להיכנס. מרגישה ממש כמוך (לגבי הפתק בבקבוק ).
חיבוק גדול.

[מי_מה*]

כבר קצת התיאשתי מכאן, ובכל זאת...
היינו בסיני. את כל סוכות. כמעט מצטערת שמחקתי את לפני שנה כי כל מה שהיה הפעם היה שיפור של השנה שעברה. היה כל כך נפלא. הילדים גדלו, התרעות קטנו ומכאן שהיו המון אנשים והילדם, במיוחד הפיונת מצאו להם חברים ואיפשרו לי לנפוש. טוב, עכשיו אולי אפשר לדבר על אי היכולת שלי להסתטלבת. במיוחד עכשיו כשאני כבר סחית. לא מצליחה לנוח. כל רגע פנוי מייד הולכת להרביץ איזה אימון, או צלילה. ביום הראשון שלנו בסיני, אחרי שלא ישנתי כל הלילה (אוטובוס חצות) הרצתי אימון יוגה. מטאווה ראה אותי ואמר " יופי של יוגה אבל כל כך קשה ואת לא ישנת, לא נחת" והוא קלע בול. לא נחתי , אז מה שווה שכל כך יפה היוגה? אבל בכל זאת סיני, ואני נשארתי צלולה ולא עישנתי (חוץ מכמה שאכתות בשביל הנימוס) .
חזרנו והיה יומולדת לפיונת. היום עשינו לה מסיבה וגם היינו כל הבוקר בים. אני מבינה שאני באמת שאקלית. מתקתקת בלי הפסקה. אבל מדי פעם מרגישה את המחיר, את העייפות ובכל זאת שמחה שאני ככה.
אתמול בקבלת השבת דיברנו על פרשת בראשית. וואו איזו פרשה. מלאה סתירות ותובנות. כל פסוק שני בא לי לצטט. "כי אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" "לפתח חטאת רובץ" ... המון ענינים.
דיברנו, אני והילדים וכל כך שמחתי שאנחנו מדברים ובכל זאת התבאסתי שרגע אחרי הם כבר קין והבל. מוכנים לריב עד הסוף ולא לוותר.
וזהו, עוד שבוע נגמר. עוד שבוע מתחיל
שיהיה שבוע טוב ושפע ברכה ושיבואו אליונו גשמים המון@}

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

שלום לך אנרג'ייזר,
יפה לכם- סיני, קבלת שבת, שיחות עומק...
עכשיו כשאני חושבת על הסטודיו של אמא שלך, שמכה בשוק אם לאמר את האמת - וואו איזה מרץ, כמה עבודה יש מאחוריה -
אז בעצם התפוח לא נפל רחוק לא?
זה בכלל לא קשור למצב נפשי אלא את פשוט חייבת לעשות כי את חייבת. אמת?

שבוע טוב לכולכם - שלחת שנה טובה מאוד יפה - מי צילם ומי עיבד אותה?

[אום_שלום*]

התגעגעתי אליך כאן @}

[מתחדשת*]

@} @} @}

[מי_מה*]

קטעים איתך, נקודות, בדיוק אתמול, תוך כדי שהכנו את היומולדת של הפיונת, דיברנו אמא שלי ואנ עלזה שבעצם יצאתי כמוהה. והיא אמרה "נו, על עץ תפוחים לא גדלים אגסים". והנה את באת וכתבת את זה, כאילו היית איתנו שם.
ואם כבר מדברים על אמא שלי, היא ביקשה רשות לשפץ אצלנו קצת כשהיינו בסיני, אז עכשיו חדר המשחקים הפך לחדר של הבכור והמרכזי והפיונת חולקים את חדר השינה הגדול. הרבה מהצעצועים שכבר קטנים עליהם עברו לאחין המתוק ובנוסף, אמא שלי שיפצה ספריה של מכרה שעברה לבית אבות אז עכשיו יש לי ספריה בבית. מרגישה בורגנית. ממש בימים הקרובים אני גם מקבלת תנור אפיה, אז בכלל.

[אשה_שמחה*]

[הגבירה_בחום*]

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

איזה מאמות האמהות שלנו אה?
מה את אומרת גם אנחנו נשפץ לילדנו בתים?

[מי_מה*]

אז עכשיו אני מרגישה שצריכה להסביר קצת למה אני כל כך עסוקה ולמה בכל זאת נראה לי שאני לא מספיקה כלום. כי באמת כל העסקנות הזאת היא בשביל לא להרגיש. נכון, אני מגדלת לבד שלושה ילדים ויש את כל הענינים של הביתספר והגן והממצב הנפשי שלהם ואבא שלהם שמגיע לביקור ומחרפן את כולם וזה כאילו ביג דיל. ויש את היוגה שלי שאני מנסה לקדם והסדנאות של דיויד סאי שאני מפיקה וזה כאילו ביג דיל. ונכון, זו באמת הרבה עבודה , באמת. אבל בתאכלס? יכולתי להספיק את כל זה וכעוד היה נשאר לי זמן לספונג'ה , שאני לא עושה. אבל לא , לא נשאר. כי לא יעזור כלום אני לא מאפשרת לעצמי שישאר זמן כי אם ישאר זמן אני אצטרך חס וחלילה להרגיש. ולהרגיש אני לא רוצה. אני יודעת שכמה מכן יושבות בצד בשקט ומחכות שאני אגיד מה. מה אני לא רוצה להרגיש ובטוחות שזה קשור איכשהו לעמיר וזה באמת קשור. כי הוא כבר נסע לפני כמעט ארבעה חודשים וזה היה יכול היות יופי של זמן להחלים ולהתנקות והכל אבל בעידן שלנו התקשורת כל כך זמינה, שבעצם זה לא קרה והיינו בקשר מאוד הדוק עד לפני חודש . אז בכל הזמן הזה אני עוד הייתי עסוקה בלמצוא אותו באינטרנט או בטלפון עד שעשיתי קאט. יא אלוהים כמה שזה קשה וכל מי שהיתה , ולו לרגע בחייה, נקבה היסטרית, יודעת שזה קשה, אבל חתכתי את הקשרים האינטרנטים ועכשיו יש כלום, אז אני ממלאה את הכלום הזה בטונות עשיה ומכיון שהיא עשיה לצורך הדחקה אז הרבה פעמים היא מרגישה כמו עשיה שלא יוצא ממנה כלום. אז זה למה אני כותבת על עצמי שאני מרגישה פארשית ופול גאז בניוטראל וכל השטויות האלה. זה באמת שטויות כי בעצם כן יוצא מזה משו וכן יש התקדמות, רק שבעדה שלי נהוג להתבוססס בהלקאה עצמית.
טוב. מרגישה שסיפקתי די הסברים לערב אחד ועכשיו הולכת להתנחם בספר (עוד הרגל של הזמן האחרון) ולישון קצת.
אוהבת פה הרבה נשמות, שלא תחשבו ששכחתי.
נשיקות.

[ריש_גלית*]

_{סליחה שדווקא אני שלא מכירה אותך הראשונה להגיב} P-:
אז רק להגיד שבטוח שהרבה נשמות פה אוהבות אותך ואני מקווה שאת מצליחה להרגיש את האהבה הזאת מדי פעם.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

כן, היה ברור שזה סחרור עם סיבות. כמו שאמרת עם סיבות או בלי - תוצאות יש. אני בכלל גיליתי ברבות השנים שההשקעה בסופו של דבר מניבה הרבה יותר פירות ממה שאנחנו מצפים (-: באמת!
וזה שאת מתנחמת על ספרים - זה בכלל, מעולה!
אני לא מצליחה להגיע לשם ומאוד מתגעגעת להוויה הספרית הזו.
יודעת שיום יבוא...
גם אני מחפשת שקט - בדרכים אחרות אומנם ומסיבות אחרות, אבל יש רעש בפנים לא נעים -
שלח לי שקט בקופסא.

[אילה_א*]

"נו, על עץ תפוחים לא גדלים אגסים".
אצלנו אומרים תחת עץ תפוח לא נופלת גוייאבה

כמה שזה קשה וכל מי שהיתה , ולו לרגע בחייה, נקבה היסטרית, יודעת שזה קשה
חיבוק
זה אכן קשה

[אנד_לוסיה*]

בתור נקבה היסטרית, זר של פרחים וסולידריות ממני. מבינה, מזדהה, מכירה. ומה עוד? אני בעד. כשאפשר להרגיש -- מרגישים. עד אז -- מדחיקים. denial is so under-rated!
אבל בינתיים דברים קורים ומתבשלים. יהיה טוב.
(ועזבי אותך מספונג'ה. לא צריך את כל האספקטים של נקבה היסטרית בגוף אחד)

[בעדינות_בעדינות*]

חשבתי עליך אתמול בצהרים, רציתי להתקשר, והתביישתי _@}.

[מי_מה*]

מצחיקולות. ריש גלית , מזותומרת לא מכירות? אז מה אם לא נפגשנו אני לא מתפלשת לך בבלוג? את לא לי? מבחינתי זה מכירות.
בעדינות אין לך מה להתבייש , גם אני ביישנית.
ותודה לכל המזדהות והמחבקות. חיבוקים בחזרה.

קבלת השבת שלי התפוצצה. ילדים מעצבנים. אני שונאת שהם רבים אבל במיוחד כשהם עושים את זה בקבלת שבת.
חוץ מזה היה יום דבש. הולכת לגמור את היין מהקידוש.
שבת שלום

[מי_מה*]

קניתי את הדיסק הזה לפני שבוע בתל אביב.
מימה יוצאת העירה
_{סיפור שמתחיל בעלבון צורב ומסתיים באושר מסוים בלווית צביטה קטנה של אכזבה}
ביום שני שעבר היה פה רגע נדיר שבו הייתי לבד בבית ופתאום אבא שלי נכנס (זוטות כמו להתקשר קודם או אפילו לדפוק בדלת לא נצרבות להורים שלי בהארד דיסק). הוא נכנס רק בשביל להגיד לי באופן אישי שביום רביעי אמא שלי נוסעת לתל אביב לבבסטר לאחי כי הוא ואשתו הולכים לאיזה מופע ושגדול עליו להיות עם הילדים כל הערב אז אולי אני מוכנה לוותר על הקפואירה שלי (ביום רביעי אני לוקחת את הבכור לקפואירה ואחר כך נשארת ללמוד בעצמי). אמרתי לו שאני כבר אמצא סידור ושלא ידאג. אחר כך אמא שלי הופיע פתאום. שוב בלי סימנים מקדימים כמו טלפון או לדפוק בדלת אבל לא זה הענין. קישקשנו כה וכה ודיברנו על מי ישמור על הילדים ביום רביעי כשהיא לא תהיה ואז שאלתי אותה לאיזה מופע בכלל הולכים אחי וגיסתי. מסתבר שלחברה שלה (שוודית שחיה בארה"ב ושהיא הכירה באיטליה לפני עשרים ומשו שנה) יש בת שנשואה למוזיקאי והמוזיקאי הזה מגיע לפה להופעות והחברה של אמא שלי אמרה לה שאם היא תשלח אי מייל לבת שלה אז היא תסדר לה להכנס להופעות אבל את אמא שלי זה לא מענין אז היא שלחה את אחי. עד כאן הכל טוב ויפה ולא מעליב בכלל, אבל אז המשיכה אמא שלי ודיברה "הוא ברזילאי הבחור הזה. מנגן עם איזו אחת בֶּבֵּל משהו"
"בבל ג'ילברטו??!?!?" הזדעקתי
"כן" השיבה אמא שלי בשלווה "מה? את מכירה אותה?"
בטח ציוחחתי "אני מתה עליה!"
בקיצור לקח לי קצת זמן להבין שאני בעצם נעלבת פה נורא. אמא שלי לא שאלה אותי בכלל אם אני רוצה ללכת כי לא היה נראה לה שאני אסע עד לתל אביב בשביל הופעה.
נהיה לי מצברוח מחורבן. איך אחי שבחיים לא שמע על בבל ילך להופעה שלה ואני שמשוגעת עליה לא אלך ואיזו מסכנה הרגשתי.
כדי להכניס לעצמי את הסכין ולסובב נכנסתי לאינטרנט לראות במה מדובר והתברר שהיא באה ל4 הופעות שתיים ביום שלישי ושתיים ברביעי.
קמתי ביום שלישי בבוקר במצברוח מחורבן. שפכתי את הלב לחברתי רחלי והיא אמרה לי, "המופע עוד לא היה , עכשיו תתקשרי לאמא שלך ותגידי לה שתסדר לך גם.
אמא שלי , לראשונה בהסטוריה , בכלל הרגישה מאוד לא נעים, היא אפילו אמרה שהיא טעתה ושהיא מצטערת ושזה לא אומר שהיא אוהבת אותי פחות. רק בשביל זה כבר היה שווה. בכל אופן אמא שלי לא יכלה לעזור כי אחי התעסק עם כל הענין אז התקשרתי אליו. בסוף יצא שהילד שלהם היה חולה וגיסתי לא רצתה להשאיר אותו עם אמא שלי , אז אמא שלי נשארה לבבסטר לי ואני הלכתי עם אחי להופעה.
אז ככה. היה נחמד לנסוע לתל אביב בערב, היה נחמד לגהץ את הכרטיס בחנות של הזאפה ואני נורא נהינת מהדיסקים שקניתי. היה נחמד להיפגש עם אחי ולשתות קפיריניה ביחד. אבל ההופעה היתה נורא קצרה והיא שרה רק שירים מהדיסק החדש שלה שהוא חמוד (קניתי גם אותו) אבל רגוע כזה ואני בכלל אוהבת אותה בגלל הגרוב שהיא עושה בדרך כלל.
לפני ההופעה אחי הלך להיפגש עם הבעל של הבת של החברה ואחרי ההופעה נפגשנו כולנו מאחורי הקלעים והוא נורא התרגש ושמח והזמין אותנו לברזיל והציג לנו את בבל שכבר היתה מסטולית ועייפה ודיברה איתנו פורטוגזית שוטפת.
ולמה זה כזה סיפור שצריך לספר אותו קבל עם ובנות באופן? לא יודעת. אני מרגישה שלמדתי פה משהו ואני עוד לא יודעת מה וחשבתי שאולי אם אני אכתוב אני אדע.
בסוף ההופעה רחלי חיכתה לנו מחוץ לזאפה (היתה לה איזו סדנא בעיר) ונסעתי אתה הביתה וגם זה היה כייף מאוד.

[אשה_שמחה*]

איזו הרפתקאה!


אני מרגישה שלמדתי פה משהו
שהכל מסתדר בסוף, שמישהו מפנק אותך מלמעלה?
שבת שלום

[מי_מה*]

אה כן, היתה סדנא מגניבה לגמרי עם דיויד היום. הייתי פסימית ומיואשת ובסוף היה ממש סבבה.
גם מחר יש
צפויים המונים ואני הולכת לתת שם שואו של יחסי ציבור לעצמי. אז מחר אני בתל אביב. מי שרוצה להיפגש אתי אני אהיה בפלורנטין משעות הצהריים

[אמא_של_ליה*]

שהכל מסתדר בסוף, שמישהו מפנק אותך מלמעלה?
שתמיד כדאי להקשיב לרחלי?
אוהבת אותך. שבת דבש.

[הגבירה_בחום*]

היי!!
שבת לכאן בסערה יפתי...
שמחתי כ"כ לקרוא שכל סיפור בבל והעלבון הצורב ששמעתי כשהיה בשיאו, נגמרו בצורה כ"כ מגניבה.
גם אני כאן אחרי יומיים של רכבת הרים חברתית שכזאת (בכל מקרה משהו שאת מכניסה בכיס הקטן שלך עם עיניים קשורות ויד קשורה מאחור)
אני שמחה שהולך טוב עם דייויד סאי ושאת מרגישה שלמדת משהו
אני עדיין כנראה לא למדתי כלום..חח..
אהובה

[ריש_גלית*]

אז מחר אני בתל אביב. מי שרוצה להיפגש אתי אני אהיה בפלורנטין משעות הצהריים
אפשר פרטים? פלורנטין זה קצת כללי.

[מי_מה*]

סלמה 46 סטודיו נעים. יש שם סדנא של דיויד. אנחנו (אני והילדים) נגיע לקראת הסוף כי בבוקר אנחנו הולכים לקפואירה בפארק הכט המגה מאגניב בחיפה. ממילא לא רוצה לעשות בגופי עוד סדנא ולהזניח עוד קצת את הילדים המוזנחים ממילא. אבל צפויה שם תפוסה מלאה ואני צריכה להראות את עצמי קצת ועכשיו כשהתבסס מעמדי כמיצגת של סאי בארץ , זה חשוב לעשות קצת דאווינים ולהראות מי אני וגם לקחת מאנשים כתובות מייל וכאלו לפעם הבאה. מה אגיד ומה אומר, 20 שנה אני עושה יוגה אבל בעסקים אני עוד טירונית לגמרי.
(אבל איזה כייף זה להגיד '20 שנה אני עושה יוגה ' )

[ריש_גלית*]

תודה. אולי נתראה. אם כי לא הייתי בונה עלי.

[בעדינות_בעדינות*]

תל אביב מעבר להרי החושך בשבילי..
[את אולי ביישנית, אבל מתגברת על זה (ככה נראה לי).]

שיהיה לכם כיף היום!

[רוקדת_לאור_ירח*]

קוראת.

[רוקדת_לאור_ירח*]

ומחבקת.
קצת אידיוטי עם הקירבה הכה קרובה הזו לחבק וירטואלית, אבל שיהיה.

[תמרוש_רוש]

ולמה זה כזה סיפור שצריך לספר אותו קבל עם ובנות באופן? לא יודעת. אני מרגישה שלמדתי פה משהו ואני עוד לא יודעת מה וחשבתי שאולי אם אני אכתוב אני אדע.
תקני אותי אם אני טועה...
אבל נדמה לי שלפני שנתיים או שלוש בחיים לא היית מרגישה ראויה מספיק בשביל לקום ולטלפן לאמא שלך ולהגיד (אפילו לעצמך) בפה מלא "אני רוצה להגיע להופעה הזאת ואני אגיע להופעה הזאת".
והיום את כן... (())

בשביל לא להרגיש
אוי... (())(())(())
הוהבת אותך נורא ימבה

[יעל_צ*]

@}

<קוראת קבועה>

[מי_מה*]

איך יכולתי להתרחק מפה לכל כך הרבה זמן. כמה אהבה זורמת פה. תודה.
היה יום טוב.
קצת רעדו לי הברכיים אבל נכנסתי לאולם כשנגמרה הסדנא והצגתי את עצמי ועשיתי יחסי ציבור ועשיתי עסקים והיה טוב.
ודיויד כל כך מרוצה.
גם בפארק הכט היה טוב. המרכזי אמנם מילא את תפקיד הרטנוני שלו במלואו , אבל הפיונת והבכור ואני השתתפנו ועשינו סאלטות ושיחקנו עם המאסטר ואני עשיתי גם קצת מינגלינג ופוליטיקה .
זה היה מן יום כזה של 'להיות בחוץ' של לעשות יחסי ציבור גם לעצמי וגם לאחרים ודרכם לעצמי וזה שיעור חשוב. ואני מניחה שלפני שנתיים לא יכולתי לעשות את זה והכל קשור איכשהו. כן, להרגיש את המקום הזה שראוי ללכת להופעה, שמעז לשחק קפואירה בתוך מעגל של זרים, שיכול להיעמד בלב קבוצה של לקוחות פוטנציאלים בתל אביב ולהגיד 'הנני'.
תודה על השפע. תודה על הלמידה.
(לקינוח קניתי לעצמי מכנסיים מגניבים ליוגה. אם כבר להציג את עצמי אז שיהיה במה...)
שבוע טוב וחיבוקים .

[נועה*]

<חיבוק>
וואללה איך שתכננתי להגיח לאחת הסדנאות אבל השפעת הגיחה אלינו הביתה לפני זה ויצא שנשארתי לתת לה לנסנג'ר אותי. באהבה.

[מי_מה*]

כפרות, העיקר הבריאות. שרייני לך את סוף השבוע הראשון של יוני 2010. נכון זה נראה רחוק? אבל זה עוד שניה כבר פה!

[רוקדת_לאור_ירח*]

נשמע מעולה! מעודדת מרחוק (עאלק רחוק).

[מי_מה*]

אני לא יודעת מה קורה לגלישה באתר אבל נהיה כל כך קשה ולא סדיר להכנס , שדי העברתי את האכסניה שלי לפייסבוק (יאללה צקצקו בלשון, מ'כפת לי). היום כתבתי שם את הקטע הבא ופתאום נפתח לי ה'באופן', אז אני מעתיקה גם לפה, אמנם יש דברים ש'כאן' כבר יודעים עלי וזה לא חידוש אבל לא מתחשק לי לערוך. אז הנה:
מצעד העשור
עם כל הסיכומים מסביב בא לי גם. מכיון שנולדתי בסוף עשור (ולא סתם עשור – שנות השישים! תיאורטית, יכולתי להיות ב'וודסטוק'!) אז סיכום עשור קלנדרי הוא גם סיכום עשור אישי. נסתיימו שנות השלושים שלי בעשור הזה. אז ברוח הזאת של איסוף נתונים וסיכומים הנה הסיכום שלי:
אמהות
בעשור הזה נהייתי אמא. נכנסתי להריון ממש לפני חגיגות המילניום (לגמרי בניגוד לתכניות שהיו ליום אחרי), מה שאמר שבחגיגות עצמן כולם מסיביב שתו והסניפו ובלעו מכל הבא ליד ולאף ורק אני לגמתי בעדינות מכוסית השמפניה שהקצבתי לעצמי, מקללת אותם בליבי, נגעלת מהם וגם מקנאה. ילדתי לראשונה בשנת 2000. מאז הספקתי להיות בהריון חמש פעמים וללדת שלושה ילדים.
סך הכל ביליתי 30 חודשים,שהם שנתיים וחצי, בהריון ו61 חודשים, כלומר חמש שנים וחודש (!) בהנקה. אז גם אם נתיחס לזה רק כמותית האמהות היתה ענין מאוד משמעותי עבורי בעשור הזה...
יחסים
בעשור הזה התגרשתי פעם אחת בנסיבות מחמירות, התאהבתי פעם אחת והתאכזבתי... יותר מפעם אחת אבל שכחתי לספור
יוגה
זה היה העשור השני לתרגול היוגה שלי. אם בעשור הראשון התרגול התאפיין באימונים יומיומיים של לפחות שלוש שעות, הרי שבעשור הזה למדתי להוציא את המיטב גם מאימון של עשרים דקות, גם מתרגול של שעה באמצע הסלון עם כל הבלגן של החיים שלי מתבלגן מסביבי וזה בכל זאת אימון טוב.
בעשור הזה קיבלתי כלים להתמדה כי כשהסטנדרטים התגמשו , אני יכולה לתרגל בכל מקום ובכל מצב. לא צריכה לחכות שיהיו תנאים אידיאלים. זה הביא אותי לסיטואציות משעשעות ביותר וזה גם אחד ממקורות החוזק הכי חשובים שלי.
תודה על היוגה!
אקולוגיה
בעשור הזה מה שהיה,אצלי, זיקה לא מפותחת לשמירה על הסביבה, הפך לחלק מהחיים. היום אני אומרת שאקולוגיה היא הדת שלי והפולחן שלי הוא הפרדת אשפה.
אנחנו חוסכים במיים ובאנרגיה (הילדים שלי טוענים שהם היחידים מכל הילדים שאין להם מזגן). כל הפסולת הביתית ממויינת: פלסטיק, ניילון, זכוכית, קרטון, נייר ופח - למיחזור (ותודה לרחל במחלקת התברואה במועצה האיזורית זבולון שבזכותה כל זה אפשרי!). אשפה אורגנית לקומפוסטר, שיירי בשר ודגים – לחתולים של השכונה. מוצרי ההגיינה שלי הם רב פעמיים. בזכות זה אני זורקת 'פח' פעם בחודש (סינכרנתי עם המחזור החודשי כדי לא לשכוח. הפח לא מסריח כשאין בו שיירי מזון).
אני שומעת קולות מסביב שטוענים שאין טעם, שזו טיפה בים. אבל אני אופטימית. טיפה ועוד טיפה בסוף יהיה ים. וחוץ מזה אין ברירה. מה, להרים ידיים? מה פתאום!
אלוהים
בעשור הזה הנטיה הרוחנית שלי קיבלה כתובת יותר מגובשת. למדתי לדבר עם אלוהים בקול רם ובלב. החיים שלי התמלאו בהמון טקסים. טקסים ותפילות יהודיים לצד מודרות ומנטרות יוגיים שמקורם בכלל בתרבות הוודית .
אני מקפידה לגמור לבשל לפני כניסת השבת גם כשאני מבשלת שרימפס ומקפידה להדליק נרות בזמן, אבל אחר כך מדליקה מהם סיגריה.
אני לא עובדת אבל אני נוסעת לים.
בסך הכל אני אוהבת את אלוהים וגם הוא אוהב אותי. השלב הבא יהיה להבין באמת שאלוהים נמצא בפנים, שאני לא צריכה לחפש אותו מחוץ לי , לא בשמיים ולא בשום מקום הוא נמצא בתוכי. זה משהו שאני מבינה בראש אבל עוד לא בלב ובגוף ובנשמה. נו, טוב, צריך להשאיר משהו גם לעשור הבא....


מה שלא כתבתי שם ואני בכל זאת מציינת זה שבעשור החולף היו לי ארבע שנים תמימות בלי שום סקס בכלל וזה הישג שאני לא רוצה לחזור עליו יותר בשום עשור. אמן ותודה.
שנזכה לניסים ומצוות ובשורות טובות.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

וואו!
נחמדה ספירת המלאי שלך. מעניינת.
את מה שכתבת על האקולוגיה,נראה לי שאפילו אעתיק לדף על האקולוגיה שאני פתחתי והזנחתי (כצפוי).

אבל נהיה כל כך קשה ולא סדיר להכנס
ממש ממש נכון ונדמה לי שכולם חווים את זה, אז לא נורא , אני יותר ויותר מפנימה ומשלימה שיכול להיות שעוד הרבה לפני שמיציתי את האתר - האתר מיצה אותי ולכן...
אולי יצא מחיי באופן טוטאלי. נכון לכרגע, גולשת פה הרבה הרבה פחות מפעם.

היו לי ארבע שנים תמימות בלי שום סקס בכלל וזה הישג שאני לא רוצה לחזור עליו יותר בשום עשור. אמן ותודה.
גם אצלי המצב לא מזהיר ומי סופר... מצטרפת לייחולייך (גם לגביי), רק שכמו שזה מסתמן כרגע - למי יש זמן לזה.
ועוד אומרים שזה העשור הכי מזהיר של נשים במיטה, שכן הגוף נותן את כל כוחו רגע לפני שהוא סוגר את השער כדי שננצל כל הזדמנות שהוא עוד מאפשר
שנזכה לניסים ומצוות ובשורות טובות.
הלוואי ואמן אמן סלה.

[מי_מה*]

ועוד אומרים שזה העשור הכי מזהיר של נשים במיטה,
תשמעי, אני לא רוצה לזרות מלח, אבל כשכבר כן.... אז , נו, ... צודקים. ובגלל זה זה באמת מבאס המחסור.
נו מילא
מה אני פה מהגגת על סקס. הילדים שלי מיצו את שלושת רבעי השעה שבה היינו משפחה הרמונית וחמודה וחזרו למצב המחופף שבו הם שרויים רוב הזמן. אבא שלהם מגיע לביקור מחרתיים . הוסת שלי הגיע היום. מה יש לדבר - תנאים מושלמים לבית משוגעים.

[מי_מה*]

ואני גם מצוננת. נורא. נוטפת כמו ברז מקולקל.

[בעדינות_בעדינות*]

ואת גם מצחיקה. מאד. (אותי לפחות).
הסיכום הזה, אני עוד אחשוב עליו.

כיף כשאת כותבת.
לא יודעת להכנס לפייסבוק.
פעם נרשמתי, אני ממש לא יודעת איך הצלחתי,
ומאז אני לא מצליחה להכנס לשם.

הרבה אהבה
@}
יסמין

[פלוני_אלמונית*]

תרגישי טוב מתוקה.
מקווה שהביקור יעבור מהר ובקלות.

[אום_שלום*]

אהבתי את הדברים שכתבת @}
יתכן ואת תהיי האדם שבאשמתו ארשם לפייסבוק ועוד אתמכר לזה בטח.
נשיקות.

[אום_שלום*]

וגם- הלואי שבעשור הממשמש נתראה יותר מבעשור הקודם.

[יעל_צ*]

@} יופי של סיכום! ותרגישי טוב .
מאחלת לך הרבה מכל מה שהיה חסר, ושהטוב שכבר יש יישאר.

<ותמשיכי לכתוב בבאופן>

[אמא_ללי*]

אוף המחשב לא שומר את הניק משום מה. הפלוני אלמונית למעלה זו אני.

[אנד_לוסיה*]

כיפק היי! סיכום נהדר.
ברוח זו אומרים אצלנו בבית ככשותים לחיים: הרבה בריאות, הרבה סקס והרבה כסף (בסדר הזה), ולחיי המדינה שבדרך.
אמן.

[עדינה_ניפו*]

יופי של סיכום!
נהניתי לקרוא!
ובזכותך קלטתי שאנחנו בכלל מתקרבים לסופה של שנה ותחילת חדשה שלא לומר עשור... לא בעיניינים ב-כ-ל-ל!

<ותמשיכי לכתוב בבאופן>
כן

[מי_מה*]

תודה בנות!
ככה ביחד נעבור עוד ביקור. מקווה שהפעם יהיה הרבה פחות דרמטי מהביקור של לפני שנתיים. האמת שהוא נשמע ממש בסדר, רון, הכי בסדר ששמעתי אותו מזה שנים. והוא גם מאוד רוצה שהביקור יצליח ואני לעומת זה לא לוקחת צ'אנס ויש לילדים ליווי לכל הפגישות והליוי זה לא אני (מדריך של אחד הבנים) ורון גם הסכים לזה (לא שהיתה לו ברירה) , אז יש מקום לאופטימיות.
לא שזה מונע מאתנו (אני והילדים) להיות מוטרפים לגמרי. אבל חפיף. תודה שאתן כאן
יום טוב

[מתחדשת*]

נהניתי לקרוא!

בהצלחה עם הביקור

[אום_שלום*]

שיהיה מוצלח ורגוע כמה שאפשר לכל הנוגעים בדבר.

[פלוני_אלמונית*]

רציתי להוסיף שאני מאחלת לך בריאות, אהבה, סקס מעולה, הצלחה מקצועית,
ושכל מה שאת מאחלת לעצמך יתגשם - אבל אז האתר הפסיק לשתף פעולה, עד הרגע...

יסמין.

[הגבירה_בחום*]

גדול מותק
מקווה שהביקור ושאר תופעות הלוואי שלו יעברו בקלות ובמהירות עבור כל הנוגעים בדבר.

[סגו_לה*]

כל מה שהגבירה אומרת - אמן.

[אשה_שמחה*]

גם אני ממש נהניתי לקרוא!

מקווה שהביקור יעבור בשלום ושתשרה עליו אווירת הניסים והאור של חנוכה, שתופתעו כולכם לטובה

[מי_מה*]

תודה לכלולן!
פגישה ראשונה עברה בשלום. מקוה שימשיך טוב גם מחוץ לזרועות המגוננות של מחלקת הרווחה. בכל מקרה כל הפגישות תהינה עם ליווי. לא שלי.
עייפה ומצוננת אבל לא חרדה הולכת לישון

[בעדינות_בעדינות*]

עברה בשלום
יופי!
שימשיך כך ויסתיים בשלום @}
הרבה בריאות..

_{את יודעת שהאהבה שלי להארי פוטר היא בזכותך?}

[מי_מה*]

את יודעת שהאהבה שלי להארי פוטר היא בזכותך?
וואלה? הי, אני מובילה תרבותית! (-: אבל באמת שאין על הארי

[מתחדשת*]

[מי_מה*]

מחשבה שעברה לי בראש תוככדי אכילת פיג'ויה מעל הכיור . בעמידה. כמו אמא קורבנית .
פעם סבתות היו רוקחות ריבות וסורגות והיום הן נוסעות לטרקים בתאילנד ואנחנו רוקחות ריבות ולומדות סריגה באינטרנט (טוב, בעצם אמא שלי עושה גם וגם . וגם. אבל היא לא דוגמא).

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ואנחנו רוקחות ריבות ולומדות סריגה באינטרנט

0-:

[נועה*]

דבר ראשון,תרגישו טוב!
משהו על הארי פוטר או יותר מדוייק,סדרת ספרים מעולה שבאותה רוח "פרסי ג'קסון" של ריק ריידן. יש 4 ספרים בסדרה וכולם נבלעו ע'י בן השמונה.
שבת שלום |לב|

[מי_מה*]

הספרנית אמרה לי שזה ליותר גדולים, אבל אם ככה אז אני אשאיל אותם.
חן חן.
ומחזרו את שמן הטיגון שלכן!
ביו דיזל

[ריש_גלית*]

רק עכשיו קראתי את סיכום העשור שלך (הגלישה באתר, את יודעת). תשמעי, מרשים מאוד, באמת. על היוגה אני מעריצה אותך, כמובן. אני בטוחה שהתמונה שלך עושה יוגה בסלון באמצע הבלגן של החיים תיתן לי הרבה השראה, גם אם אין לי מושג איך את נראית ואיזה יוגה את עושה ואיזה בלגן יש בסלון של החיים שלך.
וגם על כל השאר (-:
שיעבור בשלום.

_{אני לא מודה בקול רם שאני קוראת יסודית מאוד של הארי.}