נונסנס איגיון

[דבר_המועצה_לביקורת_רציפות_כתיבת_דפים_חסרי_משמעות*]

נו?
אז אולי אין בזה ממש?
תזיזו ת'תחת!

יש לכם 48 שעות להוכיח שאין לכם אחות, או שהדף הזה נקבר!

[דבר_המועצה_לביקורת_רציפות_כתיבת_דפים_חסרי_משמעות*]

זוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[לינדה_גווארה*]

אמת בפרסום

כל מילה אמת. היומנים יחשפו, על אף נסיונות חוזרים ונשנים של גורמים אוימים למנוע זאת. מחר, בשעות הקטנות, יוסר הלוט מעל האפלה, יורם בגאון נס המרד מחדש, אהובי, צ'ה, יחזור, ולו לרגע, לחיים בזכות היומנים הגנוזים. אף על פי כן, נוע תנוע, שוש תשיש ותגל, אפילו שעכשיו אני שומעת דפיקות בדלת, הסוכנים החשאיים רודפים אותי, רגע- כבר פותחת.



שלום-

לא!
לא!

אה!!!!!!!!!!
או!

פיצה? עם טונה? זה לא אני!

[אני_מהמסע_לאיכטלאן*]

חואן, מה קורה ?
תעביר הנה , מצצת לצמח את המיץ..
תן איזה שלוק קטן בחייך, אני בשליטה נו.
דון , נו, אני חייב איזה אחת קטנה להרגע.
עזוב אותך מאיכטלאן חייב להכניס איזה דאטורה לוריד.

[הטוטם_של_בניין_מקסיקו*]

אין ברירה. צריך להכניס קצת סדר בדברים. שיהיה ברור. אין ספק שהדף הזה הינו ניסוי אמיץ וחתרני במדיום חדשני, שטרם נוסה ונחקר דיו. עם זאת, עדיין רב הנסתר על הנגלה, ומאחר שמן הסתם עוד לא הספיקה להתפתח כתיבה ביקורתית ותיאורטית בתחום (שהלא ידוע, שעל פי רוב בעולם האמנות קודם הפרקסיס לתיאוריה), יש צורך לעשות סדר בדברים.
אז ראשון ראשון ואחרון אחרון. ברשימה קצרה זו אבקש לשפוך אור על התהליכים שקבוצת "נונסנס איגיון" ניסתה לנסח, בפעילותה בתחום האינטרנט בתחילת האלף השלישי.
הקבוצה נוצרה לראשונה בחורף 2003. חברי הקבוצה, שבעקבות עקרונות אמנותיים נוקשים, סירבו להיחשף זה בפני ונותרו עלומי שם בינם לבין עצמם (דבר שאין לו תקדים בתקופה הפרה-קיברנטית), יצרו דיאלוג פורה ביניהם, כשהרשת - הפתוחה לכל, ובזאת משמשת כבמה - חלל מעורבת - מהווה את זירת ההתרחשות.
הטקסט האמנותי שבו חברי הקבוצה עשו שימוש היה בעיקר מורכב ממילים.
ללא ספק - מהלך נועז.
מאחר וקצרה היריעה לתאר את הקורפוס השלם של פעילות הקבוצה, אפנה את המתעניינים לעבודת הדוקטורט המחכימה ומאירת העיניים של זלי שר-ציוץ-אהרונסון בנושא, שכותרתה "הנונסנס והאיגיון - בדרך לניסוח המהפיכה האסתטית החדשה". עותק לקריאה בלבד מצוי בספריית סוראסקי. (מק"ט 823.564)
תודה. בשבוע הבא: "מה חדש: טוען עדכונים אחרונים: האמנם?"

[שירי_בן_דב*]

שליק שלאק לאחור
שפול בל לפנים
בטרם תאמרו ג'ק רובינזון
וכבר הכל בפנים
גלימה וגם פטוטרת
שנים היא מאחרת,
את כל האיחורים
כיסתה בויתורים
ובעלי בזיללללללליקום גם.
יאמי!!!

[אני_מהמסע_לאיכטלאן*]

הציפיות לטוב הולידו את התקווה
הציפיות אשר התבדו הולידו את האכזבה
האכזבות הולידו את הפחדים
אשר הביאו למותן של הכוונות הטובות ,
מותן הבלתי צפוי של הכוונות הטובות כצפוי הביאו למותה של האהבה
ביום בו מתה האהבה נולדתי אני
אני כצפוי הוא האיש הרע.

הללויה, ללויה,ללויה
איבדנו את דרכנו במבוכי משחקי הוידאו...

[לינדה_גווארה*]

סוף סוף

יומניו של צ'ה- פרולוג

ציפור קטנה לחשה לי
אל החופש צא
היפופוטם שעיר בעט בי
אל הדרך צ'ה
יתוש טורדני
קוברה אימתני
כל כך קשה כאן בג'ונגל.

הדינמיט הוכן מבעוד מועד
רק חבל שירד הגשם
והרטיב הכל, נותרתי בודד
חברי נטשוני בעצם
רק לינדה לצידי
אהובתי, יקירה
אוחזת בידי
גם בבקרים מכוסי קרה

כן, אל תתפלאו
גם מהפכנים חוטאים בכתיבה
העט מחובר לכידון הרובה
שיורה קליעי אהבה

אדום הוא הצבע של מדי הצבא
אדום הוא הצבע של ההקרבה
אדום הוא גם הצבע של לינדה
(אפילו שיער הערווה!)

[ליאורה_השלישית_מלכת_מכסיקו*]

יש לי "רייש" מתגלגלת.
ואני ררררררוצה למחות
על הצגת עמיתתי הנכבדת
זלי שררררררררררר ציוץ אהרררררררונסון
באופן כה נלוז.
ככה עושים?
לא יפה.
אררררררררררררריק של כברררררררררררר
ירררררררררררררררררראה
לכם.

[הקונספט*]

חברים, צריך קונספט.
אין ברירה.
הרייטינג שלנו הולך ומתדלדל לו במהירות מסחררת.
אני מציע לערוך סקר.
קראו למסעודה משדרות. יבוא גם תום משינקין.
ננסח קונספט.

[מעשה_שהיה*]

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן, סיפור אמיתי, מהחיים.
יום אחד הלכתי. סתם, לתומי הלכתי. לא לשם סיבה נעלה, או לאיזה מפגש רומנטי. סתם. הלכתי לי ברחוב. לא ציפיתי לשום דבר מיוחד שיחרידני מן השלווה הכלומית שהייתי שרוי בה. עם זאת, לא הייתי לבדי. היה עמי תיקי האהוב. תיק פשוט, לא מהודר. תיק ישן, מהוה, שהתעקשתי לקחת עמי באשר אלך. הכל שמרתי בו, בתיק. למרות שלא ציפיתי לשום דבר יוצא דופן בהולכי כך סתם ברחוב, בכל זאת היה שם בתיק כל מה שיכולתי להזדקק לו בכל הזדמנות או מצב שייקרה בדרכי. אבל לא נקרה בדרכי שום מצב, כשהלכתי לי אז.
אבל פתאום הכתה במוחי הארה. ככה, פתאום. בקרן הרחובות המוכרים לי כל כך, הדרך בה אני הולך מדי יום.
הארה.
הבנתי שעליי מוטלת האחריות.
עליי ועל תיקי. המהוה.
הבנתי שאנחנו נושאי הבשורה, ואין אנו יכולים להימנע מן הצו.
מייד התיישבתי וכתבתי שיר. (כמובן שהיו בתיקי כל האמצעים הדרושים לשם כתיבת שיר.)
וזהו השיר שכתבתי:

אין לנו על מי לסמוך.
אין לנו על מי לסמוך.
רק אנחנו לבדנו פה בָּבְּרוֹךְ.
זה בגלל שאין על מי לסמוך.

זהו. כתבתי, והחלטתי לצאת מיידית למסע באיכטלאן.
אכתוב לכם משם.
(מישהו מכיר מישהו שהיה שם? אני מחפש גסט האוס.)

[אבא_של_יותם*]

מבזק חדשות קצרצר

את ראשו של הגלבוע
מישהו
צבע אדום.

[אבא_של_יותם*]

מבזק חדשות קצרצר

את ראשו של הגלבוע
מישהו
צבע אדום.

[אבא_של_יותם*]

וזה לא הצבא האדום

[לינדה_גווארה*]

יומניו האבודים של צ'ה גווארה. פרק ראשון

בוקר טללים עם שחר, ולפני דרך מלך. ציחצחתי שיניים במברשת זנב סוסים אוקראינית מעודפי הצבא האדום אי שם בערבות. קראתי לויקטור. נתתי לו פקודה לגזור לי ציפרניים. הוא סירב. התחננתי, הוא נעתר לבקשתי בתמאי שאכיר לו את נערתי, לינדה. היא הסכימה. בערב, הוא ולינדה ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ואז היה כבר הכל ברור. ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- (לצערי, חלקים רבים צונזרו על ידי מסיבות חשובות! ל. ג.)
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------- לינדה אהובתי היפה, ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- את הרובה. כעסתי. אהבתי. מהפכן או לא?

[חגיגה_נחמדת*]

שמוּעה הגוֹנבָה לאזניי סתומות-השַפַּעת שלהרבה ממשתתפי הדף יש יום הולדת בדיוק באותן תאריך! ראו זה פלא!

יעלו ויבואו אל הבימה בנימין ואן קוגל, אבא של יותם, לינדה גווארה, הנרי וחצי המדלן:
יום הולדת שמח לכם, פיצולי אישיות חביבים ואהובים!



אוהבים אתכם תמיד תמיד! עלו והצליחו וטפסו על סולם ואל תיפלו, נערו שטיחים, עשנו ציגרלות, נגנו בגיטרות ועבדו עורות של צפרדעים יווניות.

שלכם, דם המכבים.

[חגיגה_נחמדת*]

אֶה... בעצם זה באפריל, לא....?
(הגוֹנבוֹת מקדימות לאחרונה. עניין של התייעלות המערכת, כך מספרים.)
נו, טוב. הקדמתי תרופה למכה.

[בנימין_ואן_קוגל*]

אני רוצה להקדים מכה לתרופה.
(בום)
ועכשיו תרופה בבקשה!

[הנרי*]

ערב טוב

[ליאורה_השלישית_מלכת_מכסיקו*]

רררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררוצים לשמוע סיפוררררררררררר
על שקספיררררררררררררררררררררררררררררררר?

בדיוק!

[דוס_על_הבמה*]

אכן, אכן.
ממעמקי שאול. מהמסדרונות האפלים של הארכיונות מוכי האבק והגורל.
אני משם.
בעוד לילות כנען מפכים נקטר דבורים על פניי מוכות המשקפיים והכל בכל מכל כל.
יקיריי! גרשון, קהת ומררי - בני טיפוחיי בעלי יומרות הנעורים המחוצפות!
אל טל ואל מטר עליכם!
אל תשכחו את מורשת ישראל סבא שנסכה בכם תמיד עוד וגבורה ללא חת וללא מורא.
היו אשר הנכם.
אל תהיו אשר אינכם.
זכרו את דברי מוהר"ר לינדע גווערא: הוי גברא רבא בעלמא ליכא ואל תהווי גברא לא רבא בעלמא ליכא.

ובנימה אופטימית זו.

[אבא_של_יותם*]

מבזק חדשות נוסף

זוהי יפו,
ילדה.
זוהי יפו.

[אבא_של_יותם*]

עדכונים שוטפים

הלך -הוא- יום אחד
בדרך לבאר שבע.

[אלכסיי_פטרושקין_מנחייביץ'*]

דוניישה יקירתי.

כאן על גדות הוולוולה שוצפים עצי הצפצפה ושותקים את היעדרך. מתי תשובי אליי?
סבתא רבה אומרת לי תמיד: גועעטשען מיר אלאנטען דווענד. ואני זועק אל השמיים: שקר! שקר וכזב!
האם הבלים היו בעינייך אותן הבטחות שחלפנו עם פריחת הקמליות בכיכר סנט-פטרבורג? האם אכן זנחת אותי בעוברך ברחובת הצרים של עיירת הפלך? ואילו לבי שותת שם, שותת חלב, שותת נקטר דבורים.
ראיתי את הקורפוראל סרגיי סרגייץ' סרגיוניקין בבית האסיפה אתמול. הוא השמין מאד.
ברבור שלי. סחלב שלי. שן בינה נטולת מצפון שלי. אל תתמכי במהפכה. אל תהיי מאותן הנשים המהלכות הלוך וטפוף ומלהגות ענייני בולשביזם שאין להם מזור. חזרי אליי ואל סבתא-רבה. היא חולה מאד. עיניה טרוטות ונשימתה כנשימת התאו באותו יום אפריל בו הילכנו בשדות הציד של אחוזת מרונשקין ובכינו על מות הפסיונים.
זכרי את כלבי הציד ואת אחותך הקטנה קלרה שמצאה לה נפש תאומה בדמות החייל המזדקן ולדימיר אינייב וולדורמויץ'.
פגשתי אתמול את אנה קרנינה אוחמטובה. היא נראית קצת מעוכה בזמן האחרון.

עוד אכתוב לך. אם ירצה יזוס כריסטוס, כרכרת הדואר תצא מיד כשיפשירו השלגים.
אל תנשמי בלעדיי!

אלכסיי.

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

האמנם הייתה לינדה גווארה נשואה בסתר לנשיא השני יצחק בן-צבי?
האמנם הייתה רחל ינאית בן-צבי - "ינאית"?
והאם אכן היה צ'ה גווארה בנה הלא-חוקי של רחל ינאית בן-צבי? והאם עובדה זו הופכת אותה ל"ינאי"?

לאלוהים פתרונים.

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

תיקון טעות לעיל: "אותה" - צריך להיות כמובן: "אותו".
כולנו לא חפים מטעויות.
גם את אלטלנה לא הטביעו ביום אחד.
האמנם לא הטביעו את אלטלטנה ביום אחד?

לקודשא-בריך-הוא פתרונים.

[מברק_בהול*]

לכבוד האדון הנכבד, היועץ הטיטולרי הנעלה, אלכסיי פטרושקין מנחייביץ', השלום והברכה.

בשם אדוננו הצלוב, שלומות.
בשם צַארֶנוּ הנאדר, ברכות.
צר לנו, אולם בשורה קשה לנו אליך.
מדובר בעלמה דוניישה אלכסנדרובנה פָּאוּוֶריינגֶ'רוֹבְנָה מפלך סטרומבולי.
למרבה הצער, העלמה פָּאוּוֶריינגֶ'רוֹבְנָה נפחה את נשמתה ונאספה אל אבותיה המיוחסים.
רופא בית החולים אשר נשלח לביתה של העלמה, הדוקטור מיכאיל צ'ורבה דגמלוחסקי, איבחן ומצא כי העלמה איבדה את חייה כתוצאה מחנק.
סופר כי המסכנה צוּותה על ידי אֶי מי שלא לנשום בלעדיו.

ובכן - מתה.

בברכת הצלוב תנוחם.

בכבוד,
דוקטור אנדריי אנדרייביץ פאסטפודוביץ',
מנהל ראשי של בית החולים הממשלתי ע"ש יקטרינה שאין כמוה,
אודסה.

[אולגה_חנקין*]

אני! זאת אני!
אני היא אמו האבודה והנשכחת של צ'ה המתוק (שמו, אגב, הוא קיצור ל"דולצ'ה", על שם מתיקותו הרבה.)
אני ולא אחרת.
נו, איך יזכרו את זה בין כל הטיפוס והזבובים של אותם ימים? הקדחת? המלריה? תושבי יסוד המעלה המתייסרים?
מה יכולתי לעשות? יהושע היה מסתובב לו כל היום על הסוסה, מחפש לו בכפייתיות אחר אדמות חדשות לגאולה.
ומי יגאל אותי?
מזלי שעבר שם ברונו גווארה. איש לפידות. לתלפיות היה בנוי. לתלפיות. כל טלף - תלף.
הוא גאל אותי. חרש בשדותיי העקרים ואף זרע. וזֶרַע זֶה שזרע בי - קם ונבט (לא הנָבָט ההוא).
קם והיה לבחור לתפארת. קם והגשים את שושלתו - מהפכן בן מהפכנים. חלוץ בן חלוצים.
אבל את כל זה אסור היה לי לספר. אוי לי. תצילינה אוזני כל היודע על דבר תזנוניה של אשת גואל האדמות, יהושע חנקין.
אבל היום כבר אפשר. יהושע כבר מאחורינו. גם אני כבר מאחורינו, אך הייתי מוכרחה לחזור מן האוב כדי להוציא את הצדק אל האור הבהיר.
שמעתי שצ'ה המתוק גם כתב יומן. באמת היה מוכשר בהבעה.
יופי. יופי.
אבן נגולה מליבי. אבן כבדה מעופרת יצוקה.
עכשיו הכל גלוי וידוע.

שלכם, אולגה.

[אלכסיי_פטרושקין_מנחייביץ'*]

דוניישקה. חיי.

נסיונותיו הנואלים של פיודור איליץ' מראייב להרחיקך ממני דומים בעיניי לצחוקה של בת היענה במדבריות אפריקה.
לא מכבר שלח לי מברק מזויף ובו הודעה מגוחכת על דבר מותך כביכול. לבושתי אספר שלרגע האמנתי לגוזמאות ובדותות אלו מבית מדרשו של פיודור איליץ', שאהבתו הנואשת אלייך איננה יודעת גבולות וטעם טוב מהו. מבעד לדמעות רצתי לסבתא-רבה עם המברק המר.
"נו, שוין!" צחקה סבתא-רבה בלב מלא, "איך מאלער דיכט פעלערג!"

והיא צודקת. אינך מתה. ודאי שאינך מתה. הן נשמותינו קשורות זו לזו בעבותות גורל ובמקבות נפש. לו היית מתה - הלא הייתי חש זאת בגרוני? בידיי? בלבי? במחושיי? בשש כפות רגליי? הלא הייתי מזדעק כתן המיילל אל מול הסהר המצחין פניו באפילה!
אגב, אתמול שתיתי תה עם סוניה פבלובה שלונובסקה. דומני שהיא נראית מלאת עזוז בזמן האחרון.

לילך שלי. לולב שלי. לילות כנען הרחוקה שלי. אל תתני לפיודור איליץ' להפריד בינינו. אל תהיי כאותן בנות אצולה השמות בפוך עיניהן ומיטיבות את ראשן, המסתתרות תחת כחל ושרק ושאר תבליני הודו. זכרי את לילות אפריל המהולים בטל ובנשמת הגוססים בקרב על עיר הפלך, פלוחטנבה. חזרי אליי ואל סבתא-רבה. היא חולה מאד. נחיריה הצטמקו באופן מבהיל ובזמן האחרון סיגלה לעצמה נוהג חדש: באמצע הליל קמה היא בצווחות ונוהמת פסוקים משונים מן הברית החדשה (אגרת פאולוס אל הגלאטיים, למען האמת). בא אני אליה ומבעד לדמעות כורע ברך לפניה ואומר: אמי! אמי! רכב ישראל ופרשיו! מי הם לעזאזל הגלאטיים? לשמע דבריי אלו נסתתמו טענותיה ודבריה לעו.
אתמול התארחתי אצל סמיון סמיונוביץ' פרסקי לפת שחרית. אני חושב שהוא הומו.

אוסיף ואומר: פיודור איליץ' הוא סמרטוטר בלתי נלאה - ואילו אני יכול להציע לך הכנסה קבועה מגידולי הקישואים של משפחתנו, וכמובן את ירושתה של סבתא-רבה לכשתחליט בעצמה שהגיעה למאה-ועשרים. אני כבר נואשתי מלספור.

עוד אכתוב לך. אם ירצה יזוס כריסטוס - כרכרת הדואר תצא מיד כשיתפכח הנהג משכרונו.
אל תצחקי בלעדיי!

אלכסיי.

[יזוס_כריסטוס*]

אלי, אלי, למה שבקתני?
אלי, אלי, שלא יגמר
אלי, אלי, אלי אוחנה.
כמה נגמר הדרבי?

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

לכבוד:
אולגה חנקין.
האוב.

גברת נכבדה,

בשם כל צוות "אחיתופל - הפצת שמועות אינטרנט בע"מ" אנו מודים לך על היענותך המהירה לשאלותינו.
בזכות אזרחים בעלי יוזמה שכמותך - אנו זוכים ומתגדלים.
נרהיב ונאמר: טול קיסם מבין שיניך.

ובכל זאת, למען הסדר הטוב ולמען שמנו הטוב לא פחות, עלינו לברר איתך מספר נקודות - לפני שנאשר את סיפורך, אשר יש בו - עלינו להודות - מספר נקודות מפוקפקות משהו:
ראשית: מה היה שמה של סוסתו של יהושע חנקין, בעלך כביכול? על פי המידע שבידינו יש מספר גרסאות סותרות לנקודה זו:
א. "אהובתי הפורצלאנית" (כך על פי אלכסנדר פן, רבקה טויכל-שטלוסר ואגודת חנקין בגדרה).
ב. "אלישבעת בת-חור בת-כרפס בת-סגינהור" (כך על פי אלכסנדר זייד, הלנה עמרם-מצנע ואגודת חנקין במזכרת בתיה).
ג. "הבהמה-הזאתי-נו-איך-קוראים-לה-אולגה" (כך על פי אלכסנדר ינאי - בנה החוקי של רחל ינאית בן צבי, סוניה פרס-גווארה ואגודת חנקין בפרנקפורט-א-מיין)

שנית: מיהו אותו ברונו גווארה מסתורי אשר צץ פתאום בסיפורך וטלטל אותו (ואותך, כך אנו מבינים) מן היסוד? אין ברשומותינו מהשנים הנ"ל ולו אזכור אחד של ב.ג.
הרשי לנו להפנות אותך אל הספר מרובה הכרכים, "מעללים מיניים בגורן, 1882-1934", בו מפורטים כל אותן השתובבויות כביכול של אנשי העליות, גדולי האומה, פטישינו מלאי האון, מזמרותינו מסוקסי הזמורות, יתדותינו חדורות היזע. וברונו שלך? אין!
אנא בדקי גם בכרך המילואים, "מעללים מיניים ביקב, 1882-1934", ותיווכחי שאותו ספק-גברבר-ספק-פנטזיה-פסבדו-ביל"וית שלך נעדר מכל אותן רשומות מדויקות (ומפורטות. מומלץ בחום. במיוחד הפרק: "משה דיין, עזית הכלבה הצנחנית ושרה-גיבורת-ניל"י: ההיית או חלמתי חלום?"

לסיכומו של עניין, חובת הראיה עדיין מוטלת עלייך, גברת חנקין היקרה. עד אז - זכות ראשונים והורות עדיין שמורה לגברת ינאית-בן-צבי.

לבתולה הקדושה פתרונים.

[בלומה_אסתר_חנקין*]

לכל מאן דבעי,

אדונים נכבדים.

זעוק נזעקתי מן השאול לשמע דברי הבלע של כלתי שתחיה, אולגה חנקין לבית שלגלמאכר, על שכביכול בני, יהושע, לא סיפק כל צרכיה, שארה כסותה ועונתה.
ובעת צוקה ומצוקה זו, כשאמת מושלכת ארצה ככלי אין חפץ בו - קמתי אני להתריע בשער בת-רבים, לקונן ולאמר:

לבני יהושע יש כזה גדול ומיהי אולגה שלגלמאכר שתגיד אחרת?

ברגשי הוקרה,
בלומה-אסתר חנקין.

[לא_קשור*]

והרי הודעה - לא קשורה בעליל - שהתקבלה זה עתה:

ה שַׁבְּשַיי גאון מטורף.

אין לנו אלא.

וגו'.

[דוק_של_מסתורין*]

רב הנסתר על הנגלה.
ודוק.
ודי לחכימא.
באמת. די.

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

האמנם ברונו גווארה הוא האלטר-אגו הסקסי אותו עוטה על עצמו בנימין ואן-קוגל בבואו לפתות נערות תמות בשדות זרים?

ליזוס כריסטוס פתרונים.

[כריסטוס_יזוס*]

הפתרונים נשכו אותי.
קשה על הצלב.
בחיי, אני מת.
עכשיו כבר לא.

[קול_קורא_בחשכה*]

הדף מתרגש על הצטרפותו של הגאון מעין גדי, מאור הגולה והפנים, איש עזוזים וחמודות.
העילוי מתוק ההליכות ומאותגר הדיקציה.
כשמן הוא לעצמותינו היבשות.
כצרי הוא למדווינו.
כמור ולבונה הוא לביובנו המסתרח מחוף הבונים עד לחוף המהרסים.
שנאמר: מעז יצא מתוק.
ומעזוז ייצא מתקוק. וגו'.

[מאותגרי_דיקציה_אנונימיים*]

בשם "מאותגרי דיקציה אנונימיים", אנו מוחים נמרצות על חשיפת קלונו ברבים של אחד ממיודענו.
חוק ברזל הוא לנו לשמור על אנונימיותם של מטופלינו. חוק ברזל שזוקק בנחושתיים.
והנה - שוש ודֶבֶר, זעקה מרה - מתנוסס לו ליקויו מעל גבי דפי האינטערנע"ט כאות קין ביום חמסין!
האין לכם רגשות?
האין לכם חמלה וחרדה?
מאיפה לעזאזל אתם חושבים שתקבלו קתארזיס? הא? מהמכולת? מועד הבית? מהלנה עמרם-מצנע?

ולמרות כל זאת, מיודענו מבקש למסור שגם הוא מתרגש ורגליו רוטטות לנוכח חשיפת זהותו על ידי הדף.

בברכה,
ברונו גווארה.
מנכ"ל "מאותגרי דיקציה אנונימיים".

[אבא_של_יותם*]

מבזקון

הר הקתארזיס בידינו!
הר הקתארזיס בידינו!

נוע, נוע, סופט.

[מדלן*]

זה באמת יפה

[חושפי_זהויות_וירטואליות_בע''מ_וגם_בעם*]

שלום.
אנחנו החושפים פים
חושפים פים
חושפים פים
אנחנו החושפים פים
חושפים את הדתי.

[הליגה_נגד_השמצה_בנשיאות_שלווה_ברטי*]

כן, כן. שמענו עליכם. אנטישמים.
פעם היו חושפים פה את היומנים של צ'ה גווארה.
היום - רק את הדתיים.
אני אומרת לכם, מאז ששינוי עלו לשלטון נהיה פה ממש אנדרלמוסיה חלמנציקית.
גזרות ת"ח-ת"ט זה בית חשמונאי לעומת מה שקורה כאן.

ברגשות הוקרה,
שלווה ברטי.

נ.ב. תקליטה החדש של שלווה ברטי, "אני וברז'נייב בכיכר האדומה", נמכר במחיר מבצע במשרדי הליגה נגד השמצה. פנו בהקדם.

[אלכסיי_פטרושקין_מנחייביץ'*]

דוניישקה. חלומותיי. סיוטיי.

מדוע את לא עונה לי???
מדוע את לא עונה לי???
מדוע את לא עונה לי???

אגב, אתמול ראיתי את שלווה ברטי בכיכר האדומה. היא הסתובבה עם ברז'נייב. התנהגותם הייתה תמוהה למדי.

עוד אכתוב לך. אם ירצה יזוס כריסטוס - כרכרת הדואר תצא מיד לאחר שתסיים את הפסיכותראפיה שלה.
אל תרקדי קרקוביאק בלעדיי!

א.פ. מנחייביץ'.

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

כיצד התנהגו שלווה ברטי וברז'נייב בכיכר האדומה?

לאלכסיי פטרושקין מנחייביץ' פתרונים - ומוחמד הוא נביאו.

[מאין_נחלתי_את_שירי*]

ברוכים הבאים, מאזינים יקרים לתכניתנו "מאין נחלתי את שירי". והפעם: נתן זך מדבר על שירו, "איך זה שכוכב אחד".

"אז ככה:
ערב אחד הסתכלתי על השמיים וחשבתי: איך זה שכוכב אחד מעז? איך הוא מעז, למען השם?
אחר כך חשבתי: כוכב אחד לבד! אני לא הייתי מעז...
אחר כך חשבתי: ואני, בעצם, לא לבד.
ככה נחלתי את שירי."

תודה רבה לנתן זך. בשבוע הבא: רחל מדברת על "זמר נוגה" ("... ואז חשבתי: מעניין אם הוא ישמע את קולי, רחוקי שלי?") אל תחמיצו.

[אבא_של_יותם*]

השעה אחת עשרה, והרי החדשות מפי

מת אב
ומת אלול
ומת חומם
גם נאסף תשרי
ומת עימם

הלוויות יצאו מחר בבוקר מבית העלמין.

[יואב_טוקר_קפריז*]

אולגה דוניישקיה, ידידתי הענוגה, ספדה לא מזמן לאלכסיי הנפטר. לשם כך עברה בכיכר האדומה ושם להפתעתה, כך דיווחה לי בהתרגשות רבה יש לומר, עת עננה כיסתה את פניה החיוורות, כך אני משער כיוון שעדיין לא היה בידי המכשיר הנפלא של הוידאו-פון, אותו קניתי בשלושים ושישה אלפי פרנקים בפיצוציה השכונתית הטרה טרה בון, של מיסייה לה נמנם, בעל השפם המתקרזל. ובכן, בכיכר האדומה, אמר לשון הדיווח, נצפתה לא אחרת מאשר שלווה ברטי, מסתובבת בחברת שני גברים בלתי מזוהים אשר זוהו לבסוף כברונו גווארה, ראש תעשיות גווארה לדפי יומן משומשים בבוליביה שעל האייבון, ובנימין ואן קוגל, חוקר צדפות מדבר בעברו, שעבר הסבה לקריאת שמע ישראל בבקרים מושלגים בצפון טג'קיסטן. מן המקורות החסויים שלי, מיסייה ומדאם בוב-ארי שניצל-בר איילה, נמסר שלא לנצח יעמוד לברטי הקשר כמובטח, כיוון שהשניים עימם היא מתרועעת ידועים כבעלי יציבות נפשית מקרטעת. על כך הגיבה ברטי באומרה- "אני אינני קולט אביטל, ומעולם לא הייתי שמעון פרס". מעניין כיצד יתפתח הקשר הקונספירטיבי הנ"ל.

כאן יואב טוקר,
קפריז.

[מאדאם_גוב ארי*]

אני מוחה בתוקף על שיבוש שמי על ידי מון אמי, ז'ראר טוקר.

בברכה,
מאדאם גוב-ארי

[שימו_לב_שימו_לב*]

והנה אנחנו שוב בראש רשימת הרייטינג!
מי אמר שסקס לא עוזר לקידום מכירות?

[קולט_אביטל*]

רק הייתי רוצה להוסיף שגם אני מעולם לא הייתי שמעון פרס.
אם כי יש סיכוי שהייתי שלווה ברטי.
אני לא בטוחה בזה - וודאי וודאי שלא הייתי רוצה להתחייב.
לגבי כל שאר הנושאים שהועלו בכתבתו של ז'ראר - הכיכר האדומה, מות אלכסיי, ברונו גווארה, קריאת שמע ודפי יומנים - על כל זה כבר נאמר: גם אוויל מחריש חכם ייחשב.

בברכת חברים לדרך בים בם בום,
קולט "צ'יוואווה" אביטל.

[הנציב_העליון_של_ועדת_המדרוג_הפנימערכתי_הראשונה_לציון_לעולם_ועץ*]

הידד.
מקום ראשון אכן.
אך אל תתהוללו חיגרים כמפקחים על מהלך העמסתביצי הזהב התועות. עוד תבוא קולט, עוד תבוא שלווה, עוד תנחת עליכם ממרום ללא כל הודעה מוקדמת סופה לנדוור ואז נראה אותכם גיבורים גדולים.
מקום ראשון.
ביג פאקן דיל.

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

המהלכים האחרונים בדף זה מותירים אף אותנו ללא מילים.

רק (ואנחנו מדגישים: רק) להנרי פתרונים.

הנרי???

[הנרי*]

ערב טוב

[''אחיתופל''_הפצת_שמועות_אינטרנט_בע''מ*]

תודה, הנרי.
תמיד ידענו שברגעי מצוקה קשים במיוחד תבוא, מסוקס מן הליל, ותגאלנו.

או. הנרי.

[הנרי*]

אחי, תופל.

[משמרות_הצניעות_בהנהגתה_התקיפה_של_בלומה_אסתר_חנקין*]

הדף מסמיק לנוכח מה שקורה כאן.
אחיתופל איננו כאן יותר. הוא לא יחזור. למען יראו - וייראו!

[אבא_של_יותם*]

קזבמ

יבנ יבנ דלי ער
נאי תבהוא ותוא
לכ ךכ ארונ

זזזזזזזזזזז.

[סוף_סוף_דוניישה*]

אלכסיי מעדן חלב שלי!

ממתיק חיי, גֶ'לית נפשי. סוף סוף ניתנה בידי השהות לענות על מכתביך המרובים, שנתעכבו להם, רחמנא ליצלן, ימים ארוכים בשלג הנערם והולך על מסלולה של כרכרת הדואר הנוירוטית. ובכן, הגיעו הם לבסוף, צרורים באגודה אחת, רטובה, קפואה ומוכתמת. אך אין דבר. אין דבר שלם יותר מלב שבוז. קראתי מילותיך שקפאו על הקלף - בשקיקה ובתשוקה שאין לה תכלה וגבולין. והנה, נמצא פתית הזמן לישב ולכתוב לך מכתב תגובין.
דמעות, דמעות מילאוני כשקראתי את מזימותיו של פיודור איליץ' הנקלה. אמנם כה נלהט הוא אחריי, אך משתדל הוא ומחבל בכל מה שעשוי להביא משוש ומזור למדווי הרותחין בחורף זה.
לא מתתי. לא, לא. חיה אני ופועמת ומתרגשת אליך ימיי ולילותיי. עד כמה אתגעגע שוב לשלב זרועי בזרועך ולפסוע מעדנות על גדות הוולטבה, כימי קדם - התזכור?
בקרוב אשתחרר מלימודיי לרגל חופשת הפסחא. או אז אצא אל העיר, ואולי יצלח בידינו להפגש שוב.
בינתיים יושבת אני הרבה עם נטליה פישאנדצ'יפסובנה מנצ'סטריונייטדובסקיה, ויחד אנו מתענגות על תה מנחה וכתבי מאכס וובר ואחרים. נטליה זו, מזג יש לה מלא עליצות ועזוז. היא מצחיקתני הרבה, במיוחד כאשר שוקעת אני במלנכוליה הכה אופיניית לי - התזכור? היא מיטיבה לשעשעני בהלצות ובמשחקי דמיון האהובים על שתינו. במיוחד נהנית היא לשגות בפאנטאזיא על מיני תיאוריות מבדחות בדבר הפתרון הסופי ומוזיקת הג'אז (המצאנו לנו מילה היתולית זו לתאר סגנון מוזיקלי פנטאסטי שדמינו לעצמנו). אנו מוצאות גיחוך רב במחשבות כגון אלו.
ובכן, רב לי כעת. אשוב אל כתבי הקדמונים. עד כמה נלאית אני מן הקריאה בכתבי האוואנגליונים. שיממון.
לא אעייף גם אותך, נלבבי, בחובותיי המכבידות עולן כיצולים קשים מנשוא על כתפיי השבריריות.
אחכה למילותיך - כזהרורים הם לי ביום-אין-כוכב-בו.
גחליל שלי. זבובון-אש שכמותך.

אל תנגב בְּדוּח (או בסיבוב) בלעדיי.

שלך לנצח עולמי עד,

דוניישה אלכסנדרובנה פָּאוּוֶריינגֶ'רוֹבְנָה.

[גרימת_חבלות_חמורות_ליודעי_ח''ן*]

אאוץ' בפאוץ'?
למה
למה בביצים?

[מדלן*]

זה יפה. כמו ברומניה. שם היה הרבה קומוניזם. אבל לא היה רע. היה טוב. אני ידעתי שרע לי? אף אחד לא סיפר אז לא ידעתי. ברומניה קתארזיס זה כמו מים. מהברז זורם חופשי. אבל הייתה בעיה עם ההקצבה של הפואטיקה. נתקעה מתחת לגלגלים של אריסטו. ככה זה. קומוניסטים. אבל מה זה יפים!

[משמרות_הצניעות_בהנהגתה_התקיפה_של_בלומה_אסתר_חנקין*]

וגם כל מיני רמיזות מפוקפקות על בני (הלא הוא בנימין ואן-קוגל הידוע לשמצה) והקריצות הסוטות על "רוע" ו"אהבה" לא יתקבלו כאן בברכה!
אבא של יותם! אנחנו קוראים אותך לסדר! ומה קורה עם החוג קראטה???

[מדלן*]

כל מה שנכתב למעלה אינו פרי דברי.
אני רק אומרת
"זה יפה".
וזהו. באמת.
זה פשוט יפה.

[אבא_של_יותם*]

מסיבה |נרות|

הריני מכריז בזאת על פתיחתה של מסיבת הנונסנס השניה בהסטוריה!

[אבא_של_יותם*]

כולם כאן?

להתפקד!
להתפקר!
להתפרקד!

[פלוני_אלמונית*]

ואין לו דבר בעיניים

ד"ר כרס נוי – בך
אופטומטרייה אסתטית

[תומר*]

הכל כל כך מדויק ומטופש
אפשר לחתוך את המים עם סכין 5 קילו
בזמנים חמים לא להרים ידים גם עם מרחת דאודורנט
שווה ציפור אחת ותריי זוזיי
החוכמה היא אובררייטד
בני מטריד מינית וגנב אבטיחים
החזיר הלבן גזען ובכיין
בשדה כותנה יש עבדים והכאבים שם לא מלבינים בכותנה הנפתחת
עד יומי הראשון, עד יומי הראשון

[פעמיים_קולב*]

ברור שעכור, המצאתי העתק, נכנסתי החוצה, עליתי למטה והתקדמתי אחורה.
ועוד פחות.