לאן הולכת האנרגיה המשפחתית

[יער_נורווגי*]

מסכימה עם עדי... אילה, אולי תפתחי בלוג?כך אפשר יהיה לקרוא אותך יותר (אני חושבת על עצמי...)

[אילה_בשדה_הדגן*]

תודה שאתן איתי .
ליבי תמיד שש למחמאות על כתיבה.
אני כותבת.מבטיחה לך יער מתוקה.אם אילה הבחינה במשהו ,איזה זיז בסלע שאפשר להאחז בו,קצה של שביל (עסקנן בטיפוס הרים,לא?),מיד רצה לספר לחברה.

[אילה_בשדה_הדגן*]

מפנימה את רעיון ההומור הפרוע ,אולי לא תחזיקו את הבטן מרוב צחוק..

אני מתחילה את היום :
לקום להתארגן, להעיר את הילדים,ארוחת בוקר:מה בא-לי , כן רוצה ,לא רוצה , תאכלי,תפסיקי להתקשקש, עוד 20 דק' צריך לצאת,מתנפצת לי על הרצפה קערה עם מאכל שבדיוק תכננתי לאכול, אוףףףףףףףףף.
חוג של הילדים, אני נשפכת משעימום.
טלפונים מעצבנים,לא עונים לי,משאירה הודעות ,לא חוזרים אלי , בסוף אני מצליחה לתפוס אותם.
ארוחת צהרים,הר של כלים לשטוף,

שנאת את זה.
אני עיפה ,
אין לי כוח.
למה הוא לא עושה?
בשביל זה אני קיימת?
לאן הגיע מעמד האישה ?
מה יהיה על הצורך שלי בסיפוק וגאווה ממה שאני עושה בחיים?
איפה אני ממלאת את היעוד שלי?

---

בערב שוב ,
הר של כלים,(טוב שלפחות הדברים היו מושרים במים והכל מתנקה יפה ,אפשר לנקות את הכיור )
שוב אני שנאת את זה .
מרגישה פיזית איך כואב לי פה וכואב לי שם.לא משהו נוראי,סתם ,תחושה של הידהוד שרשרת ברזל שמגבילה(מענין ,היום הילד ואני דנו במושג העבדות).

ואז אני מחליטה שאני לא סובלת.אני עושה בדיוק את מה שאני רוצה ,אני בדיוק בתהליך,אני לומדת ואני מלמדת,אני בתנועה ואני שקטה .

אני שמה לי דיסק של באך שפירגנתי לעצמי.
בזמן שאני עושה כלים אני מרחיבה את השכלתי המוזיקלית.

בית המלוכה השודי היה רוצה להעניק לאנשים כמוני פרס נובל,כל מה שאני צריכה לעשות זה לפרסם את עצמי ,כמו כל פרופסור או מדינאי.
אני כנראה בדרך הנכונה .


אני מוצאת תרופה לדיכאון .
אין לתרופה הזו תופעות לוואי.
הדבר הכי טוב ,לאחר מחקר ראשוני (ורק שתבינו, גם למצוא את חיית המעבדה הייתי צריכה ,לארגן את המעבדה שלי ,לאפס את עוזרי המחקר והשיטות הסטטיסטיות..)
עולה ש...
ניתן להתגבר על הדיכאון ע"י הדיכאון בכבודו ובעצמו.
ללכת ולהכנס בו ראש בראש.

---

מסקנת המחקר שולית לעומת הפרסים והיוקרה שאני זוכה להם.
מרוב הזמנות לטקסים ואירועים פלצניים כבר אני רוצה רק דבר אחד פשוט : לחזור לי אל הבלטה מול הכיור , אל ההר הפרטי שלי ,הליפות עם הסימונים של בשרי וחלבי וסבון כלים ידידותי .

[עדיאל_נסים*]

שלום לכולם

אני רוצה לכתוב שאני נהנית שהדף צימח לו ענפים משלו
מדי פעם אני מציצה וקוראת אם ומה התחדש לו

אני גם רוצה לספר שב-1 באפריל יפתח קורס טלפוני עם עמיר, קורס שיכלול 6 תיקשורים קבוצתיים,
7 פגישות קבוצתיות טלפוניות של אימון וליווי, ועוד 2 סדנאות אורה
לפני שבועיים התקיימה סדנת אורה כזו באיזור פרדס חנה,
המשתתפים סיפרו שהיה חזק ונוצרה תנועה בחייהם
פשוט זו הזדמנות בה האורה יכולה לקבל אנרגיה וחיזוק
אפשר להרשם לקורס כולו, אפשר לסדנה אחת או שתיים- הכל פתוח

מזמינה כל אחת ואחד שרוצה להניע את חייו בדרך של ניסים להצטרף

אפשר לכתוב אלי לכתובת: [email protected]

באהבה ממני

[שוות_נפש*]

תודה על השיתוף עדיאל ניסים וטובי גולן , מאד מעניין.

אני מאמינה שהאורה שלנו היא למעשה מילה נרדפת למהות שלנו..זה המצב שאנחנו מגיעים אליו אם אנחנו מתנתקים מזרם החשיבה שלנו. זו החשיבה שדוהרת כמו סוס פרא בתוך הראש..
כשאנחנו מצליחים להתנתק מהחשיבה והמחשבות גם אם לרגעים קטנים, אז מה שנשאר נטו זה המהות..ושם הרגע כל כך בהיר.

הדבר מצריך הרבה כושר ריכוז רציני, לצערי, לכן לדעתי כל כך קשה ולא אפשרי להרבה אנשים. אני הייתי אחת כזאת. חוסר יכולת להתרכז ברעיון או מדיטציה. היום מצאתי את המקום הזה , הצלחתי בעזרת רישום דמיוני בראש (כמו זה שרואים בסרטים מצויירים כשהדמות חושבת על משהו...)להגיע למקום הזה שאני מצליחה להיפרד או שמא להפריד את אני/ מהותי מזרם המחשבות..אלו שמציקות ומערערות.. אבל להגיד שאני שם וזהו, לא ולא זה אימון יום יומי .
אשמח לשמוע מכן האם גם אתן חוויתן קושי בתהליך הזה? לילה טוב

[עדיאל_נסים*]

שלום ל- שוות הנפש
כדי שהשיחה בינינו תהיה זורמת
אני רוצה לכתוב שכיום אני מבינה שיש אגו (המטמטם את מוחנו במחשבות) ויש אורה, שהיא שדה אנרגטי (הניתן לצילום וניתן לחוש אותו)
אני לא חווה קושי להיות עם האורה, בכלל לא, דווקא הדבר הולך לי בקלות
מה שגורם לנו קושי לחוש את האורה ולתקשר עימה הוא האגו (המחשבות, הפרדיגמות, הדפוסים ולעיתים גם השפה בה אנו מדברים, שיוצרת קיבעונות)
האגו רוצה שאנו נהיה שיטתיים, יעילים, לינארים, והוא מתקשה להיות ולהתקיים היכן שיש גמישות, תנועה וחשיבה והתנהגות ש"מחוץ לקופסא"
המידע שכתבתי עליו וגם טובי, מחובר לתיקשור עם עמיר, ש"מוריד" מידע חדש לפלנטה
במידע זה אנו נחשפים למה שמזיק לאורה שלנו ומחליש אותה (כמו מגע עם "מוצצי אנרגיה"
או אי היכולת לזהות מאיפה ההחלטות שלנו נובעות - מהאגו או מהאורה,
מה הן המלכודות האישיות של כל אחד מאיתנו שהאגו מציב לנו, כלומר באילו נושאים ועוד)
מול זאת איך לתחזק את האורה (מאכילת אוכל אורגני, לבישת בגדים מבדים טבעיים, תרגיל אנרגיה ועוד)
כך שככל שהאורה מתחזקת ניתן לקבל מסרים ממנה או דרכה,
מסרים מדוייקים ובהירים לגבי היעוד שלנו, לגבי עם מי להיות בקשר, מי תורם לנו אנרגיה ומי לא ועל כל שאלה שעולה ואינה עולה על דעתך
אז חיזוק האורה ולמידת האגו האישי שלי, עשו את חיי פשוטים יותר, מלאי תנועה ואנרגיה.
בני משפחתי ואני מתקשרים עם האורה שלנו, כמו שאנו נושמים ולא שואלים שאלות תוך כדי: איך אנחנו נושמים...
כמו ששלפוחית השתן מלאה ואז אנו אצים לשירותים, ולא נעצרים לשאול האם, למה ומתי לגשת לשירותים,
כך גם החיבור לאורה, שהיא סביבנו ובתוכנו והיא מכשיר הניווט שלנו, וכשמתרגלים זאת זה פשוט קל ויומיומי.
השבוע בני התווכח (שוב) עם אחותו הצעירה, הוא לא רצה לעזור לה לשטוף כמה תותים...ביקשתי שיפנה לאורה שלו ויבדוק אם נכון לו לעזור לה...
תוך דקות ספורות התותים היו על הצלחת וחסל למריבה...פשוט!
עכשיו אני מציעה לך ללמוד איך עושים זאת, להוסיף על הצלחתך ולחזק את מהותך
ויכול מאוד להיות שהאגו יאמר לך עכשיו, אל תקשיבי לעדיאל, כל מה שהיא אומרת את יודעת (אבל במילים אחרות),
אל תרשמי לשום סדנה, חבל על הכסף, השתגעת, הגעת למקום טוב, אולי זה יקלקל, ובטוח שאין לך זמן לשטויות האלה?
אני מזמינה אותך לזהות את ה"סיפורים" הפנימיים של האגו שלך, וכפי שטובי כותבת לתת לו שמאלית הגונה, ולחוש את האורה שלך ולהחליט.
באהבה מעדיאל

[אילה_בשדה_הדגן*]

היה לי חלום:
חלמתי שאני נוסעת באזור של נמל ,יש איתי באוטו טרמפיסט.
הכל בסדר, אני מביאה אותו למקום חפצו ,יש לי הרגשה טובה כי הדלק ששרפתי שימש 2 אנשים ולא רק אחד..

ואז הבן אדם מחטט בארנק של בן זוגי שבטעות נשכח באוטו ומוציא משם 250 שח' שהיו שם.

אני אומרת לו:'עכשיו אתה מחזיר את ה250 שח' האלה' ועושה עם האצבע.'וגם 50 שח' פיצוי על זה שהתעצבנתי .'
הוא נראה פתאום מפוחד וחלש שם את הכסף ויוצא.

איזה קטע.
בדרך כלל בחלומות שלי אני רצה כמו מטורפת כי אני חיבת לברוח ממשהו או להספיק משהו.פתאום חלמתי את עצמי כמישהי לגמרי אחרת.

[עדיאל_נסים*]

אילה יקרה,
נראה שאת גדלה ומתחזקת, את נהדרת!
מתוך התיאורים והשיתופים שלך בעצם לא ברור איך נוצרה תנועה זו בחייך, איזו תמיכה בחרת בחייך שמובילה לתנופה זו.
אשמח לקרוא גם על כך,
תודה רבה,
עדיאל

[אילה_בשדה_הדגן*]

היום הם לא עשו מה שביקשתי וגם החליטו להעלם וללכת לחברים.נוסיף לכך שהייתי נורא עיפה מעומס של כל מני אירועים.
לא צרחתי ולא ממש היה לי כוח לצעוק.
רציתי להעביר ערב שקט ואולי גם לזכות לשיתוף פעולה בהכנת ארוחת ערב.

אחר כך בא השוס:
הוא ביקש סיפור.
אמרתי שבסדר,שיכנסו למיטות ויתכסו בשמיכות.
ואז הצעתי שיספרו לעצמם סיפור על איך אני מרגישה ומה אני חושבת כשאני מגלה שגם המשימה לא בוצעה (לסדר מגירה )וגם נעלמים לי.
לילה טוב.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאד התחברתי למה שנכתב כאן. תודה רבה על הפתיחות. יש תחושה של חזרה של קשב לאורה שלי. בנוסף, הקריאה נתנה לי דחיפה להוציא לאור דברים שכתבתי כי כאשר מוציאים דברים החוצה זה מתחבר לזרימה ולאנרגיה של אור. תודה רבה עדיאל

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עדיאל
בדרך כזו מוזרה חשתי אליך געגוע אמיתי, לא ברור לי למה אחרי כל כך הרבה שנים ואין ספור חוויות
לאה (שנות דור לאחור)