מעבר לחיים בפשטות מרצון בלית ברירה

[ש_י_ר_י*]

הדבר היחיד שאני לא מסכימה זה עם הניסיון להגיד לעצמי אהה אין כסף לקולנוע, אז לא נורא יותר כיף בבית. עלי זה לא עבד.
ר כדי להיות יותר מובנת -
לא התכוונתי שתשקר לעצמה, ואם היא רוצה להיות בקולנוע שתגיד לעצמה לא נכון! אני בעצם רוצה להיות בבית!, אלא שמתוך מצב כפוי תלמד לראות את הצדדים החיוביים שיש בכל דבר, כמו שבכל רע יש גם טיפה של טוב. אולי בהתחלה זה מרגיש מאוד מלאכותי למי שלא רגיל בסוג כזה של חשיבה, אבל זו מיומנות שצריכה להשתכלל, ואחרי כמה זמן זה נהפך לטבע שני.
<סליחה שנתפסתי לזה, אני מאוד לא אוהבת שלא מבינים אותי...>

[פלוניתי*]

<סליחה שנתפסתי לזה, אני מאוד לא אוהבת שלא מבינים אותי...>
אני מתנצלת אם התגובה שלי נתפסה אולי קצת תקיפה ואמוציונאלית.
הכוונה שלי היתה שהגישה הזו לא הקלה עלי. בעלי תמיד ניסה להראות לי את הצדדים האלו. בשבילו כנראה זה עבד. אני ידעתי בידיוק מה אני רוצה, והרגשתי שזה ניסיון למצוא תחליפים "זןלים" לרצונות שלי.
מה שלי עזר זה טיפול שורש. ההבנה המגוחכת, וכל כך מובנת מאליו שאפשר לנתק לחלוטין את האושר מהעושר.

[ש_י_ר_י*]

נראה לי שבבסיס זה אותו דבר, כמו שאמרת -
לנתק לחלוטין את האושר מהעושר
@}

[או_רורה*]

לפעמים יש דברים שבהם אני שוכחת..... שאנשים אחרים לא רואים את המציאות כמונו....

כמו שמרחמים עליי שיש לי לילדים עגלה יד שנייה.
וקשה לי להסביר באמת.. זה כאילו ראש אחר לגמריי.
אבל יש תחומים שבהם אני ...אהמ... חומרנית זה לא מילה.
למשל נסיעות לחול.
כנראה שלא צריך להכות איפה שהכי כואב.

[אימשלו*]

אני בהחלט חושבת שעדיף לשמור את הכסף לבילויים מיוחדים או לטיסות לחו"ל, זה בחלט יותר שווה מלקנות עגלה יד 1 או משהו. אבל אנחנו במקום שאין לנו מאיפה לקצץ, רק משם.