הפרוד שלי שוכב עם הגננת

[פלונית_עצובה*]

אני בהלם, יש לי בחילה נוראית והלב שלי מאיץ כבר 3 ימים.
אני מנסה לעשות סדר בראש שלי בלב שלי ובנשימה שלי ואולי מישהו פה יהיה בשביל להאיר את עיניי למשהו טוב מכל הסיפור הזה
אז ככה: אני גננת ועובדת בגן שבו הילדה בת הארבע שלי נמצאת בגן של הקטנים בעוד שאני עובדת עם הגדולים. אני פרודה מבעלי כבר כמעט שנה ואנחנו מנהלים תהליך פרידה ארוך וכואב וגם מידי פעם שוכבים ונהנים מהעוצמה הרבה ובכל זאת המיוחדת שיש רק לנו. השבוע התברר לי שהוא מנהל רומן לוהט וסודי עם הגננת של הילדה שלי שהיא גם חצי חברה ז"א אנחנו עובדות כבר שנתיים בגן הזה ואת הלימודים שלנו עשינו ביחד ומאז שגיליתי את זה אני מרגישה שכולי מדממת בתוכי, זה כל כך מכאיב גם תחושת הבגידה ממנו למרות שאנחנו פרודים אפילו יצא שבאותו שבוע הוא שכב עם שתינו!!!!!!!!!! והוא נשבע שאין לו אף אחת והוא פשוט רימה אותי לגמרי וזילזל בהכל ובאיזשהוא מקום עד הרגע שגיליתי את זה הייתי מתפללת בלילות שנחזור ועכשיו הכל נחרב.
והיא - רעה כל כך חסרת מוסר ורגש היא הגננת של הילדה שלי!!!!!!! אני חייבת להוציא את האוצר שלי הגן הזה, אני לא רוצה שהבחורה הזאת תהייה חלק מהחיים שלי בכלל.... בכל מקרה אני כואבת ועצובה

[גם_אמא*]

אוי מתוקונת.........
אני מחבקת אותך חיבוק גדול.
איזה מצב מבאס.
יש לך איזו חברה או אחות שאת יכולה ללכת אליה
ולבכות על כתפה?
אני אכנס לפה לקרוא אותך יותר מאוחר,
אולי אני יכולה לעזור במשהו.
חיבוק.

[פלונית_עצובה*]

האמת שאני מרגישה לבד כבר תקופה ארוכה, מאז הפרידה אולי, אני עוברת כאלה תהליכים עמוקים עם עצמי שדי בידדתי את עצמי, גם התחושה הזאת שהכאב הזה הוא רק שלי ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני וכל מה שבא לי זה שהוא יבוא ויחבק אותי חזק ויגיד שזה לא קרה אבל זה כל כך לא יקרה והמעשה הזה רק מסמל לי כמה הוא לא האיש שאני מאחלת לעצמי אבל עדין קשה נורא לעיכול ומחר חוזרים לגן כרגיל ??? אין מצב

[גם_אמא*]

מאמי, את אף פעם לא באמת לבד!
המדריכים שלך איתך,
האלוהות איתך,
תבכי לאלוהימה אם את יכולה.

[מימי_קה*]

את התחושות הכואבות שאת מתארת, כולנו מכירות היטב משלבים שונים של חיינו. הפצע המדמם שלך מזוהה אצל כל אחת ואחת שעברה פעם בגידה, הלם, עלבון, בושה, רצון למחוק את הרגע, לחזור כמה צעדים אחורה לפני גילוי הידיעה.... אבל כמובן שזה לא ניתן. המקרה קרה והמציאות ישנה ועלייך להפיק ממנה את המירב ולאפשר לעצמך לצמוח ממנה, מתוך הייסורים והפגיעות. רק את תגלי בתוכך את תעצומות הנפש להתחזק ולהתעצם. לא להישבר, לא להיות עלה נידף בתוך סיפור חייך. ולעצם העניין, אף אחד לא מת, נפצע חלילה וכולי.. מה שמכאיב פה זה האגו שרוצה בלעדיות על רגשותייך ודורש את כל כוחותייך. הוא מתעתע בך, הישמרי ממנו. תמשיכי בשלך, תהיי בטוב, תחשבי מחשבות חיוביות ומחזקות ומבלי להישמע חלילה שיפוטית, הייתי מציעה לך לנתק את הקשרים המיניים עם הפרוד שלך,כיוון שהם מטשטשים את הגבולות שבין הרצוי למיותר. בהצלחה לך. תחשבי חיובי, אל תשכחי!

[פלונית_עצובה*]

רוצה לחזור אחורה לזמן שעוד היינו ביחד ורצינו כל כך לרפא את הקשר שלנו ולחיות ביחד באהבה כי ברגע שהרצון הזה נעלם רק ברדק נהייה בחיים שלי וכאב ברמות שאני לא תמיד יכולה להכיל, ואני כמו ילדה קטנה עכשיו שמסרבת לקבל את המציאות ואני בוכה שמישהו רק יבוא ויציל אותי כי כל כך עצוב לי .....
והוא כל כך מנסה לפגוע ואומר דברים איומים עליי ועל זה שמעולם בעצם לא ממש אהב אותי ושאני אימא נוראית ויורד עלי בלי סוף ואני שואלת את עצמי איך איך הוא מאמין בזה באמת? מה הוא לא רואה איזה ילדה מדהימה יצרנו ביחד? איזה פרח מדהים היא.....למה להגיד שאני בנאדם נוראי למה???

[פלוני_אלמונית*]

פלונית עצובה יקרה,אין פלא שאת עצובה. שני אנשים חשובים לך בגדו בך, ועוד אחד עם השני. אבל! שימי לב לציטוטים הבאים:

וגם מידי פעם שוכבים ונהנים מהעוצמה הרבה ובכל זאת המיוחדת שיש רק לנו.
והוא כל כך מנסה לפגוע ואומר דברים איומים עליי
ויורד עלי בלי סוף
ואני שואלת את עצמי איך איך הוא מאמין בזה באמת?

תאמיני בעצמך, ותתנתקי מהבנאדם. איך את יכולה להיות בקשר אינטימי עם מישהו שמתייחס אלייך בצורה כזו? מגיע לך הרבה יותר מזה.

[הילה_ב*]

אני רואה את הטוב בזה, לפעמים רק כאשר משהו כזה קורה אנחנו פוקחים את העיניים ומגלים מי נמצא מסביבנו אמרת בעצמך שעד הגילוי עוד חשבת שיש סיכוי שתחזרו אפילו התפללת לזה וראי איזה יופי פרצופו האמיתי התגלה ! אני חושבת שהוא פחדן שלא מסוגל להתמודד עם הכאב של המעשים שלו והוא מחפה על זה בדיבורים איומים שאני כל כך שמחה שאת מודעת לזה שהם לא נכונים.
אני חושבת שיכול להיות עדיין שתחזרו להיות ביחד אבל שהוא חייב לעבוד על עצמו בטירוף!
תחזרי לעבודה ותרגישי חופשי להרגיש ולהוציא מה שאת מרגישה אל תענישי את עצמך במה שהם עשו שהיא תרגיש לא בנוח אתך, ושהיא תנסה לא להתקל בך, תאחלי לעצמך דברים יפים וטובים ובעוד כמה זמן תלכי לאיזו מכשפה ותעבדו על העניין של- את מי את מושכת לחייך .
שולחת לך חיבוק ארוך וגדול ותהי חזקה זה באמת קשה!

[פלונית_עצובה*]

תודה לכן על העידוד....אני יודעת שהריפוי לכל זה יגיע ושיהיה לי טוב מתישהו וברור לי שאני לא אוכל לתת לו לגעת בי בכלל יותר ובעצם זה הגיע לשיא שממנו הדברים חייבים להשתנות, אולי עכשיו יהיה לי את הכוח לעשות פרידה אמיתית בלב שלי ובכל כולי ממנו, ההפנמה שלא נחזור להיות המשפחה שחלמתי שנהייה, ההבנה שהוא מסוגל ככ לפגוע בי ולעשות דברים שהם כל כך פסולים בעיניי, והכל במסווה כואב של רוחניות ואמת, , הוא אומר לי שזה שאני חושבת עליהם ביחד אז זו המציאות שאני יוצרת לעצמי בחיי....אז גם אם זה נכון אני צריכה להיות איזה מוארת עכשיו בשביל להיות מסוגלת לא לחשוב על זה....או לחשוב שזה לא כזה נורא כמו שהוא אומר

[א.*]

הי פלונית,

אני יכולה לספר לך מנסיון אישי, על מה שאני עברתי. אני ובן-זוגי לשעבר היינו כבר באווירה של "זה לא זה". אני כבר שנה לפני כן רציתי לחתוך, אבל הוא התנגד ובמקום שהייתי אז (מקום לא משהו...) - איפשרתי לו את זה, ונשארנו.
אבל מבחינתי, לא הרגשתי תשוקה, לא היה רצון להביא איתו ילדים. היו גם דברים טובים, אבל ידעתי שזה לא נכון לי להמשיך איתו.
בשלב מסויים הוא שאל אותי: "את חושבת שיכול לבוא שינוי מבחינתך?" עניתי לו שלא.
כמה ימים אחרי כן נרקם קשר בינו לבין תלמידה שלי, שהיתה מגיעה אלי הביתה, מדי שבוע.
ההלם היה עצום. תחושת הבגידה היתה נוראית! משניהם! פגיעה ועלבון, ונטישה....ולמרות שאני היא זאת שבעצם רציתי לסיים את מערכת היחסים, האופן בה היא הסתיימה, היתה משמעותית ופוגעת.
בדיעבד, אני חושבת שהתלמידה הזאת עשתה לי טובה. אחרת, זה סתם היה נגרר, חסר משמעות, וגורם לי לבזבז עוד זמן יקר עם מישהו שאני לא שלמה על כך שאני איתו.
אז אולי גם מה שקרה אצלכם הוא לטובה...

[צפריר_שפרון*]

עצובה,
רק לעניין אחד אתייחס.
ההבנה שהוא מסוגל ככ לפגוע בי ולעשות דברים שהם כל כך פסולים בעיניי, והכל במסווה כואב של רוחניות ואמת,

במובן הזה, אינו עושה את הדברים על מנת לפגוע בך.
אינו נגדך, מעולם לא היה.
כל מעשיו הם למענו, בעדו, לא נגדך.

עם זאת, אם תתבונני היטב על מערכת היחסים שלכם, מתחילתה ועד סופה, תראי שחלקך במערכת הזו, ולאן שהגיעה, הוא מאה אחוז, כפי שחלקו מאה אחוז.

העלבון, שנמצאת נפגעת מכךשלא רק שלא מסתדרת המציאות על פי צרכייך ולשרת אותך, אלא, שהמציאות מתעמרת בך, מתוך כך שזה מה שמבקשת - התעמרות.
אז, כאשר זו מביאה לפדיעה, לעלבון ולכעס, עולה העוז, ללכת בדרך חדשה, מתוך כך שכך בוחרת, ולא מתוך שלילת הקיים.


כאן, כואבת את כאביה, ויודעת שאלה רק כאבי צמיחה.

תודה.

[פלונית_עצובה*]

אני יודעת שיש בי הכוחות פשוט עכשיו קשה לי להתחבר אליהם כרגע.....

[קראתי*]

יש לי כיוון חדש להסתכל על הדברים.
מכל האנשים / הנשים שיש בעולם הוא דווקא בחר בגננת/ חברה שאיתה את עובדת. אולי יש לו מסר אליך. אולי הוא רוצה שתגלי, אולי הוא רוצה שתקנאי/ שתילחמי עליו!
קצת חולני, אבל, בכל זאת הוא גבר. וגברים חושבים אחרת.
מבחינת ה- חברה, או איך שתקראי לה, אין על מה לדבר. מניאקית.
כדאי לך להוציא את הילדה מהגן.
לגבי להישאר לעבוד שם. אולי כן, אבל קודם כל שהילדה שלך ושלו לא תהיה בתוך כל הטירוף הזה.
אם תפסיקי את עבודתך שם- תחלישי את עצמך- גם כלכלית וגם מנטלית, כי, זה אומר שלא יכולת להתמודד.
ב ה צ ל ח ה
אגב, בעלך יודע שבתוך תוכך את רוצה שתחזרי להיות זוג?

[אילה_א*]

אולי יש לו מסר אליך
בטוח השאלה מה
אולי הוא רוצה שבאמת תיפרדו לגמרי ?
(זה באותה רוח זה לא שאני באמת יודעת מה הוא רוצה )

[פלונית_עצובה*]

הוא יודע שבתוך תוכי הייתי רוצה שנחזור וגם דיברנו עשרות פעמים על כך שניפרדנו כי לכל אחד מאיתנו יש דרך לעבור בשביל שנוכל לחיות בשלום ביחד ואת הדרך הזאת לא הצלחנו לעבור ביחד כזוג שאחד בתוך השני, היינו צריכים מרחב נשימה, מרחב התבוננות.
עכשיו הוא עסוק בלהתקשר אליי בלי סוף ולצעוק עליי שאני יצרתי את הבלאגן הזה כשהזנחתי אותו והייתי ישנה עם הילדה כשהיא הייתה בת שנה וחצי במקום לישון איתו אז מצד אחד יכול להיות שיש מסר שקשור אליי פה לגבי להילחם עליו אבל מצד שני הוא אומר שהוא לא רוצה אותי ושאני אפס ושהכי טוב ומשוחרר לו להיות בלעדי ושאני סיוט של כל גבר.... ובלילה חלמתי שאני מנסה לומר לו שאני אוהבת אותו אבל הוא לא פנוי אליי בכלל והוא מתחמק ולא רוצה לדבר איתי בכלל!
אז אם אני מבינה נכון זה המסר הכי עמוק - מה שקיבלתי בחלום - וזה שהוא באמת לא רוצה להיות קרוב אליי וכנראה שבנימה עצובה זו עליי להבין שהנישואים שלי באמת נגמרו, והאיש הזה הוא לא אישי יותר....ואני כועסת ופגועה ממנו כל כך ואני באופן חולני ביותר עדין מקווה שהוא יבוא היום בלילה ויבכה לי שהוא מצטער ושהוא הכי אוהב אותי בעולם ויחבק אותי חזק....

[פלוני_אלמונית*]

משהו למחשבה - יכול להיות שאפשר לאהוב יותר מאדם אחד, יכול להיות שקשר בין שני אנשים הוא לא בהכרח בגידה באדם שלישי (גם אם ככה זה מרגיש), יכול להיות שכל מה שמקובל ושלמדנו לחשוב על זוגיות, אהבה, יחסים עם אנשים - זה לא איך שזה אמור להיות..
אני יודעת שאפשר לאהוב יותר מאחד. וכל אחד מהיחסים שיש לי הוא רב עוצמה ומשמעותי. זה נכון שברגע שנכנס מין הכל נראה עוד יותר מסובך אבל גם זה בגלל מסרים שהכניסו לנו. יכול להיות שהקירבה שיש ביניהם לא פוגעת בקירבה שיש לכל אחד מהם איתך. תחשבי על זה...

[לוונדר_סגול*]

למה להוציא את הילדה מהגן?
למה להתפטר?
למה ליצור כאלה טלטלות?
נכון שכרגע זה כואב, אבל עוד כמה זמן, כשתוכלי לאסוף את עצמך
ותביני את המתנה שהם העניקו לך - השחרור מהקשר החולה הזה, החופש,
הכל ישוב על מקומו בשלום.
אני לא מכירה את הגננת השנייה.
כנראה יש לה תסביכים משלה שמאפשרים לה להיכנס לתוך מצב מסובך כזה.
מסכנה...
היא לא חזקה ממך, היא עוד בן אדם פגוע בעולמנו.
היא לא עשתה לך רע בכוונה. היא עוד קורבן של התסביכים של עצמה...
אני חושבת שכדאי לך לחכות קצת, לתת לזמן לרפא את הפצעים, לאגו להתאושש...

[פלוני_אלמונית*]

כדאי לחלק את הסיפור לשניים:
א. הגננת. מבחינתה, היא יודעת שאתם פרודים, ואולי היא לא מרגישה כמישהי שלקחה את בעלך, אלא סתם שכבה עם הגרוש שלך, שבמילא הוא כבר לא שלך. זה לא נגדך. זה בעדו.
ב. בעלך - הוא מבחינתו פרוד, ומרגיש פנוי, כי אתם כבר לא גרים ביחד. יכול להיות שהוא רוצה להרגיש שוב כמו רווק, וזה לא מוריד מהערכתו ומשיכתו אליך.

נראה לי שהסיפור הזה הוא בכלל לא סיפור של בגידה, לא שלו ולא שלה, אלא של חלון הזדמנויות שנפתח לשניהם, בגלל הגדרתכם כפרודים.
אני לא הייתי מוציאה את הבת שלי מהגן ולא הייתי עוזבת את העבודה. לא נראה לפי העובדות שאת פורשת פה, שלמישהו מהם היתה כוונה לפגוע בך. הם סתם לא חשבו יותר מידי על ההשלכות. קחי את זה כחלק מההחלטה שלכם להפרד. זאת המשמעות האמיתית של פרידה. שלכל אחד יש בני זוג חדשים, וככה זה. תפרגני לו. יש לכם ילדה משותפת. שיעשה חיים, ושישא בתוצאות - שבגלל זה את תפסיקי לשכב איתו. אני בטוחה שזה עונש מספיק הולם בשבילו. (ומן הסתם בגלל זה הוא לא סיפר לך. כדי שלא תפסיקי לשכב איתו. גם הוא כניראה מרגיש שאיתך זה הכי טוב).

[פלונית_אלמוני*]

אם הילדה היתה בחינוך ביתי היית מרוויחה פעמיים מזה שהוא שוכב עם הגננת... (-;

[פלונית_עצובה*]

אוף ככל שאני חושבת על זה יותר - אני יותר כועסת. כועסת שהם עשו מעשה כל כך פוגע ולא מוכנים לקחת אחריות, הגגנת לא מוכנה לדבר איתי.... מי היא שהיא לא תרצה לשמוע מה יש לי לומר לה , היא במשך תקופה שיקרה לי רימתה אותי והתערבה לי בחיים בצורה כזאת רעה ועכשיו אני אמורה להמשיך לשלוח אליה את הקטנטונת שלי בלי שנדבר בכלל??? זה הרי לא הגיוני! יום יום אנחנו נפגשות במקום העבודה שלנו, מכינות קפה ביחד, מצחקקות ומדברות על שטויות ובינתיים בסתר היא שוכבת עם הפרוד שלי והיא בטוח לא יודעת שגם אני.... זה פשוט עושה לי בחילה.....

[פלונית_עצובה*]

שלחתי את הקטנה לגן כי אני לא רוצה לעשות לה שינוי והיא זקוקה לחיים שלהלחברים שלה ולסדר היום שלה אבל בפנים אני רוצה לצעוק על הגננת שכ"כ פגעה בי שהיא אישה זאב שאין לה כבוד בכלל לנשים שהיא מסתכלת לי בעיניים ומשקרת במצח נחושה.... זה כל כך מרגיז!!!
עוד מעט ישיבה עם הבוסים של הגן נראה מה יהיה....

[פלוני_אלמונית*]

אני שמחה שהשארת את הילדה בגן. טוב שהיא נשארת עם החברים שלה.

[אורורה*]

לכי תדברי איתה, תאמרי לה בצורה אסרטיבית מה את חושבת עליה ועל נשים ובכלל על אנשים כמותה, זה משחרר להוציא את המועקה מהלב, ותעברי הלאה.
לגבר טוב יותר, לחיים טובים יותר, כמו שמגיע לך.
הפסד שלו, ממש עצוב - בשבילו.

[לוונדר_סגול*]

מעניין מה קרה עם זה...

[נטלי*]

פלונית עצובה אני ממש מרגישה את הכאב והעלבון, מאמינה שבמרחק השנים את במקום הרבה יותר טוב.

[הצבי*]

הטוב יותר במצב כזה הוא כאשר עצובה תבין שאבי ביתה לא יכול להיות באותה עת גם פרוד וגם שלה. גם הגננת לא שלה. בזמנה החופשי היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.
ברגע שנבין שאין לנו בעלות, נהיה אנחנו יותר חופשיים.
פלונית חושבת שכדי שהיא לא תהיה עצובה אנשים אחרים צריכים לוותר על שאיפותיהם.

[הצבי*]

ומה שחשוב לא פחות הוא שמאז, קרוב לודאי, העצב נעלם. לכן, השאלה היא לא קיום העצב אלא משך. הקיום שלו. כמה זמן ניתן לעצב לנהל אותנו? התשובה היא כנראה שנשאר עצובים כל זמן שנרגיש שהוא משרת אותנו.