חברות עם אחותי

[אנונימי]

מדור לבטים ורגשות

[שנינה*]

שלום לכולם, אני כבר ילדה גדולה, אבל בכל זאת צריכה יעוץ בנושא מוכר: חברות עם אחותי.

לאחותי ולי היו יחסים די טובים עד לא מזמן, עד שסיפרתי לה שאני מרגישה מנוצלת על-ידה בכל מיני דברים. למשל, היא מתקשרת אלי רק כשהיא צריכה משהו, לא שואלת מה נשמע ולא מראה עניין בחיים שלי. בתגובה היא נפגעה, אבל ניסינו לשמור על קשר. יש לה בחיים קשיים נוספים - היא לומדת לתואר ולא כל כך הולך לה, אין לה חבר והיא בדיאטה. יש לומר שבכל הנושאים האלה עזרתי לה לפני כן.

הבעיה שרציתי לחלוק היא ספציפית: היא ביקשה שאסיע אותה נסיעה ארוכה מאוחר בלילה, כשלא הרגישה טוב, והסכמתי. אחר כך התקשרה וביקשה שנעבור בעוד מקום שאינו בדרך, ולא הסכמתי לעשות את הנסיעה הנוספת. היא נפגעה, וביטלה עזרה לחתונה שהסכימה לתת לי בתואנה שאין לה זמן.

אני מאד רוצה קשר איתה אבל לא מוכנה להרגיש שוב מנוצלת, והיא מצידה בטח מרגישה שאני לא מספיק משקיעה בה. השיחה האחרונה בינינו על כך נגמרה בכי-רע ואין טעם לנסות ולדבר איתה כרגע, כך אני מרגישה.

[שנינה*]

אולי, אבל החתונה ממש בפתח וחבל לי לעבור אותה ככה. אני מכינה את עצמי לכמה שנים קשות.

[טליה_אלמתן*]

אני מתארת לעצמי שהתקופה שלפני החתונה שלך קצת מטלטלת מבחינתה, נפשית, בלשון המעטה.
לדעתי יש מקום שתנסי, לפחות בתקופה הזו, ללכת קצת לקראתה. בטח לא קל לה.
אני חושבת שיכול להיות שהיא שמחה מאוד בשבילך, אבל גם שואלת את עצמה שאלות קשות ומייסרות על רקע השמחה הגדולה שלך. אין בכך ניגוד לשמחתה בשמחתך.

[שנינה*]

תודה על התובנות טליה אלמתן. אשתדל להשתמש בהן להבא.

[פלוני_אלמוני*]

שלום. אני מבקשת עיצה מכם ואני לא יודעת אם אני בדף המתאים
אנחנו במשפחה 6 אחיות כולן נשואות ויש בינינו 2 אחיות שלא מסתדרות ובכל הזדמנות הן רבות. הבעיה החדשה כעת היא שאחת מן האחיות שרבות הזמינה את כולנו אליה הביתה למסיבת ברית לנכד החדש שלה. ואילו את האחות שהיא לא מסתדרת איתה היא לא הזמינה. ובשום אופן היא לא מסכימה להזמין אותה.....ובכן כיצד אנו האחיות אמורות להתנהג? אם נלך האחות שלא הוזמנה תיפגע ואם לא נלך אז האחות השניה תיפגע.אנחנו מרגישות מאוד רע עם זה ולא יודעות מה להחליט בבבקשה תיעצו לי מה שליבכם אומר.......מאוד מודה

[ליאורה_אורה*]

נשמע שהאחיות שלכן מנסות "לגייס" אותכן למלחמה שלהן. במובן הזה שאתם נדרשים לבחור ביניהן או לשפוט ביניהן. זה לא הוגן ולא מועיל והייתי מציעה לכן לחזור שוב ושוב על המסר שאתם אוהבים את שתיהן (אם זה כך) ולא מוכנים לקחת צד או להצטרף לאיזה מחנה. לכן, זה שאחות אחת לא מזמינה את השניה יכול להיות מעציב / לא נוח / מרגיז עבורכן אבל זה יותר עניין שלהן אחת עם השנייה ולא שלכם. אם אתם רוצים ללכת לאירוע אז תלכו ואם אין לכם חשק ללכת (בגלל שהאחות השניה לא מוזמנת או מסיבה אחרת) אז אל תלכו. תצייתו ללבכם. זהו מצב קשה של קונפליקט נאמנויות והדרך היחידה לצאת מזה היא לא להסכים לקחת על עצמכם את האחריות למה שקורה בין הצדדים שנמצאים בעימות. אני אפילו לא הייתי מסכימה לשמוע אותן משמיצות אחת את השנייה. תחשבו על זה כמו על סיטואציה שבה ההורים שואלים ילד "את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אבא ?".

בהצלחה.

[מרגיעון: כבד את עצמך. נשמע לי רלוונטי]

[פלוני_אלמוני*]

תודה לך ליאורה אורה,תבורכי.

[ליאורה_אורה*]

פלוני אלמונית,
בבקשה. תבורכי גם את.

[מרגיעון: כולנו זקוקים לחיבוק]

[אבישג_א*]

טוב לא רציתי לפתוח דף מיוחד בנושא אז למרות שזה לא הכי קשור לכאן אני אכתוב את זה כאן

אח שלי התקשר אלי ביום שישי כדי להזמין אותנו ליום ההולדת של ביתו הקטנה
תשאלו מה רע ?אז הנה פירוט

1. היא ילדה בת 4 (וגם בגיל שנתיים הזמינו אותנו - מי חוגג בגיל הזה) - מה העניין לעשות יום הולדת רציני לילדון קטן? מילא אם מזמינים את מי שבסביבה זה נחמד אבל אותנו זה טרחה מטורפת : או לשכור רכב שזה הוצאה רצינית בשבילנו או שאני אסע באוטובוסים וטרמפים עם אחד הילדים שזה די סיוט. זה גם לא נשמע הזמנה בעלמא (אם אתם באיזור תקפצו) אח שלי שאל אותי אם להחליף יום רק כדי שנבוא. אמא שלי אומרת שפשוט לא נעים לאשתו שרק המשפחה שלה תהיה (הם גרים בבני ברק ויש לה עשרה אחים רובם גרים קרוב אליהם) אז הם משתדלים בשבילנו אבל לי מאוד ברור שיש הבדל בין להזמין ליום הולדת את מי שבסביבה (שתכלס זה סבבה - ארוחת ערב לילדים ומקום לבלות איתם עד זמן השכבה) לבין להטריח אנשים רחוקים (הוצאה כספית גדולה וגם השקעת זמן גדולה).

1. לאירועים שלנו הם לא באים : כלומר אח שלי בא אבל אשתו מפחדת כי אנחנו גרים במקום מסוכן לדעתה אז היא לא באה. אני יכולה להבין את זה אבל זה עדיין מאוד פוגע בי שאני צריכה לבוא לאירועים שלהם והם לא באים לאירועים שלנו. היא גם לא משתדלת לפרגן או לפצות במקום ולהראות יחס בצורה אחרת. אז הם לא באים (חוץ מאחי) לאירועים שחשובים לנו ויש להם משמעות הרבה יותר מיום הולדת של גיל 4 ואני צריכה לקפוץ לכל יום הולדת שלהם ? זה מכעיס ומעצבן אותי, שיהיו קצת רגישים, שיזמינו רק למה שחייבים, שישתדלו לפרגן כשיש לנו אירועים ואולי שפשוט יגיעו - אני תוהה לפעמים אם היינו המשפחה שלה היא גם לא הייתה מוכנה להגיע ?

1. גם אני הייתי רוצה שיבואו ליום ההולדת של הילדים שלי אבל קשה לי מאוד להאמין שגם אם היינו גרים במקום אחר הם היו טורחים לשכור רכב חמש פעמים בשנה ולבוא ליום ההולדת של הילדים שלנו - כללית זה נראה לי פשוט לא לעניין. הם טוענים שזה גם מפגש משפחתי אבל מפגש משפחתי מבחינתי זה מפגש עם המשפחה שלי ואז היום הולדת הוא באמת תירוץ אבל כאן חוגגים גם עם המשפחה שלה כך שיום ההולדת הוא העניין ואני תוהה לי - הם גם היו מסכימים לבוא לימי ההולדת של הילדים שלי (וחמש פעמים בשנה לשכור רכב)

1. יום ההולדת של ביתם יוצא 4 ימים לפני יום ההולדת של בני - למה שהם לא יציעו לאחד ולעשות משהו ביחד ? זה לא אפשרי כי גם המשפחה שלה שם כך שזה לא ילך אבל אם כבר שהיו עושים מפגש רק למשפחה שלנו ואיחוד של שני ימי ההולדת, ככה אני מרגישה שאני צריכה לחגוג לבת שלהם כשהם מתעלמים מיום ההולדת של הבן שלי.

בקיצור, אנחנו כנראה לא נגיע, בפרט שאחי נזכר שבקרוב אולי יהיה להם ברית ושוב נצטרך לנסוע אבל העניין עדיין מעצבן אותי, אני מתלבטת אם לכתוב ולהבהיר להם את דעתי או לעבוד על מידותיי ולנסות להבין אותם.
הערות והארות (לא תוקפניות) יתקבלו בברכה

[צ'ולה*]

חמש פעמים בשנה ולבוא ליום ההולדת של הילדים שלנו
הכל מתחיל מזה. למיטב ידיעתי לילדים שלך יש ימי הולדת רק ארבע פעמים בשנה! אז פעם הבאה, לפני שאת מקטרת בלי סוף, בבקשה לא להגזים רק כדי לקבל קצת אמפטיה. <בצחוק ובאהבה, כן?>
מה שאני חושבת - לעבוד על מידותייך וגם לנסות להבין אותם כדי שהתגובה תהיה ממקום נינוח ורגוע ונטולת כעס והאשמה. ובכל מקרה - לא להגיע אם את לא באמת רוצה להגיע. זה יום הולדת. אמורים להגיע אליו אנשים שמחים שרוצים באמת לחגוג.
חלופות - להסביר בנימוס ובעדינות, להצטער שאת מאכזבת אותם ולשלוח מתנה בדואר.

[מאי*]

אני, אישית, אוהבת לחגוג ימי הולדת. אבל אני מזמינה רק את מי שגר ממש בסביבה, לכל היותר אוטובוס אחד ודי (וגם זה רק משום שהאורחים באמת רוצים לבוא, ולא מפסידים עבודה או משהו כזה בגלל החגיגה)
מצד שני: למה להתרגז? מניסיוני, מי שיש לו רכב, או שלשכור רכב זו לא בעיה גדולה בשבילו, לא מבין כמה קשה להתנייד לאחרים, שאין להם את האופציות הללו. חוצמזה שאני מאמינה שגיסתך חוששת שהמסיבה נראית יותר מידי 'של הצד שלה בלבד' ולכן חשוב לה להזמין אותך. מה יותר פשוט מלומר בחביבות 'היינו שמחים מאד לבוא, אבל אתם יודעים שאין לנו רכב, לנסוע עם הילדים בתחבורה זה טירוף, הם יגיעו בוכים ומעצבנים וסתם יקלקלו את המסיבה, ואין לנו כרגע אפשרות לשכור רכב. אבל נשמח מאד לשלוח כרטיס ברכה ליומולדת של ליאה, בבקשה תשמרו את זה ותנו לה למסיבה'. ואז תכינו לילדה, או תני לילדים להכין, כרטיס ברכה מושקע. אם יש לך עוד כמה שקלים תצרפי איזה קישקוש - נגיד קשת או סיכה לשיער, הם לא צריכים בגיל הזה יותר מזה (ליומולדת האחרון של בן השנתיים שלי הוריתי לאורחים להביא מתנות מ'הכל בשקל'...ממילא הכל הוא שובר והורס תוך ימים ספורים...) ככה את גם לא יוצאת מעורך ומתמלאת מרירות, וגם מפגינה אכפתיות ותחושה משפחתית. ואת כל המטען המשפחתי על זה שהגיסה לא באה ולא מתעניינת הייתי שמה בצד. בתור אחת עם משפחה גדולה משני הצדדים, מזמן למדתי שלמען האווירה הטובה במשפחה עדיף כמה שיותר להחליק, לוותר, ולהעלים עין. לא להיות קרבן, כמובן. אבל לנמק תמיד את ההחלטות שלך בסיבות פרקטיות, לא במטענים רגשיים על מה-X או Y עושה או לא עושה.

[אבישג_א*]

למיטב ידיעתי לילדים שלך יש ימי הולדת רק ארבע פעמים בשנה
יש לי שישה ילדים, בתוכם זוג תאומות, זה אומר 5 ימי הולדת בשנה - עכשיו ברור ?
להם כרגע יש בת אחת אז אולי זה נראה הגיוני להטריח פעם בשנה, אבל גם אני הייתי רוצה שיבואו לימי ההולדת שלי - אז חמש פעמים בשנה הם יגיעו לימי ההולדת של הילדים שלי (אחד לכל אחד אם עדיין לא ברור ובתאומות הם מרוויחות מבצע: שתיים במחיר אחד (-: )?

[אבישג_א*]

בתור אחת עם משפחה גדולה משני הצדדים, מזמן למדתי שלמען האווירה הטובה במשפחה עדיף כמה שיותר להחליק, לוותר, ולהעלים עין. לא להיות קרבן, כמובן. אבל לנמק תמיד את ההחלטות שלך בסיבות פרקטיות, לא במטענים רגשיים על מה-X או Y עושה או לא עושה.
תיאורטית זה נשמע טוב, בפועל זה הרבה יותר מסובך
למה ? כי אם אחותי תזמין אותי יכול להיות שאני כן אשתדל יותר להגיע כי גם היא משתדלת להגיע לשלי ואם לא אז לפרגן בצורות אחרות.
את רוצה להגיד לי שאת מתייחסת לכולם באותה צורה לא משנה איך הם מתייחסים אלייך?
נניח ואחותך עושה בר מצווה לבן באילת את תשתדלי באותה מידה להגיע כמו לבר מצווה של אחיך שאף פעם לא בא לאירועים שלך ?

[צ'ולה*]

יש לי שישה ילדים, בתוכם זוג תאומות, זה אומר 5 ימי הולדת בשנה - עכשיו ברור ?
נו, ככה זה כשמתחכמים. אני זכרתי חמישה עם התאומות. הלידה האחרונה שלך טרייה לי מדי. אז יאללה - נגיד לך שוב מזל טוב!
ועל הדרך אני אחזור על עצמי - לא צריכה להגיע. ות'אמת, זה לא נשמע מהדברים שלך כאילו אמות הסיפים ירעדו אם לא תגיעי. אולי אני מפענחת לא נכון את הטון. נשמע כאילו תהיה אי נעימות ברמה שלגמרי אפשר להסביר (רבאק, את עם תינוקי על הידיים) ובזאת סיימת.
תוהה האם ההסתבכות שלך בעניין עם עצמך קשורה לזה שאת מלבישה על האירוע הנקודתי רגשות ומחשבות היסטוריים. אם ככה - פשוט אל.
תסתכלי על האירוע הזה כנקודתי. הוא קורה עכשיו, אין לו שום קשר למה שקרה ומה שיקרה, ואת לא רוצה ללכת וזה קשה לך. לא תגיעי אליו שמחה. נגמר הסיפור. כשאת מתחילה להתגלגל בתוך ההיסטוריה דברים מסתבכים שלא לצורך, ואני עוצרת כאן רגע לפני שהדף הזה הופך לפוליטי ומאיימים להעביר אותו לאזור מקלט

[צ'ולה*]

וכל הכבוד לך שמצאת דף מתאים ולא פתחת חדש תחת התוספת הנלוזה "דף זמני", שהיא כמעט תמיד הבטחה ללא כיסוי.

[מאי*]

ברור שיש גבולות. אם את עושה בר מצווה ואחים לא מראים נוכחות, זו לא בדיוק משפחה נורמלית. לא לבוא בהרכב מלא לבר מצווה, לעומת זאת, סביר בהחלט. כנ"ל לגבי כל שמחה אחרת. לבעלי יש למעלה משישים אחיינים - ברוב הבריתות אין נוכחות מלאה אפילו של האחים והאחיות עצמם. פשוט אי אפשר להיעדר כל כך הרבה מהעבודה...מצד שני, ממש אין התחשבנות. אם אחות X ערכה שמחה במקום/זמן שנוח לכל המשפחה, אנשים יבואו בשמחה על אף שהיא לא הגיעה לשמחה שלהם שהם ערכו בסוף העולם שמאלה, או ממש בערב פסח. כולנו משתדלים, אבל חוץ ממקרים מאד מיוחדים (חתונות בעיקר) אף אחד לא ייצא מעורו לא פיננסית ולא לוגיסטית. במשפחות גדולות, שוב, זה לא מעשי. לנכוח בכל השמחות זה כמעט משרה מלאה. ועוד לא התחלתי לדבר בכלל על ימי הולדת.

אז אם יש אחות שמשתדלת מאד להגיע - יפה מצידה. אבל אולי לה יש רכב? ואולי יש לה רק שני ילדים ולא שישה? ואולי הילדים שלה לא מקיאים בנסיעות ושלך כן ? אני לא משווה למה שאחרים עושים (אני מסכימה שמקרים של התעלמות קיצונית כמו אף אחד לא בא לבר מצווה הם יוצאי דופן) אלא למה שאני יכולה לעשות בלי להתאמץ מעל ומעבר. (אלא אם כן כאמור מדובר באירוע חשוב מאד כמו חתונה). אגב, בתור ילדה ראיתי אותה דוגמה במשפחתה של אימי. רק לנו לא היה רכב וגרנו רחוק מכולם, ולאימי היו הכי הרבה ילדים. באופן קבוע היא הגיעה לאירועים בהרכב משפחתי חלקי מאד, ולפעמים אף נעדרה לגמרי (ערב לידה למשל, כשהאירוע בצד השני של הארץ) ועם כל זאת, באירועים שלנו - כל משפחה התייצבה במלואה. כי במשפחה אתה לא נותן לפי מה שאתה מקבל, אתה נותן לפי מה שאתה יכול. או כך לפחות גדלנו.

[פלוני_אלמונית*]

לא מתאים לך? תדלגי בקלילות, וותרי על רגשי האשמה והכעס וזכרי שיהיו עוד שמחות והזדמנויות להפגש.

[אבישג_א*]

אוקי צולה, אז אני מבינה שאת מכירה אותי (כי חשבתי שלא הבנת את חישוב הילדים). קטעים עם הקשרים באינטרנט שבו אין לך מושג עם מי אתה מתכתב ואם הרגע הוא נחת באתר או שאולי כבר שוחחנו רבות בעבר.

תודה לכל המגיבות, חלק ממה שנכתב קצת מזכיר לי שפעם אנשים חביבים היו אומרים לי אל תתעצבני כשהייתי עצבנית (ומיד הייתי נהיית עצבנית יותר (-: )
אבל מה שנכון נכון, להתחשבן זה לא דבר טוב ולעבוד על עצמי תמיד כדאי, וסך הכל היה לי גם טוב לפרוק על המחשב, אז תודה על היחס.

[בשמת_א*]

מה יותר פשוט מלומר בחביבות 'היינו שמחים מאד לבוא, אבל אתם יודעים שאין לנו רכב, לנסוע עם הילדים בתחבורה זה טירוף, הם יגיעו בוכים ומעצבנים וסתם יקלקלו את המסיבה, ואין לנו כרגע אפשרות לשכור רכב. אבל נשמח מאד לשלוח כרטיס ברכה ליומולדת של ליאה, בבקשה תשמרו את זה ותנו לה למסיבה'
גם לי נראה נהדר.

אבל גם אני הייתי רוצה שיבואו לימי ההולדת שלי - אז חמש פעמים בשנה הם יגיעו לימי ההולדת של הילדים שלי
אחלה. תזמיני. מה איכפת לך? תזמיני.
ירצו, יבואו. לא יוכלו, לא יבואו. מה הבעיה בדיוק? למה זה צריך להיות קשור?

גם אני חושבת, שלא שווה להיכנס פה לקטעים פולניים של התחשבנויות ורגישויות.
הזמינו אותך - יופי. זה כבר מעיד על יחס.
הם רוצים להביע יחס, איכפתיות, משפחתיות ואהבה.
לכן הם מזמינים אתכם.
קבלי את זה כהבעת אהבה: אנחנו עושים אירוע משפחתי ואנחנו מאוד רוצים את נוכחותכם.

עכשיו, הכדור אצלך. לפחות את לא אמורה להרגיש "לא איכפת ממני, עושים יומולדת לבת היחידה שלהם ואפילו לא מזמינים אותנו, מה, אנחנו לא חלק מהמשפחה?"
אבל יש לך כל הזכות להגיד:
"תודה שהזמנתם אותנו, בכיף היינו באים, אבל אין לנו רכב אז גדול עלינו להגיע בתקופה הזאת בכל מקרה" וכל שאר ההצעות שהציעו לך (כרטיס ברכה וכו').

וכל הכבוד לך שמצאת דף מתאים ולא פתחת חדש תחת התוספת הנלוזה "דף זמני", שהיא כמעט תמיד הבטחה ללא כיסוי.
מצטרפת.

לא לבוא בהרכב מלא לבר מצווה, לעומת זאת, סביר בהחלט. כנ"ל לגבי כל שמחה אחרת
נכון.
אצלנו גם עשינו את זה כמה פעמים כשהורה אחד נשאר עם ילד חולה או משהו דומה. אבל לפחות שלחנו נציגות.
במשפחה שלי (איזו הקלה זה כשיש משפחה לא פולנית...) אין מחוייבות לבוא. רק אם זה מסתדר. האיש כבר יודע להשלים את המשפטים שלי "בראש השנה נהיה אצל אחותי. אתה יודע שאתה מוזמן אבל אתה לא חייב לבוא אם אתה לא רוצה". ואף אחד גם לא נעלב. אצלנו גם יש הכלה, הבנה וקבלה מלאות לאנשים שלא אוהבים אירועים (-:

[אבישג_א*]

_אחלה. תזמיני. מה איכפת לך? תזמיני.
ירצו, יבואו. לא יוכלו, לא יבואו. מה הבעיה בדיוק? למה זה צריך להיות קשור?_
כתבתי כבר למעלה שהם לא באים לשום אירוע שלנו - כלומר אחי כן אבל אשתו ובתו לא - לא רק ימי הולדת גם בריתות (לא עלייך (-: ) חנוכת בית, מסיבה להולדת שיבת ואני משערת שהם לא יבואו גם לבר מצוות ובת מצוות וחתונות - במידה ונמשיך במסורת לחגוג הכל בבית (יש באתר דפים בנושא של חגיגה ביתית ? כי זה נראה לי מאוד באופן).

סחטיין בשמת, כרגיל תשובה מושקעת

[מצ'רה*]

מה, אבישג, את רוצה שיבואו לארועים של המשפחה למרות שהם לא רוצים?
שואלת באמת. לא בשביל להציק.
אני השתתפתי בכל מיני ארועים בחיי "בשביל לא להעליב" אבל ממש מקוה שאף אחד לא בא אלי מהסיבה הזו. שבאים אלי רק כשרוצים.

[אבישג_א*]

המממ מצרה, באתי לנסח איזו תשובה ברורה וראיתי שאני לא ממש יודעת מה לומר
אני כן רוצה שהמשפחה תגיע לאירועים שלי, אני כן רוצה שזה יהיה בכיף ולא בהכרח ובטח לא כשפוחדים ובכל זאת באים (מהאיזור, לא מאיתנו (-8 )וכן שזה יהיה מרצון
אבל מה זה רצון ? אני תמיד שמחה להשתתף אם זה לא טרחה גדולה, אם היא הייתה גרה לידי הייתי באה בכיף, למה לא ? פעילויות לילדים וארוחת ערב, אחר כך רק נשאר להשכיב אותם.
אני חושבת שכשבאים נהנים בסך הכל
השאלה כמה מאמץ אתה צריך להשקיע כדי להגיע ואם זה שווה את הרצון.

אז כשמישהו מזמין אותך למשהו שהוא ממש טרחה בשבילך, הייתי מצפה שגם הוא ישתדל בשביל לשמח איתך
בעיניי זה פחות עניין של רצון ויותר של אכפתיות

לא לעשות מינימום מאמץ בשבילנו ולצפות שנקפוץ לכל פיפס שלהם (יום הולדת גיל שנתיים, נו באמת) - אולי אני מגזימה קצת וסתם מתבאסת מדי
אולי באמת אני פולנית (-8
אבל כן, זה מבאס אותי שלא משתתפים בשמחתי, ושכן מצפים שאני אכרכר סביבם באירועים הזויים למדי כמו יום הולדת של ילדה קטנה.

לך זה לא היה מפריע ?

[אבישג_א*]

הייתי רוצה להציע להם שאם זה כל-כך חשוב שנבוא
אז שיעשו רק עם המשפחה שלנו
וישלבו את היום הולדת של הבן שלי מבשר - שנולד ארבעה ימים אחריה
ואז יהיה לנו שווה להגיע

אבל ברור לי שאין מצב שגיסתי תסכים ונראה לי שזה סתם יגלוש לוויכוח קטנוני, אז לשם מה ?
עדיף שאתקטנן לי כאן ואשמור על יחסים טובים שם (ובבקשה בלי תוכחות אין לי כח לזה, בא לי סתם לקטר, תנו לי, חם היום, בסדר ?)

[בטח_פולנית*]

_הייתי רוצה להציע להם שאם זה כל-כך חשוב שנבוא
אז שיעשו רק עם המשפחה שלנו_
אבישג, מהמרת שלגיסתך בכלל לא כ"כ חשוב שתבואו .היא בטח מעדיפה שרק משפחתה תגיע מבחינתה היא כבר הולכת לקראתך בכך שמוכנה להזיז יום בשביל להקל עליכם.
בקיצור- בטח שתיכן תקועות כ"א עם חשבונותיה, ולשתיכן יהיה נוח יותר לוותר על העניין בלי כל הטררם.

בא לי סתם לקטר
חופשי. רק אל תשכחי שאת אמורה להיות פה, גם לאלו שאין באפשרותם לדבר. (חינוך חופשי למכשירים)

[אבישג_א*]

בקיצור- בטח שתיכן תקועות כ"א עם חשבונותיה, ולשתיכן יהיה נוח יותר לוותר על העניין בלי כל הטררם.
אז גם היא פולנית ? כי זה מה שאמרתי לאמא שלי - שיזמינו אותנו באופן חופשי ובלי ללחוץ שנבוא, אז היא ענתה לי שבטח לא נעים לה...

<פולנים משתלטים כאן, בעיה! או על משקל דברי צוויל בעבר בכל אדם קטנוני מסתתר פולני קטן<


חופשי. רק אל תשכחי שאת אמורה להיות פה, גם לאלו שאין באפשרותם לדבר. (חינוך חופשי למכשירים)
בהחלט, ולכן כתבתי שם הרגע ממש

<שאלה : את גם פולנית ? <
<עוד שאלה - למה יש לי רק סימן ימני ? זה פוליטי או סתם מקלדת מוזרה, מבטיחה שלא הדחתי את השמאלי, בחיי<

[אבישג_א*]

<<<
או שזה בכלל שמאלי ורק אני עם העיניים שלי ...
דברים שרואים מהצד הזה לא רואים מהצד האחר

[מצ'רה*]

לך זה לא היה מפריע ?
נראה לי שאם הייתי במצב דומה הייתי עושה מה שהציעו לך כאן: מסבירה, מתנצלת, משתתפת בשמחתם ולא באה.
ואחר כך לא הייתי מתעסקת עם זה יותר.

[אבישג_א*]

אחלה אופי יש לך

איפה קונים כזה ?

[שיר*]

_לא לעשות מינימום מאמץ בשבילנו ולצפות שנקפוץ לכל פיפס שלהם (יום הולדת גיל שנתיים, נו באמת) - אולי אני מגזימה קצת וסתם מתבאסת מדי
אולי באמת אני פולנית
אבל כן, זה מבאס אותי שלא משתתפים בשמחתי, ושכן מצפים שאני אכרכר סביבם באירועים הזויים למדי כמו יום הולדת של ילדה קטנה.

לך זה לא היה מפריע ?_
נראה לי שמה שאת צריכה זה איזושהי הבנה וקבלה לזה שזה מרגיז.
אז נשמע שאם הייתי במצב הזה זה באמת היה מרגיז אותי. שגם לא באים לאירועים שלי וגם מכריחים אותי להגיע לאירועים מינורים כאלה. זה באמת נשמע מעצבן ומעורר כעס.
ורק את מכירה את הגיסה והאח כדי לנסות בתוכך להבין מה הכוונות מאחורי ההזמנות, ובכמה פולניות נגוע כל הסיפור.
מותר להתעצבן ולהתרגז קצת לעצמך ולסביבה,ואחרי כן תחשבי קצת מה באמת את רוצה להגיב,והאם הכוונות שלהם באמת כמו שאת מפרשת אותם, או שאפשר לדון קצת לזכות אחרי הכל.
(ואולי לשנה הבאה תצרי איתם קשר עוד לפני ותציעי לעשות יחד יום הולדת לשני הילדים שקרובים בגיל, ותציעי את זה בתור ארוע משפחתי, ושכמובן אפשר אצלכם אבל תשמחו גם להגיע אליהם אם להם זה עדיף. כך תצרי ארוע שמוצא חן בעינייך וגם ארוע משפחתי, ובלי המשפחה שלה, מתוך תאום מראש ויוזמה שלך.)
בכל מקרה נשמע מדברייך זה הקושי והכעס,ופחות היישום בפועל. ושאם לא תגיעו ממש לא יהרסו היחסים, אלא זה פשוט מרגיז אותך כל הסיפור.


אגב,זה גם בסדר שהיא מרגישה יותר קרובה למשפחה שלך כמו שאת מרגישה יותר קרובה לאחותך. את זה אני לגמרי יכולה להבין, מול כל האירועים במשפחה של בעלי שלפעמים נמאס לי מהם,אל מול האירועים במשפחה שלי שיותר כיף לי להגיע. זה בסדר בעיניי להרגיש את זה ולגיטימי, לא כולם יוצרים קשר נפלא וקרוב ברגע שמצטרפים למשפחה אחרת.