כישורי חיים ומשרד החינוך

אנונימי

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי אנונימי »

דף מ- מדור כישורי חיים.

דפים קשורים: הכנה לחיים בחינוך ביתי

[h=3]

מבוא - גרסה ראשונה מאת עודד לבנה[/h]
משרד החינוך הכניס לאחרונה מקצוע חדש בשם "כישורי חיים".
אני בעד.
אלא שכאן נכנסת הבעיה העיקרית של כל פעילות שלטונית עם רצון טוב: יש רצון ואין יכולת, או שחסר כשרון. (להרחבת הרעיון הזה ראה גם שיפור השלטון בישראל)
נראה שמישהו במשרד החינוך יצא עם הרעיון (הנכון) הבא: במערכת החינוך אנחנו מעבירים ידע, אבל לא מלמדים כישורי חיים. העברת ידע בלבד אינה מכינה את התלמיד היטב לחיים העצמאיים. אנחנו צריכים ללמד כישורי חיים.
יופי של רעיון, כמסגרת, אך בלי תוכן הוא ישאר כותרת ריקה. אלוהים נמצא בפרטים, וכאן היו חסרים פרטים.
מתקבל הרושם שההחלטה שצריך ללמד כישורי חיים לא לוותה באיפיון מספיק של התוכן.
כנראה שירדה הוראה במורד מערכת החינוך "מהיום מתחילים ללמד כישורי חיים. למטרה הזו מוקצים כך וכך תקציב וכך וכך שעות הוראה".
ההוראה הגיעה למנהלים. המנהל הגיע לתפקידו כי הוא יודע איך לפתור בעיות בין מורים ואיך לסדר מערכת שעות בין חדרים וכיתות ואיך לארגן נושא מרכז ואיך לקנות ספרי לימוד. הוא לא קיבל את תפקידו בגלל שהוא כזה פדגוג גדול.
המנהל הטיל את המשימה על אחד המורים שהוא מעריך או על היועץ.
המורה הזה הוא מצויין בהעברת חומר שהוא מלמד כבר עשרים שנה, מתוך ספרים שהכינו אנשים אחרים. למעשה הוא גם יודע להכין תוכנית ללימוד ידע עיוני, אבל לא ללימוד של כישורים מעשיים, וודאי לא לשינוי גישה.
למעשה חסרים לו כמה כישורים המרכזיים להכין תוכנית לימודים לכישורי חיים:
  • הוא יודע ללמד רק ידע, לא מיומנויות, וודאי שלא תפיסות.
  • הוא לא ניסח לעצמו היטב איזה כישורי חיים ראויים להילמד. הוא אינו יודע להפוך אינטואיציות לניסוחים, לדוגמאות ולמשהו שהתלמיד יכול להפנים.
  • הוא מעולם לא לימד שום דבר שקשור למיומנות.
  • במקרים רבים גם חסרים לו כמה מכישורי החיים אשר ראויים להילמד, ואין לו מושג מה צריך להיכלל בכישורים האלה: לא רק שחסר לו הניסוח של האינטואיציה, גם אין לו האינטואיציה.
  • אין לו מושג מהם הקשיים השונים שתלמידים שונים נתקלים בהם בלמידת כישורי חיים, ואיך להתמודד בהם.
לציטוט: ללמד כישורי חיים בכיתה עיונית, ללא התנסות, זה כמו ללמד שחיה בהתכתבות: טובעים מזה ברגע שצוללים לתוך החיים.

אבל המורה יוצא מזה נקי, כי גם למפקח או המנהל שבודק אותו אין הכישורים האלה. המפקח והמנהל משבחים את המורה על היוזמה והביצוע, וכולם מרוצים.
אף אחד לא בוחן שום מדדים להצלחה:
  • שביעות רצון התלמידים משיפור כישוריהם.
  • האם ההורים מבחינים באיזשהו שינוי בכישורי ילדיהם.
  • האם ילדים מבחינים בשינוי בכישורי החיים ההבאים ליידי מימוש אצל חבריהם.
והתוצאה? בלבול, חוסר מיקוד, נסיון להכניס הרבה דברים טובים בלי לתעדף וכנראה בלי לדעת איך ללמד אותם. כל מוסד, כל בית ספר וכל גוף של משרד החינוך יוצק תוכן משלו למונח "כישורי חיים". למרות שיש השתלמויות בנושא, זה משמש מעין "שעת מחנך מורחבת לכל בית הספר" (או לכל השכבה).
מדברים על חינוך גופני, כמו דפוסי תנועה בחברה מתוקשבת וחינוך חברתי ככישורי חיים. מדברים גם על תחליף לשעת המחנך.
כאשר בוחנים מה יצקו בתי ספר לתוך הכלי הנקרא "כישורי חיים", נראה שכל בית ספר איפשר לאדם יצירתי אחד להפגין את כשרונו בפיתוח תוכניות לימודים (כן, שמעתם נכון: היה צליל זילזול).
לא ניכר חזון, לא ברמה הלאומית, ולא ברמת בית הספר.
(כן, חזון. מותר להגיד חזון בהקשר של חינוך!)

בדף כישורי חיים מופיעה סקירה של כמה בתי ספר.
בית הספר היחיד אשר נראה שעשה עבודה טובה הוא חוגים: הנושא שלהם הוא יחסים והם מתמקדים ב פיתוח כישורי חיים בסביבה מתוקשבת

נעיר שאת המיומנות של פתרון קונפליקטים אימץ מחוז הדרום של משרד החינוך, אך במקום לתת לזה שם חיובי נתן לזה שם תחליפי אלימות אם כי לא ברור כמה זה חלק מהלימוד של מדור כישורי חיים, וכמה נבחר הנושא הזה פשוט כחלק מהמטרות של המחוז להקטין את מידת האלימות בו.
אבא_של_יותם*
הודעות: 159
הצטרפות: 16 פברואר 2003, 22:08

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי אבא_של_יותם* »

לא מזמן, ביום הערכות לקראת שנת הלימודים בבי"ס בו אני מלמד, נחשפתי לראשונה לתכנית הקרויה "כישורי חיים." התכנית יומרנית, מלאה בדעות קדומות נגד ילדים, ובעיקר מתנשאת. למשל- בכיתה ד', הילדים מתנסים בפעילויות הקשורות בזהות עצמית (שכן עד אז הם כמובן חסרי אישיות) והציטוט- "ללמד את הילדים לחשוב לבד"...
בכיתה ח' וט'- סדנאות להתמודדות במצבי חרדה, ובדגש- חרדה מבחינות. ואני שואל- אולי הבעיה היא העומס הנורא של המערכת? אולי לא כל אחד מתאים לשיטת ההערכה הרגילה? אולי זה לא מפתיע בכלל שיש חרדה מבחינות? האם הפתרון הוא לטפל בסימפטום (החרדה) במקום בבעייה- המערכת כפי שהיא פועלת.
ומעל הכל ההצהרה המרגיזה ביותר- "להכשיר את התלמיד להיות לאדם אוטונומי"... ומה עכשיו? האם הילדים אינם אוטונומים? מדוע לא?
יותר ויותר אני מגלה שהמערכת אינה בנויה עבורי, בכל אופן, ואני מקווה שאוכל להתמודד עם העובדה המצערת שאני חלק ממנה...
ב_דחילו*
הודעות: 818
הצטרפות: 13 יוני 2004, 10:05

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי ב_דחילו* »

"ללמד את הילדים לחשוב לבד"...
זה די ברור, אחרי שבחוברות העבודה של בני מכיתה ב' מצאתי את החוברת המלמדת כישורי "מילוי הוראות". הייתי מעידפה שיקראו לזה "הבנת הנקרא" - מילוי הוראות נשמע לי קצת טוטליטרי.
אבא_של_יותם*
הודעות: 159
הצטרפות: 16 פברואר 2003, 22:08

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי אבא_של_יותם* »

לפחות במקרה שאת מתארת אמרו את האמת בלי להדביק לה כותרות מזוייפות...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי בשמת_א* »

אכן, בתי נהנתה מאוד מחוברות "מילוי הוראות" בחופש הגדול שאחרי סיום גן חובה.
זה לא "הבנת הנקרא", אלא באמת מיומנות ספציפית שמלמדת את הילד בעצם את ה"שפה" של חוברות העבודה והמבחנים לילדים. מה בעצם רוצים מהחיים שלך כשכותבים שם "צייר עיגול מסביב ל...".
בתי אוהבת משחקים כאלה, והיא עשתה את זה במסגרת חינוך ביתי ולא בית ספר, ולכן אלה היו שעשועים חביבים למדי.
רשמתי הערות על הכריכה: רואים שמי שעשה את החוברות כבר כל כך "בתוך השפה" הזאת, שהוא לא מסוגל להסתכל על השאלות שם במבט של מי שנתקל בזה בפעם הראשונה. כמו כן, בהרבה מקרים ברור שמצופה נוכחות מורה, שמסביר לכל הילדים לפני שהם עושים את התרגיל.
וכרגיל, יש שאלות שלדעתי אפשר לענות עליהן ביותר מצורה אחת, אבל מי שחיבר אותן כל כך שבוי בתפיסות של מערכת החינוך, שנדמה לו שיש רק אפשרות נכונה אחת (אבל באמת השאלה מבלבלת, כי זה לא כל כך חד משמעי כמו שהם חושבים).
מזכיר לי איך אמא שלי, שהיתה אינטליגנטית במיוחד, נכשלה במבחנים הפסיכוטכניים בבית ספרה. צוות בית הספר נדהם מהפער בין הציון שלה לבין כישוריה המוכרים להם, ולכן הילדה זומנה לצוות הבוחנים כדי להסביר את תשובותיה.
צוות הבוחנים המסכן נאלץ להודות שהתשובות של הילדה היו יותר אינטליגנטיות ממה שהם חשבו כשהם חיברו את המבחנים...
ב_דחילו*
הודעות: 818
הצטרפות: 13 יוני 2004, 10:05

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי ב_דחילו* »

כנראה שהחוברות באות למלא צורך 'להעביר' שיעור לכיתות כל כך גדולות והן מחליפות את הדיאלוג בין המורה לתלמידים. בשיחה פתוחה יש הרבה יותר מ'נכון' ו'לא נכון'. יש הומור, דקויות, חזרות בדוגמאות ובמימדים שונים. אין תחליף, בעיני, לאדם, למורה, ליחסים. ולכן אבא של יותם, כמה טוב שאתה מורה. אשמח לשמוע עוד על כך.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

כפי שכתבתי גם בדף איך יש ללמד כישורי חיים - אין לי מושג למה זה מתויג כדף ערך...?
האם הוא צריך להיות בנפרד?

לדעתי לאיחוד עם כישורי חיים.
(אפשר בטקסט נפרש בראש הדף, לפני הדיון)

ואם כן, אז דף לאיחוד ואח"כ דף למחיקה.
ע_ע_ע*
הודעות: 745
הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי ע_ע_ע* »

אני מציעה להניח כרגע לדפי הערך.
עודד_לבנה*
הודעות: 1477
הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41

כישורי חיים ומשרד החינוך

שליחה על ידי עודד_לבנה* »

_אין לי מושג למה זה מתויג כדף ערך...?
האם הוא צריך להיות בנפרד?
לדעתי לאיחוד עם כישורי חיים.
(אפשר בטקסט נפרש בראש הדף, לפני הדיון)
ואם כן, אז דף לאיחוד ואח"כ דף _למחיקה.

אהבת,
מחקתי את הסיווג כדף ערף.
לטעמי, ממש חשוב שהדף הנוכחי יישאר כדף נפרד, שאפשר להפנות אליו עם לינק:
כאתר אשר משמש לנושאים שונים ומגוונים הקשורים ל-חינוך ביתי, באופן טבעי הוא גם מאגר של משאבים לויכוחים העולים מול אנשים המתנגדים לחינוך ביתי או התוהים על הצורך והסיבות.
אחד הנושאים העולים בתדירות בינונית (לפחות) בויכוחים אלה הוא הקניית כישורי חיים במסגרת החינוך הביתי לעומת הקנייתה במסגרת מערכת החינוך האפור (בתי הספר).
בדרך כלל הויכוחים מתחילים בתפיסת עולם שתלמידים העוברים דרך קו הייצור של בית הספר זוכים בכישורי חיים, ומול תפיסה זו מוצגת השאלה האם גם ילדי החינוך הביתי זוכים בכישורים אלה.
הדפוס הזה של ויכוחים מביא לשיח אפולוגטי בלתי מוצדק של החינוך הביתי.
לטעמי הטיעון המרכזי אינו "גם בחינוך הביתי יש הקנייה טובה של כישורי חיים", אלא טיעון שאני קורא לו "האמתחת הריקה": בבית הספר אין הקניה ראויה של כישורי חיים.

עקרון האמתחת הריקה: עכשיו בואו נתחיל להשוות לא מנקודת המוצא שבית הספר הוא פתרון מניח את הדעת להקניית כישורי חיים, אלא מתוך נקודת ההנחה שבבית הספר יש בעיה גם בתחום הזה, והחינוך הביתי הוא אחד הנסיונות לפתור גם את הבעיה הזו.

בדרך כלל, בן פלוגתא צמח לתוך זרם החשיבה המרכזי, ומבחינתו בית הספר הוא לפחות "בסדר" בכל הפרמטרים.

כדי לבסס את נקודת המוצא של האמתחת הריקה, וכדי ששני הצדדים יסכימו איתו, דרוש (או לפחות מועיל) שיהיה טקסט שאפשר להפנות אליו את בן הפלוגתא, לקעקע את הנחת היסוד (תכופות הבלתי מודעת) שבית הספר מתמודד באופן משביע רצון בהקניית כישורי חיים.

לכן אני רואה טעם ממשי בטקסט נפרד, בדף נפרד, העוסק בהתמודדות הכושלת של משרד החינוך האפור באתגר של הקניית כישורי חיים.
שליחת תגובה

חזור אל “אתגרים ומכשלות”