באופן טבעי

יש לי שני בנים - פיצי, שהוא בן שש וחצי ובובון שהוא בן ארבע.
יש גם בן זוג שמכונה כאן 'האיש'.

קבוצת תפירה וסריגה במרכז

"המרכז" זה ת"א / הרצליה / רמות השבים
אנחנו לא מספיק רציניות (ז"א יותר מידי פעמים אנחנו לא נפגשות אבל תמיד! אנחנו כן מתכוונות להיפגש
בד"כ מגיעים רק ילדי המארחת (פשוט כי זה הבית שלהם )

זו הייתי אני, באופן לייט עם הבעל במילואים - מחר אצלי נדבר בטלפון

איך, איך כולן מזהות אותי כאן ורק אני סתומה? כמעט חמש דקות עד שהבנתי מי את (דמוקרטי, וטלפון ושכנות והכל...).
אני מסתדרת קצת, אבל בהחלט חסר לי "אפקט השבט" שדרך עפר הזכירה. צריכה לחשוב איך אנחנו מסדרות איזה שבטון קטן משל עצמנו...
ותודה

אני לא יודעת, אני תמיד נורא סקרנית אבל משתדלת להתאפק ולא לשאול. מצד אחד, זכות הילדים לפרטיות. מצד שני, ההורים תמיד שמחים לגלות שהם לא לבד...

תודה, תודה..

ממש עכשיו קראתי את כל התכתובת... נראה שנגיע. תלוי בקטוני. אני מקווה שהיא קצת תחזור לעצמה. נורא קשה לה ולנו בזמן האחרון.

לדעתי זה בעיקר עומס חושי ורגשי מטורף מאז שהגענו מביתנו הגדול, השקט והקריר אל הארץ הצפופה, האגרסיבית והחמה הזאת
וגם ג'טלג.
וגם אמא שצריכה שקט. וזמן לעצמה. ואוכל קל. ופינה להרגיש בה לגמרי בבית. ולישון. ומזרן קשה כמו בטון..

_{אין לי הרבה דרישות, הא?}

אבל אני אופטימית. ואת ממש מותק

הרגישי טוב
נדבר כשתוכלי
ליהיא

ויותר חשוב
מזל טוב!

אבל נדמה לי ששבעתי מהפקות בסדר הגודל הזה.
אני שבעתי עוד לפני שהתחלתי.

איך תוקעים את המחשב על עברית? אני כבר משתגעת מזה

מדליק, תודה על המידע.
סביר שאמצא כזה גם אצל "הספק האורגני שלי".

הי אדמה טובה
נעים מאוד (-:
קראתי את הדברים שכתבת אצל אלטר אגו.
ורציתי לומר שאני מאוד מזדהה ומסכימה עם מה שכתבת.
במיוחד לגבי האחריות שיש לנו לברר מה מקור הקושי שלנו, ומה הפרישה/ הישארות שלנו פותרת.
גם אני מהנשארות כשרע לי ומהמפחדות ליצור שינוי ש"אצטער" עליו בהמשך. זה גורם לי להשאר ולהשאר ולהשאר עד שבאמת אי אפשר יותר ורק אז אני מועילה לנקוט עמדה. לדרוש שינוי או לעזוב.
בכל אופן תודה על מה שכתבת @}

היי אדמה,
אני יודעת רק על שרון שני גונן, היא עובדת במרכז. אני לא מכירה אותה אישית. יש לה אתר בשם "חושים". את יכולה לשאול גם בפורום ריפוי בעיסוק בתפוז ויתנו לך המלצות במסרים.
תרגילים? לא הייתי מעזה לתת דרך האינטרנט, וזה גם לא בדיוק התחום שלי... סליחה. בינתיים אני מניחה שאת יכולה לעבוד דרך רוטינה ושגרה של רחיצת ידיים, ודרך מודעות: אני יודע שאני לא שם לב כשאני מתלכלך, אז אני בודק את עצמי בסוף של פעילויות מלכלכות.
שיהיה בהצלחה!

הי אדמה טובה
וסליחה שאני עונה לך רק עכשיו
הציעו לך איבחון ב 2500 ש"ח אצל מי?
רמי כץ אולי? אני למדתי את השיטה שלו - והיא מניבה פירות והצלחות עם ילדים
שיש להם בעיות קשב וויסות תחושתי.
אני יכולה לנסות לעזור לך
אני אשלח לך שאלון תעני לי עליו
ואולי נפגש ונראה איך ממשיכים הלאה.
הייתי רוצה שתכתבי לי מה אתם כן עושים על מנת להקל עליו (לחיות בעולם כ"כ מלא גירויים שיש לך רגישויות זה מאד מאד קשה - אני מקווה שאתם זוכרים לו את זה )
תגידי מה את אומרת

הי, הכל טוב, תודה.

כן, לגבי הדום. אנחנו כבר לא מעורבים ברמת הניהול של הגן, ככה שאני אפנה אותך לדני או ורד. הדום כרגע משמש כמין אוהל לכמה מתקני "לוליינות" מקסימים, אז זה קצת לא משקף את איך שהוא נראה כשהוא מורכב עם רצפת עץ וחלונות וכל הקונספט. כשזה מורכב - זה ממש מרשים, ממש כמו חדר עגול יפהפה.יש תמונות שאפשר לראות בהן איך זה נראה.

יש לי חברה מטפלת באמצעות בעלעי חיים שתשמח לאמץ לפחות מהחיות.
קוראים לה גלי 054-4787706

הי, נדמה לי שלא "ראיתי" אותך כאן איזו תקופה, או שאני פשוט לא רואה טוב? כך או כך, רציתי להגיד היי ונחמד לראות אותך שוב.

תודה רבה שכתבת לי.
נשמע לי קצת לא סביר לנסוע מרחק כזה בכל יום הלוך וחזור. איך הם עומדים בזה?
אשמח בכל אופן לדבר איתה.

סליחה, ההודעה פה מעל היא ממני...

,תוכלי אולי, לתת את פרטיה של מרפאה בעיסוק המוצלחת שסיפרת עליה אצל אלטר אגו? אני אשמח מאוד להפנות אליה חברה טובה, שמחפשת תמיכה לילד שלה (בן 9)...
ובאיזה איזור בארץ מדובר? החברה הזו גרה ליד נתניה...
רוב תודות!

פרטיה של מרפאה בעיסוק המוצלחת
היא מרעננה.
כרגע מאושפזת בבי"ח לכן אין טעם בהפניות.

זה בעיקר עצוב, מה שסיפרת.

תודה רבה רבה על מה שכתבת. מאד התחברתי וגם מהמעט שאני מכירה את חיים עומר באמת נראה לי לקרוא סופסוף את הספר שלו (מכירה בעיקר את העבודה שלו עם ביחד עם איך קוראים לו- אלון בהקשר של אי אלימות, דרכו של גנדי).
אני מאד מסכימה שלילד יש מזג משלו. ברור שאם היית שואלת אותי לפני 4 שנים הייתי סבורה אחרת, כמה שעבדתי עם ילדים לא הפנמתי את זה.
ברור גם שלהתנהלות שלי מול זה יש קשר, אבל תשובות של אם תעשי ככה יצא ככה עובדות על ילדים מסויימים ועם אחרים הן רק מסבכות. עם הילדה הספציפית עמידה על שלי בצורה ברורה ועקבית רק מסבכת את העניינים ורק גורמת להתנגדות, יש דברים אחרים שעובדים יותר טוב ואכן עובדים. זה קשה, אבל ככה זה. עם הזמן אני לומדת להתיר את הקשרים ועם הזמן יש הרבה יותר שיתוף פעולה שלה, כשאני מתנהלת נכון.
זה דורש ממני הרבה התארגנות והכלה, ולפעול הרבה פעמים בניגוד להיגיון הבריא כביכול, אבל אני מעוניינת שיהיה נעים בבית, לשתינו, קודם כל. אני לא יודעת בקשר לתסמונת הזו, נשמע לי קצת קיצוני, יש ימים שזה מרגיש ככה, אבל בהתנהלות שמפרקת את זה ובצירוף של פרחי באך זה כמעט לא קיים. היו תקופות שהרגשתי שאני מהלכת סביבה על ביצים, היום זה כבר לא ככה, פחות ופחות.

בקשר ללמה לא מתאים לי בדף ההוא: אני מרגישה שכרגע אני מתעסקת בלהסביר דברים, לא מובנת, מקבלת תגובות שהן לא רלוונטיות למקרה הספציפי בגלל איזו מילה שהובנה לא כראוי ושזה גוזל ממני אנרגיה להסביר כשבעצם אני לא ממש רוצה להסביר כרגע. יש לי מקום להקשיב ולהכיל אבל חלק מהתגובות מוציאות אותי מהמרכז של עצמי ודוחקות אותי אל מחוצה לו כרגע.

חמי אלון.

חמי אלון.
נחי אלון.
פסיכולוג, בודהיסט, עוסק בהיפנוזה
אחלה איש.

נחי אלון, לא יודעת איך שכחתי. כי כשכתבתי נתקע לי השם של אחד מאחיו (הרבים) הרב מרדכי (מוטי) אלון . שמעתי את נחי (שוב) בהרצאה, משהו כמו לפני שנה או פחות, היה מצויין. הוא הזכיר הרבה את העבודה המשותפת שלו עם חיים עומר בכל מיני הקשרים.
בקשר ל ODD - יש על זה חומר בעברית ברשת? יש לי קצת קושי עם עודף איבחונים שקיים היום לטעמי בכל דבר, נטיה מוגזמת לתייג ולתייק כל ילד לתסמונת שתתאים לו. יחד עם זאת מאד ארצה לקרוא על זה ואולי להתייעץ. כן יש רגישות חושית גבולית, כן יש שפע אלרגיות למזון, כן יש קושי מאד גדול עם שינויים ומתוך המקומות האלה בהחלט עולות התנגדויות, קשיים, עצבנויות. גם יש כל הזמן טיפולים ותגובות מקומיות (בדרך כלל טובות) לטיפולים, רק שהרבה פעמים נדמה לי שזה מגרד את השטח ולא מגיע לעומקם של דברים.

תודה על הערה/הארה.
כפי שציינתי, (או שלא ציינתי), אין לי מושג בגרוש מה סדרי גודל של מחירים. אז כנראה שפיספסתי.
בכל מקרה, יותר חשוב לי המיקום שיהיה נעים סביבתי וביתי.
אז אם את מכירה...
הדס

היי

איזה יופי!

אחרי שהלכתם אתמול הביתה, הבנתי מי את. @}

בעבר קיבלנו המון קלפים ובטח נוכל להתחלק איתכם
אני בדף-ריקי

אנחנו בפרדס חנה ולא תיהיה בעיה לשלוח אנחנו פשוט עוברים בית עוד 3 ימים אז בטח יקח לי כמה ימים לפרוק את הצעצועים ולהגיע לזה-תשאירי לי כתובת ואשלח בשמחה

בעקבות הצעת השידוך הנוכחית שלי פתאום חשבתי לי- נכון שאני בכלל סיפרתי לך על "באופן"????????? היתכן? או שזה זכרוני מתעתע בי??? (יו, איך יצאתי רודפת קרדיט, זה לא זה...)

אני חושבת שלפני שיגיע היום שלפני היומיון, לא אדע אם יש לי כח לאופרציה כזאת.

הממממ
לא. משהו זכור לי אחרת. אני צריכה ללכת לניק המאוד ישן שלי ולחטט בתיבת מסרים שלו ולמצוא את השאלה המתבקשת על איך את לא פה. משהו ממש זכור לי. ממש.


<מה נתפסתי כל כך חזק לזכרון הזה פתאום?>

חיפשתי. זה לא שם. או שזו לא את או שזה במדיום אחר. מוזר. יש לי זכרון ממשי של משפט שאמרתי/כתבתי...

הי
אשמח לשלוח קלפים-תשאירי לי כתובת

שוב נפגשנו ולא דיברנו.
רק בסוף המעגל קלטתי מי את. [-:

עניתי לך אצלי.
אשמח שנדבר.

תודה לך יקרה על התגובה שלך בדף שפתחתי.
זה מאוד מבהיר לי את העניינים ומחזק אותי.
אין ספק מצבים כאלה מגיעים לחיינו בכדי
להעלות את הפחדים עמוק מפנים להציף אותם ולחזק אותנו.

הי אדמה טובה, אני מנסה להיזכר... נפגשנו ב2005 בפארק הלאומי בסוף היום ביציאה מהפארק? זו את שגרת בצפון ופגשתי אותך גם שם?
(אני פשוט מבלבלת בין אדמה טובה ל-אמא אדמה, והיה נדמה לי שההיא הייתה אמא אדמה)

לגבי מה שכתבת, עניתי לך אצלי.
תודה

אה, עכשיו אני רואה שכתבת פארק הירדן ולא הפארק הלאומי.
אז כנראה שההיא הייתה באמת אמא אדמה.
חבל שאני לא מצליחה להיזכר בפגישה. אם היית מזכירה לי על מה דיברנו או באיזו סיטואציה/מיקום זה היה, בטח הייתי נזכרת...

שלום שלום לך...
מותר לשאול אם אם אתם עדיין באותו אזור בו נפגשנו כשהילדים שלך אכן היו בני 6 וארבע כמו שכתוב בתחילת הדף שלך.
כי אנחנו חזרנו לאזור לפני שנה ויותר מאשמח לחזור ולהפגש איתך ואיתכם...

בקשר להיכרות בינינו - לרוב יש לי זיכרון טוב מאוד. יתכן שהצגת את עצמך אז בשמך ולא בכינוי ולכן איני מקשרת. במקרה כזה אם תאמרי לי את שמך או פרט כלשהו מהשיחה, אפשר מאוד שאזכר.

לעניין שעליו דיברנו - עניתי לך אצלי.